איך מרדימים תינוק בשקט

כל כך קיוויתי שיהיה פה דף כזה שידון בבעיה הבסיסית של ללמד תינוק ללכת לישון. בכל חיפושי באינטרנט מליון ואחת עצות וסיפורים אבל הכל בסוף מצטמצם לשיטת "הרם הורד" או פשוט לתת להם לבכות- לא משהו שאני מוכנה לעשות- מה גם שלא נראה לי אפשרי במיטה משפחתית עם נמרה בת חצי שנה שזוחלת לכל כיוון- היא פשוט תקפוץ מהמיטה.
אני מודה שהכנסתי את עצמי לפינה הזאת לגמרי בכוחות עצמי ואפילו די במודע שיום אחד זה ימאס עלי ויהיה סיוט ללמד אותה אחרת אבל כל כך קל ונעים לגלוש במורד המסלול החלקל של הרדמה עם ציצי.
בהתחלה היינו מרדימים בכל מיני צורות, כל פעם משנו אחר- כדור, מנשא, סיבוב באוטו בעת משבר.. עד שהחלטתי שזהו- לישון הולכים במיטה, צעד בכיוון הנכון אבל היה לי הרבה יותר קל לעשות את הצעד הזה בעזרת ציצי- וכך היה. מאז תמרי הולכת לישון במיטה על הבטן עם הציצי בפה (לא לדאוג למרות הזווית היא מסתדרת עם התנוחה הזאת יופי- ציצי שווה הכל..). במשך חודש השיטה עבדה יופי- 5 דקות מציצות ונרדמה.
בימים האחרונים משום מה היא מוצצת עד שנמאס לה ואז פשוט נעמדת על שש זוחלת לפינת המיטה ומתאמנת בעמידה בעזרת הסורגים. נעמדת עוזבת ונופלת, מטפסת עלי מושכת לי בשיער ושולחת ידיים לאן שרק אפשר, כשאני משכיבה אותה שוב לעיתים שוב מוצצת ולעיתים פשוט פותחת בבכי.. לוקח חצי שעה של מחזורי יניקה משחק בכי כאלו ובסוף היא נרדמת עם הציצי בפה כמובן בכל תנוחה שבה היא הייתה מוכנה סוף סוף לעצור ולהכניס פטמה לפה. אם היא נרדמת על הגב בד"כ היא תתעורר אחרי זמן קצר מהרגיל בגלל שהידיים שלה התעופפו באויר מתוך שינה.
אתמול לקחה לי שעה וחצי (!!!) של כל העניין עד שהיא סוף סוף נכנעה ואני הייתי על סף ייאוש- מתחננת אליה שתלך כבר לישון..
ברור לי שזה לא יכול להמשך ככה, שתינו סובלות מכל העניין- ללכת לישון צריכה להיות חוויה חיובית ונעימה, זה ילווה אותה אח"כ כל החיים..
ברור לי גם שצריך להגיע להחלטה ברורה ולדבוק בה, אחרת שום דבר לא יעבוד ורק נצא מכך יותר מתוסכלים...
מה לעשות??
לשכב לידה ולתת לה לבכות?
להמשיך עם הציצי? גם זה כבר לא ממש עובד.. והמציצות השטחיות שמיועדות למוצץ (אותו היא לא מוכנה לראות אפילו) ממש מכאיבות לי.
לחזור לכדור?
למנשא?

איך עושים את זה???

קראת את לגדל ילדים בלי להרדים ?
(אני עדיין מרדימה עם ציצי, גיל שנה ו 5...)

אולי את משכיבה אותה מוקדם מדי
נשמע שהיא עוד לא עייפה?
(גם אני עוד מרדימה עם הציצי בגיל שנה)
יש המון דפים בנושא הזה,
שווה לחטט

לישון הולכים במיטה, צעד בכיוון הנכון
מי אמר שזה הכיוון הנכון?

איך עושים את זה???
איך עושים את מה?
מה את רוצה, בעצם?
שלא יהיה בכי? שהיא תלך לישון כל יום באותה שעה? שאת תהיי פחות עייפה? שיהיו לל תשובות נכונות לשכנות/משפחה? שיהיו לך לילות שלמים? שלא יהיה קשה לגדל תינוקת?

