טיפת חלב

אנונימי

ראו גם: טיפת חלב אלטרנטיבית, למה צריך ללכת לטיפת חלב בכלל, פרסום בטיפת חלב

אני רוצה לשתף בחויה הראשונה שלנו בטיפת חלב.
ביישוב בו אנו גרים יש טיפת חלב לא מהמפותחות במיוחד אך עדיין יש בה אחות שדואגת לבצע כל מה שטיפת חלב אמורים לעשות. תחילה שמחנו כי הטיפה נמצאת בישוב, מרחק 5 דקות מהבית. אולם שבוע לאחר לידת בננו , הגענו לטיפה לבדיקה שגרתית(כפי ש"צריך"). האחות ניגשה אל התינוק בידיים קרות שרק הרגע נשטפו במי ברז קרים, והחלה להפשיטו בחוסר עדינות ,ובמיומנות טכנית למדי שגרמה לנו לרעד בגוף. לאחר שמתחה את גופו הקט לכל כיוון הסבירה לנו שאבריו תקינים ומגיבים כראוי, אלא שהוא לא הגיב כראוי לבדיקה והחל לצרוח. אח"כ החלו השאלות הרוטיניות איך הוא ישן, והיכן, כמה פעמים הוא אוכל ביום וכו'. התשובות שלנו הרעידו הפעם את האחות שהפצירה בתוקף שעליו לישון במיטה משלו .
השיא היה , ואני מצטט : " חשוב שהתינוק יאכל מסודר כל 4 שעות ולא מתי שהוא רוצה , ואם הוא לא סיים לינוק (מה זה?!)
תעירי אותו עם יד קרה על הלכי, או יד רטובה , או צביטה קלה " ( נשבע על כל מילה שנאמרה כאן) לא האמנו למה ששמענו. כמובן שאמרנו לה כן ורק חיכינו לעוף משם , אך היא מצידה המשיכה להכתיב את מצוות עשה ואל תעשה שמועברים בקופ"ח כללית מדור לדור . "מה עם מוצץ, חשוב מאד, ולהתחיל להרגיל אותו לשתות מים עם בקבוק..."
נו חביירים, זו היתה הפעם האחרונה שדרכנו שם כמובן.
על פניו נראה לי מיותר ללכת לטיפת חלב, אחרי הכל זה לא שהוא מקבל שם ויטמנים, נהפוך הוא , אולם בכל זאת חשוב לנו לדעת פרט לשקילה וחיסונים (שעליהם ויתרנו בשלב זה) מה עוד בודקים שם וכל כמה זמן?

עדיין קשה למצוא אחות טיפת חלב טובה בימינו.
הגדרת טובה אצלי: מבינה בהנקה ואם לא, יודעת לאן להפנות; לא לוחצת בעניין חיסונים; יודעת לגשת לתינוק; מכבדת את ההורים על החלטותיהם ולא טיפשה. (לא סתם במקומות מסויימים שמעתי שקוראים להן: טיפשת חלב).
אם אתם מוצאים לכם רופא ילדים טוב שניתן לסמוך עליו, תוותרו על טיפת חלב ולכו על הרופא.
אם אתם לא מחסנים, ומחליטים לשקול בבית אצל הרופא, באמת שאין בשביל מה ללכת לאחות בטיפה.
מעבר לכך, טיפת חלב זה דבר יקר (550 ש"ח לשנה), אז אפשר לחסוך את הסכום הזה, לפחות עד שמחליטים לחסן.

אמיל, בטיפת חלב עושים גם בדיקות התפתחות ע"י רופא, בדיקות שמיעה, ומאוחר יותר גם ראיה.
שגית, אני חושבת שלא גובים כסף ממי שלא מחסן.

אצלנו לפחות גובים. טיפת חלב שלנו היא די בסדר סה"כ. זה בחיפה בנווה שאנן, אם זה רלוונטי...

חשוב לבצע מעקב גדילה (מדידות משקל וגובה), במיוחד בתקופה הראשונה של החיים. זה לא חייב להיות בטיפת חלב, אבל חשוב שזה יעשה (ובמאזניים קבועים). לא צריך להתייחס למספרים באופן קדוש (כי ילדים לא גדלים לפי ספרים) אבל זה עשוי לעזור בזיהוי בעיות עם ישנן. עקומות לדוגמא אפשר למצוא באתר ה-CDC. מה שחשוב זה לראות את ההתפתחות לאורך זמן, ולראות שלא "שוברים עקומות" - ביחס לעצמם. מותר להיות בכל עקומה שהיא (כולל עקומות פרטיות לחלוטין) אבל חשוב לשמור (פחות או יותר) על העקומה.

בשבוע שעבר היינו בקופ"ח ונכנסנו לשאול בטיפת חלב אם אפשר רק לשקול את הפעוט. למזלנו היה שם לחץ והאחות אישרה לנו ללכת לבצע בדיקה בחדר הסמוך לבד כי כל האחיות תפוסות. שמחנו מאד ונכנסנו לשקול את המתוק. והוא אכן עלה במשקל בצורה בריאה עד מאד.אח"כ ראינו על לוח שהם הכינו ובו רשומות הבדיקות בכל חודש שעל התינוק לעבור, אשתי כתבה אותן על דף, ועכשיו יש לנו מול מה לבדוק.
אהבנו את הסיטואציה הזו שבה שקלנו אותו לבד בלי אחות שתפשיט אותו ותלחיץ אותנו.

אחות שתפשיט אותו?
עברתי כבר ארבע טיפות חלב ובאף אחת מהן האחיות לא הפשיטו תינוקות או לקחו אותם מההורים בכל צורה שהיא. ההורים אחראים על התינוקות, והאחיות על מכשירי המדידה.

סיכמנו כבר שעל כל אחות (טובה) שאת מכירה יש לפחות אחת נוראית, לא?

אצלנו כן מפשיטים, אבל בצורה נחמדה. בפעם האחרונה לאור לא היה מצב רוח להתפשט והאחות לא התעקשה. מעין שאלה את האחות מתי לדעתה כדאי להתחיל לתת לאור אוכל מוצק, והתשובה היתה, תחזיקו טוב, "כמה שהוא יינק יותר ככה יותר טוב. אפשר לתת לו לטעום דברים בגיל חצי שנה אבל לא במקום".

