מעשה האהבה לפי בארי לונג

סיימתי לקרוא את הספר "מעשה האהבה" של בארי לונג. הגישה שלו למין שונה מאוד ממה שרגילים היום.
מעניין אותי אם מישהו כאן ניסה ליישם. האם זה אפשרי?
לי אין בן זוג כרגע אז איני יכולה לנסות. הייתי מאוד רוצה. משהו בי אומר לי שהדרך שלו נכונה. מתחברת מאוד לפילוספיה שעומדת מאחורי הדברים. מאמינה שהדרך שלו באמת יוצרת חיבור אלהי והנאה פיזית.
מצד שני היו רגעים בזמן הקריאה שאמרתי לעצמי "מה זה השטויות האלה?"
הייתי רוצה לשמוע דעות, חוויות. מעניין מה חושבות על זה נשים ומה חושבים על זה גברים.
ושוב, הכי מעניין אותי לשמוע מאנשים שמיישמים.

מאד מזדהה (כולל הקטע של "מה זה השטויות האלה), קראתי כבר לפני המון שנים.

אישה עם מטאטא, אשמח אם לפני כל זה תכתבי קצת מה המסר של הספר, עבור מי שלא מכיר, כמוני.

הגישה שלו למין שונה מאוד ממה שרגילים היום.
מאמינה שהדרך שלו באמת יוצרת חיבור אלהי והנאה פיזית.
אלה המשפטים שבמיוחד עניינו אותי.

תודה.

רצה עכשיו לעבודה. כשאחזור אנסה לפרט.
אם מישהו יכול לפרט במקומי, או לשפוך את האור שלו על הדברים...
אם מחפשים בגוגל, אפשר להגיע לכמה קטעים מתוך הספר. יש גם קטעים שלו ביו טיוב (לא מתוך הספר) אפשר להבין מהם קצת את רוח הדברים שלו..

בינתיים נזדיין בסבלנות (-:

בינתיים נזדיין בסבלנות

הזדיינתי.
נו, מה?

_הזדיינתי.
נו, מה?_

בארי לונג שם דגש על הסבלנות... (-:

אני אנסה לכתוב דברים שאני הבנתי מהספר. אתחיל עם ציטוט של שרית סלעי קדוש המספרת על הספר

"התאהבתי. קוראים לו בארי לונג. הוא אוסטרלי. הוא מת, אבל הוא יותר חי מכל מי שאני מכירה... ...לפני מספר שבועות יצא לאור "מעשה האהבה", ספרו של לונג המתאר את מפגש האהבה המינית בין גבר לאשה. הטקסט הזה, בתרגומו של אריה בובר ז"ל, הסתובב שנים רבות בארץ "באופן מחתרתי". סוף סוף גבר שאוהב נשים, אמרה לעצמה כל מי שהצליחה להניח יד על הטקסט הזה. סוף סוף מישהו מצליח לומר את המילים שלפעמים אני לא מצליחה להגיד אפילו לעצמי. תודה. תודה. תודה. אם יש לה אומץ, היא גם מראה את הטקסט לבן זוגה ומבקשת ממנו לתרגל איתה אהבה, בדיוק לפי ההנחיות של בארי לונג ולעולם אינה מסכימה יותר להזדיין, אלא רק לעשות אהבה. "האישה למדה לעשות אהבה מגבר שאינו יודע איך לעשות אהבה", כותב בארי לונג. "זו הסיבה למצב המחריד שבו נתונה האהבה. מראשיתו של הזמן דחקו בה ושידלו אותה להרגיש כי הדרך הנעלה ביותר לבטא את אהבתה היא לספק את הגברים מבחינה מינית. ההפך הוא הנכון. האהבה באה לביטויה הנעלה ביותר כאשר הגבר הוא שמענג אותה מינית. הוא יוכל לעשות זאת רק אם יחדל מעיסוקו התמידי באורגזמה ובריגוש, ויהיה נוכח וחסר אנוכיות דיו במעשה האהבה כדי לאסוף וכדי לקבל את האנרגיות האלוהיות שלה - את הביטוי הנעלה ביותר של אהבתה... ."
שרית סלאי-קדוש, NRG מעריב, 14/2/2007

מה שיש לי לומר על על הדברים שלה ועל הציטוט שהיא מביאה זה "אמן אחותי" וגם "הו בארי"
מה שהוא אומר, זה שהגברים צריכים לענג את האישה לא כי מגיע לה, כי זה פייר, או כל בלה בלה בלה אחר. בארי טוען שרק כך יוכל הגבר לאסוף לתוכו את האנרגיות האלוהיות. בכך שהגבר מכוון על האורגזמה שלו, לא רק האישה סובלת, גם הגבר מפסיד.

הוא אומר שהמין היום זה אוננות הדדית. בני הזוג לא נוכחים בשעת המעשה. הם שקועים בפחדים ובפנטזיות שלהם.
הוא מתנגד למין ללא אהבה. ואני, לא מתוך פוריטניות ושמרנות אלה מתוך נסיונות רבים מדי, מסכימה איתו.

הוא נותן הנחיות פשוטות למדי ודי מכניות איך להתחיל לעשות אהבה. בנוכחות מלאה, בעיניים פקוחות, כל הזמן לדבר אחד עם השני לספר איך ומה מרגישים ועם המון המון סבלנות.
המטרה של מעשה האהבה היא לא האורגזמה. "אם אתה רוצה אורגזמה" אומר בארי "לך תאונן".
הדבר שאולי הכי קשה לעיכול זה שהוא מנחה לעשות אהבה בלי להתרגש. לכן הוא ממליץ לוותר על המשחק המקדים כמעט לחלוטין. הוא כן בעד נשיקות (לא עם הלשון, עם השפתיים) הוא בעד ליטופים ומשחק עדין בפטמות, אך הוא מדגיש שריגשיות לא טובה למעשה האהבה. ריגשיות גורמת לנו לברוח ולא להיות נוכחים.

טוב זה על קצה המזלג.
ובינתיים לא קיבלתי אך תגובה של מישהו שניסה ושיודע.

לא הבנתי את
שריגשיות לא טובה למעשה האהבה. ריגשיות גורמת לנו לברוח ולא להיות נוכחים
אפשר לפרט מה זה אומר? זה אומר לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ולא להתכנס לתוך עצמינו עם ההתרגשות?

מה שתארת עד עכשיו (לא קראתי את הספר) - בהחלט תואם את הנסיון. בהחלט האהבה היא המקור והמין הוא הנובע.. מעדיף תקשורת מילולית פתוחה וזורמת לגמרי (גם אם זה על חשבון הפנטזיה) - והעונג והנעלה ביותר הוא העינוג של האחר\ת\ות - הוא כזה נעלה שהעונג האנוכי יותר הוא גמד קטן.. למרות שגם כאן צריך ללמוד לקבל זה לא חוכמה רק לתת.

כמו כן, אני לא פוסל אוננות הדדית אלא אם היא באה במקום אהבה.. כלומר אם הוא אומר "לך תאונן" - ויותר כיף לאונן בשניים או ברבים.. אז למה לא? זה רק אם נמצאים במציאות אקסלוסיבית בה אפשר להיות רק עם פרטנר מיני אחד כל פעם.. שצריך לבחור. אפשר מערכת יחסים אחת שהיא אהבה אינסופית אלוהית מדהימה, ובמקביל אפשר מערכת יחסים משנית שהיא יותר ממורכזת על אורגזמות ופנטזיות אם זה מה שרוצים וזה מרגיש בריא. יש מקום לכולם.