אצלינו
מרדימים עם ציצי, או עם מנשא, או על הכתף של אבא, או עם סיפור. טוב, לפעמים גם באוטו.
הכל לפי הגיל, בד"כ גם לפי הרצון/יכולת ההרדמות של הקנדידט.
משהו מזה מתאים לך, או כולם נראים לך לא הדבר-שאת-מחפשת?

נראה לי שלא ממש הבנת אותי.. בסך הכל אני מחפשת דרך לעשות את הדברים באהבה ובנועם, מנסה למצוא את מה שנכון עבורנו.
לא מצפה שלא יהיה בכי לעולם, לילות שלמים ברור לי שיבואו רק כשיגיע הזמן, קשה לגדל תינוקת אין ספק ובמיוחד אחת דרשנית כמו שלי שלא עוצרת לרגע אבל גם מדהים להיות לצידה במסע הזה אל תוך העולם וללוות אותה ולאהוב אותה כמו שלא חשבתי שאפשר בכלל לאהוב..
השכנים יכולים ללכת ל... המשפחה דווקא מאוד פתוחה ומקבלת, את התשובות אני מחפשת בשביל עצמי לא בשביל אף אחד אחר! רוצה להרגיש שלמה, זה הכל!

בסך הכל רוצה שיהיה נעים לשתינו כל העניין הזה של ללכת לישון, רוצה להפסיק להיות בלחץ אם הפעם זה יעבוד או לא, רוצה שלא תכאיב לי. אין לי בעיה עם ההרדמה על הציצי כשהעניין נמשך 10 דקות וגם קצת יותר אבל קשה לי עם הפעמים בהן זה נמשך שעה. כל עוד היא יונקת ונרדמת על הציצי אני מוכנה לתת לה את זה באהבה רבה ואפילו מפתחת לזה סבלנות כמו שלא הכרתי (יש לי קוצים בתחת רוב הזמן..) עד עכשיו זה הרגיש לי כאילו זה הדבר הנכון ואני פשוט מספקת לה את מה שהוא זקוקה לו, רק שבזמן האחרון נראה כאילו זה לא מספיק לה והיא לא יודעת מה לעשות עם עצמה במיטה וזה מתסכל גם אותי וגם אותה אני חושבת. הבעיה היא שפשוט אין לי מושג מה לתת לה במקום! אם לא ציצי אז מה?
אני בטוחה שהיא עייפה, אני נוטה להאמין שאני קוראת אותה די טוב ובאמת שרוב הזמן נראה שאנחנו משדרות על אותו גל...

רוצה גם להעיז לפנטז שאבא יוכל להרדים לפעמים..

אני מניקה עד שנראה שהספיק לו ואז קוראת לאבא שיחליף אותי
הוא בעל הסבלנות בנינו
שוכב לידו בשקט עד שנרדם

שלום בלושס.
אנחנו ניסינו בעבר להרדים בלי ציצי וזה לא הלך... בדיעבד הסתבר כי לא הייתה עדיין מוכנות (בגיל 5 חודשים).
ניסינו שוב לפני כחודש (בגיל 8 חודשים) וזה היה הרבה יותר קל... אם כי עדיין לא פשוט. (זה היה במקביל להוצאתה מהמיטה המשפחתית למיטה משלה)
אני פשוט הייתי מחכה שהיא תהיה עייפה אך לא יותר מדי (שפשופי עיניים, אך לא בכי), ואז אני לוקחת אותה לחדר, ל"טקס" של ליטוף כמה בובות ואיחולי לילה טוב לבובות... ואז לילה טוב לעצמה בראי, פלוס פרצופים ןחיוכים... שיהיה נעים, ואז מרגיעה על הכתף, ומניחה במיטה+מוצץ.
כאן יש שני תרחישים:

הנעים: היא נרדמת...
הקשה: היא בוכה, ואז אני נותנת לה מוצץ, היא נרגעת לכמה שניות, שוב בוכה, ןחוזר חלילה, תוך זמן מה היא נרדמת, אם היא בוכה חזק אני מרימה אותה, ואז מחזירה.

