מי אוהב קניות

אנונימי

_{הדיון מהדף לערוך קניות אוחד עם דף זה בהמשך...}

{דיון שהוצא מהדף מין ומיניות :}

טיפוח עצמי טוב לכולם, לא רק למיניות - להרגשה טובה כלפי עצמנו וכלפי העולם
עיסוי טוב, ספורט שנהנים ממנו, קוסמטיקאית, מספרה, פדיקור, ולנשים: קניות, קניות, קניות

נאוה, למה בלהעליב. מה גברים לא נהנים מקניות? תשאלי את יונת.

חחחחחחח, סליחה, רועי,
אבא שלי, הגבר היחידי במשפחתנו (אנחנו 3 בנות) סבל מזה נוראאאאאא
רוב הגברים שאני מכירה לא אוהבים קניות
ואם כן, רק דברים כמו: כלי עבודה, צבע לסיוד, מכוניות וכיוצ"ב
אז לא התכוונתי להעליב, רק ש...

אצלנו הוא אוהב קניות הרבה יותר ממני. אני אוהבת רק windows shopping - להסתכל על דברים יפים בחנויות. כשצריך גם לקנות משהו, זה כבר הרבה פחות נחמד.

אני לא מתאמצת להיות זאת שהורסת את האופוריה שמעת לעת נרקמת כאן, אבל צורם לי ה"קניות קניות קניות" לנשים, ואו, גברים שאוהבים חנויות לכלי עבודה וכו". (נאווה, זה לא אישי)

אני אישית לא אוהבת קניות, ואם כן, אז הרבה יותר כיף לי לדוג' בהום דיפו- (בארה"ב החנויות ע נ ק יות, ממש סופרלנד ליצירתיות)

האם ישנם עוד (א)נשים כמו האיש(ה) ההוא (אני) שלא נהנות מקניות (ביגוד ובישום וכו')?

כן. אני. לא תתפסי אותי עושה קניות מסוג זה (בטח לא בקניון)
הקניות היחידות שאני כן אוהבת הן אלה שהוגדרו כאן כקניות של גברים, אני גם אוהבת לקנות חומרה ותוכנה למחשב, או ציוד לגינה.

לא אוהבת קניות. רק קניית ספרים עושה לי את זה.

אח, לקנות ספרים...
איזה עקצוץ באצבעות...

מחירי הספרים הריצו אותי להרשם לספריה והיום זה הבילוי החביב עלי, ללכת לספריה ולבחור ספרים.

בזמן האחרון בולמוס הקניות שלי מביא איתו הביתה הרבה ספרים ודיסקים של מוסיקה טובה.
אך אין ספק שאחד מהדרכים שלי להכנס לתרפיה היא ללכת לחנות בגדים שאני אוהבת ולמדוד ולמדוד ... גם אם לא מצאתי כלום נהניתי ...
ופי שתיים נהניתי אם יצאתי אם בגד מוצלח במיוחד.
זה ממש עושה לי את היום!
ואם בעלי מתלונן בלחש מה , אני מזכירה לו מי מנהל את חשבון הבנק (אני) , ובזכות מי אנחנו לא במינוס (בעיקר בזכותו כי הוא לא קונה כלום אבל אל תגלו לו..)
ואין מה לעשות קניות זה תרפיה לאישה כמו שתיקון ברז מכוער שהתקלקל זה תרפיה לגבר(זה מה שבעלי עשה אתמול..)
כמובן שיש יוצאים מהכלל וכמובן שהתרפיה שלי זה גם ללכת עם הדס לפארק ליד הבית , להוריד סנדלים ולהנות מהחול הנעים ...
וגם אמבטיה עם המון שמנים ....
ועוד המון תרפיות אחרות...

הה! נראה את בעלי מתקן ברז...
התרפיה שלי זה שיפוצים בבית - צביעת רהיטים, קידוח, בניית רהיטים (רק אם אבא שלי עוזר), תפירה.
מאז שסיימתי את חופשת הלידה קשה מאוד למצוא זמן לזה, אבל אולי כבר יש לי ביד רעיון לקריירה השניה שלי.

