לעולם לא מאוחר מדי לנגן בפסנתר

[ש_מים_וארץ*]

עכשיו תודה לאל יש אתגר חדש.
Scarborough Fair (יריד תבלינים או משהו?)

Are you goin` to Scarborogh fair
Parsley, Sage, Rosemary and Thyme
Remember me to one who lives there
She was once a true love of mine

מנגינה שקטה, נעימה ומוכרת.
הנגינה ביד ימין פשוטה וקלה יחסית וגם הליווי ביד שמאל כשאני מנגנת אותו לחוד לא מסובך בכלל.
האתגר הוא בתאום בין השניים כי הליווי מתנגן ב'אקורדים מפורקים' (ארפג'ו?)
בהתחלה כדי להסתגל ניגנתי את הליווי באקורדים (Dm, C, G, F), אח"כ ניגנתי אקורדים 'מפורקים' ו שרתי את המנגינה. עכשיו אני כבר מצליחה (לאט) גם 'לפרק' את הליווי לשלושה צלילים וגם לא להתבלבל עם יד ימין.
קורדינציה היא מיומנות נרכשת מסתבר. אני חווה את זה גם בשעורי אירובי שאני משתתפת בהם. בהתחלה היה ממש מצחיק ומביך לבלבל רגליים וידיים מול המראה בסטודיו השכונתי, היתה לי הרגשה שאני כבר זקנה מדי בשביל זה. אבל עד מהרה התבדתי. זה הלך ונעשה קל ומהנה עד מאוד.

תמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם


פשוט גאון קטן של אמא

[ש_מים_וארץ*]

המורה שלי אומרת שהיא מאוד לא אוהבת ללמד את התלמידים שלה לנגן את קליידרמן.
זה רדוד וסתמי בעיניה.
אבל לפעמים באים לה תלמידים שבמיוחד מבקשים את זה , אז היא בכל זאת מלמדת.
פעם אחרי שפגשתי אצלה תלמיד שניגן נעימה מוכרת של קליידרמן כלכך יפה, שאלתי אם גם אני אוכל יום אחד לנגן ככה....
אז בשעור האחרון היא התחילה ללמד אותי (שכחתי את שם היצירה...).
הפעם בלי תווים.
"ככה יותר קל" היא אומרת.
אז רשמה לי במחברת אקורדים ליד שמאל וצלילים ליד ימין,
וככה בנתיים אני מדדה לי לאיטי על היצירה המפורסמת של קליידרמן, זו הראשונה שמתנגנת richard]פה clayderman[/po]/the best of richard clayderman/
.

[ג'ינ_ג'ית*]

וואו, רק עכשיו קראתי את הדף, ואני חייבת לציין - כל הכבוד על הרצינות!
מהנה לראות את ההתקדמות וההנאה

[אמא_של_יונת*]

המורה שלי אומרת שהיא מאוד לא אוהבת ללמד את התלמידים שלה לנגן את קליידרמן.
מה זה "לנגן את קליידרמן"? קליידרמן כותב מוסיקה?!
למיטב ידיעתי הוא מבצע מוסיקה של אחרים. ואם יורשה לי - הוא מנגן רק קטעים ברמה של שנה ג' (ומטה). הפופולריות שלו לא נובעת מכשרונו המוסיקלי אלא מכשרונו להביט מעל לפסנתר במבט כחול מצועף ישר לעיני הצופים (יותר נכון, הצופות...). גם זה כשרון חשוב ובעיקר מועיל... אבל לא לומדים אותו בשעורי פסנתר.

[ש_מים_וארץ*]

ג'ינ ג'ית תודה על המילים הטובות @}

מה זה "לנגן את קליידרמן"?
אני מניחה שגם היא התייחסה לקטעי המוזיקה הפופולריים שקליידרמן רק מנגן.
וגם כמוך היא נשמעה מלגלגת משהו על עבודתו.
אני קטונתי בכדי לשפוט את הערך המוזיקלי של זה. לאוזני הבלתי מלומדת זה נשמע דווקא דיי הרמוני קליל וקליט.
פעם כשנכנסתי לשעור אצלה שמעתי נער צעיר מנגן בחינניות רבה את הלהיט הזה שמשוייך לקליידרמן ואהבתי לחוות את התענוג בו הוא ניגן אותו.

בכלאופן, בלי קשר למעמד המוזיקלי של קליידרמן, החלטתי לוותר על המאמץ כרגע ועשיתי החלטה להתמקד בשאיפה הבסיסית שלי - להיות מסוגלת ללוות ולנגן שירים שאני אוהבת לשיר.

עכשיו צריך להחליט רק עם איזה שיר להתחיל

[עיר_ואם*]

וואו איזה דף מקסים ואופטימי! כל הכבוד לך.
ממש מדגדג באצבעות... (פעם ניגנתי, כבר שנים שלא)

[ש_מים*]

תודה לך עיר ואם@}
בדיוק היום תהיתי אם לדף הזה יש עוד זכות קיום.
אז כנראה שכן.
לפעמים כשאני קוראת דברים שכתבתי במרחק הזמן אני מרגישה חשופה ופגיעה מדי עם כל הקשיים והבורות.

