חוכמות של נשים

[מודי_תאני*]

רק בשביל להתחיל את הדף הזה, ונראה לאן הוא יגיע:

חברתי (דאז, לפני 8 שנים) נסעה להורים שלה בצפון לקנות רכב. הסתובבה יומיים עם אבא שלה, קנו, והיא מתקשרת:

היא: קניתי אוטו!
אני: איזה?
היא אדום!
אני: איזה סוג?
היא: קטן!

[אחת_מהג'ונגל*]

לא מצלצל לי כמו חוכמה של אשה.
יותר נשמע כמו בדיחה על בלונדינית שהוכללה. בעצם גם לא בדיחה על בלונדינית.
בעצם לא בטוחה שבהקשר הזה זה מצחיק. אולי אם הייתי מכירה את הבחורה אישית.
לא נעלבתי.
רק נראה לי לא מתאים לאכסניה הזו (וגם לאכסניה אחרת).
מותר למחוק, מודי?

[חן_נושי*]

גם אני בעד למחוק.
בדיחה שחוקה ולא מצחיקה בכלל. S-:

[יעלי_לה]

הלו, למה חוכמות של הבנזוג זה בסדר והדף הזה לא? יש גם חוכמות של נשים שמצחיקות גברים והן לא שוביניסטיות כמו זאת. אני בעד לתת צ'אנס.

[אחת_מהג'ונגל*]

יש גם חוכמות של נשים שמצחיקות גברים והן לא שוביניסטיות כמו זאת.

לא הבנתי, כמו הדוגמא שלמעלה?

לדף יש פוטנציאל, אבל ההודעה הפותחת (שאותי לא מצחיקה כבדיחה), עלולה להכתיב דינמיקה מגעילה.

חוכמות של _נשים זה משהו כמו הדף (שאיני זוכרת את שמו) על זה שאמא זו מישהי שיכולה להכין קציצות ביד אחת...

[ח_אלפשה*]

לא הבנתי למה זה פחות מצחיק מזה:
_לאחר מספר פעמים שביקשתי מבעלי להכניס כביסה למכונת הכביסה או למייבש הכביסה
ואחר כך התפלאתי למה הכביסה לא התכבסה או התייבשה, הבנתי שצריך להגיד לו: "ותפעיל את המכונה/מייבש"
אם רוצים שהעבודה תתבצע._

[לוונדר_סגול*]

אותי זה הצחיק
מהסיבה הפשוטה שככה בדיוק גם אני הייתי עונה
לפני כמה שנים.
זה סיפור שמאוד מאפיין את העניין הגדול שיש לרב הגברים במכוניות
לעומת חוסר העניין הקלוש של רובינו הנשים... לפחות בתחילת דרכנו "בעולם של הגדולים"
שאז כבר האינפורמציה הזאת חודרת אלינו, גם אם לא מתוך עניין רב.

[תמר_א*]

גם אני לא הבנתי מה הביג דיל. נשים רבות שאני מכירה בשלל צבעי השיער יענו תשובה זהה.
האובר-רגישות של התגובות כאן משרתת בעצמה סטיגמה של נשים.

[מיקה*]

האובר-רגישות של התגובות כאן משרתת בעצמה סטיגמה של נשים.

כל כך נכון!
כשאישה יכולה לצחוק על עצמה זה סימן לתחושת שלמות מסוימת....
זו דעתי בלבד, שלא תעיזו לקטר.

[ח_אלפשה*]

כשאישה יכולה לצחוק על עצמה זה סימן לתחושת שלמות מסוימת....
הבעיה היא כש מישהו אחר (בעיקר אם הוא גבר) צוחק עליה.

וזו גם הסיבה שהדף הזה יגווע. אף גבר חפץ חיים לא יעז לצחוק על זוגתו בפומבי...

