מיתוסים על תזונה

אשמח לשמוע מכל אחד שיש לו רעיונות. אני רוצה להעביר פעילות בנושא התזונה ורוצה מיתוסים מוטעים על תזונה (כמו שחלב הוא לא בריא כמו שמספרים לנו) שיפילו את האנשים מהכסאות (אבל לא בהגזמה).
וגם בשביל השכלה כללית ואישית שלי.
תודה

הי אמא של,
הנה מהאתר של צ'י:
Library]על חלב Article1[/po].asp?cat=55&a id=98
Library]על בשר Article1[/po].asp?cat=55&a id=102
Library]על תוספי תזונה Article1[/po].asp?cat=55&a id=112
אני חושבת שזה יעזור לך.
<מא>

בכל מקום מומלץ לשתות חלב ומוצריו.. וזאת טעות. " בשבילו זה דני בשבילך חלב"- הפרסומת הישנה למעדן דני. קשה לשבור את הדעה הזאת, גם בשבילי. זה נחרט בראש כאוכל מאוד בריא...

" בשבילו זה דני בשבילך חלב"-
צ"ל בשבילו זה דני בשבילך סוכר

ראי מיתוסים על אוכל מבושל, ב-מדור טבעונאות.
כמו כן האם אוכל חם באמת מחמם.

בספר של יצחק בן אורי יש המו-ן ניתוצים של מיתוסים.
כמו שבירת המיתוס על חלב, יש אצלו אם אני זוכרת נכון, לגבי פירות-הדר (לא באמת בריאים), עגבניות (לא בריא), הצורך ב-B12 מן החי (לא נכון), האם דבש הוא באמת בריא, ועוד הרבה.

יש מיתוס ששומן רווי הוא לא בריא לעומת שומן בלתי-רווי - מופרך כאן: http://www.westonaprice.org/knowyourfats/skinny.html
דרך אגב קיבלתי אישור לתרגם את המאמר הזה ... האם מישהו מעוניין? אולי תרגום בשותפות כמו שעשינו ב{{}}שבשבט משפחה משולבת ?

יש גם את כל השטויות על חלבון מלא (לכאורה קיים רק במזון מן החי, לכאורה חייבים לשמור על פרופורציות נכונות שלו בכל ארוחה בתזונה מהצומח)

יש מיתוס ששומן רווי הוא לא בריא לעומת שומן בלתי-רווי

או, בדיוק על זה רציתי לשאול!
אשמח אם יהיה מאמר נגיש (כלומר בעברית...) על זה.

הצורך ב-B12 מן החי (לא נכון)

אני מנסה למצוא מידע אמין על b12 ובאלו דרכים אפשר לצרוך אותו.... משיטוטי ברשת עד כה, עולה שאגודת הצמחונים הבינלאומית ממליצה על קפסולות/ כדורים, ושהרעיון לקבל b12 ע"י אכילת שמרי בירה הוא בגדר שמועה....

אני ממש אשמח להפניות למידע בענין הזה! וגם בשאלה ממה בעצם מסנתזים את ה-b12 לכדורים.

ויטמין B12

שניצל טבעול
קורנפלקס

מה?? גם פירות הדר זה לא בריא?? אתם מחסלים לי הכל...
אני בדיוק אחרי קטיף גדול של פירות הדר בפרדס השוכן על ידינו וסוחטים להנאתנו מיץ אשכוליות לרוב...
אז גם זה לא משו??
מה כן?!
נראה לי שבמקום פעילות קצרה אחרי כל הידע הזה צריך להעביר מספר הרצאות ארוכות ורציניות...

בפירות הדר יש בעיה של חומציות, שמקשה על הגוף באופן כללי, ועל ספיגת הויטמינים בפרט.
אשכולית וקלמנטינה בשלות מאוד עדיפות על תפוז.

המיתוס שסויה בריאה

אני הייתי מתייחסת לדברי יצחק בן אורי לא כאל תורה מסיני.
חלקם נכונים, לחלקם יש בסיס אך הם מורכבים ולא שחור לבן, חלקם שגויים.

