רוצה הריון ומהר

[ברגישות_ובהקשבה*]

שוב המחזור הופיע.
שוב באסה! בכי!!! דיכאון! עצבות!
רוצה כבר הריון!!
כמה זמן אפשר לחכות?
עוד כמה אכזבות אני צריכה לחוות?
חייבת שהפעם זה יצליח!!
כולם אומרים שצריך להרפות.
איך אפשר? הרי אני כ"כ רוצה!!!!!
הפעם ידעתי שאקבל מחזור ושלא נקלטנו.
כי אני כבר כמה חודשים עוקבת אחר חום השחר.
ותמיד ביום המחזור או יום אחרי, חום השחר יורד.
והפעם חום השחר ירד כמה ימים לאחר הביוץ.
שוב עלה ושוב ירד.. שיחק איתי!
משום שידעתי שהפעם זה בטוח לא הצליח חשבתי שאקבל את זה יותר בקלות.
אבל לא!!!!! הבכי לא פוסק!!!!!
מעודדת את עצמי להיות חזקה!!
אבל יום המחזור זה יום מייאש.
מקווה שבימים הבאים אהיה יותר אופטית.
כך זה בד"כ.
לפחות אני מזהה את יום הביוץ.
כך שאם הביוץ איחר בכמה ימים, אני מחשבת את מועד המחזור 14 יום לאחר הביוץ.
ולא מחשבת איחור חודש לאחר המחזור.
מרגישה יותר טוב עכשיו לאחר ששיחררתי מעט.
אבל עדיין מקווה שבהזדמנות הקרובה אקלט!!
ולא אחוש עוד אכזבה.
רוצה הריון ומהר!!!!!!!!!!!!!!!!!

[ברגישות_ובהקשבה*]

היום מרגישה הרבה יותר טוב.
אולי אלך לעשות דיקור סיני.
ישפר את המצב רוח, אוריד לחץ.
ונקווה שהפעם יצליח!
מחכה שהמחזור יסתיים!

[אפרת*]

קוראת, מקשיבה.
רוצה לספר קצת על עצמך? כמה זמן את במעגל הזה? בת כמה את?

[אמא_צעירה*]

מקשיבה לך, ומחבקת מרחוק....

המון הצלחות ותקווה

[ברגישות_ובהקשבה*]

לאפרת ואמא צעירה!
תודה רבה על ההקשבה!
ועל החיבוק.
החלטתי לספר מעט על עצמי.

[פולי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפלה טבעית היא כשמה טבעית. דעי לך שהנס האמיתי הוא הריון תקין. הנס האמיתי הוא זרעון וביצית שיחד יוצרים בן אדם. אבל בתהליך הזה של יצירת הזרעון או הביצית יש מקום לטעות. ברגע שהגוף המדהים שלך הבין שהעובר אינו מתפתח כמצופה הוא מפסיק. כמה שבועות אחר כך כשהכל התנתק ותם הוא מנקה את עצמו בשלמות.
תודי על המנגנון הזה שעצר את ההריון בהיותו צעיר ולא בשלב מאוחר יותר. והפעם הבאה תהיה מוצלחת יותר.
זו כמובן לא אשמתך. לא עשית שום דבר כדי לגרום לעובר להפסיק להתפתח.
תתני לעצמך לנוח. ואל תאשימי את עצמך או תבכי את העבר. תודי על כך שהגוף שלך עושה את מה שטוב עבורך.

[אמא_צעירה*]

אני רוצה לנסח בעדינות ומתוך המון אהבה והכלה, אבל אם לא ילך לי, תרגישי בנח למחוק, בסדר? (תשתדלי לראות את הכוונות מתחת...)
אני שומעת מתוך מה שאת כותבת שאת מאמינה, אז אני מנסה לכתוב ברוח הזו.
לפעמים יש לנו הרגשה שחבל שפספסנו אוטובוס, היינו מגיעים יותר מהר, ואז עולות מחשבות שמנסות לתרץ- שזה לטובה, ואולי ננחי, יקרה משהו באוטובוס וכו.
נראה לי שהמחשבה שצריכה לעלות היא "לא הייתי צריכה לעלות על האוטובוס, אלא על אוטובוס אחר". זה הכל.

