הסדרי ראייה תינוק

[אמא*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התגרשנו. אלימות נפשית. איומים. עד היום. המערכת המשפטית נוטה שלא להאמין לי לחלוטין. מילים בסיגנון של אנחנו רואים הרבה האשמות שווא של נשים נגד גברים.
אין לך פנס בעין. אז הוא התעצבן פעם אחת... מה קרה...

עכשיו התינוק התחיל לישון אצלו, בן פחות משנתיים, הוא מגיב לא טוב, חוזר צרוד מרוב שבכה בלילה וביקש אותי. הוא עדיין יונק. בתחושה שלי חווה חרדת נטישה. המום כשרואה אותי שוב אוספת אותו מהמעון חזרה הביתה. לא רץ לזרועתיי כמו תמיד. מביט בחוסר הבנה, חוסר אמונה בי...כועס כאילו שנטשתי אותו. לוקח כמה שעות עד שהוא חוזר לעצמו. לצחוק, לשיר לדבר איתי. נקרע לי הלב והם לא מבינים...

אין לי כבר מילים לתאר... לכן המשפטים כל כך קצרים ומלאים בפסיקים. כבר אין לי אויר ובא לי לבכות. המערכת כל כך אטומה. מתייחסים אליי כאילו שאני אישה שקרנית שרוצה להרחיק תינוק מאביו אבל לא כך הדברים.

הוא לא יציב, הוא לא מטפל בו כראוי, הוא מפחיד אותי. כך היה בזמן הנישואים וכך גם היום. אם הילד חשוב לו איך הוא יכול לנתק אותו מאימו כשעדיין לא נגמל??? לשמוע אותו בוכה כל הלילה ?
למה המדינה הפכה לכל כך אטומה? הרווחה, בתי המשפט

אני חווה את הילד שלי, מרגישה אותו ורואה מה עובר עליו. אני אומרת לו בחיוך שהיום מהוא יילך לאבא, והוא לא רוצה. אומר "לא לא לא" ומרים את הכתף בתנועה של אי רצון ומצוקה. הוא אומר לי שבכה בלילה ורצה אותי. אבל אם אספר את זה יטילו עליי גם את ההגדרה של "הסתה" וניכור הורי"

יש מליון קבוצות של "זכויות גברים" ו"הורות משותפת" שם מאשימים נשים בהאשמות שווא נגד הגבר וניכור הורי ואין קבוצה של נשים כמוני שקורעים מהן את התינוק בגיל כל כך צעיר ואף אחד לא שם את הדעת שיש כאן מהלך נקמני של הגבר. נסיון לפגוע ולהתנקם באישה על הפרידה. קנאה תהומית ונקמנות אכזרית שלא ברור איפה הגבולות שלה.
כמה תינוקות כאלו יש שהמערכת המשפטית קבעה עבורם לינה אצל האב?
איפה אתן- האימהות שלא מקשיבים להן? איך יש הפלייה מתקנת עבור גברים בגירושין כשאנחנו עדיין חשופות לאלימות, איומים ונקמנות של גברים?

אני כבר לא יודעת מה לעשות. התינוק שלי חווה טראומה, המרחק מאימו הגיע בגיל מוקדם מדיי ולא מתאים למקרה ועדיין אין מאמרים בנושא שמתריעים בפני השלכות נפשיות של המהלך הזה. קולי לא נשמע

[עתליה*]

אוי אישה יקרה, הלב שלי נקרע מלקרוא את זעקתך.
מסכנים הילדים הרכים שבתי משפט מחליטים על גורלם, שופטים ושופטות כאחד.
לאן נעלם ההגיון ?
לאן נעלם השכל הישר?
איפה ההבנה הפשוטה והטבעית שעוללים זקוקים לאמא יותר מאשר לאבא..
מה זה ה'שיויון' הזה בין אמא ואבא כשמדובר בקשר של ילד לאמו.
כל דבר מחלקים 'שווה בשווה', כאילו שילדים זה רכוש , נכס..
כואב לי . ואין לי עיצה. מחבקת אותך.
אולי הדבר הנכון ביותר לעשות מאחר וכבר הוכרע הדין, הוא לנסות להתייחס לאבא של הילד
בעדינות וזהירות,לא בגלל טובתו, רק בגלל טובת הילד..
פפפפפףףף!!!

