הקשבה פעילה

[ענת_שן_לוי*]

יש לי בעיה עם המושג "הקשבה פעילה" כי הקשבה לכשעצמה היא פעולה פעילה מאד. זה כמו להגיד אמנות יצירתית... הקשבה לא פעילה היא לא הקשבה, וכדאי לקרוא לילד בשמו. המושג "הקשבה פעילה" נותן לגיטימציה להקשבה שאינה הקשבה.

(מתוך הדיון על איך לקבל ביקורת)

[שירי_בן_דב*]

לא הבנתי מה הבעיה.
בלי כל קשר, היה כיף לפגוש אותך אצל הדס.מחכים לכם ביום חמישי.

[נורית_מ*]

ענת,
בהקשבה, כמו בעצם בתשומת לב, נראה לי דווקא שצריך יותר "לא לעשות".
לא לחשוב על דברים אחרים.
לא לשפוט.
לא לנסות לתקן.
לא לתת עצות.
לא להתערב.
לא להשוות. ועוד ועוד.

איזה פעילות לדעתך צריך לעשות בהקשבה?

[ענת_שן_לוי*]

(יש לי בעיה עם זה שמישהו מוציא דיון מהקשרו ופותח לו דף (-: ).
הדיון ב איך לקבל ביקורת התגלגל לדיון על המושג "הקשבה פעילה" שהוא כנראה מושג מקצועי בתחום הגישור.
מי שרוצה להתייחס לדברי מוזמן לקרוא את חילופי הדברים מהימים האחרונים ב איך לקבל ביקורת .

נורית מ.
תמיד לימדו אותי וגם מנסיון: עדיף שהגדרות ותיאורים יכללו את מה שהם כן, ולא את מה שהם לא.

[יונת_שרון*]

הפעולות בהקשבה פעילה היא תקשורת -- לוודא שמה שאני מבינה זה גם מה שבן-שיחי מתכוון. אבל למרות שגם הצד המקשיב מדבר, הוא לא מדבר על מה שהוא חושב/רוצה/מרגיש, אלא רק מנסה לוודא שהוא אכן הבין את בן שיחו כהלכה. אז במקום להתייחס לזה כאל סוג של הקשבה ולתהות מה הפעילות הנדרשת, אולי עדיף לחשוב על זה כעל סוג של פעילות שעוזרת להקשיב -- להבין טוב יותר מה האחר מתכוון.

[עודד_לבנה*]

יש לי בעיה עם זה שמישהו מוציא דיון מהקשרו ופותח לו דף.

הדיון ב הקשבה פעילה החל כהסתעפות של הדיון בדף איך לקבל ביקורת.
מצד אחד, אכן יש טעם בכך שהסתעפויות של דף יופיעו בדף האב, ומצד שני יש טעם שהם יופיעו בדף נפרד. כיוון שהדיון הזה אינו מיוחד ל הקשבה פעילה, אלא יש לו עניין כללי ב צ'יק צ'ק, רשמתי את הסיבות לשני הכיוונים בדף פירוק לגורמים על ידי העברה לדף (שלוש סיבות נגד פירוק הדף, וכמה סיבות בעד פירוקו).

סיבות נוספות, אשר אינן בעלות עניין כללי אלא רק מתייחסות ל הקשבה פעילה (שתי סיבות נוספות בעד פירוק הדף):

• הקשבה פעילה אינה שייכת רק לביקורת, אלא גם למצב של חוסר בהירות: יש שתי מטרות להקשבה פעילה : האחת - כאשר הדברים הנאמרים טעונים, וזה אמנם מתאים לדף איך לקבל ביקורת, אך השניה - כאשר אינך בטוח שאתה מבין את כוונתו של האדם האחר, וזה לא שייך לסיטואציה של ביקורת. (שתי מטרות - לפי התנך, עמוד 48, עמודה שמאלית - "מתי וכיצד יש להשתמש בהקשבה פעילה", וראה גם איך להעביר ביקורת, בעיקר במקטע הראשון, וכן איך לקבל ביקורת)
• הקשבה פעילה עלתה גם בדיון אחר לגמרי: כישורי חיים (06.04.2003 23:06).

בשורה התחתונה - נראה לי שבמקרה של הקשבה פעילה - מוצדק היה לפרק את הדף.