עד כאן

חוצמזה, את מאוד מחוברת לגוף שלך, ורואים את זה בהמון דברים, ובעיקר בנקודה של ההפלה הטבעית, שהכל יצא בשלמותו, שההריון נעצר.
כמו שפולי כתבה. מאוד ייתכן שהיה זה עובר שלא היה מתפתח כמו שצריך, ולכן הרחם הפסיקה להעניק לו חיים, חמצן ומזון. יש כל כך הרבה סיפורים על תינוקות שיילדו אותם מוקדם בגלל בעיות של חוסר התפתחות, וחוסר גדילה, וההורים אחר כך סחבו ילדים פגועים, או שהילדים נפטרו צעירים מאוד (אני מכירה באופן אישי מקרה כזה..)

ואם את בנויה לעוד חיזוק אמוני, אומרים שהתינוקות שלא סיימו את ההריון (הפלות טבעיות), הם תינוקות שצריכים רק תיקון קטן וזהו.
תחשבי שיש לך ילד מושלם שמחכה לך שם, "כמעט" בלי השקעה.... (אבל עם המון כאב וצער האובדן.... )

ושוב, יקירה. לא מתאים- מוחקים.
את לא צריכה לסחוב אוותי אם לא הצלחתי לקלוע למקום בו את נמצאת, בסדר?
ואני באמת מאוד מאוד מצטערת אם לא הצלחתי

[ברגישות_ובהקשבה*]

פולי ואמא צעירה תודה רבה על העידוד והחיזוק.
היום, אחרי שישבתי לכתוב את כל מה שעברתי,
פתאום כל הכאב צף ועלה.
אך באיזשהו מקום הרגשתי שאני מעט משתחררת מהאירוע.
ועכשיו, כשאני רואה את ההודעות שלכן אני מרגישה הרבה יותר טוב!
אתן מדהימות! מאוד מחזקות!
אמא צעירה, תפסיקי להתנצל!!
את בסדר גמור! כתבת את הדברים הנכונים! בזמן הנכון!
תודה רבה!:*

[ברגישות_ובהקשבה*]

אוי, מעלה שוב את הסיפור.

[ברגישות_ובהקשבה*]

