סרבנות מוצקים

היא_לה*
הודעות: 6
הצטרפות: 14 יוני 2006, 23:31

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי היא_לה* »

אנחנו בבעיית מוצקים משמעותית (הפיצית בת 10.5 חודשים).
מחפשת עצות, פתרונות, תובנות, רעיונות, השתתפות בצערי ;-), חיבוקים וחיזוקים.
לפני שאני כותבת, אשמח אם מישהו מכיר דפים באתר שעוסקים בנושא הזה, אני לא רוצה להכביר מילים על נושא שאולי נידון כאן לפרטי פרטים. אישית לא הצלחתי למצוא אף דף בעניין, אבל השליטה שלי באתר מוגבלת (יחסית חדשה כאן :-)).
אם אכן לא קיימת אינפורמציה רלוונטית מסודרת, אשטח כאן את הסיפור שלנו ואשמח אם יתפתח דיון.
תודה למפנים ולעוזרים @}
מניקה*
הודעות: 59
הצטרפות: 26 נובמבר 2002, 23:37

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי מניקה* »

הי היא-לה

גם אנחנו מתעסקים בנושא זה בזמן האחרון ככה שאני די מזדהה (אם כי בהסתייגות)

מה שהעלו הבירורים שלי בנושא זה שעד גיל שנה וארבע (יש כאלו שיגידו אפילו שנה וחצי) -
תינוקות יכולים להסתדר עם הנקה / פורמולה (רצוי כמובן הנקה) בלבד.

ככה שפיצית לטעמי עדין פיצית לדאגה.
לדעתי תזונה היא חלק ממסע ההתאקלמות בעולם ולכל ילד הקצב שלו.

זה כמובן בתנאי שמבררים שאין שום בעיה שרצוי לטפל בה (קושי מוטורי, רגישות, בעיה לבלוע או לעכל...)

לפני העצות חסרים כמה פרטים:
ממה היא ניזונה? איך המשקל שלה?
איך מתבטאת הסרבנות? לא מוכנה לטעום? מכניסה ויורקת?
האם ידועה לך רגישות שלה? איך ההתפתחות שלה?

רעיונות ועצות:
  • לוודא שאין בעיה בריאותית
  • לשאול את עצמך איך את רואה את הנושא ומה את משדרת לה.
יש הרבה טריקים איך לגרום להם שיאכלו השאלה אם זה מה שחשוב.
לדעתי הכי חשוב שילמדו להיות אחראים למנגנון הרעב והשובע שלהם
(דבר שנפע כשאנחנו מחליטים מתי וכמה יאכלו - כלומר אוכלים גם כשלא רעבים).
אם הכל בסדר תסמכי עליה. קיבלתי כמה המלצות על הספר תזונת תינוקות בעידן השפע של ניבה שפירא (עדין לא קראתי)
  • התבוננות בילדה: אילו מרקמים / טעמים / טמפרטורות / מצבים היא אוהבת
אצלנו למשל כפית סיליקון עובדת טוב יותר מפלסטיק או מתכת. הכי טוב הולך עם הידיים (מהאצבע שלי או בעצמה)
פיצית שלי לא אוהבת קר מדי, כן אוהבת דברים שהיא יכולה לקחת בעצמה:
בננה חתוכה קטן, תמרים לחים מקולפים חתוכים קטן, תפוח בתוך פטנט רשת, אבטיח, פסטה, אורז...
  • האם את מאפשרת משחק? לכלוך? בלאגן? אכילה במצבים שונים?
איך את אוכלת? בישיבה? בעמידה? לידה?

פתרונות - אני לא מבטיחה. זה תהליך של לימוד הדדי.

תובנות:
לחשוב מה אנחנו משדרים.
לסמוך עליה שתמצא את הדרך. להעדיף הקשבה והתבוננות על תמרונים וכפיה.
להמשיך לחשוף (גם כשיותר קל לוותר על כל ההפקה שממילא לא מגיעה לקיבה),
לאפשר, לא לדחוף, לא לעשות מזה אישו, לאכול לידה (ולהכין משהו שהיא תוכל להצטרף אם תהיה מעוניינת)

לאור כל האמור לעיל נראה לי שעוד מוקדם שתחושי צער.
כל עוד היא בריאה זה חלק מהענין ואתגר בגידול ילדים.
אולי היא מנסה לשדר לך משהו באמצעו הענין הזה?
היא_לה*
הודעות: 6
הצטרפות: 14 יוני 2006, 23:31

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי היא_לה* »

מניקה, תודה רבה על התשובה. נהניתי מאד לקרוא ועשית לי הרבה סדר במחשבות (ורק פיסת מידע - היא יונקת בלבד).
בינתיים אנחנו מתמודדים עם קשיים מסוג חדש, אז אני מניחה כרגע את העניין הזה בצד.
לכשיהיה רלוונטי בשנית (בתקווה שלא יהיה! מי יודע, ניסים קורים, לא?) אחיה את הדף.
מניקה*
הודעות: 59
הצטרפות: 26 נובמבר 2002, 23:37

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי מניקה* »

רוב הסיכויים שהזמן יעשה את שלו...

הבת שלנו בת שנה ושבועיים וכמעט רק יונקת.
כנראה שהכל בסדר אצלה.
חלק אנשי מקצוע מגדירים את המצב כקשיי גמילה מהנקה.
מהתחלה הנקתי וקיוויתי לגמול באופן טבעי. כלומר: לפי דרישה - לא מציעה ולא מסרבת.

ככה שזו לא בעיה מבחינתי.
נראה לי שעד הצבא ובטח אפילו קודם היא כבר תגמל...

בהצלחה!
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

רק להאיר שלאחרונה נתקלתי באמא שסיפרה לי ששניים מתוך שלושת ילדיה לא התעניינו בכלל בכלל באוכל מוצק עד גיל 11 חודשים לעומת ילדה אחרת שלה שכבר בגיל 4-5 חודשים התעניינה ורצתה. צריך להיות כנראה מאד קשוב לילד (ואני מניחה שזה לא פשוט...) בהצלחה {@
פלונית_מניקה*
הודעות: 7
הצטרפות: 31 יולי 2006, 21:11

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלונית_מניקה* »

ומה אפשר להגיד על תינוק שמסרב למוצקים מזה חודש וחצי? הוא אכל מצוין פירות וירקות ואחרי 10 ימים בגן ווירוס של הקאות ושלשולים פשוט לא מוכן לאכול כלום פרט להנקה. הוא כבר לא בגן וגם הספיק להחלים אך עדין מסרב למוצקים. האם צישהו נתקל בתופעה כזו? הוא בן 8.5 חודשים (מתוקן) ומאוד רחוק מהעקומות מבחינת גודלו...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

בשמת שלום,
אנחנו לא מכירות אך יצא לי לקרוא אותך הרבה באתר ונראה לי שתוכלי לייעץ לנו ולחוות את דעתך. אם כן מאוד נודה לך.
יש לנו תינוק מתוק בן שנה. הוא נולד פג בשבוע 34 במשקל 1900. בנוסף, עבר ניתוח בתריסריון בגיל 3 ימים ושהה חודש בפגיה. מגיל חודש הוא יונק מלא להנאתו והנאתי. הבעיה היא כזו -
כשהיה בן 8.5 חודשים טעינו והכנסנו אותו למעון. תוך 10 ימים קלטנו את הטעות (גם בזכות אתר זה), אני התפטרתי ושלפנו אותו משם. מאז שהיה במעון הוא מסרב בתוקף לאכול אוכל מוצק. עד המעון הוא אכל כחודש ירקות ופירות.
עד עכשיו לא דאגנו אבל אנחנו מתחילים... הוא מאוד קטן ובקושי עולה במשקל מאז. שוקל כעת 7 קילו.
מה דעתך? האם יש סיבה ללחץ? האם יש דרכים לחבב עליו אוכל? הוא אפילו לא מוכן לטעום - כך שזה לא קשור לטעמו של המזון.
המוןן תודה מראש!
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

אוי, ((-))
לפי התיאור שלך, נראה שעבר טראומה בלתי ידועה, שכתוצאה ממנה פיתח התנגדות למזון מוצק.
נראה לי, שהעצה הכי מקובלת במצב כזה היא לרדת לחלוטין מנושא האוכל.
לא להציע ולא כלום.
להתנהג כאילו הוא בכלל לא בגיל למזון מוצק, להוריד כוונות, דאגות, ציפיות והכל.

את אומרת שהוא יונק מלא, נולד 1900 ועכשיו שוקל 7 קילו בגיל שנה?
מעולה! הוא יותר מאשר שילש את משקל הלידה! ממש מצויין! מבחינה זו, אם הוא גם בריא, אז לדעתי אין צורך לדאוג לזה שהוא קטן ושוקל מעט.

הסבר להצעה להתנהג כאילו הוא בכלל לא בגיל למזון מוצק:
זה אומר: לא להציע. לא לשדל. לא לתת לו. לא לנסות בכלל. לעזוב. לתת לו רק לינוק, כשהוא מבקש לינוק, ולשכוח ממזון מוצק לחלוטין עד שהוא יביע עניין. אגב, תינוקות אלרגיים (מקרה אחר) לעתים קרובות לא מגלים שום עניין במזון לפני גיל 13 חודש וזה גם נורמלי (כלומר: מסתדרים בלי מזון מוצק אפילו עד גיל יותר גדול, ולא קורה כלום).

מה כן? אתם יכולים לאכול בהנאה ארוחות משותפות (כשהוא עסוק בענייניו, בכלל אל תציעו לו להשתתף ואל תושיבו אותו איתכם בשולחן). תערכו שולחן יפה, תשימו מאכלים יפים בצורה מושכת, תאכלו בשמחה ובהנאה. אולי יעזור לכם להגיד לעצמכם כמו מנטרה: הוא בריא ושמח וכשהוא יהיה בשל הוא יבוא מיוזמתו. או משהו אחר שיעזור לכם להרפות ולשחרר ולעזוב את כל הדאגות המיותרות.

אחרי שיעבור מספיק זמן שבו הוא ירגיש חופשי מכל לחץ בנושא האוכל, אני מניחה שבאופן טבעי הוא יתחיל להתעניין וירצה לטעום. וגם אז, אתם לא תעשו עניין. תנו לו לטעום, להתלכלך, למרוח, כולל לבדוק ולירוק או כל סוג של בדיקה שמתאים לו.
איך נראה לך?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה בשמת.
נראה נכון והגיוני. ניסינו זאת כמה שבועות אחרי הגן אך חזרנו להציע בעיקר בגלל הלחץ מסביב.
מבחינתי הכי קל זה להניק. בטח יותר קל מלהכין ולזרוק.
ננסה לנטרל שוב את הלחץ שנובע בעיקר מזה שאינו עולה מספיק במשקל (ביחס לעקומות המפורסמות...) ושובר את העקומות של עצמו.
@}
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

בהצלחה! |Y|
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

הי פלונית (סליחה בשמת שאני נדחפת)
אני ממליצה לך עם הפורום של הורים לפגים בתפוז שם תוכלי למצוא המון ילדים פגים שמשקלם בגיל שנה היה 7 קילו...
כעיקרון להמון פגים יש בעיות עם מוצקים בגלל כל התעסקות שהיתה איתם בביתחולים (זונדה וכו)..
בכל מקרה שלי בגיל שנה שקלה 5800 גרם!!!! והיום אחרי מסע מאוד ארוך של סירוב מוצקים (ינקה כמעט עד גיל 3) כבר שנה בערך שאוכלת מדהים...אם את רוצה עוד טיפים תפני אלי בדף בית.בהצלחה, כוסמת...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

להמון פגים יש בעיות עם מוצקים בגלל כל התעסקות שהיתה איתם בבית חולים
כן, אבל כוסמת,
פלוני אלמונית אמרה שבהתחלה לא היתה בעיה:
עד המעון הוא אכל כחודש ירקות ופירות
אז מזה אפשר לשער, שמה שהיה בבית החולים לא השפיע על התחלת המוצקים.
השינוי קרה רק אחרי הגן.
אני מבינה שלא ברור לכם, פלוני אלמונית, מה בדיוק יכול היה לגרום לשינוי. אם כן היה ידוע, אולי זה היה יכול לעזור גם בהתייחסות (לדעת למה הוא רגיש).
כך או כך, הרבה סבלנות, חום, אהבה והרפייה מכל "דחיפה" או דאגה בנושא, צפוייה לעזור (כי אפילו הדאגה שלנו, שאנחנו מרגישים בתוך הלב, בלי להגיד לילד שום דבר ובלי לעשות שום דבר - מגיעה לילדים שלנו בשידור ישיר מלב אל לב, ומשפיעה עליהם. אי אפשר לרמות פה P-: ).
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

נכון. עד הגן הוא אכל בשמחה. בגן הוא חטף וירוס שלשולים ואז גם הוצאנו אותו מהגן לצמיתות ונכון להיום הוא איתי בבית ויונק מלא.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

בגן הוא חטף וירוס שלשולים
אה! אז אולי הוא קישר את האוכל עם השילשולים? עם כאבי בטן? ובגלל זה הוא התחיל לפחד מהאוכל? מסכנון קטן. טוב, זה נותן עוד חיזוק לסברה שזמן וסבלנות ינתקו את הקשר בין האוכל לבין משהו רע.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

גם להערכתנו קרה משהו בשילוב בין הגן לבין המחלה שגרם לו להפסיק לחבב מוצקים. מה שמטריד קצת שזה כבר שלושה וחצי חודשים ושזה משפיע לו גם על המשקל.
בכל אופן בשמת אני מאוד מודה לך ואשמח לשתף אותך בהתפתחויות.
שאלה נוספת - נתקלת כבר בעבר במקרה דומה?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

מה שמטריד קצת שזה כבר שלושה וחצי חודשים
בטח, זה טבעי שזה מטריד. השאלה היא, מתוך השלושה וחצי חודשים האלה - כמה זמן ניסיתם להאכיל, דאגתם, נלחצתם, וכו'? אי אפשר להחשיב את הזמן הזה כ"זמן שעבר מאז הטראומה" כי זה היה שוב זמן עם "בלגן בנושא האוכל". (בסוגריים: באסה. באסה )-: אין מה לעשות, ((-)) ).

