שיקום צוואר הרחם

אנונימי

מבקשת רעיונות ועזרה בנושא שיקום צוואר הרחם על מנת למנוע לידה מוקדמת

והרי סיפור ההפלה שלי, הכואב, העצוב, המדמם: בת עשרים ושלוש הייתי כשהחלטתי שהגיע זמני להיות אם. לאחר כמה חודשים של נסיונות נכנסתי להיריון רצוי שהתקבל בברכה. עדיין התייסרתי באשמה על כך ששלוש שנים קודם לכן הפלתי באופן יזום הריון לא רצוי, והרגשתי שהתיקון שלי קרב ובא.
בסוף החודש השלישי הגעתי לרופאת הנשים שלי לאולטראסאונד ראשון, כולי התרגשות. כבר מתכננת לידת בית, הריון בריא וחווית לידה מעצימה. שק הריון ריק. העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם והגוף ממשיך בשלו. צריך לעשות גרידה. דחוף. מחר בבוקר. אלוהים.
בבית החולים פגשנו אדישות וקור רוח. הרגשתי מושפלת, מחוללת, אנוסה.
חודש וחצי אחר כך הגעתי לרופאה שלי וגילינו באולטראסאונד שיש שארית שלייה ברחם. גרידה חוזרת. מחר. אלוהים.
שוב עברנו את מסכת הייסורים שאין בכוחי לתאר, ולאחר כמה שעות השתחררתי הביתה. ובבית, במקלחת, זרם דם בלתי פוסק במורד ירכיי. למיון. עכשיו.
אושפזתי למשך שני לילות כשידיים רבות נדחפות בין רגליי שוב ושוב. שנאתי את גופי הבוגד בי, את המערכת הבירוקרטית הקרה והמנוונת המופקדת על בריאותי, ובעיקר, האשמתי את עצמי. הרי היה לי הריון תקין בגיל עשרים, כבר עמדתי להתחתן, והפלתי אותו. זה ה"עונש" שלי, ה"קארמה" שלי.
לא דיברנו על זה הרבה, פשוט כי לא היו לנו מילים. אני דחיתי את הנסיון להריון נוסף מחוסר יכולת להתמודד.
והינה, ההריון הנוכחי, התיקון האמיתי שלי, קרס בחודש שביעי, כנראה כתוצאה מהגרידות המרושלות בעבר.
איזה תיקון ואיזה נעליים. שלושה שבועות של אישפוז בשמירת הריון. שישה שבועות של פגייה.
שום לידה בבית, שום לידה טיבעית, שום לידה. ניתוח חירום בהרדמה מלאה.

המקום הזה (האתר, העלון, הקהילה), נותן לי תקווה למשהו אחר. לא נואשתי מגופי. לא נואשתי מיכולתי להיות ככל הנשים. לא אלך שוב ככבשה עיוורת אל סכיני המנתחים. אני לגופי וגופי לי. אמן. (מתוך הבלוג שלי).

החלטתי לעשות הכל כדי למנוע לידה מוקדמת בהיריון הבא. רופאת הנשים שלי אמרה שבמקרים כאלו לא נהוג לעשות תפר בצוואר הרחם (ובאמת לא נראה לי שהוא צריך עוד טראומה). השאלה - מה עושים?
הגעתי למיון יולדות בעקבות דימום בשבוע 28, עם פתיחה של שלוש וחצי ומחיקה של שמונים אחוז. אי ספיקה של צוואר הרחם. אחרי שבוע וחצי של שכיבה מוחלטת במחלקה הייתה לי ירידת מים, עשרה ימים אחר כך צניחת חבל טבור וניתוח קיסרי חירום (בשבוע 31).
את התינוק הבא אני רוצה ללדת בבית, בזמן, תינוק בריא וגדול בלידה טבעית. האם זה אפשרי? מה אני צריכה לעשות לקראת ההיריון ובמהלכו כדי למנוע לידה מוקדמת? אשמח לשמוע מנסיונן של אחרות, עצות, תובנות, קישורים, הפניות, וכל מידע שעשוי להיות רלוונטי למצבי. תודה!