[ענת_שן_לוי*]

עודד,
פספסת את החיוך שהיה ליד:
יש לי בעיה עם זה שמישהו מוציא דיון מהקשרו ופותח לו דף.
אז הנה עוד אחד בקול רם: (-:
זה אמנם לא כל כך נוח לי שדיון מוצא מהקשרו אבל התגברתי על כך בעזרת ההפניה המודגשת לדף המקורי.
אני מכירה בנחיצות של פתיחת דף חדש ולא מהססת לעשות את זה בעצמי מדי פעם...

[עודד_לבנה*]

ענת,
כנראה שאנחנו מפרשים באופן שונה את הפרצופונים:
"יש לי בעיה עם ... " נתפס אצלי כ"יש לי בעיה עם ..., אבל אני לא מתכוון להתריס או להתעמת".
"יש לי בעיה עם ... " יכול להיתפס אצלי כ"סתאאאאם" (או כדברים אחרים).
במקרה כזה (תקשורת לא וודאית), אחד הפתרונות הוא - - - הקשבה פעילה...
אלא שבשביל זה הייתי צריך לזהות שהכוונה עשויה להיות אחרת.

> עודד גולש מנושא הדף, ומנסה לחזור אליו בכח <

[שלומית*]

זה מה שקורה שמתעסקים יותר מידי בתיאוריה. בדרך זו או אחרת זה יגלוש לווכחנות.

[שי_לובי*]

הקשבה היא כושר בסיסי ביותר של חיים. הייתי אומר שהיא עניין של השרדות.להקשבה אספקטים רבים. סבלנות, סובלנות, איפוק, משמעת עצמית, שליטה עצמית, כבוד לזולת, אמפטיה וחמלה, שיקול דעת, זהירות, שיתוף פעולה, ועוד. ההקשבה ברמות הגבוהות של אומנויות לחימה מתורגלת על מנת להביא ל"ראית הנולד" ולניצול נכון של האנרגיות של המקשיב ושל העומד מולו. יש ללמד כושר חיים בסיסי זה כל דרדק כל מורה וכל הורה.

[יונתן*]

הקשבה היא תמיד פעילה.
הפעולה לא תמיד ברורה, ותהפוך מעורפלת יותר ויותר בהתאם לכמות ההסחים המעורבים בהקשבה.
בזמנים של מפגש רמת ההיסחים משתנה בהתאם ליכולת הנפגשים להיות ברורים ברצונם להפגש,
בחברה שבה היסחים רבים גדל הקושי וההקשבה הופכת להיות מאומצת על מנת שתקשורת תוכל להיווצר
ההקשבה האישית מחדדת את יכולות ההקשבה אל האחר, היכולת לשתף את האחר בהיסחים האישיים הקורים בזמן המפגש כמו תחושות פיזיות שונות, הפרעות חיצוניות, מחזקת את ההקשבה והבחירה להיות קשובים במפגש.
קשב בהיר נוצר בזמנים של שקט ורוגע , רמת ההבנה הופכת להיות עמוקה אין צורך בהרבה הסברים ותנועות קטנות מוסרות מידע רב בבת אחת.
כל המידע הזה הופך לבלתי נגיש בזמנים של חוסר ביטחון ומתח ואז נוצרים פערי תקשורת גדולים.
איך ליצור את הביטחון והשקט בזמן המפגש?
תשומת לב וקשב לקשיים של האחר, בירור של הרצון הממשי, סביבה רגועה, ושיח שאינו תוקפני או מאיים.
תשומת לב לפרטים קטנים מחזקת את האחר ביכולתו להביע את עצמו בצורה מובנת וברורה וכך נוצרת תנועה מחזקת קשב במפגש.

[עודד_לבנה*]

יונתן, הקשבה פעילה זה מונח טכני, ומקובל שיש לו משמעות ספציפית. הוא בדרך כלל איננו מטבע לשון אשר משמש ליציקת המשמעות המתאימה באותו רגע.