כאן יש כמה מאמרים חביבים שאולי יכולים לעזור

http://www.mayerchissick.com/site/default.asp

_שניצל טבעול
קורנפלקס_
אלה המיתוסים החביבים עלי באופן אישי. ומעדני חלב.

חלקם שגויים
למשל?
אני לא טוען שהוא צודק בהכל, אבל מעניין למה את מתכוונת. אני מצאתי מעט מאוד טעויות אצלו אם בכלל. למעשה, זה לא שמצאתי טעויות, אלא שפשוט מצאתי דברים שאני לא בטוח עדיין אם הם נכונים (אבל בהחלט גם לא בטוח שהם שגויים).

עוד קצת על פירות הדר:
בכמות קטנה אין בעיה.
העניין הוא שיש בהם הרבה חומצה, אז לפחות הייתי ממליץ לאכול אותם לאט לאט. לשתות מיץ תפוזים בשלוק אחד, זה מאוד בעייתי, כי האנזימים בפה לא מספיקים לפרק את החומצות בתפוז, ולכן כל בעיית הצרבת.
זה לא שזה כזה אסון... נגיד, אם אדם מסויים לא אוכל פירות בכלל, אז טוב שישתה מיץ תפוזים בשביל הויטמינים. אבל אדם שאוכל תזונה בריאה ומגוונת, לדעתי עדיף שיאכל פרי הדר מאשר שישתה אותו.

האמת שאם מתייחסים לאכול אם הוא טוב או לא על פי הטעם שזה עושה לי. אז באמת בפירות הדר יש מעין קיצוניות בטעם שלא עושה נעים..

לי הקיצוניות בטעם של פירות הדר עושה נעים מאד. אני לא יודעת אם זה עניין של הרגל, או שאולי פשוט פירות הדר טובים לחלק מהאנשים (לי) ולא לאחרים.

יונת קישרה פעם למאמר על תזונה שבעיני הוא ממש טוב. קשה לי לחפש במחשב הזה, אבל הדף נקרא משהו כמו ערכים תזונתיים של צמחי בר{{}}.

או משהו אחר. /-:

מידע תזונתי אודות צמחי בר

וההודעה של יונת:
יונת שרון (2007-05-08T07:40:08):
איך שמדע התזונה הרס לנו את התזונה -- שווה להשקיע ולקרוא את הכל.
אני מקווה שמישהו יכתוב סיכום קצת יותר מפורט, אבל תקציר של שניים מהדברים שהוא אומר זה:

העיסוק ברכיבים תזונתיים נובע מסיבות פוליטיות ולא בריאותיות. בתכל'ס אוכל ועיכול זה דברים מורכבים ואי-אפשר לפרק אותם לרכיבים.
במהלך השנים עלתה כמות הזרעים שאנחנו אוכלים (חיטה, תירס, אורז) וירדה כמות העלים. זה מסביר (בין השאר) למה אנחנו לא מקבלים מספיק אומגה 3 -- זה חומר שנמצא יותר בעלים, בעוד שאומגה 6 נמצא יותר בזרעים.

דייאטה ושומן: מקרה חמור של קונצנזוס מוטעה
מכותב הספר good calories, bad calories

הספר מנתץ עוד כמה מיתוסים:
המיתוס על הצורך בפעילות גופנית אינטנסיבית כדי לשמור על הבריאות/המשקל
המיתוס שעודף חלבונים בתזונה פוגע בפעולת הכליות
אני בטוחה שיש עוד אבל אני עדיין בהתחלה

כבר הובהר בצורה חד משמעית הקשר בין אכילת בשר לסרטן, התקפי לב, גאוט, כולסטרול גבוה ושבץ
שום דבר כזה לא הוכח, על אחת כמה וכמה לא בצורה "חד משמעית". אם כבר, נראה שההפך הוא הנכון.

העניין הוא שיש בהם הרבה חומצה, אז לפחות הייתי ממליץ לאכול אותם לאט לאט. לשתות מיץ תפוזים בשלוק אחד, זה מאוד בעייתי, כי האנזימים בפה לא מספיקים לפרק את החומצות בתפוז, ולכן כל בעיית הצרבת.
אין קשר ישיר בין חומציות המזון לצרבת.

