פעילות גופנית והשפעתה על המח והלמידה

[אפרת_מ*]

אני קוראת את הספר "הניצוץ" מאת ג'ון רייטי.
הוא מתחיל בסקירה של תוכנית "החינוך הגופני החדש" (New PE) בנייפרוויל, וההשפעות המדהימות שלה על התוצאות האקדמיות ובעיות משמעת. כמובן שאין אצלם כמעט דבר כזה עודף משקל (נמדד ב-BMI), עם פעילות גופנית אינטנסיבית שכזו.

יש אימון גופני בכל יום. מיסודי עד תיכון. לילדים יש מדי-דופק, כך שמה שנמדד הוא לא אם סיימת ראשון את ריצת המייל, אלא מה הדופק לאן הדעת. הסתבר להן שילדה שלכאורה השתרכה באיטיות מאחור, בעצם עובדת עם דופק גבוה יותר מכל "בכירי האתלטים" בבי"ס.
מסתבר גם שבארה"ב רב הפעילות הגופנית - משמעה משחקים קבוצתיים וטיפוח קבוצות הספורט השונות. פה זה לא חשוב להם בכלל. פה יש מגוון רחב של פעילויות גופניות שהילדים יכולים לבחור מהן.

יש גם שילוב של פעילות גופנית בצורה מקורית וחדשנית עוד יותר - בכתה עצמה. אפשר לקרוא תוך כדי רכיבה על אופניים, מתקן שיווי משקל, או לעשות הפסקת מיני תרגילים באמצע שעור רגיל לחלוטין. וגם שימוש בפעילות גופנית לפיתוח כישורים חברתיים - לדוג' שעורי "ריקוד ברביעיות", במהלכם יש ניהול שיחות עם ילדים אחרים ברביעייה שלך ותקשורת איתם.

הם מאפשרים לילדים לבחור לשבץ PE, בדיוק לפני הנושא שהכי קשה/מאתגר עבורם, ורואים שיפור משמעותי בתוצאות.
מרתק.
נראה ככלי חשוב להכנסה בכל מוסד חינוכי ולשילוב בחיים. יש שם ציטוט של בוגרת שבאוניברסיטה יודעת שאם היא לא בפוקוס, או רוצה לשפר ריכוז, היא צריכה לבצע התעמלות גופנית (רצה במדרגות הלוך ושוב) ואז לשבת ללמוד.

כמה סרטונים: PE for Life - לקחו את התוכנית והפכו אותה לתוכנית נרחבת שעמותה בשם הזה מעודדת ומכשירה אליה.
http://www.youtube.com/watch?v=6NAzPay4mQU

Pumping Up The Brain - http://www.cbsnews.com/video/watch/?id=4764808n

התוכנית בנייפרוויל: http://www.youtube.com/watch?v=ULciZ8jSgHA
(עד ל1:20 מדובר על ההיסטוריה בארה"ב, אפשר לדלג)

[אפרת_מ*]

וסרטון קצר עם ג'ון רייטי מרצה: http://www.youtube.com/watch?v=EAi0whBB5kk
והרצאה ארוכה שלו מתארח בגוגל: http://www.youtube.com/watch?v=Bmc0ERKfjP0

[אלה_לי_לה*]

מעניין, ידוע ולא מספיק מיושם, כבר מזמן יודעת שאני צריכה לשלב התעמלות בחיי הלמידה שלי, ולא מיישמת

למעשה, אחת הטענות לגבי אפקט התנועתיות של אנשים החיים עם ADHD היא שמטרתה לעורר את המוח.
ורבים מהסובלים סיפרו שהחליפו תרופות בספורט. נפלא לדעת, לא פשוט ליישם.

[אפרת_מ*]

אלה, העובדה שתנועה עוזרת לילדים עם ADD או ADHD ידועה. זה גם מה שרייטי עצמו אומר - שזה היה ידוע לו.
אבל מדובר בפתולוגי, ולא בנורמלי. זה ממש לא "ידוע" שפעילות גופנית תורמת לשיפור ביצועים אצל האוכלוסייה הכללית. אלו שלא "סובלים" (כדברייך) מתפקוד קוגנטיבי או קשבי כרגע.
יש גם מחקרים שמצטטת אחת המורות של ד"ר טל בן שחר, נו ברח לי שמה... אלן לנגר. בספרה על מיינדפולנס וחינוך ולמידה היא מזכירה מחקר בו נתנו לילדים להזיז את הרגליים קדימה ואחורה (בעת ישיבה על כסא!).
שוב, לא מדובר במשהו ידוע ונפוץ. אני מאמינה לך שזה ברור לך על עצמך, ועדיין זה שונה כשיש השפעה נרחבת על כלל האוכלוסיה, שמקיפה לא רק קשב, אלא תוצאות אקדמיות ותוצאות התנהגותיות.
אגב\ ראית חלק מהסרטונים, או שהרעיון הכללי נשמע לך ידוע?