נתקלת כבר בעבר במקרה דומה?
נתקלתי כבר בעבר במקרים שילדים סירבו לאכול בגלל איזה אירוע/מחלה/טראומה/אלרגיה ועוד ועוד. זה גם מוכר ברפואה (אני אומרת את זה כחובבת של קריאת מאמרים בתחום הרפואה). לכן אמרתי שההמלצה המקובלת היא להרפות מנושא האוכל - כי זו המלצה שמקובלת גם על אנשי מקצוע בתחום.
הוספתי לזה גם המלצה, שאתם תסדרו לעצמכם ארוחות יפות, אסתטיות ושמחות, כי התחושות האלה לאט לאט ישדרו אליו. גם השמחה שלכם מהאוכל הטעים והיפה תגיע אליו. גם אם הוא יציץ בשולחן שלכם, היופי והאסתטיקה יביעו לו משהו, שבטווח הארוך יעזור בהרגעה. ככה אני חושבת.
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

הי בשמת (-:
רק רציתי לספר לך שמכיוון שאני בקשר קרוב עם המון הורים לפגים ומכירה את הנושא מאוד מאוד מקרוב שאצל הרבה פגים הטריגר שמופעל כשיש איזו בעיה זה העניין עם האוכל.
אני הבנתי שלפני הגן לא היתה בעיה וברור שאני מבינה שקרה משהו שם...אבל בלי קשר, גם ילדים פגים שנמצאים בבית (כמו שלי למשל) ועוד שאני מכירה, ברגע שקרה משהו שעירער את הביטחון שלהם לדוגמא מעבר דירה או כל דבר אחר התגובה המיידית היתה איזשהי המנעות מאכילה. זה נושא מאוד מעניין וזהבהחלט גם קשור לעובדה שהם נולדו קטנים מידי...ובהחלט יש גם פגים שאין להם שום בעית אכילה ובכל זאת...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

ברגע שקרה משהו שעירער את הביטחון שלהם לדוגמא מעבר דירה או כל דבר אחר התגובה המיידית היתה איזשהי המנעות מאכילה
בהחלט אי אפשר להוציא מכלל אפשרות תרומה למצב.
אבל אני מוכרחה לומר לך, שמה שתיארת נכון גם לגבי לא פגים.
מישהי חכמה אמרה לי לא מזמן, שבתרבות שלנו אין אחד בלי הפרעת אכילה...
S-:
אורלי*
הודעות: 136
הצטרפות: 08 יולי 2002, 18:53

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אורלי* »

הי בשמת,
אני הפלוני אלמונית שפניתי.
אולי אנצל הזדמנות זו לאמר לך שוב תודה על מה שאת כותבת באתר. מאוד מעניין עוזר תומך ומעשיר.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אחת* »

שלום לכולם, אשמח לעצות:
הקטנה בת 7 וחצי חודשים, בריאה גדולה ושמחה (טפו טפו)
נראה שמאד נהנית מגילוי המוצקים ואוכלת ירקות מבושלים, פירות, דייסות (שאני מכינה - סולת, חלב אורז וכו')
ומתנסה בעוד כל מיני. הבעיה שאת כל זה היא אוכלת בעיקר אצל אבא.
אצלי היא טועמת כפית שתיים וישר מבקשת ציצי. ממש מסרבת. כאילו "זה נחמד מאד אבל איפה האוכל".
חשוב לציין שאני לא לוחצת, לא "דוחפת" (ומתעקשת שגם הסבתא לא תעשה את זה)
ונותנת לה לאכול איך שהיא רוצה - שזה בעיקר לבד, עם הידיים.
מה עושים? אני איתה רוב הזמן... ככה שיוצא שהיא בקושי אוכלת מוצקים
אחת_עשרה*
הודעות: 169
הצטרפות: 05 מאי 2007, 22:18
דף אישי: הדף האישי של אחת_עשרה*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אחת_עשרה* »

היום דיברתי עם חברה, שהתינוק שלה בן 9 חודשים לא רוצה לאכול מוצקים. מוציא מהפה. אוהב לפעמים לשחק עם אוכל ביד, אבל ברגע שמגיע לפה מוציא. נהנה רק לאכול גלידת סורבה מאבא שלו.
פתאום היא מספרת לי שהיא שמה אותו על הדשא, והוא הרים ידיים ורגליים הכי גבוה שרק הצליח, להיות כמה שיותר רחוק מהדשא.
אני קישרתי בין הדברים ואמרתי לה ששווה לבדוק אם הוא סובל מתחושתיות יתר, שמפריעה לו גם להתרגל למרקם של האוכל המוצק.
האם יש למישהי כאן ניסיון עם משהו כזה? אשמח לשמוע אם תחושותי עשויות להיות בכיוון נכון, ואם לא אז אם יש מחשבות אחרות.
פלונית_כרגע*
הודעות: 536
הצטרפות: 04 אוגוסט 2004, 14:10
דף אישי: הדף האישי של פלונית_כרגע*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלונית_כרגע* »

בן 9 חודשים רק יונק.
עד עכשיו הצענו לו מידי פעם מוצקים- בננה, בטטה וכדו' ולא היה מעוניין.
כול דבר שהוא לא אוכל הוא מכניס לפה ועם אוכל רק משחק.
העניין לא היה מאכפת לי אלה ש:
בחודשים הקרובים יש לי פרויקט גדול בעבודה ויהיה לי בעייתי לשאוב, כמו כן כבר עכשיו חלה ירידה בכמות החלב שאני מצליחה לשאוב, היתי מאוד שמחה אם הוא היה גם אוכל ולא רק יונק. יש טריקים?
אני ממש לא רוצה להישבר ולשלב תמ"ל.
אז איך לגרום לו לאכול?
שרון*
הודעות: 1234
הצטרפות: 27 ספטמבר 2002, 14:27

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי שרון* »

שלום. שמי שרון
יש לי תינוק מקסים בן 8 חודשים, פעיל סקרן, זוחל אבל קטן קטן- 7.6. הוא נולד 3.230. יונק בלילה ומהלך היום בקבוקים עם חלב שאוב.
כשנולד לא ינק כיוון שלא "עשה ואקום". עברנו 3 שבועות לבקבוק עד שגדל והתחיל לינוק.
בגיל 5 חודשים התחלתי עם טעימות. הוא מאוד אוהב טעמים אבל: לא מוכן אוכל מרוסק, לא מוכן יותר מ3 ביסים, מגלגל שעה כל ביס על הלשון ובהרבה פעמים בכלל לא בולע את האוכל אלא מוצץ אותו.

רוצה לאכול בכל פעם שרואה מישהו אוכל אבל טועם וזהו.
בנוסף בשעות הערות לא מוכן לינוק אלא רק בקבוק. עקשן גדול ובהחלט יודע מה הוא רוצה.
מה צציעה לעשות?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שבת שלום

הילד שלנו בן שנה וחצי ועד כה אכל טוב מאוד - 3 ארוחות מסודרות וטובות ועוד הרבה באמצע בגינה...
אכל מאוד מגוון - כמעט הכל

מזה כשבועיים יש לו שילשולים (שמתלווים שוב פעם לשיניים - הפעם ניבים תחתונים) והתאבון ירד פלאים עד כדי סירוב לאכול מוחלט.
גם מגוון האוכל השתנה לרעה - מוכן לאכול רק מעט לחם יבש (או עם ממרח חרובים), יוגורט, דייסה ופירות.

וגם מזה בקושי רב.

אנחנו מחכים כרגע לתוצאות בדיקת צואה, ומאוד מודאגים.
מעבר לפן הבריאותי / שיניים מרגיש לנו שיש פה "עניינים"
עיסוק ולחץ סביב האוכל מול ההתנגדויות שלו.
לפעמים צריך ממש להתעקש כדי שיאכל, ואנחנו לא רוצים להיות במקום הזה.

נשמח לשמוע רעיונות ועצות מה לעשות או למי לפנות לייעוץ

תודה
שיר*
הודעות: 346
הצטרפות: 23 פברואר 2003, 13:59

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי שיר* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

ביתי בת 7 חודשים שוקלת רק 6200 לא אוכלת מוצק
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

בתי בת 7 חודשים שוקלת רק 6200 לא אוכלת מוצק
שיר, האם את שואלת משהו?
חן*
הודעות: 171
הצטרפות: 16 יולי 2004, 00:41

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי חן* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

ילד ראשון כולם בלחץ ילד יאכל בסוף הכל גם לנו לא אכלה מוצק בהתחלה אוכלת בסוף הכל בגן גם אנחנו התור מבוגרים שמתחילים עבודה חדשה יש כאלה שמתביישים לאכול ליד אחרים אין סיבה ללחץ ושום טראומה הכל טוב
חופית*
הודעות: 10
הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 23:10

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי חופית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

עם אפשר לקבל עצה דחוףףףף
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

חופית, אי אפשר לתת לך עצה כי לא הסברת מה הבעיה...
את מוזמנת לכתוב: מה גיל הילד/הילדה, מה הוא/היא אוכלים כרגע, מה את מנסה, מה לא הולך.
שני*
הודעות: 227
הצטרפות: 13 מאי 2004, 14:40

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי שני* »

צריכה עזרה דחופה!!!
בני בן חצי שנה סובל מריפלוקס סמוי (לא מקיא) מגיל חודשיים שהתבטא בירידה בכמות האוכל מבקבוק , מטופל בלוסק. הלוסק פעל מצויין והקטנצ'יק חזר לאכול מבקבוק. בהמלצת רופא גסטרו התחלנו לו מוצקים כבר מגיל 4 חודשים.
בשלב הטעימות הוא גילה עיניין ונהנה מאוד לטעום ולאכול. לאחר מכן התחלתי לעשות לו מנת ירקות שגם אותה אכל בהנאה (וללא שום הסחות דעת) שהחליפה את ארוחת הצהריים -מבקבוק, לא הייתי לוחצת עליו יותר מידי גם כאשר לא סיים את המנה.
לפני חודש בשבת שחמתי הייתה אצלנו היא ראתה שהילד לא גומר את המנה ובאמצעות הסחות דעת היא הכריחה אותו לאכול , עד שהילד הגיע למצב של בכי ולקחתי אותה ממנה.
במשך שבוע לאחר מכן הילד לא הסכים לאכול יותר מכמה כפיות, אבל חזר לעצמו לאחר שבוע ושוב אכל מנה יפה.
עברו 3 שבועות ושוב חמתי הייתה אצלנו בשבת, הפעם לא הייתי בבית ובעלי האכיל את הילד, ושוב חמתי ראתה שהילד לא גומר את הארוחה ושוב בהסחות דעת ולמרות סרבנותו היא נתנה לו את כל המנה.
יום לאחר מכן הילד מסרב לפתוח את הפה!!!! לא מוכן להכניס אפילו כפית אחת!!!!
במשך שבוע וחצי העקשנות שלו וסרובו לפתוח את הפה , החמירו, הוא רק היה רואה את הכפית מרחוק וכבר סוגר את הפה!!!
ניסיתי בכוח לתת לו כמה ביסים שיבין שזה משהו שהוא פעם אהב , אבל הוא נועל הפה ומתחיל לבכות!!!!
עשיתי לו הפסקה , אבל הילד עדיין מסרב.
אינני יודעת האם יש קשר בין האכלה של חמותי לבין הסרבנות שלו???
איך אני מחזירה את הגלגל וגורמת לו שוב לאכול בכיף?
חשוב לי מאוד מאוד שכן יחזור לעצמו שכן המוצקים עזרו לו מאוד לריפלוקס....
אמא_של_ליאמי*
הודעות: 1
הצטרפות: 15 אוקטובר 2013, 14:00