האהבה באה לביטויה הנעלה ביותר כאשר הגבר הוא שמענג אותה מינית.

בהקשר לזה, אני מוצאת את הדף סוד הנשיקין שקודם הזיווג מאוד מתאים.
גם שם יש התייחסות מאוד מיוחדת לאישה:
שמה שמעכב את גאולת העולם זה החיפזון שלנו בשעת הזיווג, שלא מאפשר לנו לקחת זמן של אהבה רבה, של משחק מקדים, שיש בכוחו לעורר את תשוקתה של הנקבה, כי רק כך היא מרגישה באמת נאהבת.
וכו' (לדעתי כדאי לקרוא שם).

קשה לי להסכים עם ה'לוותר על המשחק מקדים'.

ואני כבר מזמן לא מוכנה לקרוא לזה משחק מקדים, מכיוון שבעיניי זה לא פחות חשוב ובטח לא פחות מענג מהמשגל עצמו.
אפשר אולי לקרוא לזה 'משחקי אהבה', או 'עינוגי אהבה'. זה מה שזה. הם לא מקדימים לשום דבר. הם עומדים בפני עצמם.

לכן, אני לא יודעת מה הטעם בלעדיהם.

חוצמזה, מה הרעיון של 'לענג אותה מינית' אם אי אפשר בגוף, רק באיברי המין? איזה משעמם !
אצלי המגע בשאר הגוף הוא זה שמעלה את האנרגיה המינית, לא המגע באיברי המין. 'לענג אותי מינית' - זה קודם כל זה.
רק כשהאנרגיה המינית גבוהה יש טעם לגעת באיברי המין. ואז זה גם באמת נעים, ומפעים.

ומה זאת אומרת 'בלי נשיקות'? איך אפשר בלי?!

אלא אם כן כוונתו, שלפעמים עושים כך, ולפעמים כך.
לא ייתכן שהוא מתכוון שאף פעם זה לא יהיה עם נשיקות וכל שאר הדברים המענגים שקשורים גם בגוף ולא רק באיברי המין?

החלק הראשון של תיאור המסר מאוד דיבר אליי, אבל בחלק הזה קצת הצטמררתי.
ואולי אם אקרא את הספר אבין, או אם מישהו יסביר כאן.

אשמח להבין גם יותר בעניין ה'רגשיות'. (בדומה למה שאופק שאל).

תודה על הדף !

_לא הבנתי את
שריגשיות לא טובה למעשה האהבה. ריגשיות גורמת לנו לברוח ולא להיות נוכחים
אפשר לפרט מה זה אומר? זה אומר לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ולא להתכנס לתוך עצמינו עם ההתרגשות?_

אני מביאה ציטוט מהספר
""בשל ההצטברות המסיבית של עבר או חוסר-מודעות בכל גוף, אתה נוהג על פי רוב לעשות אהבה מתוך מצב בלתי מודע של חלום. במצב כזה, הריגוש המיני המתעורר מסעיר בך את מצבור התענוגות המיניים שחווית בעבר ומושך את שומת ליבך או מודעותך חזרה אל העבר באמצעות מצב רוח, דמות או פנטסיה. שקוע באותו עבר, מתנתקת מודעותך מהאהבה שגופך עושה בהווה. מבחינה פסיכולוגית אתה נפקד מהאירוע, אינך באמת נוכח עם בן/בת זוגך. נסחפת אל עולם משל עצמך, ..
... תכלית מעשה האהבה היא להיות נוכחים יחדיו באיחוד הגופני... אבל ההתעלסות המקובלת מכוונת כולה לסיפוק עצמי, אנוכיות ותאוותנות, עולמות של חלום מפרידים ביניכם, למעשה, אתם משאילים את הפין או הנרתיק זה מזו כדי לעשות אהבה עם הרגשות שלכם עצמכם, עם העבר שלכם...מכיוון שאתם מייצרים יותר רגש מאהבה, ומאחר שהרגש מבודד מטבעו, התעלסות כזו מפרידה בהדרגה בין האוהבים. הם מתעייפים זה מזה והקסם נמוג. מעשה האהבה הופך להרגל, לחובה, או משמש כפורקן ריגשי כמו התפרצות של כעס. וחוסר ההבנה וחוסר הסיפוק וקוצר הרוח הולכים ומחריפים.
משקעים של רגשות או עבר באברי המין מפחיתים באופן דרמטי את תחושת ההנאה...
פין ונרתיק המשוחררים מריגשיות עושים אהבה אקסטטית. התחושה והתפיסה מתחדדות עד כדי כך שלעיתים קשה לשאת את עוצמת העונג... בהמשכו של התהליך מזדככת התחושה לכדי נוכחות מלאה; תודעה של אהבה עילאית מתממשת..."

סוסת פרא, מה פתאום בלי נשיקות. בפירוש כתבתי נשיקות כן. הוא מתנגד לנשיקות לשון. אני מפרשת את זה כנשיקות כמו שרואים בסרטים כחולים שמוציאים את הלשון החוצה ומחככים לשון בלשון. אני אישית לא אוהבת את הנשיקות האלה. אני כמו באכי מעדיפה נשיקות שפתיים. שזה בפני עצמו תחום רחב ומגוון.

לגבי המשחק המקדים אני שוב אצטט מהספר
"ברמוני שתבינו כי משחק מקדים אינו משחק האהבה. המשחק המקדים הוא האופן שבו מרגשים בני הזוג זה את זו לפני המעשה עצמו. הוא מעורר פנטזיות ... ורגשות הקשורים בריגוש מיני מן העבר.... המשחק המקדים .. הוא מרמז על ציפייה שאינו קיים עכשיו.
משחק האהבה, לעומת זאת, קיים בזכות עצמו. זוהי אהבה והיא אהבה בכל דרך שממשים אותה. אין בה ציפייה מכייון שמה שקורה או נעשה הוא פשוט אהבה עכשיו. אם משחק האהבה מוביל לנגע מיני מלא, הלהט עשוי להתגבר, אבל איכות האהבה תישאר כשהייתה. כלומר במעשה האהבה כמו במשחק האהבה, אין ציפיה לדבר - לא לאורגזמה ולא לסיום; רק המשכיות מענגת, מרגע לרגע, של הוויה שאין בה עתיד ובוודאי שאיןם בה התייחסות לעבר... ובמשחק האהבה כמו במעשה האהבה אין מקום למחשבות. אם יש, זה לא משחק אהבה אלה משחק מקדים; וזה אינו מעשה אהבה אלה סקס..."

מקווה שזה עונה לכל השאלות שלכם.

סוסת פרא, כשפתחתי את הדף פניתי לאנשים ששמועו, מכירים, חוו, התנסו. רציתי לשמוע אנשים שיכולים להסביר לי דברים מנסיונם. לא התכוונתי לעמוד ולהגן על בארי לונג והתורה שלו מפני אנשים שלא קראו ולא שמעו עליו ולומדים עליו עכשיו מהקמצוץ שאני נותנת כאן. ודווקא גם למקרה הזה יש לי ציטוט מהספר
"על אהבה או אלוהים, אין טעם לנהל דיונים פילוסופיים. אהבה או אלוהים הם ממשיים מדי, מוחשיים מדי. אהבה או אלוהים פירושם לחיות ולעשות עכשיו - ללא דיונים וללא מחשבות..."

ומצד שני, הנה אני מעלה את האהבה ואת אלוהים לדיון.