[בשמת_א*]

אותי זה דווקא הצחיק נורא,
אבל זה מפני שאני מאלה שכבר בשנות השבעים הייתי משחקת בלזהות מכוניות ממרחק (כלומר, בחיים לא הייתי עונה תשובה כזאת).
רק לפי הצורה שלהן.
אחותי ואני היינו מתחרות, מי תזהה קודם (מהמרפסת, קומה שנייה על עמודים).
אחר כך גיליתי, שאחד מהכיתה שלי שהיה טוב בזיהויים (את התינוק שלו לימד לזהות מכוניות לפני שהוא ידע ללכת, פחות או יותר), "מרמה" לתפיסתנו: הוא היה מזהה לפי הסמל! לא חוכמה!
לזקנים שזוכרים: זו היתה התקופה של הפולקסווגן גולף, פיאט 127, פיאט 124, חיפושית, אאודי 80, אאודי 100, פז'ו 404 ועוד ועוד.
גם את הילדים שלי לימדתי לשים לב לסוגי מכוניות.
במיוחד אחרי שיום אחד שאלתי את האחיינית שלי, שהיתה אז אולי בת 10, איזו מכונית יש להם, והיא ענתה משהו כמו "אפורה"...

[ניצן_אמ*]

בשמת, אל תשכחי את הרנו ארבע האלמותית ואת הדה-שבו!
(גמני במזהות כספורט ילדות, וגמותי מאד שעשע...)

[פשוט_אלון*]

אני: תטוסי להודו ממש כיף שם.
היא: לא... מלא ג'יפה ברחובות איכסא!
אני: את יודעת שיש שם עיר הבנויה מאבנים ורודות?
היא: מה?!?!?? מתי הטיסה הקרובה???

[אילה_א*]

וזו גם הסיבה שהדף הזה יגווע
הוא יגווע כי אין כאן כמעט גברים.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לזקנים שזוכרים: זו היתה התקופה של הפולקסווגן גולף, פיאט 127, פיאט 124, חיפושית, אאודי 80, אאודי 100, פז'ו 404 ועוד ועוד.
מה?? למה "היתה"? התקופה הזו נגמרה?!

[בשמת_א*]

אז הן היו ה מכוניות.
זו היתה ראשיתן.
איפה את רואה היום פיאט 124? אפילו פז'ו 404 נעלמו כבר.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

כן, כן, אני מתכוונת שאני כ"כ לא מעודכנת, שאפילו לא שמתי לב שהאופנה בתחום המכוניות התחלפה

[אם_פי_3*]

ואני, כבת לאבא חולה הגה, התאמנתי בלזהות, אבל לא מצאתי שום הבדל.
עד היום, מלבד כמה יוצאות דופן (טוב, חיפושית אני מזהה... וגם את הצפרדע של תבשיל קדרה) לא מצליחה להבדיל ביניהן - אלא אם כן רואים את הסמל, או את הכיתוב (וזה הזמן לספר שבני הצעיר, כשנשאל איך הוא יודע שזו המכונית שלנו, הצביע על הכיתוב האנגלי, ואמר: כאן כתוב ש-ל-נ-ו ). לא לפי המראה, לא לפי רעש המנוע (בקושי העברת הילוכים אני שומעת לפי המנוע) וכמובן שלא לפי הצבע

[בשמת_א*]

לא מצליחה להבדיל ביניהן
עיקר הבעיה היא ביפניות, אבל מכוניות אירופיות די קל לזהות לפי המראה. טוב, כנראה תלוי בסוג של תשומת הלב...
(מה אני אגיד, שאני שומעת אם מדובר בטוסטוס, בוספה, באופנוע שטח או באופנוע כביש וגם פחות או יותר בקטגוריית משקל לפי האוזן).