רציתי להביע את התנגדותי בכל תוקף לשוביניזם הפרמיטיבי שמופגן ב-ואין מה לעשות קניות זה תרפיה לאישה כמו שתיקון ברז מכוער שהתקלקל זה תרפיה לגבר_, ולקרתנות הפרובינציאלית ב-_לא אוהבת קניות. רק קניית ספרים עושה לי את זה.
אני לא מפלה: אני קונה הכל, בין אם זה תרפויטי ובין אם לאו, תוך התעלמות מהאישיו המיני. ומי שרוצה לשרוף איתי חזיה או תלוש של המשביר לצרכן מוזמן. >:)

מצטערת רועי לאכזבך , אבל נשים הרבה יותר אוהבות "להתלבש טוב" מאשר גבר.
למרות שבעלי לובש ממש טוב לטעמי אבל זה לא יעניין אותו לקנות כל שני וחמישי חולצה חדשה , כי מה כבר חדש אצל גבר ?? חולצה ומכנסיים כל הזמן!
אין לו אפשרות ללבוש חצאית (חוץ מסקוטלנד) או אלף סוגי שמלות וכו'... וכמה כבר אפשר להיות יצירתי בעיצוב של חולצה ומכנסיים גבריים ???
בניגוד לנו הנשים שזה כיף חיים להכנס לחנות ולראות איזה עיצוב חדשני של שמלה , ואורכים שונים ובדים שונים ...אינסוף של אפשרויות!
אתה מבין ?
גם לצבוע קיר בבית זה יעניין אותי , כי זה תחום שקשור לאסטטיקה וזה ישנה את העיצוב של החדר וזה אחלה מבחינתי...
אבל לתקן ברז ?? או מזגן שהתקלקל ? מה מעניין פה ?
נכון שלא כולן חושבות כמוני ... אבל רובן כן, וגם מי שלא מסכימה ב 100% תסכים חלקית בקטע של להתלבש טוב .. לא ?!
אשמח לשמוע תגובות .
חוצמזה , מתי ממש מתלהבים מקניית בגדים ? כשחוזרים לגזרה של לפני ההריון הראשון ! אז זה נהיה הנאה מתמשכת לקנות בגדים ולהרגיש כמו פעם

וואללה, אני דווקא מסכימה עם רועי.

קניית בגדים היא בשבילי סבל גדול.
והאמת, גם ארונות מלאים אני לא יכולה לסבול. יש לי הרגשה שמרוב עצים לא רואים את היער.
אני רוצה במבט אחד לראות הכל, ושיהיו רק כמה אפשרויות נוחות, בלי כאב ראש...
פעם היתה לי פנטזיה שמישהו מסתורי ישלח לי קופסא עם שליח ובה יהיו הבגדים שאני צריכה (הנה, למשל, כל מכנסי החורף שלי גמרו את הקריירה שלהם בחורף האחרון, מזל שממילא בהריון אני לא מסוגלת ללבוש שום דבר שלוחץ על הבטן אז לבשתי רק שמלה, אחת. אבל מה אעשה בחורף הבא??? אוי ויי, אצטרך ללכת לחפש מכנסיים!).

לעומת זאת, תיקונים, שיפוצים, סדר, ניקיון, לשבת על איזה מכשיר ולתקן אותו או לנקות אותו כמו שצריך... לרחוץ כלים... זו תירפיה בשבילי.
ברז עוד לא יצא לי לתקן, אבל אני זאת שמנקה את הצנרת (מה שפותחים מתחת לברז, חור הניקוז באמבטיה). התקנתי שקעי חשמל ומפסקים. התקנתי מנורות מהתקרה. אני זאת שמתחזקת את המזגן (החלפת חורף-קיץ, רחיצת המסננים). אני זאת שיודעת להוציא את הרשת מהחלון במטבח, לרחוץ אותה ולהחזיר אותה (כנראה תורה מסובכת במיוחד, כי בן זוגי הצליח להפיל את הרשת מקומה שלישית למטה...). וגם שמה לב שהיא מלוכלכת, וגם לא רק יודעת אלא גם מבצעת. אני זו שמרכיבה רהיטים.
וזה לא שיש לי איזה ידי זהב. להחזיק מקדחה אני לא יודעת... (טוב, האמת, אני יודעת, אבל היא כבדה לי מדי ולכן אני לא יכולה לקדוח). אבל את הגבס אני יודעת לעשות כמו שצריך וגם לסתום את החורים כמו שצריך... D-:
היום חברתי כמעט הרגה אותי, כי טיפסתי על סולם להדביק כוכבים על התקרה בסלון (פעם כשרחצתי רצפה הילדה בדיוק זרקה כלפי מעלה כדור ים שנרטב מהמים, והוא פגע בנורה. הנורה התפוצצה, ועל התקרה נשארו כתמים. לצבוע לא רציתי - שיגעון לצבוע את כל התקרה רק בגלל איזור קטן. ופתאום לפני שבוע בא לי רעיון להדביק על כל הנקודות האלה כוכבים וירחים חמודים, וככה גם נסתיר את הכתמים המעצבנים וגם ניהנה משביל החלב!).
אבל אמרתי לה שלא יקרה כלום, ממילא כבר מותר לי ללדת מחר בלילה...