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אמא_של_ליאמי* »

היי , אני אמא לאוצר בן 10 חודשים הכנסתי אותו למעון לפני שבועיים, לאחר 5 חודשים שאמא שלי שמרה עליו, בני אכל כמעט הכול וצחקנו מכך שהיה כועס וצועק שלא נתנו לו מזון שמישהו אכל בקרבתו.ולא התאים לגילו.
מאז שהוא במעון הפרידה מאוד קשה בבוקר. למרות שהגננת מספרת שנרגע מהר ומתחיל לצחוק ואף לחייך, ואיך שהוא רואה את הגננת עם בקבוק או צלחת הוא מתחיל לצעוק ולא מוכן לאכול או לשתות כלל. בתחילה היה אוכל מבקבוק את המטרנה.
היה לו וירוס רציני של שילשולים והקאות והוא לא הלך למעון בימים הנ"ל היום החזרתי אותו למעון והתקשרו אלי ב12.00 בצהריים שהוא לא מוכן לאכול או לשתות כלל.ואימי לקחה אותו ברכב של אימי הוא בכה והסתכל על הבקבוק ואכל 180 ודניאלה. בבית הילד אוכל בסדר גמור.
אני לא יודעת מה לעשות ובחוסר אונים מוחלט, איך לגרום לילדי לאכול ? הילד מאוד רזה! הלכתי לרופא ילדים שאמרו שזה מרד ויעבור.
אבל הילד היה במעון 5 שעות בלי אוכל. אני לא מסוגלת להשאיר אותו יום שלם בלי אוכל. מחכה לתשובה !!! פליז פליז פליז תשובה מהירה .
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

בתי בת שנה ועשרה חודשים עד לפניי שבועיים אכלה סביר בארוחות צהריים וערב ובבקר ובלילה תזונה ע״ב
בקבוק סימילאק . בשבועיים האחרונים מסרבת לאכול במקסימום מסכימה לאכול קצת זיתים ועגבנייה לא מוכנה לאכול דברים שאכלה כבר בעבר כגון גבינה קוטג יוגורט חביתה אבוקדו טחינה ועוד... מה ניתן לעשות?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

כדאי לבדוק היטב ולברר מה קורה בגנים. ראיתי בגן בו עבדתי איך מכריחים תינוק בן שנה לאכול כשהוא צורח ונחנק, תוך סתימת האף שלו כדי שיבלע, מתוך דאגה שהוא חייב לאכול!
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

קצת ידע כללי על אכילה של פעוטות, לטובת כל השואלים האחרונים:

א. לא להכריח

בשום פנים ואופן לא מכריחים בנאדם (גדול או קטן) לאכול. זה לא מועיל, זה רק מזיק. זה לא פותר שום בעיה אלא רק יוצר בעיות חדשות.
ב. אם יש בעיה שגורמת לפעוט לא לאכול, צריך לנסות לפתור את הסיבה, ולא לנסות ללחוץ עליו לשנות את התגובה שלו.
ג. כדי לאכול, הבנאדם צריך להיות במצב סביר של רגיעה, עם רמות אדרנלין נמוכות יחסית. אדרנלין גבוה מכבה לחלוטין את התיאבון (גם את תחושת הרעב), מצמצם את זרימת הדם למערכת העיכול ולפעמים "נועל" את הגרון עד כדי חוסר יכולת לבלוע. לכן פעוטות רבים לא אוכלים כלום או כמעט כלום כשהם נמצאים בסביבה חדשה (ומלחיצה). וזה כולל גן חדש, מטפלת חדשה, נסיעה למקום חדש, או אפילו ביקור אצל משפחה מורחבת שהילד לא מכיר כל כך טוב. הפתרון: להבין את זה ולהתייחס באהדה וסבלנות.
ד. גם מחלה מאוד משפיעה על התיאבון של פעוטות, וההשפעה יכולה להיות גם ימים ושבועות אחרי שהמחלה עברה.
ה. ילד שבבסיס אוכל טוב, יכול "לספוג" צום זמני או צמצום זמני של התפריט מהסיבות שלעיל, ולא יקרה לו שום דבר רע. הוא יפצה על זה אחר כך, אם כשיחזור הביתה או כשהמצב יתייצב או הוא יתאקלם ויתרגל.
ו. ילד שיש לו קושי מתמשך עם אכילה על רקע פיזי - צריך לעבוד ולפתור את הבעיה, ובמקביל לעבוד בהדרגה וסבלנות על התקרבות למזון ולהתעסק עם אוכל כחווייה מהנה. גם במצבים כאלה אין להכריח בשום פנים ואופן לאכול, כי זה יוצר נזקים ולא פותר כלום. חשוב מאוד לפתור בעיות פיזיולוגיות שמקשות על האכילה, כי ילד עם בעיה כזאת (למשל, רגישות קיצונית למרקמים) כן עלול להרעיב את עצמו עד כדי תת תזונה. הוא פשוט לא מסוגל לאכול.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ראיתי בגן בו עבדתי איך מכריחים תינוק בן שנה לאכול כשהוא צורח ונחנק, תוך סתימת האף שלו כדי שיבלע, מתוך דאגה שהוא חייב לאכול!
נשמע כמו התעללות ששווה לדווח עליה :-(
לא זו הדרך.
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי א* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

פלוני אלמונית - סתימת אף של תינוק כדי שיבלע את המזון בכח זוהי התעללות מזעזעת וקשה ביותר.
אני מקווה מאוד שמי שעשה דבר כזה יענש בחומרה ולא יהיה יותר בקרבת ילדים.
מצמרר ועצוב .
מקווה מאוד שדיווחת על מה שראית ואם לא אז בבקשה עשי זאת !!!
דנדי*
הודעות: 233
הצטרפות: 26 מאי 2008, 10:34

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנדי* »

תמרוש כתבת ברור כל כך!

מוסיפה על הדברים החשובים האלו הצעה קטנה -
תמשיכי להציע לה אוכל ברגעים שהיא רגועה.
אולי לא כארוחה רשמית, אלא כאוכל שנמצא על השולחן ואפשר ללכת לאכול מתי שרוצים.
תגישי לה מגוון גדול.
ואל תגידי כלום, אל תזמיני לאכול. אל תגידי לה מה יש שם.
מידי פעם תגשי את בעצמך לאוכל ותאכלי, ואולי תצייני שהאוכל טעים לך באיזשהו אופן, אבל רק לעצמך.

ותבדקי אם אולי עובר עליה אישזהו וירוס / בעייה.
תחשבי מה השתנה בשבועיים האחרונים.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

גם הבן שלי (בן שמונה חודשים) מוזן מהנקה מלאה, אך מסרב לאכול מזון מוצק...אוהב לשחק עם האוכל, טועם מעט, אך ממש מסרב לאכול מכפית, בצורה מסודרת ועקבית..משקלו ממוצא....התחלתי להלחץ...אני מנסה כל יום, אך לשווא...חשוב לציין שהוא יונק הייטב ומתפתח יפה מאוד, אך בכל זאת, האם יש סיבה לדאגה?;.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

עקרונית, לא. אין סיבה לדאגה, נכי יש תינוקות שמוכנים לאכילה מאוחר יותר מאחרים.

אוהב לשחק עם האוכל, טועם מעט
מצוין! זה מה שנדרש בגילו. לגעת, למעוך, להריח, ללקק, לטעום - כל אלה הם שלבים חשובים בדרך לאכילה.
ממש מסרב לאכול מכפית, בצורה מסודרת ועקבית
הרבה תינוקות לא אוהבים כפיות, והרבה תינוקות לא אוהבים שמאכילים אותם. לתת לו שליטה על העניינים, להניח כפית על השולחן לשימושו האישי ולהתייחס לכל אוכל כאל "אוכל אצבעות" שפשר לאכול בידיים - זה הפתרון בדרך כלל.
וגם סדר ועקביות שייכים לשלב הרבה יות מתקדם - כרגע הןוא בשלב המשחק וההתנסות, וההנקה מכסה את כל הצרכים התזונתיים.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אה, כן, גם להכניס אוכל לפה ולירוק אותו הוא שלב חשוב בלימוד האכילה.
אמא_מתחילה*
הודעות: 4
הצטרפות: 28 יולי 2013, 17:39

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אמא_מתחילה* »

אשמח להצטרף לשאלות...
בני בן ה- 8 חודשים לא מוכן לאכול שום אוכל שהוא טחון (מרק, שייק פירות וכו'.) הוא אוהב לאכול פירות שלמים בפטנט הרשת, גם גמבה ועגבניה מוכן לאכול ברשת. כשנתתי לו מיץ מסלט פירות / גלידה מכפית הוא מאוד אהב. אבל מה אני עושה? זה לא אוכל! איזה אוכל נראה לכם שאני יכולה לתת לו, שהוא מוצק וניתן לאכילה בלי לרסק ושיש לו ערך תזונתי??? *אין לו עדין שיניים והוא עדין לא בולע עם טכניקה מסודרת.. כל הסביבה שלי מאוד מלחיצה אותי לגבי הנושא.
תודה רבה
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

הוא אוהב לאכול פירות שלמים בפטנט הרשת, גם גמבה ועגבניה מוכן לאכול ברשת
מעולה! נשמע שלדברים האלו יש ערך תזונתי מעולה. נראה לי שיותר מאשר אם מרסקים אותם.

אני מעדיפה לא להשתמש ברשת, כי אז הם לא לומדים באמת לאכול, אלא יותר לומדים למצוץ. אני סומכת עליהם שהם יצליחו לבלוע את מה שצריך ולא לבלוע את מה שלא צריך. פשוט נמצאת בסביבה כשהם אוכלים ומשגיחה.

גם שלי (אותו גיל) לא מוכנה לאכול שום אוכל שהוא טחון... אני נותנת לה מגיל חצי שנה חתיכות של פירות ושל ירקות מבושלים (סלק ושעועית ירוקה הם ממש להיטים), וגם ירקות חיים
בהתחלה חודש בערך היא ירקה יותר ממה שנכנס, אולי נכנס קצת הטעם, ולאט לאט נכנס יותר ויותר.
היום אם מביאים לה חתיכה מספיק קטנה כמעט ואין שאריות לזריקה.
זה רק עניין של לתת להם להתאמן על זה.
עד היום היא בקושי מוכנה בכפית, אולי כפית אחת סה"כ של דייסה/קינואה/אורז או משהו כזה. היא פשוט מעדיפה אוכל בחתיכות.
אפילו חתיכת חזה עוף היא אוכלת בכיף...
הכל בתנאי כמובן שהחתיכה מופקדת ביד שלה והיא מחליטה מתי ואיך היא נכנסת לפה, ולא שחס וחלילה אני אנסה לשים לה משהו בפה בעצמי!

בעצם נראה לי שהיא פשוט מעדיפה לבד. ביום שהיא תקלוט את הטכניקה של לקחת כפית/מזלג לבד ולאכול, אני בטוחה שהיא תסכים.
אני חושבת שהיא מנסה כבר לבד, היא מנסה לקחת לי את הכפית, אבל היא מנסה לקחת את הכפית כל כך חזק שכל האוכל עף לכל הכיוונים ואז היא מצליחה לשים את הכפית בפה, אבל היא כבר ריקה...