בדיוק שנה חלפה מאז השעור הראשון.
אחרי כל החששות (האם זה יהיה עוד כישלון קוגנטיבי?) והלבטים (מה כדאי ללמוד- אורגן/פסנתר/תווים/אקורדים, מה אני באמת רוצה מעצמי) החלטתי לחזור לחוברת 'אורגנית' הראשונה ממנה התחלתי.
לפני חודשיים כשבאתי למורה שלי בבקשה להתמקד בליווי ושירים היא חשבה שיהיה טוב ללמד אותי קצת תיאוריה כדי שאוכל גם להבין משהו על האקורדים ובנייתם. שאוכל לאלתר על כל שיר שארצה. אבל זה היה ממש ממש לא טוב מבחינתי. עברתי כמה שעורים מבוזבזים ולא הצלחתי להפנים דבר. שוב הרגשתי טובעת בים של מושגים ששייטו לי מעל הראש בלי קשר לשום דבר. הייתי קצת אבודה. לרגע כמעט שוויתרתי. אבל איכשהו זה לא קרה. לקחתי נשימה עמוקה, והזכרתי לעצמי שכבר הצלחתי להשיג פה דברים שלא האמנתי שאשיגם ושרק צריכה להמצא הדרך המתאימה ביותר עבורי. חשבתי שאם ילדים צעירים מצליחים ללמוד אקורדים מהחוברת הראשונית ההיא שקניתי לפני שנה והנחתי בצד, אז אולי שווה לחזור ולהציץ בה שוב. פתחתי אותה, והתחלתי ללמוד ולהפנים את האקורדים הבסיסיים. התאמנתי על המעברים בינהם וחזרתי למורה שלי כשהייתי מוכנה.
נכנסתי להלך נפש של שינון. שזה נוגד לגמרי את הנטייה הטבעית שלי אבל מאפשר לי להיות ב'כאן ועכשיו' ולא לחשוב ולרצות לרוץ מהר מדי קדימה.
חזרתי אל המורה כשאני מנגנת כבר את האקורדים C G G7 F והיא בקפיצה קלילה דילגה איתי בחוברת אל סולם לה מינור Am . (אומרת שזה סולם שמאוד נוח לשיר אותו) ועכשיו אני מתרגלת ומשננת ומפנימה את Am ו- Dm ו- E7 ומנגנת ושרה לי להנאתי את "אילו ציפורים".

מאחרי פסח אני בגישה קצת אחרת ממה שהייתי קודם. אני מרגישה ששיחררתי את הרצון לדעת ולהיות יכולה לנגן ויותר פנויה ומתעניינת ב תהליך הלמידה עצמו.
זה הבדל גדול מבחינתי והשינוי הזה מאפשר לי להתחיל שוב, בסבלנות, מהתחלה.

[ש_מים_וארץ*]

ממשיכה להתמקד בליווי
ומגלה דבר מעניין.

כשאני מנגנת את 'אילו ציפורים', יד ימין מנגנת אקורדים ויד שמאל מנגנת את ה'באסים' (תו אחד מכל אקורד) - במצב כזה אני מסוגלת גם לשיר את המנגינה, את המילים.
את 'ארצנו הקטנטונת' למדתי לנגן כשיד ימין נותנת את המנגינה ויד שמאל מפרקת אקורדים.
פה (לפחות כרגע) אין לי שום יכולת להצטרף בשירה.

[פלוני_אלמונית*]

פה (לפחות כרגע) אין לי שום יכולת להצטרף בשירה.
למה לא?

[ש_מים_וארץ*]

כי זה מבלבל. לא יודעת...לא מצליחה כרגע.
אולי כי המנגינה כבר קיימת שם והאמצע (השירה) מתקשה להתחבר לימין....
בשיר הקודם הייתי צריכה להתאמן על יד ימין לחוד, אח"כ יד שמאל לחוד, אח"כ שתי ידיים יחד ורק בסוף הוספתי שירה. בהתחלה גם זה היה קשה אבל כשהצליח הרגשתי שוב איך האימון על הפסנתר מפתח ומאמן אותי למשהו הרבה יותר עמוק מזה. היתה לי הרגשה שהשירה (אני) מעגנת את מה שמשני צדדי.

[אמא_של_יונת*]

ה פלוני אלמונית שלמעלה הייתי אני ממחשב אחר.
אם את רוצה לשיר וללוות את עצמך, יתכן שעדיפה השיטה של "אילו ציפורים", שבה אינך מנגנת בכלל את המנגינה אלא רק את הליווי.
נסי לבנות בעצמך: אינך צריכה לחפש את האקורדים, כי הם כבר כתובים לך ליד שמאל. מצאי מהו הבאס של כל אקורד, נגני אותו ביד שמאל בתחילת כל אקורד מפורק (תיבה שלמה?), והעבירי את האקורד המפורק ליד ימין - אוקטבה גבוה יותר.

[ש_מים_וארץ*]

הולכת לנסות....