זה לא קל כשהיא בוכה, אבל מ-20 דקות של בכי, ירדנו עם הזמן עד ל2-3 דקות, ולפעמים, בכלל בלי בכי.
אני לא אוהבת שהיא בוכה, ולא משאירה אותה לבד בוכה לעולם, אני מלטפת ומרגיעה, אבל אני מבינה שתינוקת ש-8 חודשים התרגלה להרדם על ציצי, תתנגד לשינוי, אך אני מבינה שמבחינתי, השינוי חייב לבוא, כדי שהיא לא תהיה תלויה רק בי להרדם, וגם תדע להרדם בעצמה, אני חושבת שזה חזוב, ושזה טוב גם לה.
שיהיה בהצלחה רבה.
מחזקת את ידייך, מנטרה.
נ.ב. במידה ואת מעוניינת, יש "יועצות שינה" את יכולה להקיש בגוגל...

תודה מנטרה

זה בערך מהשניסיתי לעשות רק שהיא לא מוכנה להכניס מוצץ ואני לא יודעת מה עוד אפשר לתת לה כדי לעזור לה להרגע, ניסיתי גם לשים לה ביד בובה או חיתול, לא ממש עזר..
היום שוב הרדמתי עם ציצי

יש המון חומר על הרדמת תינוקות ברשת. אני חושבת שהיא כנראה לא מבינה מה היא אמורה לעשות (או לא לעשות) כדי להרדם, ואת צריכה לנסות ללמד אותה את זה בהדרגה. למשל, להניק אותה עד שהיא קרובה להרדמות, ואז להניח אותה במיטה. ואם היא מתעוררת, לקחת אותה שוב בידיים או על כדור ושוב להניח אותה במיטה כשהיא כמעט ישנה. אחרי שהיא מבינה את זה, את תוכלי להתחיל להניח אותה במיטה בשלבים מוקדמים יותר בהרדמות. ככה היא בהדרגה תלמד מה היא אמורה לעשות עם עצמה במיטה.
בעיני, כשרוצים ללמד משהו תינוק, כדאי לשים לב לרוטינה שחוזרת על עצמה, טקס קבוע, משהו שיסמל עבורם את הסיטואציה, או למשל לחבר אותה לאיזשהו חפץ מעבר.
כל זה צריך כמובן לבוא עם רגישות גדולה לצרכים שלה ולגיל שלה, כי לפעמים הם פשוט צעירים מדי בשביל ללמוד את זה, ואז אם הציצי לא עובד כדאי לעבור למשהו אחר כמו ידיים עם/בלי כדור וכו'.
אני מאוד אוהבת להרדים על הציצי, ושלי מאוד אוהבת להרדם על הציצי, אבל לצערי היא "עובדת" בדיוק לפי הספרים על שינה, כלומר כשהיא נרדמת בעצמה במיטה היא ישנה הרבה יותר טוב בלילה מאשר כשנרדמת עם ציצי וכנראה מחפשת אותו בחזרה בפה בכל התעוררות. אז אני משתדלת לתת לה להרדם בעצמה כמה שיותר.

ביום היא כן מוצצת מוצץ?

אף פעם לא השתגעה על המוצץ אבל היתה מוכנה לנשנש אותו פה ושם ולהרדם איתו במנשא, לפני משהו כמו חודש נטשה אותו לחלוטין- יורקת אותו מיד ובכלל לא מוצצת- יותר לועסת כאילו הכנסתי לה עוד צעצוע לפה ולא מוצץ. אני מנסה כבר משהו כמו שבועיים לתת לה אותו כמה שיותר בתקווה שתיזכר כמה כיף זה יכול להיות אבל אין התקדמות ואפילו נראה לי שממשיכה הרגרסיה בעניין...

אגב מוצץ-
בגיל שנה גמלנו מהנקה במהלך הלילה ונעזרנו במוצץ. לאחר כחודש היא נטשה אותו לחלוטין- יורקת אותו מיד
גם אני נלחצתי מזה בהתחלה ואז ראיתי שאם אני מניחה לה ולא מנסה לדחוף לה דברים לפה, היא מוצאת את הדרך שלה להירדם (בחזרה)
אמנם זה לקח יותר זמן עד שנרגעה אבל גם השלב הזה היה זמני והיום כשהיא מתעוררת בלילה ואני באה אליה היא נרדמת חזרה מאוד מהר, בכוחות עצמה.
וזה אפילו עדיף ממוצץ כי היא לא מתמכרת וכי הוא לא נופל
אז אם היא לא רוצה מוצץ, לעניות דעתי עדיף לשחרר

שליחה על ידי אמא* » 12 אפריל 2011, 10:54

שלום, וסליחה על האורך...