גם אני מעולם לא נתקלתי במישהו שניסה להפשיט במקומי את התינוקות שלי. תמיד אני, תמיד בידיים שלי.

ואמיל, מצטרפת להמלצה: חשוב לשקול ולמדוד. באותו משקל.
אני שוקלת בקופ"ח (סתם נכנסת לאחות ושוקלת בעצמי, באותו משקל כל פעם) ומודדת בבית - המיילדת שלי לימדה אותי, לא סיפור.

שליחה על ידי א* » 06 ינואר 2003, 16:04

הייתי רוצה שמישהו יקח על עצמו לכתוב מכתב אישי לאחראית על האחיות בטיפת חלב בכל פעם שהוא ניתקל במידע לא נכון. זה נראה לי פתח לשינוי.
כמובן שגם התנהגות לא רגישה כלפי התינוק ראויה גם היא למכתב.
לאחות האחראית על טיפות החלב קוראים נירה ברעם.

שליחה על ידי א* » 06 ינואר 2003, 16:07

שכחתי לומר גם שמשרד הבריאות שמשלם חלק ממשכורת האחות הזו אומר לא לתת תוספת מים לפני גיל חצי שנה לתינוקות יונקים, וכן להיניק לפי דרישת התינוק - אז מאיפה היא מביאה את המידע שלה????
מודה שזה כמעט מרגיז אותי- שנים כבר לא הייתי בטיפת חלב (נא לא להעביר מידע חסוי זה ...) ושכחתי כבר איך האחיות שם כמעט קלקלו לי חווית הנקה פעם אחר פעם (לא את ההנקה כמובן- אבל גם החוויה שלה חשובה ...)
ואיתי- האחות מהטיפת חלב הנוה שאנן הלחיצה אותי נורא עם הילד הראשון לגבי תוספת-( משמח לשמוע שהתקדמו שם)

גם בטיפת החלב בכרכור אמרו לחברתי שתנסה למשוך אותו בהנקה מלאה כמה שיותר. בגיל 6 חוד' אפשר להתחיל עם טעימות, אבל לא חייבים ממש עם אוכל ויש זמן.
מדהים, לא?

ואני בנושא אחר לגמרי - טיפת חלב בהריון
האם מומלץ? כדאי?
מצד אחד אין לי כרגע מעקב הריון (שקילות, לחץ דם, בדיקות שתן וכו') והאחיות בקופ"ח שלי לא עושות את זה. מצד שני לא בא לי ללכת לטיפת חלב שבו "ישגעו" אותי עם כל מיני בדיקות לא הכרחיות, וגם אח"כ כשיהיה לי ילד הם ישגעו אותי עם עניין החיסונים.
מה אתם/ן אומרים/אומרות?

את רוצה להשקל? את רוצה לעשות בדיקות המוגלובין? נוגדנים של-השד-יודע-מה?ל"ד? שתן? סוכר? ... אם כן - ט"ח זו דרך די נוחה וזולה לעשות זאת.
אני, בדיעבד, הייתי מוותרת - עשיתי מעקב של הריון בסיכון (תאומים), והכפילות היתה מיותרת.

אם את בעניין לידת בית יכול להיות שהמיילדת שלך עושה לך מעקב הריון שכולל שקילות, ל"ד. לבדיקות דם, אם תצטרכי, תוכלי להגיע לקופ"ח.

שוב - מעקב אחרי לחץ דם, משקל וחלבון בשתן, במיוחד ככל שההריון מתקדם, הוא חשוב (לזיהוי מוקדם של רעלת הריון) ולא מסוכן בשום דרך שהיא (לפחות לא משהו ששמעתי או שאני יכולה להעלות על דעתי - כי אלו בדיקות חיצוניות בלבד לאם). גם מעקב אחרי רמת ההמוגלובין חשוב (אצלנו: בתחילת ההריון ובשבוע 32. אני ביקשתי שיעשו גם בבדיקת הדם שממילא עושים לסוכר בשבוע 25). אם יש לך אופציה סבירה לעשות את זה במקום אחר - יופי, אבל אם לא, אז לדעתי מאד כדאי כן ללכת לטיפת חלב. אגב, יתכן שתופתעי - אני בהחלט הופתעתי מהגישה המקבלת של האחות לכל השגעונות שלי. רק בדיקת סוכר היא ניסתה לשכנע אותי כן לעשות, אבל גם אמרה לי לברר, ואם הייתי מחליטה לא לעשות (או לעשות ולא לרשום!) היא היתה מקבלת את זה. אפילו את רעיון הלידה בבית היא קיבלה בהבנה (בפגישה האחרונה העבירה לי מסר מהרופאה, שלא ממש התלהבה, אבל ציינה שהיא רק מעבירה מסר שהתבקשה, ולא את דעתה).

זה הזכיר לי סיטואציה ממש מגוחכת שעברנו: אלה היתה בת שנה וחצי והוזמנו להגיע לבדיקת התפתחות.
כשהגענו, האחות ביקשה לראות איך היא בונה מגדל קוביות, מתנדנדת בנדנדה ושאר פעילויות שכנראה מוכיחות איזו גאונה היא

בכל אופן, מישהו אמר לי לפני, שישאלו גם אם אלה כבר אומרת משפט של שתי מילים רצופות לפחות. ומה לעשות, אלה לא אמרה מילה בגיל הזה (היא התחילה לדבר קצת אחרי גיל שנתיים ולא שותקת מאז...), אבל ידעתי שאם אתוודה שהיא לא אומרת אפילו מילה, מייד היא תאובחן כבעלת ליקוי כלשהו (כי ככה זה אצלנו בטיפת חלב, אם מישהו סוטה מה"ספר" אז האחות נכנסת ללחץ). אז בלי להתבלבל, כשהיא שאלה, אמרתי שאלה אומרת כבר המון מילים והיא פשוט לא מדברת עכשיו כי היא קצת ביישנית...
צלחנו את הבדיקה בהצלחה!