בקיצור -
אין שום צורך לאכול טחון, זה נחמד להתחיל עם זה, אבל אם התינוק לא רוצה - אז לא צריך.
כל עוד הם יונקים הנקה מלאה אז האוכל הוא תוספת בלבד.
ולכן אפשר להיות רגועים, רק צריך לוודא ש"ארוחה" שכזו לא תחליף הנקה, כי הקלוריות מגיעות מההנקה (ועוד כל מיני דברים מגניבים)
אם מגיבים ברוגע לגבי האוכל, זורמים עם התינוק, נותנים לו לטעום כל מיני דברים בכל מיני צורות ובכל מיני מרקמים - הכל ילך בסדר.
שיניים לא קשורות לעניין, הם עושים את רוב העבודה עם החניכיים.
אפשר לתת המון סוגים של אוכל בלי לרסק ובלי כפית, בהתחלה זה ייראה כאילו שום דבר לא נכנס, אבל זה ישתפר.

הכי חשוב -
להעיף את המילה לחץ מכל מה שקשור לאוכל - זה רק מזיק!
תתעלמי מהסביבה בבקשה!
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

כל מה שדנדי אמרה |Y|


וא אוהב לאכול פירות שלמים בפטנט הרשת, גם גמבה ועגבניה מוכן לאכול ברשת. כשנתתי לו מיץ מסלט פירות / גלידה מכפית הוא מאוד אהב. אבל מה אני עושה? זה לא אוכל!י
אז תני לו פירות שלמים, או חתיכות, אפילו בלי הרשת, שילעס (עם החניכיים - הן חזקות מאוד, עוד לפני יציאת השיניים, כפי שיודעת כל אם מיניקה שהתינוק שלה נושך אותה...) וימצוץ וינגוס חתיכות ויירק החוצה מה שהוא לא יכול להתמוד אתו, ויהנה מהחיים.

שני התינוקות שלי לא אכלו כפית אחת טחנה מימיהם. אופס, חוץ מחומוס וטחינה גולמית. וגם פירה - אבל כי זה אוכל של המשפחה, לא משהו שהכנתי להם במיוחד. ישר התחלנו עם מזונות שלמים.
פשוט שבי לידו, תני לו אוכל ותראי איך הוא מסתדר אתו :-)


_הכי חשוב -
להעיף את המילה לחץ מכל מה שקשור לאוכל - זה רק מזיק!
תתעלמי מהסביבה בבקשה!_
לגמרי.
כאן את צריכה להרכיב את האוזניות האלה של פועלי הבניין והרתכים, כדי להגן על עצמך מכל הרעל שמטפטף מסביב. כן, לחץ זה רעל, כי הוא גורם לך לפקפק בעצמך וביכולותייך ולפקפק ביכולות של התינוק שלך. לא יודעת למה, דווקא בעניין האוכל, יש כל כך הרבה לחץ, אבל זה גורם עוול ענק לתינוקות ולאמהות שלהם.

איזה אוכל נראה לכם שאני יכולה לתת לו, שהוא מוצק וניתן לאכילה בלי לרסק ושיש לו ערך תזונתי???
הנה רשימה חלקית:
גרגרי חומוס מבושלים עד שרכים (אפשר לבשל עם קצת סודה לשתייה - קצת מאבד ערך תזונתי אבל מקצר משמעותית את זמן הבישול)
אפונה ירוקה
שעועיות ועדשים
עגבניות, פלפל, מלפפון (אם את רואה שהוא יורק את הקליפה עם כל מה שצמוד אליה - שזה נורמלי והגיוני מאוד בהתחלה - אז מהמלפפון אפשר לקלף חלק מהקליפה, כמה רצועות, כדי שיהיה לו יותר קל לאכול. אני בעד להשאיר לפחות חלק מהקליפה כדי שהתינוק ילמד מרקמים שונים)
פלחי קלמיטינות ותפוזים בלי הגרעינים
בטטות, דלעת, קישוא, חציל גזר וכל ירק אחר שמבושל (או בתנור - אנטיפסטי כזה) עד שרך
כל פיירות הקיץ הם נפלאים - רכים וטעימים. אבטיח מלון מנגו קיווי תותים נקטרינות שזיפים אפרסקים אגסים.
בננה, אבוקדו
אורז, קינואה, תפוחי אדמה, לחם
יוגורט, אם את בקטע של מאכלי חלב. בזמנו בעלי היה מכין לבנה בבית (תכלס תולה יוגורט מחיתול בד ונותן לו להחמיץ) והבן שלנו השתגע על זה.
ירכיים של עוף, חתוכים לקוביות ומוקפצים - יוצא מאוד רך
קציצות (להכין בלי מלח)
ובטח יש עוד...
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

קציצות (להכין בלי מלח)
הי תמרוש, למה בלי מלח?
אמא_מתחילה*
הודעות: 4
הצטרפות: 28 יולי 2013, 17:39

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אמא_מתחילה* »

וואי ממש תודה לכן! הרגעתן אותי.
לידע כללי, אני לא מניקה בכלל. בתחילת הדרך נעזרתי באתר למאבק שלי על ההנקה. עד שהתייאשתי...
הוא לא יכול להחנק מאפונה/ גרגירי חומוס? ווכן לגבי הקציצות או חתיכות קטנות של עוף

באמת שנתתן לי רעיונות וחיזקת אותי.
שתבורכו!
אמא_מתחילה*
הודעות: 4
הצטרפות: 28 יולי 2013, 17:39

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אמא_מתחילה* »

לפלוני אלמוני- פטנט הרשת קנים בסופר פארם. זה כמו מוצץ של רשת שאפשר להכניס לתוכו ירק/פרי והילד מוצץ אותו. הבן שלי מסיים פירות שלמים ככה...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה על התשובה (על הרשת).
מעניין...
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

הוא לא יכול להחנק מאפונה/ גרגירי חומוס? ווכן לגבי הקציצות או חתיכות קטנות של עוף
תשמעי,
יושבים ליד תינוק
נותנים לו חתיכת אוכל
ומסתכלים מקרוב ורואים איך הוא מתמודד אתה.
מסתכלים על תנועות פה. תנועות לשון.
כעיקרון, יש לתינוק רפלקס הקאה ששומר עליו מחנק.
אם חתיכת אוכל (או כל חפץ אחר* מגיע עמוק מדי לגרון, התינוק עושה "בלעע" ופולט אותו החוצה.
יש הורים שרואים את זה ונלחצים: "הוא נחנק!"
אבל זה לא חנק, אלא המנגנון שמגן עליו מחנק.
נוסף על כך יש את תנועות הלשון.
אם הוא מסוגל להכניס חתיכת אוכל לפה, להזיז אותה מצד לצד, לירוק אותה ומדי פעם להפעיל את רפלקס ההקאה כשהחתיכה עמוקה מדי - סיכויים קלושים שהוא ייחנק.
אם תנועות הפה והלשון שלו לא כל כך טובות, יכול להיות שזה יתבטא ביותר אירועים של רפלקס הקאה. אז עם תינוק כזה באמת יש הגיון בללכת לאט ובהדרגה עם החתיכות.
אבל הרבה מאוד תינוקות יכולים להתסדר אתן מצוין.
אפונה וחומוס מבושלים כהלכה הם רכים מאוד, אז קל לתינוק למעוך אותם בין הלשון לחיך, או בין הלסתות, ולבלוע את העיסה בקלות.

גם בשר עוף שהוכן בעדינות וברגש הוא רך מאוד.
והקציצות מתפוררות מטבען.

דנדי, למה בלי מלח? כי מלח מאוד לא מומלץ לתינוקות, הכליות שלהן עוד לא מסוגלות להתמודד עם הרבה מלח. לא לגמרי ברור לי מתי אפשר להמליח במידה הגיונית (ומה זו מידה הגיונית...), אז אני החלטתי שעד גיל שנה אני משתדלת לבשל עם מינימום מלח (ולהמליח לעצמי בצלחת), ואחר כך אני אשתדל להמליח לכולנו יותר במתינות מהרגיל.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

היי יקרות,
נהניתי מאוד לקרוא את דברי החכמה שלכן... בתי בת 11 חודשים, נולדה בשבוע 37 פלוס 4 במשקל שני קילו, כך שהאוכל והמשקל הם אישו עוד מינקות... על הנקה מלא, שוקלת כשמונה וחצי קילו בערך. עוד כשהתחלנו עם המוצקים לא התלהבה במיוחד, אך בהמשך חיבבה ירקות ואכלה אף מנה שלמה. גם פירות נעמו לחיכה. לפני כחודש וחצי היינו איתה באילת, כמובן שהבאתי לשם מנות מרק, וגם המלון מספק מזון לתינוקות-אך מאז מסרבת בעקביות לאכול מוצקים. מתינוקת סקרנית שפותחת פה ומעוניינת לנסות ולטעום, היא הפכה לתינוקת הסוגרת בעקשנות את פיה אל מול רמז של מוצק. מדי פעם אוכלת פיסות קטנות של עוגה רכה, תמרים, לחם, במבה, אך ממש מעט. חייבת לציין שכשחזרנו מאילת די הכרחתי אותה לאכול- בהסחות דעת, תחינות וכו', עד לכדי בכי... ופה חטאי העצום עליו אני מצרה. כעת מזה כשבועיים פלוס די מרפה, מנסה מעט אך לא תוך כדי הסחות. מפזרת סביבה חתיכות קטנות של מזון רך כפי שציינתי. פיזיולוגית ככל הנראה אין בעיה. ניסיתי לתת גם מהמזון שלנו- אורז, פסטה, פתיתים, אך לא נרשמה התלהבות יתרה.
מה עושים הלאה? איך מצליחים לספק את המנה השלמה המוצקה המיוחלת? אודה לתשובותיכן.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

היי פלונית,
דבר ראשון הלכתי והצצתי בעקומת הגדילה של תינוקות באתר טיפת חלב . מסתבר שהתינוקת שלך נולדה מתחת לכל האחוזונים, אבל עכשיו המשקל שלה מעל אחוזון 15.
במילים אחרות: את אומרת שהאוכל והמשקל שלה הם "אישיו עוד מינקות", אבל זה לא נכון! אם העלייה הזאת במשקל - ובאחוזונים - היתה עקבית, המשקל שלה הוא כבר מזמן לא אישיו, הוא הישג נכבד. היא התפתחה יפה ב- 11 החודשים האלה, היא חתכה את העקומות כלפי מעלה, ולפי המידע הזה, אם העלייה שלה במשקל היתה עקבית (ולא, למשל, שהיא עלתה לאחוזון 50 ואז ירדה, למרות שגם זה דפוס מוכר אצל יונקים ועשוי להיות תקין), אם היא אנרגטית ומתפתחת יפה ועם לחיים ורודות, אז הכל ממש, ממש ממש בסדר.

זה דבר ראשון: לשנות פרספקטיבה, מדאגה ולחץ לאמון בה ובמערכת הפנימית שלה.

הלאה:
לפני חודש וחצי הייתם באילת ואז ואז היא לא רצתה מוצקים - התנהגות מאוד אופיינית ומאוד נורמלית לילדים צעירים. סביבה שונה, מיטה שונה, אנשים אחרים, ריחות אחרים, שולחן אוכל אחר, מאכלים אחרים שמוגשים בכלים אחרים - הכי טבעי זה שיש נסיגה מסוימת במגוון או בכמויות, ובגיל צעיר כזה - חזרה להנקה 100%. נורמלי נורמלי נורמלי.
<הבן שלי, בגיל שלוש נסענו לישראל לביקור ראשון - מבחינתו - אצל המשפחה, וכמעט שלושה שבועות הוא לא אכל שום דבר חוץ מגרנולה. גרנולה בבוקר, בצהריים ובערב. אה, והוא גם היה נכנס בכל הזדמנות לתוך החולצה שלי, ומוציא את הראש דרך פתח הצוואר, מין גרסה מאולתרת למנשא כריכות. לגמרי הבנתי אותו. כל כך הרבה דברים חדשים היו לו להתמודד אתם, אז לפחות שהאמא והגרנולה יהיו יציבים ומוכרים!>

הלאה:
אחרי שהיא סירבה למוצקים בגלל הנסיעה וכל השינויים, במקום לתת לה זמן לצאת מזה בהדרגה, את נכנסת ללחץ (תגובה טבעית מאוד (())) וניסית להחזיר אותה למוצקים בכוח. אני ממש לא מאשימה אותך, זה פח שכל כך הרבה אמהות נופלות לתוכו... צריך לשבת על הידיים ולנשוך את השפתיים ולסתום את הפה ולשלוט על טון הדיבור ונימת הקול ובחירת המילים, ובעיקר - צריך מישהו מאוד רגוע לידך שיתמוך בך בשלבים האלה ויעזור לך להירגע, ולא לכל אמא יש את התמיכה הזאת בדיוק כשהיא צריכה אותה ((-)). אז אני ממש מבינה איך זה קרה. א ב ל, ככל שאת לוחצת עליה יותר לפתוח את הפה, כך היא יותר ויותר נועלת אותו - וגם זו תגובה נורמלית וטבעית ובריאה לחלוטין, בכל גיל ובמיוחד בגיל הרך.