עכשיו שקראתי את הדף סוד הנשיקין שקודם הזיווג, וראיתי את השם אוהד אזרחי אני בהחלט מבינה. לפני מספר חודשים נכחתי ברב שיח בנושא "יש מין אחר" שבו בהשתתפו ין היתר אוהד אזרחי שתירגם את הספרים של דיויד דיידה "דרך גבר" ו"לילות פרא" (לא קראתי אותם) וניצן מיכאלי שתירגם את "מעשה האהב" של בארי לונג. יצא לי לשמוע את אוהד אזרחי גם בהזדמנות אחרת. מאוד מעריכה את האיש. לדעתי הכוונה שלו באמת למשחק האהבה.
אני חושבת שהנאמר בדף תואם את מה שאומר בארי לונג

כשפתחתי את הדף פניתי לאנשים ששמועו, מכירים, חוו, התנסו. רציתי לשמוע אנשים שיכולים להסביר לי דברים מנסיונם. לא התכוונתי לעמוד ולהגן על בארי לונג והתורה שלו

ובכל זאת, תודה שאת משתפת.
לא הייתה הכוונה לגרום לך להתגונן, אלא להבין יותר, ולחוש אם הלב שלי נמשך לשם.
אז זה מאוד תורם מה שאת מספרת.
מקווה שיבואו עוד לשתף...

בעצם, מה שציטטת מהספר על ההבדל בין 'משחק מקדים' ל'משחק אהבה' ממש דומה למה שאמרתי.
אם כך, אני בהחלט מסכימה.
פשוט לא הסכמתי עם זה שמעשה האהבה מתמקד רק באיברי המין.

ובנוגע לנשיקות, מאוד מבינה אותך בקשר לנשיקות בשפתיים.
לפעמים אני אוהבת שהן רק בשפתיים. אבל בד"כ לא לגמרי יבשות, אלא שהשפתיים ממש טיפונת פתוחות, ואז הנשיקה היא חצי-חצי. קצת יבשה וקצת רטובה.
אלו יכולות להיות נשיקות עילאיות ממש. במיוחד כשנצמדים איתן ממש חזק, באהבה.
יחד עם זה, לפעמים עם הלשון יכול להיות מטריף. במיוחד אם חוקרים איתה את כל חלל הפה של הבן זוג

, או שמגיעים איתה מאוד לעומק. (יש נקודה ממש במאחורה של הלשון, איפה שכמעט הגרון, שגיליתי שהיא מאוד מגרה. אולי בגלל זה עושים עניין מ'גרון עמוק'

)
אז לא הייתי רוצה לוותר על הנשיקות הללו.

אבל, יש הרבה הגיון בדברים שציטטת, ובטוח שיש הרבה מה ללמוד.
בטח אם הייתי קוראת יותר, אז הייתי מבינה יותר את הרעיון.
(אבל לא נראה לי שתהיה לי אפשרות לקרוא בקרוב)

אשמח לשמוע עוד....

דרך אגב, הייתה איזו תקופה שהיה לי חונך טנטרי (לאו דווקא סקס, אם מישהו תהה), וזה מה שהוא אמר לי - שהם למדו (בבית ספר לטנטרה) להיות ברגע ולא בריגוש. ושזה הדבר הכי חשוב בטנטרה.

כי הריגוש נובע מציפיות של משהו מוכר.
נגיד שהיד מלטפת במעלה הירך, אז יש ריגוש, ולמה, כי מהיכרויות העבר יודעים שבהמשך היד אמורה לעלות עוד ולהגיע לאזור הערווה, והגוף כבר מצפה לזה ומתרגש.
ובטנטרה, לפי מה שהוא לימד אותי, כאילו לא אמורה להיות ציפיה למה שיבוא ברגע הבא, אלא להיות לגמרי עם מה שקורה באותו רגע.
והיד לא חייבת להמשיך למקום המצופה והמוכר.
ההנאה היא ממה שקורה ולא ממה שחושבים שאולי הולך לקרות.

לי בעצם זה היה קצת קשה.
לפעמים הוא נגע בי בצורה מאוד מגרה, ומאוד רציתי שזה ימשיך הלאה, למקומות המוכרים. וזה לא בהכרח המשיך. כי הוא לעומתי כן מאוד מאוד הצליח להישאר ברגע, ולא ניסה לקחת את זה לשום מקום.
וממש הרגשתי קושי גדול לוותר על ההמשך המוכר. (לא בהכרח להגיע לאורגזמה, אלא פשוט שהגירוי ימשיך ויתעצם למקומות שאני מכירה כבר).

דבר נוסף דומה שהוא לימד, זה להסתכל זה לזה בעיניים כל הזמן, לא לעצום עיניים בזמן העונג - כי זו בעצם בריחה לתוך עצמנו, וזה גורם לכך שאנחנו לא באמת ביחד, אלא כל אחד עם עצמו עם העונג שלו. (בדומה לדברים שציטטת).

גם שם, הייתה הרבה תקשורת תוך כדי, הרבה לדבר על מה עולה, ואם משהו מפריע. הרבה נוכחות ברגע.

נשמע דומה, נכון?

נ.ב. שמחה לראות שהתחברת לדף סוד הנשיקין שקודם הזיווג. אני חושבת שהדברים שאת מעלה בדף הזה, והדברים שכתובים שם הם מאוד חשובים עבור כולנו.
ולפי מה שהספקתי להתרשם מהרב אוהד אזרחי, הוא באמת לעניין.

כל מה שאמרת נשמע לי מאוד ברוח הדברים של בארי לונג. הוא לימד את מישנתו משנות ה 80, כך שרבים יכולים היו להיות מושפעים ממנו ומצד שני אני בטוחה שהוא עצמו לא המציא את הגישה שלו מאין. הכל נשזר, משפיע ומושפע.

אני חושבת שזה נושא חשוב. לצערי, היום, הרבה אנשים לומדים לעשות סקס מסרטים פורנוגרפיים. הם בטוחים שככה זה צריך להראות. מילא גברים, אך גם נשים. לא כולם, לא כולם!!! את/ה כן יודע/ת. אני מדברת על האחרים (-: . אין להם מושג מה הם מפסידים.

_לי בעצם זה היה קצת קשה.
לפעמים הוא נגע בי בצורה מאוד מגרה, ומאוד רציתי שזה ימשיך הלאה, למקומות המוכרים. וזה לא בהכרח המשיך. כי הוא לעומתי כן מאוד מאוד הצליח להישאר ברגע, ולא ניסה לקחת את זה לשום מקום.
וממש הרגשתי קושי גדול לוותר על ההמשך המוכר. (לא בהכרח להגיע לאורגזמה, אלא פשוט שהגירוי ימשיך ויתעצם למקומות שאני מכירה כבר)._

בארי אומר שזה יכול לקחת שנים של אימון עד שנוכל להשתחרר מההתניות שלנו. והוא אומר גם לא להתייאש (-:
עכשיו רק נותר העניין הפעוט של למצוא מישהו להתאמן איתו (-:
גם על זה יש לבארי תשובה. פשוט למגנט. אז אני עובדת על זה.

וממש הרגשתי קושי גדול לוותר על ההמשך המוכר.
טוב, אבל עם המדריך גם לא הייתה לי אהבה, אז אולי זה שונה.
כדי להיות מסוגלים להיות ברגע ולא לחפש רק את הריגוש המיני - כנראה שזה צריך להיות מתוך אהבה.
ואז האהבה עצמה שעוברת בין השניים גורמת לסיפוק.

בהצלחה עם המיגנוט.

