פעוט מתקשה בהליכה עצמאית

[מישל_מיי_בל*]

יש לי ילד מקסים בן שנה ושמונה. איתי בבית. לא רוצה ללכת לבד. הולך לבד מסביב לחפצים. הולך עם יד אחת שלנו (בגובה הכתפיים עם תמיכה מועטה).
"לקח את הזמן" בהתפתחות המוטורית: החל להתהפך ולזחול בגיל 8 חודשים, זחילת גחון לא סימטרית, לאחר מכן זחילת שש, בגיל 10 חודשים נעמד וכחודש אח"כ התיישב. בזמנו אובחן אצלו שריר קצר בצוואר. אני מסתובבת עם מנשא.
במוטוריקה עדינה הוא כבני גילו +, מדבר יפה מאוד (קפיצה גדולה בשבועיים האחרונים).
בספטמבר נכנס לגן. יהיה בין הצעירים. ומה יהיה אם לא ילך עד אז?
חריג. מפחיד. מלחיץ.
אני נתקלת מדי יום בשאלות: בן כמה הוא? ועוד לא הולך? אתם לא רוצים לבדוק? ומתכווצת כל פעם.
בשלושת החודשים האחרונים הולך על הברכיים - כמו סוויפי מפופאי... אמרו לי שזה מאוד מחזק את הגב. פיתח את זה למהירות גבוהה. נראה שנוח לו ככה.
הוא ילד זהיר, חכם, מקשיב, סקרן, הוא הכי הכי בעולם.
אז מה יהיה. רוצה כבר שילך...
אשמח לתובנות, עצות, הערות, כל דבר...תודה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יש כאן דפים על סירבול וכובד תנועה אצל ילדים
בעיות מוטוריות של ילדים
התפתחות מוטורית של תינוקות
אולי אחד מהם יעזור לך (ובטח עוד מעט תיכנס אמא שתוכל לחלוק מניסיונה). ליל"ט @}

[גלית_ועמרי*]

תלכי להתיעץ עם פיזיוטרפיסטית, מה יש לך להפסיד?
לפעמים יש להם טריקים קטנים שמעודדים את הילד לזוז ויוצרים יציאה מהקיבעון שנכנס אליו.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני בעד עזרה.
מניסיון.
הבת שלי לא ממש התיישבה עד גיל מאוחר. ישבה על הברכיים ישיבת מטפל, לשבת עם גב זקוף על הישבן לא הצליחה, עד היום יש שם איזה חוסר יציבות, יש איזה עניין אורתופדי.
הלכתי איתה לאבחון גם דרך קופת חולים לפיזיותרפיסטית וגם פרטי למישהו שעוסק בשיטת שלהב, פלדנקרייז לתינוקות.

הפרטי אמר שהמצב לא חמור על מנת לטפל פרטי אבל הציע שנצטרף לחוג (יקר מאד בגיל הזה אבל יותר זול מאחד על אחד) של כמה תינוקות. תוך כלום פגישות היא התחילה לשבת וגם להעשות הרבה יותר אמיצה ומעיזה עם הגוף, הפסיקה לפחד ליפול ועשתה יותר עם הגוף שלה. את צעדי ההליכה הראשונים שלה לבד היא עשתה אצלו בשיעור, לקח אמנם עוד חודש שלם עד שממש הלכה, אבלך עניין הישיבה הסתדר בצ'יק. היה לה קשה בהתחלה, זה לאתגר אותה במקום שהכי קשה, אבל עשה עבודה טובה.
השתמשתי בבית גם בתרגילים של הפיזיותרפיסטית ולפעמים אני עדיין עושה אותם, בגיל שנתיים (כשהלכנו עם הישיבה היא היתה בת שנה והמשכנו עם החוג כחודשיים, הייתי ממשיכה אבל נגמר לי הכסף).
בתקופה של החוג היה לה גם איזה שקט חדש בגוף, כאילו היא מצאה את השקט הפנימי, התחילה להיות מסוגלת לנוח, היא הרגישה יותר נינוחה עם הגוף שלה. אין לי ספק שאם היה לי כסף הייתי ממשיכה ללכת איתה גם מעבר לעניין המקומי של ישיבה, כי את השקט הזה היא איבדה ואין לה רגיעה בגוף אבל אני יודעת היום שזה לא מחוייב המציאות.

[יונת_שרון*]

את יכולה לבקש מהרופא שלו הפניה למכון להתפתחות הילד, שם יש פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק, ועוד כל מיני בכיוון.

