חיסונים בבית הספר

אנונימי

ללא קשר עם השאלה לגבי חיסון מסויים - כן או לא, אני מתנגדת מאד לנוהג של חיסון ילדים במסגרת בית הספר. כאשר אני רוצה שהבת שלי תקבל חיסון מסויים הניתן בבית הספר, אני לוקחת אותה לטיפת חלב בעצמי (אפשר גם לקופת חולים לפי מיטב ידיעתי) והיא מקבלת את החיסון שם, בנוכחותי, ומחוץ לכתלי בית הספר. זה לא תמיד כל כך פשוט להסדיר את זה כי זה כרוך באי נעימות כלפי אחות בית הספר, אבל אני מוכנה לשאת בתוצאות במקרה זה. לא שאכפת לי מה יחשבו, אלא שיש מחיר להוצאת הילד מן הכלל, הוא עלול לספוג תגובות לא נעימות. בדרך כלל אני נזהרת בדברים אלה אבל בנושא החיסונים אני לא מוכנה לוותר, זה פשוט נראה לי פגיעה קיצונית באוטונומיה שלי כהורה, שבית הספר ישמש מסגרת למתן טיפול, בדיקה או כל התייחסות רפואית, ובפרט שהדבר נעשה שלא בנוכחות ההורה!
מסגרת הכפייה הקרויה בית-ספר נכפית עלינו או על פי חוק, או מתוך שיש לנו צורך במסגרת עבור הילד מסיבות שונות. ואולם, ניצול המסגרת הזאת למעין- כפיה המונית של חיסונים עלולה להביא למצבים של פגיעה בזכויות הפרט, ואיננה כלולה אינהרנטית במנדט אשר ניתן ע"י חוק חינוך חובה.
יכלתי לפרט הרבה מעבר לתחושה הבסיסית שאני חשה בנושא: הרגשתו של הילד כשהוא מקבל חיסון ללא הורה לידו; תחושת העדריות; פגיעה בחסיון הרפואי ובפרטיות, כאשר צוות בית הספר צריך לתווך בנושא בריאותי; חוסר האחריות שבשליחת פנקס חיסונים עם ילד בילקוט; וכן סיפורי "זוועה" שונים על פנקסים שהלכו כך לאיבוד, ילדים שהובלו לחיסון בכפיה פיזית ע"י המחנכת, אחות שגרמה לילד לדימום בזריקה רשלנית; אחות שחסנה ילדה בניגוד להוראות אמה; ילדים שחוסנו ברשלנות כשהם חולים, כשבן משפחה סובל מכשל חיסוני, ילדים שחוסנו פעמיים, ועוד ועוד. כל אלה דברים שנתקלתי בהם בסביבתי כהורה פרטי לגמרי.
אולי קוראי "באופן" אינם נתקלים בבעיה כזו בכלל. ואולם, הייתי רוצה לפנות אל קבוצה זו ולעורר מודעות לדבר זה שמטריד אותי. אם חיסונים - תודה רבה, אך לא בבית הספר.

הלה, מסכימה אתך באלפי אחוזים. אנחנו מחסנים באופן סלקטיבי ושולחים את הילד הבכור שלנו לבית הספר. סרבתי שיקבל חיסון בבית הספר. הוא אמנם חזר עצוב כי מי שחוסן קיבל סוכריה על מקל

אבל לא לקח בחשבון את החיסון עצמו.
חזרנו והדגשנו את נושא הטיפול הרפואי והחיסונים בדף שקיבלנו בתחילת השנה מבית הספר בנושא הבריאות, שאסור לתת שום טיפול רפואי (חיסונים ושות' ולכ מדובר בטיפול רפואי הקשור לשבירת היד חו"ח) ושום בדיקה רפואית על ידי האחות או הרופאה בלעדינו.
כשהילד שלי חולה אני עדיין נוסעת איתו לרופא/ה ולא שולחת אותו לבד, לכן אני לא מרגישה שצריך להפקיר אותו בבית הספר בידי האחות, זהירה ככל שתהיה ומזריקה טובה ככל שתהיה.