מיצי הקיבה שלנו, שמכילים חומצה כלורית (חומצת מלח, בערך 1ph כזכור לי), הרבה יותר חומציים מכל מזון שנרצה להכניס לפה. הם הרבה יותר חומציים ממיץ תפוזים, ואפילו יותר מקולה (2.3ph אני חושב).

מזונות שגורמים לצרבת הם מזונות כמו קפה ושוקולד, שמחלישים את הטונוס של שריר השוער - ה"מכסה" של הקיבה שמונע מהתערובת החומצית שם לעלות בחזרה.
(זה לא גרם לי לוותר לא על קפה, ולא על שוקולד).

לגבי האנזימים בפה - אני חושב שעיקר התפקיד שלהם הוא להתחיל בפירוק פחמימות מורכבות. בכל מקרה, תפקיד האנזימים הוא לא לווסת חומציות (אי-אפשר לפרק חומציות) אלא לפרק חומרים.

כבר הובהר בצורה חד משמעית הקשר בין אכילת בשר לסרטן, התקפי לב, גאוט, כולסטרול גבוה ושבץ
אהמ... הא לכם מיתוס על תזונה.

שום דבר כזה לא הוכח, על אחת כמה וכמה לא בצורה "חד משמעית". אם כבר, נראה שההפך הוא הנכון.

מחקרים עדכניים מראים שכל האמור לעיל רלבנטי לאכילת פרות לתעשיה (חולות, מוזנות זוועה, מוזרקות יומיומית הורמונים ואנטיביוטיקה) שיחס אומגה-3 לאומגה-6 אצלן רע מאד (כמו אצל האדם המערבי הטיפוסי שמוזן רע)
לא רלבנטי לפרות רועות באחו, לא רלבנטי לתרנגולות, לא רלבנטי ליענים, למרמיטות וליונק הדבש. יתר על כן, הוכח שאכילת יתר עשויה להזיק ומאכילת יתר ועד להמלצה שלא לצרוך בכלל מרחק רב, ובכלל כהמלצה גורפת לכל זו המלצה חסרת אחריות ומסוכנת.

אכן, צריך להוסיף את המילה "יתר" לטענה על בשר.

לפי דעתי, פעם ביום מצדיק את המילה "יתר"

לפי דעתי, פעם ביום מצדיק את המילה "יתר"
בהחלט מצדיק.

_דייאטה ושומן: מקרה חמור של קונצנזוס מוטעה
מכותב הספר good calories, bad calories_
הכתבה מאוד שטחית ולא מדוייקת. המאמר של מייקל פולן הרבה יותר טוב.

בשמת, הספר טוב יותר מהכתבה (בהרבה). לא קראתי את המאמר של פולן (יש קישור?), אבל אם הוא דן באותו עניין כמו הספר שלו, מדובר בשני עניינים שונים. מייקל פולן בספר מדבר על sustainability, טאוב מנתח את המחקר בנושא תזונה ומראה בעיקר שמה שנחשב כאמת מדעית על מה שבריא אינו מבוסס מחקרית. לא סותר ואולי אפילו משלים.

_לפי דעתי, פעם ביום מצדיק את המילה "יתר"
בהחלט מצדיק._
ניצן,
כתבתי תגובה ואז ראיתי שכתבת לפני כן משהו דומה, אז לא הבנתי למה את חושבת שפעם ביום בשר זה יותר מדיי? התבלבלתי.
פעם ביום, בהמשך למה שניצן כתבה, זה נתון חסר משמעות כשהוא מנותק מנתונים אחרים: למי, כמה, מאיזה מקור. אני מניחה שאורי התכוון שביס אחד בשר הוא יותר מדיי... אבל זו כפי הנראה קביעה אידאולוגית, ובכל מקרה זו לא קביעה עובדתית. (לשדה המוקשים האידאולוגי אני לא נכנסת

).

