לידה מזווית המיילדת

[אמא_אדמה_הריון_ולידה*]

לידה מזווית המיילדת

לא, אין זה עוד מאמר שלי. זהו מכתב שכתבתי בבוקר אחד בקיץ האחרון, אחרי עוד משמרת לילה ארוכה בחדר לידה, כשהאדרנלין ושחזור אירועי הלילה שחלף, עוד מציפים את הגוף ואת הנשמה ואינם מאפשרים ללכת סוף-סוף לישון.
הזוג שקיבל את המכתב, ביקש שאפרסם אותו וכשקראתי אותו שנית, "נזכרתי" בפעם המי יודע כמה, למה אני כל כך אוהבת את המקצוע שלי ורציתי לשתף בכך גם אתכם...

זוג מקסים,
עכשיו כשאתם כבר אחרי, אני עוד אפופה קצת בתחושות של לפני.
מנסה לעכל ולעבד את החוויה המזוקקת והמקסימה הזאת שנקראת "לידה",
או אולי מישהו בכלל התכוון לומר ליד-ה'...

התמונות ממשיכות לחלוף ולרצד בראשי.
המהלך המוטרף והתזזיתי, השעות הארוכות שכאילו אינן נגמרות.
הלבד והיחד, מעגלי הפחד, היאוש והתקווה,
הנתינה והדחיה, ההתרגשות והציפייה,
ריקוד הכאב, תנועות ההחלצות, הקולות והצלילים,
הדיבורים וההמהומים, האוויר שנשאף וננשף,
ריחות השמנים, מגע העיסויים,
העיניים המחפשות את התשובה, את הכיוון,
השאלות שבאוויר,
הקצב המיוחד של הלידה הזאת,
התנוחות המסוימות של היולדת הזאת,
ההתכנסות פנימה.

הדוהר על הסוס ללא לאות,
הפורץ את הדרך באומץ ובנחישות,
דופקו המהיר, המתלהב אלי חיים,
זה שמעלה על פנינו חיוך רחב,
זה המופלא והנסתר מעינינו,
זה שעוד בטרם ראינו אפילו את פניו,
כבר מותיר בנו רישומים כה עזים.
זה שכל דאגותינו מכוונות אליו.
ואל אימו.
ואל אביו.

והאחווה. אחוות הצוות.
הנתינה החכמה, לדעת לומר את המילים הנכונות בזמן הנכון,
המגע הנכון במקום הנכון.
לשתוק כשצריך, להעלם כשמיותרים,
לצמצם מעגלינו לאינטימיות מדהימה ולהרחיבם למקומות שאינם מעיקים.
להיות ולא להיות.
המקום הזה נועד עבורכם, הריקוד הוא שלכם,
ואנחנו הרי רק המלווים.

איזו זכות גדולה היא להתלוות אליכם למסע המרגש והקסום.
תודה שאפשרתם.
אלו מחשבות ותהיות זה מעורר גם בתוכי כל פעם מחדש.
שאלות על היקום ועל הקיום.
רובן נותרות ללא תשובות. רק הפלא נשאר, מחייך ותלוי באוויר.
מה זה עושה לכם כזוג? מה זה עושה לי כמיילדת?
אני בודאי עוד אמשיך להתפתל ולתהות, בשבילים ובמבוכים של השאלות הבלתי פתורות.

עכשיו אתם שלושה, שזה הרבה יותר מאשר שניים ועוד אחד.
זמן רב עוד תשחזרו ותספרו ותחזרו לספר, את סיפור הלידה הפרטי שלכם.
אין ספק שעברתם חוויה אדירה בכל רמה אפשרית: פיזית, נפשית, רגשית,
זוגית, חברתית, משפחתית ובעצם איזה לא?
שהרי בן אדם חדש נוצר. והוא כולו פלא. ואנחנו כולנו פליאה.
אין נים בגופכם שלא טולטל. גם אצלי.
אני מאחלת לכם את הכוח להכיל את הטלטלה והרבה רוגע ומתינות,
לדעת כי לכול יש קצב משלו ועת משלו.
מאחלת לכם למידה פוריה ובריאות טובה והמשך קשר מוצלח ביניכם,
כמו שהוכחתם במסלול ההישרדות המופלא הקרוי "לידה".

באהבה רבה
שרי קרוכמל - מיילדת

[שרה_לה*]

שלווווווווווווווום לך! אני שמחה לראות אותך פה.
איזו זכות גדולה היא להתלוות אליכם למסע המרגש והקסום מסכימה ומזדהה.

[אמא_אדמה_הריון_ולידה*]

הי יקירה
איזה כיף להפגש לפחות כאן. מזמן לא היה לי למי לשיר "אנחנו שתינו מאותו הכפר"...
דרכינו מצטלבות ומתרחקות, נפגשות ונפרדות וכל פגישה איתך מעלה בי תמיד זכרונות נעימים.
אשמח מאד להחליף איתך חוויות ורעיונות, כאן - אמא אדמה הריון ולידה שם - [email protected] או בכל מקום - בפגישה אמיתית.
מתי את בסביבה?
שרי