לאכול בעלי חיים

[שני*]

הספר Eating Animlas - או בעברית - לאכול בעלי חיים
מאת ג'ונתן ספרן פויר, סופר יהודי שחי בניו יורק (ונראה לי שמבלה לאחרונה תקופה בארץ)
עוסק בענייני זכויות בעלי החיים, התיעוש שגורם להם להיות "מיוצרים" והמוסר שבאכילתם מזווית רחבה מאד.
מומלץ לקריאה לכולם.

[ליהי_פאי_תפוחים*]

לא קראתי אבל אשמח לשמוע תובנות בעניין.

[שני*]

אני אנסה לסכם חלקים או תובנות מדי פעם.
כרגע (אני כבר באמצע הספר) הוא עוסק בהתפתחות ההיסטורית של אכילת בעלי חיים.
הוא סוקר היסטורית את התפתחות מערכת היחסים בין בעלי החיים לבני האדם, החל מחיות פרא שצד האדם הקדמון.
לקראת המאה ה20, היו כבר חיות מבויתות, אבל ההתנהלות מולן הייתה באתיקה מוסרית שהמחבר קורא לה "אכול באיכפתיות".
היו יחסים מוסריים שדרשו דאגה רבה, טיפול וטיפוח של בעלי החיים המבויתים של כל אחד - היה צורך להאכיל, לשמור, לסרס בעת הצורך,
לטפל בחיות הצעירות, לסמן בברזל מלובן, לרעות באחו וכו' (תלוי כמובן בסוג החיה).
החיות טופלו ובתמורה, בבוא העת, הוקרבו.
אבל בשנות ב20 וה30 של המאה הקודמות, כל היחס ההדדי הזה של חוואי או איכר ומשפחתו לבעלי החיים שלהם, הופסק בפתאומיות.

[אמל_ית*]

בדיוק התחלתי לקרוא. אולי אשתף בהמשך.

[אישה*]

האם באנגלית רק ?

[אל_פקה*]

האם באנגלית רק ?
לא, שמו של הדף הוא שם התרגום לעברית. http://bookme.co.il/Books/[po]Search Results[/po].aspx?Search By=1&Search Word=%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C%20%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

ובלי קשר, כי הם שונים לגמרי, שני ספריו הקודמים מומלצים מאוד.

[לא_תמצאו_אותי*]

אני התאכזבתי מהסופר מאוד. קראתי את ספריו הקודמים, שהם פרוזה, והתאהבתי בסופר. שמחתי מאוד שסופר מפורסם {וגם סופר שאני מעריכה} יכתוב ספר על זכויות בעלי חיים. לאורך הקריאה חיפשתי את הקטע שבו הוא מדבר על הזכויות אבל מצאתי רק רווחת בעלי חיים. היו בו מעט מאוד מהסיבות שבגללן אני טבעונית. אני מסימה שהספר מזעזע ואני גם יודעת שכול מי שעבדו על הספר בהוצאת כינרת זמורה ביתן הפסיקו לאכול בשר אבל אני מסתכלת על אכילת בעלי חיים דבר ראשון כדיכוי, כסוג של גזענות {ספישיסיזם} והוא פשוט ניסה לזעזע. באופן אישי, אפילו אחרי שראיתי שחיטה בסרט לא הפכתי לצימחונית. מעשי הזוועה שהוא כותב ישכחו בשלב כלשהו על ידי קוראיו והם יחזרו לאכול בשר או יהפכו לאוכלי בשר בררנים [כלומר יאכלו רק בשר אורגני או שגודל בתנאים יותר טובים} אבל אני חושבת שלרצוח בעל חיים ועוד לעשות את זה בצביעות {כלומר לשלם לאדם כדי שיהרוג את בעל החיים הנ"ל כי לי אין אומץ לעשות את זה/החברה לימדה אותי שרק עובדים זרים עושים את זה} זה נורא וזה לא משנה אם בעל החיים בסכנת הכחדה {ספרן פויר מציג את הטיעון שבשביל כול קילו דגים שאנחנו אוכלים נהרגים עוד 13 קילו בדיג ביניהם דגים בסכנת הכחדה}, וזה לא משנה אם הוא גודל בתנאים הכי מיטבים. אם אני ארצח את הילד שלי אף על פי שהוא גדל בתנאים הכי טובים זה יהיה רצח. וזה ספישיסיזם כי על אדם שנרצח אנשים יושבים בכלא ובעל חיים שנרצח זה בשיגרה. מה ההבדל בין בעל חיים לאדם.
עוד בעיה שיש לי עם הספר היא שהספר פונה כבר לצמחונים/טבעונים.
טוב, פרקתי קצת תיסכול. זה מרגיז שעד שיש ספר של סופר מפורסם על זכויות בעלי חיים הוא {לדעתי} לא קולע למטרה.

[אני*]

לא תמצאו אותי,
אני יכולה להזדהות עם מה שאת כותבת, אבל יש לי רעיון עבורך:
במקום להגדיר את המטרה "שאנשים לא יאכלו חיות בדיוק מהסיבות שלי" אפשר להסתפק ב"שאנשים לא יאכלו חיות". זה פחות טוב, אבל גם משהו...

[שני*]

מסכימה עם "אני".
כל הפחתה מבחינתי היא טובה, במיוחד לאור ההסתכלות של הספר על התיעוש כבעיית הבעיות כרגע.

בדיוק נתקלתי בכתבה הבאה, שמבחינתי קשורה קשר הדוק לתנאים בהם מגדלים בעלי חיים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3927927,00.html
"העופות בלולים מתים מחום"

[שני*]

כתבה המסקרת את הספר
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/813.html