אין לי ממש עצות, תובנות, קישורים, הפניות, . איני מעיזה להשוות את שמירת ההריון שלי למה שעברת את, קטונתי. אבל אני כל כך מבינה את התחושה הזו, הצורך להתחזק וללמד את עצמנו איך לא לאכזב את עצמנו בשנית.
מחזירה ל מה חדש , בהצלחה

האם צוואר הרחם הוא שריר טבעתי ?

עד כמה שזכור לי- ארוך

האם עקבת אחרי סיפור ההריון של בשמת עם שי?

מדוע לא רצו לתפור לך את הצוואר?
לפי המלצתה של ענת שן לוי - שיטת פאולה שמחזקת את השרירים הטבעתיים ובנוסף אבחון במכשיר ביקום שהוא מכשיר המאבחן מצב של איברים פנימיים. גם אני קטונתי, אך הסיפור שלי הוא שאותי החליטו כן "לתפור" (דבר שאני מתחרטת עליו ומקווה להימנע ממנו בהריון הבא) וילדתי בשבוע 41 בניתוח. לא ברור אם הלידה היתה בזמן בזכות התפר או ללא קשר אליו. שיהיה לך בטוב.

תודה לכולכן על התגובות!
טרה רוסה - לא.
גילה חורש - לא. אשמח מאוד לשמוע (כלומר לקרוא).
גלי - הרופאה אמרה שבמקרים כמו שלי לא תופרים, בגלל השלב בו קרס צוואר הרחם, בשבוע מתקדם של ההריון. לפי מה שהבנתי התפר לא יעיל במקרה כזה. לגבי שיטת פאולה, לא מדובר בשריר טבעתי.
אשמח לקבל פרטים לגבי המקרה שלך (למה החליטו לתפור, מה היה הסיפור).
אני חושבת שנוצר אצלי איזשהו קרע במהלך הגרידה, ואין לי מושג איך אפשר אם אפשר לאחות אותו.

במהלך סריקת האיברים הראשונה (בשבוע 12 נדמה לי או משהו בסביבה) הרופא אבחן צוואר קצר באורך 2-3 ס"מ ופתיחת צוואר ל- 5 מ"מ והמליץ לתפור. כמובן שנלקחו בחשבון 2 ההפלות המלאכותיות שעברתי שנים רבות לפני כן. קיבלתי בזמנו את רוע הגזירה ונאלצתי לבצע את התפר בהרדמה מלאה.
היום, 5 שנים לאחר מכן, רוצה שוב להתעבר. ניגשתי להיוועץ עם רופאה אחרת והיא אמרה שניתן לא לבצע את התפר אלקטיבית אלא להיות במעקב כל שבועיים ולראות אם יש שינוי בצוואר.
האם עקבת אחר הצוואר עד לשבוע ה 28 ?

ליזה, אם זהו איזשהו קרע או פגיעה ברקמת השריר של צוואר הרחם, ניתן להשתמש בשיטות של ביופידבק ו/או דימיון מודרך. לגבי דימיון מודרך, אשמח לשבת עימך ולבנות לך הנחייות אפילו קוליות לעבודה עצמית. זה אפשרי.

כמו שגלי כבר צטטה אותי, איבחון וטיפול במכשיר ביקום אולי לא יחולל פלאים - אבל יכול להוסיף משהו לכל דבר-אחר שניתן לעשות. הייתי ממליצה מאד גם על טיפול שיחתי, על מנת לשחרר מעט מהעומס הרגשי, שיכול להיות עצום - אחרי כל כך הרבה קושי.
חברה שלי במצב דומה התייעצה גם עם אסטרולוגית ומתקשרת, כדי לברר מה הסיכוי שלה ללידה טבעית. משאמרו לה שהסיכוי שלה לזה נמוך, (כיוון שנולדה עם "חולשה ברחם") זה עזר לה להשתחרר מהאשמה עצמית. זה לא הפחית את הנסיונות שלה ואת התקוות לנס, אבל זה עזר לקבל את המציאות יותר בקלות. זה כבד. אני יודעת. חיבוק גדול.

