לא מוצאת בן זוג

או שאוהבת אותו והוא לא שם עלי, או שלא נמשכת אליו, או שהוא נשוי, או שהוא מסטול, או שהוא לא רוצה להתחייב או שהוא משעמם... וזה ישמע מצחיק אבל אני באמת שלא כל כך בררנית אני פשוט רוצה להיות מאושרת, להרגיש שאני נמצאת עם האיש שאני רוצה לחיות איתו שסומכת עליו" שיש בינינו אהבה ושמחה.. מה כבר ביקשתי??

קודם כל קבלי

מנסיון אישי - ביום שאפשרתי לעצמי להיות מאושרת לבד ועם מה שיש לי (אבל באמת ובתמים מאושרת) הוא היום שבו מצאתי את חציי השני
אם לא תאהבי את עצמך איך יוכלו אחרים

אני מכירה מאמנת לזוגיות, אם זה מעניין אותך

סליחה: מאמנת למציאת זוגיות

אני מכירה מאמנת לזוגיות, אם זה מעניין אותך

טליה, אותי מעניין.

טוב אז קוראים לה שירלי ווהל, חברה שלי מהשכונה, והיא נמצאת בתחילת דרכה המקצועית, אבל הרחק מאוד בדרך המסע הפנימי שהוביל ומוביל אותה.
הטחפון שלה 0545757469
בהצלחה!

שליחה על ידי נועה* » 13 יולי 2009, 19:17

גם עירית לוי מאמנת למציאת זוגיות

גם עירית לוי מאמנת למציאת זוגיות

ממליצה עליה בחום @}

אני חושבת שאשאל אותך את אותה שאלה ששאלתי חברה שלי לאחרונה, בת 36 אוטוטו, רווקה ולא מאושרת.

האם את באמת לא בררנית? האם את לא תפסלי אנשים?
דוגמא: חברתי הנ"ל יש לה חוק: היא לא יוצאת עם גרושים עם ילדים.
אוקיי. זה מוריד מאוד את כמות הגברים האופציונלית בגיל שהיא נמצאת בו.

אני לא יודעת בת כמה את, מה הרקע הסוציו אקונומי שלך וכ"ו, אבל לדעתי כדאי שתבדקי קודם כל עם עצמך :
מי את, עד איפה ועל מה את מוכנה להתפשר, וכמובן בהתאם למציאות.

הדילמה הנצחית: האם לא מוצאים בן זוג כמו שלא מוצאים נעל שמסתובבת בבית? פשוט לא יודעים איפה היא, קיימת אבל נסתרת מן העין?
או האם מציאת בן זוג היא תהליך יצירתי, שאיננו קשור בחיפוש?

אישה קרובה אלי מצאה בני זוג לא מתאימים לה, שוב ושוב, במשך שנים. לא היה ברור מה קורה שם. אחרי סדנה מוצלחת ביותר שהיא השתתפה בה, היא מצאה בן זוג, שהיה שונה מאוד מה"דגם" שהיא היתה נמשכת אליו לפני כן. היום הם נשואים ובקשר מעולה.

חלק ממה שכתבת הם גורמים שלא תלויים בך. למשל אם הוא נשוי או מסטול. בחלק מהמקרים, יכול להיות גם שעניין ה"לא רוצה להתחייב" ואולי "לא שם עלייך" לא קשורים אלייך.
אבל חלק קשור ישירות אלייך: לא שם עלייך, לא נמשכת, משעמם.

בהצלחה @}

עירית_לוי

קודם כל, תודה למי שהמליצו עלי.
(אני מאמנת אישית לא מעט שנים ועם התמחות ספציפית בתחום של יצירת זוגיות. אשמח לנסות לתרום לך כאן מנסיוני.)

או שאוהבת אותו והוא לא שם עלי, או שלא נמשכת אליו, או שהוא נשוי, או שהוא מסטול, או שהוא לא רוצה להתחייב או שהוא משעמם... וזה ישמע מצחיק אבל אני באמת שלא כל כך בררנית אני פשוט רוצה להיות מאושרת, להרגיש שאני נמצאת עם האיש שאני רוצה לחיות איתו שסומכת עליו" שיש בינינו אהבה ושמחה.. מה כבר ביקשתי??
ההצעה שלי אלייך היא לבדוק מהי חוויית החיים הבסיסית איתה את מתנהלת בעולם בכלל, ומול גברים בפרט, חוויה אשר יוצרת את המציאות שאת מתארת.
זיהוי של החוויה הזאת, וזיהוי של הדפוס היושב בבסיסה - ואז שחרור שלו ושינוי, עשוי לשנות לגמרי את מה שיקרה שמציאות. את הדרך בה תתנהלי מול העולם, את מה שתשדרי, את מה שתחושי, תרגישי ותחשבי - וכמובן תשפיע על האינטראקציות הזוגיות שלך.
אם תרצי לנסות לבחון כאן בדף הזה את הכיוון שתיארתי - אשמח ללוות אותך

.

שליחה על ידי א* » 14 יולי 2009, 16:23

_...לבדוק מהי חוויית החיים הבסיסית איתה את מתנהלת בעולם בכלל, ומול גברים בפרט, חוויה אשר יוצרת את המציאות שאת מתארת.
זיהוי של החוויה הזאת, וזיהוי של הדפוס היושב בבסיסה - ואז שחרור שלו ושינוי, עשוי לשנות לגמרי את מה שיקרה במציאות. את הדרך בה תתנהלי מול העולם, את מה שתשדרי, את מה שתחושי, תרגישי ותחשבי - וכמובן תשפיע על האינטראקציות הזוגיות שלך_

תודה על משפטים מדהימים! שמתקשרים לי להרבה תובנות שמתעוררות אצלי <בזמן האחרון במיוחד>.

ככל שאני חושבת על הנושא הזה, ברור לי שהאינטראקציות עם הדמויות המשמעותיות בחיינו, לרוב הורינו או הדמויות שגידלו אותנו, קובעות, או יותר נכון, קבעו את אותה "חווית חיים בסיסית" שבהחלט יוצרת את המציאות שלנו, בכל תחום ורובד, החל מזוגיות, דרך תעסוקה, פרנסה ואפילו בריאות.

כל כך חשוב לזהות את הדפוס הזה, וכמובן לעבוד על שינוי.

בהקשר של שינוי - אני מציעה למי שפתחה את הדף לשנות את שם הדף ל - בדרך למציאת בן זוג. <גם מלים יוצרות מציאות...>

ברור אני גם לא אצא עם גרושים ואני בסביבות הגיל של חברה שלך למה להכנס מראש לקשר עם מישהו כזה שכבר עבר בלאגן

למה להכנס מראש לקשר עם מישהו כזה שכבר עבר בלאגן
אולי למישהו הזה יש יותר ניסיון בקשר, אולי המישהו הזה יותר מתאים לך ממישהו אחר, אלי דווקא מי שהגיע לגיל 35 ומעלה ומעולם לא היה בקשר של יותר מחצי שנה עם אף אחת או לחילופין היה אבל מעולם לא חלק מגורים משותפים עם מישהי (מכירה לא מעט כאלה, רווקים עבשים כינה אותם חבר קרוב שלי ואני לא אוהבת הכללות אך מבינה למה התכוון בהכללה הזו), אולי דווקא ממנו ראוי להיזהר? לא שתמיד זה אידיאלי, לא שזה קל, רק להינעל מראש על סוג מסויים של אנשים לפי סטיגמה זה סוגר מאד את האפשרויות הן במובן המעשי והן במובן של להיות פתוחה באמת לקשר. כי כשמכירים מישהו ומתעניינים בו לעומק, הפרטים הביוגרפיים הרבה פעמים פחות משנים או שניתן להתגבר עליהם.

עירית תודה אשמח לעזרתך (וגם לעזרתכן) אני באמת מצעירותי זילזלתי ושיחקתי בכל הבנים שחיזרו אחרי (הייתי ילדה יפה ומחוזרת והחלפתי בקלות חברים) ועכשיו באמת קצת מסובך העיניין או שיש לי מין יראת כבוד מוגזמת לגברים "נורמאלים" או שמזלזלת בכאלה שמעונינים בי .
זהו הזיהוי .. בכלל בהתיחסות שלי לעולם זה גם ככה או שאני מאושרת ורוקדת או שלא יכולה לצאת מהבית... אז איך מתאזנים?

אני רק חייבת לספר לך שאני מכירה המון בנים רווקים בגילאי 33+ נחמדים ונהדרים (ביניהם אח שלי).
אם תרצי- שלחי לי מייל [email protected]

סאלוש- מה היא אותה סדנה מופלאה שעברה חברתך ושעשתה לך שינוי?
אשמח לדעת.

עירית_לוי

אני באמת מצעירותי זילזלתי ושיחקתי בכל הבנים שחיזרו אחרי (הייתי ילדה יפה ומחוזרת והחלפתי בקלות חברים) ועכשיו באמת קצת מסובך העיניין או שיש לי מין יראת כבוד מוגזמת לגברים "נורמאלים" או שמזלזלת בכאלה שמעונינים בי .
את בעצם אומרת שבאופן מסויים את היא זו שנמנעת או מרחיקה ממך את הגברים ה"רציניים", שאת היא זו שבעצם עושה את הסינון.
זו נקודה שחשוב לב לשים לב אליה כי היא מאפשרת לך לראות שאין פה מקריות כמו שאת אולי נוטה להאמין.
כתבת בתחילת הדף שאת לא כל כך בררנית. אני רוצה להציע לך להיות ערה לסינון שאת עושה, אולי זה סינון לא מודע, אבל בהחלט יש כאן בחירה להמנע מגברים מסויימים, למשל ה"נורמאליים"

. את אולי לא בררנית במובן של מחפשת רק גברים "חתיכים מבריקים ורגישים", אבל את כן בררנית במובנים אחרים, עמוקים יותר.

הרעיון הוא ליצור מודעות בזמן אמת - מודעות בתוך החיים - אל מנגנוני הברירה האוטומטיים האלה - ואיתם לעשות עבודה של שינוי.

אחרי שראית את זה, את יכולה להתחיל לבדוק איך בדיוק נעשה הסינון. מתוך מה שכתבת כבר אפשר לנסות ולזהות שני פילטרים שמרכיבים את מנגנון הסינון. אחד הוא למשל, "יראת הכבוד המוגזמת לנורמאליים": כאן אולי הפילטר עשוי ממחשבה לא מודעת שאומרת: "אני לא מספיק טובה בשבילו". האחר יכול להיות: "אם הוא מעוניין בי הוא לא ראוי".

מה שאת יכולה לעשות זה לבחון - גם אחורנית ביחס לגברים שנקלעו לאחרונה בדרכך, וגם כרגע לאלו שאת פוגשת - מהן המסננות. כיצד הן מופיעות בעולם שלך. בדרך כלל יש להן ביטוי בצורת תבנית מחשבה קבועה, כמו בדוגמאות שכתבתי כאן. תבדקי עם עצמך אלו אמיתות יש ברקע. האם יש עוד מלבד אלו? האם אלו מדוייקות עבורך?

בכלל בהתיחסות שלי לעולם זה גם ככה או שאני מאושרת ורוקדת או שלא יכולה לצאת מהבית... אז איך מתאזנים?
זה יכול להיות קשור לכך שהשמחה שלך תלויה באופן רב יחסית בגורמים חיצוניים. כל בני האדם שמחים ועצובים בתגובה למה שקורה להם. השאלה היא עד כמה המרכז הפנימי שלהם יציב ומאפשר להם להיטלטל מעט יחסית מול נסיבות החיים. עבודה של שינוי פנימי כמו זה שאת יכולה לעשות ביחס ליצירת זוגיות יכולה בהחלט לתמוך ביצירת חוסן פנימי כזה.

או שאוהבת אותו והוא לא שם עלי, או שלא נמשכת אליו, או שהוא נשוי, או שהוא מסטול, או שהוא לא רוצה להתחייב או שהוא משעמם... וזה ישמע מצחיק אבל אני באמת שלא כל כך בררנית אני פשוט רוצה להיות מאושרת, להרגיש שאני נמצאת עם האיש שאני רוצה לחיות איתו שסומכת עליו" שיש בינינו אהבה ושמחה.. מה כבר ביקשתי??