אחרי בערך 4 חודשים של נסיונות להרות
ראינו את 2 הפסים המיוחלים!
איזה אושר! איזה שמחה!
השמחה עלתה עד לב השמים!
כל כך רציתי הריון!
כל כך רציתי תינוק מתוק!
הבטא הייתה גבוהה ויפה!
לא היתה מאושרת ממני!
כל היום הסתובבתי עם חיוך על הפנים.
התרגשתי שהנה החלום מתגשם.
בשבוע 7 הלכנו לבצע בדיקת אולטרסאונד.
את האמת, היו לי חששות.
הרופאה שאלה כמה שאלות.
והתיישבתי על הכסא, מחכה לראות עוברון קטן.
ולשמוע את הבשורה שיש דופק.
אך הרופאה בודקת, מסתכלת, בוחנת.
מזיזה לכל הכיוונים.
ש-ק-ט!!!! לחץ באוויר!
מה קורה????? למה את שותקת????
לבסוף הרופאה אמרה שהיא רואה שק הריון אבל לא עובר ובוודאי לא דופק.
יורדת מהכיסא. ליבי דופק!
מרגישה גוש בגרון.
לא!!!! זה לא יקרה לנו!!!!!!
אני רוצה הריון בריא ותקין!!! תינוק בריא!!
רואה את הבעל המדהים, מעודד אותי!!
ויש תקווה! אולי עוד שבוע וחצי נראה עובר מתאים לשבוע, עם דופק! אולי הרופאה לא רואה כי הגענו מוקדם מדי...
אני יודעת שהביוץ היה בזמן.
ועכשיו כבר היה צריך לראות את העובר.
אולי המכשיר שלה לא טוב?
חוזרים הביתה עם הרבה חששות ותקוות!
משוטטת באתרים ובפורומים.
קוראת על נשים שעברו הפלה.
בוכה יחד איתן!
לא רוצה לעבור את זה!
לא רוצה להכיר את המושג הזה!
אבל אני ממשיכה לצבור ידע על הנושא.
שבוע 8 פלוס 3 הגענו שוב לרופאה.
הפעם הרופאה ראתה עובר,
אך ללא דופק.
עובר שמתאים לשבוע 6 פלוס 4!
אמרתי קודם ואני חוזרת-
אני יודעת מתי התרחש הביוץ.
הוא היה בזמן!
אז אין סיכוי שאני בשבוע 6 פלוס 4.
ההריון הפסיק להתפתח בשבוע הזה!
מה היה בימים שקדמו לו?
מה היה באותו יום?
מה עשיתי לא בסדר?
למה הוא הפסיק להתפתח?
ואיך זה יכול להיות שמאותו יום התחילו לי כל התסמינים: כאבים בחזה, בחילות וכו'.
בלב פנימה הבנתי שזהו!!!
אין הריון!! עדיין קיוויתי שכן יהיה נס!
אבל התפללתי כל הזמן,
שאם ההריון הפסיק להתפתח,
אז שההפלה תהיה קלה ומהירה!!
כל יום בכיתי...
בכי שלא הכרתי עד עכשיו.
בכי שלא נפסק!
קבענו תור לשבוע 11.
אם ההריון תקין אז בשבוע הזה כבר חייבים לראות עובר ודופק.
אם ההריון לא תקין קיוויתי שעד אז הוא יפול לבד ולא ילחצו עלי לעשות גרידה.
יומיים לפני התור התחיל לי דימום מועט.
שמעתי על נשים שהיה להן קצת דימומים בהריון והכל היה תקין.
אז אולי.... לא!!! מה אולי?
אצלי ההריון הפסיק להתפתח!!!!
עכשיו זה תחילת הפלה!!!
ושוב הבכי פורץ!!!
אני רוצה הריון תקין!!!!!!!!!!
יומיים אחרי.
בשבוע 11.
הגענו לבדיקה אצל הטכנאית.
חיכינו בתור.
וכאבי הבטן נהיו חזקים!!!!
כאבים שלא הכרתי!
התכווצויות חזקות!!!
לא נשמתי מרוב כאב!!
ביקשתי שיכניסו אותי כבר לבדיקה ואוכל לחזור הביתה.
התפתלתי מכאבים.
לא הייתי מסוגלת לשבת עוד רגע אחד.
והנה סופסוף קראו לי להכנס.
הטכנאית מסתכלת ואומרת שהיא רואה את שק ההריון מתקדם כלפי מטה.
חשבתי לעצמי: מעולה! שיפול ונגמור עם הסיפור!
שלחה אותנו לאחד הרופאים שידבר איתנו על העניין.
גם שם היה תור ארוך.
לא ידענו אם לחכות לתור שבטח יגיד לנו לבצע הפלה. וכמובן שלא נלך, או שנלך הביתה, אנוח ונחכה שיפול לבד.
בינתיים שאנחנו מחכים בתור הרגשתי שמשהו נוזל, רצתי לשירותים.
והנה שק ההריון יוצא לו.
בחנתי אותו וראיתי שהוא שלם!!!!
מצטערת על התיאור.
הייתי מאוד מרוגשת!
הרגשתי משוחררת!
הכאבים פסקו ברגע אחד!
רצתי לבשר לבעלי.
ובדיוק תורינו הגיע.
הרופא בדק אותי וראה שהרחם נקיה.
והכל יצא!
ההייתי מאושרת על הנס שהקב"ה עשה.
ושלא הייתי צריכה לסבול עוד.
הלכנו הביתה.
בימים הראשונים היו דימומים חזקים.
פשוט ישבתי בשירותים ורוקנתי את כל הזרימה שהייתה שם. שוב, מצטערת על התיאור.
אחרי שבוע פסקו הדימומים!
בימים הראשונים שלאחר ההפלה הייתי במצב רוח מרומם בגלל שהכל יצא מהר.
ולא הייתי צריכה לסבול עוד.
שמחתי שאני לא בוכה יותר.
ושלקחתי את זה בסדר גמור.
אבל מישהי אמרה לי שעוד כמה ימים זה ירד ואתחיל להרגיש את העצב והכאב.
לא עברו כמה ימים, והרגשות עלו וצפו.
הייתי אמורה להיות עכשיו בהריון!!!!
בחודש שלישי!!!
עברתי הפלה!!!
ושוב הבכי צף!!!!
אומרים שאחרי הפלה נקלטים מהר.
אז הגיעו התקוות.
חזרנו לנסות להקלט.
ושוב המחזור בא לבקר!!
ולאחריו עוד נסיונות.
עוד תקוות!!
ו.... גם אכזבות!!!
מנסים כבר כמה חודשים.
המחזור צריך להגמר.
מקווה שהפעם זה יצליח!!!
ונקלט להריון בריא ותקין!!
שיסתיים בתינוק בריא ושלם!!!
אמן!!!