[נועה_בר*]

הפניה למכון להתפתחות הילד, שם יש פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק, ועוד כל מיני בכיוון.
אנחנו הופננו לשם כי ביתי נולדה פגית. באופן אישי מאוד לא אהבתי את הגישה או הטיפולים ( אין מספיק כבוד לילד ) והעדפתי לפנות למספר מצומצם של מטפלים בתחומים המוטוריים (אוסטאופתיה, פלדנקרייז)
כשכבר הלכתי (להתפתחות הילד) הייתי עם גישה של "שמירה צמודה" לא לתת להם להביא אותה לשום כאב או קושי מוגזם שמוביל לבכי, גם לא הקל שבהם. לא עשינו הרבה אימונים בבית, מה שכן, הם היו נותנים לי קצת אינפורמציה ופה ושם תרגילון או מידע על מה לספק לה בבית, שיכול להיות שתרמו להתקדמותה.
בקיצור, קיראי בדפים שקרוטונית המליצה ותראי מה מדבר אלייך מבחינת אבחון-טיפול. לדעתי כדאי להיות במעקב עם אדם שמאוד סומכים עליו ולעשות איתו דרך ( אחרי אבחון כמובן, ולאחר שהסכמת עם הגישה והטיפול המוצע )
בהצלחה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אולי יותר מתאים באמת לקרוא לדף: פעוט לא רוצה ללכת לבד עצות ותובנות?
מאוד סביר שהוא כן רוצה ללכת רק מתקשה. זה מה שניסיתי לומר.

[מיצי_החתולה*]

יש קבוצות של צעד ראשון (פלדנקרייז לילדים ע"פ שיטת שי זילברבוש) - ויש או לפחות היה פעם באתר שלהם פורום בו יכולת לשאול שאלות ולקבל עצות - אם מספיק לתרגל בבית ואילו תרגילים, או שצריך מפגשים עם איש-מקצוע וכד'. יש גם את שיטת ורדי שמטפלת בתחום המוטוריקה (בתחום הזה יש לי גם המלצה חמה על מטפלת באזור המרכז, אם תרצי). למיטב ידעיתי, אלא אם המקרה אקוטי, בד"כ טיפולים מהסוג הזה עושים פלאות תוך מפגשים ספורים, בהם רק "מזכירים" לגוף את כיוון התנועה הנכון והוא נזכר מה לעשות משם.

[נועה*]

אני ממליצה בהקדם על "צעד ראשון", יש להם אתר באינטרנט.
לא זוכרת את שם מפתח השיטה, שמגיע מתחום הפלדנקרייז.
הם מטפלים בכל מה שקשור להתפתחות התינוק והפעוט (זחילה לא סימטרית, ישיבה לא נכונה....)
בהצלחה.

[נועה_בר*]

אם מתחילות כאן להגיע ההמלצות אז כדאי להעביר את הדיון לאחד מהדפים :
_בעיות מוטוריות של ילדים
התפתחות מוטורית של תינוקות_
היו שם בלי סוף דיונים, וגם המלצות ודעות אישיות (בעד ונגד ) על "המומלצים" מההודעות שמעלי.
חבל להתחיל עם זה שוב... עצות ותובנות מתאימות לדפים שכבר קיימים.
אם היה זה דף תמיכה או בלוג לא הייתי מציעה.

וכל זה אם פותחת הדף מסכימה כמובן.

[מנה_מנה*]

הרבה פעמים רואים שילוב של טורטיקוליס (השריר הקצר בצוואר שתיארת) ושל איחור קל בהתפתחות. כדאי לטפל ולעזור לילד בעיקר בגלל שהוא רוצה ללכת רק לא יכול. בגילו ההתפתחות שלו זקוקה לעצמאות ונקודת נמבט שנותנת ההליכה.
אני כותבת את זה מנקודת מבט של פיזיותרפיסטית בהתפתחות הילד.
לא הייתי פוסלת הליכה למכון להתפתחות הילד. לא כל פיזיותרפיסט עובד עם בכי. לפעמים כן. לפעמים לא. תלוי גם בילד. לא בהכרח מדובר גם בטיפול אינטנסיבי. לפעמים מקבלים קצת הדרכה הביתה וזה כבר עושה שינוי גדול.

[פלוני_אלמונית*]

בשבוע שעבר היתה כתבה על עידוד הליכה. היו שם תרגילים טובים שאמא יכולה בקלות לשחק עם התינוק.
אולי מי שמבין יכול למצוא ולקשר את הכתבה לכאן. נדמה לי שהכתבה הופיע בהארץ.