גלי - אצלי הסיפור הוא אחר. הצוואר היה בסדר עד שקרס לפתע בשבוע 28. גם עכשיו הרופאה בדקה והכל נראה תקין. אני מאחלת לך הריון ארוך ולידה טובה.
ענבל - אשמח לנסות. אם כי בשמירה (בין שבועות 28-31) ניסיתי קצת דמיון מודרך ולא הצלחתי להתמיד בזה (אני קטנת אמונה). ביופידבק עושים אם אני לא טועה בקופת חולים?
ענת - איפה אפשר לעשות איבחון וטיפול במכשיר ביקום ? (ומה זה מכשיר ביקום?)
לגבי טיפול שיחתי, הייתי מאוד רוצה אבל זה בעייתי. עולה המון כסף שאין. רעיון האסטרולוגית מעניין (אם כי אני יותר בעניין של קלפי טארות, אני אבקש מהחברה שפותחת לי כשתחזור מחו"ל).

תודה רבה על התמיכה!
האם משהי שמעה על משהי שצוואר הרחם שלה השתקם אחרי בעיה דומה...? הלוואי הלוואי הלוואי.
שנה טובה!@}

ליזה, אני הייתי מדברת ונבדקת אצל דר ברדה. הוא רופא במכבי אז זה לא אמור להיות יקר. לשמוע עוד דעה. האם צוואר שקרס תמיד יקרוס שוב?
לגבי טיפול שיחתי, אולי שיחה עם אורנה שפרון ? לפי המודעה שראיתי בבאופן, זה גם לא מאוד יקר.

אגב, זכור לי שהמיילדת שלי סיפרה לי על יולדת שהייתה לה שהייתה עם פתיחה של 5 במשך 3 חודשים, עד הלידה.

גילה, האם יש דף שמפרט את סיפור ההריון שלי? לדעתי, יש פשוט התייחסויות פזורות שלי בכל מה שכתבתי בתקופת ההריון...

ליזה ליזה, בשליפה ראשונה עולה בדעתי רק תרומה אחת: יהודית שריג, שיקום רצפת האגן, בית החולים איכילוב.

בהריון שלי,

נעזרתי בקלטת של "מדיטציה" עם תרגיל בדימיון מודרך לריפוי, כדי לעצור את הצירים (בחילות והקאות קשות ["עודף הקאות בהריון", טופלתי בנרות פראמין] משבוע 3 [כן, כן] ועד 21, הקלה בהקאות משבוע 22, דימום, אישפוז באיכילוב ושמירה משבוע 22, התחלת לידה בשבוע 29 נעצרה בעזרת אינפוזיה, ואחרי זה - כמה שבועות רצופים עם צירים כל הזמן).
נעזרתי במיילדת שלי, אילנה שמש (היא יילדה אותי בלידתי הראשונה. בשניה היא היתה בחו"ל וילדתי עם המחליפה שלה, מיכל בונשטיין), שהיתה מעיין של עצות טובות ומידע - לא רק עבורי, אלא גם עבור אחותי, שהיתה גם היא בהריון במקביל לי והודות לאילנה ולעצותיה ניצלה כמה פעמים.
נעזרתי באתר "אמנות הלידה" www.leida.co.il להרבה עצות טובות ומידע בכל מיני תחומים (מאוד ייתכן שיש שם גם מידע שיעזור לך, כדאי לעשות חיפוש בפורום).
נעזרתי בטיפות צמחיות (לא הומיאופתיות, אם כי יש גם גירסה הומיאופתית) לעצור את הצירים.
נעזרתי בשיטת פאולה, שאני מתרגלת כבר כמה שנים.
נעזרתי בדיקור סיני (המרפא הסיני שלי, רני אייל, בא אלי הביתה כדי לטפל בי, כי לא יכולתי להגיע אליו). כל שבוע הגוף שלי כבר כמעט הוציא מתוכו את ההריון, שהיה עומס קשה מאוד על הגוף שלי, וכל פעם הוא דקר אותי והחזיר אחורה את תהליך ה"הוצאה".
מיכל בונשטיין, המיילדת שלי, עשתה לי טיפול בשיטת "קול הרוח" (מקווה שלא טעיתי בשם השיטה, זו שיטה של טיפול בעזרת הקול, וגם יערת דבש מבינה בזה) וגם הטיפול הזה חיזק את ההריון והשאיר את החמוד הקטן אצלי עד שהיה מותר לו לצאת.