לא מאבחנים ליקויים כל כך בקלות... מחכים למועד ב'!
וברצינות, בודקים דברים שידועים כסימנים לבעיות שונות. אם "לא עומדים בסטנדרטים" אז האחיות יודעות שצריך לעקוב אחרי הנושא. לרוב זה שום דבר, אבל לפעמים סימן אחד מצטרף לשני, ואחרים באים אחריהם, ולאט לאט מתברר שכן צריך איזשהו טיפול.

תודה לכל המגיבות....
שגית, אני בעניין של לידת בית אבל זה עוד רחוק (מתי צריך להיפגש עם המיילדת לראשונה?) אני בשבוע 11.
בכל מקרה נראה לי שאלך לטיפת חלב, ככה בשביל השקט הנפשי. ובכל זאת אני שואלת: אם לא ימצא חן בעיני, אפשר לפרוש? או במקרה הטוב לעבור לתחנה אחרת?

לפרוש תמיד אפשר. לעבור לתחנה אחת -- לא בטוח.

תיאורטית - מותר לעבור מתחנה לתחנה. (אולי תצטרכי לתרץ את זה ב"עכשיו יהיה לי יותר נוח להגיע לשם כי ...", אם תרצי להיות מנומסת ולהחליק ענינים).

שליחה על ידי א* » 11 ינואר 2003, 23:13

לעבור מתחנה לתחנה זה כמו (ברוח ימים אלו) להצביע בקלפי בבי"ס אחר ממה שקיבלת בגלויה...

אמיל - לא מבינה איפה נשמע שהאחות תפשיט, תחזיק, תשקול וכו' את התינוק? ה י א מאזנת את המשקל, ה י א מותחת את סרט המדידה, ה י א נותנת את החיסון וכד' אבל הינוקא ירגיש הכי בטוח בזרועות הוריו. ומה פתאום היא מחלקת הוראות? אצלנו האחיות בט.פ. נהדרות (גם אנחנו לא באזור "מפותח") ביד אליהו אם עוזר לך ולגבי העלות - 395 ש"ח לחמש (!!!) שנים, שגית מאיפה המצאת את המחיר הזה. זה מסובסד חמקרה שלא ידעת ואם שילמת יותר זה בטעות. לדעתי חשוב להיות מדי פעם במעקב בטיפת חלב אלא אם אתם מבקרים באופן שוטף אצל רופא הילדים אך ידוע לי שהם לא שוקלים, מודדים וכו'.

לילוש - נדמה לי שדהמחיר שאמרת הוא לשנה למשפחה, עד שהילדים בני חמש.

לא גם אני שילמתי סכום כזה עבור 5 שנים.
בהן ניתן להכניס כמה הריונות וילדים שרוצים...

שליחה על ידי א* » 13 ינואר 2003, 12:46

ואני - המסבסדת התורנית- שילמתי בפעם היחידה שבאתי איזה 200+ שקלים - ולא באתי מאז- תרומה למערכת הבריאות החולה... נראה לי שעדיף לשלם ולא לקבל מהם חיסונים , עגמת נפש וכו' - מאשר לשלם וגם לקבל את כל אלה בתוספת רגשי אשם, עצבנות ושאר ירקות...

לא המצאתי את המספר, זה מה שנאמר לי במזכירות טיפת החלב של מכבי בגן יבנה. זה המחיר גם בטיפת החלב של מכבי-לאומית בקרית מלאכי.
אנחנו שוקלים באופן קבוע אצל הרופאה, היינו בגיל חודש, היינו בגיל 4 חודשים ונתבקשנו להגיע בגיל 6 חודשים. גם היקף ראש ואורך אגב.

אנחנו אף פעם לא הלכנו לטיפת חלב: שקלנו בחנות הירקות האורגניים המקומית, (סתם מתוך סקרנות - כי היה ברור בעליל שהילד עולה במשקל...)
אורך/גובה השווינו לפי העין - עם תינוקות אחרים בערך באותו גיל, ובאיזה שהוא שלב התחלנו לפקוד רופא ילדים קונבנציונלי (אך מתוק) שידע שאנחנו לא הולכים לטיפת חלב, והוא בעיקר שאל מדי פעם כמה שאלות על ההתפתחות.
מה הסיפור עם היקף הראש? על מה הוא מעיד? האם הוא יכול להיות רק קטן מדי או גם גדול מדי?

היקף הראש גדול מדי וזה יכול להעיד על הידרוצפלוס - הצטברות נוזלים בתוך המוח. מצב מסוכן שעלול לחייב ניתוח אצל נוירוכרורג ילדים. לא סימפטי במיוחד. אני לא חושבת שאפשר לראות לפי העין שהקף הראש גדול מדי. ראי עדות מנסיון אישי:
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=46927

היקף ראש, כמו גובה ומשקל, חשוב לאורך זמן. בנקודת זמן מסוימת, ראש יכול להיות קטן או גדול, ואין לכך משמעות (למעט החריגים באמת). אבל כשרואים, לאורך זמן, שעקומת הגדילה של הראש חדה או קהה מדי, זה דורש בדיקות, כי זה יכול להעיד על בעיות קשות.
בדרך כלל, בעיות גדילה ("שגשוג") יתבטאו קודם במשקל, אח"כ בגובה ורק לבסוף בהיקף הראש, ולכן זה גם סימן לחומרת הבעיה.
החסרון - קל מאד לפספס טיפונת במדידה (מספיק שלא מודדים בדיוק בנקודה הנכונה) וטעות קלה, של חצי ס"מ למשל, היא כבר משמעותית מאד.

אין לבעיה ביטויים אחרים פרט להיקף הראש? באיזה גיל/גילאים זה יכול לקרות?

