טיפול בעזרת בעלי חיים

[אנונימי]

_{דיון שתחילתו בדף שירים מפרי עטו של משה אלבאום}

[אנונימי]

אברי גלעד בשירו "דברים שכדאי לדעת" (הפונה בעיקר לילדים) אומר: "העזרו בנסיונם של מבוגרים, אך הקשיבו תמיד לקולו של לבכם".

בקשר לשיר על הציפורים: מה עדיף, לגלות, להוביל, להתלהב, ולמות שמח בידיעה שעשית וגילית.
או להיות מולב, בזרם, זהיר ולחיות בשעמום, אחרי אחרים?
נכון אפשר גם להסתכל על זה, שהציפור השנייה לקחה את הכול יותר לאט, פחות באקסטרים, יותר הייתה ושמה לב לפרטים הקטנים. שזה עדיף מלרוץ קדימה ולא לראות כלום.
אני אומר לגוון: לפעמים להוביל,לגלות ולפרוץ גבולות חדשים.
ולפעמים פשוט להיות, לנשום ולהסתכל על אחרים

אם כבר מדברים על מודעות ובעלי חיים: יצא לי בימים האחרונים לטפל בילד מדמם, ובכמה בעלי חיים פצועים.
הילד יודע שאני מטפל בו כדי לעזור לו, האם גם החיות יודעות?
בטיפול בעזרת בעלי חיים: האם בעלי החיים יודעים שהם עוזרים לטפל בילד?, האם הילד יודע שהן עוזרות לו?
(העיניים אומרות הכול אבל.....) שאלה פתוחה למחשבה
יום טוב

[שווה*]

נכון, תהייה אמיתית.. כאשר אני מטפלת בכלבה שלי - גולדן רטריבר יפיפיה וודובית בת 10,היא יודעת . היא מרשה לי ומסתכלת עלי בעיניים עצובות שאומרות כן, צריך לעשות את זה. אבל... כשהווטרינר מטפל בה... אוי ואבוי, יום אחד כשביקרנו אצלו (והוא מקסים ועדין)היא היתה בכזאת פאניקה שהיא שעטה לכיוון הדלת עברה מתחת לשולחן שלו והעיפה את כל המחשב והמסך על הריצפה.. זאת אומרת שהיא לא הבינה בכלל שיש כאן פעולה שאמורה להיעשות לטובתה....
לגבי השאלה אם בעלי חיים יודעים שהם עוזרים לטפל בילד?...באשר לכלבים אני יודעת שהם מרגישים ילד עם קושי בולט ,כמו צליעה, גמגום וכאלה, וזה בגלל החוש האנרגטי המדהים שלהם אבל לדעת שהם עוזרים לו?? פה זה כבר מודעות עצמית שאצל חיות המודעות הזאת לא קיימת..
הלוואי והיינו יכולים לדעת מה הם יודעים..