המורה שלי יוצאת לחופש. במשך כמה שבועות לא יהיו לי שעורים. זה זמן טוב בשבילי לייצב ולקבע את מה שהכרתי עד עכשיו.
אולי אני אלך לחפש סוף סוף את החוברת שהמלצת לי עליה בזמנו.

[אמא_חדשה*]

בצעירותי נגנתי בפסנתר ,ואף כי לא ממש "השקעתי", מאד נהנתי מהמוסיקה.
מאז חלפו הרבה שנים, ואני מפנטזת על חזרה לפסנתר, אבל מכל מיני סיבות טרם ממשתי.
הדף הזה נותן לי תקוה.
תודה.

[ש_מים_וארץ*]

וואו, יותר מחצי שנה חלפה מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה....
חשוב לתעד ולעדכן סימני דרך, לא?

אז המורה שלי יצאה לחופשה ואז פרצה מלחמת לבנון ולא הצלחנו לחזור לשגרה.
בנתיים גיליתי אלטרנטיבה מעניינת במתנס האיזורי ועברתי ללמוד אצל מורה אחר.
שינוי מבורך בתיזמון מדוייק.
זמן קצר אחר כך ביתי הגדולה חזרה לנגן (!) אמנם לא חזרה לחליל-צד שלה אבל לומדת עכשיו לנגן בפסנתר אצל אותו מורה.

לפני שבועיים הופענו יחד בקונצרט תלמידים
ערב הצדעה לשירי נעמי שמר,
על במה גבוהה
באולם מופעים אמיתי
מול קהל גדול...
בכורתי ואני
בשני פסנתרים
דואט,
בשני קולות
שרות ומנגנות את song]לילה בחוף אכזיב id[/po]=1928&singer id=332&song title=2d23e

למרות שבמנגנון הביקורת העצמית והפרפקציוניזם הקפדני שלי זה לא היה מושלם
בכל זאת נחווה וניצרב בי הארוע הזה כאחד מרגעי השיא בחוויית האמהות הגלובלית שלי
הייתי מאושרת מהזכות הזו שנפלה בחלקי,
מהעובדה שאיפשרתי לעצמי להגיע עד הלום,
מהתמיכה ההדדית האינטימית כלכך והרגישה כלכך שיכולנו להעניק אחת לשניה בהתמודדות עם ה'שדים' שבדרך...
ובעיקר שמחה ומאושרת מזה שאחרי ההתרגשות הגדולה יכולתי לדעת הרבה יותר במדוייק מה ואיך הכי נכון לי בשירה וניגון.

בזמן הזה כבר מנגנת ושרה להנאתי את song]לפעמים id[/po]=2005&singer id=884&song title=2e9cc 'השוטר אזולאי', 'צעיר לנצח', song]דברים שרציתי לומר id[/po]=866&singer id=459&song title=12fd9 'דון קישוט' song]שיר לשירה id[/po]=3004&singer id=862&song title=49fe1 ועוד רבים אחרים....

http://inkfinger.typepad.com/photos/[po]yellowstone by niff[/po]/cody piano.jpg

[עדי_ל*]

נחווה וניצרב בי הארוע הזה כאחד מרגעי השיא בחוויית האמהות הגלובלית שלי
ואני בטוחה שעבורה הוא ניצרב כאחד מרגעי השיא בחווייה של להיות ביתך..
איזה כייף לשתיכן.
נשמע שהפסנתר הוסיף יותר מקורטוב של הנאה לחייך..

[ש_מים_וארץ*]

בתאום עם המורה לקלידים עברתי לקחת כמה שעורים (ככל שליבי יחפוץ) בכלי הקשה.
להבין קצת את קצב הלב...להרגיש אותו בגפיים.

הכל התחיל בכלל מההשתוקקות שלי לדיג'רידו ול- Hang Drum המדהים הזה

המחשבה על לנגן יצירות שלמות בתו אחד ולהפיק קול מנשימה מעגלית ממש מדליקה אותי.
והשילוב של שני הכלים הללו זו השלמות בהתגלמותה

טרם התנסיתי אבל אני יודעת שגם אני אשב פעם בתוך מעגל כזה

http://didgeridoo.republika.pl/[po]didjefestival italy[/po].jpg

או בשילוש כזה ובזיווג כזה

אבל בנתיים ולפני הכל אני רוצה להבין, להרגיש ולתפוס לפחות קמצוץ מהמהות של הדבר הזה

[ש_מים_וארץ*]

בפלייר של פסטיבל סגול 14 שהגיע עם הגליון של 'חיים אחרים' היה רשום 'מוגבל ל1000 איש', אז סימנתי ביומן את החופשה השנתית שלי, ודמיינתי את המחנה הנפלא שלי על החוף.
פנטזתי על תוכנית סדנאות ופעילויות בין צ'אי שופ, ים ומִתחם והייתי די סגורה על הל"וז,
יומיים מהפוסט הקודם בבלוג הזה, ארזתי, נסעתי, התמקמתי למשעי (כהרגלי בפסטיבלים) ויצאתי לסיבוב הכרות עם pest]סגול details[/po].php?pest id=1&category id=99&secid=99

בפינת מתחם הבסטיונרים נעצרתי.
דיג'ים בשלל גדלים ומינים
הלכה תוכנית האב.
אבל בין רגע נהיה משהו חדש.
נהיה לי דיג' למתחילים, נהיו לי שני מדריכים מסורים, נהיה לי מקום טוב בבסטה, והמון זמן פנוי.
ככה שלושה ימים.