פלונית יקרה
שמת לב שבכלל לא הזכרת כאן מה בן הזוג העתידי שלך אמור לקבל?
אולי את פשוט רוצה להיות מאושרת ומחפשת מישהו שיממש את הרצון שלך?

ואולי בגלל זה גברים "רציניים" לא נמשכים אליך?
לדוגמה, אני מעריך את עצמי כאדם רציני.
אני נשוי לאישה נהדרת והקמנו משפחה טובה שגורמת לי אושר רב.
אני מניח שזה גם מה שאת רוצה.
אני יכול להעיד שגם אני וגם גברים רציניים אחרים שאני מכיר
לא היו יוצרים קשר עם אדם שמעיד על עצמו ש
מצעירותי זילזלתי ושיחקתי בכל הבנים שחיזרו אחרי.
הייתי ילדה יפה ומחוזרת והחלפתי בקלות חברים.

זה מזכיר לי תיאור של החלפת רכב..
הקונים והמוכרים לא משקיעים את המאמץ בלקנות או למכור אלא בלחפש פראייר.
המוכרים מחפשים פראייר שיקנה את המכונית הדפוקה והמקולקלת שלהם (שהם אומרים שהיא כחדשה ומצב מכני מצוין) במחיר גבוה.
הקונים מחפשים פראייר שיש לו אוטו טוב ואפשר לטרטר אותו, לפגוע בביטחון העצמי, ללחוץ אותו ולהוריד אותו חזק במחיר.

לסיכום
גם אם כך זה נשמע, לא כתבתי את מה שכתבתי כדי להטיף לך מוסר.
זה לא תפקידי ומראש אני מתנצל אם כך נשמעים הדברים.
אני רק מציע לך להתחיל לחשוב מהכיוון השני על פתרון הבעיה שלך ובקיצור:

למה שגבר הדומה לפרופיל הגבר שאת מחפשת ירצה בך?

מסכימה עם הקול הגברי.
את לא משדרת לי רצינות - באמת.
כל ההתנסחות שלך היא מאוד ילדית.

אני חושבת שאולי כדאי שתשבי ותכתבי מה את מחפשת בבן זוג, על מה את מוכנה לוותר, מה חשוב לך.

_אני יכול להעיד שגם אני וגם גברים רציניים אחרים שאני מכיר
לא היו יוצרים קשר עם אדם שמעיד על עצמו ש
מצעירותי זילזלתי ושיחקתי בכל הבנים שחיזרו אחרי
הייתי ילדה יפה ומחוזרת והחלפתי בקלות חברים._

זו האמת שנכתבת כאן ואני לא מחפשת "פראייר" שיספק אותי כמו שאתה מציג את זה. זה בדיוק העיניין שאני כבר לא ילדה ואני מחפשת מישהו ראוי להקמת משפחה.ולא "עוד אחד" ובטח הפוך מפראייר.

עירית, נכון אפשר להגדיר את זה ככה שבעברי (המפוקפק לצערי) לא היה בכלל סינון וכל מי שבא- ברוך הבא, הלכתי על כמה שיותר הרפתקאות והתנסויות ולא ידעתי להגיד "לא" לבנים. ובתקופה האחרונה אני לא יודעת להגיד "כן" כנראה זה האיזון שהטבע שלי יצר. כבר פחות בוטחת ברגש שזרק אותי למיליון כיוונים שאולי אחד מהם היה נכון אבל לא יכולתי לראות אותו מרוב שהתבלבלתי . היתה לי מחשבה שחשבתי שהיא רוחנית בזה שאמרתי לעצמי "זה רק הגוף שלי מה אככפת לי שיגעו בי זה אפילו נעים לי - למרות שנגעו בי אנשים שלא היו אמורים לגעת. ולא אתחיל לפרט כי זה לא יגמר...גם ככה אני מנסה להכניס בתמציתות משהו נורא מורכב אני מקווה שזה לא מבלבל מידי. תודה על תשומת הלב

פלונית יקרה
עשית כבר צעד אחד חשוב קדימה. זו פעם ראשונה שהשתמשת במילה משפחה כדי לתאר מה את רוצה (קודם דיברת על אושר אהבה ושמחה) וזה לא אותו דבר.
משפחה היא מחויבות ארוכת שנים, כמו שאומרים, עד שהמוות יפריד ביננו. בכל משפחה יש גם רגעים של צער וכאב שצריך לדעת להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה ולא לברוח.

עכשיו, בכל הכנות, תראי בזה תרגיל שמטרתו לעזור לך לראות את הטוב שבך (ולא ביקורת),
למה שמישהו רציני ירצה דוקא בך למרות מה שאת מעידה בעצמך על עברך המפוקפק?

או בניסוח קצת פחות מעליב: מהם הדברים הטובים שבך שימשכו אליך גברים?

או בניסוח קצת פחות מעליב
אני בטוחה שלא זאת הייתה כוונתו הרי הוא עצמו מעיד
תרגיל שמטרתו לעזור לך לראות את הטוב שבך (ולא ביקורת),

רק טוב

נכון אפשר להגדיר את זה ככה שבעברי (המפוקפק לצערי) לא היה בכלל סינון וכל מי שבא- ברוך הבא, הלכתי על כמה שיותר הרפתקאות והתנסויות ולא ידעתי להגיד "לא" לבנים. ובתקופה האחרונה אני לא יודעת להגיד "כן" כנראה זה האיזון שהטבע שלי יצר.

את מדברת על העבר שלך בצורה שיפוטית: מפוקפק. אבל, האם פעם קיבלת החלטה להתנהל בצורה "מפוקפקת"? להתנהגויות שלנו יש בדרך כלל סיבה טובה (ולא בהכרח מודעת), גם להתנהגויות שלא תורמות לנו, משהו פנימי שמטה את הכף. ובגיל צעיר (כך אני מתרשם), כשאין עדיין מודעות, יש מעט מאד אפשרות לחמוק מהסיבות הפנימיות שלנו. ואז מתישהו, כל אחד בשלב שלו, מתעוררים ומתחילים לחפש מה מנהל אותנו.

יכול להיות שאם תתבונני יותר בתחושות שגרמו להתנהלות ה"מפוקפקת" בגיל צעיר, תביני את מה שקורה לך היום? משהו בדברים שלך מצלצל כאילו הדפוס שלך היום הוא לא "איזון" לדפוס הקודם, אלא הצד השני של אותו המטבע.
למשל, ממעט המשפטים שכתבת, נראה שגם פעם וגם כיום אין הבדל מבחינתך בין הגברים. פעם - הכל הולך, עכשיו הכל לא הולך. אין לי מושג אם זה אמיתי, זה קצת נשמע ככה מהמילים שלך. אבל בכל אופן, במקומך הייתי מקדיש תשומת לב לדפוס הנעורים, בסופו של דבר שני הדברים קורים לאותו הבנאדם.

אכן לא הייתה לי כוונה להעליב. זה פשוט ציטוט מתגובתה של פלונית לעירית.
מתנצל אם כן.

דני התובנה שלך מעניינת ומביאה אותי לחשוב שניתן גם לומר שהדפוס נשאר.
המחשבה שלה שהרבה גברים יכולים להתאים, רק שהמטרה היא אחרת..

גם אני כמו פלונית במצב דומה, רק שאצלי הכל נופל על עניין המשיכה. החיים פינקו אותי בעבר בבני זוג מאד חתיכים ואטרקטיביים וכיום יש מעט מאד בחורים שגם נראים טוב, גם מושכים אותי, גם בסביבות הגיל שלי פלוס מינוס וגם פנויים בו זמנית... רוב הבחורים ממש לא גורמים לי לסובב אחריהם את הראש וזה מוריד את האפשרויות באופן תלול (מי שנשאר הוא לא בהכרח זמין). אולי אני פשוט צריכה לנסוע לצפון אמריקה, למצוא לי איזה אינדיאני חטוב וחלק, עם ברק בעיניים, כמו שאני אוהבת...
בכל פעם מחדש מפתיע אותי כמה שכל השאר פשוט לא משנה. אני יכולה להסתדר עם כל אחד בכייף, כל עוד הוא מושך אותי.
משום מה הרבה גברים ישראלים חושבים שאפשר להגביר את המשיכה באופן מלאכותי, כאילו שיש מתגים שאם לוחצים עליהם, המשיכה מתעוררת. אצלי זה אף פעם לא עבד ככה. או שיש להם את זה או שלא ושום דבר שהם ינסו לעשות לא יוכל לשנות את זה. דווקא בגלל שמגע זה הדבר היחידי שבאמת חשוב לי בחיים, אני מעדיפה לחיות לבד ולא לגעת בינתיים באף אחד, עד שיגיע שוב הגבר שגם ימשוך אותי וגם ידע איך לגעת בי, בחום אמיתי ובספונטניות, בלי לתכנן כל צעד שנתיים מראש, כאילו שהוא יוצא לאיזה מבצע כיבוש צבאי.

הלכתי על כמה שיותר הרפתקאות והתנסויות ולא ידעתי להגיד "לא" לבנים. ובתקופה האחרונה אני לא יודעת להגיד "כן" כנראה זה האיזון שהטבע שלי יצר.

אני ממש לא חושבת שאת צריכה להגיד "כן" למי שאת לא שלמה איתו ב- 100%. בסוף אמורים גם לצאת מזה ילדים וזה משהו שנשאר איתך לכל החיים. תעשי את הילדים שלך רק עם מישהו שאת ממש רוצה אותו, מכל הבחינות. אני בטוחה שגם היום את נראית טוב ואין לך שום סיבה להתפשר רק בגלל הגיל. פשוט אל תילחצי מהזמן שעובר. כבר הבנת שאת בחורה אטרקטיבית ושכולם רוצים אותך ועכשו זה הזמן לעבוד עם המסננות הכי מוקפדות כדי למצוא את אב ילדייך, גם אם הוא יגיע אחרי גיל 40. את ממש לא בבעיה. דווקא הבעיה היא של אלו שנלחצות מהגיל והולכות על הראשון שרוצה להתחייב, תוך התפשרות על השמחה והמשיכה. תמשיכי לסנן ובסוף יהיו לך הילדים הכי מדהימים בעולם מהגבר הכי מקסים בעולם. אל תתפשרי!

נראה לי שכדי לשמור את הדיון ברמה שראויה לו אין מה להכנס להצהרות מהסוג הכוללני.
יש דפוסים והם לא תמיד מודעים. אם הם היו מודעים כבר אפשר היה לדעת מה הם ולהפטר מהם.
לכל אחד יש את הסיפור שהוא מספר לעצמו לגבי "למה זה לא קרה עד עכשיו" ויש בסיפור הזה קצות חוט שמובילים אחורה אל הילדות ואל התת מודע.
למי שיש אומץ להכנס ולהביט, האמת בדרך כלל לא יפה במיוחד ולא אטרקטיבית,
אני אמנם לא מצאתי בן זוג אבל בכל מאמצי בשנים האחרונות גיליתי רבות על עצמי, על מה מניע אותי וזאת זכיה בפני עצמה.
ועוד היד נטויה. ובן זוג זה כבר בכלל לא המטרה.

שליחה על ידי טל* » 23 יולי 2009, 11:47

אולי אני פשוט צריכה לנסוע לצפון אמריקה, למצוא לי איזה אינדיאני חטוב וחלק, עם ברק בעיניים, כמו שאני אוהבת... ותוסיפי לזה גם,מתחשב,חם,נדיב,לא ביקורתי(כמו רוב הישראלים שיצאתי איתם ושיחזרו לאמא שלהם הפולניה).זה לא אומר שהכל "חלק" וקל,אבל בהחלט שונה מעניין ומאתגר
אני עשיתי את זה...מומלץ

_ותוסיפי לזה גם,מתחשב,חם,נדיב,לא ביקורתי(כמו רוב הישראלים שיצאתי איתם ושיחזרו לאמא שלהם הפולניה).זה לא אומר שהכל "חלק" וקל,אבל בהחלט שונה מעניין ומאתגר
אני עשיתי את זה...מומלץ_

אז אולי תשתפי אותנו? איפה מוצאים גברים כאלה? כלומר איפה את מצאת? אתם ביחד עכשו?