כדי להיות מסוגלים להיות ברגע ולא לחפש רק את הריגוש המיני - כנראה שזה צריך להיות מתוך אהבה.
אני מאמינה שזה נכון. למען האמת, התעייפתי מריגושים ריקים. די. אני רוצה להסתכל למישהו בעיניים ולראות את האור שלי משתקף בהן. לדעת שהוא רואה את האור שלו משתקף בעיניים שלי. להסתכל עליו ולהתפעם מהאלהות שאני רואה בו. לדעת שהוא רואה בי את האלה. אני משתוקקת לחיבוק שבא בשביל החיבוק, נשיקה שבאה בשביל הנשיקה.

אני קוראת עכשיו עוד ספר של בארי לונג "מעשה אהבה, אהבה מינית הדרך האלוהית" ובו לדעתי יש גישה די מהפכנית למיניות.
הוא מבקש שם להפריד בין הרגש והראש לבין החוויה הפיזית.
כלומר בעת מעשה האהבה לא להשתמש כלל בראש או ברגש אך ורק להתרכז בתחושה הפיזית.
למשל אני שהרבה פעמים מתקשה להתמסר למין בגלל מחשבות על עבודות הבית וכעסים על בעלי וכו" וכו"...
אז הוא אומר לשים את כל תשומת הלב באיבר המין והתחושה הפיזית ואז דווקא דרך זה, דרך ההתמסרות הפיזית הטוטאלית למגע הפיזי, לגוף, משם יכולה לקרות ריפוי למשל של היחסים, של הזוגיות (לא חושבת שהוא מבטא את זה ככה בדיוק אבל ככה זה עובד מנסיוני בנתיים)
במקום לנסות ללטף ולהתנשק ולדבר בכדי להתקרב לפני האקט המיני, הוא ממליץ להתמסר לעונג הפיזי בלבד.
אופס, צריכה ללכת, אנסה להמשיך אחר כך...

במקום לנסות ללטף ולהתנשק ולדבר בכדי להתקרב לפני האקט המיני, הוא ממליץ להתמסר לעונג הפיזי בלבד.
טוב, הוא גבר. הרי זה ידוע שנשים צריכות להרגיש קרבה ואינטימיות כדי לעשות סקס,
וגברים צריכים לעשות סקס כדי להרגיש קרבה ואינטימיות...

מצד שני, אם כבר הולכים על סקס, באמת חייבים, בעיניי, לשים את המחשבות בצד, שלא לדבר על כעסים וכאלה...
זה זמן להתקרבות ולא צריך לערבב בו דברים אחרים. ואז אפשר לעשות סקס תוך כדי שמרגישים קרבה ואינטימיות.

_כלומר בעת מעשה האהבה לא להשתמש כלל בראש או ברגש אך ורק להתרכז בתחושה הפיזית.
למשל אני שהרבה פעמים מתקשה להתמסר למין בגלל מחשבות על עבודות הבית וכעסים על בעלי וכו" וכו"...
אז הוא אומר לשים את כל תשומת הלב באיבר המין והתחושה הפיזית ואז דווקא דרך זה, דרך ההתמסרות הפיזית הטוטאלית למגע הפיזי, לגוף, משם יכולה לקרות ריפוי למשל של היחסים, של הזוגיות (לא חושבת שהוא מבטא את זה ככה בדיוק אבל ככה זה עובד מנסיוני בנתיים)
במקום לנסות ללטף ולהתנשק ולדבר בכדי להתקרב לפני האקט המיני, הוא ממליץ להתמסר לעונג הפיזי בלבד.
אופס, צריכה ללכת, אנסה להמשיך אחר כך..._

וואו, מעניין. אני ממש רוצה שתספרי עוד.

רוצה לדבר עוד על "מעשה האהבה" אבל ממש לא מצליחה למצוא זמן להיכנס לכאן לכתוב...

אנונימי

מרוב שאת מזכירה את הספר, אני מתחילה לחשוב שאולי כדאי לי לנסות שוב לקרוא ואתו...
באופן כללי, האמירה של ללכת בדרך של התמסרות דרך הגוף, יש בה משהו מענין, אם כי ממעט הנסיון שצברתי, אני נוטה עוד יותר לכיוון הידוע מראש שמתחדשת דיברה עליו, על ההבדל בין נשים לגברים.

_טוב, הוא גבר. הרי זה ידוע שנשים צריכות להרגיש קרבה ואינטימיות כדי לעשות סקס,
וגברים צריכים לעשות סקס כדי להרגיש קרבה ואינטימיות..._
אז גם אני חשבתי ככה עד שהתחלתי להתנסות במה שהוא אומר לעשות.
אני אצטט כמה דברים, הראשון -
כדי שגבר ואישה יוכלו לעשות אהבה יפה ואלוהית נדרש שינוי יסודי בפין ובנרתיק, או ליתר דיוק, באותו חלק במח השולט בהם. עליהם לשחרר את הפין והנרתיק מבערותו של המוח בכל הנוגע למעשה אהבה; לשחרר את עצמם במודע מהרגשיות נטולת המודעות של העבר, מכל ההרגלים והתפיסות המוטעות שהצטברו בשל היצמדותם לחוויות העבר.
כלומר, כמו שאני מבינה את זה הוא מדבר בגדול על האפשרות להיות בכאן ועכשיו והדרך לעשות את זה היא דרך ההתרכזות בגוף הפיזי במקרה הזה.

הוא מדבר גם על כך שהאורגזמה הרצויה היא אך ורק דרך הנרתיק שמדור לדור אנחנו מאבדות את היכולת לחוש שם. הוא כותב -
אצל נשים רבות תודעת האהבה נעלמה בפועל מהנרתיק. הוא גדוש כל כך בעבר, במתח וברגש עד שנשים מתקשות לחוש אותו ממש - במיוחד בעומקו, קרוב לצוואר הרחם...
הוא מאשים בזה הרבה את הגבר, בגלל חוסר היכולת שלו לאהוב את האישה ועוד כל מיני דברים.
קשה לי לתמצת את זה.

בכל מקרה אני חשה שבספר הוא מנסה להביא אותנו לסוג של חיבור בין הגבר לאישה שהוא קורא לו "אהבה אלוהית", שזה חיבור כל כך עמוק, זה החיבור בין הגבר לאישה שהוא בעצם החיבור של כל אחד מאיתנו לאלוהים, לעצמו, לנצחיות וכל זה דרך חיבור מיני שהוא מעבר לריגוש מיני, להתאהבות.
חיבור שהוא כל כך עמוק (קרי, עמוק בתוך הנרתיק) שהוא נוגע במהות של כל אחד מאיתנו ולא רק באישיות ה"מיוחדת" של כל אחד ואחד.
והוא נותן מירשם מאד מדויק של מה ואיך לעשות את מעשה האהבה.

הוא אומר למשל לא לפנטז בזמן האקט המיני.
לתת לגוף לעשות את שלו, במקום לראש.
זה יכול להיות מוזר בהתחלה למי שרגיל לפנטז ובעזרת זה להתרגש לכן זה לוקח זמן ותירגול.
אנחנו רגילים לכל כך הרבה גרויים חיצוניים שהגוף צריך כאילו "להתנקות" מכל הליכלוך שצברנו כדי להחזיר לעצמו את הרגישות הטהורה שלו (זאת פרשנות שלי).
אבל הרעיון הוא שהגוף עושה את העבודה, שהיא יכולה להיות עבודה הרבה יותר מעמיקה ממה שהראש וההגיון שלנו יכולים לעשות עבורינו.
אני חושבת שדרך הגוף והמין אנחנו יכולים לגעת במקומות של התת מודע באופן הרבה יותר מעמיק וגם לרפא אותם בדרך, דרך העונג, האהבה, ההתמסרות (גם כן, מחשבות שלי על הנושא, לא משהו שהוא כותב)

אגב, הוא מדבר על מין בין בני זוג לא על מין מזדמן.
אם אני זוכרת נכון הוא אף ממליץ לא לעשות מין מזדמן (לא בטוחה שאני זוכרת נכון) והוא גם ממליץ לא לאונן (את זה אני זוכרת בטוח).