ואגב, אחרי שראיתי את רופאת הילדים שהגיעה לבדוק אותם, התחזקה אמונתי שלבד הוא לא הולך למרפאה בבית הספר! ניסתה לרמות אותו במהלך הבדיקה כדי לבדוק לו את האשכים בניגוד לרצונו (תסתכל לתקרה ותספור עד 10, ובזמן הזה רצתה לבדוק אם יש לו אשך טמיר. ברררר).

שליחה על ידי מלא_ה* » 01 מרץ 2006, 08:46

הודיעו לנו שבכיתה א הילדים אמורים לקבל MMR. הופתעתי- חשבתי שזה חיסון תינוקות, ושאח"כ מוסיפים רק אדמת ורק לבנות. למה הם מחסנים שוב אם כבר חיסנו בטיפת חלב? ואם בחרנו לא לחסן אז- האם יש סיבה טובה יותר כן לחסן היום? לגבי תנאי החיסון- פרטיות, נוכחות הורה וכו'- אברר בבית הספר איך זה עובד, אם נחליט לחסן.

לגבי תנאי החיסון- פרטיות, נוכחות הורה וכו'- אברר בבית הספר איך זה עובד, אם נחליט לחסן
מנסיון שלי, פשוט תצרפי מכתב לפנקס החיסונים שבו את מבקשת/דורשת להודיע
לך מתי החיסון כדי שתוכלי להגיע וגם להודיע במזכירות.
ככה עשיתי עם הילדים שלי. (רק אני ועוד הורה אחד הגענו עם הילדים לחיסון וראיתי
כמה מקרים של ילדים בוכים ושני מבוגרים אוחזים בהם בכוח בזמן שהאחות מחסנת אותם)

בכיתה א' אכן מקבלים MMR, חיסון דחף. זו גם המלצת ה-CDC.
אנחנו חיסנו כשהיו תינוקות, אבל עכשיו בחרנו לא. כתבנו מכתב לאחות שאנחנו מעונינים לא לחסן במסגרת בי"ס. לא שאלו שום שאלות (הכנו את הילדים, למצב שישאלו, ואמרנו להם להפנות אלינו).
גם אם היינו מחסנים - בטוח לא במסגרת בי"ס. בטח לא את זו שמתעלפת כשהיא רואה מחט.
אחד קיבל סוכריה גם בלי חיסון. השניה היתה עצובה בגלל שלא קיבלה סוכריה. התגברה.

שליחה על ידי מלא_ה* » 01 מרץ 2006, 13:59

תודה על התגובות.
כרמית, האם היו תופעות לוואי כלשהן בילדיך, פשוט כי חבריהם חוסנו? יש משמעות כלשהי לחיסון שכן קיבלו כשהיו תינוקות?
אמא לשלושה, איך הרגישו הילדים "יוצאי הדופן" שהוריהם כן ליוו אותם? מה היו התגובות של החברים? אני לא רוצה להעמיד את הילד שלי במצב בו הוא מתבייש או נהייה בדיחת הכיתה, למרות שלי נראה שההורים האחרים, אלו שלא יהיו שם, פשוט לא מעלים על הדעת שמקומם עם הילדים שלהם ביום כזה.

לא היו תופעות לוואי.
יש משמעות לחיסון שקיבלו כשהיו תינוקות. לפי ה-CDC, מי שקיבל חיסון אחד ולא נמצא בקבוצת סיכון, לא צריך להתחסן שוב (למרות שבמקום אחר באותו דף הם ממליצים חיסון-דחף בגיל כיתה א'). יכול להיות, שאת בני הצעיר, שלא חוסן בגיל שנה, כן נבחר לחסן בגיל הזה... חיסון MMR ראשון. אבל נראה לי שגם אז לא במסגרת בי"ס (יש לנו עוד כמה שנים לחשוב על זה...).

איך הרגישו הילדים "יוצאי הדופן" שהוריהם כן ליוו אותם?
הבת שלי בכל אופן מאוד מאוד שמחה שבאתי איתה.
_מה היו התגובות של החברים?
טוב, זה קצת "מסובך", רוב הילדים שראו אותי עם הילדה הגיבו ב "אני לא צריך את אמ'שלי
פה אני עשיתי לבד את הזריקה".
אבל כל זה נאמר אחרי שהם גמרו לבכות בפנים.
אני לא רוצה להעמיד את הילד שלי במצב בו הוא מתבייש או נהייה בדיחת הכיתה
אצלי זו לא הייתה בעיה מפני שהיא הבינה/חשבה שהם אומרים את זה מתוך קנאה.