התינוק שלי בן 8 חודשים. בלילה נרדם בהנקה, ביום במנשא (ונשאר לישון את כל השינה במנשא). עד לא מזמן היה הולך לישון ב-8-9, ישן כמו אבן 3-4 שעות (במיטה צמודה לשלי), מתעורר בלילה פעמיים להנקה, וקם מוקדם בבוקר.

בשבועות האחרונים התחיל להתעורר כמה פעמים בשעות הראשונות של הלילה. בגלל עייפותי, התחלתי להניק אותו בשכיבה וכך הוא נשאר כל הלילה איתי במיטה ואנו ממשיכים לישון גם כשמניקים. אני קמה רעננה, למרות שהוא מתעורר הרבה.

נראה לי שהמנהג הזה (או משהו אחר) הפך את שנתו לקלה יותר. עכשיו הוא מתעורר לפעמים גם רבע שעה אחרי שהלך לישון, ואחרי זה אחרי חצי שעה והמון בלילה. וגם כשאני זזה או קמה מהמיטה. הוא לחלוטין לא יודע להרדים את עצמו, ובכל התעוררות קטנה כזו – צריך לינוק ולו מעט כדי להרדם.

לא קרה שום שינוי אחר. אני איתו כמעט כל הזמן מהתחלה, בשמחה רבה. אשמח גם להמשיך לישון לצידו, ואין לי גם רצון לעשות לו גמילת לילה, אשמח להניק אותו ככל שיהיה זקוק לאוכל, אך נראה לי עדיף לכולם שכשמתעורר טיפונת, יוכל מיד להרדם חזרה בעצמו. אני רואה שהוא מתוסכל ועצבני כשמתעורר ולא מצליח להרדם לבד. וגם אני פוחדת שהשיניים שלו יהרסו מהשינה עם הפיטמה בפה הרבה מהלילה. יש לי חברה שבנה עבר טיפול שיניים קשה בגלל זה, ואני יודעת על מקרים נוספים. ועוד סיבה – הרצון שהוא יפתח פערי התעוררות גדולים יותר בלילה, ויחזור לי הביוץ... (אני ממש מבוגרת. אני לא יכולה לחכות הרבה).

התחלתי לנסות את השיטה של "לישון בלי לבכות" של פנטלי, אבל כדי לעשות את זה כמו שצריך נראה לי שזה יהיה כרוך בשבילי בשבועות של לילות נטולי שינה, ואיני מסוגלת... כמובן שאיני מעלה על הדעת להפקיר אותו לבכות, אבל אני שוקלת כבר המון זמן לנסות לעזור לו להרדם לבד כשאני לצידו, גם כשהוא בוכה. אני מאד חרדה מהעניין, כי אני יהיה שזה יהיה כרוך בבכי נוראי כשלא יקבל פיטמה כשרוצה לישון.

הוא אגב תינוק משגע, חייכן, סקרן, רגוע, חברותי, וגם אסרטיבי... (כשרוצה משהו דורש מייד ובתקיפות...)

האם כדאי לנסות כזה דבר?

והאם כדאי שבלילות הראשונים אביו יהיה איתו במשך הלילה, או אני? מצד אחד, ממני הוא מצפה להנקה ויכול להיות שתסכולו יהיה גדול יותר. מצד שני, הוא רגיל להיות איתי כל לילה כל הלילה ואיני רוצה שירגיש נטוש. מה גם שאביו נמצא בבית רק בסופי שבוע.

האם כדאי לעשות זאת גם ביום וגם בלילה? או להתחיל רק ביום, או רק בלילה?

האם מישהי שעשתה דבר כזה הרגישה מצוקה רגשית אצל תינוקה למחרת הלילה הקשה?

תודה, תודה, ובבקשה לא לתקוף אותי...