ענת - אני לא יודעת יותר ממה שכתוב בהודעה שהפנתי אליה. יש שם די הרבה מידע וגם הפניה לאתר למידע נוסף. אני מכירה אישית את האמא הזו ואם את רוצה את יכולה להפנות אלי שאלות ואני אפנה אותן אליה. האימייל שלי: [email protected]. (כדאי שתכתבי כאן שכתבת לי אימייל כי בגירסה החדשה של הוטמייל בעברית ביטלו את הנוטיפיקיישן אז אני לא מקבלת הודעה כשמגיע אלי אימייל חדש). לגבי הגילאים: כמו שכתוב בהודעה, לבן שלה זה התגלה בגיל 5 שבועות. אני לא חושבת שיש לכך ביטויים נוספים פרט להיקף הראש. באסה, כנראה שאין מנוס מביקור בטיפת חלב או לפחות להוריד את הטבלאות מהאינטרנט ולמדוד בבית.
כרמית - אצלנו באמת היתה באחת המדידות ירידה בחצי סנטימטר לעומת המדידה הקודמת... אבל אפילו האחות הלא כל כך אינטיליגנטית שלנו אמרה שמדובר כנראה בטעות מדידה חסרת חשיבות.

תקראו מה כתבו כאן ובכלל באתר ,על קופ"ח ואחיות בפרט. כמה תירוצים וסיפורים עלינו להמציא כדי להמנע מחיכוך עם אותן מייצגות הבריאות הממסדי (והחינוכי), אנחנו יודעים מה טוב לנו אך לא רוצים להגיע לידי עימות וויכוח מול הנורמה (הנורמה שלהם), לא כי אנחנו חוששים אלא כי ברור לנו שזה לא יעזור.
בכתבי על אחות מפשיטה אני מתכוון לממסד הפולשני, ולאו דווקא לאקט עצמו, כי ברור שהתינוק לא יורד מידינו ולא יופשט/יבדק/יטופל ע"י אף אדם שאין בו גישה טבעית ונעימה לבני אדם.

אגב, על מה התשלום בטיפות חלב ,לא ברור לי?

מה זאת אומרת על מה?
האחות, הרופא, המיכשור, המקום.
אתה יכול לא לרצות, לא לצרוך ולא לשלם, אבל מי שצורך - משלם. זה די סביר בעיני.

חשבתי שזה מסובסד ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

על פי הרופאה שלנו במכב"י שביררה עם חברה שלה שהיא רופאה מחוזית בחיפה, התשלום הוא על ביטוח.

ביטוח על מה?

ביטוח על הטיפול שמקבלים שם, בעיקר חיסונים.

אה, נראה לי שהביטוח הוא לאחיות ולרופא/ה שם, ולא לכם...

ביקרנו ביום חמישי האחרון בטיפת חלב אחרת חדשה באזור לידנו, והיה ממש בסדר, האחות שם היתה צעירה יותר והבינה לליבנו, הזכירה את נושא החיסונים ,וידאה שאנו בודקים היטב לפני קבלת החלטות שלא לחסן, לא הציקה ולא הפריעה והכי חשוב היתה עדינה מאד עם טוהר. האחרון אמנם התרגש קצת מהמעמד המביך ומחה על היותו ערום ליותר מידי זמן, אך בסה"כ עברנו זאת בכיף.
לאחר שבדקנו אילו בדיקות עליו עוד לעבור , הבנו שבאמת אין מה לחפש בטיפת חלב ,למי שאינו מחסן, ובדיקת רופא אחת למספר חודשים, שאת זה כן נבצע.

אמיל, בתור אחד ש(אני מניחה) שקל לכאן ולכאן והחליט לא לחסן: האם יש חיסונים שכן מומלצים או שהחלטתכם גורפת?. אני שואלת ספציפית לגבי צהבת B.

קראי בדף צהבת B (ואם טעיתי בשם, עשי חיפוש על צהבת B, דובר עליו רבות)

סליחה. חיסון צהבת

נדמה לי שהוחלט לא מזמן על ביטול התשלום לטיפת חלב. אבל טיפת חלב של מכבי לא קשורים לעסק אז ממשיכים לשלם.
לפני שנתיים התבקשתי לשלם בבנימינה 426 ש"ח. שילמתי.
טיפת חלב אצלנו היו בסדר גמור אבל מאז גיל שנה לא הייתי שם (לא קיבלנו את חיסוני גיל שנה).
הקיץ, כשלא יהיו חיידקים באופק והם יתקרבו לגיל שלוש נחזור לשם לקבל חיסונים.

אתמול עברתי חווית טיפת-חלבית מרגיזה במיוחד.
באתי, במצב מראש לא משהו, ועוד לפני שראיתי את האחות, היא ירתה לעברי צרור תלונות (למה לילד יש בוץ בנעליים, ולמה הילדה עם סנדלים). (לקראת היריה הבאה לא ידעתי אם אני אגיב בלעוף משם או באלימות).

רוב הפגישה היתה מוקדשת ל"בדיקת תקשורת" (השאר ללשאול אותי מתי אני מתכוונת לגמול, ומתי לשלוח לגן). נכשלנו. מועד ב: בעוד חצי שנה.
אז דבר אחד באמת נכון - הילדים שלי איטיים בהתפתחות הדיבור (בני שנתיים, דולב מדבר גם בזוגות מילים, הדס קר בבודדות, לא מסוגלים לתאר תמונות עם פעולה). הם הבינו חלק ממה שהאחות ביקשה (למשל - לא זיהו מסרק: אצלינו בבית המסקרים הם רק מברשות שער, אין מסרק-כיס של גברים, אז הם לא יודעים לזהות אותו. פער.)
אבל קלטתי משהו הרבה יותר זוועתי: בבדיקת התקשורת שלהם הם לא מייחסים שום חשיבות לתקשורת שאינה מילולית!

פנינה: הדס סירבה להתלהב מהמדבקה שהיא קיבלה, והאחות ממש נזפה בה על כך שהיא הורידה אותה מהחולצה (למרות שהיא אמרה לפני כן לאחות "לא" כשזו שאלה אותה אם היא רוצה מדבקה). האחות, אצלי, לא עברה בדיקת תקשורת P-:

נהנתם?
אני לא לגמרי מבינה למה אנחנו ממשיכים ללכת לשם.

ובאמת למה את עושה את זה לעצמכם?
תפסיקי ללכת או שתמצאי אחת אחרת.

