דף תמיכה, דף בית
שלום,
אני קוראת ותיקה אבל זה נסיון ראשון. קבלתי אומץ בעקבות קריאה של מה קורה לבת שלי, בלוג אנחנו מתמודדים ומבורכת הילדים.
לפני פחות משבוע הבן המקסים, הנהדר, היפיפה, החכם והשונה שלי אובחן כ- PDD. השמים נפלו עלינו.
בנתיים אני קוראת, מחפשת, שואלת, מתייעצת, בוכה, מחבקת אותו, צועקת אל השמים, מתנחמת עם כל מילה טובה, כועסת ושוב בוכה ושוב מחבקת ומנשקת את הגוזל שלי.
הבן שלי שונה
-
אמא_של_יונתן_וטל*
- הודעות: 155
- הצטרפות: 11 מרץ 2006, 17:29
הבן שלי שונה
קודם כל
ספרי עוד, אם את רוצה כמובן, על הילד הנפלא שלך?
תארי לנו אותו, שנוכל להרגיש יחד איתך כמה הוא נפלא.
@}
ספרי עוד, אם את רוצה כמובן, על הילד הנפלא שלך?
תארי לנו אותו, שנוכל להרגיש יחד איתך כמה הוא נפלא.
@}
-
1_אילת_2*
- הודעות: 59
- הצטרפות: 10 דצמבר 2005, 23:09
- דף אישי: הדף האישי של 1_אילת_2*
הבן שלי שונה
כתם- אבל לא קרה כלום!
לא חל שום שינוי בבן שלך. הוא עדיין הבן המקסים, הנהדר, היפיפה, החכם שלך. לא השתנה כלום. נוירולוג החליט שהבן שלך מתאים לספקטרום מסוים, סיווג אותו ונתן לזה שם.
מה שהשתנה הוא, שעכשיו את זכאית (אם את רוצה) לטיפולים על חשבון קופת החולים שלך. זה הכל.
לא חל שום שינוי בבן שלך. הוא עדיין הבן המקסים, הנהדר, היפיפה, החכם שלך. לא השתנה כלום. נוירולוג החליט שהבן שלך מתאים לספקטרום מסוים, סיווג אותו ונתן לזה שם.
מה שהשתנה הוא, שעכשיו את זכאית (אם את רוצה) לטיפולים על חשבון קופת החולים שלך. זה הכל.
הבן שלי שונה
אני יודעת שהילד שלי לא השתנה. הוא אותו קסם שהיה בדיוק בבוקר האבחנה 
כבר חודשיים בערך שאני מרגישה את תחושת הבטן המטרידה כשאני רואה אותו בסביבת ילדים. הוא כל כך מנסה ולא מצליח. הוא מחבק מדי, מתקרב מדי, מפריע מדי... איך אמרה כאן משהי (סליחה ששכחתי מי) "ההבדל בין "להתיידד" ו"להציק"".
מצד שני הוא כלכך חכם - הוא שר, מדבר, כמעט קורא בעצמו, מצייר, רוצה כלכך חברה. הוא פשוט (פשוט?) לא יודע איך. דברים שלרב הילדים באים אינטואיטיבית.
אבל היום אני הרבה יותר שמחה. יש לי כבר אופק. החלטתי שהגדרה/לא הגדרה בכלל לא משנה לי. יש לי שם של מטפלת ואני אפנה אליה עוד היום - עכשיו, ונתחיל לטפל. אני מאד אופטימית היום. אני יודעת שנוכל ביחד לחייך.
כבר חודשיים בערך שאני מרגישה את תחושת הבטן המטרידה כשאני רואה אותו בסביבת ילדים. הוא כל כך מנסה ולא מצליח. הוא מחבק מדי, מתקרב מדי, מפריע מדי... איך אמרה כאן משהי (סליחה ששכחתי מי) "ההבדל בין "להתיידד" ו"להציק"".