_מה היא אותה סדנה מופלאה שעברה חברתך ושעשתה לך שינוי?
אשמח לדעת._

קודם כל אני מתנצלת שלא נכנסתי קודם... עוד לא הגעתי לאיזון ממש מלא של כל המשימות שלי.
הסדנה שחברתי השתתפה בה נקראת sub]חיבור נכון לרצון cat[/po]=83&main cat=67

אישית זה לא הסגנון שלי (אני חושבת....) אבל היא ועוד אנשים שאני מכירה מתים על זה.

סדנה אחרת שאני ממליצה עליה בחום ומנסיון רב רב שלי ושל הרבה אנשים סביבי היא הפורום של לנדמרק שם רכשתי את רוב ההכשרה שלי ועברתי הרבה תהליכים מוצלחים.

בהצלחה @}

למצוא לי איזה אינדיאני חטוב וחלק, עם ברק בעיניים, כמו שאני אוהבת...
יש כאלה בשפע בהודו

את הרי תמצאי את מבוקשך בסופו של דבר...
אבל,
אני מציע לך לנסות להינות מהדרך לשם

שליחה על ידי טל* » 24 יולי 2009, 12:41

אז אולי תשתפי אותנו? איפה מוצאים גברים כאלה? כלומר איפה את מצאת? אתם ביחד עכשו?
לא רוצה להחשף..אבל בגדול,חיים יחד כמה שנים
מאושרים,אוהבים מאוד,הכרנו בחו"ל
לא יכולה לחשוב על לחיות עם ישראלי ,זה כ"כ שונה אך נפלא
ממליצה לפתוח את הראש,העולם מלא גברים נפלאים ומדהימים
ככה על קצה המזלג...

שליחה על ידי טל* » 24 יולי 2009, 12:50

אבל היום בדיוק דיברתי עם חברה בעניין הדף הנ"ל
והסכמתי איתה שהבעיה היא בתוכנו.. אמנם כשאתה יוצא מהארץ האופציות גדלות,אך אם יש בעיה בפנוכו,צריך קודם להבין ולנסות לפתור אותה
אני אדם פתוח וחברותי ,שאוהב להכיר ולהתערבב,ובעצם מגיל 12 כבר נמשכתי לחול"ניקים והעולם הגדול סיקרן וקסם לי..

לחיות עם בחור לא ישראלי טומן בחובו הרבה בעיות אחרות שלא חושבים עליהם.
לעיתים זה עניין של שפה ותרבות: איפה לחיות? מי מכם יהיה זר למשך חייו במקום אחר? איך מגשרים על פערים של שפה ותרבות?
יש מקרים בהם זה עובד ויש לא מעט מקרים שבהם זה עולה על שרטון.
<רוקדת הכירה המון המון המון זוגות מעורבים בחייה, מכל הסוגים והמינים והחד מיניים>

אגב, רק לבאר את עצמי: ברור שגם זוגות חד תרבותיים (אם יש כזה דבר בכלל, כאן בארץ בעיקר) עשויים לעלות על שרטון, אני רק אומרת שמהתבוננות ארוכת שנים ראיתי שאצל זוגות מעורבים הרבה פעמים הפערים התרבותיים, הלשוניים, הקושי להתאקלם וכו' הם אלה שיגרמו בסופו של דבר לזוגיות להתפרק, אצל אלה שפגשתי.

למה שמישהו רציני ירצה דוקא בך למרות מה שאת מעידה בעצמך על עברך המפוקפק?

למרות שאת המילה 'מפוקפק' כתבה במקור פלונית, עדיין עושה לי רע לקרוא את השאלה הזאת.
נו, ואם היא שכבה עם הרבה גברים - אז מה? זה הופך אותה ל'סחורה מקולקלת'?
למה שלא ירצו אותה בגלל זה?

נכון שאם היא עצמה לא רצינית - זה משהו אחר.
אבל ברגע שהיא מעידה על עצמה שמה שהיא מספרת היה בעבר, ולא כרגע - אז מה הבעיה עם זה?

אבל ברגע שהיא מעידה על עצמה שמה שהיא מספרת היה בעבר, ולא כרגע - אז מה הבעיה עם זה?

ונניח שזה בהווה? נניח שיש גבר שמוצא חן בעיניה, איך היא תדע אם היא רוצה אותו לכל החיים אם היא לא תשכב איתו? ואם זה נופל על סקס לא מספיק טוב, היא תצטרך לשכב עם עוד מישהו עד שהיא תמצא את האחד שלה. זה לא משהו שאפשר לדעת אותו באופן תיאורטי מראש. למרות שבמשך הזמן אפשר כבר לדעת מראש עם מי יש יותר סיכוי למגע המדוייק והנכון, החם, האוהב, החושני, המתלהב והמתמסר, אבל עדיין יש לפעמים הפתעות שגורמות לנו לזרוק גם גברים שהיה להם פוטנציאל מכל בחינה אחרת. (למשל מישהו שיש לו מגע טכני מידי, שלא באמת נמצא שם באמת עם כל הלב והנשמה, שנותן תחושה שהוא מסמן

על יעדי כיבוש לפי סדר שתוכנן מראש וכו'). זה לא כל כך פשוט לדעת מראש הכל ואם לא נשכב עם מישהו שיש לו פוטנציאל, איך נדע אם הוא באמת מתאים לנו?

אולי נלך על השיטה של החרדים: קדם מתחתנים, אחר כך שוכבים. ואז או שזה יצליח או שלא.

ונניח שזה בהווה?
לא התכוונתי שבהווה היא לא יכולה לשכב עם הרבה גברים.
גם אם היא שוכבת עם הרבה גברים, השאלה היא מה היא מחפשת בהווה, ואם זה שונה ממה שתיארה מהעבר.
היא סיפרה שבעבר זלזלה ו'שיחקה' בגברים שרצו אותה, ולא באמת לקחה אותם ברצינות - אז ברור שאם זה כך בהווה, גבר רציני לא ירצה.
אבל זה שמישהי שוכבת עם הרבה גברים - זה לא אומר בהכרח שהיא 'משחקת' בהם. זה יכול להיות גם מצב כמו שאת, אלמונית, תיארת.

ובכל מקרה, ברגע שהיא אומרת שכך זה היה בעבר (ה'משחק' והזלזול), וכרגע היא רוצה קשר רציני - אז לא נראה לי שהעבר צריך לשנות.
וגם אם היא שוכבת בינתיים עם הרבה גברים עד שתמצא את הקשר, או כדי לעמוד על טיב הקשר, ואם היא מרגישה טוב בכך - נראה לי סבבה. ובכל מקרה, לא סיבה שמישהו 'רציני' לא ירצה בה. אולי אפילו להפך.

שליחה על ידי טל* » 25 יולי 2009, 00:09

יש מקרים בהם זה עובד ויש לא מעט מקרים שבהם זה עולה על שרטון.
כמו בכל מערכת יחסים..

ראיתי שאצל זוגות מעורבים הרבה פעמים הפערים התרבותיים, הלשוניים, הקושי להתאקלם וכו' הם אלה שיגרמו בסופו של דבר לזוגיות להתפרק, אצל אלה שפגשתי. תלוי מי הנפשות הפועלות (מי שבאמת אוהב ובאמת רוצה שזה יצליח מצליח) אבא שלי עלה ב- 61 ועד היום הוא לא מרגיש שייך,והוא נלחם בכל המלחמות שהיו בארץ (יום הכיפורים וכו')

נו, ואם היא שכבה עם הרבה גברים - אז מה? זה הופך אותה ל'סחורה מקולקלת'?
כן. לא ברור לי כמה זה הרבה אבל כאשר אדם מקיים יחסי מין עם שותפים רבים שלא כחלק ממערכת יחסים הכוללת גם מימד רגשי עמוק, זה מעיד על האופי שלו.
לכן בהקשר תרבותי מסוים, עבור אנשים מסוימים התשובה לשאלתך היא כן. אישה כזו תהייה פסולה בעינהם כבת זוג וזה לא נובע מפרימיטיביות אלא מכך שאורח החיים שהם רוצים שונה. במהלך החיים אנחנו מחליטים החלטות ולהחלטות אלו יש מחיר והשפעה על העתיד.

אבל עדיין יש לפעמים הפתעות שגורמות לנו לזרוק גם גברים
ממש כמו שגבר רציני שרוצה לפגוש את שותפתו לחיים מגלה להפתעתו שהיא שכבה עם הרבה גברים ואז הוא זורק אותה.

מצחיק/מדאיג אותי היחס הקר של חלק מהנשים לבחירת בן הזוג לחיים. ההרגשה היא כאליו מדובר בבחירה של חולצה או של מכשיר לסיפוק מיני שאינו מקבל את האנרגיה שלו מסוללות. האם ברור לכן מה אתן מחפשות? האם אתן מעוניינות בהקמת משפחה?

מתוך "לאכול להתפלל לאהוב" אליזבת' גילברט
"העבר שלי רצוף החלטות פזיזות בעניני גברים. בכל פעם הייתי מתאהבת במהירות ובלי לחשוב על הסיכונים. יש לי נטיה לא רק לראות את הטוב בכל אדם, אלא גם להניח שכל אדם מסוגל מבחינה רגשית למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר .פעמים אניספור התאהבתי בפוטנציאל הגבוה ביותר שהיה לגבר במקום בגבר עצמו, ואחר כך נתליתי בקשר אתו זמן רב (זמן רב מדי לפעמים), וחיכיתי בסבלנות שהגבר יממש את הפוטנציאל שלו.פעמים רבות בקשרים הרומנטיים שלי נפלתי קרבן לאופטימיות של עצמי.
התחתנתי צעירה ונחפזת, מתוך אהבה ותקווה, אבל בלי להקדיש די זמן לשאלה מה תהיה דמותם האמיתית של חיי הנישואים. איש לא יעץ לי לגבי הנישואים שלי.הורי גידלו בת עצמאית, דואגת לעצמה, מחליטה בעצמה. בגיל עשרים וארבע כולם כבר היו בטוחים שאני מסוגלת לקבל כל החלטה בכוחות עצמי. ברור שהעולם לא תמיד עובד ככה. אילו נולדתי בכל מאה אחרת בתולדות הפטריארכיה המערבית, אבא שלי היה הבעלים שלי, עד לרגע שבו היה מעביר אותי לרשות בעלי, שהיה עובר עקב הנישואין לבעלים שלי. בכל מאה אחרת לא היתה לי אלא השפעה זניחה על המאורעות החשובים בחיי.
בכל תקופה אחרת בהיסטוריה גבר שהיה מחזר אחרי היה צריך לפנות לאבא שלי, ואבא שלי היה מושיב אותו ומציב לו רשימת שאלות ארוכה כדי לברר אם הוא אכן שידוך הולם בשבילי. הוא היה מברר "איך תפרנס את ביתי? איזה שם יצא לך בקהילה? מה מצב בריאותך? היכן תשכן אותה? מה הם החובות והנכסים שלך? מהן מעלותיך? אבא שלי לא היה נותן את ידי לגבר כלשהו רק מפני שאני מאוהבת בו. אבל בחיים המודרנים קיבלתי בעצמי את ההחלטה להתחתן, ואבא שלי המודרני לא התערב בכלל, בדיוק כפי שאינו מתערב בהחלטה איך אסתפר.
תאמינו לי שאני לא מתגעגעת לפטריארכיה, אבל עם השנים התברר לי שאף כי נפטרנו (בצדק) מהשיטה הפטריארכלית, לא החלפנו אותה בצורת הגנה אחרת. אני מתכוונת לכך שאף פעם לא העליתי בדעתי לערוך למחזרים את התחקיר הקפדני שאבא שלי היה עורך להם בעידן אחר. לא פעם מסרתי את גופי ונפשי באהבה, למען האהבה ותו לא. ובחלק מהמקרים הייתי מוכנה למסור גם את החווה. רק עכשיו הבנתי, שכדי להיות אשה אוטונומית באמת, עלי למלא בעצמי את תפקיד האפוטרופוסית שלי. אחת העצות המפורסמות של גלורייה סטיינם לנשים היתה לשאוף להיות כמו הגבר שתמיד רצו להתחתן אתו. ורק בזמן האחרון הבנתי שלא רק שעלי להפוך לבעלי, אלא שעלי גם להפוך לאבא שלי. וזאת הסיבה ששלחתי את עצמי לישון לבד באותו לילה. מפני שהרגשתי שמוקדם מדי להיענות לחיזורים".