[ברגישות_ובהקשבה*]

הי, התחלתי ללכת לרפלקסולוגית.
מרגישה כל כך מדהים!
מרגישה מאושרת ובטוחה יותר!
יודעת שזה עושה לי טוב!

[ברגישות_ובהקשבה*]

יש מישהי שעשתה רפלקסולוגיה ונקלטה?
תוך כמה זמן? כמה טיפולים?
רוצה לציין: שאני מאוד מאמינה ברפלקסולוגיה.
ויודעת שכל טיפול עוזר!
לכל טיפול יש השפעה חיובית!

[ברגישות_ובהקשבה*]

היום המיוחל מתקרב.
האם את המחזור אקבל?
או שבהריון אתבשר?
מנמיכה ציפיות.
די לאכזבות!!!
אבל אני רוצה הריון!!!!!!!!

[ברגישות_ובהקשבה*]

מכירים את זה שמגיע המחזור.
ואנו יודעות שיש כאלה שהיה להן דימום וגילו שהן בהריון.
אז אנו רואות טיפה דימום ואומרות לעצמינו:
אולי זה לא מחזור..
אולי אני בתחילת הריון..
עד שנגמר המחזור.. וכן, זה היה מחזור.
ושוב מחכים להריון.
ושוב יש דימום וגם הפעם אותה מחשבה...
אולי זה תחילת הריון...
וחוזר חלילה......
מוכר לכן?

[ממלאת_מקום_באהבה*]

ליבי יוצא אליך! מתפללת בשבילך שאלוהים ישמע את תחנוניך וב״ה יביא לך תינוק/ת בריאים במהרה.
אני מאמינה שזה יגיע זה הכל עיניין של זמן.
עם כל הקושי תמצאי מקום להתחזק ולהיות סבלנית, מחשבה בוראת מציאות, תאמיני שזה יקרה (ללא ציפיות עם כל הקושי) תאמיני בעצמך, בגוף שלך, בתפילות שלך ובאלוהים שמחכה לרגע הנכון בשבילך להכנס להריון.
מאחלת לך שבקרוב תחזרי אל העמוד הזה עם בשורות משמחות! אמן!!

[ברגישות_ובהקשבה*]

ממלאת מקום באהבה!
את כל כך מדהימה!!
איזה מילים מעודדות! מחזקות!
נותן ביטחון ורוגע!
תודה רבה על האיחולים!
החודש הייתי רגועה.
עשיתי ועושה תרגילי נשימות כל הזמן.
מאמינה בגוף שלי!
ויש לי הרגשה שנקלטתי!
מחכה לעשות בדיקה.
ולחזור עם בשורות טובות!

[ברגישות_ובהקשבה*]

אושר!!!!!!!!!!!!!!!
אני ב ה ר י ו ן !!!!!!!!!!!!!!
(עשיתי היום בדיקת בטא).
מאחלת לעצמי: שההריון יהיה תקין!
ואצא בידיים מלאות!!!

[ברגישות_ובהקשבה*]

רוגע! רוגע! רוגע!
החוסר הידיעה בשבועות הראשונים
להריון יכול לשגע!!
האם הכל בסדר?
האם ההריון מתקדם?
קשה!! איך מתמודדים?
מנסה לחשוב רק חיובי.
וכך לא להכניס את החששות לראש.
אבל זה קשה!