הוכח שאכילת יתר עשויה להזיק
איפה?
למי, אכילת יתר של מה, ובאילו תנאים? איך קובעים ומי קובע מה הקריטריונים לאכילת יתר, ועל סמך מה?
(ואם כבר מדברים על מיתוסים, כל פירמידת המזון האמריקנית, גם החדשה, זה מיתוס שמטיף לאכילת-יתר של דברים מסויימים - בעיקר דגנים - ולא מספיק מדברים אחרים - בעיקר שומנים)

עוד מיתוס גדול ובסיסי: "טבעי" = טוב לבריאות.

מיתוסים קשורים:
מזון אורגני הוא מזון שגודל בלי חומרי הדברה (מדוייק יותר: גודל בלי חומרי הדברה סינתטיים, וגם זה מתחיל להיות פחות ופחות מדוייק)
התווית "טבעי" או "אורגני" מבטיחה איכות ובריאות (איך בכלל יכול להיות דבר כזה סירופ תירס אורגני אני לא מבינה...)
תרופות זה סינתטי/רע, תוספים זה טבעי/בריא/טוב (כהכללה גורפת, שתי האמירות שגויות)
יצרני התרופות הם ממלכת הרשע, יצרני התוספים/המזון האורגני הם אבירי הניו אייג' וכל מה שהם רוצים זה לעזור לנו ( פירוט בדף הרעלת כספית )

יצרני התרופות הם ממלכת הרשע
והרופאים הם שליחיהם עלי אדמות

תמי, לא דיברתי על ביס, אלא על מנה.
כמו מנה בשרית בחדר אוכל של חברה (עובדי הייטק למשל) או צבא, או מנה בשרית של מסעדה.
נהוג אצל מרבית האוכלוסייה לאכול מנה בשרית ביום.

_תמי, לא דיברתי על ביס, אלא על מנה.
כמו מנה בשרית בחדר אוכל של חברה (עובדי הייטק למשל) או צבא, או מנה בשרית של מסעדה.
נהוג אצל מרבית האוכלוסייה לאכול מנה בשרית ביום._
גם הקביעה הזו אינה מבוססת עובדתית כהכללה גורפת, ואפילו לא בדרך כלל. שוב תלוי מי, כמה, איזה בשר, כמה קמח היה ברוטב...

הנה עוד מיתוס בהמשך לטבעי = בריא: אם זה משהו שהשתמשו בו ברפואה הסינית/הודית/איורוודית אז זה יכול רק להועיל. הרי יש להם ניסיון של אלפי שנים ומיליוני משתמשים!

האמת העצובה: ברפואה הסינית וכו' לא הייתה דרך מהימנה לדעת במדוייק תוצאות ארוכות טווח. בשביל זה כנראה צריך מתודיקה מדעית. יש בהחלט צמחי מרפא שהשתמשו בהם אז, שיש להם במקביל לתופעות החיוביות גם תופעות לוואי חמורות מאוד - גם אם השימוש זמני וקצר טווח. אלא שאת התוצאות מתחילים לראות רק חודשים אחרי שצורכים את הצמח (ולעתים חודשים אחרי שהפסיקו לצרוך אותו), ואז כבר לא מקשרים אותן לסיבה האמיתית.
(הבהרה: אני לא פוסלת את הניסיון האמפירי המצטבר של הגישות האלה ולא מנסה לשכנע אנשים לא להשתמש בהן - רק מטילה ספק בדעה הרווחת, conventional wisdom)

מה עם מחקר-סין, ומחקרים על אוכלוסיות natives של weston price ?

מה עם מחקר-סין
אתה מתכוון למחקר שהשמועה אומרת שמצא שאכילת בשר קשורה לעלייה בשיעור הסרטן באוכלוסייה הסינית? שמעתי עליו ממישהו (במקרה או לא במקרה הוא היה טבעונאי D-: ), אבל לא קראתי את המחקר עצמו. קראת את המחקר עצמו? לחלופין, יש לך מראה מקום? (בהנחה שהמחקר היה איכותי מספיק כדי להתפרסם ב-peer reviewed journal, הנחה שכמובן אינה בהכרח נכונה).