אני מראש מציין שאני לא שיפוטי אלא מנסה בעקבות הציטוט היפה של אילת מ לתאר את מחשבותי.

אפשר לראות את הכתוב גם בהיבט הכלכלי חברתי. למעשה החלפנו שיטה כלכלית אחת בשיטה כלכלית אחרת.
בשיטה הישנה האישה הייתה משאב פוטנציאלי כלכלי ומיני שהיה שייך למשפחה שלה (שיצרה אותה). המשפחה השתמשה במשאב הזה כדי לקדם את עצמה כלכלית וחברתית בכך שחיפשה עבורה משפחה טובה ככל שאפשר. האישה שהייתה חלק ממשפחתה אחרי נישואיה הפכה להיות חלק ממשפחתו של הבעל ולכן משאבי האישה הכלכליים והמיניים נרתמו לתועלת משפחת בעלה.

בשיטה החדשה המשפחה המורחבת (חמולה) קרסה ואת מקומה תפסו מוסדות החברה התעשייתית צרכנית קפיטליסטית. מוסדות אלו מעודדים קריסה ופירוד של משפחות כי כך הם מתחזקים באופן יחסי מול הפרט. ניתן לראות תהליך שתחילתו בפרוק החמולות למשפחות גרעיניות ולאחר מכן פירוק המשפחות הגרעיניות לאוסף של פרטים (מכת הגירושים) מעיד על כך. בשיטה החדשה המשק המשפחתי אינו אוטרקי כי משפחה גרעינית קטנה כבר לא יכולה לספק את רוב צרכיה בעצמה. לכן, אנשים מוכרים בזול את המשאבים הכלכליים שלהם לבעלי ההון ובתמורה הם קונים מהם ביוקר משאבים אחרים. כך בעלי ההון מתעשרים וההמונים נהייה עניים וזה בסיס השיטה.

לגבי יחסי מין
כאמור, בשיטה הישנה, משאב היכולת של האישה לספק מינית את הגבר וללדת ילדים היה משאב פוטנציאלי יקר שהיה ברשות משפחתה של האישה. בחברות מסורתיות, ליל הכלולות היה נגמר תמיד בדם. אם היה מתברר שהסחורה "משומשת" זה היה נגמר בדם (כמו בתיאור המצמרר בספרו של גבריאל גארסיה מרקס - כרוניקה של מוות ידוע מראש). המשאב המיני נמכר לבעלה העתידי.

בשיטה החדשה המתירנות הורידה את מחירו של המשאב המיני הנשי. בחברה שלנו גבר יכול להנות מיחסי מין עם אישה בלי להתחייב לעתידה הכלכלי של זו שמספקת אותם ובלי להתחייב לכך שהוא יהיה שותפה להולדת צאצאים. ההיפוך הוא מדהים. בעוד שבעבר אישה שהיו לה שותפים מיניים רבים נחשבה למופקרת ופחותת ערך הפכו הנשים השמרניות לחריגות. גם גברים שלא רוצים חלק במין מזדמן הדבר מטיל ספק בגבריותם.

החברה המודרנית לימדה את האישה שכדאי לה להשקיע את הזמן שלה בעבודה ולא במשפחה (וקראו לזה שחרור האישה)
היא לימדה את האישה שמותר לה לקיים יחסי מין ללא הגבלה ולהתנסות בחוויות שונות (ולזה קראו חופש מיני).
אולי אני מיושן אבל אני לא רואה בזה חופש או שחרור אני רואה בזה רק החלפה של מערכת כלכלית מדכאת אחת באחרת.
בשתי המערכות תפקידו של האדם הוא לשרת מערכת גדולה יותר אליה הוא או היא שייכים.

נחמה מסוימת אפשר למצוא בכך ששחרור האישה מאפשר לה באופן דחוק לא להיות משוחררת כאיזו עבודה בתשלום אלא להיות אמא במשרה מלאה. חופש המיני מאפשר גם להכיר בזכותם של גברים ונשים לנצל את אותו חופש המיני כדי לא לקיים יחסי מין מזדמנים וחסרי מימד רגשי עמוק.

ספק אם קיימת מערכת כלכלית חברתית שלישית שאינה מנצלת את המשאבים האישיים של הפרט. ספק אם מערכת מערכת כזו אפשרית שכן ללא ניצול ההמונים לתועלת המערכת אין לה קיום. נקודת אור אפשר למצוא בכך שהמערכת הכלכלית חברתית הנוכחית מאפשרת לאנשים שיש להם מודעות למבנה הכלכל חברתי בו הם נתונים (אאוטסידרים ומורדים) להקים לעצמם גן עדן קטן ופרטי משלהם. גן עדן שבו יש כבוד אהבה ואין בו דריסת רגל לסוכני הפיתוי המעודדים אותנו למכור את השכל, הנפש והיכולת המינית בזול או אפילו בחינם.

האם פותחת הדף הזה וחבורתיה שהתמקדו בעיקר בקשר מיני (בדקו את היכולת הטכנית של הגבר כאילו שהיא תישאר כזו למשך כל החיים) כיוונו לבן זוג איתו אפשר יהיה להקים כזה גן עדן?

שליחה על ידי א* » 25 יולי 2009, 21:09

יפה כתבתָ@}

כאשר אדם מקיים יחסי מין עם שותפים רבים שלא כחלק ממערכת יחסים הכוללת גם מימד רגשי עמוק, זה מעיד על האופי שלו

יש לי הסתייגות ממה שכתבת.
זה תלוי מה הסיבות לקיום יחסי מין עם שותפים רבים.
וזה תלוי גם אם זה מה שהאדם מחפש באופן תמידי, או שזה היה נכון לתקופות מסוימות בחייו.

אני למשל שכבתי עם הרבה גברים. האם זה אומר שאני לא רוצה קשר רציני? לא מסוגלת לקשר רציני?

קרה הרבה פעמים ששכבתי עם גברים כשחשבתי שזה הולך להיות קשר רציני - וזה בסוף לא התפתח.
קרה שהייתי זקוקה לחום ולתשומת לב, ובלי להתכוון המשכתי לכיוון סקס מלא, כי כבר 'לא היה לי נעים' לעצור את זה. (נהייתי מודעת לזה עם השנים, ומשתדלת שזה כבר לא יקרה)
קרה שהכרתי גברים במסגרת חיפושיי אחר קשר רציני, ומשהתברר לי שהם לא יתאימו לי לזוגיות, חשבתי שיכול להיות נחמד לשכב איתם (לפעמים זה באמת היה נחמד, ולפעמים לא).
היו תקופות בחיי שלא חיפשתי קשר רציני בהגדרה, ואז חשבתי שזה יכול להיות נחמד להתנסות בכל מיני חוויות עם אנשים. (אבל גם כשהיה נדמה לי שאני לא מחפשת קשר רציני, בתוכי כן כמהתי לזה, ונטיתי להיקשר לאנשים ששכבתי איתם).
היו תקופות בחיי שכן חיפשתי קשר רציני, אבל לא רציתי להימנע מלממש את עצמי מבחינה מינית עד שאמצא את האדם המתאים.

אפשר לראות שיכולות להיות הרבה סיבות לכך שאדם שוכב עם אנשים רבים, וזה לא אומר בהכרח שהוא לא רוצה או לא מסוגל להיות בקשר אחד טוב.

ובאופן כללי, אני לא רואה כל רע אם בתקופות מסוימות בחיים אדם מרגיש צורך ורצון להיות פתוח לכל מיני חוויות והתנסויות.
ברור, שאני, כפי שאני באופיי - גם במקרים כאלה מעולם לא ראיתי במפגשים האלה מפגשים פיזיים נטו, והבאתי איתי את כל מה שיש לי - עם החום והרוך והרגש, כפי שיכולתי לבטא אותם באותו רגע. (וגם לא שללתי אפשרות של התפתחות לקשר רציני, אם זה היה קורה. אפילו הייתי שמחה לכך...)

לפעמים גם קורה, שאדם צריך להתנסות הרבה - כדי להבין שמה שהוא רוצה זה להיות בקשר אחד.

לסיכום דעתי,
אני חושבת שצריך לבדוק כל עניין לגופו.
ואם מישהו חושב שבכל מקרה אישה ששכבה עם הרבה גברים היא 'פסולה' - זו דעה פרימיטיבית בעיניי, שממש (אבל ממש !) מקוממת אותי.

ברור אני גם לא אצא עם גרושים ואני בסביבות הגיל של חברה שלך למה להכנס מראש לקשר עם מישהו כזה שכבר עבר בלאגן
פלונית יקרה
אל תשלי את עצמך שאת לא בררנית. אם את פוסלת אוטומטית את כל הגרושים באשר הם- אם זו לא בררנות, אני לא יודעת מה כן

<חיה בעצמי עם גרוש+2+הילד המשותף שלנו. 4 שנים וחצי ועוד היד נטויה, תודה

>

אני למשל שכבתי עם הרבה גברים. האם זה אומר שאני לא רוצה קשר רציני? לא מסוגלת לקשר רציני?
בכלל לא. נושא הדף הזה הוא לא מה את רוצה ולמה את מסוגלת אלא מדוע פלונית שפתחה עת הדף לא מוצאת בן זוג נורמטיבי שמעוניין להקים משפחה.
אחת מהסיבות שעלו היא שישנם גברים שנרתעים מנשים (כמו פלונית) שהיו להם הרבה גברים.
יש כמובן גם תופעה הפוכה של נשים שנרתעות מקשר עם גברים שהיו להם הרבה נשים.
הכוונה היא לא לאנשים שהיו להן מספר מערכות יחסים אינטימיות עם בני/בנות זוג.
אלא בעיקר לאנשים שהיו להם יחסי מין מזדמנים רבים.

לפעמים גם קורה, שאדם צריך להתנסות הרבה - כדי להבין שמה שהוא רוצה זה להיות בקשר אחד.
נכון. לכל אדם יש מסלול התפתחות אישי ובו הוא מתנסה, לומד, מחליט, בוחר שוגה וכן הלאה
אלא שכאן מדובר על איך המידע הזה ישפיע על בן זוג עתידי. יש כאלו שזה ירתיע אותם ויש כאלו שלא.

לסיכום, אני מסכים שצריך לבדוק כל עניין לגופו.
עם זאת, לדעתי, הסיכוי שיווצר קשר גברים שמרניים ובין הנשים שהיו להן הרבה שותפים נמוך יותר.
בכל המקרים בהן הקשר לא נוצר אפשר לקרוא זה לזה בשמות גנאי כמו פרימיטיבי.

נושא הדף הזה הוא לא מה את רוצה ולמה את מסוגלת אלא מדוע פלונית שפתחה עת הדף לא מוצאת בן זוג נורמטיבי שמעוניין להקים משפחה.
זה לא קשור. כי התגובה שלי הייתה לאמירה הכללית שלך - שגברים 'רציניים' לא ירצו אישה ששכבה עם הרבה.

הסיכוי שיווצר קשר גברים שמרניים ובין הנשים שהיו להן הרבה שותפים נמוך יותר
אבל מי מחפש גברים שמרנים?
זה שאישה רוצה קשר רציני, עם גבר שרוצה קשר רציני - זה אומר שהיא רוצה אותו שמרן?
לא רק אנשים שמרנים רוצים קשרים רציניים.
(ר' לדוגמא, אהבת עולם)

_יש כמובן גם תופעה הפוכה של נשים שנרתעות מקשר עם גברים שהיו להם הרבה נשים.
הכוונה היא לא לאנשים שהיו להן מספר מערכות יחסים אינטימיות עם בני/בנות זוג.
אלא בעיקר לאנשים שהיו להם יחסי מין מזדמנים רבים._
אותי יכול להרתיע אם אני פוגשת מישהו שבגיל כך וכך לא היה מעולם מעל חודשים ספורים עם מישהי אחת בקשר קבוע, וגם אם הוא היה ואני קולטת שמעולם לא היה מחוייב ברמה של קשר רציני של מגורים משותפים, או נישואין (תלוי בן כמה הוא ועוד פרטים בביוגרפיה) . אז נכון שיש לי ידיד שעד גיל למעלה מ 40 לא היה בקשר ארוך טווח של יותר מכמה חודשים ואז פגש את אישתו והיא היתה הקשר הראשון הממש רציני שלו, וטוב להם ויופי וילדים וכו', אבל אותי זה מרתיע כי אני מעדיפה שיהיה מולי מישהו שיש לו ניסיון במערכות יחסים מכל מיני בחינות. בגיל 20 זה פחות שינה לי, מטבע הדברים אני גם מתייחסת אחרת אם מי שעומד מולי חסר ניסיון הוא בן 33 או בן 48.
אז פחות איכפת לי אם היו לו תקופות של מה שתיארת, הרבה קשרים מזדמנים בתקופות מסויימות, אבל אני רוצה לדעת שיש יכולת גם למשהו אחר. אני מכירה לא מעט גברים ונשים שיצאו מקשר של חברות או נישואין ובהתחלה היו להם הרבה קשרים מזדמנים, לתקופה מסויימת. זה בסדר בעיני לגמרי וחלק מהחיים, אבל אני רוצה לדעת שיש מסוגלות גם למשהו אחר.