נשימה מעגלית זה לא עניין פשוט כלכך כמו שזה נראה אבל אני כבר די קרובה לזה. וכשמסתכלת (בהערצה) על מי שמצליח, מרגישה חזק בבטן את הפוטנציאל הבריאותי של זה.
את הצליל הנכון (בפעולת השפתיים) הצלחתי לעשות תוך חצי דקה.

[ש_מים_וארץ*]

אף פעם לא מאוחר מדי

[לוונדר_סגול*]

ש מים את ענקית, משו משו
מתהלכת לך בעולם כמו בקייטנה
חווה דברים חדשים וטובים
כיף לקרוא אותך
כמו משב רוח רענן....

[ציפ_ציף*]

אויש,איזה חתול מדליק!!!

[שירי_בן_דב*]

מחפשת מורה ל פסנתר לבתי בת ה-8. אנחנו גרים בעין הוד

[ש_מים_וארץ*]

כל כך הרבה שמעתי על נועה זולו (ואמיר יעקבי והטראבל דאנס) עד שהלכתי לראות אותה בלייב.

מלכה

שעורי התיפוף מתקדמים על מי מנוחות,
מעמתים אותי עם ה'זיקנה' שלי.
אולי יש דברים שבאמת כבר מאוחר מדי בשבילם,
או שאני פשוט עצלנית מדי...
בכל אופן, לא מצליחה לעבור את מחסום הבושה, לא מביאה את עצמי להתיישב עצמאית עם התוף, מתופפת רק פעם בשבוע, באולפן במרתף כשאף אחד לא רואה.
נשאר עוד שעור אחד ואח"כ יש פגרת קיץ.
עד ספטמבר יש לי זמן להתלבט אם לחזור לקלידים או להתחיל בגיטרה

הפסנתר בעינו,
כל יום מנגנת עליו, ושרה...
song]שיר אהובת הספן id[/po]=2953&singer id=2880&song title=4845a , song]החול יזכור id[/po]=1032&singer id=383&song title=5a06a , song]אילת אהבים id[/po]=168&singer id=971&song title=5cd07 , song]כמו בלדה id[/po]=1741&singer id=966&song title=29c86 ועוד אחרים שאני אוהבת....

[אמא_של_יונת*]

שמיים,

ראי מה מצאתי בשבילך: למה כדאי ללמוד פסנתר בגיל מבוגר

[ש_מים_וארץ*]

תודה אש"י נחמד לי שזכרת והקפצת אותי לכאן@}
וואו, איפה אני ואיפה לימודי הפסנתר היום?....
החיים שאבוני.

הפסנתר פתוח אמנם, ומנגנת מדי פעם, במיוחד כשצריכה להתנתק ולהתרחק מנסיבות מכבידות, זה באמת עוזר, אבל לא מתפתחת.

לא מזמן נחת פה חבר מהמילואים. עם כל העייפות והמדים התיישב על הפסנתר. בלי למצמץ הוא הריץ ברצף את כל השירים מהמחברת שלי ואז עבר ליצירות מרשימות, מהראש.
הקירות ממש רקדו פה...

הוא התלונן על כפייה בילדות (מגיל 8 אימונים קפדניים ומשמעת של אבא מוזיקאי ויקה...)
והוא התלונן שהיום אישתו לא נותנת לו לנגן (עד שאתה כבר בבית, תהייה קצת עם הילדים...)
אבל הוא ניגן,
ואני (ירוקה מקינאה) שרתי לנו והכנתי קפה וגם רחצתי כלים...


הלוואי הלוואי אמן שאצליח לחזור לשגרת לימוד ואימונים,
ובסיבוב הבא בלי להתקטנן ולהתפשר על אקורדים וא"י וכלי הקשה וכיו"ב.

[אמא_של_יונת*]

ובסיבוב הבא בלי להתקטנן ולהתפשר על אקורדים וא"י וכלי הקשה וכיו"ב.
תרגום בבקשה:
מה זה וא"י?
בלי להתקטנן ולהתפשר על אקורדים וא"י וכלי הקשה וכיו"ב. - מה הכוונה?

ראי, די ברור שכשמתחילים לנגן בגיל מבוגר, ובעיקר כשלא מתאמנים מי-יודע-מה, אי אפשר להגיע לשליטה של ממש. ובכל זאת אפשר להגיע לרמה סבירה ולהפיק הנאה. ואם מצאת מורה שגם כיוונה אותך לליווי ואלתור - עוד יותר טוב.

[ניגון_בלב*]

אמא של יונת, איזו כתבה נעימה.
ואיזה מרגיעון יצא - הכלי יכול להכיל ולשמור את תוכנו, ובכל זאת מתחדש מרגע לרגע, במיוחד באביב.