בשמת , כל הכבוד לך !! אבל בכל זאת תזהרי קצת מעבודות קשות בהריון , לא?!
שתהיה לך לידה קלה וכמו שחלמת ....
בהצלחה!

שעצם השהייה במרכז קניות עושה להם, כמו לאמא שלהם, איכס בנשמה
מה, גם את?
אני אגב מיניקה שם תוך כדי הליכה, בין השאר כדי שנוכל להסתלק משם מהר.

ואני משתדלת לא להיכנס לשם בכלל... אני מקבלת די שוק מכמות האנשים שמגיעים לשם, ואם כן נכנסתי, אז לקנות רק מה שצריך ולעוף משם...
לא מוצאת בזה שום טעם. הרבה יותר כיף בחנויות כאלו ברחוב או בשוק...

<לפני שבועיים האביב והבת שלה היו שם כדי לקנות מתנה ולא התאימו לחלוטין בבגדים ובמנשא>

ולא התאימו לחלוטין בבגדים ובמנשא
למה הכוונה? שהבגדים לא התאימו למנשא או שלא התאמתן לקהל?
גם אני נמנעת מקניונים, נכנסתי לקניון השכונתי רק פעמים בודדות בשנה האחרונה למשהו שצריך, ולעוף מהר (פעולת קומנדו זריזה).

שהבגדים לא התאימו למנשא או שלא התאמתן לקהל?

גדול מאוד!
האמת, שגם וגם... לחלוטין באתי עם הכפכפים הפושטיות שלי, חולצת טריקו דהויה, ומכנסיים שחורים סתמיים...
לעומת האמהות שלבשו מכנסיים צמודים, חולצה מבד סינטטי ונעלי עקב, נראיתי ג'יפה....

נראיתי ג'יפה....
אז דמייני אותי כשאני הולכת לשכונת נווה אביבים הסמוכה, שם הנשים "מטופחות" (ובגלל זה פיליפיניות מחזיקות להן את התינוקות, שלא יקלקלו לאמא את האיפור/התסרוקת/הבגדים ושאמא לא תמעד על הנעליים שלה).
ובקניון השכונתי שלי (אחד ה"יוקרתיים" בארץ?) בכלל... אני מסתכלת לפעמים על כל מיני נשים שנראות לי כמו "גברות" ופתאום תופסת שהן יותר צעירות ממני, אבל אני עם חולצת ההנקה שלי מטריקו, ומכנסיי השרוול ב-15 ש"ח, ונעלי ההתעמלות משנת 88', עם מנשא ותינוק שלובש רק חולצה - אני איזו ילדונת שעוד מתלבשת כמו בתיכון...
או, בעצם:
אני מחייכת ומסתכלת עליהן כמו על גרוטסקות, ומרגישה כמו מליון דולר עם התינוק המתוק שלי ועם הילדה היפהפיה שלי (שמחופשת למשהו ולכן בטח לבושה באיזה צירוף מ-ז-ע-ז-ע).

_באתי עם הכפכפים הפושטיות שלי, חולצת טריקו דהויה, ומכנסיים שחורים סתמיים...
לעומת האמהות שלבשו מכנסיים צמודים, חולצה מבד סינטטי ונעלי עקב, נראיתי ג'יפה...._

נו באמת! ללבוש מכנסיים צמודים (=חם ומזיע, ובכלל, אין לי כאלה להריון), חולצה מבד סינטתי (= חם ומזיע, ובטח בגזרה שאינה מתאימה להנקה) ונעלי עקב (= מינימום חתונה), בשביל לעשות קניות? מה? את/אני בעונש?

שיגידו תודה שלא היית יחפה... (על נעליים. סליחה. סנדלים. אני מקפידה, כי אני לא רוצה לחשוב מה נשפך ליד המקרר של החלב לפני שהגענו).

