סקירת מאמרים באופן 44

[אנונימי]

סקירת מחקרים
מאת: יונת שרון

הופיע בגליון 44 של באופן טבעי (באופן 44) שיצא לאור בינואר 2003

תגובות למאמר נא לכתוב בדף תגובות לגליון 44.
דף עלון

סבתא זה טוב לבריאות, ולפעמים נוכחות של סבתא יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. כך עולה מנתונים שאספו רות מייס ורבקה סיר (Mace & Sear) לגבי תמותת ילדים בנמיביה בשנים הקשות 1950-1974, שמראים שנוכחות הסבתא מצד האם הורידה את שיעור התמותה של הילדים למחצית. תוצאות דומות נמצאו גם בחברות אחרות שבהן ניתן היה למצוא נתונים לגבי נוכחות של סבתא.
אולי השקעה טובה בבריאות של הילדים תהיה להשקיע בבריאות הסבתות שלהם?
http://www.unl.edu/rhames/courses/current/grandma.htm

מיטה משפחתית לא ממש משנה לבריאות הגופנית, לבריאות הנפשית, או לכל דבר אחר. כך גילה צוות מחקר בראשות פול אוקמי (Okami) שבדק כיצד השפיע מקום השינה בילדות על 205 ילידי קליפורניה. 9% מהם ישנו עם הוריהם כתינוקות, ו-6% ישנו עם הוריהם גם כילדים. לא נמצא כל קשר בין מקום השינה בילדות לבין בעיות ביחסים אינטימיים בבגרות, בעיות שינה, הפרעות התנהגות, יחסים עם בני המשפחה, שימוש בסמים, קבלה עצמית, אלימות, פשע, או פעילות מינית.
אז עכשיו אתם יכולים לישון בשקט, עם הילדים או בלעדיהם.
http://www.eurekalert.org/[po]pub releases[/po]/2002-08/cfta-cah080702.php

הזריקה המשולשת לא גורמת לאוטיזם, מבשר מחקר רחב היקף שנערך בדנמרק ומצא ששיעור האוטיזם בקרב ילדים לא מחוסנים שווה לשיעורו בקרב המחוסנים. המחקר, שהתפרסם במגזין היוקרתי New England Journal of Medicine, נערך דווקא בדנמרק בזכות הסדר המופתי שיש במערכת הרפואית שם, שמאפשר לזהות במדויק את הילדים האוטיסטים וגם לדעת את ההיסטוריה הרפואית והחיסונית שלהם.
הדנים, אגב, כבר מזמן הוציאו משימוש חיסונים שמכילים תימרוסל – אותו חומר-שימור מבוסס כספית שעלה לכותרות כחשוד בפגיעה במערכת העצבים, ועומד במרכזן של כמה תביעות ענק נגד חברות התרופות. הילדים הדנים שנכללו במחקר חוסנו כבר ללא תימרוסל. בארה"ב, לעומת זאת, עדיין משתמשים בחיסונים עם תימרוסל ורק לאחרונה התחילו להוציא אותו מחלק מהחיסונים (למרות ההצהרות הרשמיות שאין בו סיכון).
עוד נתון מעניין: שיעור מקרי האוטיזם בדנמרק הוא רק חצי מזה שבארה"ב.
http://www.whale.to/a/danish.html

בינתיים המצוד אחר האשם באוטיזם מתקדם בכיוון חדש: אם קודם נראה היה שההורים מאשימים את הרופאים (שנותנים חיסונים) והרופאים מאשימים את ההורים (שמעבירים גנים פגומים), עכשיו באים חוקרים מאוניברסיטת פלורידה ומפנים אצבע מאשימה אל... מאכלי-החלב! במחקר ראשוני שערך רוברט קייד (Cade) נבדקו 81 ילדים אוטיסטים וסכיזופרנים ונמצא שיש בדמם רמות גבוהות פי מאה מהרגיל של חלבון beta-casomorphin-7 שמקורו בחלב. לאחר שהילדים האלו הפסיקו לאכול מאכלי-חלב, לשמונים אחוזים מהם נעלמו ההתנהגויות האוטיסטיות והסכיזופרניות. החוקרים משערים שבעיה בעיכול, אולי חוסר באנזים כלשהו, מונעת מהילדים האלה לעכל את החלבון כראוי.
ואני משערת שאנחנו צפויים לגלות שלאוטיזם אין רק סיבה אחת ושיש מקום להרבה אשמים בנושא, אז בבקשה לא להדחף.
http://www.eurekalert.org/[po]pub releases[/po]/1999-03/UoF-URCP-150399.php