אהבת עולם.
אולי לא הבהרתי את עצמי. אני לא שופט אנשים שהחליטו להיות עם הרבה בני זוג.
נכון שאני אישית החלטתי שאני לא רוצה הרבה בני זוג וכל אחד צריך לחיות עם תוצאות ההחלטות שלו לטוב ולרע.
ברור לי לחלוטין שאנשים שהיו להם תקופות של מין מזדמן יכולים לרצות קשר רציני וגם להיות מסוגלים לקיים אותו היטב.
הכוונה שלי היא לאדם השוקל יצירת קשר עם אדם כזה. לדעתי המידע הזה יכול להרתיע אותו.

לגבי ההגדרה שמרן כוונתי הייתה לאדם שרוצה להקים משפחה בסגנון הקלאסי.
להכיר אישה, להקים איתה בית, ללדת ילדים, להזדקן ביחד, להיות נאמן, לאהוב גם כשמתעוררים קשיים ועוד.

רוקדת לאור ירח
אולי את מוכנה לפרט למה הכוונה בניסיון במערכות יחסים מכל מיני בחינות. לאיזה בחינות את מתכוונת?
בכל מקרה, אני מסכים איתך שהמסוגלות והרצון הם אלו שחשובים ולא מספר בני הזוג שהיה קודם לכן.

אם זאת, וזה לא קשור לנושא הדיון, הנכונות של אישה וגבר להתמזג פיזית זה עם זו בלי המימד הרגשי נראה לי פשוט פספוס של העיקר.
זה נראה לי שאנשים אלו מוכנים לוותר על העונג הרוחני המדהים של המגע האינטימי עם אדם אהוב ולהסתפק רק בעטיפה שלו.
לדעתי במעשה כזה יש חשש של התרגלות לסטנדרט נמוך של יחסי מין.
הדבר משול לאדם שחי בסביבה רועשת או לא טובה והוא מתרגל אליה וחושב שככה זה צריך להיות.
האם העובדה שלא נמצא עדיין בן זוג איתו אפשר להיות בקשר אינטימי עמוק צריכה לגרום לנו להסתפק בפחות מזה?
האם קיום יחסי מין ללא מימד רגשי עמוק לא שוחק משהו בנשמה שלנו?

יכול להיות שאני אומר את זה כי החיים פנקו אותי ולי זה לא קרה ואני נהנה מקשר ארוך שנים עם אישה נפלאה.

הכוונה שלי היא לאדם השוקל יצירת קשר עם אדם כזה. לדעתי המידע הזה יכול להרתיע אותו.
אני יכולה להבין שזה עשוי להיות מרתיע ברמה הראשונית. אבל כן הייתי מצפה מאדם רציני ללכת מעבר לרמה הזאת - ולבדוק מה עומד לפניו.

ברור שגם אם גבר יספר לי שהיה עם הרבה נשים - זה יעורר בי חשש מסוים.
אבל זה לא אומר שאפסול אותו.
אני כן אבדוק מי ומה הוא, מה הסיבות שהיו לו, באיזה מקום בחיים הוא עכשיו ומה הוא רוצה לעתיד. ובסוף אני אעשה את השיקלול של הכול.

אני התכוונתי, שמי שפוסל מיד בלי לבדוק - הוא לדעתי עושה טעות גדולה.
ורוב הסיכויים שהגישה שלו נובעת מכך שהוא שבוי בתפיסות פרימיטיביות ופטרוניות של 'מה בסדר או לא בסדר לאישה לעשות' - ולא שהוא באמת פתוח לראות את האדם שלפניו כפי שהוא.

האם קיום יחסי מין ללא מימד רגשי עמוק לא שוחק משהו בנשמה שלנו?
האם חיים במשך שנים ארוכות ללא קשר עמוק (מפאת שלא נמצא) ובנוסף גם ללא קיום יחסי מין במשך כל השנים האלה - לא שוחק משהו בנשמה שלנו?

לא כל אחד מוצא מהר.
יש מי שמוצא רק בגיל 40 או 50. האם להיות נזיר עד אז?

והאם בקשרים שאינם הקשר-הזוגי-האחד אי אפשר להכניס גם מימד רגשי ורוחני מסוים?

ואולי באמת החיים היטיבו איתך. נשאר לי רק לקנא....

האם קיום יחסי מין ללא מימד רגשי עמוק לא שוחק משהו בנשמה שלנו?

טוב, יכול להיות שאתה צודק.
אולי אני פשוט מקנאה במי שלא צריך לעמוד בפני הדילמה הזאת.
וזאת דילמה קשה.

(מי מבטיח לי שהמשהו ה'אמיתי' יגיע בסוף? אולי אני אמות בתולה זקנה?
והאם רק בתוך אותו קשר 'אמיתי' כדאי להיפתח ולהתמסר? או שאפשר לעשות זאת גם בסוגים אחרים של קשרים?
האם כל החיים שלי צריכים להיות ב'הולד' עד שיגיע אותו קשר?
אולי כן, כי זה הדבר היחיד ששווה באמת? אולי לא?)

אבל שוב, לא כל אחד זכה כבר במה שאתה זכית.
ולפעמים יש אנשים שצריכים לעבור בדרכים אחרות לפני שמגיעים לשם. זה לא עושה את הדרך שלהם פחות טובה.

עם יד על הלב
האם את לא חוששת שלגבר שהיו הרבה נשים יש סיכוי גדול לבגוד ברגע של משבר בקשר ארוך הטווח שלכם?
האם את לא חוששת שלגבר כזה יהיה בנק של זכרונות של סקס משגע שאת לא תוכלי לספק, במיוחד בתקופה של הריונות או גיל הבלות?
האם את לא חוששת שאדם שרגיל לקיים יחסי מין טכניים יהיה כזה גם איתך? יחפש את הריגושים הפיזיים ולא הרוחניים?

את צודקת. בכל מקרה, אדם שפועל לפי סטריאוטיפים עלול להפסיד אבל ככה רבים מאיתנו עובדים....
גם כשקונים אוטו משומש מהשכרה יכול להיות שבהשכרה נהג בו אדם אחד שלא השתולל ואוטו שהיה אצל משפחה סבל קשות
בכל זאת אנשים יעדיפו את האוטו מהמשפחה כי הם חושבים שהוא יותר טוב.
יתרה מזו, הרי ידוע שאנשים יכולים לפסול אדם אחראפילו בגלל מוצא עדתי או שטויות אחרות (שאפילו לא מעידות על בחירה).

הוספת הודעה בדיוק כשאני הוספתי. אז אתה מוזמן לקרוא גם את ההודעה הנוספת שמעליך.

האם את לא חוששת שלגבר שהיו הרבה נשים יש סיכוי גדול לבגוד ברגע של משבר בקשר ארוך הטווח שלכם?
ברור שאני חוששת. אבל זה לא אומר שזה נכון.
גם מי שהיה עם הרבה נשים - לא בהכרח היה עם הרבה נשים במקביל. אני מכירה אנשים שלמרות שיצא להם להיות עם הרבה - בחיים לא היו עושים זאת במקביל, כי הם לא חושבים שזה נכון.
ריבוי פרטנרים ממש לא הופך מישהו ל'בוגדן'.
לעומת זאת, אני מכירה אנשים שהיו בעיקר בקשרים ארוכי טווח - ובגדו.
אז דווקא מעוטי-הפרטנריות-הבוגדים מפחידים אותי יותר ממרובי-הפרטנריות-הלא-בוגדים.

האם את לא חוששת שלגבר כזה יהיה בנק של זכרונות של סקס משגע שאת לא תוכלי לספק, במיוחד בתקופה של הריונות או גיל הבלות?
זה יכול לקרות גם אם היו לו 3 פרטנריות ארוכות טווח שאיתן חווה סקס משגע.
ולא, אני לא מאוד חוששת, כי אני יודעת שאני מאוד מיוחדת באינטליגנציה המינית שלי. ככה שמי שיתחבר אליי - יתחבר אליי.

האם את לא חוששת שאדם שרגיל לקיים יחסי מין טכניים יהיה כזה גם איתך? יחפש את הריגושים הפיזיים ולא הרוחניים?
שוב, למה אתה חושב שאדם שהיו לו הרבה פרטנרים מחפש יחסי מין טכניים?!
זו לדעתי טעות גדולה בתפיסה שלך.
לי היו הרבה פרטנרים - ואני הבן אדם הכי לא טכני והכי רוחני שרק יכול להיות על פני האדמה הזאת. (וכך היה גם המגע עם אותם אנשים בחלק גדול מהמקרים).

הרבה אנשים שאני מכירה שהם מאוד מיניים - זה קשור לזה שהם גם מאוד רוחניים.
אני לא מדברת על כאלה שמחפשים רק 'לגמור וגמרנו'. אלא מיניים על באמת. אינטליגנציה מינית גבוהה - שמכילה את כל האלמנטים: רגישות, ואינטואציה, וקשב, ואנרגיות חזקות במגע וכו' וכו'.
אולי אני מחדשת לך - אבל מיניות גדולה ורוחניות גבוהה - אלו שני דברים שמאוד מאוד קשורים אחד בשני, והרבה פעמים באים ביחד.

ומה לעשות שאותם אנשים רוחניים, שהם גם מאוד מיניים - זקוקים למימוש המתנה שנתן להם האל...
ולכן אולי תמצא אותם מרבים במשכב.
אם יהיה להם קשר אחד שבו הם יכולים לממש את זה - יכול להיות שלא יזקקו ליותר.

אז חבל על הדעות הקדומות. דווקא באלה שאתה פוסל - אפשר למצוא הכי הרבה.

אהבת עולם

הפתיחות והיושר שלך הופכים את השיחה למהנה - תודה.

אני חושב שהעניין הוא הפסיביות שאנחנו מגלים ביחס לקשר שלנו ומידת האחריות הנמוכה שאנחנו מוכנים לקחת על האושר שלנו בחיים.
אשתי ואני חיים טוב אחד עם השני לא כי איזה מלאך נגע בנו בשרביט הקסם שלו אלא כי אנחנו רוצים בכך וכי אנחנו עושים את מה שצריך ואת מה שאנחנו יכולים כדי שזה יקרה.

אני חושב שחלק מהגברים שהיה לך קשר איתם יכלו להיות האחד והיחיד שלך אם היית מוכנה לכך כשפגשת אותם, רוצה בכך ומתאמצת שזה יקרה.
אני חושב שאם לא היית קשורה במערכות יחסים שטחיות לפני זה ואחרי זה היית מרגישה שאת יכולה.

ולגבי הנזירות. אני חושב שלגברים המנעות מיחסי מין בעייתית יותר אבל כאשר יש מטרה ראויה אפשר למצוא פתרונות שאינם כרוכים בשימוש באדם אחר.

בכל מקרה אני לא שיפוטי. נהגתי כפי שנהגתי כי ככה חינכו אותי ואני חושב שהורי עשו עבודה טובה.

שוב ערכתי את הודעתי הקודמת בזמן שהוספת את האחרונה (בעיקר הוספתי בסוף).