את גם יכולה לשאול את הילד שלך אם הוא רוצה שתבואי איתו.

, פשוט לא מעלים על הדעת שמקומם עם הילדים שלהם ביום כזה.
בדיוק! זאת הדילמה שהייתה לי, כל ההורים טועים ורק אני צודקת?
מקווה שעזרתי לך.
אם יש עוד שאלות את מוזמנת לשאול.

אני ליוויתי את בתי בכיתה א' לחיסון. היא מאוד פחדה ובסופו של דבר לא רצתה לעשות אותו, למרות שראתה ילד אחרי ילד מבני כיתתה מפשילים שרוול ומקבלים את הזריקה.
אף אחד לא בכה, ואף הורה חוץ ממני לא בא. מצפיה בתגובות של כל הילדים לא עלה בדעתי שההורים 'לא העלו על הדעת וכו' ', אלא פשוט שהם סמכו על הילדים שלהם, ובצדק. מכיוון שבתי בקשה שאבוא, באתי איתה. אני שמחה שנעניתי לה ולא יודעת מה הורה אחר היה מרגיש.

החיסון בכיתה א' מחזק או משלים את החיסונים שניתנו בינקות.

אני לא רוצה להעמיד את הילד שלי במצב בו הוא מתבייש או נהייה בדיחת הכיתה
סביר שאפשר לחסן לבד בטיפת חלב.

אני ליוויתי את הילדים שלי בחיסונים בבית הספר - ואמשיך לעשות זאת.
בכיתה א' חיסנו את הבת לפני פחות מחודש, היינו מספר מצומצם של הורים שבא לחיסון (5). הילדים שלנו היו ראשונים בתור (כדי לשחרר את ההורים העובדים) ויכולנו להיות איתם ולחזק. לילדה שלי זה היה מאד חשוב, אפילו שהחיסון לא הפחיד אותה. הייתה ילדה אחרת שממש פחדה ובכתה - ומאד עזר לה שאמה הייתה איתה. היתה לי יומיים לפני החיסון שיחה עם אמא של ילד שאמרה שהילד שלה ביקש שתבוא איתו, ואמרה שזה פדיחה והיא הסבירה לו ולא תבוא. הייתה שיחה ממש קצרה, אני אמרתי שלא משנה מה הבת שלי תגיד אני באה כי לי חשוב להיות שם - לראות שהיא בסדר. ושהילדה שלי צריכה לפעמים גם לקבל את המעורבות שלי (למזלי היא אוהבת את זה) ושלקופת חולים היא לא הייתה שולחת לבד לחיסון, אלא היה חשוב לה להחזיק את היד (זה גם משול לזה שמצפים מאיתנו לעזוב בבית חולים תינוק שרק נולד, אבל אם אני אנסה להשאיר ילד בן 3 לבד בבית חולים, יאשימו אותי בהזנחה, אבל זה מסיפור אחר). לשמחתי ביום של החיסון האמא הזו הגיעה.
אני חושבת שההתפדחות של הילדים תלויה הרבה גם במה שאנחנו משדרים להם - אם אנחנו אומרים אני פה, כי אני אוהבת אותך וחשוב לי לראות שאת בסדר וזה חלק מהתפקיד שלי כאמא, אני חושבת שזה יותר קל להם לקבל את זה (שוב- אף פעם לא נתקלתי בהתנגדויות שלהם שאבוא - הם תמיד שמחים לזה, אז אני יותר בתיאוריה כאן...).