מתלהבים מהתוכנית של "עת הדעת", שמובילה לשיפור בתחומים הספציפיים בו היא מיושמת (כי זו מערכת לימוד עפ"י תוכנית הלימודים), שעלותה גבוהה מאוד, וברור שהילדים נהנים יותר ומפריעים פחות, אבל אם ממש יש שיפור אקדמי זה לא לגמרי ברור (פרט לאנגלית לפי מה שהבנתי).
כאן מדובר בתוכנית שמשפיעה על כל המקצועות, כי מדובר בגורם שמשפיע על הלמידה - ולא בשינוי שיטת הלמידה עצמה.
אני מניחה שאת תוכנית הפעילות הגופנית אפשר ליישם בעלות נמוכה יותר, אולי טועה, בביה"ס בנייפרוויל ובטיטוסוויל הוציאו המון כסף על מכשור חדשני, כולל משטחי ריקוד, אופני כושר, מדדי דופק, מערכות לניטור וניתוח המצב הגופני ועוד. אבל נראה לי קשה להפריד עד כמה כל זה הכרחי, ועד כמה הם חושבים שהתעמלות חשובה, ולכן השקיעו שם המון.
למה אף ראש מועצה לא רץ ליישם את זה בביה"ס שלו?

[תבשיל_קדרה*]

אף אחד לא רואה שהמלך הזה עירום?
הילדים שלי לא הורגלו ולשבת כל היום על כסא. אז עכשיו אין צורך ללמד אותם מחדש שכדאי לזוז.
עצוב.

[אפרת_מ*]

אבל הילדים שלך הם החריגים (ביחס לנורמה, וכשהנורמה מעוותת..). רב הילדים נדרשים לשבת על הטוסיק ו"לא להפריע" כמה וכמה שעות ביום. חלקם בטח נדרשים לא להפריע גם בבית, וחלק נוסף מרצונם מתמגנטים למסך כלשהו...
וגם אם הם סיימו כך 12 שנות אי-לימוד, והם בוגרים והגיעו לאוניברסיטה (או בחרו לדלג עליה..) או למקום עבודה. רב מקומות העבודה היום הדורשים שימוש במח ו/או יצירתיות, דורשים ישיבה על הטוסיק במשך רב הזמן.
עוד לא ראיתי קורס/ספר על שיפור יצירתיות שאומר לך - לך תרוץ/תשחה/תרכב/תלך/תרקוד לפני שאתה נדרש להעלות רעיונות יצירתיים (בנוסף לשימוש בכל הטכניקות שנתנו לך).

[תבשיל_קדרה*]

אישית, הרבה בעיות היו נפרות לי מאיליהן תוך כדי שחיה בבריכה...

אני אומרת משהו אחר:
הם כולם רואים את הפיל הזה של החינוך החופשי, אבל רואים רק חלקים בודדים, ולא מצליחים להרכיב את זה לתמונה.
מעבר להמלצות לסטודנטים/מבוגרים מה לעשות כדי לשפר יכולות למידה, הייתי שמחה אילו היו יוצאות ממחקר כזה גם המלצות לאפשר לפעוטות/ילדים/נערים את התנועה שממילא נמצאת בהם.

[יונת_שרון*]

אפרת, תודה!
מעניין ומתאים למה שאני רואה.

[א*]

הילדים שלי לא הורגלו ולשבת כל היום על כסא. אז עכשיו אין צורך ללמד אותם מחדש שכדאי לזוז.

ועדיין, כשהילד שלי מתחיל לקפצץ, אני הרבה פעמים מבקשת ממנו להרגע, כשמה שהוא צריך באמת, זה שאני אשלח אותו להקיף את הבית

[אפרת_מ*]

הייתי שמחה אילו היו יוצאות ממחקר כזה גם המלצות לאפשר לפעוטות/ילדים/נערים את התנועה שממילא נמצאת בהם.
אני די בטוחה שיש שלל מחקרים כאלו או טענות כאלו בפסיכולוגיה התפתחותית. רק שזה לא ממש "חדשות". אולי החדשות הן על מה זה משפיע אם לא מאפשרים...

נראה לי שמה שחדש פה הוא בעיקר שאימון (ולא תנועה חופשית) ממוקד לפני פעילות קוגנטיבית, לפני פעילות יצירתית, לפני שנדרשת גמישות מחשבתית >> מעלים משמעותית את הביצעוים.
באופן כללי עולים הביצועים, ובייחוד בפעילות שמבוצעת מיד לאחר פעילות גופנית.
אגב הם ממליצים על שילוב של פעילות אירובית ושל פעילות שדורשת למידה של תנועות/מיומנויות חדשות ו/או עירוב פעיל של המיינד (נאמר בטיפוס סלעים/קירות, נדרש שיקול דעת וקבלת החלטות ופתרון בעיות, אבל זו לא פעילות אירובית).