[לוונדר_סגול*]

אני כבר 3 שנים חיה עם פסנתר חשמלי בבית
ועשרות שנים חיה עם הפנטזיה לדעת לנגן
נראה לי שהגיע הזמן לאחד את השתים...
ואני מתחילה ללמוד פסנתר

[פלוני_אלמונית*]

גם אני רוצה!!! (לרגל הגעתי לחצי הקצר של החיים קבלתי פסנתר מהנסיך -) ועכשיו אני מנסה ללמוד... לבד... אם לא אצליח אחפש לי מורה....
לוונדר - בהצלחה לנו!
ץ

[צפרדע_ית]

אוי, ההיא מלמעלה זו אני...
ץ

[אמא_של_יונת*]

צפרדעית,
יש חוברות לימוד, שעם קצת הקפדה ותרגול אפשר להעזר בהן ללימוד עצמי של השלבים הראשונים.
אני בטוחה שאפשר למצור באינטרנט אתרים ללימוד נגינה עצמאי.

[ש_מים_וארץ*]

מה הכוונה?
במרחק הזמן אני מצליחה לראות איך ויתרתי לעצמי,
והיכן איבדתי את האמונה בעצמי.
חלמתי לנגן מוזיקה
והצטמצמתי לכמה אקורדים וליווי שירי א"י.....

בכל זאת אפשר להגיע לרמה סבירה ולהפיק הנאה.
כן, נכון...באמת אין לי יומרה מוגזמת. אני מאוד נהנית מהטיפ טיפה שכבר הישגתי ובטוחה שעם עוד קצת השקעה אשיג חלקה נוספת לנשמה.

ואני מתחילה ללמוד פסנתר
לוונדר יקירתי:-) שיהיה בשעה טובה ובהצלחה! @}

וגם לצפרדעית בהצלחה@} - מוזמנות תמיד לשתף על הדרך ב לעולם לא .....

[לוונדר_סגול*]

ובכן
אני כבר יכולה לשתף שאתמול ניגנתי את האקורדים של - אם תלך מי יחבק אותי ככה...
תוך כדי שירה
וזה היה כיף כיף ומרומם נפש
אני עדיין קצת איטית ומקרטעת אבל גם ככה זה כבר כיף.
הולכת להתאמן על זה עוד

וגם כחוויה זוגית (הוא המורה) זה היה מעולה

[שמש_מדברית*]

תודה על הדף הזה
אני חשבתי שאני ממש מוכרחה ללמוד פסנתר אז כבר 5 שנים אני מחפשת פסנתר בסביבות 4000 ש"ח ובינתיים מתלבטת על יקרים יותר בהרבה- כל השכנים שלי כמעט כבר קנו פסנתרים (השראת הרצון) ןרק אצלי בבית עוד לא צנח אחד
אני חלמתי שאנחנו עוברים דירה לבית עם פסנתר... איזה חלום מתוק זה היה

[אמא*]

יש חוברות לימוד, שעם קצת הקפדה ותרגול אפשר להעזר בהן ללימוד עצמי של השלבים הראשונים.

גם אני התחלתי לנגן פסנתר לפני שנה.... בגיל מופלג כמובן. ומאוד נהנית, ואני חושבת שגם מצליחה.
בקושי ידעתי לקרוא תוים (איזו חויה קצרה בילדות) ולא ניגנתי אף פעם בפסנתר.

אבל אני כן לומדת עם מורה, אפילו שהיא לא מורה מקצועית - מישהי שניגנה הרבה שנים ולמדה בתיכון אומנויות. מישהי שאני מתחברת אליה וממש אוהבת אותה, מישהי שמעודדת ותומכת ותמיד חיובית, וגם (נראה לי) שיודעת מה היא עושה.

אני מרגישה שדווקא לקבל שיעורים זה מאוד חשוב. אני לא עושה כל שבוע שיעור, אלא בערך פעם בשבועיים-שלושה, ומשתדלת להתאמן כמעט כל יום, אפילו אם זה רק כמה דקות. כשהתחלתי חשבתי שאפשר ללמוד לבד, פשוט מסתכלים בספרים של המתחילים, באמת כתוב שם איפה לשים את האצבעות, ועושים. אבל היום אני חושבת שאם היתי עושה ככה, זה לא היה מחזיק מעמד. המורה מלמדת אותי את מה שלא ידעתי בכלל שהוא העיקר - איך לעבוד עם האצבעות, וגם איך לעבוד עם כל היד, ואיך להחזיק את הגוף. כשלא עשיתי את זה נכון, לא יכולתי לנגן יותר מעשר דקות - כאבו לי הידיים מיד. וככל שאני מתקדמת ושולטת בטכניקה, אני יכולה לנגן בכיף חצי שעה ויותר. אני לא חושבת שהיתי מתמידה אם הייתי עובדת כמו שהתחלתי, אצבעות לחוצות ומתוחות מאוד, לא נעות נכון. זה לא היה מחזיק ולא היתי יכולה להתקדם ולהשתפר ולהגיע ליצירות (קצרות אמנם) יפות ממש, כמו שהגעתי. המורה גם מתקנת טעויות מוסיקליות (דגשים במקום הלא נכון וכאלה) וזה מאוד משפר את התוצאה.