ג ד ו ל - אני מסיימת לכתוב ומקבלת טלפון מאחות בית הספר שהיום מחסנים את דנדן....
אז כמובן שארזתי עצמי ופנקס החיסונים (הייתה הודעה קודמת, אבל פרח מזכרוני, ובדיוק בגלל זה הפנקס נשאר אצלי) ונסענו לבית הספר. האחות הקבועה יצאה בדיוק לרגע (ילדה נפלה והיא טיפלה בה) ואחות שאני לא מכירה שאלה אותנו שאלות, ביקשה מדנדן להוריד חולצה - ולפני שאמרנו ג'ק רובינסון - נתנה את הזריקה ואמרה - הי אתה זז. העיניים התמלאו דמעות ואני חיבקתי וקצת נבחתי עליה שכדאי רגע להכין ולשאול. (הנביחה שלי הייתה שקטה - אמרתי לדנדן - הי לא הכינו אותך. זה בסדר, אפשר לתת לדמעות לצאת. ואמרתי לה הוא היה צריך רגע אחד להבין שעכשיו באה הזריקה - זה היה לו מהר מדי ובלי הכנה). אחרי זה התחלנו ללכת לכיוון הכיתה ופתאם לדנדן כאבו הראש והבטן והוא הזיע. אז חזרנו לחדר של האחות והוא שכב קצת עם הרגליים למעלה. ואז אמרתי שלא הייתה הכנה והאחות אמרה שהיא דיברה איתם בכיתה והסברתי שהנשימה לפני הזריקה. שנייה לפני כן נכנס ילד שנורא פחד והאחות שלנו הראתה לו את המחט (כי רצה) ונתנה לו לבחור יד ודיברה איתו קצת והייתה מאד רגישה. וכך גם עם שאר הילדים. אחרי מה שאמרתי אז האחות שהזריקה לנו אמרה - זה לא הבית ספר שלי אני לא מחסנת יותר. (והדברים באמת לא נאמרו בתוקפנות. קצת חייכתי לי בלב שהיא לא תזריק ככה הלאה לילדים). זהו. דנדן בסדר כמובן, אבל אני ממש שמחה שהייתי שם איתו.
אחרי מה שכתבתי כאן - שאלתי את דנדן כשבאתי אם הוא רוצה שאני אהיה איתו - הוא אמר שהוא יכול גם בלעדי, אבל מסכים שאני אשאר. (זה גם טוב). אמרתי לו שאם אני מחליטה, אז אני רוצה להיות איתו. אחרי כל הבלאגן הוא אמר לי - טוב שבאת.

שלום,
קיבלנו מכתב מבית הספר, עם רשימת חיסונים שהם עומדים לתת.
לתלמידי כתה א'- mmr, ולזה שבכיתה ב'-גם mmr וגם dtap-ipv.
נראה לי לא הגיוני, כזאת כמות של חיסונים ביום אחד, אבל מכיוון שלא מדובר בהגיון שלי..
האם יש צורך בחיסונים האלו? (הם חוסנו "לפי הספר" בינקותם)
אפשר להפריד?
יש משהו שכן חשוב להתחסן אליו?
אפשר בכלל לחסן , אם בוחרים לחסן, בקופ"ח ולא בבי"ס?

התלמידים שלי עומדים לעבור את שני החיסונים. אלו חיסוני דחף - מתברר שהחיסונים שמקבלים בינקות לא מחזיקים מעמד (כלומר כבר לא קיימים בגוף).בבתי הספר לא מפרידים.
מערכת האחיות בבתי הספר הופרטה, לכן אי אפשר להתחסן בטיפות החלב במקום בבתי הספר. בקופת חולים אפשר לברר וזה לפי מה שהבנתי יהיה חיסון פרטי.

מנסיוני עם שני ילדי - לא חייבים לחסן את הילד. אם מחליטים לחסן, לבקש מהמורה שיודיעו לך מתי החיסון מתבצע ואפשר להגיע להיות עם הילד. הייתי תמיד האמא היחידה אבל הילדים שלי מאוד שמחו לראות אותי.

אחד המחקרים שפעם ראיתי, הוא שלגבי מחלות ילדות: אדמת, חזרת וכו', ילדים שחלו בהן היו פחות חולים בבגרותם בסרטן. כניראה שזה מחזק את מערכת החיסון באופן מיוחד, מעבר לסתם שפעת או חום רגיל. נראה לי שאלו החיסונים של כיתה א'. חוץ מזה - לא בדיוק ברור איזה חומרים משמרים כל חיסון מכיל, אבל רובם מכילים מתכות כבדות, כמו כספית, שגורמות לנזקים מוחיים (קשיי קשב וריכוז וכד') או פורמלין, שהוא מסרטן ומשמש גם לשימור גופות. אז בשנה הבאה, כשהבת שלי תהיה בכיתה א' , אני פשוט אדאג שלגמרי במקרה היא לא תגיע לבית הספר ביום של החיסונים. למה סתם להעמיס רעל על הגוף?