סיכומו של דבר: יש לנו פה עסק עם תינוקת בריאה, נורמלית ומפותחת יפה שמתנהגת בדיוק איך שתינוקות אמורים להתנהג, ועם אמא בריאה ונורמלית שצריכה הרבה תמיכה כדי להתנהג באופן הנכון מול אתגר רגשי גדול.

אז מה עושים הלאה:
  1. מכחישים כל קשר בין התינוקת הזאת היום לסקנדל שעשו לך אתה כשהיא נולדה קטנטונת-פיצפונת.
  1. משלימים - לחלוטין - עם הנקה בלעדית או כמעט בלעדית, לחודשיים הקרובים. חוגגים כל הנקה ומתענגים עליה. התינוקת שלך מקבלת ממך מזון מעולה, שרק הולך ומתעשר מחודש לחודש. אוטוטו זה כבר לא יהיה חלב אלא שמנת - דחוס ושופע מרכיבי מזון וחיסון ומה לא. שום נזק לא ייגרם אם היא תחיה רק עליו בתקופה של חזרה למסלול. ממילא היא עוד לא בת שנה ואמורה להסתמך על הנקה כמרכיב העיקרי בתזונה שלה.
  1. מקבלים את זה שהתינוקת תאכל רק פירורים וטעימות בחודשיים האלה. זה שהיא בכלל אוכלת פיסות קטנות מדי פעם זה מצוין - זה סימן שתפסת את עצמך ותיקנת את ההתנהגות שלך ממש בזמן, לפני שנגרם נזק גדול מדי.
  1. מה שאת עושה עכשיו הוא מצוין - מציעה לה אוכל אך בלי ללחוץ. תמשיכי להציע מזון 3-4 פעמים ביום, באופן הכי רגוע ושווה-נפש שאת יכולה. אכלה שני ביסים? יופי (אין צורך להחמיא לה בהפרזה - חיוך אחד מספיק). לא אכלה? גם יופי. רוצה ציצי? עוד יותר יופי. הכי חשוב, שהמזון יהיה מזין. להגיש לה את הדברים המזינים שהיא אכלה ואהבה בעבר. את יכולה לנסות להגיש אותם בצורות שונות, אבל עדיף להעיף מהשטח את הבמבה והעוגות. זה לא מזין אותה וזה לא מועיל לה בשום צורה שהיא. בטח שזה לא עוזר לה לבסס הרגלי אכילה נכונים. היא לא רוצה מוצקים מזינים? אז שתינק חלב אם מזין, ולא תבזבז אנרגיה על האוכל-בררה הזה.
  1. להקיף את עצמך, כמה שרק אפשר, באנשים תומכים ורגועים שמבינים עניין, ולזרוק מהבית, פשוטו כמשמעו, את כל מי שמנסה להגיד לה ולו הדבר הקטן ביותר על מה שהיא אוכלת. בוודאי לא לתת לאף אחד אחר לנסות להאכיל אותה בכוח או בפיתויים.
  1. לתת לזמן לעשות את שלו, ובמקביל להיות עירנית לסימנים כמו עייפות וחיוורון שעשויים להעיד על מחסור בברזל (ממש לא מחויב המציאות, אבל בכל זאת עלול לקרות), ולהמשיך לגלוש פה עד שהבטחון העצמי שלך משתקם ואת מרגישה טוב יותר עם הסיטואציה (())
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

היי.תמרוש, תודה על התשובה המעמיקה. לפעמים צריך שאדם אחר יהדהד לך את הדברים שאת יודעת, ויסייע לך להתגבר על הקולות החרדתיים, מבפנים ומבחוץ... מקווה שהיא באמת תתחיל לאהוב מוצקים. שבת קסומה!
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

הי תמרוש,
עכשיו ראיתי שענית לי אז... אז תודה על התשובה (עכשיו שלי כבר בת שנה אז פספסתי קצת, גם ככה אני לא מבשלת עם הרבה מלח)
לעיתים עולה בלי התחושה שאולי אני לא כל כך בסדר.
אני ממש אבל ממש נהנית ואוהבת להניק, אוהבת את המנוחה המוחלטת (אני נשכבת על פוף והיא עלי), אוהבת את המבטים והחיוכים, אוהבת את ההנאה שלה, אוהבת את המצב רוח המרומם שהיא נכנסת אליו בדקות שאחרי ההנקה.
בכל פעם ביום שאני מתיישבת איתה, גם אם לא עברו 3 שעות ולא שעתיים, מבחינתה זו הזמנה להנקה,היא מייד מסתובבת ומבקשת - ואני מייד שולפת.
העניין הוא שהיא לא ממש אוכלת, ז"א לא כמויות, אלא אולי מסכימה ל2 כפיות דייסת קוואקר, או לרצועת מלפפון או חתיכת קישוא קטנה, או חצי קציצה - ודי מהר ממצה את עניין הארוחה.
אז לי כל העניין הזה בסדר, כי כאמור - אני נהנית להניק, אבל השאלה היא האם בשבילה לא יותר כדאי כבר שאני אפחית קצת הנקות כדי שיהיה לה קצת יותר תיאבון לאוכל?
מה דעתך?
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

היי דנדי,
האם בשבילה לא יותר כדאי כבר שאני אפחית קצת הנקות כדי שיהיה לה קצת יותר תיאבון לאוכל?
לדעתי לא.
כי ילדים עושים את הסוויץ' הזה, מפירורים וביסים וטעימות ומריחות לאכילה-ממש, איפשהו בסביבות גיל שנה.
מעצמם.
עכשיו, "איפשהו בסביבות", זה יכול להיות גם לפני גיל שנה, זה יכול להיות גם 14 או 15 חודשים.
תזכרי שכשמדובר בהתפתחות של ילדים, טווח הנורמה הוא עצום.
כמו בהליכה. ילד אחד מתחיל ללכת בגיל 10 חודשים, והשני בגיל שנה וחצי.
נורמלי.

אז כל עוד היא גדלה יפה ומתפתחת יפה ולא מפגינה שום רתיעה בסיסית מאוכל, והמוצקים זמיני, והחלב זמין, למה לדחוק את הקץ?
תני לה את הזמן שלה, יום אחד פתאום תגלי שהיא באה ודורשת ארוחת בוקר (5-6 ביסים) ואז באה ודורשת משהו באמצע היום (3-4 כפיות מלאות) ואחר כך פתאום יושבת ואוכלת כל מיני דברים בארוחת הערב עם כל שאר הילדים.
ועדיין הרצפה אוכלת חלק מזה, אבל הרבה פחות מאשר פעם ;-)
זה יבוא, וזה יבוא בזמן הנכון, כשהיא תגיע לבשלות. זה פשוט קורה.
והשלב הבא שקורה זה, שפתאום היא מסרבת להנקה ותובעת את האוכל המוצק, וכמובן שזה קורה בחוץ, בדרך מפה לשם, כשלא לקחת אתך שום דבר :-P ושתיכן נכנסות לקריזה.

מה שכן, אם בזמן מן הזמנים את מתחילה להרגיש שאת מסתמכת יותר מדי על הנקה כפתרון או כתחליף לדברים אחרים, אז אפשר לחשוב על צמצום הנקות. נגה שפרון תיארה פה פעם מצב כזה, שהיא גילתה שאיכשהו היא הפנתה את הפעוט/ה שלה להנקה כי זה היה איכשהו זמין ונוח ולא תמיד היה לה כוח לדברים אחרים... אז ההנקה נהייתה הפתרון לרצון לצאת החוצה, או רצון לשחק, או רצון לאכול, או רצון לפגוש אנשים, או לעוד כמה דברים. ומבחינה רגשית / התפתחותית / ניהול הורות זה לא היה אידיאלי. ואז יש מצב להגיד "רגע, אני על המסלול הלא-נכון" ולהגביל הנקות באופן יזום - וזה מה שהיא עשתה, ובמקביל שמה פוקוס על יוזמות ופעילויות ודברים אחרים שהיו קצת חסרים להם בסדר היום.
אבל מבחינה תזונתית? אני בטוחה שלא נגרם שום נזק ;-)
אני מכירה גם את הקטע של "אוף, אין לי כוח להציע לו משהו לאכול, זה בלגן, אין לי בשלף, וממילא הרצפה תשתה 90% מזה, יאללה נשלוף ציץ". וגם זה, בגיל זה, לא אסון גדול, אם את עדיין מצליחה בדרך כלל להציע לה מאכלים באופן סדיר, 3 פעמים ביום (רוב הימים), ויש לה לפחות הזדמנות אחת ביום לשבת ולאכול ארוחה עם המשפחה (או עם אנשים אחרים). אז ממצב בסיסי כזה, להתעצל מדי פעם ולהציע ציץ, באמת לא נורא ולא אסון גדול. בטח ובטח שזה לא ימנע ממנה לעשות את הסוויץ' הזה בעצמה.
זוהי דעתי @}
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

אני נוטה להסכים איתך. בטח אם אני פועלת מהרגש ולא מהראש.
אני אף פעם לא מציעה לה הנקה בלי שהיא מבקשת, רק במקרים נדירים.
לרוב היא זו שמבקשת, אני פשוט תמיד נענית.
ממש לפעמים לפעמים אני אומרת לה, רגע מתוקה את רעבה ובדיוק אוכלים, אח"כ נינק ואז אני מציעה לה אוכל, לפעמים היא מוכנה לטעום קצת לפני ההנקה.
העניין הוא שרוב המאכלים שאני מגישה לה היא זורקת עוד בטרם מקרבת לפה ואת המעט שהיא כן מוכנה לאכול היא מוכנה לפעמים. לפעמים גם אותם לא.
ולפעמים עוברת לי מחשבה בראש שאולי אם היא הייתה באמת רעבה היא הייתה טועמת לפחות יותר.

בנתיים נמשיך שתינו להנות מההנקה, בטח עוד כמה חודשים אשכח שהיה בכלל עניין כזה.
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תפילה_לאם »

לפעמים היא מוכנה לטעום קצת לפני ההנקה.
ואולי היא גם רעבה וגם צמאה, ולכן לא רוצה אוכל מוצק לפני שיונקת נוזל מרווה?
אם כך - יכול להיות שתרצה לאכול קצת דווקא אחרי ההנקה.
תנסי?
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

יכול להיות...
בכל מקרה היא גם שותה כבר מים.
היא די יודעת לבקש מים, והיא מבקשת .
אני מנסה לתת לה אוכל גם אחרי הנקות
אולי ככה זה בנות?
רות*
הודעות: 89
הצטרפות: 29 דצמבר 2001, 19:02

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי רות* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

איזה כיף שמצאתי את הפורום הזה.
ביתי המתוקה והחכמה בת 10 חודשים. נולדה 2.500 ושוקלת 6.500. לא עולה יותר מדי בחודשים האחרונים.
רק יונקת. אני נהנית מההנקה מאוד (מודה. לפעמים צריכה קצת אויר..)
היא טועמת טיפה מכל דבר. 2-3 כפיות זה מרשים מבחינתה
ומטרנה היא ממש לא מתלהבת (האמת שגם אני ממש לא, פשוט אני לא ככ מצליחה לשאוב, אולי סתם התייאשתי מהר)
גיליתי שהיא אוכלת מכל דבר קצת לדוג' ארוחה מ3 כפיות תפו"ע מרוסק, 2 כפיות אורז עם טיפי סוכר, 2 ענבים,ולסיום הנקה
(מדי כמה ימים מסיימת מנה של ירקות/דייסת קוואקר/ תפוח עם שקדים טחונים וכאלו.
בתור "רודפת אחריה עם כפיות " אני כמה ימים מרפה לגמרי ומדי כמה ימים נלחצת שוב..
מנסה מאוד מאוד לנשום עמוק ולתת לה את הזמן שלה..
זה פשוט מתיש בטירוף להכין כל פעם משו חדש... כמעט לשווא. וכן לא חסרות סבתות לתינוקות שמנמנים מסביבי...
ודודות שאומרות שהיא נראית בתת משקל. אמאל'ה.
זה ברור לי שהיא חכמה ושזה קשור לאיך שאני מגישה לה את האוכל אבל איכשהו אני מרגישה שתמיד אני עושה איזשהי טעות..
חם מידי/ קר מדי / מרוסק מידי/ עם כפית / בלי כפית..וכ"ו..
יום בשבוע היא הולכת למטפלת ל3 שעות בבוקר דווקא שם עם הילדים היא קצת יותר אוכלת..
חשבתי אולי לשים אותה כל בוקר אצלה לכמה זמן אולי זה יעזור?..