מחקרים על אוכלוסיות natives של weston price
אני בטוחה שבשמת תוכל לפרט ולדייק יותר ממני, אבל למיטב ידיעתי ווסטון פרייס לא טען שצריך לא לאכול בשר או להגביל את צריכתו. הוא טען שאיכות המזון - הן מן החי והן מן הצומח - יורדת בגלל ירידת איכות הקרקע, ושמזון מעובד מזיק לבריאות. אדרבא, למיטב ידיעתי הוא חקר כמה אוכלוסיות שחיו בעיקר על בשר והיו בריאות עד שהגיעה הציוויליזציה ואיתה מזון מעובד.
ציטוט מתוך האתר שלו, שבו הדגשתי את המקומות שבהם הוא מדבר על בשר:

Well-muscled hunter-gatherers in Canada, the Everglades, the Amazon, Australia and Africa consumed game animals, particularly the parts that civilized folk tend to avoid--organ meats, glands, blood, marrow and particularly the adrenal glands--and a variety of grains, tubers, vegetables and fruits that were available. African cattle-keeping tribes like the Masai consumed no plant foods at all--just meat, blood and milk. Southsea islanders and the Maori of New Zealand ate seafood of every sort--fish, shark, octopus, shellfish, sea worms--along with pork meat and fat, and a variety of plant foods including coconut, manioc and fruit. Whenever these isolated peoples could obtain sea foods they did so--even Indian tribes living high in the Andes. These groups put a high value on fish roe which was available in dried form in the most remote Andean villages. Insects were another common food, in all regions except the Arctic. The foods that allow people of every race and every climate to be healthy are whole natural foods--meat with its fat, organ meats, whole milk products, fish, insects, whole grains, tubers, vegetables and fruit--not newfangled concoctions made with white sugar, refined flour and rancid and chemically altered vegetable oils.

לגבי מחקרים סיניים למיניהם -

חיפשתי בפאבמד, מצאתי את Pubmed]זה ResultsPanel[/po].Pubmed RVDocSum

על פי האבסטרקט ההבדל בשיעור הסרטן היה בין דייאטה מסורתית ל דייאטה מערבית שכללה הן בשר והן candy. זה ממש לא אומר שאכילת הבשר היא שגרמה לסרטן. התוצאות כן נראות תומכות בדעותיו של פרייס.

להנאתך, Pubmed]מחקר נוסף מפאבמד ResultsPanel[/po].Pubmed RVDocSum

ציטוט:
No consistent positive associations were observed with intake of other food groups, including preserved animal foods, fresh red meat, organ meat, poultry, and staple foods. On the other hand, risks increased with frequency of consumption of preserved vegetables and foods that were deep fried, grilled, cured, or smoked, providing clues to the possible role of nitrosamines, polycyclic aromatic hydrocarbons, and heterocyclic aromatic amines. The inverse associations observed with intake of dietary fat and protein in our study were unexpected, although these findings were based on consumptions well below the average intake in Western countries, where most previous studies on pancreatic cancer were conducted. Our results suggest that dietary variations have contributed little to the rising trends of pancreatic cancer in Shanghai.

בוא אסכם לך: כן לא אולי נראה לנו שאין מן הנמנע שיש אפשרות סבירה שכנראה יש מקום לחשוב ש - אין קשר בין שינוי בדייאטה לעליית שיעור סרטן הלבלב. אה, כן, ולא היה שום מתאם עקיב בין אכילת בשר מכל סוג לתוצאות. אה, ואם הבנתי נכון (תקנו אותי אם אני טועה) היה יחס הפוך בין צריכת שומן וחלבון לשיעור הסרטן. אופס! אני מניחה שעל המחקר הזה הטבעונאים לא יסתמכו בניסיונות לשכנע שבשר זה לא בריא...

אבל הנה, אפשר להסתמך על Pubmed]המחקר הזה ResultsPanel[/po].Pubmed RVDocSum !
איזה יופי! סופסופ מצאנו משהו שאומר מה שאנחנו רוצים לשמוע! אז מה אם החוקרים עצמם נזהרו ולא טענו שהתוצאות חד משמעיות! אממה, במדע אתה לא יכול לבחור את התוצאות שנראות לך ולהתעלם מאחרות, תוצאות של מחקר צריך לשכפל במחקרים אחרים כדי שיתייחסו אליהן ברצינות, וכדי להגיע למסקנות נחרצות עדיף שיהיה גוף מחקר משכנע, לא שמועות. (כמה חבל שלא מעט מדענים לא נוהגים כך

)

מיתוס: מלח אינו בריא לאף אחד.
מיתוס: קפאין אינו בריא לאף אחד.
חפשו לבד ברשת, נגמר לי הכוח...