אני פשוט אדאג שלגמרי במקרה היא לא תגיע לבית הספר ביום של החיסונים. למה סתם להעמיס רעל על הגוף?
אין צורך בכך. פשוט אל תשלחי פנקס חיסונים. לא מחסנים בלעדיו ובלי אישור שלך.
אפשר גם לשלוח פתק. נא לא לחסן. לא מערימים קשיים.

למיכלי -
וואללה. טוב לדעת שזה עובר חלק. אבל אם היא תהיה באותו יום בבית הספר, ורק היא תהיה יוצאת דופן, זה יערים קשיים עליה. ניקח אותה במקום זה ליום כייף.

אבל אם היא תהיה באותו יום בבית הספר, ורק היא תהיה יוצאת דופן
תתפלאי, אבל תמיד יש שלושה ארבעה שבשל כל מיני סיבות לא מתחסנים עם כולם.
ניקח אותה במקום זה ליום כייף.
תמיד רעיון מעולה! ועוד במקום זריקה...

גולשת שמציגה עצמה כאחות שמחסנת בבתי ספר, מספרת:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =108942858

תודה על הקישור, ויחד עם זאת נראה לי שאצלנו המצב שונה.
אצלנו חיסנו אתמול, והחלטתי שילדי לא יתחסנו.
לא שלחתי פנקס חיסונים,בבקר עידכנתי את המורות, ועדיין התקשרו מבי"ס לוודא שהם לא מתחסנים, ושאין חוסר הבנה. ברגע שאמרתי שהם לא מתחסנים אף אחד לא אמר מילה, לא שאלו למה, ולא הטיפו לי מוסר.
אני ממש מקווה שמה שכתוב שם מוגזם. הלוואי..

אצלנו בשנה שעברה (ושנה קודם) לא חיסנו. לא שלחנו פנקס, לא שלחנו אישור, שלחנו ב"מחברת קשר" הודעה שאנחנו לא מעוניינים בחיסון, והילדים ידעו.
גם לפני ההגדרה של 10 ד' לחיסון, היה לי ברור שהילדים שלי לא עוברים חיסון במסגרת הזאת.
מה שבחרנו (טטנוס, פוליו), חיסנו במרפאת הישוב, בנחת, ובליווי שלנו.

שלום לכולם, אני מקווה שאני בדף הנכון..
בני הגדול בכיתה ב' ולא חיסנתי אותו לפוליו בכיתה ב' עם כל הילדים בכיתה. הוא קיבל את החיסונים לפוליו בגיל חודשיים, 4 ח', 6 ח' ושנה (טטנוס ודיפטריה קיבל בשנה שעברה כשניפצע ונגד שעלת אני לא מחסנת אותו). האם באמת חשוב לתת לו את הפוליו כמנת דחף? חלק מהחיסונים הוא קיבל בטיפות לפה וחלק בזריקה. לא זוכרת בדיוק מי מה מתי...
שאלה נוספת לגבי MMR - החלטתי שאני לא נותנת לבן הקטן מנת דחף בכתה א'. הוא קיבל מנה אחת בגיל שנה וחצי ומאז חלה אצלו בעיית התפתחות (שפתית בעיקר). האם באמת אין לו בגוף נוגדנים לכל השלישייה שב -mmr? נראה לי שהדחף הזה ל mmr הוא בעיקר כסת"ח. מה דעתכם???

מקווה שמישהו שמבין יוכל לענות לי....
תודה ואחלה יום לכולם!

לשובי _ דובי יש לו נוגדנים בגוף, יותר נכון יש לו תאי זכרון שבמדת הצורך ידעו לייצר כאלו, אך הרמה שלהם יורדת עם השנים ולשם כך ניתן הדחף.

האם דיווחתם על התגובה לחיסון בגיל שנה וחצי?

הי עדי, למי היה עלינו לדווח????