אני חושב שחלק מהגברים שהיה לך קשר איתם יכלו להיות האחד והיחיד שלך אם היית מוכנה לכך כשפגשת אותם, רוצה בכך ומתאמצת שזה יקרה.
ואני חושבת שלא.
בעצם, בטוחה.

אשתי ואני חיים טוב אחד עם השני לא כי איזה מלאך נגע בנו בשרביט הקסם שלו אלא כי אנחנו רוצים בכך וכי אנחנו עושים את מה שצריך ואת מה שאנחנו יכולים כדי שזה יקרה.
ייתכן שאתה צודק בגורם לכך שאתם חיים טוב יחד, אך זה לא קשור לגורם לכך שפגשתם זה בזה.
נכון שחשוב לעשות 'עבודה' בזוגיות, אך לשם כך צריך לפגוש מישהו שהוא מתאים באופן בסיסי. לשם כך כן צריך 'מלאך'.
אני לא בטוחה אם היית יכול לעשות את אותו הדבר עם כל בחורה שהיית פוגש. אז בכל זאת היה כאן חסד - שפגשת במי שהפכה לאשתך, במי שאתה רוצה לעשות איתה את העבודה הזאת.
בזה אתה זכית. ולא כל אחד זכה.
יכול להיות שאם גם אני הייתי פוגשת מישהו שהוא באמת מתאים ברמה הבסיסית - הייתי יכולה לבנות איתו ביחד, בדיוק כמו שאתה בונה. אין לי נכות בעניין הזה.

שלגברים המנעות מיחסי מין בעייתית יותר אבל כאשר יש מטרה ראויה אפשר למצוא פתרונות שאינם כרוכים בשימוש באדם אחר.
אם התכוונת לאוננות, הפתרונות האלה לא עובדים עליי.
וגם איני מאמינה שיכולים באמת לספק את הצורך.
אם אנשים היו מקיימים יחסי מין רק בשביל האורגזמות - אז באמת חבל על הזמן להתאמץ למצוא פרטנר. לא האורגזמה היא הצורך.

מצחיק/מדאיג אותי היחס הקר של חלק מהנשים לבחירת בן הזוג לחיים. ההרגשה היא כאליו מדובר בבחירה של חולצה או של מכשיר לסיפוק מיני שאינו מקבל את האנרגיה שלו מסוללות. האם ברור לכן מה אתן מחפשות? האם אתן מעוניינות בהקמת משפחה?

כולן פה דיברו על סיפוק רגשי. את אלה שפתאום מתגלים כטכניים ומרוחקים רגשית - אנחנו זורקות מיד. את אלה שאוהבים, מחבקים, מתלהבים ומתמסרים - אנחנו משאירות, בשאיפה לכל החיים. (אם הם מושכים מלכתחילה, כמובן). אם יש אהבה וסקס טוב (כלומר לא טכני), אז הכל טוב. אם אין את הבסיס הזה, אז כל התאמה אחרת לחיים משותפים, היא לא רלוונטית. כל המגדל יקרוס אם אין את הבסיס, של המגע הנכון והמתאים.

עם כל הכבוד להקמת משפחה, אנחנו יכולות להיות הרבה יותר בררניות מהגברים. נשים תמיד יכולות לגדל את הילד שלהן לבד אם לא ממש טוב להן עם האבא שלו.

לעומת זאת אם יש את הבסיס - של מגע טוב ותקשורת טובה, נשים יכולות להיות אלופות בתחזוקת הקשר ובהעצמה שלו לכל החיים. זה לא שאנחנו לא רוצות לחיות עם גבר אחד לכל החיים, זה רק שאנחנו יכולות להרשות לעצמנו לחכות למישהו מתאים באמת, כי ילדים בכל מקרה יהיו לנו וברוב המקרים אנחנו גם נהיה אלה שנגדל אותם...

_אני חושב שחלק מהגברים שהיה לך קשר איתם יכלו להיות האחד והיחיד שלך אם היית מוכנה לכך כשפגשת אותם, רוצה בכך ומתאמצת שזה יקרה.
אני חושב שאם לא היית קשורה במערכות יחסים שטחיות לפני זה ואחרי זה היית מרגישה שאת יכולה._

אם צריך להתאמץ - סימן שזה לא האחד והיחד. בתור אחת שחיה שנים ארוכות בזוגיות, אני יכולה להעיד שהרבה יותר טוב להיפרד מאשר להתאמץ כל הזמן. כמובן שהפשרות הקטנות הן חלק מכל זוגיות, והן גם לא שואבות אנרגיה. אבל ברגע שזה מגיע למשיכה ומגע - אסור להתפשר. עדיף לחיות לבד או להכנס למנזר מאשר לחיות עם מישהו שלא מספיק מושך אותך או שהמגע שלו לא מספיק נכון בשבילך.

אהבת עולם

ואני חושבת שלא. בעצם, בטוחה.
אני חושב כאן הנקודה.
ממילא האדם שפוגשים בגיל צעיר הוא לא האדם שאיתו חיים במהלך החיים. אנחנו מתפתחים רוחנית, לומדים, מזדקנים, יולדים ילדים וחווים חוויות.
החיים שלנו והחיים עם בת הזוג, הילדים, ההורים והמשפחה מעצבים אותנו כמו שגלי הים מעצבים את החוף.
לכן לדעתי, אי אפשר לדבר על התאמה ארוכת טווח במכלול גדול של גורמים כולל הנושא המיני כי קרוב לודאי שבתחומים אלו יחולו שינויים שהטבע או הזמן מזמנים אצל שני הצדדים.
שיעור אין האונות אצל גברים שווה בערך לגיל (כלומר בגיל 50 חצי מהגברים סובלים מבעיות תפקוד) וההריונות וגיל הבלות גורמים לשינויים במיניות האישה.
לכן, בני זוג שיש בינהם התאמה מינית צריכים להבין שהיא זמנית ולא תישאר כזו למשך כל החיים.
לכן, כמו שאמרת את הקשר בונים על איזה שהוא בסיס של ערכים בסיסיים מאד המשותפים לבני הזוג.
דוברת אמת למשל לא תוכל לעולם להיות עם אחד שלא. גם עם מבחינה מינית הוא מדהים (אני לא מאמין שזה אפשרי כי יושר זה תנאי הכרחי למיניות מדהימה).
אבל ברגע שיש בסיס, יש דיאלוג ויש הבנה יש גם אפשרות לבנות קשר זוגי ארוך טווח ומשפחה.
לדעתי את מספר ערכי הבסיס אפשר למנות על יד אחת -מקסימום שתיים.
את הקשר הזה שנוצר בין הגבר והאישה, כמו כל קשר משפחתי וחברי צריך לתחזק. זו אחריות נעימה שלקחתי על עצמי במודע וכאדם חופשי ושכרה בצידה.

לדבריך, את פגשת הרבה יותר גברים ממספר הנשים שאני פגשתי בשלב בו חיפשתי את זו שאוהב.
לכן אני סבור שאופן סטטיסטי פגשת הרבה גברים שיכלת למצוא איתם התאמה.
למשל, הפגישה הראשונה שלי עם אשתי הייתה חפוזה מאד, במקום האחרון בו הייתי מצפה למצוא את אהבת חיי.
נישמתי אותתה לי לגשת אליה ולדבר איתה וכל השאר היסטוריה. האם הייתי עושה זאת עם הייתה לי מערכת יחסים סתמית עם אישה אחרת?
קרוב לוודאי שלא, מסיבות של הגינות כלפי אותה אישה וכך הייתי מפסיד את אהבת חיי.

לגבי הנושא המיני וריבוי השותפים.
יחסי מין הם דיאלוג רוחני אינטימי ופיזי בין בני הזוג.
בעוד שהחברה מלמדת ומחנכת אותנו כיצד לקיים דיאלוגים בסביבות שונות יש שתיקה לגבי הדיאלוג המיני.
הסביבה בה התבגרתי הכינה אותי טוב לחיים אבל אף פעם לא קבלתי מידע על התנהגות אינטימית.
כמובן שהסביבה הקנתה לי ערכי בסיס כמו יושר, כבוד והערכה שיש להם תפקיד מרכזי בכל דיאלוג וקשר וכמובן גם ביחסי המין.
אני (אישית) מוצא שיש טעם בכך שאדם יתאפק ויבנה את השפה הזו עם שותפו/שותפתו לחיים.
אני חושב שהאיפוק לפני יצירת הקשר מאפשר לבני הזוג ליצור את העולם האינטימי המשותף שלהם מאפס בעצמם.
ללמוד זה את זו, להתחבר זה לזו כפי שכל אחד מהם מרגיש ורוצה.

אני מבין מדבריך שלא נפלת למלכודת המין הטכני הממוקד באורגזמות מתוכננות היטב וטוב שכך.
אני שמח בשבילך ובשביל בני הזוג העתידיים שלך (בתקווה שמחר תמצאי את האחד והיחיד ולא תצטרכי לחפש יותר) שדאגת תמיד גם למימד רוחני עמוק.
אודה על כך שאין לי בכלל ניסיון במין מזדמן או במין לשם מין ולכן מה שאני אומר אינו מבוסס על ניסיון אלא תיאורטי לחלוטין אבל אני חושב שבגדול מין ללא רגש זה סוג של אוננות.
היתרון באוננות מול מין טכני הוא שאתה כן מקיים את הדיאלוג האינטימי אבל רק עם עצמך ולא עם מישהו שאין קשר נפשי אליו.
גם בנושאים אחרים, אם אני לא מוצא את מה אני מחפש בחוץ, אני מוצא אותו בעצמי.

אלמונית
אם אין את הבסיס הזה
יחסי מין לדעתי אינם בסיס אלא משהו שקיים באחת מהקומות הראשונות של הקשר.
הבסיס הוא ערכים כמו אמון, פתיחות, כנות, יושר, כבוד , פירגון והערכה.
קשר מיני הוא משהו שמושתת על כל אלו ועל גורמים נוספים אבל לדעתי הוא לא בסיס.
יכול להיות שהניסיון לבנות קומה מינית ללא בסיס ערכי מסבירה מדוע הקשר לא שורד את רעידת האדמה הראשונה.

עם כל הכבוד להקמת משפחה, אנחנו יכולות להיות הרבה יותר בררניות מהגברים. נשים תמיד יכולות לגדל את הילד שלהן לבד אם לא ממש טוב להן עם האבא שלו.
מהשוואה בין המשפחה הנורמטיבית מאד שלנו ובין משפחות בהן אין אבא אני חושב שאת טועה אבל שוב זה עניין של דעה.
אני חושב למשל שהעובדה שגדלתי בבית עם אבא טוב עוזרת לי להיות אבא טוב.

אם צריך להתאמץ - סימן שזה לא האחד והיחד
כל קשר, דורש תחזוקה. הקשר שלך עם חברותיך, עם בני המשפחה, עם הילדים
הקשר עם בן הזוג לא יוצא דופן. גם אותו צריך לתחזק וזה דורש מאמץ.
מה לא דורש מאמץ? אפילו לכתוב באתר הזה דורש מאמץ - אבל כדאי.
השאלה היא האם המאמץ הזה מתיש או נעים? זו כבר החלטה שלך.

בתור אחת שחיה שנים ארוכות בזוגיות, אני יכולה להעיד שהרבה יותר טוב להיפרד מאשר להתאמץ כל הזמן
הבנתי מדבריך שזו זוגיות שבה בן הזוג אינו קבוע ולכן אולי בעצם האופן בו את מנהלת את חייך היא פשרה אחת גדולה?
אולי את מתפשרת או אפילו מוותרת על קשר שהשקעת בו חלק מחייך, נפשך ורוחך כאשר יש אתגר שצריך להתמודד איתו.
הרי את לא מצפה שכל מה שאת רוצה יקרה כמו שאת רוצה. אולי דוקא הרצון לשרוד את המשבר מלמד על אי נכונות להתפשר.

כמובן שהפשרות הקטנות הן חלק מכל זוגיות, והן גם לא שואבות אנרגיה
אני מעדיף את המושג קבלה. אני לא יודע מהו בן זוג אידאלי ואני לא יודע אם הוא קיים אבל אני בטוח שאני לא כזה.
הקשר שיש לי עם אשתי טוב כי היא מקבלת אותי כמו שאני ואני מקבל אותה כמו שהיא.
כך אנחנו מגשרים על העובדה שהיא ואני בני אדם שונים ומתחדשים תוך נאמנות לערכי הבסיס.