ראי, די ברור שכשמתחילים לנגן בגיל מבוגר, ובעיקר כשלא מתאמנים מי-יודע-מה, אי אפשר להגיע לשליטה של ממש

לא בטוחה. ברור לי היום שלפחות אני, ללא אימון (כמעט) יומיומי, לא היתי יכולה להתקדם. אבל קודם כל זה לא באמת חייב להיות כל יום. נניח 4-5 פעמים בשבוע. ולא כל אימון חייב להיות ארוך. לפעמים יש לי מעט זמן/סבלנות/שקט מהילדים ואני עושה רק את התרגול אצבעות, דקות ספורות. ואני מתקדמת ממש ממש יפה. אז לא יודעת אם אי אפשר להגיע לשליטה. אולי לא לנצח בתחרויות, יתכן, אבל אפשר להגיע לנגינה יפה ממש (לא שמה את עצמי שם עדיין, כמובן).

מה שכיף הוא להרגיש איך הבגרות הנפשית והאהבה וההכרה של מוסיקה משתלבות ברגע שמתחילים לנגן. זה עושה חשק לא לדחוף ילדים לנגן מוקדם מדי. אני רואה שהמקום הוא אחר לגמרי כשמנגנים בתור אדם בוגר. אני שואלת את עצמי אם יותר אנשים היו נהנים מנגינה לאורך החיים, אם היה מקובל להתחיל נניח כתיכוניסט, ולא בכיתה ב' או ד', יעני כדי לנצל את הפוטנציאל, ואז להפסיק אחרי שנה או שנתיים.

[צפרדע_ית]

תודה לאמא של יונת וגם לש מים וארץ על העיצות והברכות.
אני מנגנת בגיטרה כבר הרבה שנים (את הראשדונה קבלתי בגיל 9 אחרי שאבי החליט שנמאס לו שאני הורסת את שלו...) ולמדתי ללוות את עצמי בשירה - קצת בהנחייתו, קצת עם חבר ובעיקר לבד מהספרים הנהדרים ישל יגאל טב-אל ואבי ברק - אז הקונספט האוטודידקטי די מוכר לי...
א ב ל אז היה לי כמה זמן שרק רציתי לשבת ולהתאמן ו ג ם לשיר ואילו עכשיו אין רגע דל, ו"משום מה" הראשנים מעדיפים לבדוק את יכולותיהם המוזיקאליות, הוואקליות והפיזיות (כגון טיפוס לגובה הספרייה והטלות כדור) דווקא כשאני סוף סוף מתיישבת ומתחילה לתקן ת'טעויות באמצע הנגינה.....
אז... שיהיה בהצלחה.
ץ

[השקדיה_פורחת*]

מסכימה עם הקביעה שבשם הדף. אשמח מאד אם תהיה בו פעילות. אני תכננתי שנים ללמוד בפסנתר "כשיסתדר", ובאיזשהו שלב אף עשיתי זאת, בהנאה מרובה, אבל אז עברנו בית (שכור, שהיה בו פסנתר), עברנו, יבשת, ובעיקר, אז נולדו ילדים והזמן להתאמן נעלם. ועכשיו אני עם אותה תכנית ישנה של "אלמד פסנתר מתישהו כשיסתדר". וזה יקרה!
ואתם?

אגב, מי שהייתה ההשראה שלי לכך הייתה אמא של אקס מתקופת הצבא שלמדה כשהקטל שלה היה בן 12. אז יש לי עוד סיכוי.

[צוויליך*]

אישית ניראה לי שאחרי 22:00 זה מאוחר מדי - יש שכנים, נימוסים וכו'.

(בהצלחה (-: )

צוויל

[מה_עושות_האיילות*]

הכותרת הזו תפסה אותי בדיוק בצומת מיוחד בחיי: שנים שאני מיטלטלת בין דירות שכורות ונמנעת מלקבל החלטה משמעותית.. פתאום נוצרה סיטואציה ו - הפסנתר שלי, שנקנה כשהייתי בכתה ג' (וחלפו הרבה אקורדים מאז) נחת בסלוני. נדודי הפסנתר והרפתקאותיו אולי עוד יסופרו ליד איזו מדורה. נכון לעכשיו הוא שוכן כמו לב פועם וחם במרכז הבית והאצבעות מדגדגות..
אז בעצם, אני לא ממש חדשה בעסק. אבל אני מתיחסת לעצמי ככמעט כזו. בנוסף לכך - אני רוצה מאד לשתף את ילדי.
אשמח אם מישהו/י יכול להמליץ על צעדים להתחלה באופן עצמאי.
אולי שיתופים ועידודים כמו שהתחילה השקדיה לא רחוק מעלי..

וצוויליך - צודק. עם זאת יש יוצאים מן הכלל:
השכנה שלי מנגנת הרבה אחרי 22:00. אבל היא כל כך מעולה שאני פשוט אומרת לה בלב תודה על הקונצרט הפרטי שאיתו אני שטה אל ארץ החלומות.

