חינוך לעצמאות

[שי*]

יונתן לא מעסיק את עצמו. כמעט.
הוא בן שנה ושמונה חודשים. הוא הולך לגן, מדבר היטב. מובן ומבין.
כשהוא מגיע הביתה הוא "נדבק" אלינו וכל משחקיו הם אתנו.
גם בגן הוא משחק במשחקים של אחרים. לוקח לעתים משחק מילד שמשחק בו.
במהותו הוא אדם סקרן. ומתעניין. אך במגע עם חברה הוא נסמך.

איך ניתן לחנכו לעצמאות?
תודה.

[ציפ_ציף*]

רגע,רגע...סבלנות,הוא יהיה עצמאי ,
תני לו את הזמן להיות קרוב אליך,מניסיון אלה הופכים בסוף להיות הכי עצמאיים.

אפשר בנתיים להניח לפניו דברים מעניינים ,לשבת לידו ולהתחיל להתעסק עם החפצים,אם זה יעניין אותו הוא לא יזדקק לתיווך כדי לפעול.אפשר לשים כלי מטבח שונים,קופסאות בגדלים שונים-אם יש מכסים אפשר להחביא בפנים כל מיני דברים מעניינים-אטבי כביסה,מסננת קטנה ועוד...
לדעתי מהר מאוד הוא לבד יכניס ויוציא דברים,
צריך לקחת בחשבון שטווח הריכוז בגיל הזה נמוך והוא לא אמור לשחק שעות,לפעמים 10 דקות זה זמן נהדר.

[רוני_בלוני_זקוקה_לעצות*]

יופי של דף, כותרת יפה. אם כך איך עושים את זה??? יש עצות???

בתי בנותי בנות שבע וחמש וחצי ולא ממש עצמאיות, שתיהן אפילו מפחדת לישון לבדן, הקטנה מפחדת ללכת לשרותים לבדה. אנחנו גרים בישוב קטן אבל הבית מרוחק מהגן מבית הספר מהמכולת מהחוגים ומכל דבר, מרוחק גם מהחברים - לכן בנותי תלויות בנו וברכב.
הן עוזרות בבית (פעם בשבוע ביום הקבוע של הניקיון) כשמתחשק להן אבל אין להן תחומי אחריות משלהן - מלבד לנקיון החדר אך הגדולה מתקשה לארגן את עצמה ופוחדת מאוד מחרקים (שאולי יבואו או שאולי מתחבאים בין החפצים בחדר), אין בין שתיהן הסכמה על כלום.

זקוקה לעצות - איך לחנך לעצמאות!!

[POOH_והתוספות*]

רוני - בלוני..
בעיני לאט לאט...
להתאים מה הן יכולות לעשות לגילן...
ביתי בת השנתיים - בד"כ אנחנו מתחילים במשחק ביחד וכשהיא נכנסת לתוכו אני יכולה להתפנות למשהו אחר והיא ממשיכה בו לבד.
גיליתי שכשאני מפסיקה לחפש לה מה לעשות ומעבירה את האחריות אליה היא מוצאת עיסוקים...

בנותייך יותר גדולות אולי למצוא להן משחקים משותפים?
סיפורים לקרוא ביחד.. לצייר ביחד...

לגבי ג'וקים גם אני בחרדה כזו - מבינה היטב והיה אותו דבר גם כשהייתי ילדה..
אותי מרגיע לעשות ריסוס פעם בשנה.. בכמה ימים שאחרי הריסוס כל הג'וקים [אם היו כאלה]יוצאים ממחבואם ומתים... ואז במשך שאר השנה אין לי סיבה לפחד..
ואולי להסביר לה שאם הדברים יהיו מסודרים אז לא יהיה לג'וקים איפה להתחבא?
ועוד משהו - אצלי אמא שלי באיזשהו שלב פשוט הודיעה לי שזו אחריות שלי - חדר שלי אחריות שלי.. וכשהוא לא היה מסודר קיבלתי סנקציות לפעולות אחרות שרציתי לעשות.. לא יודעת אם הייתי נוקטת בגישה הזו בדיוק עם ילדיי - ולא יודעת מה גישתך אבל זו אופציה..