אני יודעת שאני מאוד מיוחדת באינטליגנציה המינית שלי

מה זה "אינטליגנציה מינית"?

טובה במיטה

ברוחנית

מנחשת אני לא יודעת למה התכוונת אבל זה ממש לא מצחיק.
ומה זה טובה במיטה?

מה הרצינות? זאת היתה בדיחה..למה לקחת כל דבר כבד?
"אינטליגנציה מינית" אם הבנתי נכון את המשוררת

זאת רגישות
זה כמו לרקוד בסנכרון מושלם עם בן זוג,רק שבמקום הריקוד מתעלסים
מקשיבים וחשים האחד את השניה,יודעים איך ואיפה לגעת שיהיה נעים

טובה במיטה ברוחנית דווקא מצחיק D-:
למי שרוצה בן זוג - יש לך! הוא נמצא, הוא קיים, הוא מחכה לך!
אני בטוחה בזה במאה אחוז גם מנסיון וגם מתחושה
ולא צריך לחכות שאני אהיה מוכנה, צריך להיות מדוייקת עם הרצון שלך.
לדוגמא, אני כתבתי לי רשימה שאני המצאתי. זה די הרבה זמן לפני שפגשתי את בנזוגי המקסים. ברשימה היו שני טורים. טור אחד כתבתי את כל הדברים שאני רוצה להמשיך ולהיות גם עם בנזוג. לדוגמא, לתרגל מדיטציה. להיפגש עם חברות. כל מיני דברים שמתאפשרים לי עכשיו כיחידה, מתוך החשש לאבד את מה שבאמת חשוב לי, ושכבר גיבשתי לי כי כמו פותחת הדף הייתי מעל גיל 30.
בטור השני כתבתי את אותו דבר בדיוק, אבל בשביל הבנזוג. ז"א: אם אני רוצה שיהיה לי מקום רק שלי עם החברות שלי בחיים, אז גם לו צריך להיות מקום רק שלו עם החברים שלו בחייו. אם אני רוצה לתרגל מדיטציה, אז גם לו צריך להיות סוג של תרגול שהוא שלו ולא תלוי בי.
הצורך שלי ברשימה היה שנהיה זה לצד זו אבל ללא תלות.
זה נשמע די מסובך, אבל זה היה מאד חמוד ליצור את הרשימה, וכמה חודשים אחרי שנפגשנו, נזכרתי בה, ואכן, ת'שמעו, מאד מדויק.
אז זה לא היה רשימת מכולת אני רוצה שיהיה כזה וכזה. אלא אני רוצה להיות איתו ככה, אז זה אומר שלשם האיזון גם הוא צריך להיות ככה
דוגמא נוספת: אני רוצה לאהוב אותו נורא. אז הוא צריך לאהוב אותי נורא. אני רוצה הרבה זמן של חופש. אז הוא... אני רוצה שיהיה לי כסף, אז גם הוא צריך לרצות את זה...
נשמע אולי פשטני, אבל זה עזר לי מאד, זה מכוון את הרצון.
איך זה נשמע?
יש לך בן זוג והוא מחכה לך בדיוק כמו שאת מחכה לו

_גם גברים שלא רוצים חלק במין מזדמן הדבר מטיל ספק בגבריותם.
החברה המודרנית לימדה את האישה שכדאי לה להשקיע את הזמן שלה בעבודה ולא במשפחה (וקראו לזה שחרור האישה)
היא לימדה את האישה שמותר לה לקיים יחסי מין ללא הגבלה ולהתנסות בחוויות שונות (ולזה קראו חופש מיני).
אולי אני מיושן אבל אני לא רואה בזה חופש או שחרור אני רואה בזה רק החלפה של מערכת כלכלית מדכאת אחת באחרת._
טוב, כמובן (-; הייתי חייבת לצטט.
(בתור שמרנית שלא מאמינה במין מזדמן לאף אחד מהצדדים, ומטילה ספק בגבריותם של אלה שעברו הרבה פרטנריות P-: ) (-:

לדוגמא, אני כתבתי לי רשימה שאני המצאתי. זה די הרבה זמן לפני שפגשתי את בנזוגי המקסים. ברשימה היו שני טורים. טור אחד כתבתי את כל הדברים שאני רוצה להמשיך ולהיות גם עם בנזוג
זה פשוט כל כך מקסים וחכם!

נטע ש, מפעים!

אז זה לא היה רשימת מכולת אני רוצה שיהיה כזה וכזה. אלא אני רוצה להיות איתו ככה
וזה מזכיר לי בדיוק את מה שאני אומרת תמיד על הרצון בילד:
את לא "רצית בן-זוג" (פריט ברשימת מכולת שמסמנים עליו

).
את רצית להיות בקשר שמתאפיין באהבה, כבוד הדדי, שיוויון ועוד ערכים מקסימים.
לא דמיינת מה את רוצה "לרכוש" לעצמך, אלא דמיינת איך את רוצה לחיות.
כמו ההבדל בין "לרצות ילד" (שיהיה לך הפריט "ילד") לבין "לרצות להיות אמא" (אורח חיים, תפקיד, שליחות, יחס, מערכת יחסים, תקשורת, או במלה אחרת - אהבה).

יש ספר שעסוק באינטילגנציה מינית (http://simania.co.il/bookdetails.php?[po]item id[/po]=56642) - לא קראתי...

ולא צריך לחכות שאני אהיה מוכנה, צריך להיות מדוייקת עם הרצון שלך.
נכון ועוד שני דברים
לא לנסות מה שממילא נראה חסר סיכוי
להוסיף את המימד המיני לקשר רק אחרי שהבסיס הערכי קיים.

אז דווקא מעוטי-הפרטנריות-הבוגדים מפחידים אותי יותר ממרובי-הפרטנריות-הלא-בוגדים.
לא מכיר את הסטטיסטיקה (אני מאד תמים בעניין הזה) אבל יכול להיות שאת צודקת. ככה חשבתי.

זה יכול לקרות גם אם היו לו 3 פרטנריות ארוכות טווח שאיתן חווה סקס משגע.
יש הבדל גדול. גבר שהיו לו שלוש מערכות יחסים ארוכות טווח לפני שמצא את האחת והיחידה גם יצא מאותן שלוש מערכות יחסים שלמרות שהסקס בהן היה משגע הן נגמרו.
גם כשאישה עם אינטליגנציה מינית מדהימה יולדת היא שמה בתקופה הזו את הפאן האינטילגנטי הזה בהקפאה.

בעיה נוספת שחשבתי עליה לגבי קשרים קצרי טווח היא שאדם כזה גם מתרגל לניתוק קשר.
ככזה, הקשר בא בקלות, הולך בקלות... והחיים עוברים בלי למצוא את המיועד/ת.

אולי כדאי לעצור, להתכוונן למה שרוצים ולחכות שהוא יגיע. עד אז אפשר לקיים יחסי מין מענגים עם האדם שהכי אוהבים.

גם כשאישה עם אינטליגנציה מינית מדהימה יולדת היא שמה בתקופה הזו את הפאן האינטילגנטי הזה בהקפאה

אין דבר כזה אינטילגנציה מינית. המונח מרמז על אינטילגנציה שהיא אובייקטיבית. כלומר קיימת ומתקיימת בכל מפגש מיני. אבל אם מתייחסים לאינטלגנציה מינית למשהו שמגדיר אפשרות לאינטימיות, איכפתיות, רגישות לשותף למין _זאת רגישות זה כמו לרקוד בסנכרון מושלם עם בן זוג,רק שבמקום הריקוד מתעלסים
מקשיבים וחשים האחד את השניה,יודעים איך ואיפה לגעת שיהיה נעים_

כל זה לא יכול להתקיים עפ שותף מזדמן למין. רק עם שותף אוהב ואהוב. ואני מצטערת אבל אין פה ממש יוצאים מהכלל.
גם אם מפגש חד פעמי הצליח להרטיטי אותך עד עמקי נשמתך, עדיין אין לזה שום קשר לאינטילגנציה מינית כי הרי בבוקר את כבר מרגישה את החסר וכל מה שקיבלת במפגש בעצם מתאדה.

אכן, אינטליגנציה היא גורם מדיד מדעי אוביקטיבי שנקבע לפי תוצאת מחני IQ באשר הם.
בעידן הפוסטמודרני ומאז פרסום הספר "אינטליגנציה רגשית" התפתחה הכרה שיש אינטליגנציות מרובות
המונח הומצא כדי להסביר כיצד קורה שאינטליגנטים (עפ"י מבחני IQ) לפעמים נכשלים בחיים וכאלו שנכשלו במבחן לפעמים מצליחים בחיים.
הטענה המרכזית בספר הייתה שכדי להצליח בחיים צריך כמה אינטליגנציות כמו חברתית, רגשית וכדומה.
לכן, גם אם המונח אינטילגנציה מינית לא נחקר והוכר מדעית אפשר על רקע האמור להכיר בו לפחות כמטפורה.
הוא מרמז על כך שלאדם יש את הכישורים להצליח בתחום המיני.

כמובן שעולה שאלה חשובה לא פחות - מהי הצלחה בתחום המיני?
האם זו היכולת למצוא הרבה פרטנרים?
להגיע לאורגזמות מדהימות שמטלטלות את הגוף והנפש?
לחבק לפני השינה חיבוק נעים שמחמם את כל הגוף?
להיות קשוב לצרכים המיניים של בן/בת הזוג?

לדעתי, אינטליגנציה מינית או הצלחה בתחום המיני היא "יכולת טובה להעביר מידע רגשי מנפש לנפש באמצעות מגע גופני".
אני חושב שבמהות כל קשר והקשר הזוגי אינו יוצא דופן יש תקשורת טובה. מין הוא ערוץ נהדר ויחודי להעברת מסרים של אהבה בין בני זוג.

אם רואים במין אמצעי תקשורת ולא המסר אז ברור שאפשר גם לפטפט בערוץ הזה ואפילו להנות מהפטפוט (גם אם לא אוהבים את השותף).
עם זאת, לא ברור לי איזה מסרים מעבירים באמצעות יחסי מין למי שלא אוהבים?

אינטליגנציה מינית או הצלחה בתחום המיני היא "יכולת טובה להעביר מידע רגשי מנפש לנפש באמצעות מגע גופני".

וואו, איזה ניסוח מבריק !

בעניין ה'מידע רגשי', הייתי מוסיפה גם 'מידע רוחני'.

שמתם לב שפותחת הדף נעלמה ממנו כבר מזה זמן?
אולי הדיון לגבי ריבוי פרטנרים כן או לא איננו מעניננה והיא הלכה לחפש לה בן זוג במקום אחר?
אולי הנושאי שבשמו נפתח הדף איננו הנושא שבו אתם דשים ובוחשים?
אולי יש כאן חסרות בן זוג אחרות שהיו שמחות לחזור לנושא המקורי?

נכון. אז אולי נסיים בבדיחות הדעת...

היום חשבתי על זה שאת המושג "גברים רוצים טובה במיטה" אפשר להבין בשני אופנים....(-:

כשאני מסתכלת אחורה על רווקותי שהתאחרה לה, אני מזהה את עצמי במה שכתבה פותחת הדף. אני נפרדתי מהרווקות שבדיעבד נאחזתי בה בכוח ושירתה את מי שהייתי רק ביום שבו החלטתי להתאמץ בזוגיות. עד אותו יום חשבתי שזה עניין של לפגוש את האחד, תאום נשמתי, וכשהבנתי שבשביל להיות בזוגיות צריך לאהוב, לתת מקום, להתחשב במישהו אחר, להתחלק, לקבל, להקשיב ובקיצור להתאמץ, הבנתי שיכולתי כבר מזמן להיות בשניים עם הרבה מאותם שזרקתי או זרקו אותי.
מאמץ ונכונות למאמץ הם בעיני המפתח לזוגיות.

זה וההכרה בכך שהנסיך על הסוס הלבן גם הוא, כמוני, מסריח לפעמים ומפליץ במיטה ולפעמים הוא חולה ויש לו שיניים פחות ממושלמות ואולי הוא מדי פעם חוזר להיות צפרדע - כמו שאני לפעמים קרפדה.