(אין לי איך להגיד את זה חוץ מככה)

באמת למה, גילה? ברצינות אני שואלת. אם זה מראש מקום שלא מכבד אותך, את ילדייך ואת הבחירות שלכם (לא רוצה מדבקה. באיזה זכות היא תוקעת אותה?) לי זה נשמע כמו מקום שאתם לא צריכים להיות בו.
רק כי צריך? וברור לי שאתם לא מגיעים לשם בקצב ה"רגיל" ובטח חלק מהסיבות להגעה הם כן כדי להרגיע במעט את ההורים, הסביבה, הבעל (הקיפי את המתאים) וכ'. אולי כדאי שתחשבי על זה שוב.
יכול להיות שעדיף לחלוטין יהיה לבצע בדיקות התפתחות (תקשורת ואחרות) אצל מאבחן מומחה שמטפל בילדים ולא אחות מעצבנת שרק מציקה. אז נכון, זה בטח יעלה יותר כסף, אבל שווה לקנות שקט, רוגע, נינוחות וסימפטיה!
וחוצמזה, אנא אל תתבעסי קשות. בסה"כ נשמע שילדייך (במיוחד הדס, כל הכבוד) יכלו לה למפלצת הקרה (סתם, נו, זו בטח עוד אחת ש"רק עושה את העבודה שלה" וגם היא מסכנה, עם סיפור חיים כזה וכזה ולויאליות לא ברורה ל- system).
קבלי חיזוק ותמיכה ואת יכולה לומר לאמא שלך שאני לא מרשה לך ללכת לשם יותר (או לאבא)!

קצר נוסף מול המימסד הרפואי.
ביום שני היתה לנו בדיקת רופא ראשונה לתינוק .הרופא ,איש נחמד מאד וחביב,ארגנטינאי, בדק את טוהר בנעימות ובסבלנות, אפילו היה מרוצה מהיותו לא נימול, לדבריו זה הרבה יותר תיקני ( הייתם מאמינים?),
עד שהגענו לנושא החיסונים. הוא שאל מדוע לא, ועניתי כי בשלב זה אנו מעדיפים לדחות מתן חיסונים לשנה השניה .
התפתח שם דין ודברים סביב חיסון צהבת B ,שהסתיים בנימה של כעס מצידו כיצד אני מעז לערער על מקורותיו בנושא.
חבל, דווקא רופא נחמד לשם שינוי.

הההם.
האמת - טיפת חלב טובה יותר אני לא אמצא. בנושא החיסונים הם מציעים, ולא מנידים עפעף על החלטות של ההורים (ככה זה כשגרים במועצה אזורים עם ישובים כתיים למיניהם (-; ).
היא גם חלק מהמרפאה, ונכון לעכשיו יש לנו רופאה מצוינת, אז לא נחליף אותה.

יש עוד משהו - אני מצליחה להסתכל על האנשים האלה בעיניים רגילות (האחות הזאת, מנהלת המרפאה) - הם כולם אנשים מאוד נחמדים, מאוד משתדלים, עושים את העבודה (במסגרת ההגדרות) שלהם טוב. דברים כמו להרים טלפון ולהזכיר בלי שביקשתי, להתקשר עם מידע חדש ששאלתי לגביו. למה אני מסנגרת? כדי להזכיר לעצמי שיהיה מאוד קשה למצוא טוב מזה. (ט"ח עירונית באיזו שכונה, כשאני אעוף המוזר היחיד? לא תודה!).

נשאר רק לראות איך מצמצמים מגע בעתיד - כשיהיה רלונטי, לקבל רשימה של כל מה שהם עושים, ולעשות בעצמנו מה שניתן.
מענין אם הרופאה היתה משתפת פעולה בקונספירציה שכזו.

> גילה לומדת לקח לילדים הבאים שלה <

גילה- אני לא בטוחה שהילדים שלך איטיים בדיבור. זה מאוד דומה לדיבור של מתן מלפני חודשיים. יש לזכור כי יתכן והם מאחרים משום שהם מחקים אחד את השני (ולא משום שיש להם "תקשורת פנימית"). עוד הצעה תאורטית היא שילדים שאינם הולכים לגן אינם מרגישים צורך למהר בדיבור. לא צריך להתחרות על תשומת הלב של הגננת ולא לצרוח בקול רם. ולדעתי, אם תהיי קצת בגן תראי שהם די ממוצעים.
הילדים שלי בכלל לא טורחים לתקשר עם מישהו שהם אינם מכירים. על אחת כמה וכמה מישהו לא נחמד. תחשבי על זה, ותביני כמה לא שווה בדיקת התקשורת.
אמיל- באופן כללי חילוקי דעות בין אנשים שונים זה חשוב והגיוני ולא קרה כלום שהרופא שלכם מסכיםפ עמכם בחלק מדעותיכם וחולק עליםכ באחרות. מה שכן, רופאים לא סובלים שחולקים עליהם. אם תביא חוות דעת מרופא אחר הוא בכלל יזרוק אותך מכל המדרגות...

אילת - נכון. איטיים - לעומת ילדים אחרים שאני מכירה. נכון שסביר שגן מזרז, ונכון שהם לומדים זה מזה שיבושים. ואני גם רואה כמה הם מקשקשים בבית לעומת כמה הם שותקים בחוץ.

היום סיכמנו שאנחנו לא הולכים למבחן החוזר.

גילה- גם לי לא נראה שהם איטיים בדיבור. תיארתי מוקדם יותר בדף הזה את הנסיון שלי עם טיפת חלב ואיך "עבדתי" על האחות שאלה מדברת שוטף ורק "קצת מתביישת עכשיו" כשבעצם לא דיברה בכלל, כי ידעתי שהיא תתחיל לשגע אותי עם קלינאית תקשורת וכל זה.
בכל אופן- אלה התחילה לדבר "יחסית מאוחר" בגיל שנתיים ורבע בערך. וכמעט מכלום (אוצר מילים של 3-4 מילים!!) ישר למשפטים ארוכים ומורכבים. ממש לא לפי הספר. אל תשברי בקשר להחלטה של המבחן החוזר!!

אה - אני לא דואגת להם! אני התחלתי לדבר רק בגיל 3.

רק בשביל הפרוטוקול - הבעיה היא לא בבדיקה, אלא בבודק. אצלנו, דווקא בהחלט התייחסו לתקשורת לא מילולית, וגם לא התרגשו בכלל מזה שהם בקושי דיברו - מה שנבע מביישנות בלבד, כיוון שבמסגרות מוכרות הם כבר קישקשו בלי הפסקה בכלל. בהחלט הסתכלו על שיתוף הפעולה וההבנה הכללית.