שלום לכולכם,
עם ביתי הראשונה סבלנו מאד עם בעיות שינה.היינו מוצאים את עצמינו חצי לילה קופצים על כדור פיזיו או הולכים קילומטרים עם מנשא,הייתי מניקה תוך כדי שינה אבל כלום לא ממש עזר היא היתה ישנה שינה קלה וכל התעוררות דרשה זמן רב של מאמץ מאיתנו וסבלנות להרדים חזרה.
ככה הגענו לאפיסת כוחות אחרי חצי שנה,ועם הלשון בחוץ הגענו ליועצת להרגלי שינה לתינוקות בשם גנית פרג (מייסדת שיטת ה"לילה טוב").
באותו זמן הייתי כבר מוכנה לנסות הכל (חוץ מכמובן לתת לה לבכות ללא מענה),והשיטה זאת באמת יעילה,אנושית,והחזירה אותנו לחיים.
אני מאד ממליצה לחפש בגוגל קצת על גנית פרג ועל שיטת הלילה טוב,היום אני יודעת שהיא כבר פתחה מרכזים ויש לה יועצות שעברו הכשרה על ידה.
בגדול התהליך הוא להוריד בהדרגה גורמי תלות בהם תלוי התינוק כדי להרדם (כגון נענועים,ידיים,מנשא,ציצי,כדור,וכו) כשבכל פעם שמורידים גורם תלות אחד נותנים מענה ע"י גורם תלות אחר פחות חזק,ככה בהדרגה עד שהתינוק יכול להרדים את עצמו בעצמו.
לאורך כל התהליך יש היענות לבכי התינוק והוא נתמך ומחובק ואינו מרגיש נטוש בכלל,אלא להיפך,הוא לומד לפתח ביטחון ביכולתו להרדם לבד.
ומה שהכי מדהים זה שאנחנו כהורים קיבלנו כלים מדהימים שמלווים אותנו גם עכשיו עם הילד השני ויודעים איך לא להכנס לאותן טעויות שעשינו עם הראשונה.
מעבר לכך קיבלנו גם ידע על שינה של תינוקות,איך זה עובד ומה באמת הם צריכים ואותי זה ממש הציל.
בקיצור,ממליצה לקבל מידע ממישהו מיקצועי,גם אם לא מעוניינים שתלווה אותכם בתהליך אפשר לבוא להרצאה או סתם לקבל מידע באינטרנט.זה יתן לכם המון ביטחון.
בהצלחה!!(-;

כשבכל פעם שמורידים גורם תלות אחד נותנים מענה ע"י גורם תלות אחר פחות חזק
אני לא כל כך מבינה מה יכול להיות גורם תלות אחר פחות חזק? יכולה לתת דוגמאות?

איך לא להכנס לאותן טעויות שעשינו עם הראשונה
ואני הייתי רוצה שתסבירי את זה. איזה טעויות למשל? מה לא היית עושה?

לאמא,
באמת נשמע קשה, אם כי אולי יהיה קצת פחות קשה אם תיפטרי מכמה פחדים, כמו זה של הנזק לשיניים (יש לו בכלל שיניים?). אם ההנקה לא מפריעה לך אז זה פחות גרוע. בהחלט הגיוני מה שאת אומרת, שהוא לא מצליח לחזור לשינה לבד, אבל, היית מוכנה לחכות עם זה עוד, ולראות אם הוא יורד במספר ההתעוררויות? הניחוש שלי הוא שזו תקופהמאיזושהי סיבה (למשל, שמתי לב שבחורף תמיד מתעוררים יותר כי קר) , ושכמות ההתעוררויות תרד. אם יש לך סבלנות כדאי לחכות. אומרת את זה, כי גיליתי שהרבה פעמים בגידול ילדים הדבר שחסר לנו וגורם לנו לסטרס זה הפרספקטיבה. נדמה לנו שזהו זה לנצח והילד לא ילמד לעולם, וזה לא ככה.

כי גיליתי שהרבה פעמים בגידול ילדים הדבר שחסר לנו וגורם לנו לסטרס זה הפרספקטיבה. נדמה לנו שזהו זה לנצח והילד לא ילמד לעולם, וזה לא ככה.

כל מילה, לילך

שליחה על ידי אמא* » 13 אפריל 2011, 22:38

יש לו שתי שיניים חמודות...
אני בינתיים מנסה מה שאני יכולה משיטתה של פנטלי (לישון בלי לבכות). אתמול היה נראה לילה עם שיפור גדול. הערב התעורר כמה דקות אחרי שנרדם. נקווה לטוב...

כי גיליתי שהרבה פעמים בגידול ילדים הדבר שחסר לנו וגורם לנו לסטרס זה הפרספקטיבה. נדמה לנו שזהו זה לנצח והילד לא ילמד לעולם, וזה לא ככה.
בדיוק. עם או בלי יועצות שינה, ילדים לומדים לותר על "גורמי תלות" ולהרדם לבד. רק לא בגיל 8 חודשים.
(הידעתם שיעוץ שינה עולה סכום בן 4 ספרות??? פי 4 ו 5 מיועצת הנקה????)