הכתיבה שלך יפה כנה ואמיתית.

אציין שאני אישית חושב שאין דבר כזה זוגיות ושאני לא נמצא בזוגיות.
אני מרגיש שהגורל זימן לי אפשרות להכיר אשה נפלאה, לאהוב אותה, ללדת איתה ילדים.
לחיות ולהנות מהחיים יחד איתה.

אני מרגיש שכל מה שאני עושה הוא לא בשביל הזוגיות. בופו של דבר אחרי בירור מעמיק כל מה שאני עושה אני עושה בשבילי.
אני נהנה מזה שהחברה הנפלאה שלי לידי
אני נהנה מהילדים שלנו. מההתפתחות שלהם, מהחכמה שלהם.
אני נהנה מהחוויות המשותפות שלנו. למידה משותפת, טיולים וכמובן המגע האינטימי.

אני מתאמץ כדי שלי יהיה טוב וגם שיהיה לי טוב בעוד הרבה שנים.

_אני מרגיש שכל מה שאני עושה הוא לא בשביל הזוגיות. בופו של דבר אחרי בירור מעמיק כל מה שאני עושה אני עושה בשבילי.
אני נהנה מזה שהחברה הנפלאה שלי לידי
אני נהנה מהילדים שלנו. מההתפתחות שלהם, מהחכמה שלהם.
אני נהנה מהחוויות המשותפות שלנו. למידה משותפת, טיולים וכמובן המגע האינטימי.
אני מתאמץ כדי שלי יהיה טוב וגם שיהיה לי טוב בעוד הרבה שנים._

כתבת מאוד יפה.

מאמץ ונכונות למאמץ הם בעיני המפתח לזוגיות.
אני חושבת שאני מתחילה לגלות שכל מה שאמרו לי על החיים הוא פשוט לא נכון-שאהבה היא טבעית ופשוטה, חסרת מאמץ, שהנסיך יאהב את 'מי שאת' בדיוק 'כמו שאת'
אני מתחילה להבין שמאמץ זה המפתח לחיים, לא הרצון שהכל יהיה פשוט וכמו שהוא

יש לי דילמה שאשמח לשמוע את דעתכם,הרבה שנים [8] לא הייתי בקשר רציני, מדי פעם סטוצ'ים וגם זה בקושי, אני מאד סגורה ומגוננת על עצמי, ובדרך כלל משדרת ריחוק ותוקפנות, כדי שלא יתקרבו ויפגעו בי, יש לי פנטזיה מאד חזקה על הגבר שאני רוצה [אותו כבר פגשתי אבל אין לי אומץ לדבר איתו, כמובן, באופן כללי זה מישהו שאני מרגישה מאד נחותה לידו וחסרת ערך]. פתאום איזה משהו קיבל את הטלפון שלי, הוא מתקשר הרבה כאילו בקשר עסקי, וכל הזמן שואל אותי על החבר, אם יש לי חבר [אמרתי לו שכן, כי הוא ממש לא נראה לי] למרות שעוד לא פגשתי אותו, משהו בהתנהלות שלו לא נראה לי. דבר ראשון הוא כבר מחפש הרבה שנים קשר ואף פעם לא מצליח, אותי הוא לא ראה וכבר שולח פרחים, רוצה להתחיל בקשר, אפילו שהוא עוד לא פגש אותי!
מה שקשה לי עם הבנאדם הזה זה: 1.שהוא לא ישיר, זה התחיל מעסקים אבל בעצם הוא רוצה קשר [שותפות], הבנאדם לא מדבר ת'כלס, אם אתה רוצה אותי, תזמין אותי, אם אתה רוצה עסקים, בוא נדבר תכ'לס עסקים, באיזה שהוא מקום אני מרגישה שהוא חושב שהכסף שאיתו הוא בא זה הצעה 'לקנות' אותי או לשחד או אמור לפתות אותי

זה שהוא לא מתקשר עם מה שאני אומרת, אמרתי לו שיש לי חבר, מה הוא ממשיך להתקשר ולשאול, הוא רואה שאני לא מגיבה, קרירה ועויינת, מה הוא מתעקש על בחורה שהוא לא מכיר?

מצד שני: אני שופטת אותו על התכונה שאין לו והכי נחוצה לי : בטחון עצמי, לבנאדם יש הכל חוץ מערך עצמי. אז אני תוהה א. אם מדובר על פסיכופט שמנותק מהמציאות או על מציאה שרק צריך לעודד ולתמוך בו?
הבנאדם שאני מפנטזת עליו, אין לו כלום חוץ מבטחון עצמי ותחושת נינוחות עמוקה, והבנאדם הזה יש לו הכל חוץ מבטחון בעצמו, אשמח לשמוע את דעתכם

חזרתי!! תודה לפלוני אלמונית שנזכרה בי. באמת הדיון פה הפליג לתחומים שלא קשורים לבעייתי. אז סתם נהיניתי לקרוא הקול הגברי ואהבת עולם (וכל השאר)נשמעים לי אנשים נהדרים.
קודם אגיב ל"גם בודדה" שמה שכתבת מאוד מוכר לי ופשוט צריך להתרחק מכאלה שרק משחקים. למרות הרגשות העזים שמרגישים - אסור לתת לזה להשתלט כי זו לא האמת. וזה שמתעסקים בזה רק מרחיק את הדבר הטוב האמיתי שמחכה לך . מאמינה שהוא מחכה לי שעכשיו אחרי הבדידות והמחיר שאני משלמת. וההתפקחות ועבודת הטיהור שאני עושה וההבנה שאני לא סופר מנית ,הויתור על שליטה, על הזילזול בגברים וכל מיני תיקוני מידות כאלה ואחרים. כבר מרגישה את הטוב , את האור שבקצה המנהרה שאומר- "היה משתלם" זו הדרך שלך.. יש ימים חשוכים ומפחידים אבל לרגע לא לעזוב את הטוב . אהבתי את מה ש "עוד אחת" כתבה (מזמן כבר) על לא להלחץ מהזמן ומהסביבה ולא להתפשר על מישהו רק כדי לא להיות לבד- זה לא עובד.אז לדבוק באמת ובשמחה ולקבל באהבה כל מצב בחיים. זה לא כל כך נורא להיות ללא זוגיות!!! נכון- רוצה. אבל -אין, אי אפשר בכח. אפשר רק בשמחה. (אני בדרך כלל אופטימית.) אני בזוגיות עם העולם. זו זוגיות גדולה וחשובה לי כרגע משהו שמעולם לא חויתי. כנראה צריכה את זה לפני הזוגיות האנושית....
עירית מה שלומך?

גם בודדה. ברוכה הבאה למועדון
אנחנו גדלים לתוך מערכת שמתעתעת בנו ומספרת לנו על דברים שלא קיימים.
הגברים במודלים האידאליים שלנו (אמצעי הבידור) הם תמיד חטובים, קשובים ורומנטיים.
הנשים במודלים הללו גם תמיד חטובות חמודות וסקסיות.
מי שיאהב אותך יאהב אותך - לא מושלמת את המאמץ את צריכה לההשקיע בלאהוב אותו כולל הדברים הלא מושלמים שבו.
בדיוק כמו שאת צריכה להשקיע בכל קשר חברי שיש לך. ככה תצמח בינכם אהבה ארוכת שנים.

לגבי הבחור, מבין השורות עולה שאת לא רוחשת לו אמון. אמון זה תנאי בסיסי לקשר (לפחות לדעתי) ואם אין אמון לא כדאי לך לפתח את הקשר.

_הבנתי מדבריך שזו זוגיות שבה בן הזוג אינו קבוע ולכן אולי בעצם האופן בו את מנהלת את חייך היא פשרה אחת גדולה?
אולי את מתפשרת או אפילו מוותרת על קשר שהשקעת בו חלק מחייך, נפשך ורוחך כאשר יש אתגר שצריך להתמודד איתו.
הרי את לא מצפה שכל מה שאת רוצה יקרה כמו שאת רוצה. אולי דוקא הרצון לשרוד את המשבר מלמד על אי נכונות להתפשר_

זוגיות היא מילה לתיאור מערכת יחסים קבועה, של שנים ארוכות. כל מערכות היחסים שלי נמשכו שנים ארוכות, כולל רכוש משותף וחיים משותפים. דווקא עכשו, כשאני גרה רק עם הילדים, אני הרבה יותר מאושרת מאשר קודם, כשחייתי בזוגיות. אין לי בעיה להתפשר על הרבה דברים, אבל לא על משיכה. ומשיכה זה משהו בסיסי שאו שיש אותו או שאין אותו. על זה אסור להתפשר. ועל זה רובם נופלים...

זוגיות זה לא דבר קדוש. אם אני לא אפגוש את האחד שנראה ומרגיש אטרקטיבי עבורי, אני אעדיף להישאר לבד, בלי להרגיש שאני מפסידה משהו. על הבסיס הזה, מאד קל לבנות חברות טובה באמת, אבל בלי הבסיס של המשיכה, למה אני צריכה חברות דווקא עם גבר? יש לי מספיק חברות טובות שיבואו לבנות איתי את הארון להרכבה עצמית או יקחו את הילדים אליהן לאחה"צ, או יתנו רעיונות ועצות ויצאו איתי לסרט.

פלונית יקרה ,עד שעירית המומחית תגיע, משפטים אלה שלך נגעו לליבי:
כבר פחות בוטחת ברגש שזרק אותי למיליון כיוונים שאולי אחד מהם היה נכון אבל לא יכולתי לראות אותו מרוב שהתבלבלתי
היתה לי מחשבה שחשבתי שהיא רוחנית בזה שאמרתי לעצמי "זה רק הגוף שלי מה אככפת לי שיגעו בי זה אפילו נעים לי - למרות שנגעו בי אנשים שלא היו אמורים לגעת.

הקול הפנימי שלך, זה נותן לך את התשובות הנכונות והמדוייקות עבורך ,הוא נמצא שם, רק שהוא מעורבב עם קולות נוספים שהם לא הקולות שלך. זה לא פשוט אבל לגמרי אפשרי לתת כוונה לזהות אותו. אפשר לעשות זאת באמצעות אימון על המקומות שבהם הוא מאד נוכח לך וכל פעם להודות עליו.
^{(ועכשיו מחכים לעירית)}

עירית_לוי

^{(חני, תרגיעי ...)}

דיון מעניין התפתח פה.
חוזרת לבקשת פלונית להתמקד גם בקו הזה:

נכון אפשר להגדיר את זה ככה שבעברי (המפוקפק לצערי) לא היה בכלל סינון וכל מי שבא- ברוך הבא, הלכתי על כמה שיותר הרפתקאות והתנסויות ולא ידעתי להגיד "לא" לבנים. ובתקופה האחרונה אני לא יודעת להגיד "כן" כנראה זה האיזון שהטבע שלי יצר. כבר פחות בוטחת ברגש שזרק אותי למיליון כיוונים שאולי אחד מהם היה נכון אבל לא יכולתי לראות אותו מרוב שהתבלבלתי .
אז כאמור, מציעה לך לבדוק מהן המסננות האוטומטיות שבוחרות עבורך כרגע.
אולי "אני לא מספיק טובה" או "אני לא ראויה"? אולי משהו אחר?

חשוב לי להדגיש שהמסננות האלה הן לא האמת, אלא רק שבמובן מסויים, אולי לא מודע, את מאמינה להן. גם אם הראש שלך יודע שאת נפלאה וראויה, משהו בחוויה הרגשית שלך לא מאמין לזה.

אז כאמור - שלב ראשון - כדאי לדייק בזיהוי המסננת. תוכלי לעשות את זה?

_אז כאמור, מציעה לך לבדוק מהן המסננות האוטומטיות שבוחרות עבורך כרגע.
אולי "אני לא מספיק טובה" או "אני לא ראויה"? אולי משהו אחר?_

ואולי פשוט כמו שהטבע תכנת אותנו, אלה מסננות שנועדו לעזור לה לבחור את האחד שאיתו יצאו הילדים הכי מוצלחים? למה לצאת מתוך הנחה שאלו מסננות פסיכולוגיות? אולי אלו מסננות אבולוציוניות - ביולוגיות שגורמות לה לחכות לאחד שאיתו יצאו הילדים הכי מוצלחים בעולם?