[סלט_פירות*]

אמא שלי שלחה לי http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3388710,00.html
גם שלי, בת שנה ורבע ולא רוצה ללכת.
אני יודעת שזה לא מאוחר, אבל היא כבר יודעת ללכת. כלומר, עושה מדי פעם כמה צעדים, אבל בוחרת לזחול בצורה מוזרה על הברכיים עם גב זקוף.
הברכיים משופשפות וזה לא מפריע לה. ככה היא מעדיפה. אולי התרגילים יעזרו לה...

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אני ממליצה בהקדם על "צעד ראשון",

[מירי*]

מצטרפת להמלצה של מנה מנה, כדאי לך למצוא פיזיותרפיסטית שהיא גם מנוסה וגם ב'ראש-שלך'. (לא חסרות כאלה בקופות החולים, אבל אם לא מצאת תפני לסקטור הפרטי.) אחת שלא מביאה את הילד לתסכול או לבכי (כי באמת אין סיבה) והכי חשוב, אשת מקצוע מנוסה מספיק כדי 'לשים את האצבע' על הבעיה, ולהגיש לילד את הפיתרון. אני בתחום כחצי שנה, ונתקלת בהמון ילדים בגילאים האלה עם אותה בעיה בדיוק, אבל לכל אחד מהם סיבה אחרת. זה יכול להיות קשור למערכת הראיה, או למערכת שיווי משקל, יש ילדים גמישים מאוד וזה מה שמקשה עליהם ללכת. ויש בעלי מתח שרירי נמוך, כל אלה מאוד רוצים ללכת, וכדאי לעזור להם. אבל לעומתם, יש ילדים בגיל הזה שכל המערכות שלהם תקינות, אבל הם פשוט לא בשלים להליכה. מבחינת ההתפתחות שלהם הם פשוט עוד לא זקוקים לזה. להם לא יעזרו שום תרגילים, וכמו פרי עלהעץ, צריך פשוט לתת להם להבשיל.
אשת מקצוע טובה בעיני היא כזאת שיודעת להבדיל בין שתי קבוצות הילדים (ולא חשוב באיזו שיטה היא עובדת! קונבנציונאלית או אלטרנטיבית) כי אין טעם לתת לילד שרוצה ללכת להמשיך ולזחול, ואין טעם לדרבן ילד להליכה כשהוא עדיין לא צריך אותה!
הייתי שמחה לעזור יותר אבל אני עדיין זוחלת בתחום התפתחות הילד... [-:

[רוקדת_לאור_ירח*]

הפיזיותרפיסטית של קופת חולים אצלנו היתה מקסימה, שום בכי או משהו בסגנון, להפך, הבת שלי מיד חיבבה אותה.
דווקא עם החוג הפרטי היה לה קשה יותר, היה לה בהתחלה פחד מהמטפל עוד לפני שהוא פתח את הפה, בשניה שהיא ראתה אותו. אני הרגשתי שגם אם היא קצת בוכה (והיה לי קשה מאד עם הבכי שלה) זה בגלל הקושי שלה, הוא הקפיד מאד לא ללחוץ על הילדים מעבר ליכולת שלהם, היו יללות של קושי אבל לא צרחות של יאוש, כשילד יילל יותר מדי הוא הפסיק לעבוד איתו וביקש שינוח. היינו שם בכל פעם 3-4 פעוטות שם היו זמנים שכולם ינקו או שכולם התעייפו לגמרי ולא עשינו הרבה חוץ מלדבר כי היה ברור שאי אפשר להעמיס עליהם. בהתחלה היא אולי קצת בכתה אצלו אבל תוך שבועיים היא התחילה לשמוח אליו מאד ולשמוח מאד להגיע לשם ולרצות לעשות את התרגילים, ככה שבדיעבד הרגשתי שעשיתי נכון למרות הקושי שבהתחלה.

[מישל_מיי_בל*]

אני שבה ומעדכנת בהתרגשות:
יום לאחר שפתחתי את הדף ובעקבות כל העצות והתובנות הלכתי לרופאה לקחת הפניה למרכז להתפתחות הילד. שיהיה. אפילו פיקססתי להם. יום למחרת אישי שוחח עם הבונבון ואמר לו שיקח את הזמן שלו, שיתחיל ללכת כשירצה, אין לחץ, בקצב שלו. באותו הערב הפשוש התהלך בכל הבית, יום אחרי זה הלך עם כדור ביד, התכופף והרים אותו ..., סיבובים... בכזו חופשיות, כאילו הוא כבר הולך שבועיים... איזה כיף לנו. אני רואה ומתמוגגת.
תודה תודה לכולם

[רוקדת_לאור_ירח*]

יופי! משמח לשמוע!