[מנסה_לעזור*]

גם אני מזהה כמעט את כל המכוניות ועד היום משחקת ב'לזהות'. גם דור ההמשך יודע ומכיר - זה כייף.
כשהיינו צעירים ויפים (וצנועים:-D) היינו בארה"ב ועזרנו לאישה אחת לקנות אוטו - כלומר הסענו על תקן נהגים למגרשי חנייה והתחמקנו מכל נסיון להביע דעה. היא בפירוש חיפשה אוטו אדום וגם הסבירה כי תמיד רצתה רכב אדום ובגילה המופלג, ככל הנראה זה יהיה הרכב האחרון שתקנה, ולכן תממש את חלומה. בסיטואציה הזאת זה אפילו נשמע הגיוני.
(ד"א - היא מצאה וקנתה)
המרגיעון שלי" בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה

[ניצן_אמ*]

כשהייתי צעירה, רזה, ספורטיבית ויפה, שיחקתי כדורסל עם כל היתמרותי למטר ואסימון. אחד הדברים המתסכלים משהו בלשחק כדורסל עם בנות (שיחקתי עם בנים) הוא שלא משנים חוקי המשחק. בכל מקום שהכדור נמצא בו, שם נמצאות עשר בנות מגעגעות שרודפות אחריו בלי שום סדר הגיוני, עודן מנופפות ידיים, או עושות צעדי רדיפה משונים.
אותו מי שהתיימר לרגע לאמן או ליצור את הסיטואציה ההזויה, ולאחר נסיונות עקרים לצעוק "רוצי לכיוון הסל! התרחקי מהכדור, שימסרו לך!" או כל דבר בסגנון הזה, הגיע בסופו של עניין למצב סטואי משהו, מין יאוש מקבל את הדין שכזה, מתובל בגלגול עיניים של מי שעבר ליקום מקבילי בו הוא לא מבין את החוקים.
בבחינת "טוב, עשנה מה שאתן רוצות.. אני מתפטר... רק אל תקראו לזה 'כדורסל'..."
והאמת? שהבנות עושות כיף חיים. ובכלל לא משנה להן איך קוראים לזה...

מכל מקום, לו הייתי מודי תאני עכשיו, הייתי מגלגלת את העיניים באופן שכזה. כי מה שקורה פה בדף (ואני אומרת את זה בכל החיבה של מי שמביטה סוף כל סוף מבפנים, עודי עושה צעדי רדיפה משונים...) משול לזה שלאחר הטקסט הבא בדף חוכמות של הבנזוג:
_לאחר מספר פעמים שביקשתי מבעלי להכניס כביסה למכונת הכביסה או למייבש הכביסה
ואחר כך התפלאתי למה הכביסה לא התכבסה או התייבשה, הבנתי שצריך להגיד לו: "ותפעיל את המכונה/מייבש"
אם רוצים שהעבודה תתבצע._
יתחיל דיון גברי מ מ ו ש ך על הפרדת כביסה, תכניות עדינות, הבדלים בגלגלי בחירת התכנית בפירמות השונות, טמפרטורה, וסוגי קיפולים.

ואני אומרת את זה בחיוך מתענג ומשועשע על השפתיים!
הלא זר לא יבין זאת...

[בשמת_א*]

D-:

מה שכן, בפעם הראשונה ששמעתי תשובה כמו זו שהופיעה בראש הדף, באמת הייתי בהלם.
לא חשבתי על זה בתור "חוכמות של נשים" כי אני לא מסווגת ככה.
עניין של קטגוריות.
אני חושבת שיש גם גברים שלא מבדילים בין מרצדס לחיפושית. זה פשוט לא מעניין אותם. נדמה לי שפגשתי פעם אחד כזה.

[מי_מה*]

זאת בדיוק התשובה שאני היתי עונה P-:

[אם_פי_3*]

עיקר הבעיה היא ביפניות, אבל מכוניות אירופיות די קל לזהות לפי המראה
דווקא את הסוברו-ים (של פעם, כשעוד לא היו טויוטות, מזדות ושלל מחרימים-לשעבר) הצלחתי לזהות בסופו של דבר, ואילו רנו, פז'ו וכד' זוהו רק לפי הסמל (והאורות הצהובים). אבל בסמלים אני לא רעה...