ילדים שאינם הולכים לגן אינם מרגישים צורך למהר בדיבור

סביר שגן מזרז

תסלחו לי אם אקצר ואגיד שטויות במיץ עגבניות.
הגן מעכב.
לימוד הדיבור והתקשורת נשכר ממטפל אוהב ומתקשר (אמא) שמקדיש תשומת לב.
הקצב גנטי. אפשר רק לקלקל אותו - ככל שהתינוק מבלה יותר זמן לבד או במוסד, הדיבור מפגר יותר.
גילה, הילדים שלך נשמעים נורמלים לגמרי. זה הממוצע.

בשמת, אני מניחה ש....
בגן חייבים לדבר. "לא רוצה". "תן לי". "זה שלי" "ב- קר טוווב לכו-לם" "אני הייתי קודם" "למה אתה לא עונה לי?" "אני שאלתי אותך שאלה!"
בבית אין את זה. אין צורך. הן משום שתשומת הלב של האם מחולקת לאחד (או לשניים) ולא לחמישה עשר, הן משום שכאמא אני מזהה רצונות ללא דיבור והן משום שגם אני מעדיפה תקשורת לא מילולית.
אגב, אם כלום לא השתנה יש שתי תאוריות על רכישת דיבור. האחת טוענת שהדיבור טבוע בנו והשניה שהוא כולו נלמד (חומסקי ומי עוד?)

גם לי נשמע כאילו הגן מכריח לדבר.
אולי לטווח הרחוק יש עדיפות (בשימוש בשפה) לילדים שלמדו בקצב שלהם, אבל בגיל כלום, יש ענין של השרדות.
מישהו מכיר מחקרים?

חברותי היקרות,
אני דווקא כן מכירה מחקרים.
לכן אני אומרת לכן שהגן מעכב, ולא עוזר.
במיוחד "בגיל כלום", כמו שאומרת גילה.

כיוון שהתפתחות הדיבור היא קודם כל גנטית, מה שקורה לילדים לא-מקדימי-דיבור בגן הוא ש"ההישרדות" גורמת לתיסכולים קשים מנשוא, מופקרים לנפשם, לא מבינים אותם, כועסים עליהם = כמות לחץ גדולה מדי שגורמת לעיכובי התפתחות.

אבל תסלחו לי שבמצבי (הינוקא לא רוצה לישון ביום יותר! אני עייפה ומותשת וצריכה להכין את הסמסטר...)(אבל הוא צוחק ומחייך ומתהפך, שלא תחשבו שאני לא נהנית ממנו) אין לי פשוט זמן להתאמץ ולחפש לכולם את מראי המקום.

הדיבור של הגננת אל הילדים הוא לא סוג התקשורת שמעודדת דיבור, בניגוד לדיבור של אמא. באמת. אבל פרחו לי מהראש אפילו המקומות שבהם פורסמו המחקרים האלה.
א.ילת, לא תשכנעי אותי שאת לא מדברת עם הילדים שלך! את שותקת כל היום???

לא, לא, בוודאי שאני לא שותקת.
לפעמים מתן מתחיל לקשקש ולא נותן לי להכניס מילה אבל בד"כ אנחנו משוחחים.
מקבלת בשמחה את העובדות לגבי תרומת הגן לדיבור.
פעם, כשיהיה לך כח, תרשמי מראי מקום ואוכל להראותם לכל המלעיזים.
(סיפור קצר על גן, חינוך ביתי וגאווה: השבוע נכנסה אלינו השכנה, אמא לילד בן שלוש כמעט. מתן וליעד הורידו את המספרים (מגנטים) מהמקרר, הביאו לה ועל כל מספר צעקו איזה מספר זה (סס! סלוס! סמונה! סתיים! חמס! תסע!). השכנה היתה אחוזת התפעלות. אמרה שבנה לא יודע. שאלה אותי אם זה מה שקורה כשנשארים בבית עם אמא. כשסיפרתי לבעלי הוא התרגז: מה אמא? אני לימדתי אותם מספרים!. עד כאן).

בשמת - אני מסכימה שבשביל ללמוד לדבר מה שחשוב זו תקשורת אוהבת ומבינה, אחד על אחד - ובשביל זה לא צריך גן.
מצד שני, להגיד שגן מעכב, נשמע לי הכללה - כי יש גנים שכן מקיימים תקשורת כזו (ולא הדוגמאות שא.ילת נתנה).
מה שכן, תאומות לפעמים מעכבת, כיוון שיש פחות תקשורת מילולית אישית (אופס. עכשיו אני בטח סותרת את עצמי ביחס לגן...). רק כשהיינו בטיול עם אבא שלי, קלטתי, כמה אני מדברת איתם מעט, יחסית אליו - יש (או היה, כשהם היו קטנים יותר) כל כך הרבה מה לעשות שהייתי מוכרחה שקט, והמעטתי לדבר. באמת, בזמן הטיול (שהשתלב גם בגיל מתאים) הם עשו קפיצה משמעותית בדיבור.
חוץ מזה, תאומים הם הרבה פעמים פגים/בעלי משקל נמוך וזה גורם מעכב ידוע ומשמעותי. ה"מועדים" הגדולים ביותר לאיחור בהתפתחות הדיבור - תאומים זהים בנים (שנולדו פגים).
אצלנו - הוא באמת התחיל באיחור מדאיג (את שלב ההברות, עוד לפני דיבור), אבל אח"כ השלים פערים, והיום שניהם מדברים בשפה עשירה וטובה יותר מרוב בני גילם - והם (בעיקר היא) גם עשו את זה בשלב מוקדם יחסית (רגיל זאת אומרת).

אני לא מרגישה שהגן עיכב את התפתחות הדיבור, או תרם לה. התקשורת שם, דרך אגב, היא כן אוהבת ומבינה. עם זאת בניגוד לבית, הנסיון הרב של הגננות עוזר להן להבין גם כשהדיבור לא ברור וגם פחות חשוב להן להבין ניואנסים דקים. אז מצבים שבהם הוא היה מתאמץ במיוחד כדי להעביר לי מסר ומחפש מלים נרדפות וצורות הסבר שונות, בגן פשוט לא קורים.
לגבי השתיקה - כשהוא היה קטן יותר ועוד לא דיבר, כל הזמן אני דיברתי, הסברתי לו מה קורה ומה אני עושה. עכשיו הוא מבין הכל וגם מדבר הרבה בעצמו ואל עצמו ואני שותקת הרבה יותר.