הודעה שקיבלתי מ{{}}ארגון חסון:

נושא: חיסונים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בשנת הלימודים תשע"א

לידידי העמותה למתן מידע על חיסונים שלום רב.

עוד אנו מתרגשים מילדינו שהחלו שנת לימודים חדשה, מלווה התרגשות זו אקורד צורם בדמות ההודעה לציבור המצורפת אשר פירסם משרד הבריאות להורים.

עד לשנה זו, ביקש טופס הצהרת הבריאות מההורים להסכים שילדם יחוסן בבית הספר.

ב 17 בפברואר, 2008, התכנסה הועדה המייעצת למשרד הבריאות לנושא מחלות זיהומיות וחיסונים לדון בשאלה האם להתנות כניסה לבתי הספר באישור על קבלת החיסונים. מפרוטוקול הישיבה עולה שגישה חקיקתית איננה זוכה לתמיכה בקרב רוב חברי הוועדה. יחד עם זאת, הוחלט על העמקת השיווק והתועמלנות ע"י גורמים מקצועיים על מנת לעודד את ההתחסנות בקרב הציבור. כמו כן, שיטות מוסריות של הפעלת לחץ חברתי ע"י הורים מחסנים גם כן עלו.

ממקורות אחרים ידוע לנו שמשרד הבריאות מעלה מדרגה במאבק על שיעור הכיסוי החיסוני, ואנו צפויים לראות עוד פעולות ברוח זו, תוך שימוש גם באמצעים חברתיים ברשת ובהורים מחסנים כקבוצת לחץ.

בישיבה האמורה, העלתה דר' ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, את השאלה האם טופס הצהרת הבריאות עליו חותמים ההורים עבור בית הספר איננו מקל על ההורים לבחור שלא להתחסן (שהרי הוא מבקש את הסכמתם להתחסן). נראה שהמנשר הפומבי המצורף מבקש לתקן "פירצה" זו, באמצעות:

הפיכת הגישה. במקום שכל הציבור לא יחוסן אלא אם נתקבל אישור עבור כל ילד מההורים - נחסן את כל הציבור אלא אם נתקבלה הוראה מההורים שלא לחסן. גישה זו תגרום לילדים מסויימים שמסיבות שונות הוריהם לא הודיעו למנהל בית הספר (לא ראו את הפרסום?) שאין לחסן את ילדם - להתחסן בניגוד לרצון הוריהם.
טון ההודעה והעיצוב שלה משדרים "חובת חיסונים", מה שידרבן הורים מסויימים "למלא אחר ההוראות". במיוחד השימוש בניסוח "חובה להודיע למנהל בית הספר באם לא רוצים לחסן" משדר כאילו תכנית החיסונים הינה משהו מחייב, אלא אם נוקטים פעולה יזומה כמו מכתב למנהל בית הספר.
משרד הבריאות מודיע כי "לתלמידים בכל הכיתות תתבצע השלמת חיסונים לפי הצורך". גם כאן, הורים שמסיבה זו או אחרת לא הודיעו לבית הספר על בחירתם שלא לחסן את ילדיהם, עלולים לגלות שילדם קיבל סדרת חיסונים בניגוד לדעתם ולמרות שבחרו שלא לחסו בשנים קודמות. כמו כן, יש לתמוה איך יוחלט אילו חיסונים יש להשלים לאילו ילדים? מאגר ממוחשב על הילדים המחוסנים עדין אין במדינת ישראל. על מה יסתמכו? על פנקס החיסונים (שאולי נשאר בבית או הלך לאיבוד)? גם כאן, לבטח יהיו ילדים מסויימים שיקבלו מנות חיסון כפולות ומיותרות בשל טעויות כאלו ואחרות.

פעולה זו של משרד הבריאות מצמצמת מאד את חופש הבחירה עליו אנו מבקשים לשמור בישראל בנושא החיסונים. יש לצפות לפעולות נוספות אשר פרט לחקיקה, יצמצמו עוד ועוד את חופש הבחירה הזה. קשה להבין איך הגענו למצב שבו במדינה דמוקרטית הרשויות פועלות באופן כזה, שניתן היה לצפות שלא היה עומד במבחן בג"ץ. אלא שהלך הרוח המשפטי בישראל בנושא החיסונים נוטה באופן גס לטובת הגישה המאפשרת למשרד הבריאות לנהוג כך, כפי שניתן לקרוא בהרחבה בספר The]האמת על החיסונים Truth About Vaccines[/po].htm.