קורס בן 100 שעות

אולי באמת תלכי על זה, הגיע הזמן שיהיו יועצות שינה באופניות שיתנו קצת קונטרה...

אולי באמת תלכי על זה, הגיע הזמן שיהיו יועצות שינה באופניות שיתנו קצת קונטרה...
אין הרבה מה ללמוד....
תשני עם התינוק, תדחפי ציצי.
אולי הקטע של לפשפש בלילה מאתגר קצת יותר.

באמת זה הסכום שהן לוקחות? חבל שלמדתי הדרכת הנקה, נראה יותר משתלם כלכלית, ועם המון לקוחות פוטנציאליים. אז מה אם זורקים לפח כמה ערכים בשביל כסף....

אמא- בשבועות האחרונים הלילות די חמים- יכול להיות שלתינוק שלך פשוט חם מידי וזה מפריע לו לישון?
או אולי משהו אחר מפריע לו? צפיפות במיטה למשל? גם תינוק צריך מספיק מקום לזוז במיטה בלי להרגיש אותך, אבל שתהיי מספיק קרובה אליו כדי שיוכל למצוא אותך, להריח אותך, ולשמוע אותך.

ואגב אני החזרתי לעצמי את הביוץ ע"י פתיחת מרווחים בהנקה במהלך היום- אמנם בגיל הרבה יותר גדול כשהם כבר אכלו אוכל רגיל..

שליחה על ידי אמא* » 15 אפריל 2011, 21:08

לא נראה לי שזה חום או קור - ההתעוררויות התחילו לפני יותר מחודש, ואנחנו די שומרים על טמפ' אחידה.

גם לא צפיפות התחילה את זה- הוא ישן במיטה צמודה לשלנו לידי - אבל נראה לי שזה שהתחלתי להניק אותו בשכיבה כל הלילה, צמוד אלי, הגביר את ההתעוררויות.

התחלתי יותר לשמור מרחק, ולהמשיך עם פנטלי, ונראה שיש שיפור. פותח מרווחים של 3 שעות (מזמן זה לא היה), מצליח לפעמים להרדים עצמו לבד במצבים שקודם היה בוכה עד בוא הפטמה.

אינדי אנית - איזה מרווחים ביום בלי הנקה החזירו לך את הביוץ?

תציצי בדף חידוש המחזור בתקופת ההנקה
אבל בעקרון מה שעשיתי היה שבוע שלם שבו דאגתי לפתוח מרווח של יותר משש שעות ולפעמים אפילו שמונה. אחרי שבוע כזה ישר קיבלתי מחזור. אני הייתי מניקה לפני שנ"צ ואז ברגע שהתעוררה נותנת משהו ממש טעים ומפתה לאכול ואח"כ יוצאת מהבית למלא פעילות ואז מניקה רק בשמונה או תשע בערב. אחרי שבוע כשכבר קיבלתי אז חזרתי להניק כרגיל למרות שהיא כבר התרגלה לא כל כך לינוק בשעות האלה אז קצת ירדו לנו ההנקות. אבל שוב זה היה בגיל שנה ושלוש בערך.

אני בכלל לא מרדימה את התינוקת שלי (11 חודשים עכשיו). אני חופשיה מסבל ומאושרת וככה גם היא. הדבר היחיד שמטריד אותי זה האם זה בסדר שתינוקת בגיל שלה תלך לישון בשתיים עשרה בלילה (?), שזאת השעה שבה אני הולכת לישון.

חופשיה מסבל
שמחה בשבילך
תלך לישון בשתיים עשרה בלילה
אם היא ישנה מספר שעות שנראה לך מספק אותה, אם היא מתפתחת כמו שצריך, אם את והיא נהנות מהמצב אז
נראה לי הגיוני שהיא תתאים את עצמה ללוח הזמנים המשפחתי.
זה קורה הרבה עם ילדים שלא הולכים למסגרות.

תודה. זה ממש מקל לשמוע שיש עוד כמוני. אני ממש נהנית לגדל אותה והצורך היחיד מבחינתי כן לשים לה מסגרת הוא זה שאומרים ש"צריך" ו"חייבים". היא ילדה נפלאה ברוך השם. נוסף לכל אני גם בהריון נוסף עכשיו - מה שעושה את זה עוד יותר קשה להשתנות. אפילו רק מהסיבה הזאת אני פשוט חייבת לוותר לעצמי.