מיתוס: נשים בהריון צריכות לקחת חומצה פולית.
הודעה של גיא בן צבי בשירשור בנושא
עוד הודעה

מה עם מחקר-סין, ומחקרים על אוכלוסיות natives של weston price ?

במחקר סין לא היתה אף קבוצה טבעונית. כל הקבוצות צרכו כמות כזו או אחרת של חלבון-מן-החי.
גם אצל ווסטון פרייס לא היתה אף קבוצה שלא אכלה בשר.
למעשה, כל חוקר שחיפש לא מצא מעולם אוכלוסיה שנמנעה מצריכת מזון מן החי לאורך דורות.

קרא את הקישור על בשר שנתתי בראש הדף.

מא, תודה! קראתי את המאמר של אורי. עם חלק הסכמתי, עם חלק לא הסכמתי, אבל לפחות זה נתן לי קצה חוט למחקר סין שאורי מתייחס אליו.
ניתוח מעניין של טענות הספר מחקר סין
תמצות הטענה: מה שמחבר הספר מסיק מהמחקר אינו מה שהנתונים המקוריים מראים.
(ויש גם תגובה של ד"ר קמפבל, ותגובת נגד)
אגב, אירגון ווסטון פרייס שם את הביקורת הזו על האתר שלו מתוך הסכמה והתנגדות למסקנות של קמפבל.

_גם אצל ווסטון פרייס לא היתה אף קבוצה שלא אכלה בשר.
למעשה, כל חוקר שחיפש לא מצא מעולם אוכלוסיה שנמנעה מצריכת מזון מן החי לאורך דורות_
הייתי אומרת יותר מזה:
כן נמצאו אוכלוסיות שלא אכלו בכלל, או כמעט בכלל, שום מזון מן הצומח (המסאי, האינואיט ועוד).
לא נמצאה אף אוכלוסיה שנמנעה ממזון מן החי (במלים אחרות: כל האוכלוסיות אכלו מזון מן החי, במינונים משתנים, מסוגים שונים).
מה זה אומר לנו על הטבעונות כתזונה מועדפת?

לא רלבנטי לפרות רועות באחו, לא רלבנטי לתרנגולות, לא רלבנטי ליענים, למרמיטות וליונק הדבש. יתר על כן, הוכח שאכילת יתר עשויה להזיק ומאכילת יתר ועד להמלצה שלא לצרוך בכלל מרחק רב, ובכלל כהמלצה גורפת לכל זו המלצה חסרת אחריות ומסוכנת.
שכחתי שלא רלבנטי לבשר נא. בדקו (כמובן) אכילת בשר צלוי או מבושל ממקורות תעשייתיים.

בקשר לשאלת ה"יתר" - כתבתי עשויה להזיק. עשויה. פה אני מכניסה את המחשבות שלי, לא שום דבר שאני אישית קראתי עליו באופן מוחלט ומוכח, ודבריה של בשמת מחזקים בעיניי את עמדתי:
זה אישי, זה גנטי, זה מקומי, זה כל כך הרבה דברים שתלויים בכל כך הרבה הסטוריה ופרה-הסטוריה אנושית... שכמעט בלתי אפשרי להכליל בקשר לזה.
טוב, אולי אפשר להכליל קצת - נגיד, "לאכול ציאניד זה כנראה לא טוב כמעט לכל האנושות". בכזאת רמה אפשר להיות כמעט נחרצים (לכו דעו, אולי יש מישהו שפיתח אמינות לאיוקאין)

בקשר לאכילת בשר, די אבסולוטי ש{{}}לא נמצאה אף אוכלוסיה_ אנושית _שנמנעה ממזון מן החי . זה די מוחלט. (לכו דעו, אולי הם מסתתרים טוב טוב

)
כמה בשר? או. תלוי באוכלוסיה, באיזור שבה היא התקיימה, באקלים, וכו' וכו' וכו'
טיעונים שכל כל כל האנושות צריכה לא לאכול מוצרים מן החי, או שכל כל כל האנושות צריכה לאכול המון בשר יום יום, הם הזויים בעיניי.
לי, מהיכרותי ההולכת ומעמיקה עם הצרכים התזונתיים הטבעיים שלי, אכילה יומיומית של בשר היא מופרזת.