לדוגמא "בדף מסויים על מכירות" (סעיף 4.4) מתוארת הקשבה פעילה כך:
הקשבה פעילה הינה שילוב של הקשבה עם שאלות מכוונות. המקשיב שואל שאלות על מנת לכוון את דברי בן שיחו, על מנת "לחקור" את תגובותיו; מטרת השאלות, בין היתר, לאפשר למקשיב ,להתחבר" לבן שיחו, להתעמק בדבריו ולנסות ולחדור מעבר לתצורה השטחית של המילים והמשפטים.

(לא שאני מרוצה מההגדרה הזו, אך עד שאני רושם את ההגדרה, אסור לי לבוא בטענות).

אפשר ומותר כמובן להחליט להתעלם מהמונח ומהשימוש המקובל.
אתה יכול כמובן ליצוק פנימה את התחושות שלך כאשר אתה שומע אותו. עם זאת, כאשר יש מוסכמה בנושא ואנשים רבים משתמשים במונח כדי לתאר משהו - התקשורת עלולה להיפגם אם אותו המונח משמש לתאור של דברים אחרים.

אני אכתוב איזשהו מבוא לדף הזה, ובו אגדיר את ההקשבה הפעילה, אבל אני לא מבטיח מתי זה יהיה

[יונתן*]

יש דף אחד בפורום שפגשתי עד כה המדבר על הקשבה והבנה ובדף זה דווקא אני מרגיש שהקשב אינו קיים .
אם נשארים צמודים להגדרות שפורסמו בעבר המפגש העכשווי הופך עקר , נטול הקשר וממשות להווה המתרחש.
המפגש בכתיבה מאפשר קשב שונה קשב בו למשמעות המילים יש כוח והצליל אינו קיים.
גם בכתיבה וגם במפגש חי הכוונה האישית הברורה חייבת לעבור על מנת שתיווצר תיקשורת..
תקשורת קורית בפתיחות ובאהבה כשהרצון ברור לנפגשים כשיש גמישות לקבל את האחר במקומו בלי לפחד
ולהניע אותו בדחיפות למקום אחר.
אז מתרחשים לימוד וצמיחה .
השארות בעמדה או בתפקיד מכוון תיצור תמיד פחד הנובע מתחושה של יחסיות בין הנפגשים
הקשב הופך מצומצם ,הקשב הפנימי מחפש את העצמי היסודי זה שאינו מעל או מתחת זה שקיים, זה שמובן ואין צורך לכוון אותו על מנת להבין אותו.
בזמן כזה הקשב לאחר פוחת
זה מה שקרה לי כשקראתי את דבריך
בדבריי חלקתי עם הקוראים את ההבנה שלי לגבי הקשבה פעילה מתוך כוונה ללמוד על הבנות של אחרים בנושא ועל יצירת קשב ותקשורת פשוטה בחיים.

[מישהי*]

בעיני יש הרבה פעילות שאפשר לעשות בהקשבה. אצלנו בבית מפרידים בין מקשיב לבין שומע, כאשר מקשיב זה כולל תשומת לב כפי שנכתב כאן. אבל הקשבה פעילה כוללת גם:

• שיקוף - שאלת שאלות שאינן מביעות דעה או שופטות אך מנסות לאפשר למבטא את עצמו לראות את עצמו מבחוץ. לדוגמא: "ואיך הרגשת עם זה שהוא הגיב כך ?" או חיזוק לתחושה, כגון: "זה הפחיד אותי" - הקשבה פעילה: "זה באמת נשמע מפחיד".
• סיכום הדברים במילים שלך. כאשר עושים זאת, וניתן לפתח מיומנות - המוקשב מרגיש שמבינים אותו, שהקשיבו לו. זה נותן לו גם אפשרות לתקן רשמים מוטעים או לא מדויקים לגבי סיפורו.
• הבעת רגשות בצורה פיזית - ליטוף, דמעות, חיבוק וכו'.

הדבר הכי חשוב בהקשבה פעילה זה לייצר אמפטיה, מה שקשה יחסית לייצר בהקשבה שאינה פעילה (אך גם אפשרי)

[יונת_שרון*]

באינטרנט הקשבה מתבטאת בין השאר בקריאת הדיון לפני שמתחילים לכתוב.