הוא אומר שאי אפשר להיות מודעים לתחושת האהבה כשיש מרדף אחר האורגזמה.
האורגזמה אינה חושבה. היא קוראת או שהיא לא קוראת אבל כשהיא קוראת מתוך הגוף עצמו הוא אומר שהיא קוראת בקלות, ללא מאמץ.

בהמשך אספר על ההתייחסות שלו ל"משחק המקדים" שמעורר ריגוש ולכן הוא לא רצוי.
במקום זה "משחק האהבה" שמביא להתעוררות.
אבל על זה לא עכשיו כי אני עייפה מידי.

תודה רבה על הפרוט בעניין הספר 'מעשה האהבה'.
זה מעניין.
בהתחלה קצת היה לי קשה עם הרעיון שכתבת, ולא הצלחתי ממש לראות איך זה מסתדר.
עכשיו סידרת לי קצת דברים, אבל עדיין לא לגמרי.

מה שלא כלכך הבנתי - אם מתרכזים רק בגוף ולא ברגש - זה נראה כאילו בעצם אפשר לעשות את זה עם כל אחד, ולאו דווקא צריך להיות בזוגיות אוהבת. כי הרי לא צריך את הרגש בשביל זה.
אז איך זה מסתדר?
אשמח מאוד אם תרחיבי.

וגם, דבר נוסף שלא הבנתי - מה זאת אומרת לוותר על הליטופים והנשיקות?
בשבילי ליטופים ונשיקות זה לא 'משחק מקדים' - זה חשוב לא פחות מהחדירה. אולי אפילו יותר.
ולא רק כ'הכנה' לחדירה - אלא כחוויה מסעירה שעומדת בפני עצמה.
והרי אפשר כלכך לחוות את הגוף דרך ליטופים. דרך מגע בכל הגוף.
אני תמיד מרגישה כלכך זקוקה לזה.
להרגיש ככה את כ-ל הגוף שלי.
ואם הוא אומר להתרכז בתחושות הפיזיות - אז למה לא ליטופים? זו חוויה פיזית עצומה.
אז מה, הוא אומר להתמקד רק באיברי המין?!

**********

מה שאני כן מסכימה - לא לפנטז, ולא לרדוף אחרי האורגזמה.
ועל לתת יותר מקום לפנים הנרתיק.
(גיליתי שחדירה עמוקה ש'מכה' על צוואר הרחם היא מופלאה. וגם שמעתי בעבר ממורה יוגה שלי בהודו שזה בעל פוטנציאל מרפא).

**********

_בהמשך אספר על ההתייחסות שלו ל"משחק המקדים" שמעורר ריגוש ולכן הוא לא רצוי.
במקום זה "משחק האהבה" שמביא להתעוררות._
אשמח מאוד לשמוע.
זה בטח נוגע לשאלות ששאלתי.

תודה לך !

ומה, לדבריו, להסתכל בעיניים אחד של השני תוך כדי הסקס ולהרגיש את האהבה מתגברת, או לומר מילים של אהבה, זה למשל, לא רצוי?

ספר מקסים, קראתי לפני כחצי שנה ומאד אהבתי. הבעיה היא שאני לא בזוגיות וזה שם אותי במקום של לא להתפשר בכלל אף פעם על מין. זה נראה לי נכון מצד אחד, רק שמניסיון גם למין בפני עצמו יש סוג של ערך אפילו בהקשר של זה שהוא מאפשר למשוך אנשים נוספים. בכל מקרה אני כבר הרבה זמן לא בעניין של מין כזה שהוא ללא כוונת אהבה והספר במידהמסויימת רק תיסכל אותי יותר, למרות שכמובן דיבר אלי מאד מאד.

קטעים מהספר בבלוג של נילי לנדסמן
http://saloona.co.il/nililand/%D7%92%D7 ... %A9%D7%94/

למשל, הבנתי שלא נכון לי להתייחס לתשוקה כאל דבר כל כך רע או מוקצה כמו שבארי לונג מתייחס אליה
אני לא הבנתי אותו ככה. לפי מה שאני הבנתי, התשוקה בין בני הזוג היא טובה; מה שרע הוא התאווה, ואני אנסה להסביר את ההבדל כפי שהבנתי מב"ל:
התשוקה היא ההשתוקקות זה אל זה שמרגישים תוך כדי מעשה האהבה, היא חלק מלהיות בתוך המעשה ולהרגיש את הקִרבה; ואילו התאווה היא הרצון, ההתאווּת למה שאיננו: למה שמדמיינים שיש או שיקרה, אפילו אם זה ההתאוות למה שיקרה עוד מעט - האורגזמה. כלומר (למיטב הבנתי בלבד), התשוקה היא מה שמרגישים עכשיו, התאווה היא רצון למה שיהיה בעתיד או שהיה בעבר או שיכול היה להיות (בדמיון). תשוקה היא תחושה, היא מה שהגוף חש כשאוהבים, ואילו תאווה היא בעצם מחשבה, התכוננות.

אני לא מבינה בכלל בבודהיזם, אבל לפי הזכור לי מחוויית הוויפאסנה היחידה (אך המשמעותית) בחיי, זה כמו ההבדל בין לשבת ולייחל שזה ייגמר כבר ובין להרגיש את הכאב בגב ולהתמקד בו (או להתבונן בו או ווֹטאֶבֶר). בהקבלה ל"מעשה האהבה", הכאב בגב הוא התשוקה (שחשים בני הזוג באיברי המין), ואילו הייחול לקץ סשן הישיבה מקביל למחשבה על האורגזמה המיוחלת. זהו הבדל חמקמק, ולכן מה שבארי לונג תובע מאתנו ב"מעשה האהבה" קשה ומאתגר כל כך, בעיני.
_{אם כי האימון הוא לא בדיוק סבל}

טוב, אין ברירה, אתן מאלצות אותי לקרוא את הספר הזה. רישג, יש לך אותו?
<הנה הצדקה למפגש>

רישג, יש לך אותו?
יש לי... ליד המיטה... בשימוש, מה שנקרא (-:. אני חושבת שאעשה הזמנה מרוכזת של כמה עותקים לכל חברותי, מתנה לט"ו באב או משהו

.

אבל איך מביאים את בן הזוג להתנסות בזה יחד איתי? בלי שיקבל רושם שזה אומר שאני חושבת שכל מה שעשינו עד עכשיו היה "סתם"?
אני לא רוצה להרגיש כמו המורה שלו לעניין זה...
מצד שני אני מרגישה שיש צורך בשינוי או קפיצת מדרגה אצלנו בגלל עייפות החומר.

אפשר להגיד לו שנתקלת בזה והיית שמחה אם יקרא גם ושמעניין לך להתנסות בזה, שזה מסקרן אותך.