וכל אחת מהן לחוד יכולה למצוא לה תחומי עניין ותחביבים שהן יכולות לעשות בבית...
ואולי תוך כדי החיפוש הן ימצאו גם תחומי עניין משותפים...

[סיגל_ב*]

הי שי

כשהוא מגיע הביתה הוא "נדבק" אלינו וכל משחקיו הם אתנו.
האמת שאפשר להבין אותו. כל היום הוא לא ראה אתכם, והנה סופסוף אתם נפגשים! הוא כנראה מאוד התגעגע...

אך במגע עם חברה הוא נסמך.
לא כל כך הבנתי למה הכוונה.
האם אתה מתכוון לכך שהוא מעדיף לשחק יחד עם עוד ילד ולא לבד? כי אם זה המקרה, אני שוב לגמרי מבינה אותו, גם אני אוהבת לבלות בחברת חברים...

איך ניתן לחנכו לעצמאות?
איזה סוג של עצמאות אתה רוצה? האם היית רוצה שהוא יעסיק את עצמו לבד? אם כן, למה?
האם כדי לפנות לכם זמן? או כי יש כאן איזה ערך שחשוב בעיניך?
ואם כך הוא, למה זה חשוב בעיניך?
אני שואלת את כל זה כדי להבין (לא כדי לקנטר).

באופן אישי אני יכולה לספר לך על תפיסת עולמי:
כל ילד הוא מה שהוא. ומעבר לתנאי החיים שלו (למשל, יש הבדל בין תנאי החיים של ילד שהולך לגן, לבין אלה של ילד שנמצא ב- חינוך ביתי) יש לו את התכונות היחודיות לו וההעדפות אישיות משלו.
נדמה לי שכדאי להתוודע אליהן, ולהנות ממה שנגלה לעינינו.

מעבר לכך, אם להתייחס רגע לאיזה מבט עתידי, אני מאמינה (ומצטטת כרגע מנוסים ממני) שככל שיסופקו צרכיו של ילד במלואם ובזמן, כך הוא יגדל להיות עצמאי, מסופק ומאושר. רוצה לומר, תן לו את מה שהוא זקוק לו כעת. וייתכן שהוא זקוק כעת לתשומת לבך, לחברתך, לשהייה הנעימה איתך. תן לו את מה שהוא צריך ותעצור להתבונן מה קורה לו, מה הוא מקבל. ותעצור להתבונן גם מה קורה לך, ומה אתה מקבל. ייתכן שתגלה על עצמך דברים שלא חשבת שתגלה. וייתכן שפשוט תהנה מכל זה.

ואגב, בתשומת לב, אני ממש לא מתכוונת ל- התרכזות בילד. אני יותר מתכוונת לעשייה משותפת של דברים יחד בבית. אפשר לבשל יחד, לנקות, לתקן דברים. כל אלה דברים שגם כך צריכים להיעשות בבית, וכמה כיף לעשות אותם יחד בצוותא.

---

גיליתי שכשאני מפסיקה לחפש לה מה לעשות ומעבירה את האחריות אליה היא מוצאת עיסוקים...


אותי מרגיע לעשות ריסוס פעם בשנה..
מזכירה שריסוס בבית שיש בו ילדים קטנים יכול להיות רעיון לא משהו...

אצלי אמא שלי באיזשהו שלב פשוט הודיעה לי שזו אחריות שלי - חדר שלי אחריות שלי.. וכשהוא לא היה מסודר קיבלתי סנקציות לפעולות אחרות שרציתי לעשות.. לא יודעת אם הייתי נוקטת בגישה הזו בדיוק עם ילדיי - ולא יודעת מה גישתך אבל זו אופציה..
מצטערת אם אני נטפלת למשהו קטן, אבל בכל פעם שעולה רעיון לסנקציות באתר אני מרגישה שמחובתי להזכיר את כבד את ילדיך.