[עודד_לבנה*]

מישהי,
מסכים לגמרי.
היסודות של הקשבה פעילה, אם אני זוכר נכון, הם:
שיקוף / ניסוח מחדש*: הן לתוכן והן למשמעות. בעיקר כאשר הנושא טעון. להראות שהבנתי את החשיבות הרגשית של הנושא עבור הזולת, על ידי ניסוח הדברים בשפה שלי, כולל התייחסות לחשיבות שלהם. לדוגמא, כשילד בוכה אפשר להגיד "זה באמת עצוב כשהבלון מתפוצץ".
שאלות הבהרה*. כאשר יש חשש לאי הבנה, או כאשר הדברים שנאמרו כלליים מדי. אלו יכולות להיות שאלות מסוג "ניחוש" או שאלות פתוחות. לדוגמא, לילד שאומר להורה "אתה לא אוהב אותי", אפשר לשאול "למה אתה אומר את זה?", או "אתה אומר את זה בגלל שלא קניתי לך גלידה?"

[מיכל_שץ*]

הקשבה אמיתית מתרחשת כאשר אינך מצפה ואינך שופט / יוגי אמריט דסאי
הקשבה פעילה היא הקשבה יעילה, כזאת שנותנת לדובר הרגשה שמקשיבים לו.
אפשר לסכם הקשבה פעילה ב-4 כללים

1. היה נוכח - הישאר ברגע ההווה, שפת גוף טובה, תשומת לב מלאה.
2. תן תחושה של הקשבה - שפת גוף טובה, משוב וסיכום, הפסקות מילוליות שתיקה שוה זהב
3. היה סובלני - ללא שיפוט, ללא דעות קדומות, ללא הנחות מוקדמות, ללא הצהרות, ללא פרשנות אישית
4. היה סקרן - שאל שאלות (שיקוף, סיכום, הבהרה) , גלה התעניינות.

הבהרות:

• שפת גוף טובה: מיקוד באדם השני - קשר עין, תנועתיות לכיוון הדובר, לא לברוח מהסיטואציה.
• הפסקות מילוליות: מתאים גם לשיחות טלפון - צלילים הבוקעים מפיך כדי שהאדם השני ידע שאתה שם כגון: באמת? אהה, אני מבין, וואוו, ספר לי עוד, המממ...

מתוך הכשרתי בשרות לקוחות, מכירות וגישור.

[פלוני_אלמונית*]

• תן לפונה לדבר ראשון.
• הקשב לדבריו והשתדל להרגיש אותו. המנע מלהרגיש את מה שאתה רוצה לשמוע. אל הקשב רק לו.
• אל תפריע כאשר הצד השני מדבר. אתה עלול לקטוע את חוט המחשבה שלו ולהפסיד מידע קריטי.
• גם אם הצד השני אמר מידע שגוי תן לו לסיים. ואז הגב.
• המנע מהפרעות. (פלאפון, שירותים)
• אל תבטח בזיכרון. רשום משפטים חשובים ומידע חשוב. (כך תזכה בכמות אדירה של אמינות וכוח)
• שקף את דבריו, השיקוף מאפשר לו לראות את דבריו מבחוץ. (לדוג' : ' זה מפחיד אותי', ' זה באמת נשמע מפחיד').
• נסח מחדש את דברי הפונה, סיכום הדברים במילים שלך נותן לו תחושה טובה שהקשיבו לו ושמבינים אותו.
• שאלות הבהרה. כאשר יש חשש לאי הבנה, או כאשר הדברים שנאמרו כלליים מדי. אלו יכולות להיות שאלות מסוג "ניחוש" או שאלות פתוחות. לדוגמא, לילד שאומר להורה "אתה לא אוהב אותי", אפשר לשאול "למה אתה אומר את זה?", או "אתה אומר את זה בגלל שלא קניתי לך גלידה?"
• היה סובלני - ללא שיפוט, ללא דעות קדומות, ללא הנחות מוקדמות, ללא הצהרות, ללא פרשנות אישית
• הפסקות מילוליות: צלילים הבוקעים מפיך כדי שהאדם השני ידע שאתה שם כגון: באמת? אהה, אני מבין, וואוו, ספר לי עוד, המממ...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

על אמנות האִשור (Acknowledgment)

[עודד_לבנה*]

דף שעור פתוח בנושא הקשבה פעילה: לימוד:הורות לפי אדלר שעור 3

[פלוני_אלמונית*]

תודה על זה פלונית מלפני 18 שנה