האהבה ללימודים וההנעה הפנימית של ילדים נחלשות ככל שהם גדלים, אבל מסתבר שזה לא חייב להיות כך: במחקר שבדק 60 משפחות חינוך ביתי במסצ'וסטס נמצא שאצל ילדי חינוך ביתי ההנעה הפנימית ללמוד דווקא עולה ככל שהם גדלים, בניגוד לממצאים לגבי ילדי בי"ס. במחקר, שערך ניקולס אפוסטולריס (Apostoleris), נמצא גם שככל שדרך הלימוד היתה פחות מובנית ומתוכננת, ההנעה הפנימית של הילדים היתה גבוהה יותר וכן גם תחושת העצמאות והיכולת שלהם. כלומר, כדי לדחוף את הילדים ללמוד, כדאי להמנע מלדחוף אותם ללמוד.
http://www.alphadevelopmental.com/writings.htm

חיתוך חיץ – על שום מה? בגיליון ספטמבר של ההסתדרות הרפואית הישראלית נסקרות הסיבות לביצוע חיתוך חיץ ביולדות והממצאים המחקריים לגביהן. למרות שחיתוך חיץ מבוצע ברוב היולדות כבר עשרות שנים, רק בשנות השמונים החלו לערוך מחקרים מבוקרים כדי לבדוק את השפעתו. מהמחקרים עולה כי בהשוואה לקרעים ספונטניים, חיתוך חיץ אינו מונע קרעים קשים, הוא מגביר את הכאב אחרי הלידה, לגוף לוקח יותר זמן להחלים, הסבירות לזיהום ולסיבוכים גבוהה יותר, והנזק לרצפת האגן חמור יותר. כמו כן, חיתוך חיץ אינו מונע פגיעה בשרירי רצפת האגן, אינו עוזר למנוע דימום תוך-מוחי אצל התינוק ואינו משפיע על ציון האפגר שלו. לא נמצאו גם ראיות לכך שחיתוך חיץ מקצר את הלידה או מסייע בחילוץ כתפיים כלואות. לעומת זאת, חיתוך חיץ מעלה באופן משמעותי את כמות הדימום לאחר הלידה.
אז איך קרה שחיתוך החיץ הפך לנוהל כמעט שגרתי? המאמר עוקב אחרי השתלטות האופנה של חיתוך-חיץ בתחילת המאה ה-20, ומציין כי "תהליך התרחבות ביצוע חיתוך-חיץ הקביל למעבר ללידה בתוך בית-חולים." כלומר, חיתוך-חיץ היה משהו שהרופאים בבי"ח עשו והמיילדות בבית לא, וכנראה שהם הציגו אותו כמועיל כדי למשוך יולדות לבי"ח.
http://www.ima.org.il/new/templates/T1.asp?p=4&n=4330

הנקה מקטינה את הסיכוי של האם לחלות בסרטן השד. כך עולה ממחקר שפורסם במגזין הרפואי Lancet, שמצא שככל שתקופת ההנקה ארוכה יותר, קטן הסיכוי של האם לחלות בסרטן השד, וזאת ללא תלות בגיל, ארץ, קבוצה אתנית, מספר לידות, מחזור חודשי, וגיל בהריון הראשון. או אם לנסח את זה בפשטות: שני הדברים האלה שתלויים לנו מלפנים לא נועדו סתם לקישוט – use it or lose it.
http://www.lalecheleague.org/Release/cancer.html

אם כבר סרטן, אז כדאי להיות אופטימיים – זה עוזר להבריא. כך מסיקים לינדה לוקן וברוס קומפס (Luecken & Compas) ממחקרים שמראים שמתח, מצב נפשי ודרכי התמודדות משפיעים על פעילות המערכת החיסונית ועל רמות ההורמונים בגוף – גורמים חשובים בעצירת גידולים סרטניים. יש גם עדויות ראשוניות שטיפול נפשי עוזר להחלמה ולמניעת גידולים נוספים.
אז דונט וורי – בי הפי, ושיהיה לכם לבריאות!
http://www.hbns.org/news/coping12-01-02.cfm