על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 04 יולי 2010, 21:05
קודם כל, לעורכות, אתן מאוד חרוצות (באמת) @} וכל הכבוד לכן על העבודה השגרתית והשוחקת.
_כמו כן, יש דפים שבהם הוא נותן עצות ממש איומות במכוון,
בטיפול כינים? הוא המליץ להשתמש בנפט טהור או משהו כזה_
זה באמת נראה כמו פארודיה (אם כי פעם היו עושים את זה), ואני לא מאמינה שמישהי תיישם את זה.
שמי שייכנס לאתר בעתיד ולא יידע שהיה כאן טרול, עלול לקחת את העצות האלו ברצינות.
עד אותו "בעתיד" כבר כל ההודעות של הטרול יימחקו. פשוט לא חייבים למחוק אותן שעה אחרי שצצו.
_לפתוח דפים עם בעיות רגישות (כמו אלימות במשפחה), שגורמים להרבה כותבות להכנס ולתת לו תמיכה רגשית, להזדהות, לגלות מעורבות רגשית בסיפור. לתת המון מעצמן. ואז מתברר שכל הסיפור שהוא סיפר, על שלל פרטיו קורעי הלב, היה מצוץ.
אני אישית, ממש לא רוצה לגייס את התמיכה הרגשית שלי עבור מישהו שלא באמת זקוק לה. והבנתי מהרבה אחרות שגם הן מרגישות כך._
זה באמת מעליב, מאכזב, מעצבן, פוגע.
מצד שני, הפגיעה הזו לא שקולה בעיניי מול הפגיעה בכותב אחד אמיתי.
ולכן נזק נוסף שנובע מהנ"ל - שהרבה כותבות עכשיו סיפרו שהן לא רוצות להגיב בדפי תמיכה שונים, או לא רוצות לכתוב כרגע באתר באופן כללי. כי הן מרגישות שהן איבדו כאן את תחושת הביטחון.
חבל, אבל דווקא בסדר בעיניי גם שמישהי תחליט "אני לא מגיבה בדפים על נושא X כי אין לי מושג אם זה טרול או לא, ועדיף לי לשמור מרחק כרגע". אנשים פגיעים, בתקופה זו של חייהם או בכלל, מומלץ שישמרו על עצמם וישימו לעצמם גבולות. בלי ציניות.
כאמור, זו בעיניי תופעת קיץ חולפת, בעוד שבועיים מי יזכור את הבחור הזה בכלל, ולכן אין כאן נזק ארוך טווח.
ועוד נזק שנובע מהנ"ל - שלהרבה אנשים קשה עם תחושת חוסר האמון החדשה הזאת, עד שהם כבר מבולבלים מי כן ומי לא, ומתחילים חשדות כלפי אנשים חפים מפשע, בדיוק מה שאת נזעקת עליו.
אני נזעקת על החשדות וגם על מי שמחולל אותם.
תחושת חוסר האמון החדשה הזאת היא במידה רבה תוצאה של מדיניות העריכה האינטנסיבית מדי - מי שסורק כל דף ודף ומנסה לאתר את הטרול בכל הודעה והודעה, כולם אשמים עד שיוכח אחרת, זו ההרגשה שעולה לי לפחות מקריאת ההודעות בדפי העריכה.
אגב, התעלמות מדברים שמשתמשים באתר כותבים לכם על ענייני עריכה, גם זה לא נעים. זו פעם שלישית ביומיים האחרונים שאני כותבת את דבריי אלה, ובעצם חוזרת על עצמי לא כי יש לי עוד דברים מעניינים לומר, אלא פשוט כי לא ענו לי קודם לכן... לא אהבת עולם ולא מישהי אחרת. גם זו תחושה לא נעימה.
קודם כל, לעורכות, אתן מאוד חרוצות (באמת) @} וכל הכבוד לכן על העבודה השגרתית והשוחקת.
_כמו כן, יש דפים שבהם הוא נותן עצות ממש איומות במכוון,
[po]בטיפול כינים[/po]? הוא המליץ להשתמש בנפט טהור או משהו כזה_
זה באמת נראה כמו פארודיה (אם כי פעם היו עושים את זה), ואני לא מאמינה שמישהי תיישם את זה.
[u]שמי שייכנס לאתר בעתיד ולא יידע שהיה כאן טרול, עלול לקחת את העצות האלו ברצינות.[/u]
עד אותו "בעתיד" כבר כל ההודעות של הטרול יימחקו. פשוט לא חייבים למחוק אותן שעה אחרי שצצו.
_לפתוח דפים עם בעיות רגישות (כמו אלימות במשפחה), שגורמים להרבה כותבות להכנס ולתת לו תמיכה רגשית, להזדהות, לגלות מעורבות רגשית בסיפור. לתת המון מעצמן. ואז מתברר שכל הסיפור שהוא סיפר, על שלל פרטיו קורעי הלב, היה מצוץ.
אני אישית, ממש לא רוצה לגייס את התמיכה הרגשית שלי עבור מישהו שלא באמת זקוק לה. והבנתי מהרבה אחרות שגם הן מרגישות כך._
זה באמת מעליב, מאכזב, מעצבן, פוגע.
מצד שני, הפגיעה הזו לא שקולה בעיניי מול הפגיעה בכותב אחד אמיתי.
[u]ולכן נזק נוסף שנובע מהנ"ל - שהרבה כותבות עכשיו סיפרו שהן לא רוצות להגיב בדפי תמיכה שונים, או לא רוצות לכתוב כרגע באתר באופן כללי. כי הן מרגישות שהן איבדו כאן את תחושת הביטחון.[/u]
חבל, אבל דווקא בסדר בעיניי גם שמישהי תחליט "אני לא מגיבה בדפים על נושא X כי אין לי מושג אם זה טרול או לא, ועדיף לי לשמור מרחק כרגע". אנשים פגיעים, בתקופה זו של חייהם או בכלל, מומלץ שישמרו על עצמם וישימו לעצמם גבולות. בלי ציניות.
כאמור, זו בעיניי תופעת קיץ חולפת, בעוד שבועיים מי יזכור את הבחור הזה בכלל, ולכן אין כאן נזק ארוך טווח.
[u]ועוד נזק שנובע מהנ"ל - שלהרבה אנשים קשה עם תחושת חוסר האמון החדשה הזאת, עד שהם כבר מבולבלים מי כן ומי לא, ומתחילים חשדות כלפי אנשים חפים מפשע, בדיוק מה שאת נזעקת עליו.[/u]
אני נזעקת על החשדות וגם על מי שמחולל אותם. [u]תחושת חוסר האמון החדשה הזאת[/u] היא במידה רבה תוצאה של מדיניות העריכה האינטנסיבית מדי - מי שסורק כל דף ודף ומנסה לאתר את הטרול בכל הודעה והודעה, כולם אשמים עד שיוכח אחרת, זו ההרגשה שעולה לי לפחות מקריאת ההודעות בדפי העריכה.
אגב, התעלמות מדברים שמשתמשים באתר כותבים לכם על ענייני עריכה, גם זה לא נעים. זו פעם שלישית ביומיים האחרונים שאני כותבת את דבריי אלה, ובעצם חוזרת על עצמי לא כי יש לי עוד דברים מעניינים לומר, אלא פשוט כי לא ענו לי קודם לכן... לא אהבת עולם ולא מישהי אחרת. גם זו תחושה לא נעימה.