_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון
הדפוס הנוכחי יוצר את הבסיס לעיצוב הבניינים המשניים. בשימוש נכון, הוא יכול לקדם יצירת מחרוזת מפעלים שכונתיים (45), בית המשפחה (75), סדנאות ומשרדים עצמאיים (80), שירותים קטנים בלי סחבת (81), שטח משרדי גמיש (146), דירת נוער (154), דירת גמלאות (155), עסק ביתי (157); באופן כללי הוא הופך כל בניין לגמיש, מתאים למגוון גדול יותר של מצבים. יחד עם השינויים בחיי השוכנים בבניין, משתנים גם הצרכים לשטח בו. על הבניין להתאים את עצמו לצמצום או עליה בדרישות לשטח.
כאשר אנשים עוזבים משפחה או עסק, צריך למצוא שימוש לשטח שנשאר ריק. אחרת אלה שנשארו מאחור ירגישו כאילו הם חיים בקליפה חלולה שגדולה עליהם. אולי הם אפילו יאלצו למכור את הבית כי הם לא יוכלו להרשות לעצמם את הוצאות התחזוקה של מקום גדול מדי.
ובאותה מידה, מאחר שהתרחבות והצטמצמות הן לרוב בלתי צפויות, חשוב שיהיה אפשר לחבר חזרה לבניין את החלקים שהופרדו. יתכן ששוב יהיה צורך בחדרים שניתנו להשכרה, כאשר הנסיבות ישתנו והמשפחה או העסק יתרחבו.כדי לאפשר את הגמישות הזאת, צריך שיהיה בבניין חלקים עצמאיים יחסית. באופן מעשי, צריך לתכנן חדרים מסוימים מראש כך שיהיה אפשר להשכיר אותם במקרה של שינוי בגודל המשפחה או העסק. החיבור בין החדרים האלה לשאר הבניין צריך להיות כזה שאפשר לסגור אותו כדי להפריד אותם, ולפתוח אותו כדי לחבר אותם לבית חזרה. באופן כללי, זה אומר שחדרים האלה צריכים כניסה נפרדת, חדר רחצה נפרד או גישה ישירה לחדר הרחצה, ואולי גם גישה למטבח.
בדנמרק, אולה דיברו (Ole Dybbroe) פיתח שיטת תכנון לבתים עם הדפוס הזה. הבתים שהוא הציג במסמך Enfamiliehuset 1970 (Landsbankernes Reallanefond, stiftedes den 9. maj 1959) מתפתחים לאט, ואפשר לחבר כל חלק בהם לבית המרכזי, או להפוך אותו ליחידת מגורים עצמאית. הנה התוכנית שלו לבית המורכב מארבע יחידות מגורים:
בית עם ארבע יחידות מגורים בתכנון דיברו
למרות שבדרך כלל יש להשכרה השפעה הרסנית על הסביבה -- ראו בית משלך (79) -- נסיוננו מראה שהשכרה פנים-אל-פנים, כשבעלי הבית גרים במבנה המרכזי, יוצרת יחסי השכרה בריאים למדי. בעל הבית חי במקום ולכן אכפת לו מה קורה לשכניו ולסביבתו, להבדיל מבעלי בית נעדרים שמחזיקים בנכס רק בשביל הכסף. והדיירים בדרך כלל גרים במקום רק לזמן קצר ומעדיפים לוותר על המעמסה של בעלות. אפילו בהשכרה כזאת היה טוב יותר אם אפשר היה לחלוק את הבעלות על חלקים מהבניין, עם אפשרות לקחת את הבעלות הזו חזרה. אבל בהעדר הסדרים חוקיים מתאימים, השכרה פנים-אל-פנים היא לדעתנו הדרך היחידה להשכיר שאינה הרסנית לחברה ולסביבה.
לכן:
הפכו לפחות חלק מהבניין למתאים להשכרה: תנו לו כניסה פרטית בנוסף ומעבר לחיבור שלו עם שאר הבית. וודאו שאפשר לסגור בקלות את החיבור לשאר הבית בלי שזה יחסום את המעברים הרגילים בבניין, והבטיחו שחדר הרחצה נגיש מהיחידה הנפרדת בלי לעבור דרך שאר הבית.
מקמו את החדרים להשכיר כך שיוכלו להפוך גם ל{{}}דירת נוער (154), או דירת גמלאות (155), או עסק ביתי (157); לכניסה הפרטית עשו מעבר כניסה (112), ואם החדרים הם בקומה למעלה, תנו גישה ישירה מהחוץ באמצעות מדרגות פתוחות (158). בחדרים עצמם דאגו שיהיו שני כיווני אור (159) ו{{}}צורת החלל הפנימי (191).