האם לשלוח את בני לבית הספר

[מפתח_סול*]

תשמעו סיפור- היום בני בן ה- 8 היה "חולה" ולא הלך לבית הספר.הבית היה רגוע ושלו והילד גם.
הרבה פעמים עולה השאלה בביתנו האם הוא צריך להמשיך וללכת . בעלי שדעתו נחשבת במעוננו הקט אומר שהילד צריך ללכת ולו רק כדי שתהיה לו אנטראקציה עם ילדים אחרים כי מאופיו הוא טיפוס מתבודד
אבל כל פעם שהוא נשאר מאיזושהי סיבה בבית אי אפשר להתעלם מזה שהילד מאושר נינוח משחק יותר עם אחיותיו
אז מה נכון לעשות?

[מפתח_סול*]

אם יש דף מתאים וסתם פתחתי חדש אשמח אם תפנו אותי לשם

[...*]

מתלבטת בנוגע לחינוך ביתי

[לילה_טוב*]

הי, אני יודעת שבטח רצית תשובות מאנשים אחרים כי את שלי את מכירה, אבל ראיתי שהדף מיותם אז חשבתי להציע לך לפרט עוד קצת, כדי שיהיה קל יותר לענות לך. @}

[תבשיל_קדרה*]

מה נכון לעשות?
אם את שואלת את הרב הזה, את כנראה רוצה חיזוק להחלטה לעבור לחינוך ביתי
תסתכלי על זה כעל תקופת נסיון.

[תמרוש_רוש]

הילד צריך ללכת ולו רק כדי שתהיה לו אנטראקציה עם ילדים אחרים כי מאופיו הוא טיפוס מתבודד
כבר דיברו על זה לא מעט בדפים השונים, אבל בקצרה: בית ספר זה לא תמיד המקום הכי טוב למצוא בו חברה, גם לא השני הכי טוב. מהרספקטיבה של ילדים מסוימים, יש שם הרבה יותר מדי ילדים מכדי לאפשר אינטראקציה נינוחה עם כמה מהם, פחות מדי מבוגרים (גם זו אינטראקציה), והרבה פחות מדי ילדים ואנשים בגילאים שונים, צעירים ומבוגרים ממנו, שגם הם מהווים חלק חשוב באינטראקציות חברתיות.
אז לא שבחינוך ביתי אפשר לספק את כל אלה כבמטה קסם (וגם על זה יש הרבה דיונים פה), אבל...

ואם "מאופיו הוא טיפוס מתבודד" אז יש כמה אפשרויות:

או שהוא באמת טיפוס מתבודד וטוב לו עם עצמו מבחירה חופשית, אבל מצד שני הוא יכול ליצור אינראקציה עם אנשים כשהוא צריך ליצור אותה ולא תהיה לו עם זה בעיה במקרה הצורך, ואז יש לו את הכישורים, אשר להרשות לו לא להשתמש בהם והכל יהיה בסדר, ואז בית ספר לא נחוץ מהבחינה הזאת,

או שהוא טיפוס מתבודד שקשה לו עם אנשים אחרים והוא יישאר טיפוס מתבודד מה שלא תעשו, והוא ימצא לעצמו אורח חיים שתומך בנטיות שלו ויצמצם את המגע האנושי למינימום ויהיה מבסוט, פחות או יותר
(בדיוק שמעתי לא מזמן על איש כזה, מתמטיקאי מהמצוינים שיש בימינו, שסירב לצאת מהבית כדי לקבל פרס בינלאומי במתימטיקה על העבודה שלו. הוא מתבודד, והוא חי עם זה, וככה זה),

או שאולי הוא לא כזה "מתבודד באופיו". אולי הוא דווקא רוצה חברה, אבל בתנאים הנוכחיים קשה לו ליהנות ממנה, בגלל סיבות מסיבות שונות. (רמז אפשרי: כשהוא נשאר בבית הוא משחק יותר עם אחיותיו). אולי הוא זקוק לחברה מסוג אחר, במינונים אחרים, בגילאים אחרים או פשוט ילדים אחרים מאלה שזמינים לו כרגע. ואז אפשר לשאול האם הסיטואציה הבית ספרית עוזרת לו להתחברת או מפריעה לו, ואיזו מסגרת אחרת יכולה לספק לו את החברה שהוא צריך בצורה טובה יותר. ואז אפשר לנסות לספק לו את המסגרת הזאת בכל מקרה, חינוך ביתי או לא חינוך ביתי.