מצד שני הוא כלכך חכם - הוא שר, מדבר, כמעט קורא בעצמו, מצייר, רוצה כלכך חברה. הוא פשוט (פשוט?) לא יודע איך. דברים שלרב הילדים באים אינטואיטיבית.
אבל היום אני הרבה יותר שמחה. יש לי כבר אופק. החלטתי שהגדרה/לא הגדרה בכלל לא משנה לי. יש לי שם של מטפלת ואני אפנה אליה עוד היום - עכשיו, ונתחיל לטפל. אני מאד אופטימית היום. אני יודעת שנוכל ביחד לחייך.
-
אמאבא_של_רמה*
- הודעות: 108
- הצטרפות: 04 דצמבר 2005, 23:24
- דף אישי: הדף האישי של אמאבא_של_רמה*
הבן שלי שונה
שלום לך כתם שמש?
רציתי לספר לך כי אני במסגרת עבודתי בחינוך המיוחד עבדתי עם ילד כבן 5 באופן פרטני, שכמו בנך התקשה מאוד בהבנת סיטואציות חברתיות ובקודים חברתיים,
ובעזרת טיפול דרך משחקי תפקידים הוא הצליח לסגל לעצמו התנהגויות המתאימות לסביבה החברתית של בני גילו.
זהו טיפול התנהגותי בו הילד לומד בתחילה ע"י הוראות ולאט לאט מפנים את ההתנהגויות המתאימות לסיטואציות ספציפיות.
אני מספרת לך את זה כי הילד הזה עשה פריצת דרך משמעותית בפרק זמן יחסית קצר, וזה אפשרי!
טוב שפנית לעזרה, וטוב שאת אופטימית כי ישנה סיבה טובה...
שולחת לכם כוחות וסבלנות
המון הצלחה
רציתי לספר לך כי אני במסגרת עבודתי בחינוך המיוחד עבדתי עם ילד כבן 5 באופן פרטני, שכמו בנך התקשה מאוד בהבנת סיטואציות חברתיות ובקודים חברתיים,
ובעזרת טיפול דרך משחקי תפקידים הוא הצליח לסגל לעצמו התנהגויות המתאימות לסביבה החברתית של בני גילו.
זהו טיפול התנהגותי בו הילד לומד בתחילה ע"י הוראות ולאט לאט מפנים את ההתנהגויות המתאימות לסיטואציות ספציפיות.
אני מספרת לך את זה כי הילד הזה עשה פריצת דרך משמעותית בפרק זמן יחסית קצר, וזה אפשרי!
טוב שפנית לעזרה, וטוב שאת אופטימית כי ישנה סיבה טובה...
שולחת לכם כוחות וסבלנות
המון הצלחה
הבן שלי שונה
תודה אמאבא של רמה. הבעיה היא יותר מאי הבנת סיטואציות חברתיות, אבל אני מאד מאמינה שיש טיפול.
נתחיל טיפול שבוע הבא. אני מכינה את עצמי לתקופה לחוצה, ומקווה לכוחות שיתנו לי סבלנות, אופטימיות, שלווה, ולא לשכוח שיש גם עוד ילד, אותי ואת בעלי שצריכים אהבה. אמן ואמן.
נתחיל טיפול שבוע הבא. אני מכינה את עצמי לתקופה לחוצה, ומקווה לכוחות שיתנו לי סבלנות, אופטימיות, שלווה, ולא לשכוח שיש גם עוד ילד, אותי ואת בעלי שצריכים אהבה. אמן ואמן.
הבן שלי שונה
שמש
ובעזרת טיפול
אני מכירה מטפלות באמנויות מדהימות שעזרו לרבים
זו עדנה גם באזור תל אביב
ואתי רוזנטל ממבשרת שבדרך לירושלים
שמעתי סיפורים שתחילתם דומה לזו שבתחילת הדף...