האמת היא שרוב משחקי הזיהוי גם היו תוך כדי תנועה, ואז אין זמן למבט מעמיק. כשהייתי נייחת, לא היו מכוניות בסביבה (חוץ מהסמיטריילר של אבא, שאותו זיהיתי ממרחק - גם כשכבר לא היה שלו, ושכב (עד לאחרונה) ליד מסעדה/מג'דל שמס, נטוש ובלי כוחות (סוס)).

[תמר_א*]

נטוש ובלי כוחות (סוס)).
LOL

[אמא_של_יונת*]

בילדותי זיהיתי כל טרקטור לפי המראה ולפי הרעש.
היום כל המכוניות נראות לי אותו הדבר - כולן כסופות...

[אור*]

הבעיה היא כש מישהו אחר (בעיקר אם הוא גבר) צוחק עליה.
לדעתי זה היה מצחיק גם אם ה'חוכמה' היתה על גבר (כאילו שגבר היה אומר שקנה אוטו אדום וקטן).
להבנתי, מודי לא התכוון לצחוק על נשים אלא פשוט לספר על החוכמה של חברתו.
מי שסיפרה את החוכמה על בעלה והכביסה לא התכוונה להכליל על כל הגברים, היא פשוט סיפרה על החוכמה של בעלה.

לפני כמה שנים היתה פרסומת, לוזוכרת של מי\מה, ובה נכנסה אישה להיפר לקניות, על המדפים עמדו גברים, חלקם חסונים שריריים ועם מעט פרטי לבוש, האישה שנכנסה היתה צריכה לבחור. בכולופן, אח"כ קראתי תגובה של גבר לפרסומת, הוא אמר שאם זה היה הפוך - פרסומת בה גבר צריך לבחור\לקנות מבין הנשים המפתות בהיפר, נשים לא היו "שותקות".
אבל זה לא שהגברים שתקו, הם פשוט ידעו לצחוק מזה (או שסתם פשוט העבירו תחנה בזמן הפרסומות...).

גברים צוחקים
נשים לא מרוצות מעצמן

ותקראו את התגובות פה . דוגמא (תגובה 5): "האם העובדה שהן חיות בממוצע יותר מגבר קשורה לכך שהן עושות לגברים את המוות?" (וידעתן שאורך הדגדגן הוא 10 ס"מ?)

ודוגמא לחוכמה ממני:
הייתי בתקופה של בעיות כלכליות מלחיצות, אמצע הלילה. קיץ. יתושים. בזזזזזזז ליד האוזן, היתושה באה למצוץ את דמי ואני מתוך שינה חושבת - והיא אפילו לא משלמת על זה (חוצפה!).

[נועה_היפואית*]

לפעמים אני במצברוח של התחכמויות.
אני עובדת בחנות בגדים. לפני כמה זמן נכנסים שני גברים ואחד מהם שואל ''מה יש לך להציע לי?''.
תגןבתי האינסטינקטיבית: ''אני כבר נשואה, אני לא מציעה הצעות יותר...''

[אם_פי_3*]

אפשר להציע שינוי שם דף, ל-נשים ומכוניות? או זיהוי סוגי מכוניות? או אפילו דף_ למחיקה (כי לא מוצאת פה תוכן ממשי) בעוד שבועיים?

[פפריקה_הונגרית*]

''אני כבר נשואה, אני לא מציעה הצעות יותר...''
גדול!!!
אם הפשוש לא הי'ה עליי (|יד1| ) הייתי מתגלגלת מצחוק......