מאז הלידה למדתי עוד כמה דברים:

הסכנה ללידה מוקדמת אצלי היתה קשורה קשר הדוק בהקאות המטורפות בהתחלת ההריון (איבדתי בבת אחת 10 קילו, שהיו 20 אחוז ממשקלי). כלומר: תזונה, תזונה ושוב תזונה. אילו הייתי מסוגלת לאכול תזונה הריונית נכונה ובריאה, זה לא היה קורה. אבל הגוף שלי פשוט לא עמד בעומס (היו עוד גורמים שם, אבל ברשותך, לא אכנס אליהם בפורום זה). על ענייני התזונה כתבתי בדפים הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף וכן תזונה ללידת תינוק בריא . היום אני יודעת שיש עוד דברים שאפשר לעשות בעניין הבחילות וההקאות, וכמה זה קריטי לעשות אותם. וכמה חשוב להקפיד על תזונה רבה, מגוונת ובריאה בהריון.

ואם יהיה עוד משהו, אשתדל לחזור ולרשום.
וחוץ מזה אני מצדיעה לגישה שלך ולדף הזה. כל הכבוד לך!

לינק

טרה רוסה וענבל - תודה!
בשמת - אני נדהמת מהקשיים שעברת ומעוז רוחך. את מהווה מקור השראה עבורי, תודה לך.

איפה אפשר לעשות איבחון וטיפול במכשיר ביקום ? (ומה זה מכשיר ביקום?)
ראי איבחון וטיפול בביקום

וואו, קשה לחזור לדף הזה. עברה שנה וחצי מאז פתחתי את הדף, ועכשיו אני שוב בהריון, בחודש שלישי. קצת יותר גדולה משהייתי, אבל עם לא הרבה תובנות חדשות. אכן החלטתי להמנע מתפירה. האופציה היחידה הידועה לי היא שמירת הריון. אבל ממתי? אני מבקשת מכל מי שעברה משהו דומה, או מכירה משהי שעברה משהו דומה, או קראה פעם באיזשהו מקום על מקרה דומה, לכתוב פה ולספר לי. כל פירור מידע יכול להועיל בשלב זה. אני מרגישה כמי שיוצאת לדרך חדשה ולא ידועה. רופא הנשים שלי לא ידע לומר לי מה לעשות מלבד להמליץ על תפר ("שמירת הריון זה משהו שעבר מן העולם", לדבריו).
אנא שתפו אותי בנסיונכן ובמידע שברשותכן, תודה @}

ליזה ליזה - אשמח לשתף מנסיוני.
איבדתי תאומים בלידה מוקדמת בשל ירידת מים והתחלת צירים בשבוע 23 בהריון ראשון, בשני ההריונות שלאחר מכן שכבתי בשמירת הריון בחלק מהזמן.
בראשון משבוע 20 עד 35, בשני התחלתי מאוחר יותר, בשבוע 28, כשנצפתה התקצרות צוואר. אז גם כתבתי כאן בדף לוג שמירת הריון , תציצי אם משהו שם יכול לעזור לך.

ואני יודעת ומאמינה דווקא הפוך מהרופא שלך - תפר הוא זה שעבר מהעולם, ושמירת הריון היא הדרך המתאימה ביותר במקרים של אי ספיקת צוואר הרחם.

אם את רוצה לשאול עוד או משהו, את מוזמנת לכתוב לי למייל tsalsela ב-gmail נקודה קום.

רינ צ'י תודה רבה! את מעודדת אותי מאוד. שלחתי לך מייל.

