הפרסומת של טמפקס מזיקה

אני לא מבינה איך עדיין לא קמה תרעומת על הפרסומת של טמפקס... אולי כי לרב האנשים כאן אין טלוויזיה. וטוב שכך במקרה זה.
אז למי שלא ראה ומעוניין להחשף:
http://www.youtube.com/watch?v=urlKkER9MMk
ומה הבעיה עם הפרסומת? ה-כ-ל!!
בסרטון רואים בחורה צעירה רוקדת להנאתה במועדון, פתאום כל הרוקדים נבהלים למראה אשה "מבוגרת" ורטנונית- "אמא טבע" כלשונם.
היא מפצירה בבחורה להפסיק לרקוד כי היא מקבלת את ה"מחזור החודשי" (הקניית מידע מוטעה- מה ש"מקבלים" נקרא "ווסת" לא מחזור)
הבחורה מתנגדת ומציינת שיש לה טמפון, אז היא יכולה לרקוד כמה שהיא רוצה... והפרסומת נגמרת בשורת המחץ הבלתי נשכחת- הראי לאמא טבע מה זה!
ואני שואלת- האם זה המסר שטמפקס מעוניינים להעביר לנערות צעירות? של ריחוק מהגוף? ש"מחזור" זה דבר מגביל- אלא אם כמובן רכשת את המוצר שלהם (בלי להתייחס בכלל לנזק של טמפונים מולבנים בכימיקלים וכו'... מזה יש מספיק בדפים אחרים), וכן התייחסות אל "מחזור" כנטל, שצריך "להכנס" בו ולהראות לאמא טבע מה זה, היא הרי האויב של בחורות צעירות ונאות... איזה מן מסר נוראי.
נכנסתי לאתר שלהם, לא ברור לי מה קיוויתי למצוא שם, אך מה שמצאתי, בין השאר הוא הציטוט:
"האחריות שלנו לדורות הבאים:
מטרתנו ב- P&G היא להשיג איכות חיים משופרת לכולם, היום ובדורות הבאים, במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות כאחת. מבחינתנו, המושג "אחריות תאגידית" משלב שגשוג כלכלי ארוך טווח עם פעילויות להגנת הסביבה ולמעורבות בקהילה."
סתם נראה לי אירוני...
מה דעתכם על הפרסומת?
אתם חושבים שיש כאן קייס לפנות לרשות השידור בדרישה להוריד את הסרטון?

הפרסומת אכן איומה. חבל שאין לנו משאבים לפרסום נגדי...

וזאת ההתייחסות הכללית הרי בחברה שלנו לגוף בכלל, ובמקרה זה לווסת בפרט. במעגל בפסטיבל אקטיביזם גם סופר על איך שנערות נבוכות מזה, אפילו מהמילה הסטרילית-יותר "מחזור" הן מתרחקות.. החינוך להסתרה וכו' וכו'. וכן, זה בדיוק המסר שטמפקס מעוניינת להעביר - כמו לשאר החברות המסחריות הגדולות יש לה אינטרס מובהק שלא נאהב את עצמנו כמו שאנחנו, שנצרוך יותר, נשתמש בטמפונים, איפור, בגדים, מכוניות (ראיתי לא מזמן שלט חוצות מחריד: "זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי". וזאת היתה פרסומת למכונית. וחשבתי לי - אף אחד לא משגיח עליהם? ככה נותנים להם לדרוס אותנו, לדקור אותנו, להשתמש בפחדים ובחולשות שלנו?) ושאר מוצרי צריכה כתחליף ל, נו, חיים, שמחה, כל זה.
כל הסיטואציה המוצגת בפרסומת היא "תראי לאמא טבע מה זה" - לרקוד במקום חשוך ומחניק, בבגדים חושפניים ולא-רקידים בעליל (עם שמלה כזאת אי אפשר להזיז את הרגליים בעצם). מי שיש לה באמת ביטחון לא צריכה להציג עצמה לראווה ככה. או לפחוד מהגוף שלה, באף יום בחודש.

והערה קטנה - בטח כבר יש דפים בנושאים דומים, אולי להעביר את הדיון לשם?

אני מאוד מאוד אוהבת את הפרסומת.
גם מבחינה קריאטיבית, היא מדליקה ונכונה.

אמא טבע יכולה לבאס לפעמים וכן התעסקות בהפרשות דמיות שבוע מהחודש זה לא להיט.