כי לא מוצאת פה תוכן ממשי ?? - חכי, שיקראו לאל-דנטה, צוויליך, עודדים למיניהם, ועוד כמה כאן- הם כבר יכניסו תוכן לדף.... [אם הם יעזו להכנס מבעד לנשים הצובאות על פתחו עם מערוך... (או עם ג'ק כמו במקרה של בשמת א ו אמא של יונת ... ) ]

[תזמורת_הים*]

אם הם יעזו להכנס מבעד לנשים הצובאות על פתחו עם מערוך... (או עם ג'ק כמו במקרה של בשמת א ו אמא של יונת ... )

[פשוט_אלון*]

אני חושבת שיש גם גברים שלא מבדילים בין מרצדס לחיפושית
אני זוכר שעבדתי באחד האיצטדיונים הגדולים בארץ,
לא ממש נכנסתי לאצטדיון עצמו גם כי זה לא מעניין אותי ועבדתי במתחם דוכנים שאנשים קונים בהם בהפסקות.
בקיצור חשבתי שמדובר באיצטדיון כדורגל, ואז נכנסתי פעם אחת לאיצטדיון וגיליתי שזה איצטדיון כדורסל! זה היה הזוי ומצחיק !

[אילה_א*]

הנה מתחיל להיות מצחיק
זה מזכיר לי שפעם עבדתי במשהו שנאלצתי להיות באצטדיון כדורגל בזמן משחק (שנחשב להיסטורי מכבי חיפה נגד פאריס סאן ג'רמן)
והיה לי נורא מבאס ומשעמם אז מנהל המקום נתן לי לשבת בחדר שלו מתחת לטריבונות.
פתאום שמעתי פיגוע נוראי רצתי החוצה מבוהלת ואז היתברר לי שהיה גול וכל מי שישב מעלי קפץ וצרח משמחה.
כשסיפרתי לאנשים שחיכיתי בזמן המשחק הזה בחדר חלקם רצו להרוג אותי .

[מיקה*]

קטע של בנות-
חבר שלנו שיחק איתי ועם כמה מחברותי מונופול. הוא מתחמן, לוקח בריבית, מעלה לפי המדד...
ואנחנו, משחקות בקטעים של 'תביאי לי את הבניין הזה ואני אמכור לך את המוזיאון. טוב?' וככה הסתדרנו לנו יפה ולא הבנו למה הוא מתעצבן, המשחק כל כך נוח ונחמד. מה הוא מתרגש ממשחק?

אחרי כמה סיבובים הוא השאיר אותנו לבד...

[מודי_תאני*]

לא נכנסתי לדף הזה מאז שפתחתי אותו, ופשוט נדהמתי. אני מתחיל לחשוד שלנשים אין חוש הומור. מפחיד אותי שאולי ח אלפשה צודקת באומרה וזו גם הסיבה שהדף הזה יגווע. אף גבר חפץ חיים לא יעז לצחוק על זוגתו בפומבי... ועובדה שצוויליכים ועודדים למיניהם לא הצטרפו.

זה האמת היה ניסוי מענין. הוא נפתח בעקבות חוכמות של הבנזוג והצעתה של נאוה פרנס, ותראו מה קרה: יש בדף שש "בדיחות", מתוכן שתיים באמת חכמות של נשים, שתי ירידות עצמיות (של גבר ושתיים של נשים), וסיפור אחד לא ממש ברור. לדעתי כל מה שקורה בדף הזה, ובייחוד הצעה לשנות את שמו ל נשים ומכוניות הוא חכמה-של-נשים, כפי שניצן היטיבה לפענח.

והנה משהו שכתבתי בדף אחר על אותה אקסית: שהיא שכנעה אותי להוריד תמיד את הקרש באסלה כי זה מצבו הטבעי, וכהוכחה הראתה לי תמונות ממגזינים לעיצוב.

[בשמת_א*]

הצחקת אותי.
נו, אז תמשיך!

[מודי_תאני*]

המטרה לא היתה להצחיק, אלא לבדוק אם הדף יגוע. אם אמשיך לספר פה סיפורים המדגם יהיה מוטה מדי.