[בשמת_א*]

[שמחת_ציון*]

מקשיבה לך
חיבוקים וחיזוקים

[איתך*]

קוראת ובוכה

[קול_פעמונים*]

נחמץ לי הלב...
שאלה קטנה- וממש מקווה שלא אובן לא נכון- כולי מלאת אמפטיה למצב הקשה הזה-
נניח שהיית מסרבת ומשאירה אותו איתך צמוד.
מה היה קורה?

[פלוני_אלמונית*]

אמא יקרה,
הלב נקרע... שולחת לך ולילדך הרך חיבוק עוטף ורחב. אולי תנסי לקבל חוות דעת פסיכולוגית מפסיכיאטר או פסיכולוג ילדים, רצוי כזה המוכר כעד מומחה מטעם בית המשפט, נגד לינת התינוק מחוץ לביתך? וכן אם ניתן לשכור עורך דין מהשורה הראשונה לעינייני משפחה (יש המלצה אם תהיי מעוניינת).
כמה פעמים בשבוע הקטן צריך לשהות אצל אביו?
האם ייתכן שהאבא עצמו יוותר מרצונו על מימוש הסדרי הראייה נוכח המצוקה הגלויה של הילד?
המשיכי לכתוב ולשתף,
חושבת עליכם ומתפללת לטוב

[אמא*]

זה ממש מחזק לקרוא, תודה,
לשאלה של קול פעמונים, אם אני אסרב לשתף פעולה אני מסתכנת בביזיון בית משפט. אולי דווקא אז הם יתיחסו אליי יותר ברצינות... אין לדעת, אבל מטבעי אני לא מסוגלת להפר סמכות ברמה כזו. זה לא דבר קל לעשות ואולי גם לא כדאי בהתחשב בנסיבות הרגישות. אני משתדלת להיות ישרה כל הזמן ולא להסתבך.
לפלונית אלמונית, כמה שזה הזוי, ההמלצה על ההסדרים האלה שכוללים לינה הגיע דווקא מ"מומחית" בית המשפט... אישה משוגעת לגמרי... שעושה את מה שעשתה לי לנשים רבות וילדים רבים.
יש נגדה תלונות רבות אך עדיין עובדת כמומחית מטעם בית המשפט....

למען האמת הסיפור עדיין לא תם, ההחלטה אינה סופית, אבל איבדתי את האמונה במערכת המשפטית, האופן שבו הם פועלים פשוט נוראי, הם מאצילים סמכויות לפסיכולוגיות בגרוש או לפקידות סעד
ולא מפעילים שיקול דעת . הלוואי שהדברים ישתנו כאן... בעזרת השם שאצליח להוציא את הצדק לאור, שיבינו שהילד שלי זקוק לאמא שלו ושהוא משמש ככלי לשליטה מצידו של אביו.
שהמערכת תבין את המקרה לעומקו ויתחשבו באמת ב"טובת הילד".

היזהרו מגברים שתלטנים!!! ואם אתן חשות איזשהו אופן של שליטה, בידוד מהמשפחה/חברים, קמצנות קיצונית, קינאה, חשדנות וכיוצא באלו תפנו לגורמים שיודעים לזהות או לאבחן מקרים כאלה.
גופים כמו נעמת או ויצו. אסור להישאר במערכות האלה וטוב לזהות אותם לפני הנישואים או ההריון. זה מתחיל באלימות נפשית וממשיך לאלימות פיזית. הבעיה היא שהטיפוסים האלה יודעים להסוות טוב את עצמם...

אני מודה כל בוקר לה' שיצאתי מהזוגיות הלקויה הזו מהר ולא אבדתי בה שנים רבות. לצערי הילד שלי תמיד יישאר הילד שלו, אני מקווה שילמד לקבל ממנו את הטוב בלבד...

[ישראלונה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשמע מצב מאוד קשה. מקווה מאוד שיימצא פתרון שממלא את צרכי הילד. חבל שבעלך לשעבר לא רואה את זה.