ובעזרת טיפול
אני מכירה מטפלות באמנויות מדהימות שעזרו לרבים
זו עדנה גם באזור תל אביב
ואתי רוזנטל ממבשרת שבדרך לירושלים
שמעתי סיפורים שתחילתם דומה לזו שבתחילת הדף...
הבן שלי שונה
יש כאן המון נשמות טובות שנותנות עצות נפלאות,באמת.
אבל מה שחשוב לצמיחה של בנך הוא שיש לו הורים שאוהבים אותו,לא משנה איך תנסו לסייע לו,בטיפול התנהגותי,רגשי,טיפול בבע"ח או טיפול באמנות,לא חסרים היום מגוון של טיפולים.
העיקר זה שתמיד תחזקו אצלו את ההכרה בתמיכה שלכם בו,אתם יודעים באמת מהן היכולות והכשרונות שלו עמם יצמח לגדול ולפרוץ מעבר לקושי.
אשריו שזכה להוולד אצל אמא כזאת,אשריך שזכית לילד זה.
חיבוק גדול והמון הצלחה.
אבל מה שחשוב לצמיחה של בנך הוא שיש לו הורים שאוהבים אותו,לא משנה איך תנסו לסייע לו,בטיפול התנהגותי,רגשי,טיפול בבע"ח או טיפול באמנות,לא חסרים היום מגוון של טיפולים.
העיקר זה שתמיד תחזקו אצלו את ההכרה בתמיכה שלכם בו,אתם יודעים באמת מהן היכולות והכשרונות שלו עמם יצמח לגדול ולפרוץ מעבר לקושי.
אשריו שזכה להוולד אצל אמא כזאת,אשריך שזכית לילד זה.
חיבוק גדול והמון הצלחה.
-
אמאבא_של_רמה*
- הודעות: 108
- הצטרפות: 04 דצמבר 2005, 23:24
- דף אישי: הדף האישי של אמאבא_של_רמה*
הבן שלי שונה
מה שחשוב לצמיחה של בנך הוא שיש לו הורים שאוהבים אותו
אשריו שזכה להוולד אצל אמא כזאת,אשריך שזכית לילד זה.
כל כך מסכימה
אשריו שזכה להוולד אצל אמא כזאת,אשריך שזכית לילד זה.
כל כך מסכימה
הבן שלי שונה
היום קצת קשה. הילדים חולים, ותמיד זה מביא לבכי רב, חוסר סבלנות ורגישות, מה שגורם לי גם לחוסר סבלנות - הרי אני לא יכולה להתחלק לשניים... אני מנסה להחזיק את שניהם עלי, אבל כל אחד דורש להיות לבד עלי, לקבל חיבוק. ולפעמים אני גם רוצה קצת לעצמי...
אוף.
אוף.
-
פלוני_אלמוני*
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
הבן שלי שונה
לא ציינת בן כמה הילד (והשני ?) . בקשר ל"רוצה קצת לעצמי" - אם הכוונה לחיבוק אז זה הזמן לאחד כוחות עוד יותר מתמיד עם הבעל (איך הוא לקח את זה ?) לעודד אחד את השניה ולהתחבק הרבה. בהצלחה ותעדכני אותנו.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
הבן שלי שונה
בן כמה הבן ומאיזה אזור אתם בארץ? בני אמנם לא אובחן אבל ההתנהגויות נשמעות לי מוכרות, יהיה נחמד להפגיש בינהם.
הבן שלי שונה
המון זמן לא נכנסתי, והמון קרה בנתיים. עברנו תקופה של מחלות (הצטננות, דלקת גרון, דלקת אוזניים ושוב סתם הצטננות). מחלה גם אצל ילד "רגיל" יכולה להיות תקופה מגעילה ואצלינו על אחת כמה וכמה... המון בכי המון תסכול המון כעס. על כל דבר. נפל לו הצעצוע - בכי, לא נתתי לו מיד את המשקה שביקש - בכי, לא לקחתי לו את עטיפת הממתק - בכי, וגם המון המון בכי לא מוסבר. כלכך קשה להכיל, להיות סבלני ורגוע... תודה לאל עברנו את זה (טפו טפו טפו)
התחלנו טיפולים - קלינאית התקשורת לא מוצאת חן בעיני - היא פשוט מעצבנת. אני לא יודעת מה לעשות - אם אסרב להיות מטופלת שלה, האם יתנו לי משהי אחרת? ואם אלך לטיפול פרטי? )והכסף...)
