יכול להיות שיש לו קושי להיפרד. גם לנו יש איזשהו תהליך שאנחנו עושים כשאנחנו נפרדים.
לא פעם בןזוגי מפנה את תשומת לבי לכך שמהרגע שאמרנו שזהו, הולכים, עוברות להן בדרך כלל עוד 20 דק' בממוצע. (תלוי במה יש לארגן וממי נפרדים.) לרוב אני היא זו שעוד צריכה להגיד שלומים ומילות פרידה נוספות. למרבה הפלא, בפעם האחרונה שזה קרה, זה היה מפגישה שלו עם מישהו...
בכל אופן -
אז אפשר להכין אותו מראש לקראת הפרידה, אבל לא רק כחלק מסיפור שלם של מה נעשה מחר, אלא בעיקר כשכבר נמצאים במקום או כשכבר אנשים הגיעו אליכם; אז, להסביר שאחרי שנעשה כך וכך, אחרי שנהיה איתם כך וכך, אז ניפרד, וכל אחד ישוב לביתו ויעשה כך וכך. וכחצי שעה לפני שבאמת הולכים, ומתחיל תהליך הפרידה האמיתי שלכם, להסביר לו שזה מה שהולך לקרות - שאוספים את המשחקים, שאורזים את התיק, שמחבקים ומנשקים וכו', ואז הולכים. ולהבין אותו שהפרידה קשה לו. לתמלל את זה. ולדבר על כמה היה נחמד, ומה היה מוצלח, ועל הפעם הבאה שניפגש.
אצלי זה עובד מעולה.
מפרטת עם דוגמא:
עד כדי כך טוב, שהיום למשל התחילה סצינה בעזיבת הפארק שהיינו בו, ונזכרתי שלא עשינו הכנה לפרידה מהפארק, אז על המקום התחלתי לדבר על זה שבטח עצוב לו שאנחנו נפרדים מהפארק, ושאני רואה שהיה לו טוב פה, ושעכשיו כבר ערב ומאוחר ואנחנו הולכים הביתה לאכול ארוחת ערב, להתקלח, לצחצח שיניים ולישון.
למרות שהייתי נטולת בןזוג הערב, שבשעות כאלה עושה חלק גדול למה שיש לעשות, הכל פשוט עבר מצוין.
כולל שיא השיאים: התקלחתי כששניהם ערים. דבר שברגיל שלנו, קורה לעיתים נדירות ורק בבוקר כשלכולנו יש עוד הרבה אנרגיות טובות...
בהצלחה
) אבל גם אנחנו עכשיו מלווים ומנפנפים לשלום תוך תיאור מה אנחנו עומדים לעשות בדקות הקרובות.
משתמשת