"לאכול ציאניד זה כנראה לא טוב כמעט לכל האנושות".
חוץ מאשר...

שקדים זה מעולה.

_{<מחזקת, מחזקת את טענתך כמובן>}

כמה בשר? או. תלוי באוכלוסיה, באיזור שבה היא התקיימה, באקלים, וכו' וכו' וכו'
וגם איזה בשר.
היו אוכלוסיות שאכלו אך ורק, אך ורק, בעלי חיים מן הים. אך ורק. לא היו בכלל חיות יבשה לאכול אצלם.
ולעומתן אוכלוסיות שאכלו בשר ציד בלבד - אפילו לא בעל חיים אחד שגידלו.
ולעומתן אוכלוסיות שאכלו בעלי חיים מבוייתים בלבד - וגם זה מכל מיני סוגים. ובין אלה, אף אוכלוסיה לא אכלה בעלי חיים מגידול "תעשייתי". ברגע שנכנסו אלה - הבריאות עפה דרך החלון החוצה.
לכן, חלב מפוסטר מפרות של רפתות ענק אוכלות תערובות דגנים - זבל שמשתווה לסוכריות ואולי עולה עליהן.
חלב מלא טרי וחי שנחלב זה עתה מפרתו היחידה של איכר הרועה באחו כל ימיה - אוכל.

אה, ושכחתי להגיד כמובן שבשביל אוכלוסיות רבות, חלב של חיות אחרות אינו אוכל כי אינן מותאמות גנטית לצרוך אותו, גם חי וטרי ובריא והכל.

בפירות הדר יש בעיה של חומציות, שמקשה על הגוף באופן כללי
מאיפה זה הגיע? האם יש לך ביסוס למה שאתה אומר?
_אין קשר ישיר בין חומציות המזון לצרבת.
מיצי הקיבה שלנו, שמכילים חומצה כלורית (חומצת מלח, בערך 1ph כזכור לי), הרבה יותר חומציים מכל מזון שנרצה להכניס לפה. הם הרבה יותר חומציים ממיץ תפוזים, ואפילו יותר מקולה (2.3ph אני חושב).
מזונות שגורמים לצרבת הם מזונות כמו קפה ושוקולד, שמחלישים את הטונוס של שריר השוער - ה"מכסה" של הקיבה שמונע מהתערובת החומצית שם לעלות בחזרה.
(זה לא גרם לי לוותר לא על קפה, ולא על שוקולד).
לגבי האנזימים בפה - אני חושב שעיקר התפקיד שלהם הוא להתחיל בפירוק פחמימות מורכבות. בכל מקרה, תפקיד האנזימים הוא לא לווסת חומציות (אי-אפשר לפרק חומציות) אלא לפרק חומרים._
יפה נכתב!
הנה אחד המיתוסים המרכזיים שצריך להכחיד - אין מזון חומצי יותר מחומציות הקיבה.

הנה אחד המיתוסים המרכזיים שצריך להכחיד - אין מזון חומצי יותר מחומציות הקיבה.
ומצד שני, 99% לפחות מהמערביים, אם יעשו בדיקות לרמת החומציות בקיבה (החומצה ההידרו-כלורית, זאת שבר עדש כתב עליה חומצה כלורית (חומצת מלח, בערך 1ph כזכור לי), יגלו שהמצב אנוש.
קשה מאוד לתקן את זה, וכיום הרופאים לא ממש יודעים על דרך אפקטיבית לשפר את המצב.
ניסוי שערכה הטבעונאית ויקטוריה בוטנקו גילה שאכילה יומיומית של רסק ירוק מביאה לשיפור משמעותי במצב החומצה ההידרוכלורית בקיבה תוך זמן לא רב.