בלי שיקבל רושם שזה אומר שאני חושבת שכל מה שעשינו עד עכשיו היה "סתם"?
קודם כל, יש איזשהו סיכוי שאחרי שתתנסו בזה, שניכם תחשבו קצת ככה... אבל ייתכן כמובן שלא.
שנית, הרעיון הוא לא "להשתפר בביצועים". זה יותר סוג אחר של תקשורת. לכן אין שום צורך להציג את זה כמשהו שיש לו מטרה לשפר את מה שיש, אלא אולי כעל עוד דרך להתקרב עוד יותר.
אני עשיתי משהו לא מומלץ: בתקופה של הקריאה הראשונה שלי בספר, ניסיתי ליישם חלק מהדברים בלי לספר לבן הזוג. פשוט עשיתי דברים כפי שהבנתי, באופן ראשוני מאוד. זה אמנם היה כרוך במבוכה מסוימת (להגיד, תוך כדי מעשה, שאני רוצה לעשות משהו אחר לגמרי ממה שעשינו עד כה), אבל לשמחתי השינוי היה כל כך קיצוני - לטובה - שנוצרה אצלו פתיחות להקשיב ולקרוא יחד. אבל מכיוון שכאמור מדובר בתקשורת וכאן היתה פעולה חד צדדית (בהתחלה) אני לא ממליצה על הדרך הזאת.
אולי תתחילי מקריאה של הספרון ותראי אם זה בכלל מדבר אלייך. ואז, כמו שאמרה רוקדת, את יכולה פשוט לספר על זה כמשהו שמעניין אותך (אבל משהו שדורש את שיתוף הפעולה שלו כדי להתנסות בזה).

תודה.

מאוד מעניין, אבל בסופו של דבר לא הבנתי מה זה אמור לתת. האם זה גורם להתקרבות אחרת בין בני הזוג? האם זה מאפשר לגמור בצורה אחרת? האם גומרים מזה בכלל או רק מעצימים את הריגוש הרוחני?

אבל בסופו של דבר לא הבנתי מה זה אמור לתת.
אז תקרא/י ותחליט/י בעצמך.

אולי תתחילי מקריאה של הספרון ותראי אם זה בכלל מדבר אלייך
קראתי וזה מאוד מדבר אלי, אבל עבור בן הזוג הקטעים הרוחניים בספר יהיו בעיה גדולה (גם אני לא ממש מתחברת אליהם. אבל אני מקבלת מאוד המון דברים שהוא אומר על היכולת לאהוב ולתת ועל התסכול הנשי שנגרם בגלל זה). בעצם אני חושבת שאחרי זה כבר קשה לעשות מין בדרך "הרגילה" עם כל הפנטזיות.
אולי הדגש של הצגת הדברים לבן הזוג שלי, יכול להיות סתם להישאר ברגע בזמן החדירה, ואפילו אם הוא מאבד זקפה בינתיים, להמשיך להישאר כך ולחוות מה קורה.

אחרי פעם-פעמיים בלבד שהתנסיתי יש לי שני דברים לומר:

א. התחושות באמת שונות לגמרי. יצאתי/יצאנו בתחושה של סיפוק ועונג משותף, מאוד קרוב לאושר. תחושה של סיפוק מלא (רגשי וגופני) בלי קשר לשאלה מי גמר ומתי. זה היה מאוד נעים.
ב. ומשהו שקצת דיכא אותי: מעכשיו אפילו לה**יין בדרך המוכרת זה כבר לא "זה" מבחינתי

כמו אחרי שקוראים בבאופן וכבר אי אפשר סתם להלביש ילד בחיתול או להשתמש בחומרי הדברה בלי לחשוב על זה..

מעכשיו אפילו לה**יין בדרך המוכרת זה כבר לא "זה" מבחינתי. כמו אחרי שקוראים בבאופן וכבר אי אפשר סתם להלביש ילד בחיתול או להשתמש בחומרי הדברה בלי לחשוב על זה
בדיוק. באופן טבעי הזה, הורס כל חלקה טובה (אה... גרועה. לא משנה). (-:

אוי. עכשיו אני מתחילה לחשוב פעמיים

.

זו הייתי אני.

מעכשיו אפילו לה**יין בדרך המוכרת זה כבר לא "זה

עוד לפני שקראתי את הספר הגעתי למסקנה הזאת, ואחרי שקראתי זה התחזק.

בן הזוג שלי לא ממש בעניין של ליישם, זה מתסכל ומרחיק.
הוא מבין ומסכים אבל עדיין צופה בפורנו ומ**ין בשביל לגמור.

אוף....

היי,
ראשית, משמח לראות ש"מעשה האהבה" מגיע אל נשים וגברים ומתחיל להפעיל את קסמיו.
בתור מי ש"נופל לרגלי הספר" בכל פעם שאני מדפדף בו (קראתי בו כבר כמה פעמים) ובתור מי שתרגל אותו משך תקופה,
אני ממש נרגש למצוא כאן את הדיון הזה.
זאת מפני שאני חושב שהספר הזה חשוב בצורה היסטרית - והמשמעויות שלו מרחיקות לכת הרבה הרבה מעבר לשאלות הראשוניות של-
עונג, הנאה, אורגזמה, מה זה נותן לי וכן הלאה.
גם להם יש חשיבות - כמובן - אל תבינו אותי לא נכון....

מה שעצוב מאוד הוא -
וזה משקף בדיוק- אבל בדיוק - את מה שבארי לונג כותב בספר על גברים-
הוא שאין כאן משתתפים גברים בכלל!

בנות יקרות -
הרשו לי לעודד אתכן-
אל תוותרו לעולם על הדחף הנעלה שאתן חשות לתרגל את "מעשה האהבה" עם בן זוגכן - זו זכותכן המלאה ואפילו חובתכן- כלפי עצמכן, כלפי בן זוגכן ובעיקר- כלפי האהבה עצמה - שהיא טבעכן האמיתי.

אשמח לשתף יותר, אם מי מכן תתעניין, (או יתעניין - ...)
בהחלט מומלץ - לא להסס - לקנות את הספר (הוא לא עבה - הוא דק), לקרוא וליישם - עד כמה שניתן.

מעומק הלב,
אבישי

בטח שתף, מתעניינות מאוד (-:

אשמח לשתף יותר, אם מי מכן תתעניין
כן, אני אתעניין

בעיקר לשמוע איך זה בתחושה של גבר. מבחינת רמת הריגוש, והרמות המשתנות של הריגוש במהלך מעשה האהבה.
אני לא יודעת אם תרגלת טנטרה לפני שנתקלת בספר הזה. אני מניחה שלא - האם היה לך קשה להיפרד מהרעיון של "צריך לגמור"? לי תמיד נדמה שזה קריטי לגבר, "שייצא מרוצה", למרות שהפרטנר שלי אמר שלגמור זה בונוס נחמד עבורו ולא יותר מזה.

_זאת מפני שאני חושב שהספר הזה חשוב בצורה היסטרית - והמשמעויות שלו מרחיקות לכת הרבה הרבה מעבר לשאלות הראשוניות של-
עונג, הנאה, אורגזמה, מה זה נותן לי וכן הלאה._
מסכימה. אחרי תרגול של כמה פעמים, יצא לי להרהר ברעיונות של הספר לגבי פנטזיות, לגבי סיפוק מיני ועוד נושאים, ובאמת הוא מציע אלטרנטיבה ממש מהפכנית לכל מה שהתרגלנו לחשוב עליו כסקס.
לדעתי הוא גם שובר פרדיגמה בנושא של חיפוש הריגושים המיניים שנמשך בעצם כל הזמן. שכיח מאוד לשמוע או לקרוא על זוגות נשואים שמתלוננים שמשעמם להם. הסקסולוגים מציעים להם להשקיע באביזרי מין, לעשות מסאז' אירוטי וכל מיני "פעלולים" כאלה. בעצם התשובה היא לוותר על כל הפעלולים ולהתמקד בחיבור האינטימי, ומדהים כמה שזה פשוט. עבור מי שבעניין, כמובן. מי שמוכן לצלול לזה, לוותר על הציניות וכולי. לא נראה לי שזה עובד אחרת.