אז - היה יותר נחמד בעולם גם בלי לקבל בטן נפוחה, כאבים, גודש, עצבים, מתח, מצבי רוח, דימום של כמה ימים ועוד שבועיים מהחודש, מגבלה פיזית של ממש מלקפצץ, לשמוח, להשתולל. באמת שהיה יותר נחמד. פשוט להביא את הכמה ילדים בלי לסבול כל חודש במשך 40 שנים בממוצע.
ואם להתייחס לטמפונים או משכחי כאבים או פדים או כל דבר שאמור להקל את הסיפור, אז די ברור למה הם מציגים את השאיפה שלנו, כן לשמוח ולהיות משוחררות ממגבלות. אם זה מה שטמפקס עושה אני לא בטוחה.. אבל היא לא חוטאת לתפיסת הנשיות והטבע וכל השאר אלא לעניין המגבלות שהדבר הזה מביא איתו - לפעמים הטבע מבאס.

בבודהיזם מדברים על כך שהרבה פעמים הסבל לא באמת נגרם מנסיבות חיצוניות כלשהן (למשל, כאב פיזי או נפשי) (טוב, אולי אני טועה - סביר להניח שהם לא אומרים 'לפעמים'), אלא מחוסר היכולת שלנו לקבל אותן, מההתנגדות להן, מהרצון שהן תיעלמנה ושכל הזמן, כל היום, כל הלילה, כל החיים, יהיה לנו נעים ונחמד וכיף.
לעת עתה, GXG1C]ועד הודעה חדשה 7J91IC[/po]&printsec=frontcover&dq=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+%D7%97%D7%93%D7%A9+%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%90&hl=en&ei=9pb4TamdFcq48gOqsfzECw&sa=X&oi=book result&ct=result&resnum=1&ved=0CCwQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false המציאות היא שבמשך 40 שנה בממוצע כל אישה חווה במשך תקופה מסוימת בחודש מידות משתנות של דימום, כאבים, מצבי רוח, חולשה, עייפות וכו' וכו'. ההגדרה של זה כ"סבל" היא בחירה. ואנחנו חיות בחברה שבה אין לחוויה הזו זכות קיום. שוב ושוב אנו מקבלות את המסר שעלינו לדחות אותה, שהיא סבל - לא לחינם עולה צורך במעגלי נשים, בשיתוף, בהעצמה כנגד הדורסנות הזו. כלומר, אני לא חושבת שה{{}}שאיפה שלנו_ הזו היא בעצמה טבעית, אלא תוצר חברתי. זה סוג של גאונות: קודם מלמדים אותך שווסת היא בעיה והפרעה, ואז מוכרים לך אמצעים להתמודד עם ה"בעיה". בחברה מתוקנת, למה שאישה בווסת לא תשמח ותרקוד בלי לפחוד שמישהו ידע שיש לה גוף בריא ומתפקד? כל כך הרבה מהקושי המלווה בזה כרוך בבושה הזו, ב"צורך" להסתיר, בחוסר הקבלה המוחלט הזה. יש כאבים, ויש חולשה, אבל לומר שהם מנוגדים ל{{}}_כן לשמוח ולהיות משוחררות ממגבלות נראה לי קצת מוגזם.
ואגב, נדמה לי שקראתי פעם באחד הדפים איך ריקוד משוחרר עזר למישהי להשתחרר מכאבי וסת.

ראיתי לא מזמן שלט חוצות מחריד: "זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי". וזאת היתה פרסומת למכונית.
כן, מכירה... גם כן מבחיל בעיניי...
צריך להוציא פרסומת תשובה:
"זה שיש לך מכונית לא עושה אותך מגניב..."

שליחה על ידי ק* » 15 יוני 2011, 17:30

"זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי"
אני חשבתי שזה הומור עצמי... מדד זיהום האוויר של המכונית הזו הוא 15 (הכי גבוה)

בחברה מתוקנת, למה שאישה בווסת לא תשמח ותרקוד בלי לפחוד שמישהו ידע שיש לה גוף בריא ומתפקד? כל כך הרבה מהקושי המלווה בזה כרוך בבושה הזו, ב"צורך" להסתיר, בחוסר הקבלה המוחלט הזה. יש כאבים, ויש חולשה, אבל לומר שהם מנוגדים לכן לשמוח ולהיות משוחררות ממגבלות נראה לי קצת מוגזם.