[לוטם_מרווני*]

השכנה שלי מנגנת הרבה אחרי 22:00. אבל היא כל כך מעולה שאני פשוט אומרת לה בלב תודה על הקונצרט הפרטי שאיתו אני שטה אל ארץ החלומות.
מבורכת, השכנה@}
אצלנו מגיע מורה הביתה פעם בשבוע ומלמד את הילדה.

[מה_עושות_האיילות*]

וואו...שמיים באה ובכלל מתחיל קונצרט נעים כאן...
קראתי את הדף מתחילתו. נראה לי שאאמץ כמה רעיונות - אולי להתחיל מכיוון וכשישמע נעים אתידד לי ברוגע. אני מסתכלת על הפסנתר ופתאום מתחילים לצוף זכרונות. המורה שהאמינה בי. ומורה אחרת שפחדתי ממנה (פעם דיברתי מתוך שינה ואמא שלי קלטה שאני מבועתת), מיד פוטרה המורה - אבל עד שזה עלה..
למזלי האחרונה שבהן היתה נהדרת.

[מה_עושות_האיילות*]

ואם כבר כוון - פטר מנהריה - חלום או מציאות? שמיים אם את עדיין כאן - יש לך פרטים שלו ?

[אמא_של_יונת*]

יש עוד מכווני פסנתרים טובים - גם אם שמם לא פטר והם לא מרוסיה...
אם לא תשיגי אחר - אשמח לתת לך פרטים.

ו - שמיים,
שמחתי כשהדף הזה נפתח מחדש לפני כמה ימים, והתבאסתי לגלות שכולו מחוק.
יופי ששחזרת.
אני חושבת שזה אחד מאותם דפים שיש להם ערך מתמשך, או לפחות ערך והשפעה על אנשים נוספים, שחלקם רק קוראים בו. אינך יכולה לדעת כמה אנשים חזרו - או התחילו - לנגן בעקבות הדף הזה.

[אהבת_עולם*]

איזה יופי ש-ש מים וארץ נעתרה והחזירה את הדף.
תודה רבה !

אני חושבת שזה אחד מאותם דפים שיש להם ערך מתמשך, או לפחות ערך והשפעה על אנשים נוספים, שחלקם רק קוראים בו. אינך יכולה לדעת כמה אנשים חזרו - או התחילו - לנגן בעקבות הדף הזה.


כבר ה-מ-ו-ן זמן שלא ניגנתי...
מקווה שהחזרת הדף תעורר בך שוב את החשק...

[לוטם_מרווני*]

יש מכוון מסנתרים נהדר בשם איליה גורוביץ אאל"ט מחיפה.
יש מכוון פסנתרים בשם פטר מנהריה ואחר בשם פטר מגבעת אבני.

[עודד_המחפש*]

אנחנו משתמשים בשירותיו של משה פורת ומאוד מרוצים.
הוא עושה עבודה טובה, מאוד נחמד, וגם מבסוט מכך שהילדים שלנו בחינוך ביתי....

[מה_עושות_האיילות*]

תודה לממליצים על מכוונים. עכשיו זה נראה ישים וקרוב.
אני חושבת על המפונים מאזורי השריפה עכשיו- מי שמשאיר מאחור פסנתר יקר ללבו..

[אופיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין כמו לנגן בפסנתר.
אם התווים יהיו לך קשים או תרצי להתקדם תמיד כדאי לנסות אלטרנטיבות
www.organit-online.com/land3.html

[נמוש*]

מתה לפסנתר.. ובינתיים אין לי מימון... חושבת ללמוד גיטרה לבינתיים...

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מנגן בפסנתר ואני בן 9 ואני יודע כבר את התוים דו רה מי פה סול ולה ואקורדים c g g7

[פלונית_בלי_פסנתר*]

תודה לש מים וארץ על הדף המקסים מקסים הזה, ולאהבת עולם על שהחזירה אותו אלינו.
תודה גם לאש"י על כתיבתה המחכימה.
אולי גם אני אחזור סופסוף השנה לנגינה.
שנה חדשה זה בדיוק זמן מתאים להתחלות...
שתהיה לנו שנה של מנגינות והקשבה.

[אל_הלב*]

תודה על התזכורת שכל כך רציתי פסנתר חדש וקניתי.
והוא שוכב ללא שימוש.
עם מיליון תירוצים שאין לי זמן לנגן.
מתכננת עליו לטווח ארוך, ללמוד תואר שני בתרפיה במוזיקה.
וגם לחזור לכתוב עליו שירים ולנגן כשמלווה את עצמי.
מקוה שאצליח לפרוץ את המחסום הזה ששנים חוסם אותי בנגינה.
האיש ממליץ לעשות כל יום עשר דקות תרגילים, לזה חייבת למצוא זמן.
ולגזור ציפורניים...
שנה מוזיקלית שמרחיבה את הלב והנשמה

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם יש למישהו המלצה איזה אורגן, קלידים, כדאי לקנות למי שמתחילים ללמוד ולמה כדאי לשים לב, במחיר נוח, מינימום חמש אוקטבות?
מה בעצם ההבדל בין קלידים לאורגן?