[נויקה*]

היי מפתח סול (-:
מקווה שאני לא נדחפת כאן שלא במקום, אני דווקא מדברת מנקודת מבט לא של אמא אלא של מישהי שרק לפני כמה שנים סיימה בית ספר (אבל אולי דווקא השקפות כאלה יכולות להיות גם מרעננות לפעמים?), הבן שלך הולך לבית ספר "רגיל"... ?
כי חשוב בעיניי לזכור שיש גם עוד אפשרויות ב"אמצע" בין בית ספר "רגיל" לבין חינוך ביתי, ואני מדברת בתור בוגרת בבית ספר דמוקרטי...
כילדה קטנה בבית ספר רגיל הייתי "חולה" לפחות חצי מהימים שהייתי אמורה ללכת לבית ספר, פשוט כי באמת לא אהבתי את המסגרת הזו, והעדפתי כבר להשאר בבית... ואחרי שכבר מאסתי בה (ברמות של להיפלט טוטאלית מהמערכת למשך שנתיים) גיליתי את בית הספר הדמוקרטי, שלי אישית, היה פיתרון מעולה ונתן לי סוף סוף לטעום "מערכת אחרת"....

[גימס_בונד*]

כאשר המורה שמה לב שאני יודעת על הרבה מיקרים באותה כיתה של חוסר שביעות רצון של הורים וילדים, היא ניסתה לעשות הפרדה בין בני לילדים אחרים.ז"א לא לתת להם אפשרות לשחק יחד., למנוע פגישות אחרי צוהורים.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

שלום לך מפתח סול. אני כמובן לא מכירה את כל מערך השיקולים המשפחתיים שלכם. הבת שלי, למשל, הולכת גם הולכת לגן חובה בבי"ס דמוקרטי ותמשיך באותו מקום גם בשנה הבאה; טוב לה שם, אבל אני בטוחה שהיה לה טוב יותר להיות איתי... ודרך אגב, אני מסכימה עם נויקה שזו אופציה שאפשר לשקול - אולי כן בי"ס, אבל אחר, לא כי אני חושבת שבי"ס זה כל כך חשוב, אלא כדי לקחת בחשבון את כל האפשרויות הקיימות ולהחליט מה טוב לו ולכם.
אבל אני רציתי להגיב בעיקר על עניין אחד, הטענה שהילד צריך ללכת ולו רק כדי שתהיה לו אנטראקציה עם ילדים אחרים כי מאופיו הוא טיפוס מתבודד. אם הוא טיפוס מתבודד, למה צריך לשנות אותו? להיות טיפוס מתבודד זה לוא דוקא דבר רע, זה לא משהו שצריך לתקן, והילד שלך הוא פשוט הוא, ואני בטוחה שהוא נפלא ומקסים כמו שהוא. ובמידה שהנטייה הזו להתבודד תשתנה, מה שיכול מאד להיות (או לא; אני, למשל, טיפוס מתבודד עד היום, ולבי"ס הלכתי), אני לא מאמינה שזה יהיה בדרך של חשיפה "בכח" לחברה בסיטואציה שהיא אולי לא נעימה לו, אלא בדרך של איזושהי הבשלה פנימית שלו.
מהיום, אל תגידי "הוא טיפוס מתבודד", אמרי: "יש לו עולם פנימי עשיר והוא מסתפק בעצמו". הכל מיצוב! (-;

[ארני_ש*]

השאלה אם בית ספר או לא מטרידה גם אותי, אצלנו אנחנו בעד חינוך ביתי והיא רוצה בית ספר .
אני חושבת שאפשר למצוא דרך אמצע .
ואם אין אז להמציא ולהזמין עוד הורים להצטרף .

[אמא_בבית*]

הילד צריך ללכת ולו רק כדי שתהיה לו אנטראקציה עם ילדים אחרים כי מאופיו הוא טיפוס מתבודד
אני חושבת שדווקא לטיפוס מתבודד, קשה להיות עם הרבה ילדים באותו מקום במשך הרבה זמן כל יום. יש כאן נסיון לשנות את הילד שהוא קצת תמוה בעיני. טיעון טוב להליכה לבית ספר היה אם הילד היה טיפוס מאוד חברותי ונהדר לו מבחינה חברתית בבית ספר אבל זה שהוא טיפוס מתבודד זו בדיוק הסיבה למה בית ספר לא מתאים לו. לפי מה שאת מספרת, דווקא בבית הוא משחק עם האחיות שלו אז יכול להיות שהוא לא כל כך מתבודד אלא שהמגעים החברתיים בבית ספר רבים מדי בשבילו והוא צריך יותר שקט ויחס של אחד על אחד.