לא כל סבל תלוי בתפישה שלנו אותו. לפעמים סיגר הוא סיגר. לפעמים בבדיקות דם שתעשי ביום השלישי למחזור תגלי שהסרטונין שלך נושק לדשא וזה בלי שידעת מה זה סרטונין ולא השפעת ולא הבנת מה רצו בבדיקה אבל הגוף פיזית בדכאון קליני. . תגלי שתמיד לפני מחזור את מתכסחת עם כל מי שלידך, עוד לפני ששמת לב לתאריך, תגלי שהבטן כואבת, החזה צועק, העייפות, החוסר רצון לצאת מהמיטה. כל וסת כל חודש. אני לא יכולה להגיד לך תאריכים של קבלת וסת, כי אני פשוט יודעת לפי איתותים של הגוף, בלי הכנה מוקדמת או כוונה מראש - הסבל מגיע. גם בלי להתייחס אליו ככזה.
בנוסף בגילאים מסויימים לא סבלתי בכלל, ומגיל מסויים התחיל הסבל. ההשקפה לגבי הוסת לא השתנתה בין לבין, התפישה שלי אותו בודאי שלא, אם כבר להיפך, ככל שגדלתי הוסת נתפסת בעיני טבעית ונשית. האם זה אומר שלא הייתי מזדכה עליה שלשום אם היה אפשר? ברור! האם זה אומר שאני לא אנסה לרקוד בשביל להיפטר המכאב? ברור. כל דבר. גם לנסות גישה חיובית וניסיתי (באופן טבעי אני כזו) ובכל זאת יש פה עניין הורמונלי דומיננטי חזק, חלקו תורשתי, חלקו חוסר מזל, וחלקו מה שזה. לי מעולם לא התחשק לרקוד בוסת פשוט כי היה לי רע פיזית. כשבא לך להקיא אתה לא יכול לדחוף צ'יפס.

_"זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי"
אני חשבתי שזה הומור עצמי... מדד זיהום האוויר של המכונית הזו הוא 15 (הכי גבוה)_
מעולה!

לי מעולם לא התחשק לרקוד בוסת פשוט כי היה לי רע פיזית. כשבא לך להקיא אתה לא יכול לדחוף צ'יפס.
אבל דווקא, נראה לי שבדיוק על זה אנחנו מדברים. גם לי היה רע פיזית בווסת עד שהגיעו ההריונות והלידות. וזה היה שבוע שלם כל חודש.
רק שהפרסומת הזו ודומותיה מעודדות אותך להתכחש לזה, וללכת נגד נטיית הגוף הטבעית שהיא, נניח, לנוח. להתבודד. לקבל מסז'. החופש האולטימטיבי הוא כמובן החופש לרקוד במועדון, אבל חס וחלילה לא לשכב במיטה עם כרית מחוממת על הבטן, ספר ותה עשבים. או ללכת לאוהל האדום. את כל הצרכים האלה אמור הטמפון "לסתום". הוא "מכחיש" את קיומה של הווסת וכך שם חיץ בינך לבינם. מה לעשות, הווסת לא באמת נעלמת אם את שמה טמפון. ובהתאם לכך גם הצרכים המיוחדים שהיא יוצרת לא מתאיינים. רק מושתקים, די באכזריות. כך בדיוק נוצר ניתוק מהגוף.
תגלי שהסרטונין שלך נושק לדשא וזה בלי שידעת מה זה סרטונין ולא השפעת ולא הבנת מה רצו בבדיקה אבל הגוף פיזית בדכאון קליני.
נראה לי שלא נכון להתייחס לכימיה שלנו כאילו היא מתקיימת באופן בלתי תלוי בהשפעות סביבתיות/רגשיות/רוחניות. גם אם הסרוטונין בדשא, הרי אוכל מושקע, מוסיקה טובה, חיבוק, פינוק ותשומת לב מאהובך בהחלט יכולים להעלות אותו. השפעתם של אלה לא תהיה פחותה מההשפעה ההורמונלית.
הנקודה היא שכדי לקבל אותם, את צריכה שיהיה מותר לך להזדקק להם. מי שאומר "תראי לאמא טבע מה זה" לא באמת משאיר לך את האפשרות הזאת.

_ראיתי לא מזמן שלט חוצות מחריד: "זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי". וזאת היתה פרסומת למכונית.
כן, מכירה... גם כן מבחיל בעיניי..._
למה? דווקא רעיון מעניין. הם מתכוונים "גרום לעצמך להרגיש חי". זה אחד הדחפים הבסיסיים. כמובן שזה אמור להיות מתועל לרכישת מכונית, אבל לא חייבים...

פרסומת מזוויעה. מרגיזה גם. יכולה להגיד שבשני מילימטר של הקיום הפרטי אני משוחחת עם נערות ונשים צעירות וגם כאלה שכבר לא לגמרי בקטגוריה על מודעות ווסת על תחבושות כותנה וטמפון רב פעמי וכל מי שמגלה אפילו קמצוץ של סקרנות מייד אני מראה לו את שלי. טיפה בים, אני יודעת אבל אם כולנו נטפטף אולי בסוף יהיה נחשול גדול.

_זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי"
אני חשבתי שזה הומור עצמי... מדד זיהום האוויר של המכונית הזו הוא 15 (הכי גבוה)_

אם כך מן הראוי היה שיכתבו: 'זה שאתה חי לא אומר שאתה נושם'.