עשינו בדיקת דם. מצב המוגלובין טוב. זה קשור איכשהו לברזל? צריך לבקש בדיקה חוזרת בשביל לדעת מה מצב הברזל?
(היא נראית לי לעיתים חיוורת, אולי אני מדמיינת ,, אני כבר לא יודעת..)
שאלה אחרונה: יכול להיות שהיא "מרעיבה את עצמה"? מה יכולות להיות הסיבות??

בכל אופן תודה.
לחיי הפולקעסים!
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ארוחה מ3 כפיות תפו"ע מרוסק, 2 כפיות אורז עם טיפי סוכר, 2 ענבים,ולסיום הנקה
רות, זה נהדר!
פשוט מצוין. אני ממש לא רואה מה הבעיה בזה.
המון המון תינוקות בין גיל 6-12 חודשים אוכלים ביסים ופירורים ומנות קטנות של כפית-שתיים ממשהו כל פעם.
מבחינת משקל - היא נולדה קטנה ונשארה קטנה. נכון שהיא ירדה טיפונת בעקומות, היתה קצת מעל אחוזון 3 ועכשיו היא טיפה מתחת, אבל... לא בטוחה שזה כזה משמעותי. תנודות שהן בגדר הנורמלי.

היא רק יונקת.
טעות! היא בעיקר יונקת, וגם טועמת, מריחה, מורחת, בודקת, מתרגלת, ומתנסה במאכלים ובמרקמים שונים.
בדיוק לפי הספר. עד גיל שנה - ההנקה היא המזון העיקרי של התינוק, והמוצקים הם בגדר למידה רב-תחומית.

זה פשוט מתיש בטירוף להכין כל פעם משו חדש... כמעט לשווא
נכון.
ולכן, אני ממליצה לך מאוד להסתכל מחדש על כל האופן שבו את מכינה ומגישה לה את האוכל, ולראות איך העניין יכול להפוך ליותר מהנה ופחות מתיש עבורך.
למשל: להכין פחות דברים במיוחד בשבילה, ויותר דברים שאת ממילא אוכלת, שאת ממילא מכינה למשפחה, וצריך רק איזה עיבוד קצר נוסף, או תיבול טיפה שונה.

בגיל כזה, רוב התינוקות כבר יכולים להתמודד עם חתיכות וגושים ואוכל אצבעות.
תני לה מהצלחת שלך, דברים זמינים, דברים שיש ממילא. ממליצה לך בחום להתחיל לחשוב מזוית "עצלנית": מה הכי קל לך להכין? איך הכי קל לך להכין? איך אפשר ליצור מצב שלפחות פעמיים ביום את יכולה להגיש לה אוכל בשלף, בלי שצריך להכין לה במיוחד, כי האוכל כבר שם?
למשל: לחתוך כמה חתיכות של אגס ולהגיש. כמה כפיות של יוגורט שרק צריך להוציא מהמיכל. כמה כפיות של אפונה או שעועית שאת עצמך אוכל לצהריים. להכין דייסה שגם את אוהבת ושתאכלו אותה שתיכן.
כאלה דברים....
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ארוחה מ3 כפיות תפו"ע מרוסק, 2 כפיות אורז עם טיפי סוכר, 2 ענבים,ולסיום הנקה
רות, זה נהדר!
פשוט מצוין. אני ממש לא רואה מה הבעיה בזה.
המון המון תינוקות בין גיל 6-12 חודשים אוכלים ביסים ופירורים ומנות קטנות של כפית-שתיים ממשהו כל פעם.
מבחינת משקל - היא נולדה קטנה ונשארה קטנה. נכון שהיא ירדה טיפונת בעקומות, היתה קצת מעל אחוזון 3 ועכשיו היא טיפה מתחת, אבל... לא בטוחה שזה כזה משמעותי. תנודות שהן בגדר הנורמלי.

היא רק יונקת.
טעות! היא בעיקר יונקת, וגם טועמת, מריחה, מורחת, בודקת, מתרגלת, ומתנסה במאכלים ובמרקמים שונים.
בדיוק לפי הספר. עד גיל שנה - ההנקה היא המזון העיקרי של התינוק, והמוצקים הם בגדר למידה רב-תחומית.

זה פשוט מתיש בטירוף להכין כל פעם משהו חדש... כמעט לשווא
נכון.
ולכן, אני ממליצה לך מאוד להסתכל מחדש על כל האופן שבו את מכינה ומגישה לה את האוכל, ולראות איך העניין יכול להפוך ליותר מהנה ופחות מתיש עבורך.
למשל: להכין פחות דברים במיוחד בשבילה, ויותר דברים שאת ממילא אוכלת, שאת ממילא מכינה למשפחה, ומאכלים בסיסיים שממילא יש בבית, וצריך רק איזה עיבוד קצר נוסף, או תיבול טיפה שונה.

בגיל כזה, רוב התינוקות כבר יכולים להתמודד עם חתיכות וגושים ואוכל אצבעות.
תני לה מהצלחת שלך, דברים זמינים, דברים שיש ממילא. ממליצה לך בחום להתחיל לחשוב מזוית "עצלנית": מה הכי קל לך להכין? איך הכי קל לך להכין? איך אפשר ליצור מצב שלפחות פעמיים ביום - רצוי שלוש - את יכולה להגיש לה אוכל בשלף, בלי שצריך להכין לה במיוחד, כי האוכל כבר שם?
למשל: לחתוך כמה חתיכות של אגס / בננה / אבוקדו ולהגיש. כמה כפיות של יוגורט שרק צריך להוציא מהמיכל. כמה כםיות של טחינה גולמית בקערית (היא יכולה לאכול בכפית או באצבעות, לבחירתה). שתי כפיות של אפונה או שעועית או מרק שאת עצמך אוכלת לצהריים. להכין דייסה שגם את אוהבת ושתאכלו אותה שתיכן. להפריש לה נתח רך של הפולקע או החזה-עוף או הצלי של שבת, שתמצוץ.
כאלה דברים.
יש עוד יתרון ללתת לה לאכול מהאוכל שלך, אפילו מהצלחת שלך, וזה שהרבה תינוקות אוכלים הרבה יותר ברצון דברים מהצלחת שלנו. לפעמים אם תגישי משהו לתינוק הוא יסרב, אבל אם את תקחי את הביס הראשון הוא יסכים לקבל את הביס השני. זה אינסטינקט הישרדותי בסיסי - לא לאכול כל דבר שהם רואים, אלא רק דברים שגם אנשים אחרים אוכלים - זו הגנה בפני הרעלות למיניהן.
תני לה גם להאכיל אותך, אם היא רוצה. שהאוכל יהיה כיף, שעה של נתינה הדדית.

המטרה הכי חשובה כרגע, היא שאת תהיי יותר נינוחה עם כל עניין האוכל. והפרקטיקה של ההגשה וההכנה היא מאוד חשובה - אם זה מתיש, אז סימן שיש מקום לשינוי. אוכל אמור להיות שגרה, אמנם קצת מעייפת ומתסכלת (בייחוד הניקיון של כל ההפלות והמריחות :-P), אבל לא מתישה. המאמץ הפרקטי שלך מתחבר לדאגה שלך בעניין התזונה, ובייחד הלחץ הוא עצום. אבל אם הגשת האוכל תהיה כרוכה בפחות מאמץ מצידך, אני מאמינה שגם יהיה לך יותר קל לשחרר ולתת לה להתקדם בקצב שלה. (())

מה שכן, תשתדלי מאוד מאוד לא לרוץ אחריה עם כפית. זה פשוט לא עוזר. לחץ הופך את האוכל לפחות אטרקטיבי. ככל שאת דוחפת יותר כך היא נסוגה יותר. זו תגובה כמעט אינסטינקטיבית (תבקשי פעם ממישהו לנסות להאכיל אותך כשאת לא רעבה. חוויה מאלפת). התפקיד שלך הוא לספק מגוון של מאכלים (מבחינת ערכים תזונתיים, טעמים ומרקמים) ולוודא שהאוכל יהיה זמין ונגיש , שלוש-ארבע פעמים ביום, רבע שעה כל פעם. אכלה? יופי. לא אכלה? להעיף את האוכל מהשטח, להחזיר למקרר, לזרוק לפח, לאכול אותו בעצמך (רק אם הוא טעים לך ואת רעבה, כמובן), ולשכוח ממנו עד הארוחה הבאה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

2 כפיות אורז עם טיפי סוכר
אה, כן. להימנע מסוכר מעובד. היא לא צריכה את זה, וזה נגד האינטרס שלך להרגיל אותה לטעם.
רות*
הודעות: 89
הצטרפות: 29 דצמבר 2001, 19:02

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי רות* »

תמרוש
אני מודה לך מעומק לב!
כבר שבוע שעבר בקריאת ההודעות הקודמות, נרגעתי משמעותית, התחלתי הרבה יותר ליהנות ממנה בזמן האוכל, לשחרר.
חשוב לי ההערה האחת לפני אחרונה היא קריטת במבחינתי, תודה (שלחשוף אותה לאוכל במשך רבע שעה ואז לסלק אותו - זה מה שיעזור לתחום את האוכל לכדי ארוחה. )
וגם בקשר למאמץ בלהכין אוכל במיוחד בשבילה.. בקיצור את לעניין לגמרי.
חיפשתי הרבה הרבה עם מי להתייעץ - אז תודה תודה תודה לך על המענה שכל כך מתיישב על ליבי.
אמא_שרוצה_לישון*
הודעות: 1
הצטרפות: 15 יולי 2014, 08:40

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי אמא_שרוצה_לישון* »

בוקר טוב
ביתי בת ה8.5 חודשים מקסימה להפליא.
הילדה יונקת פעמיים ביום ואוכלת עוד 2-3 בקבוקים(אין לי מספיק חלב..). חוץ מזה אוכלת גם מוצקים אך לא יותר מידי.
בטיפת חלב היא כל הזמן יורדת באחוזונים של המשקל, אך הילדה גדלה ומתפתחת יפה, זוחלת, נעמדת, מברברת, רק לא ישנה טוב בלילה.
אנחנו מרגישים שהשינה שלה קשורה לכמות האוכל. היא רעבה אך כל מה שאנחנו מנסים, היא אוכלת מעט מאוד.
היה לה איזה שוונג של אכילה יפה מאוד, שהתבטא בשינה עד כדי שהיו יומיים שהיא ישנה כל הלילה ברציפות!!
שבוע שעבר עברה חיסון, באותו היום ישנה כל הלילה וגם הלילה שלמחרת. מאז היא אוכלת פחות וישנה פחות.......
אני לא לחוצה על המשקל בכלל אלא על השינה..רוצה שתישן טוב בשבילה ובשבילנו.
האם זה הגיוני שלמרות שאנחנו נותנים לה לאכול כמה שהיא רוצה(והיא לא רוצה הרבה) היא מתעוררת בלילה בגלל רעב?
יש לציין שרק בבוקר שהיא מתועררת היא אוכלת בקבוק של 180 מלא. בשאר הפעמים היא אוכלת במקרה הטוב 100 מ"ל.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אמא, על פי המחקרים הכי עדכניים, אין קשר בין מוצקים לשינה טובה יותר.
גיל 8 חודשים זה גיל עם הרבה שינויים, הרבה התפתחויות, הרבה שיניים - והרבה התעוררויות.

היא רעבה אך כל מה שאנחנו מנסים, היא אוכלת מעט מאוד.
נשמע נורמלי לחלוטין.