אתמול הלכתי עם טיאן לטיפת חלב בפעם הראשונה, ומה אגיד לכם - חוויה. האחות היתה מאד נחמדה ועדינה ומקשיבה, גם לי וגם לטיאן. כשאמרתי לה שעוד לא החלטתי לגבי החיסונים היא ישר אמרה שאין שום בעיה, נתנה לי חומר כתוב על כל החיסונים המומלצים ואמרה שתכבד כל החלטה שלי.
אני הייתי זו שהפשיטה והלבישה את טיאן לצורך שקילה ומדידה והפיצפונה לא בכתה אפילו קצת כשהאחות המופלאה בדקה אותה מכל הכיוונים, כי היא עשתה את זה עם המון הקשבה, עדינות וכבוד.
וזה עוד לא הסוף - היא שיבחה אותי על כך שאני נושאת את טיאן במנשא והסבירה לי כמה שזה חשוב לתינוקות, להיות צמודים לאמא, אהבה את רעיון המיטה המשותפת שלנו (!) וכששאלתי למה טיאן, שבמשך היום מבקשת לאכול כל 4-3 שעות, בלילה מתעקשת על כל שעתיים, האחות הסבירה כי זה בגלל שבלילה היא מתגעגעת אלי. היא לא מתעוררת כדי לאכול אלא כדי לקבל חיבוק, לוודא שאני עדיין שם.

תודה לאחות הנפלאה, הגעתי עם המון חששות ויצאתי על ענן

אז לתל אביבים - דעו שיש אופציה חיובית שכזו - תחנת בלפור.

איפה אפשר לשקול תינוק שלא בטיפת חלב? המשקל הביתי לא מספיק מדויק וחיפשתי איזה בית מרקחת שיש בו משקל מדויק יותר. מישהו מכיר?

אצל רופא המשפחה אולי? אנחנו מגיעים לרופאה שלנו פעם בכמה חודשים ונשקלים שם.
בבית יש לנו משקל אלקטרוני מדוייק, ושוקלים פעם בחודש. אצל הרופאה זה בשביל הרישומים.

אגב, בבדיקה האחרונה (יום ו' האחרון) התברר לי שבקופ"ח מכב"י משתמשים בעקומות הגדילה החדשות של CDC

שליחה על ידי ענת* » 09 אפריל 2003, 14:16

עבור חברה טובה בראש דומה לזה של החבר,ה כאן דרושה המלצה על טיפת חלב טובה (בשלב זה למעקב הריון) באזור הצפון: חצור, ק"ש או משהו אחר בסביבה.

שליחה על ידי ענת* » 09 אפריל 2003, 14:18

ובעצם עוד משהו: היא שואלת לדעתכן/ם אם בכלל יש טעם ללכת גם לטיפת חלב לצורך מעקב הריון או שמספיק ביקור סדיר אצל הרופא?

אני נוסעת במיוחד לת"א פעם בחודש למעקב היריון אצל הרופא שלי, למרות שיש גם בטיפת חלב. לא ניראה לי נחוץ גם וגם ועליו אני סומכת יותר. הלידה, אני מקווה, תהיה בבית.

היי ענת , אני הייתי בקופ"ח כללית בקרית שמונה אצל אחות מקסימה עם שם מיוחד, משהו עם ע' ,אני צריכה להזכר, ואני בכלל חברת מכבי... הלכתי אליה מחודש שישי למעקב הריון (כי בקיבוץ לא הסכימו לקבל חברת מכבי) והיא הייתה מאוד נעימה.

לא,אין טעם ללכת לטיפת חלב בשביל מעקב הריון.
אני העברתי את כול ההריון שלי אצל הרופא.
רופא נשים ומיילד,שהתמחה באיכילוב,ועבד במרפאה של מכבי בעברו.

אמא של אופק, אולי זו היתה עטרה?

אותי לא הסכימו לשלוח לעטרה -- היא עמוסה מדי. אבל שלחו אותי לטיפ"ח שמעוטרת בפוסטר ההנקה של באופן.
ואגב, יש גם אחות טיפ"ח בק"ש שהיא יועצת הנקה: סוזן דויטש.

זה תלוי אם הרופא עושה את כל הבדיקות ומה תדירות הגעתך אליו. הרופאים שאני מכירה לא מבצעים את המעקב שעושים בטיפתחלב, ואני חושבת שזה מעקב חשוב. למעשה, אני די ויתרתי על מעקב אצל רופא הנשים (שלא היה לו מה לתרום לי מעבר לאולטראסאונד שלא רציתי)אבל הקפדתי על מעקב טיפת חלב - משקל, לחץ דם וחלבון בשתן הם פרמטרים חשובים, במיוחד ככל שמתקדם ההריון. ככה מזהים רעלת הריון. האם תלכי לרופא כל שבוע בחודש תשיעי?

נכון שמה עטרה והיא חמודה לאללה, הכרתי אותה דרך אחותה שעבדה איתי בקרית שמונה....

איך המרפאות שונות! אצלנו בקופ"ח הכללית האחות עושה את כל הלחץ דם, משקל, חלבון בשתן, וכו'. הרופא נותן הפניות (לבדיקת דם, סקר סוכרת וכו') ומתשאל.

אצל הרופא שלי יש בדיקת לחץ דם ומשקל פעם בחודש ומעת לעת הוא שולח לבדיקת שתן, דם ואולטראסאונד, ומתחשב ברצוני להמעיט בהן.

פעם בחודש טוב עד שבוע 32 בערך. אח"כ (אצלנו) עוברים לפעם בשבועיים, ומשבוע 36 - פעם בשבוע - חשוב. בדיקת שתן לחבון וסוכרים (מיידי ע"י סטיק, לא תרבית) היא גם חשובה, וגם - למה להמעיט (לא כואב, לא מסוכן, עשוי לאתר רעלת)?