היא גם ציינה דרך ביתית לגלות אם יש לך בעיה עם החומצה הזאת בגוף - לשתות מיץ סלק. אם הפיפי אדום, יש לך בעיה.
אגב, אצלי הבדיקה שלה נראית שעובדת. לפני שנה כשהייתי שותה קצת מיץ סלק-גזר, היה לי אח"כ קצת אדמדם בפיפי. כיום, אחרי הרבה מאוד זמן של רסק ירוק באופן יומיומי, שתיתי לא מזמן הרבה מיץ סלק ולא היה לי אדום בפיפי (בקקי דוקא כן).

לגבי מחקר סין, פרייס, וצריכת מזון מן החי:

המסקנות שאני מכיר ממחקר סין -

מחקר סין טעה במסקנה הסופית, כפי שאומרים ווסטון פרייס - המסקנה כאילו בני אדם לא צריכים מזון מן החי היא קפיצה לוגית סובייקטיבית לחלוטין של כותב הספר ועורך המחקר.

הפרזה בכמות המזון מן החי זה לא טוב. לפי המחקר, ככל שהאוכלוסיה הנבדקת צרכה כמות קטנה יותר, כך סטטיסטית האוכלוסיה היתה בריאה יותר (פחות מקרים של סרטן ומחלות לב, עד כמה שזכור לי). המסקנה האישית* שלי מפה - לצרוך מן החי בכמויות קטנטנות. אצלי בתפריט זה נעשה ע"י חרקים בכל מני גדלים (חלקם בלתי נראים בלי מיקרוסקופ, כמו אקריות בקומפוסט) שאני צורך "בטעות" כי אני לא שוטף ירקות.

ניצן, תודה על מה שכתבת, מסכים בהחלט, לפחות חוץ מהחלק שבו את מקצינה קצת את האמירה "שום דבר פה לא אבסולוטי". לא מחפשים פה אבסולוטי. מחפשים תשובות שנכונות ל99% מהאנשים.

עד כמה הדף גלש... אני בעיקר חיפשתי מיתוסים לאנשים הפשוטים אלה שאי אפשר להגיד להם דבר על יתרונות הצמחונות. שלא לדבר על טבעונאות ואכילת אוכל נא.... בכל מקרה נעים להחכים מעט.
אני הייתי רוצה להסביר לאנשים מה רע במוצרי חלב. מה היתרונות של קמח מלא, סוכר חום, אורז מלא. החשיבות של אכילת הדברים כמה שיותר טריים וטבעיים. וזריקת המרגרינה לפח... או לבנות ממנה בלוקים. מקווה שלפחות מסר כזה יישמע. אז מי שיש לו הפניות להחכים אותי במסרים הרדודים יותר. אשמח. כרגע אנחנו במים רדודים בלבד. אולי כשנדע לשחות ניכנס עמוק יותר

לפחות מהמערביים, אם יעשו בדיקות לרמת החומציות בקיבה (החומצה ההידרו-כלורית, זאת שבר עדש כתב עליה חומצה כלורית (חומצת מלח, בערך 1ph כזכור לי), יגלו שהמצב אנוש.
מה אנוש במצב שלהם? אתה יכול להביא מראה מקום לכך?

וכמובן,,, חומצה הידרו-כלורית (את אטום המימן לקחתי כמובן מאליו).
לגבי ערך ההגבה (1ph) אני עדיין די בטוח.

לכו דעו, אולי יש מישהו שפיתח אמינות לאיוקאין

(מתרכזת במה שחשוב)

אוי ויי, כתבתי "אמינות" במקום "עמידות"... זה מה שאישי היה מכנה Royal Brain Fart...
ככה זה כשאת גם מניקה, גם חולה וגם עייפה...

בר, אין לי מראי מקום, אבל אפשר לשאול את ויקטוריה (וגם כתוב בספר שלה, אז אופק, שהספר אצלו, יוכל לתת הפניות)

מה אנוש? ריכוז החומצה, עד כדי ריכוז אפסי (לא אפסי, אבל זניח)

לא נמצאה אף אוכלוסיה שנמנעה ממזון מן החי
ברהמינים בהודו?