_בעיקר לשמוע איך זה בתחושה של גבר. מבחינת רמת הריגוש, והרמות המשתנות של הריגוש במהלך מעשה האהבה.
אני לא יודעת אם תרגלת טנטרה לפני שנתקלת בספר הזה. אני מניחה שלא - האם היה לך קשה להיפרד מהרעיון של "צריך לגמור"? לי תמיד נדמה שזה קריטי לגבר, "שייצא מרוצה", למרות שהפרטנר שלי אמר שלגמור זה בונוס נחמד עבורו ולא יותר מזה._

מובן שאני יכול לדבר רק בשם עצמי כגבר, אם כי אני מניח שאפשר להקיש מההתנסות שלי גם על הקולקטיב הגברי בהכללה גסה...
ממש כפי שבארי לונג מתאר- מדובר באתגר לא פשוט.
זה קשה - ואין טעם להיות אלא כנה.
כן, תרגלתי טנטרה משך תקופה מאוד אינטנסיבית. זה נושא רחב ואנסה להתמקד כדי לא להתפזר (משפט מצחיק)...
האתגר שלי כגבר במהלך האהבה עצמה, הוא שוב ושוב להביא את עצמי הנה - להיות נוכח באופן מלא, ולא לאפשר לדימויים שרצים לי בראש לרגש אותי, ולגנוב אותי מלהיות עם האישה שאני אוהב.
(כרגע אני לא בזוגיות - גילוי נאות, אך אני משתף מהדברים כפי שקרו בתוך הזוגיות).
העניין הוא - להבין מה הכוונה ב"דימויים שרצים לי בראש".
כאן נדרשת כנות מוחצת ורגישות גבוהה ביותר לכל מחשבה שקורית במהלך מעשה האהבה. כי גם לדמיין את הצעד הבא - למשל, לדמיין שאהובתי תעשה לי כך וכך...
גם זה דימוי שכל המיקוד שלו אנוכי לגמרי - מה ירגש אותי.
כך שרמות הריגוש בתוך המעשה משתנות כל רגע, כמו שכתבת, וזה ממש להלך על חבל דק בין תחושה פיזית טהורה לבין ריגוש.
לגבי הצורך של הגבר לגמור.
שאלה מצויינת.
אישית, (פרט לתקופה של כמה שנים מגיל ההתבגרות ועד עשרים ומשהו...) לא התלהבתי יותר מידי מהשפיכה, ויאמר לזכותו של הפרטנר שלך - בונוס נחמד ולא יותר מזה.
זה לקח לי כמה שנים, אבל לימדתי את עצמי (דרך טנטרה הודית, טאואיסטית ומסע רוחני נלהב ומעמיק) איך לנתב את האנרגיה המינית כך שהצורך הבלתי נשלט לשפוך הלך ודעך, עד שנעלם.
כיום אני מסוגל לא לשפוך משך חודשים רבים.
לכן יותר קל לי, במובן הזה להתחבר לבארי לונג, אך האתגרים הגבריים עדיין עומדים בעינם.
לגבי שהגבר "יצא מרוצה" -
זה נושא חשוב מאוד. ולהרגשתי הוא תלוי בשני הצדדים, כי בתיאור שלך נראה שהוא עצמו לא חייב את זה...
אבל השאלה הבאמת חשובה כאן היא - מה זה "מרוצה"?
האם הגבר באמת באמת מרוצה לאחר השפיכה? באמת מאושר? בכל הוויתו? לעומק?
ואם אין שפיכה - לאן כל זה אמור להוביל? בשביל מה כל זה?
זה כן מוביל לאן שהוא.
וגם על זה בארי לונג מדבר.
אולטימטיבית, מעשה האהבה אמור לקחת את הגבר ואת האישה לגילוי של עצמיותם הנצחית והפלאית.
אחרי הכול השפיכה של הגבר, או הפורקן של האישה - הם רמז קלוש למעבר השלם של האנרגיה המינית מאברי המין- דרך כל הגוף אל המרכזים הגבוהים שלהם - וכשזה קורה, החוויות הן של דממה עילאית, היעלמות מוחלטת של העצמי הנפרד,
התמזגות, אחדות עם כל הקיים וכן הלאה...
כשזה קורה, התחושה האינטואיטיבית שלנו שאנו צריכים "לצאת מרוצים" מכל זה איכשהו -...מקבלת הקשר אחר לחלוטין ועומקים בלתי נתפסים.
המילים אהבה, אקסטזה, אורגזמה - כולן משנות את משמעותן ומובנות אולי לראשונה - בתכליתן המקורית והאמיתית.

נסחפתי? (:

אם תתמידו, זה יקרה....

אבישי, כתבת מקסים.
תודה.
תמשיך להיסחף ולסחוף אותנו.

ובאמת הוא מציע אלטרנטיבה ממש מהפכנית לכל מה שהתרגלנו לחשוב עליו כסקס.

עוד דבר -
מעשה האהבה אינו מציע אלטרנטיבה לסקס.
הוא מצביע על כך שכשאין אהבה - יש סקס, וכשיש סקס - אין אהבה.
העניין הוא, אבל זה למתקדמים מאוד - וכאן נדרשת כנות גדולה -
בסופו של דבר, אפשר לעשות במעשה האהבה כל מה שרוצים.
הכול!
אבל מצב האיש והאישה כרגע כל כך רחוק מנוכחות טוטאלית בתוך הרגע, (כשכל מחשבה-רגש-תחושה-אנרגיה- נראים במלואם ומותמרים ליופי, להוויה, להתבטלות עצמית),
שנדרש לפני הכול ויתור עצום על כל מה שאנו אוהבים ומצפים לו בתוך ה"סקס".
זה לוקח זמם רב, כי מדובר במומנטום אדיר של רגשות ודימויים - אצל שני המינים - מומנטום של עידנים רבים של שדה תודעה קולקטיבי מיני גברי ואנוכי לחלוטין- שיעמת אותנו שוב ושוב עם אותם הרגלי סקס ישנים.
כשמתבססים במידה מספקת בתוך הרגע הזה - בתוככי ההוויה, בתוככי האהבה עצמה -
אפשר ומותר הכול.
(:

_כשמתבססים במידה מספקת בתוך הרגע הזה - בתוככי ההוויה, בתוככי האהבה עצמה -
אפשר ומותר הכול._

נקודה מהותית. כל דבר הנעשה באהבה הוא נכון.
השאלה היא האם זאת אהבת אמת טהורה.

בן זוגי רוצה מין אוראלי.
אני אומרת לו בצחוק שבארי לא מרשה.
אני מתכוונת בכך שזה לא מותר כי הדרך שבו אנו עושים זאת, אין בה אהבה.
אני מרגישה שזאת חוויה לשם סיפוק אנוכי בלבד.
בן זוגי טוען שאני יכולה לעשות זאת באהבה ומתוך נתינה מוחלטת.
אני מבינה זאת. זה מסתדר עם מותר הכל.
אך אני חשה שלמרות שהוא אוהב אותי אהבת אמת טהורה, הבקשה שלו נובעת ממקום של סיפוק ארצי אנוכי.
לכן קשה לי להיעתר.
קשה לי גם לסרב. גם בכך אין אהבה.
מילכוד.

השאלה האם זאת אהבת אמת טהורה היא טריקית.
מה זאת אהבת אמת טהורה?