[אינשם*]

אז ככה אנחנו מחפשים כבר שנה בית באיזור בו אנו גרים, אך מסתבר שאין באזורינו כלל בתים כמו שאנו מחפשים להשכרה, לפני כמה ימים היתה לי תובנה ושיתפתי בה את בנזוגי
אני: הבנתי למה אנחנו לא מוצאים בית
הוא: למה?
אני: אני לא מספיק בשלה לעבור דירה
הוא: ברור.
של מי החכמה כאן?

[ח_אלפשה*]

מפחיד אותי שאולי ח אלפשה? צודקת
אני גבר (גבר).

הנה משהו שלי (גם קשור למכוניות):
אי שם בתחילת הקשר שלנו, נוסעים במכונית, בעיר, בדרך לאנשהו.
אני נוהג לי בשלווה ובנחת.
היא בפתאומיות: ע-צ-ו-ר!!!
אני: בולם בלימת חירום, מסתכל בבהלה לצדדים מחפש את מי דרסתי.
הרחוב ריק ושומם.
אני (אחרי שהרמתי את הלב מהמכנסיים): מה קרה??
היא: היה שם אוטו למכירה.
אני:

[פלוניתא*]

נוסעת עם הבעל בכביש
רואה כליל החורש סגול יפהפה ומדהים
מצביעה לו על העץ
הוא - מביט ממושכות ואומר: אכן, יש שם באמת עמוד חשמל מענין....

של מי החכמה כאן?

[אנטוניה_והלביבה*]

מודי- אותי שני הסיפורים מאד הצחיקו כי יכולתי לגמרי לדמיין את עצמי עונה ככה.
יש לי חוכמה (או - רמאות) להוסיף לדף:
זוג חברים שלי, הוא בחור ישראלי, שאנחנו חבריו קוראים לו בתור שם חיבה "ש. הישראלי המכוער" כי בנחות עליו המוזה הוא יודע להדחף, לקלל, להיות לאומני ושוביניסט , להכנס לעצבים במהירות שיא וכו' בקיצור להתאים לדימוי הכי שלילי של בחורינו הטובים (ואנחנו עדיין מתים עליו). התחתן עם בחורה קנדית מקסימה ועדינת מראה והתנהגות.
בהתחלת זוגיותם הם עברו לקנדה לתקופה והיו צריכים לקנות מחדש מכשירי חשמל לבית. שם הבלונדה העדינה פיתחה שיטת קניות שמבוססת על ההבדלים ביניהם.
היו הולכים לחנות חשמל (בד"כ של פרסים-קנדים שכנראה חזקים בתחום שם) הבלונדה היתה בוחרת משהו. היתה דנה עם המוכר באופן תרבותי בתכונותיו של המכשיר, מחליטה לקנות אותו, בעוד ש. בוהה להנאתו בטלויזיות במקום אחר בחנות. בדרכה לקופה עם המוכר המרוצה, היה מגיע ידידנו ש. ועושה הצגה שלמה של בעל עצבני במבטא ישראלי כבד- מה פתאום, את לא קונה את זה, אני לא מוכן, כל היום את מבזבזת כסף , זה יקר מדי, וכו' . בשלב הזה בד"כ היה מתערב המוכר שחשש להפסיד את המכירה ואחרי מיקוח קצר ועצבני של ש. המחיר היה יורד בעשרות אחוזים. מה שהכי מצחיק זה שבעיני ש. (ובטח גם בעיני הפרסים) זה נראה לגמרי טבעי להתמקח בשיא הדרמה, להעלב, לצאת, לחזור וכו' אבל הבלונדה היתה מלאת התפעלות מהיישום השימושי שהמציאה ללבנטיני שלה ומהיכולת שלה להעמיד פנים שהפמיניזם המוצק והמנומק שלה התאדה, בשביל לחסוך.

[מיכל_צמות*]

_היא: קניתי אוטו!
אני: איזה?
היא אדום!
אני: איזה סוג?
היא: קטן!_

לגמרי אני. האוטו הנוכחי שלנו (בליסנג מהעבודה של הבן זוג) נבחר משום שיש בו שבעה מקומות והוא... אדום. (לקחנו שנתון ישן יותר, כי לא התפשרתי על הצבע...)