האם זה הגיוני שלמרות שאנחנו נותנים לה לאכול כמה שהיא רוצה(והיא לא רוצה הרבה) היא מתעוררת בלילה בגלל רעב?
כן. מקובל לחשוב שעד גיל שנה, רוב התינוקות זקוקים למזון בלילה, והם מתעוררים כי הם רעבים.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דניאלה* »

אצלנו לא ישנו לילה שלם בגיל הזה, למרות שאכלו מצוין.
ממה שידוע לי, זה נורמלי לגמרי, גם אם מורט את עצבי ההורים...
בסוף זה מסתדר
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

מנסה לתרום מהניסיון שלי - אצל שלי - בת שנה וחודשיים, שמתי לב, שאם אני מחכה שהיא תהיה רעבה באמת (יעני עברה מההנקה האחרונה שעה בערך), ולא נשנשנו דברים בדרך, והיא לא עייפה, ואז אני אגיש לה קודם כל את מה שהיא פחות אוהבת בדר"כ (ברור... ירקות) אז ורק אז היא תאכל בשמחה ירקות ותבקש עוד, היא אפילו יכולה לסיים חצי קישוא במצב כזה.

אם אני לא מוצאת את הזמנים האלו, בדיוק כשהיא רעבה אני עסוקה בדברים אחרים או שאין אוכל מוכן שהיא אוהבת ואנחנו "מתפשרות" על הנקה, אז יכולים לעבור ימים שלמים בלי שהיא אוכלת יותר מטיפה מכל דבר.

עדיין, גם במצב האידאלי הזה יש המון דברים שהיא לא מוכנה בכלל לאכול.

בדיוק אתמול נשנשתי גזר גמדי (כל מה שכתום לא מתקרב לה לפה!), ו"במקרה" החזקתי כמה גזרים כאלה ביד במרחק גישה ממנה בזמן שאכלתי אחרים ביד השנייה, והיא התחילה לקטוף לי גזרים מהיד ולאכול. לא העזתי לנשום.

תפוח לדוגמא היא מסוגלת לאכול בטיול בחוץ, כל פעם חתיכה ממש קטנה, כמעט לא נראית, בלי קליפה.

ככה לאט לאט אני לומדת אותה.

ותמרוש יש לי שאלה לגבי עניין הקטניות -
על זה היא חולה, חומוס, שעועית לבנה, אפונה.
גם על גרעינים - חמניות, דלעת
גם על אגוזים ושקדים - על הכל.

העניין הוא שכל אלה יוצאים לה שלמים בקקי, ופעם אחת שהיא אכלה הרבה משעועית (נגיד 2 כפות) היא שחררה פלוצים כל הלילה ולא ישנה טוב. וגם יש לי מן הרגשה שאולי בפעמים שהיא אוכלת הרבה כאלה, ויש לה הרבה כאלה בקקי, אז הוא גם מתמהמה ומפריע לה לישון.

אז חשבתי לי שאולי עד שהיא לא מצמיחה טוחנות אולי לא טוב לה כל האוכל הזה?

מה דעתך? איך הפרטיים שלך?
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

דנדי, הרבה מאכלים, בהתחלה, יוצאים שלמים בקקי
כשלעצמו, אין בזה רע. המערכת לומדת איך לתפעל את עצמה, וזה תהליך.
מה שכן, אם מתחברים לזה גזים, שינה מופרעת ואי נוחות כללית, זה כבר פחות מדהים ומן הסתם פחות רצוי.
אני הייתי מניחה לעצמי ללמוד אותה, ואז לתת לה לאכול כמויות קטנות, כאלה שלא יגיעו לרמת הגזים והאי-נוחות.
הייתי גם מעדיפה קטניות ירוקות (אפונה, שעועית ירוקה) כי אלה, כמדומני, יותר קלות לעיכול.
מקריאה פה ושם הבנתי שככל שמשרים יותר את הקטניות, ככה הן יותר קלות לעיכול.
ואם מנביטים אותן הן עוד יותר ידידותיות למערכת.

(שלי מריצים גרגרי תירס שלמים דרך המערכת וזה אף פעם לא הטריד אותם. מצד שני, בכור שלי קצת רגיש לחיטה, אז היא היתה גורמת לו להריץ את פעולת המעיים ולשלשול עם יותר "עדויות" בלתי מפורקות.)
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

אחלה, תודה.
זה בערך מה שעשיתי, הורדתי בהתחלה לגמרי, מה שבאמת הרגיע את ענייני העיכול, ועכשיו אחרי הפסקה התחלתי להוסיף כל פעם קטניה/אגוז אחרים בקטנה לראות את ההשפעה.
מרגיע לשמוע עוד אמהות שלא לחוצות לתת לילדים שלהם אגוזים וקטניות, כולם עם כזה לחץ סביב ההיחנקות שאני ממש צריכה לעשות את זה בחשאי...;-)
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי רק_מה* »

דנדי- הלחץ לא על חנק..

חלקיקי אגוזים יכולים להתיישב באיזה כיס בגרון ולגרום שם לבצקת או התנפחות (?) שבסופה ... דברים לא נעימים (משהו כזה. לא בטוחה, אבל בכל מקרה זה לא אגדה אורבנית, ילדים אכן מתו מזה).

מה עושים?
אני כן נתתי אגוזים. מתישהו כשהרגשתי שזה רלוונטי, בטח סביב שנה/ טוחנות. אבל לעסתי בהפרזה מולה, הרשיתי רק בישיבה, השגחה ואחד- אחד.
מעבר לזה- בכל פעם שמתפתח שיעול טורדני שלא עובר אחרי כמה ימים צריך לזכור שהפעוט אוכל אגוזים ולשלול עניינים שכאלה
(לקחת לרופא שיקשיב לריאות וכו ואם אין כלום שם ושיעול נמשך צריך לשקול צילום לראות שאכן לא נתקע כלום).
העניין המבאס- אם חו״ח נתקע שם אגוז יש פרוצדורה לא נעימה או ניתוחית לחלץ אותו משם.
למה אגוזים דוקא? כי יש שם איזו אינטראקציה כימית שמנפחת וסותמת את דרכי הנשימה, ואחרי גיל מסויים גדילת האיברים מונעת את העניין.
זהו. אני כאמור נותנת אגוזים אבל צריך לדעת שלא על ״חנק״ פשוטו מדובר אלא על מצב שקשה לאבחן ויכול להתהוות במשך זמן מה ולהוביל ל...בלגן
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי רק_מה* »

...ובנימה אופטימית: קטניות זה אחלה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

מרגיע לשמוע עוד אמהות שלא לחוצות לתת לילדים שלהם אגוזים וקטניות
אל תירגעי כל כך מהר...
קטניות זה באמת לא סיפור, ילד שיודע לטפל בחפצים קטנים בפה שלו יוכל להתמודד יופי עם קטניות מבושלות.
אבל אגוזים זה עניין אחר, ולדעתי יש הצדקה מלאה להיזהר אתם, גם אם את "באופן" ;-)
הבעיה היא עם פירורי ושברי אגוזים שלא נלעסו עד הסוף, ועלולים להישאף אל תוך קנה הנשימה בגלל שבגילאים האלה - עד גיל שלוש - השסתום המפריד בין הוושט והקנה לא סוגר את הקנה הרמטי. ואז, בגלל המבנה של אגוזים (בייחוד אגוזי מלך), הם סופחים לחות והנפח שלהם גדל, ואז יש סכנה של חסימה בקנה הנשימה והרבה צרות נלוות.
(גם חסימה חלקית זה מספיק גרוע)

לעניות דעתי הבלתי קובעת, אפשר לעקוף את הסכנה על ידי טחינה קפדנית של האגוזים +השריה או בישול, והגשה ביחד עם משהו אחר, שידביק את הפירורים ביחד. למשל בתוך דייסה, או עם טחינה.

<נכתב על ידי אמא שנתנה חופשי לתינוק שלה לשחק עם חצץ וצעצועים קטנים ולהכניס כמה שהוא רוצה לפה שלו, כולל תוך כדי זחילה, אבל עשתה סקנדל שלם כשגילתה שהאבא שלו נתן לו אגוזים בגיל שנתיים. לא הרי זה כהרי זה>
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

כן, אני מכירה את הסיפור הזה. גם בגלל הסיפור הזה שאלתי, כי לפי הדף הזה אגוזים ופעוטות מה דעתכם זה די באופני לתת לתינוק גם לאכול אגוזים.
הנה ציטוט מהדף
_דעתנו ש.. מה אכפת לך מה אחרים עושים? זה יכול להיות טקס מעניין להרגעת אמהות, אבל זה באמת לא הגיוני. מדובר במפעל חיים שלם של נשים מדור האמהות שלנו ששום השרייה לא תעצור אותן כשהן בשוונג. "מה את נותנת לו?! אגוזים??? " - "כן [אמא/סבתא/דודה/קרציה מציקה מהרחוב], אבל הם מושרים!" - "אז מה אם הם מושרים?? את יודעת שהבת של [השלימי שם של קרובת משפחה שמעולם לא שמעת עליה או קולגה מהעבודה של הספתהשלי] השרתה כל יום ובסוף הסתבר שהילד מת מהנוזלים שהאגוז ספח????????"
את יודעת מה חתיכת בשר קטנה יכולה לעשות לריאות? ריקבון מחריד שאללה יוסתור. שלא לדבר על עלים ירוקים, מנגו, בננה ומלון, דבש וקינמון. זוועה! זוווועעעההה! רק דייסהסולת מעוכה עם סוכר בכפית עד גיל שלוש. שלא יבלבלו אותך עם עובדות.
זה פשוט לא קשור לספיחת נוזלים, ולא לכיס בגרון, ולא לגיל, ולא לריאות, ולא לאפיגלוטיס, ולא לעובשים קטנים שבין הקיפולים ולא לשום דבר הגיוני. רק למטורפות ההן שחיות בתוך סיפורי זוועה ולא ינוחו עד שכולם ידבקו בהן בחרדות.
מישהו צריך להגיד את זה אחת ולתמיד_

אז בהתחלה נתתי לה אגוזים כי זכרתי שזה באופני, אז כנראה בסדר לתת כל מיני דברים קטנים והנחתי שגם אגוזים זה בעסק.
ואז שמעתי יותר מידי סיפורי זוועה על ילדים שנחנקו מכל מיני דברים קטנים (על האגוזים דווקא לא שמעתי סיפור), וחשבתי שאולי אני טועה.
אז התחלתי לקרוא ואחרי שקראתי את הדף הזה כבר לא ידעתי מה להחליט, אז אתמול כבר נתתי לה לעוס מהפה שלי מה שעד היום לא עשיתי, כי פעם שמעתי רופאת שיניים שאמרה שככה מעבירים את העששת מהפה של האמא לפה של הילד, וזה משהו שממש לא רציתי לעשות, אבל בכל מקרה מלא פעמים אכלנו מאותה כפית, כך שכנראה כבר עשיתי את זה...

העניין הוא שאנחנו כמעט לכל מקום הולכים לקופסא עם גרעינים ואגוזים, והיא מיד דורשת גם. זה ממש מציק לא לתת לה. כי אז גם אנחנו לא יכולים לאכול.