> גילה בווידוי חושפני על העדפות הלבוש שלה P-: <

אני איזו ילדונת שעוד מתלבשת כמו בתיכון
טעות. היום לא מתלבשים ככה בתיכון.
אם את מחפשת תיאור - ילדה שחזרה מטיול של התנועה.

> פעם כמעט העיפו את גילה בטריקו שרוואל ופאפוצ'ים מקלאב-מד. <

<לעוגיה יש חיבה מוזרה להיות בדעת מיעוט והיא מנצלת כל הזדמנות כדי להביע אותה>

אני לא משתגעת על קניונים, כמו שאני לא משתגעת על קניות בכלל
אבל
אם כבר אני צריכה לעשות מעשה וללכת לקנות בגד
מאוד נוח לי שיש מצבור יפה של חנויות במגוון מספק (ז"א - לצד בגדי הברביות יש גם בגדי נשים אחרי לידה...)
ו (חשוב מכל) - חניה במרחק סביר (כשאני כבר נכנסת לתלאביב אז כל הקטע הזה של החניה מביא לי נרווים גדולים)

יש אמנם בעיה קשה עם אוכל במקומות האלה
אבל אם מגיעים שבעים ולא עייפים (ולא בחופש הגדול...) אפשר לעשות מה שצריך בצורה רגועה ובלי להזיע יותר מדי.

אני לא מבינה,
יש לכן תחביב כזה להסתובב בחום בלחות ובג'יפה ולחטוף כל פעם שוק מהכניסה לחנות הממוזגת ל10 מעלות?

לא. אין לי תחביב כזה.
אבל אין לי תחביב קניות בכלל.
אנחנו מגיעה פעם בשבוע לסופר, באותה הזדמנות אפשר גם להגיע לסופר-פארם ולעוד כמה חנויות באותו מתחם.
בשבוע בו צריך חנות מסוימת שאין שם - עושים את הסופר במקום אחר.
אין חיה כזו "להגיע שבע" כשיש דברים נוספים על הסופר, כי שעה נסיעה+שעה ומשהו סופר מביא אותנו (אני וילדי) רעבים מאוד ועייפים לשאר החנויות.

צריך להעביא את הדיון לדף על קניות?

אני כמעט לא קונה, עוגיה.
פעם בשבוע הזמנה מהחנות האורגנית שלי (משלוח!).
בסופר בעלי קונה. בדרך הביתה מהעבודה.
פעם בחודש סופרפארם (עם הקופונים, ורק מה שצריך). משתדלת לקפוץ ברגל לזה שלא בקניון. גם הקניון במרחק הליכה ברגל ממני.
אחת ל... פתאום צריך מתנה לאיזה ילד ליומולדת או אני לא יודעת מה. נדיר ביותר.

להעביר. בטח להעביר. ממש לא שייך פה.

נהפוך הוא מתחביב - משניב (תחביב שנוא...).
אני שונאת לעשות קניות. אני מנסה להסתפק במה שיש בחנות המקומית (זול יותר, אגב).
אם באמת צריך (מתנה למתגייס, למשל, זו היתה הפעם האחרונה) אז אני מנסה שזה יהיה חפוז מאוד.

סליחה על חוסר הקונפורמיות אבל אני אוהבת להסתובב ולראות את המגוון שיש בעולם. אני אוהבת להסתובב בקניון.
להסתובב, לראות, לא לקנות. אני לא מרגישה ממש צורך בחפצים, ואני גם מאד בררנית.

אני גם לא אוהבת לערוך קניות, בעיקר של בגדים. אבל אני תוהה אם את עצם המעשה אני לא אוהבת, או שזה מכסה על חוסר שביעות רצון מהגוף ומפוטנציאל התסכול שבחיפוש בגדים. נעליים אני אוהבת לקנות.

גם אני יוצאת מהארון.
אוהבת להסתכל על דברים יפים, לדמיין איך הם היו נראים אצלי בבית, לפנטז על גאדג'טס משוכללים במטבח ורהיטים בדיוק לפי טעמי.
לא לקנות, מחוסר כסף ומחוסר יכולת להתחייב - ממש להתחייב! - על קניית אביזרים שיכנסו אלי הביתה. מרוב חוסר החלטיות קירות הסלון שלי ריקים כביום היצבעם.

באופן טבעי

באופן טבעי