מה עושים?
ממש. אבל ממש לא בא לי להפגש עם האחות שלנו.
כמה, בעצם, חשוב מעקב טיפת חלב לתינוקת יונקת, בריאה, גדלה, לא מחוסנת (ולא תהיה בקרוב)?
מה עושים אלה מביניכם שמוותרים על השירות הנ"ל?

גילה, יש איזה רופא ילדים שראה/רואה את התינוקת?
ממה שאני מבינה האחות עושה את כל המדידות, שלפי הבנתי לא מעניינות אתכם
ובודקת כלמיני עניני התפתחות מוטורית וכד'
בנוסף - היא מדריכה אותנו בכלמיני דברים ("היא חייבת לאכול כבר אוכל מוצק").

אנחנו הולכים למעקב (למרות שיש רופא ילדים שרואה אותה על בסיס שבועי, כי הוא סבא שלה) בגלל שאנחנו מחסנים ובגלל שאנחנו עוקבים אחרי המשקל שלה (את זוכרת, היו לנו בעיות. עכשיו? טפו טפו, שמנמונת

).
אלמלא שני אלה אני לא חושבת שהיינו מוצאים סיבה להופיע. ענייני התפתחות נדונים סביבנו כל הזמן כי יש הורים צעירים סביבנו. אנחנו גם חשופים למאמרים מספרים ואינטרנט.

רופאה באה הביתה יום-יומיים אחרי הלידה.
אנחנו חושבים ש"נקפוץ לרופאה לביקור ככה בהזדמנות", אבל זה מהנגררים האלה. בטח נצמיד את זה לבדיקה שלי (שאחרתי ביומיים P-:).
אני לא רוצה לפספס איזה משהו.
(האמת? אם יש דיונים באינטרנט עליהם אני מדלגת [פרט לימיהולדת] זה הדיונים על "באיזה גיל...").

טוב לשמוע על משמניכם (-:

אנחנו פשוט לא הלכנו אחרי גיל חודש (פעם אחת רצינו לראות שהוא עולה במשקל.), משום שלא חיסנו וכו'- לא ראינו לנכון. וגן לא הלכנו לרופא ילדים. לרופא לא הולכים כשחולים?
<עדינה מאוד רואה חסד שעשה עמה הבורא שאין לילדיה סבא רופא, זה לא בשביל עצביה הרופפים..(-;>

אני בהריון וההתלבטות היחידה שלי אם לעשות מעקב בטיפת חלב היא בגלל בדיקת החלבון בשתן. האם מישהי יודעת על דרך להשיג את המקלונים שבודקים את זה, כך שאוכל פשוט לבדוק בעצמי?

שימו לב לקישור הזה: עקומות הגדילה של טיפת חלב שגויות

"בעקבות הממצאים החדשים הודיע ארגון הבריאות העולמי כי הוא מתכוון לפרסם עד סוף השנה הנוכחית עקומות גדילה חדשות ומתוקנות, המתבססות על קצב הגדילה של תינוקות יונקים"
הגיע הזמן, לא?

כן, הגיע הזמן.. העיקר אצלנו הרופא שהיה בעברו מנהל מחלקת ילדים בבית חולים טען שיש לתת לה קורנפלור ולהוסיף סוכר לדייסה ולפירות. וכל זה למה? כי היא לא העלתה במשקל בשלב בו החלה ללכת, על אף שנראתה בריאה מאוד וממש לא כחושה..והכל בגלל שהיא היתה לא לפי העקומה

לגבי מעקב הריון.
אפשר לקנות מקלונים לשתן בבית מרקחת אבל בחלק מהמקומות צריך מרשם רופא.משקל ולחץ דם אפשר למדוד לבד או אצל רופאת משפחה\אחות מרפאה.

מתאים גם ל מעצבן לראות מסביב.
שכנה שלי סיפרה לי אתמול על חברה שלה שכשהילד שלה היה בן חודשיים (לפני בערך שנה וחצי) הוא כבר התהפך גב-בטן ובטן-גב, וכשהיא היתה בטיפת חלב איתו וסיפרה את זה, הם אמרו לה שזה מוקדם מידי, ושזה יכול לגרום לו לנזקים רציניים ועוד כל מיני אמירות מפחידות בשביל אמא ראשונה, ושהיא חייבת לעצור את זה מייד על ידי מניעת הגלגולים!!! הם אמרו לה להושיב אותו כמה שיותר בסל-קל כדי שלא יוכל להתגלגל.
והיא כמו טמבלית או בתמימותה עשתה מה אמרו לה.
הילד שלה בגיל שנה בקושי עמד וכל ההתפתחות הטבעית שלו פשוט התעכבה מאד, והכל בגלל אחיות מטומטמות (תסלחו לי אבל אני עצבנית מזה) בטיפת חלב. בעיני זה סוג של פשע!!!

הייתי בטיפת חלב, כמובן שאמרתי שהכל תקין והיא ישנה במיטה שלה ולא קמה בלילה ואוכל טוב אוכל מוצק כי לא היה לי חשק להרצאות. ואז האחות אמרה (לא יודעת למה היא הרגישה צורך) שכדאי לנסות להוריד קצת את ההנקה ולתת יותר אוכל מוצק , קצת להתעקש איתה על כך - (היא בת 9 חודשים).
האחות: " למרות שאני יועצת הנקה אני חושבת שצריך להתעקש על מזון מוצק"
אני: " באמת? את יועצת הנקה"
האחות: "כן, כן, אני מדריכת הנקה של העיר...."

ומרגיז אותי כי לדעתי היא אפילו לא מדריכה אלא סתם איזה קורס של יום.
אבל לפחות לא ראיתי אף פרסומת לתמ"ל , והמון הסברים על הנקה .

המלצה
טיפת חלב ביבנאל.
האחות נעימה ומכבדת. נותנת כל הזמן את התחושה ש"את אמא שלה, את עושה עבודה נהדרת, את יודעת מה את עושה והבחירה היא שלך" גם אם הבחירה שלי היא לעכב, לדחות ולפצל את החיסונים.
גם היחס לילדות מכבד.
נעים לבוא.