נשים גברים רציונליות ורגשנות
נשלח: 24 דצמבר 2004, 08:21
ראו גם: היגיון מול רגש
הדיון התחיל בדף אחר.
הדיון התחיל בדף אחר.
כתבתי דיון במרכאות כי הדברים שכתבתי בדף המקורי זכו לשלל תגובות כזה שלא יכול להקרא דיון –
כולל תאור שלהם כדברי "זבל", התקפות על ניק שבחרתי וכ"ו. ננסה לפתוח דף חדש.
נפתח בהתיחסות לתגובה אחת, של אליס בארץ המראה שדווקא היתה לענין עצמו:
אני כתבתי ש
אני רוצה להציע הסתכלות אחרת על כל הקונפליקט הנורא הזה בינך לבינם. אני לא חושבת שהוא היה בין קול נשי לקולות גבריים למרות שבשטח את היית אשה והם גברים (חוץ מהאשה המבוגרת שם שאת הזדרזת לומר שהיא חברה לגברים האיומים). הוא היה בין גישה רציונאלית לגישה רגשית. את התנהגת באופן רגשי והם באופן רציונלי … השיח שלך היה רגשני ושלהם רציונלי לחלוטין.
ובתגובה כתבה אליס בארץ המראה ש:
_וואי. כאילו לא היה הגל הראשון של הפמיניזם, וגל שני, ו(אולי, הלוואי, אמן) גל שלישי. כאילו לא התקדמנו בכלום.
אני לא כותבת את זה בציניות, אלא בעצב גדול. אני מקווה שאולי זה התפלק לך במקרה. או שלא קראת את הפסקה הזאת עוד פעם לפני ששלחת. כי מה שכתבת כאן הוא, אחד לאחד, הטיעון הישן כנגד נשים בפוליטיקה. כנראה שאין חדש תחת השמש. אותו טיעון עצמו נטען כנגד מתן זכויות פוליטיות לנשים (אין להן רציו, רק רגש, אז איך אפשר לסמוך עליהן ולתת להן זכות להצביע? ואת מוסיפה: לפעול פוליטית). צ'רצ'יל (שהתנגד מרות למתן זכות הצבעה לנשים באנגליה) לא היה מנסח את זה טוב יותר. ברוכים הבאים לתחילת המאה העשרים.
את לא רואה את זה בטקסט שלך?_
אז קודם כל - אני רואה שיש כאן משהו בעיתי. זה באמת התפלק לי חצי במקרה.
אבל פרשתם את מה שאמרתי לא נכון. אני לא טוענת שהגישה הרציונלית עדיפה על הגישה הרגשית (אבל אני מודה שזה השתמע ממה שכתבתי). ההפך. העולם מנוהל ע"י גברים, סו קולד "רציונלים" ותראו איך העולם נראה. ומה שקורה בישראל מבחינת לאן המדינה הולכת זה דוגמא מצוינת לאיפא מדינה שמנוהלת ע"י גנרלים "רציונלים" הולכת – למקום רע מאוד ובדרך הורסת את החיים למליונים.והדוגמא הכי רלוונטית מתחום הפוליטיקה אצלנו זה הגנרלים שהסבירו לנשים “היללניות” של 4 אמהות למה אסור לצאת מלבנון ולמה זה יגרום לאובדן בטחון וכל הזיבולים האלה – וראינו מה קרה בסוף. יצאנו והופס - שקט.
בכלל האם ניתן להסכים מה זה טעון רתיונלי ומה זה טעון רגשי. לא נראה לי. אם אפשר להסכים זה אולי שרוב הטעונים הגבריים הרציונלים הוכחו כלא נכונים?
אבל אני כן טוענת שיש גישות שונות לשינוי או למאבק חברתי או פוליטי. יש גישה שמסתכלת על המיקרו ויש גישה שמסתכלת על המיקרו על האדם "הקטן" (שהוא לא קטן בכלל לדעתי !).
להבנתי את ההבדלים בין המגדרים נשים נוטות יותר לכיוון פעולה דרך המיקרו וגברים דרך המקרו.
ויש ארגונים נשיים ויש ארגונים גבריים וזה בסדר. מותר גם לגברים להתאגד. זה אולי מה היה הכי לא ברור בדברים שכתבתי בדף הקודם - אני לא אומרת שהגישה "הרגשית" צריכה לסגת מפני הגישה "הרציונלית". אני אומרת שלשניהם יש מקום והרוב קובע. לא צריך לכפות.
לדוגמא, נסתכל על נושא שאנחנו דנים בו עכשיו ב ציד מכשפות מודרני על זה שהמדינה עלולה לא לאפשר לנו ללדת בבית (מי שואל אותם, דרך אגב)
ועכשיו נניח ששתי קבוצות שונות מתארגנות למאבק למען אפשרות ללדת בבית. אחת קבוצת גברים שמה שמניע אותם זה רק התפיסה שלהם שיותר בטוח ללדת בבית. רפואית וע"פ סטטיסטיקה. כך הם חושבים (לדעתי הם צודקים !), מגובים במחקרים של רופאים קונבנציונלים הם מקימים ארגון. הם מגייסים כסף ושוכרים איש יח"צ ועוד לוביסט בכנסת. ואז באה לארגון אשה, יחידה בין גברים ואומרת להם – עזבו אתכם מלוביסט שמקבל משכורות שמנות. תתמכו בנשים עצמן. תקימו קו חם לנשים שצריכות עזרה בענין הזה. תעשו סדנאות לנשים תתנו להם מידע.
הם מקשיבים אבל לא משתכנעים. הם – בשלהם. רוצים לפעול מלמעלה. השינוי רק דרך הכנסת ודרך התקשורת. והיא בשלה – איך אתם מעיזים? איפא התמיכה שלכם באשה שרוצה ללדת בבית ובמיילדת שזקוקה עכשיו להגנה משפטית?
ויש פיצוץ. וישיבות סוערות. וחילופי האשמות. והם מבקשים להפרד. היא רוצה להשאר לשנות מבפנים.
מי צודק. תלוי מאיזה צד מסתכלים. ברור שהיא צודקת שצריך לתמוך בנשים שרוצות ללדת בבית. הם צודקים שזכותם להיות ארגון שפועל רק דרך לוביסטים ויחצ"נים – גם אם זה דרך מטופשת לדעתי.
האם זה בסדר שהיא מתעקשת להשאר שם ולנסות כל הזמן לשנות את דרכם בניגוד לרוב המוחלט של הנהלת הארגון. תלוי.
בשלב מסוים זה כבר יהיה מציק ואפילו מעשה לא הוגן.
אני מקווה שאני עכשיו יותר ברורה.
)