אנחנו פשוט נעות כל הזמן ביחד שזה גן עדן בשבילנו, ורק מדי פעם תוקפים אותי רגשות אשם ש'ככה לא מגדלים ילדים'. אני ממש איכשהו מתביישת בעובדה שאין לה רוטינה, למרות שבאמת ברוך השם אני מרגישה שהכל מושלם ואפילו יותר ממושלם (מבחינת האושר ושמחת החיים ולא מבחינת מה שאחרים חושבים על החיים שלי).

כיף לכן
ביום שתרגישי שהשגרה נחוצה לכן, בגלל סיבות אישיות שלכן, תמיד תוכלי לייצר אותה
גם אם זה יהיה קשה זה עדיין אפשרי! אין סיבה לחיות עכשיו בדרך שאינה מתאימה לך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי הבת שלי בת 9 חודשים היא מעולם לא לקחה ציצי אבל לא יודעת לישון בלי המוצץ. רוב הלילות היא מתקשה לישון ונשארת עד איזה 2 ואפילו יותר וגם אני מרדימה אותה אצלי במיטה ואז שמה אותה במקום. אני גם בהריון אז ז עוד יותר קשה כי אני עובדת בבית קשה ומתה להרוויח כמה שעות שינה ואז אני ממש מיואשת וכבר כמעט בוכה לה שתישןן ...חוץ מהמוצץ אני נותנת לה בקבוק ופיג'מת סיטאן ישנה שהיא מחבקת (היא לא ישנה בלעדיה) ואז היא כבר נרדמת.הבעיה היא שצהריים היא לא ישנה בכלל היא נרדמת ל10 20 דקות ואז היא קמה עצבנית לא יודעת כבר מה לעשות..רוצה לישון קצת לפני שתגיע הקטנה ואז בכלל אני כבר בטח אשתגע איתן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי שלום
בתי בת 3 וחצי שבועות ועל הנקה מלאה ועד לאחרונה ישנה די בסדר.אבל בימים האחרונים זה השתנה והיא ערנית ויכולה להיות ערה גם 8 שעות רצוף לפעמים עם בכי ולפעמים בלי אני פשוט גמורררררררה
אשמח לטיפ או שנים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היא ממש קטנטנה
הם כל כך משתנים בתקופה הזו
אולי תצליח להרדם בהנקה? אולי מנשא? זה בהחלט תקופה לא קלה ומעייפת.
יש סיכוי שאת מפספסת את הרגע שבו היא עייפה ואז כשהרגע עובר היא עוברת את השעה שלה ואז כבר קשה יותר להרדים כי היא בעוררות יתר.
לי אישית מנשא מאוד מאוד עזר. אפשר גם להכנס איתה למיטה מחובקת,עם הנקה או בלי ולנסות להרגיע ככה.
אפשר לצאת קצת לאויר הצח בחוץ, הם זקוקים לזה מאוד. אפשר טיול בעגלה, או טיול עם מנשא.
בגדול הייתי אומר מנשא. זה היה התשובה שלי בגיל הזה. יש לך?
עם מנשא את יכולה להרדים ויחד עם זה להמשיך לעשות דברים בבית. כי עדיף להמשיך לזוז כשנמצאים עם מנשא ככה הם נרדמים. לפעמים אם יושבים עם מנשא הם לא נרדמים (אבל לפעמים כן,שווה לנסות)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

https://amotherlifeblog.blogspot.co.il/ ... g-[po]post 28[/po].html

איך מרדימים תינוק

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי, התינוק בן עשרה חודשים, בזמן האחרון ההרדמות בלילה ארוכות ומתישות. הוא יונק זמן ארוך מאוד, נרדם, מתעורר זמן קצר לאחר מכן וחוזר חלילה פעמיים שלוש בלילה... הבנתי שלקראת גיל שנה התינוק צריך ללמוד לישון לילה שלם ואצלינו רק מתעורר יותר ויונק המון. ביום אוכל טוב ובתאבון. בכל זאת בלילה רעב מאוד ומתעורר עם טיטול ספוג מאוד ומנופח ולפעמים גם בשלולית..המליצו לי בטיפת חלב על בקבוק שאוב עם דייסת קורנפלור אבל להתעסק עם בקבוקים כשיש אמא בסביבה נראה לי לא נכון.
איך אפשר ללמד אותו לישון רצוף?