[יונת_שרון*]

שי, יכול להיות שהילד שלך הוא פשוט... איך לומר..... נורמלי?
ראה הדף הנסיך הקטן רוצה להיות עם עצמו.

[חן_אמא_לשניים*]

השאלה שלי אומנם מוקדמת ורחוקה לגילינו (שנתיים וחצי שנה) אך התחילה לעלות בסביבה.
שואלים אותי במשפחה הרבה "איך הם יקבלו עצמאות בלי בית ספר? "
בעבר השאלות היו באויר כמו "למה לא בית-ספר?" ועניתי למה לא בבית אז עברו ל- "מה הם לא יהיו בבית ספר ? "
וכשהבינו שכנראה אני רצינית השאלות הפכו ענייניות ומכשילות (גם מדאגה וגם מרצון להכשיל)
"איך הילדים יקבלו עצמאות כשהאמהות שלהן תמיד שם?" עניתי בדוגמאות משבטים רחוקים ועל בדואים קרובים.
עיקר הקושי הוא שילדיי עדיין קטנים ואין לי מעוף לתקופה כל-כך רחוקה שאין לי החלטות ומחשבות לגביה.
אני רואה גדולים במפגשים בהם אני לוקחת חלק,
אבל אשמח לקבל תשובה לשינון 9-:

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

עיקר הקושי הוא שילדיי עדיין קטנים ואין לי מעוף לתקופה כל-כך רחוקה שאין לי החלטות ומחשבות לגביה.
אז מדוע לשתף אחרים שאינם תומכים בהרהורים האלה, בשלב כל כך מוקדם? (הם לא שואלים על גן? רק על בי"ס?)
ראי דף שפתחתי פעם פעוט בבית דעי את אשר תשיבי
בגדול, אם הם מציקים לגבי בי"ס, לא הייתי נכנסת לזה בכלל אלא אומרת "נחיה ונראה" או "הייתי רוצה בשבילם את החינוך הטוב ביותר" (כמובן ) או כל תשובה סתמית שמבהירה שאין מה לדבר על זה עכשיו. @}

[חן_נושי*]

"איך הם יקבלו עצמאות בלי בית ספר?

ממתי בית ספר מפתח עצמאות??
בכלל - עצמאות לא צריך לפתח או לתת, צריך רק לאפשר לקטנטנים ולא להפריע להם...

להתלבש לבד, לצחצח שיניים, לבחור משחק, להחליט מתי ומה אוכלים, וכו' וכו' - זה לא עצמאות? בשביל כל אלה ומיליון דברים אחרים לא צריך בית ספר.
למיטב זכרוני בבית הספר לומדים בעיקר איך לא להיות עצמאיים. שם לומדים הרבה פעמים להיות ממושמעים וכנועים וכל מני דברים שהם לגמרי ההיפך מעצמאות.
ילד קטן יכול להיות עצמאי יופי בנוכחות אמא שלו. לא צריך להרחיק אותו בשביל "שיהיה עצמאי".

תגידי לדואגים המכשילים למצוא טיעונים יותר משכנעים

עיקר הקושי הוא שילדיי עדיין קטנים ואין לי מעוף לתקופה כל-כך רחוקה שאין לי החלטות ומחשבות לגביה

אולי את לא צריכה לדבר עם הסובבים על העתיד הרחוק. אולי תגידי משהו כמו "בינתיים הם בבית.. אנחנו חיים מיום ליום" או משהו כזה (זה מה שאני אומרת- כי אני באמת לא יודעת מה יהיה בהמשך!)
חוץ מזה יש עוד לא מעט דפים בנושא - גם מה שקרוטונית פתחה ועוד כמה נוספים, לא זוכרת את שמותיהם אבל קל למצוא במדור חינוך.

[טוהר_אהבה*]

עצמאות
http://shinuytodaati.co.il/%d7%9b%d7%9c ... %95%d7%aa/
מוקדש באהבה לכל הנשים-האימהות שמגדלות את הילדים ואת עצמן לעצמאות

חג עצמאות שמח

אהבה
נעמה