המטרה לא היתה להצחיק, אלא לבדוק אם הדף יגוע. אם אמשיך לספר פה סיפורים המדגם יהיה מוטה מדי
מודי - אכן בניסיון הדף גווע.

ואם כבר צחקתי על עצמי - אני יכולה להמשיך:

כשרק עברנו לגור בעיר (עוד לפני הילדים, בדירת סטודנטים) לא הסכמתי לשכור דירה מקסימה כי ... לא היו רשתות.
היום זה מבדר גם אותי, אבל אז זה נראה לי כל כך ברור שהבית לא מושלם אם אין רשתות ועד שבן זוגי (כן, אחר כך עוד התחתן איתי וגם סובל את נטיותי לא להתפשר על הצבע..) לא הבטיח שיסדר רשתות בכל הדירה לא הסכמתי לשכור אותה.

(לצורך האובססיבי הזה היה גם יתרון גדול - בעל הבית ששמע את הויכוח הזה הכריז שהוא מוכן לממן כלכלית את הרשתות וכל שידרוג אחר שנעשה לדירה תמורת קבלות שנביא עד 400 ש"ח שירדו משכר הדירה בכל חודש. חיינו שם קצת יותר משנה וגם את הבית הנוכחי שלי אני לא משדרגת בקצב ששידרגנו שם (-: ).

[ג'וניפר_והמשפחה*]

מודי - אכן בניסיון הדף גווע.
לא נכון.

לפני כמה שנים (עוד לפני ההריון והילד) אני מסיעה את הבעל על הקטנוע, ומתעטשת.
ואז אומרת לו את המשפט האלמותי שהוא יזכיר לי לשארית חיי: "אני שונאת להתעטש כשאני נוהגת! גם נעצמות לך העיניים וגם אתה לא רואה כלום!".

[גברת_פלפלת*]

רק לי חורה שבדף על חוכמות של נשים יש בעיקר אמירות מטופשות של נשים?

<שלא תבינו לא נכון, לי עצמי יש שלל אמירות אידיוטיות שפלטתי, אבל לא נראה לי שהמקום לכתוב אותן הוא בדף על חוכמות)

[ג'וניפר_והמשפחה*]

לפני כמה ימים, פגישת לה לצ'ה:
משתתפת אומרת שהילדה מעירה אותה כל כך הרבה שלפעמים היא תוהה איך נראה תינוק מתעופף מהמרפסת.
המדריכה: "כשהוא מתעופף הוא נראה רגיל..."

[פרח_הלימון*]

גריינתי אותך ג'וניפר
ובכלל כל משפט שני של כל הנפשות הפועלות בסיפור ש ג'וניפר צריך לעבור גיריון
הן קורעות!!!

[בשמת_א*]

המדריכה: "כשהוא מתעופף הוא נראה רגיל..."
פרח הלימון, זאת המדריכה הקורעת בהא הידיעה?

[אילה_א*]

כן ,זאת הדוברת של ליגת לה לצ'ה ישראל
וזאת שהתלוננה לא התלוננה שמעירים אותה אלא שמרביצים לה צובטים אותה ובועטים בה
ואני מבקשת לעבור נושא .

[פלוני_אלמונית*]

אחותי יוצאת מראיון עבודה מוצלח ומתקשרת מהנייד שלה לחברתה הטובה לספר לה על הראיון:

אחותי: "היה אחלה ראיון עבודה ... אויייי שכחתי שם את הנייד שלי!! שיט איזה בעסה, מה אני אעשה?"
החברה:"נו.. אין לך ברירה, תחזרי לשם לקחת אותו"
אחותי:"מה יחשבו עלי שם? שאני חסרת אחריות?..."

פתאום שתיהן קולטות את עוצמת הפדיחה

[בלה_שנדמה_לה*]

מציעה לשנות את שם הדף ל _חוכמות של א נשים