אני מרגישה כמי שיוצאת לדרך חדשה ולא ידועה
מחזיקים אצבעות...

מה עם לדבר עם מיילדות בית? בשמת כתבה לך למעלה שמידע מאילנה וטיפולים ממיכל מאוד עזרו לה.

<מא>

אולי תנסי לפנות ל ליאור טל מטפל אייפק שעובד הרבה עם נשים בהריון בעלי נסיון וידע וגם יחסית באזורך (עובד בקרית ביאליק)

הי מא, מזל טוב על התינוקת החדשה @}
מה עם לדבר עם מיילדות בית?
דיברתי עם שרלה שעזרה לי מאוד, בעיקר בתמיכה נפשית.
נפגשתי עם ההומאופטית שלי שמתאימה לי תרופה בימים אלו.
הגעתי להבנה שאני צריכה להחליט בעצמי, בעיקר על סמך "תחושות בטן". אין פיתרון מדעי.
הי חוה, לגבי אייפק אני לא יודעת, אחשוב על זה.
תודה לכל המגיבות, אשמח לרעיונות נוספים.

הי ליזה ליזה , מזל טוב להריון החדש שבתוכך.
אני חושבת שכבר דיברתי איתך על זה בעבר- דימיון מודרך ככלי.
אנסה לפרט קצת יותר:
במשך ההריון האנרגיה צריכה לבוא מלמעלה - להכנס מהראש (צ'אקרת הכתר) ולעבור לצ'אקרת העין השלישית, ללב, לבטן, לזרום באור את כל הדרך עד לרחם, לעטוף את העובר (זו הזדמנות לדבר איתו, להרגיש מה שלומו ולהעניק לו אהבה זכה) ולצאת מבעד לנרתיק, וכשאת מדמיינת את האנרגיה זורמת את מדמיינת את צוואר הרחם ארוך, סגור, קשה, מוצק, אחורי. את הנרתיק ארוך-ארוך, ואז האנרגיה זורמת לרגליים ולאדמה. החיבור לאדמה מגיע מלמעלה, מהכתר ומחזק את העובר ברחם.
לקראת לידה מתחילים להזרים את האנרגיה מלמטה למעלה, זאת אומרת לא מהראש כלפי האדמה אלא מהאדמה כלפי הראש, כשהאנרגיה נכנסת דרך הרגליים, עולה לרחם מהנרתיק (ואז בדימיון צוואר הרחם מתאים ללידה- קדמי, קצר, רך וגמיש) ולרחם, פוגשת את העובר, עוטפת את הרחם, והלאה למעלה- מקלעת השמש, מפתח הלב, החזה, הצוואר, העיין השלישית והכתר.
מקווה שעזרתי...

הי ליזה ליזה
שלחתי לרות מייל עם עבודה שרציתי שתקראי. קראת?
וחוץ מזה, את מוזמנת אלי , אני יוכל לתת לך כלים. קחי מרות את הטלפון ודברי איתי.
בהצלחה .

שתהיה הפעם חוויה נפלאה ..עם ריח של פריחת הדרים באויר וציוצ ציפרים פרחות מהשכונה של הערסית.. הרבה חמסות וברכה אחת ענקית כמו הכדור פורח של ההוא ממסביב לעולם בשמונים יום ..תכלס מה שרציתי להגיד שיהיו הריון ולידה מבורכים ..ולא לשכוח לתת יריקה נגד עין הרע!

תודה לכולכן @}
לביאה, מסיבות טכניות עוד לא קיבלתי את המייל (לרות אין מחשב...), אלחץ בכיוון ואקרא בהקדם.
בינתיים החלטתי לבצע מעקב אולטראסאונד על צוואר הרחם אחת לשבועיים החל משבוע 14 (עוד שבועיים). אם יראו שינוי במצב צוואר הרחם, אתחיל מיד שמירה, אם לא יראו כל שינוי אתחיל את השמירה בשבוע 18 או 20 (עוד לא החלטתי), ואז אעבור למעקב פעם בחודש, עד שבוע 36, אז אקום מהשמירה ואתחיל להתאושש ממנה ולהתחזק לקראת הלידה, שתתרחש ודאי בין שבוע 40 ל 42, בבית, כחוויה מתקנת וטובה, מחזקת ומעצימה

ליזה ליזה - נשמע אחלה תכנון

שיקרה בדיוקבדיוק כמו שאמרת
(אצלי זה עבד ככה)

_ליזה ליזה - נשמע אחלה תכנון
שיקרה בדיוקבדיוק כמו שאמרת_

גם ממני.