אנא עזרו לנו להפיץ פרסום זה לציבור, על מנת להקטין עד כמה שניתן את מספר המקרים שבהם ילדים יחוסנו בניגוד לבחירת הוריהם.

בברכת שנה טובה,
מור סגמון, יו"ר חסון - עמותה למתן מידע על חיסונים

המזכר של משרד החינוך:

חיסונים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בשנת הלימודים תשע"א
מפרסם : משרד החינוך
נושא/ים : כללי
סטטוס : חדש
תאריך פרסום 01/09/2010
סוג המודעה : הודעות לציבור
משרד הבריאות

משרד הבריאות מבקש להודיע להורי התלמידים כי בשנת הלימודים תשע"א יחוסנו בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים על פי התוכנית המפורטת להלן:

כיתה א – חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח
כיתה ב – חיסון נגד אסכרה (דיפתריה)-פלצת (טטנוס)-שעלת ושיתוק ילדים (פוליו)
כיתה ח – חיסון נגד אסכרה (דיפתריה)-פלצת (טטנוס)-שעלת

לתלמידים בכל הכיתות תתבצע השלמת חיסונים חסרים על פי הצורך.

הורים המבקשים שילדיהם לא יחוסנו, חייבים להודיע על כך בכתב למנהל בית ספר תוך 14 יום מפרסום הודעה זו.

לתשומת לב:

להורי כל התלמידים ולהורי כיתה א' בפרט אם ילדך סובל מליקוי במערכת החיסון (בעקבות מחלה או טיפול המדכא את מערכת החיסון), יש להודיע על כך לאחות בית ספר.

הודיעו לנ שעומדים לחסן בקרוב בכיתה א' של ביתי נגד חזרת חזבת והבעבועות רוח. היא לא חוסנה כתינוקת, האם יש משמעות לחיסוני דחף כאלה אם לא ניתנו חיסוני הבסיס? בהבעבועות היא כבר חלתה, אז ברור שלא נחסן, אבל לגבי חזרת וחצבת אני מתלבטת, לא נראה שיש באופק ממי להדבק בקרוב, ובכלל אחרי גיל 7 אולי כבר לא כדאי לקחת סיכון של סיבוכים וגם הגוף כבר יותר עמיד ויכול להתגבר על החיסון... אשמח לקבל הארות בעניין.

מקפיצה...גם לנו הודיעו...

וגם אנחנו באותה סירה.
וגם אני שואלת את עצמי אם יש טעם לחסן בכלל.
האחות אמרה שהיא חושבת שיהיה צריך לחסן פעמיים- הפעם השניה במרפאה.
הזמנתי מהאחות חיסון בלי אבעבועות( עוד לא היה לבן שלי) ואני עדיין שוקלת ביום החיסון שהבן שלי לא ילך לבהס ואז יחזירו את פנקס החיסונים וישלחו אותנו למרפאה
ולא נלך וככה נתחמק
את החיסונים של כיתה ב׳ אני רוצה שבני יקבל. הוא גם חוסן להם החל מגיל שנה למעט שעלת. ואז בכיתה ב׳ יגלו שלא חיסנתי את החיסונים של כיתה א.

אני האלמונית מההודעה למעלה. נראה לך לא סביר לבקש שפשוט לא יחסנו ??? זה כבר לא עובד בימינו ???

אני חושבת שכדאי להפנת את השאלות האלה ל גילי צומברג ביתן

אין שום בעיה לבקש שלא יחסנו. למעשה עם הרישום לכתה א׳ היית אמורה לאשר או שלא לאשר באופן גורף מתן חיסונים. אבל גם אם אישרת- לפני כל חיסון את אמורה כן או לא לאשר.
המערכת אכן קלוקלת בהרבה דברים, אך לא צריך להגזים- היא איננה שטנית. למעשה, רב האנשים עם כוונות טובות (גם כשלא מסכימים עם דרכם)...

באופן טבעי

באופן טבעי