אנו נוטים לבלבל בין היקשרות ופחד לאבד לבין אהבה,
או בין תשוקה ומשיכה לאהבה וכדו'.

אבל יותר קל להתייחס לשאלה של -
כל דבר הנעשה באהבה...

כשבן זוגך רוצה משהו, הוא אינו נוכח.
הוא אינו נוכח, מפני שבנוכחות מלאה ברגע הזה - אין כל רצון.
כשאין כל רצון - יש אהבה.
מדוע? -
מפני שכשאין רצון לחלוטין - והכוונה היא - שהרוצה נעלם -
נפער פתח אצל האדם בו הוא מודע לממשות של - רק האחר קיים.
כשרק האחר קיים - זוהי אהבה.

עכשיו -
מה לעשות - המציאות היא - שהוא רוצה מין אוראלי.
וסביר שלך יש רצונות אחרים.
אז מה עושים?

קודם כל צריך להבין שקיומו של ה"רוצה" ולכן גם כל הרצונות והצרכים שלו - אינם אמיתיים.
זה מה שמתגלה במדיטציה- למשל.

בארי לונג בפירוש מכוון למצב מדיטטיבי של האדם - במסגרת מעשה אהבים.
לזה קוראים - נוכחות מוחלטת בתוך הרגע הזה- כאן ועכשיו.

אבל אם אין לכם התנסות מדיטטיבית- (כדאי שתהיה)

יש דרכים אחרות להגיע אליה- שאינן נראות כמו מדיטציה כלל.

יש טכניקה גאונית, שנקראת - הטנטרה של הלב.
היא עובדת עם הרצונות של כל אחד- ולא נגדם.
אם תרצי-
אספר לך עליה עוד.
באהבה

אבישי, תודה רבה.
אני מבינה שאתה למדת אצל שי טובלי.
אני מאוד מתחברת למידעים שלו.
אנחנו דווקא כן מודטים.
שנינו גם מתקשרים.
המידע קיים בנו והדרך ברורה.
למרות זאת, לדאבוני, בן זוגי עדיין אינו מוכן לממש מדיטציה ונוכחות מלאה במיניות.
הוא מבקש שאהיה סבלנית וטוען שזה יגיע.
מכיוון שאני שואפת למצב ש"רק האחר קיים", אני משתדלת לקבל אותו , כפי שהוא , עד שיבוא שינוי מתוך המעשה.
אך בינתיים אני מרגישה שבמעשה האהבה, רק הוא קיים.
אני לא חווה את את קיומי האמיתי ואת קיומה של האהבה בסקס.

מעטים הגברים שמוכנים לוותר על הדברים שמרגשים אותם במין,
ומעטות הנשים שיוותרו על ההצמדות לבן זוגן.
מאחל התפתחות אמיתית ואהבה...
אין הרבה משמעות לתקשור או לידע.
לפני הכול אדם חייב לדעת מי הוא-
לפני הגוף, הרגש,המחשבה, וגם הידע או התקשור.
אחרי הכול - הישויות כלולות בתוכך - בתור האינסוף -ולא את בהן.
(:

אך אני חשה שלמרות שהוא אוהב אותי אהבת אמת טהורה, הבקשה שלו נובעת ממקום של סיפוק ארצי אנוכי.
גם "דרך הטבע" זה סיפוק ארצי אנוכי. גם האהבה זה סיפוק ארצי אנוכי. גם אהבת אם לילד היא סיפוק ארצי אנוכי. גם האוכל הוא סיפוק ארצי אנוכי. גם הטיולים בטבע הם סיפוק ארצי אנוכי.
בקיצור, אנחנו ארציים ואנוכיים. אם את לא רוצה לעשות את זה מסיבות ארציות ואנוכיות שלך, גם זה בסדר גמור. אם הוא אוהב אותך, (מסיבות ארציות ואנוכיות של צורך האדם לאהוב), הוא צריך לחשוב מה לעשות כדי לענות על הצורך הזה שלך.
איך? התשובה נמצאת אצלך:
_אך בינתיים אני מרגישה שבמעשה האהבה, רק הוא קיים.
אני לא חווה את את קיומי האמיתי ואת קיומה של האהבה בסקס._

יש הבדל ברור בין ארץ לשמיים.
אם הכול הוא צרכים אנוכיים וארציים,
לא תתכן אהבה.

אמנם עדיין לא קראתי את הספר, אבל דברים שנכתבו כאן ממש מתחברים לאיך שאני מרגישה כבר שנים.
יש לי שאלה של טירוניות:
אם במעשה האהבה אין סקס, ואם אורגזמה היא רק "בונוס", אז איך "יודעים" מתי להפסיק?
האם בהכרח מגיעים לתחושת האחדות? תמיד שני הצדדים?
האם בתקופת התרגול המוקדמת מפסיקים כי מרגישים ש"מספיק לעכשיו"?
אשמח לשמוע מבעלי נסיון

אם יורשה לי לשאול,
כשאת אומרת - איך שאני מרגישה כבר שנים- תוכלי מעט לשתף?

בארי לונג = עוד סירוס תרבותי.

אני רוצה להודות לכל המתדיינים כאן. באופן אבסורדי אני מחפשת נואשות במרחבים הוירטואלים משהו שיוכל להסביר לי את התנהגותו של הבחור שאני יוצאת איתו. נדמה לי שאנחנו הנשים, כל כך התרגלנו לגברים עוגבניים ואנוכיים שאנחנו מטילות ספק באונותו של גבר אם הוא לא כזה. כשהתודעתי אליו, שמתי לב שמבחינתו אורגזמה היא לא הטלוס האולטימטיבי של האקט המיני ושהוא מחפש יותר מהכל לענג אותי. זה הביך ובלבל אותי. התעקשתי שהוא "יהנה" גם, והוא התעקש: "אני נהנה מאוד". הוא טוען גם (אני משכילה הרבה יותר ממנו אגב) ש "יש דברים שהם מעבר להבנתך" ואני נוכחת לדעת שזה כנראה נכון ואני בהחלט מרחיבה את אופקיי. אז שוב תודה למתדיינים על שעזרו לי, כמו הבחור המקסים הזה, לצאת מהאיגנורנטיות.

לפסטורה פאבון
גם אני יוצאת עם בחור כזה. תגידי אלף פעם תודה לאל, ותהני!!!
ד"א גברים שיצא לי לדבר איתם ויש בהם מרכיב חושני מולד, מספרים שלפחות 50 אחוז (אם לא יותר) מההנאה שלהם, מגיעה מהיכולת שלהם לענג את האישה שלהם, ולהביא אותה לסיפוקה לפני הכל, בטח לפני העונג שלהם.

בקיצור יקירתי,
רק שלא נגלה שהוא יוצא עם שתינו:)))

בתקוה שאכן זהו לא אותו אחד.. (

) , תודה לאל שיש, ושהם הולכים ורבים!
אכן פעמי עידן חדש, הינה ברוך בואך!...

)

שליחה על ידי שיר* » 10 אפריל 2013, 14:59

גם אצלינו (-:
חשבתי שאני לא מבינה מה מדובר, כי כל מה שהוא כתב לא הובן לי. חשבתי :אבל הרי ככה זה בין כה וכה, מה זאת אומרת?
אם אני שוכבת עם בעלי ולא נהנית ועושה את זה רק בשבילו, הוא לא נהנה גם (אבל זה לא ברור אצל כולם? לא מבינה) וכשאני נהנית והוא משקיע מאוד בשביל זה,הוא מרוצה.
אז אולי אני לא מבינה. אולי זה העניין,אולי זה לא