פלוני אלמונית - הבן בן שלוש ואנחנו מתל-אביב. יהיה נחמד לפגוש חברים חדשים
טוב, נלך לארגן את הבית...
לילה טוב
התחלנו טיפולים - קלינאית התקשורת לא מוצאת חן בעיני - היא פשוט מעצבנת. אני לא יודעת מה לעשות - אם אסרב להיות מטופלת שלה, האם יתנו לי משהי אחרת? ואם אלך לטיפול פרטי? )והכסף...)
פלוני אלמונית - הבן בן שלוש ואנחנו מתל-אביב. יהיה נחמד לפגוש חברים חדשים
טוב, נלך לארגן את הבית...
לילה טוב
-
עין_הסערה*
- הודעות: 700
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2001, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של עין_הסערה*
הבן שלי שונה
רק עכשיו ראיתי את הדף...
שולחת הרבה חיבוקים, ומבטיחה לכם דרך מדהימה עם הבן המדהים.
צר לי שאני מעוטת אנרגיות מאד בתקופה זו, מכדי לכתוב יותר באריכות (בגלל זה גם הבלוג שלי לא מתעדכן)
אם תרצי לדבר בטלפון, כתבי לי לאימייל.
שולחת הרבה חיבוקים, ומבטיחה לכם דרך מדהימה עם הבן המדהים.
צר לי שאני מעוטת אנרגיות מאד בתקופה זו, מכדי לכתוב יותר באריכות (בגלל זה גם הבלוג שלי לא מתעדכן)
אם תרצי לדבר בטלפון, כתבי לי לאימייל.
הבן שלי שונה
תודה עין הסערה, גם אני קצת מעוטת אנרגיות. הריצות וההתרצוציות בין הגורמים השונים (כבר חודש שאני רודפת אחרי זאתי מהעיריה כדי להתחיל תהליך של כניסה לגן, ורק היום היינו בהדרכת הורים (עם הפספוס), אתמול בשיחה עם הקלינאית תקשורת ועכשיו גם פנינו לפסיכולוגית). כל זה משאיר לי אפס אנרגיות לשום דבר אחר חוץ מהשרדות. אני מקוה שזוהי רק ההתחלה ונכנס לשגרה הדברים יהיו יותר קלים.
דברנו עם קלינאית התקשורת ועם המנהלת שלה - ניתן לזה עוד קצת סיכוי ואם לא ילך - ננסה אחרת. יש לי המון חוסר נוחות עם כל האינטנסיביות הזאת, אבל כל בעלי המקצוע טוענים שזה מה שיעזור. קצת קשה להפסיק להאמין באינטואיציה, אבל אם האינטואציה שלי גרמה לי להאמין שהכל בסדר עד עכשיו...
נו, טוב.
קצת קשה לי לישון אז אני גולשת, אבל ביומיום לא מגיעה לזה בכלל...
דברנו עם קלינאית התקשורת ועם המנהלת שלה - ניתן לזה עוד קצת סיכוי ואם לא ילך - ננסה אחרת. יש לי המון חוסר נוחות עם כל האינטנסיביות הזאת, אבל כל בעלי המקצוע טוענים שזה מה שיעזור. קצת קשה להפסיק להאמין באינטואיציה, אבל אם האינטואציה שלי גרמה לי להאמין שהכל בסדר עד עכשיו...
נו, טוב.
קצת קשה לי לישון אז אני גולשת, אבל ביומיום לא מגיעה לזה בכלל...