שליחה על ידי שקטה* » 25 מרץ 2019, 08:53

היי,
לי דווקא עזר כן לתת בקבוק שאוב בלילה. גם אצלנו היייתה תקופה בערך באותו גיל שהשינה הייתה ממש איומה עם הרבה התעוררויות בלילה וכל פעם הינקתי וזה גמר אותי. פשוט לא היו לי כבר כוחות. בסוף החלטתי להרגיל אותו שבלילה כבר לא יונקים אלא שותים מבקבוק. למרבה ההפתעה הוא ממש לא התרגש מזה, קצת הופתע בהתחלה אבל דווקא נהנה גם לשתות מבקבוק והתחיל להתעורר הרבה פחות. בערך באותו גיל גם הפסקתי לישון איתו בחדר כי חשדתי שהנוכחות שלי מעוררת אותו ומזכירה לו שאפשר לינוק בכל התעוררות קלה. אם הייתי רואה שהוא סובל מהשינוי הזה מן הסתם לא הייתי עומדת בזה וממשיכה להניק בלילה, אבל באמת שזה הלך ממש חלק. ממש ממליצה לך לנסות ולראות איך זה הולך, אולי תהיה לך הפתעה לטובה.
לפעמים אנחנו מקובעות בעצמנו על דברים וחושבות שהתינוק יילחץ ממשהו ולא יתמודד עם זה ובסוף מתברר שזה רק היה בראש שלנו...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי שקטה, בעצם במקום להניק בשכיבה באמצע הלילה ולהמשיך אחר כך לנמנם לקום לגמרי כדי לחמם חלב בבקבוק? כשבבוקר עלי לקום מוקדם לעבודה....
אני לא רוצה גם להעביר אותו לבקבןקים במקום הנקה. ואין לי מתי לשאוב לו עוד חלב בכל מקרה אז זה יהיה רק מטרנה ..

כיוון שביום את בעבודה והתינוק עסוק בלחקור את העולם ולהתרוצץ, הוא מתפנה לינוק יותר בלילה, זה טבעי וזה יתאזן.

שליחה על ידי שקטה* » 25 מרץ 2019, 12:01

אף פעם לא חיממתי באמצע הלילה ובכלל לא בטוחה שמותר לחמם חלב אם? הייתי שואבת לפני שהלכתי לישון ומשאירה את הבקבוק לידי. זה נשמר בטמפרטורת החדר 3-4 שעות. היה לי בדרך כלל עוד בקבוק במקרר שהייתי מוציאה אחרי שהיה מסיים את הבקבוק שבחוץ למקרה שירצה עוד חלב יותר מאוחר, אבל בדרך כלל שתה רק אחד. אם מזג האוויר היה חם הייתי שומרת את הבקבוק הראשון ליד המיטה שלי במין פאוץ' כזה ששומר על טמפרטורה עם קרחונית כזאת שלא ממש נגעה בו אלא הייתה קרובה אליו. כך שהוא בכל זאת היה בקצת קירור אבל לא קר כמו מהמקרר. בשבילי זה היה ממש שווה את זה כי זה הפחית משמעותית את ההתעוררויות בלילה. הוא פשוט הבין ממש מהר שבלילה אין יותר ציצי. ממש לא רואה בעיה עם זה בגיל הזה והמשכתי להניק גם בהנקה רגילה עד גיל שנה ומשהו בלי קשר, זה לא פגם בזה. אם את נותנת בקבוק בשעות מסוימות לפי מה שמתאים לך זה לא אומר שאת מפסיקה הנקה בשאר הזמן.

שליחה על ידי שקטה* » 25 מרץ 2019, 12:04

אבל זה כמובן מאוד אישי ותלוי בתינוק ואיך הוא מגיב לשינוי. אני פשוט מנסה להגיד לך שאולי תבואי לזה בראש פתוח ותנסי, במקרה הכי גרוע תחזרי למה שהיה קודם. במקרה הטוב תהיה לך הפתעה והלילות קצת ישתפרו. אבל כדי שיהיה לזה סיכוי להצליח את צריכה לבוא לזה בגישה חיובית אחרת הוא עלול לקלוט את המחשבות שלך ולהתנגד...

מנטרה תודה רבה, עזרה ענקית