ומה דעתכן לגבי גרעינים - גרעיני דלעת/חמניה, היא מטורפת עליהם, יכולה לגמור כמה כפות טובות עד שנמאס לה (סתם כלי מדידה, כן? היא אוכלת אותם עם הידיים), ובסוף הם יוצאים שלמים בקקי. אולי גם הם יכולים להישאף ולגרום לדלקת וכו' וכו'.
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

ושקדים?
ואפונה קפואה ישר מהמקפיא? (חוטפת לי מהשקית, ממש עומדת ליד המקפיא ומבקשת)
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי רק_מה* »

מה שידוע לי הוא שצריך להיזהר ממשפחת האגוזים, לא קשור לחנק מיידי אלא לריאקציה מסוכנת ואיטית.
להיחנק לצערי אפשר אפילו מבננה :-(
(היה מקרה אחד לא עלינו)
אני אישית נתתי הכל. הפחד היחיד שלי היה פופקורן משום מה. גם אצלנו אפונה קפואה וגרעיני דלעת זה להיט.
השגחתי על לעיסה בישיבה עם מחלקת החשודים למיניהם (החשודים בעיניי).
חנק מעט מפחיד היה לנו רק עם עוגיית גרנולה בזמנו.
איפה שאני מפחדת, אין לי בעיה להפחיד מעט את ילדיי (כביש, זכוכיות על החוף, אגוזים, תנור חם....) ולו רק שנימנע ממשהו מסכן באמת- פחד הוא רק פחד. הייתי מסבירה שצריך ללעוס ולהיזהר וזה עבר אליה.
אפשר גם ללמוד החייאה.
אפשר לוותר. מותר להגביל.
מודאגת_מאוד*
הודעות: 6
הצטרפות: 29 אוגוסט 2014, 20:40

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי מודאגת_מאוד* »

שלום,
בני בן 11.5 חודשים, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מסרב לאכול מרקם גושי.
ניסינו בייבי ביס ומצץ את זה לרגע ואח״כ זרק וכך גם בניסיונות חוזרים.
קוטג׳ גם לא מצליח - אוכל 3-4 כפיות ואז מתחיל לקטר ולבכות אם מתעקשים.
כדאי לציין שאת הנוזלים שבמאכל הוא בולע אבל הגושים נשארים לו בפה וכאילו מפריעים לו ומסרב לבלוע.
חשוב לציין שהפחתנו בכמות הבקבוקים וירד כבר 2 אחוזונים, אבל אין כל שיפור.
בתחום המוטורי - רק גורר עצמו על הגחון וגם זה בעצלתיים (אנחנו בטיפול פיזיותרפי כחודש וחצי והשיפור מועט כי הוא מאוד נאבק כשקשה לו).
אנחנו מודאגים מאוד!!
מדובר על ילד שלישי, נולד אחרי תאומים, כך שזה לא ילד ראשון.
אשמח לדעת מה אפשר לעשות? האם יש סיבה לדאגה?
תודה מראש!
אמא מיואשת ומודאגת מאוד!
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

אמא מודאגת -
אני חושבת שכדי לעזור יהיה צורך בעוד קצת מידע.
איזה עוד אוכל ניסיתם? איך הוא יושב לאכול? (הכוונה אם עליכם או בטרמפולינה וכו')
מה הוא עושה עם הגושים שנשארים לו בפה?
יש לו שיניים?
כמה בקבוקים הוא שותה ביום?
הוא מבקש לאכול? איך הוא מגיב כשהוא רואה אוכל?
אגב - 3-4 כפיות של משהו לא נשמע לי רע בכלל (שלי היום בת שנה וארבע, כפיות בכלל לא מוכנה לאכול, אבל אם כן 4 יהיה המקסימום שלה), ניסיתם גם מרק?

לגבי המוטורי - אתם יודעים מה הסיבה? הוא היה על הבטן/במנשא כתינוק?

הוא ינק?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

יש לי תינוקת בת שנה ושלושה חודשים לא מוכנה לאכול מוצקים אוכלת רק פירות טחונים או מעדן כל מה שנותנים לה היא גורמת לעצמה להקיא מה עושים?
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי יונת_שרון* »

לא לתת לה דברים שהגוף שלה מגיב להם בתגובת הגנה, כמו הקאה. תגובה כזאת יכולה להעיד על אלרגיה, רגישות, או בעיה אחרת עם המזון הזה.
אפשר להסתפק כרגע בירקות ופירות טחונים (כתוספת להנקה), ובהמשך לנסות בזהירות מאכלים נוחים לעיכול כמו מרק עוף.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

מוסיפה לדברי יונת שרון: לקחת אותה לאיבחון של ויסות חושי.
לפעמים תופעה זו נגרמת כתוצאה מרגישות חושית או תופעות דומות.
תגובה של רפלקס הקאה למזון מוצק מוכרת וידועה. אפשר להתחיל מרופא המשפחה שיפנה לגורמים מאבחנים שונים. לפעמים זה דורש המתנה עד להבשלת המערכת שלה, ולפעמים זה מצב שבו רצוי לעשות פיזיותרפיה מתקנת. לכן כדאי לבדוק.
ענת_א*
הודעות: 2
הצטרפות: 08 דצמבר 2014, 11:24

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי ענת_א* »

בני בן 10.5 חודשים. עד גיל 7.5 חודשים היה אצל מטפלת ואכל מרקים טחונים ופירות בהנאה. כשנכנס לגן חלה בוירוס בבטן וברונכיט ומאז מסרב לאכול אוכל טחון או רגיל. הוא ניזון רק מסימילאק נטול גלוקוז (לא בגלל רגישות מאובחנת, אלא כי ככה הרגלתי אותו מהתחלה) וכשאני מאפשרת לו (ואני ממש משתדלת למעט)- אוכל בהתלהבות יתר מעדן גמדים (כל הסוגים), עוגיות וכתמתמינים (במבה לתינוק). ניסיתי לעבוד עליו ולתת לו בננה טחונה עם יוגורט בתוך גביע יוגורט, והוא קלט את זה די מהר ולא רצה להמשיך לאכול (בניגוד לגמדים שהוא מסוגל לטרוף שניים...), ניסיתי דייסת קוואקר, תפוחי אדמה ובטטה רכים "ביד", פסטה לתינוקות פנקייק,קציצות.. בגן מנסים כל יום מרק ופירות... אבל כלום! במקרים הטובים הוא טועם שני גרגירים ומסובב את הראש, לפעמים כשזה לא אוכל טחון הוא עושה תנועת הקאה. ברוב המקרים הוא אפילו לא מוכן לטעום ומקסימום משחק עם האוכל. חוץ מזה הוא בסדר גמור. המשקל שלו הוא ממוצע, יש לו כבר 6 שיניים והוא אוכל כמעט כל 3-4 שעות תחליף חלב.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

בני בן 10.5 חודשים. עד גיל 7.5 חודשים היה אצל מטפלת ואכל מרקים טחונים ופירות בהנאה. כשנכנס לגן חלה בוירוס בבטן וברונכיט ומאז מסרב לאכול אוכל טחון או רגיל.
ענת, נסיגה בהתפתחות המוצקים בעקבות מחלה (ולא רק מחלה...) זה עניין נורא נורא נורא נפוץ ונורמלי. אני לא הייתי דואגת בכלל בכלל כשדבר כזה קורה. הייתי נותנת לו לחזור להנקה / תמ"ל, וממשיכה להציע מגוון של אוכל טוב ומזין, לפחות פעמיים-שלוש ביום, ובשאיפה כל פעם שאני אוכלת.
ולחכות בסבלנות.
מה שכן - ברגע שאת מכניסה למשוואה דברים לא ממש מזינים עם תוספת סוכר (גמדים, עוגיות, במבה), זה עלול ליצור חיכוכים וקונפליקטים ודבקות במאכלים האלה על חשבון אחרים.
אני, שוב, הייתי מעיפה מהבית כל מה שאני לא מסכימה שיאכל באופן חופשי, ומציעה לו בחירה מוחלטת ממה שיש. כך החיים הרבה יותר קלים....
היוצא מן הכלל היחיד שלי הם אגוזים וגרעינים, שאני לא מעיפה מהבית וכן אוכלת לידו, תוך כדי הבטחה שבגיל שלוש גם הוא יוכל לאכול אותם.
ענת_א*
הודעות: 2
הצטרפות: 08 דצמבר 2014, 11:24

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי ענת_א* »

תודה, הרגעת אותי :) התחילו להלחיץ אותי בגן שזה יכול להפוך להרגל קבע.. וגם הרופאה רמזה שזה סוג של הפרעת אכילה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

גם הרופאה רמזה שזה סוג של הפרעת אכילה
OMG :-(
תפילה_לאם
הודעות: 3287
הצטרפות: 10 אוקטובר 2012, 21:28
דף אישי: הדף האישי של תפילה_לאם

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תפילה_לאם »

היוצא מן הכלל היחיד שלי הם אגוזים וגרעינים, שאני לא מעיפה מהבית וכן אוכלת לידו, תוך כדי הבטחה שבגיל שלוש גם הוא יוכל לאכול אותם.
אוי, תמרושרוש, תוכלי בבקשה להסביר אחת ולתמיד את העניין הזה?
איך זה מתיישב עם ההמלצה של יונת לאפשר התמודדות עם עצמים קטנים בפה מן ההתחלה? (ואולי לא מתיישב? או סתם לא קשור?)
האם החשש רלוונטי גם באשר לאגוזים טחונים (בשייק)?
האם שאיפה (חלילה) של גרגר אגוז היא כן מסוכנת יותר משאיפת גרגר מאכל אחר?
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי דנד_י* »

אנחנו אוכלים את האגוזים בשו שו, ומרחיקים ממנה את הקופסאות, אחרת היא תופסת ובורחת הצידה ואוכלת בתאווה לפני שמגיעים אליה.
היא כבר בת שנה וחצי, וכל מה שאומרים לה שאסור זה בדיוק מה שהיא כן רוצה
(התחלתי לנסות להגיד לה שלא צריך לגרוב גרביים, אולי זה ישנה משהו?)
חייבת לשתף איך את מצליחה להגיד לשלך שהאגוזים לא בשבילו והוא מקבל את זה בהבנה.
ניישם מיד!
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

סרבנות מוצקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

_היוצא מן הכלל היחיד שלי הם אגוזים וגרעינים, שאני לא מעיפה מהבית וכן אוכלת לידו, תוך כדי הבטחה שבגיל שלוש גם הוא יוכל לאכול אותם.
אוי, תמרושרוש, תוכלי בבקשה להסביר אחת ולתמיד את העניין הזה?
איך זה מתיישב עם ההמלצה של יונת לאפשר התמודדות עם עצמים קטנים בפה מן ההתחלה?_

זה נורא נורא פשוט, בעצם (כשמסבירים טוב ;-))

אז ככה: בחלון הזמן אחרי שתינוק מתחיל להכניס חפצים לפה, ולפני שהוא מוכן לאכילה - בערך בגיל 4-6 חודש, אנחנו רוצים שהוא יתנסה בהכנסת חפצים בלתי אכילים, כולל קטנים, לפה, כדי שילמד לטפל בחפצים כאלה, לגלגל אותם ברחבי הפה עם הלשון, לירוק אותם החוצה וכולי. ההנחה היא שתינוק יונק לא ינסה בכלל לאכול חפצים כאלה, כי כל האוכל שהוא מכיר בחיים זה ציצי, ורפלקס ההקאה שלו עדיין חזק מאוד, ממוקם יחסית גבוה בלוע, ומגן עליהם גם מבליעה וגם משאיפה לקנה. אז לכן מומלץ - לבאופנים ותמהונים ולא-חרדתיים למיניהם, לעשות את זה, כדי שכשתינוק זוחל שמכניס כל דבר לפה יוכל להתמודד עם הדברים האלה, ולא יניח לחתיכת צעצוע להיכנס עמוק מדי בלוע ולהיתקע שם
(זה בניגוד להמלצות הרשמיות שמתעלפות רק מהמחשבה על זה - הן גורסות איסור מוחלט ומתעלמות מזה שקשה מאוד לאבטח באופן מוחלט את סביבת הזחילה של תינוקות. מתישהו הם ימצאו יזה חצץ או מטבע, בדיוק כשלא תשימי לב).
אני לא הייתי ממליצה על זה לתינוקות לא-יונקים, שרגילים שמפלסטיק יוצא אוכל, והתפתחות הפה והלסת שלהם לא אופטימלית.

אחר כך, כשהתינוק מתחיל לאכול, וכן אמור לבלוע דברים, נכנס הקטע של שאיפת גרגרי אוכל לתוך הקנה. הסכנה הזאת קיימת לכל התינוקות בגלל שהשסתום בין הקנה לוושט לא נסגר הרמטי בגיל הזה.
ולמה דווקא אגוזים? מפני שרוב סוגי המזון האחרים מתרככים עם הלעיסה ונבלעים בצורת גוש רך, דביק מרוק, יחסית גדול, שמחליק מעדנות לוושט ולא יכול בכלל להיכנס לקנה. אבל אגוזים ושקדים וגרעינים הם קשיחים, יבשים ומתפוררים, לא נדבקים לגוש, ולא סופחים את הרוק באופן מיידי, אז יש יותר סיכוי שפירורים שלהם יישאפו לקנה. כנ"ל גזר, דרך אגב. אבל עוד רעה חולה באגוזים זה שהם כן סופחים נוזלים באופן איטי ומגדילים נפח, ולכן הסכנה עלולה להיות שפירור אגוז קשיח שלא הצליח להילעס ולהידבק לגוש מזון ולהחליק לוושט, ייכנס לקנה, ואז יספח שם נוזלים ויתנפח ויחסום את דרכי הנשימה.

כך שאנחנו מדברים על שני תהליכים שונים למדי...

הצלחתי להסביר?
שליחת תגובה

חזור אל “שינה ומנוחה”