[תמרוש_רוש]

היי פלונית,
יש כמה דברים שאפשר לשים לב אליהם:
א. מה האפשרויות שהפסנתר (משתמשת במילה כשם כללי) מציע מבחינת סאונד וכן הלאה? האם הן מתאימות לך?
אני, למשל, מאוד רציתי להימנע מכל המנגינות שמוקלטות בילט-אין לתוך הפסנתר, והתברר לי שכל הדגמים הזולים מכילים אותם, וכדי להימנע מאלה אני אצטרך להשקיע יותר ממה שחשבתי.
ב. המקלדת עצמה - הפסנתרים היותר זולים הם בעלי קלידים נמוכים יחסית. פסנתרים מאיכות טובה יותר הם בעלי קלידים מוגבהים, בדומה לפסנתרים אקוסטיים, וזה יוצר חוויית נגינה נוחה וטובה יותר. האם זה משנה לך?
ג. הצליל הבסיסי והתחושה של קלידים מתחת לידיים - צריך פשוט לנסות כמה דגמים ולראות את ההבדל.

אולי יש עוד, אבל זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו.
נ.ב. אין לי מושג מה ההבדל בין קלידים לאורגן

[תמרוש_רוש]

במחיר נוח, מינימום חמש אוקטבות?
לחפש יד שניה.

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ג. הצליל הבסיסי והתחושה של קלידים מתחת לידיים - צריך פשוט לנסות כמה דגמים ולראות את ההבדל.

תודה רבה. כתבת לי דברים חשובים.
גם אני מעדיפה להמנע מכלי עם מנגינות מוקלטות בילט אין.
לא ידעתי על נושא גובה הקלידים - וגבוה יותר נראה עדיף לי.

[בילי_באד*]

מה בעצם ההבדל בין קלידים לאורגן?

קלידים זה למעשה שם כולל לכל הכלים בעלי המקלדת שהם חשמליים ו\או דיגיטליים. לדוגמא: פסנתר חשמלי, סינתיסייזר, אורגן חשמלי וכו'.

מקורו של האורגן הוא העוגב (שבדר"כ נמצא בכנסיות) ופועל בעזרת צינורות ולחץ אוויר, ובעל צליל ייחודי מאוד.
בשנות ה-30 פיתחה חברה בשם האמונד אורגן חשמלי שמחקה את צלילו של העוגב. האורגן נמכר בעיקר לכנסיות קטנות שלא יכלו להרשות לעצמן עוגב אמיתי.
בשנות ה-50 וה-60 התחילו להשתמש באורגן ההאמונד גם במוזיקה הפופולרית ולאט לאט הוא הפך לחלק מצלילן של להקות בלוז, ג'אז ורוק. דוגמא טובה לכך הוא השיר המופלא Whiter shade of pale של להקת Procol Harum.
באמצע שנות ה-80 התחילו לייצר אורגנים דיגיטליים שמחקים בעזרת סינתזה (סינתיסייזר) את צלילו של אורגן ההאמונד (שמחקה את צלילו של העוגב ).
בשלב מסויים נוצר בילבול בין השמות אורגן, קלידים וסינתיסייזר וכדי להוסיף על הבילבול הוסיפו גם את השם אורגנית - מעיין סינתיסייזר קטן לילדים או מתחילים.
אז לסיכום, אורגן הוא כל כלי בעל מקלדת שנשמע (או מנסה להישמע) כמו עוגב.

[פלונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז לסיכום, אורגן הוא כל כלי בעל מקלדת שנשמע (או מנסה להישמע) כמו עוגב.

תודה על ההסבר.
האם עדיין מנסים שאורגן חשמלי ישמע כמו עוגב?
וגם - התחלתי לבדוק גם אפשרות של פסנתר חשמלי.

[אפרת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 49. רוצה ללמוד לנגן על כלי נשיפה מעניין. אף פעם לא ניגנתי ואינני יודעת לקרוא תווים. אני גם לקוית שמיעה. האם כדאי להתחיל עם חלילית אלט? אני רוצה ללמוד באופן עצמאי עם חוברת. בגלל בעיית ניידות ובעיה כספית. האם זה אפשרי? מה אתם מציעים לי?

[אמא_של_יונת*]

חלילית אלו היא רעיון מצויין.
הצליל שלה נעים, וקל יחסית ללמוד לנגן בה.
אפשר בהחלט ללמוד באופן עצמאי בעזרת חוברת לימוד לחלילית אלט.
יחד עם זאת, בהמשך כדאי להצטרף לקבוצת מנגנים. זה הרבה יותר כיף.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני התחלתי לנגן גיטרה חשמלית לפני שנה ופסנתר לפני חדש יכולת הקליטה בכלי נגינה בגיל מבוגר היא מהירה מאוד בגלל שמחפשים לנגן נטו בשביל הנפש ולא בגלל פוזות ופירסום אז התפיסה היא ענינית וחזקה