ושאלה: למה הכוונה בשמירת הריון - שלא קמים בכלל מהמיטה?

תודה.
שמירת ההריון שאני מתכננת כוללת קימה לשירותים, אבל רק לשירותים.

במשך ההריון האנרגיה צריכה לבוא מלמעלה
ממה שאני מכירה, משיטת פאולה וגם ממהגיון הפיזי, בהריון דווקא רצוי להזרים אנרגיה כלפי מעלה.ששום דבר לא יצא תרתי משמע מהנרתיק. ולקראת הלידה לחזור ולהזרים כלפי מטה והחוצה, כמו הלידה עצמה.

הי ליזה ליזה .
הגעתי לפה דרך הודעתך בדף הריון שני אחרי לידה מוקדמת , שאיך שראיתי את הכותרת שלו חשבתי שאת פתחת , כי זכרתי את שיחתינו בטיול .
שמחתי מאוד לקרא שאת בהריון. ואני אשמח לתת לך כל תמיכה במהלך השמירה .
מאחלת לך הריון ארוך ולידה מופלאה כמו שלי .
גם אני הייתי בשמירה מלאה מלבד הביקורים במחלקת הריון בסיכון אחת לשבועיים קמתי פחות או יותר רק לשירותים , השמירה הייתה מרגשת , מעצימה ונהדרת .
הטלפון שלי אם את רוצה לדבר (בשמירה לא תוכלי להכנס למחשב , אני לפחות ניסיתי בשכיבה ולא היה לי נוח אז פשוט עזבתי את זה , בכלל מיינתי היטב מה עושה לי טוב וזנחתי את כל היתר , כולל האתר שבתקופות אחרות אני ממש מכורה ).

ארני, תודה רבה! @}
את הראשונה שנתת לי את הרעיון ואת האומץ להחליט על השמירה ואני מודה לך על כך מקרב לב. בעלי מסדר לי אינטרנט אלחוטי עם לפטופ לידי לזמן השמירה ואני מקווה שאוכל להיות מחוברת לאתר בזמן הזה. מעקב אולטרסאונד יהיה לי אחת לחודש אצל רופא הנשים שלי, מקווה שזה יספיק.
מתחילים עוד עשרה ימים... אני אופטימית.
מאחלת לעצמי שמירה מרגשת , מעצימה ונהדרת .
אשמח לדבר איתך, בטלפון או במייל, סליחה שלקח לי זמן לראות את הודעתך ולמחוק את המספר.

עורכות יקרות
אנא השאירו את הדף הזה, הוא מלא כוח, ואמונה, ואהבה.

למה בכלל מחקו אותו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כנראה שהשמירה שלכן לא צלחה אם אף אחת לא כתבה כאן את ההצלחות שלה. הסיכון הוא גבוה מידי לא רוצה לעבור הפלה יותר לעולם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני עברתי לידה מוקדמת בשבוע 26 להריון -הריון שני .(שבהריון הראשון עברתי ג"כ הפלה שבו נאלצתי לבצע גרידה)הלידה המוקדמת החלה בדימום ונאלצתי ללדת בניתוח קיסרי אורכי כדי להציל את חיי הפגית.לאחר ימים ספורים היא כבר לא הצליחה לשרוד...
עכשיו אני בתחילת הריון והרופא ממליץ על תפירה.אני מתלבטת מאוד שמעתי שלפעמים זה גורם ללדות מוקדמות יש לך עיצה בשבילי מה כדאי לעשות?.