איך אומרים בעברית

[הרגע_שלפני*]

איפה אפשר למצוא באינטרנט רשימת כללים מתי צריך להשתמש בה"א הידיעה ומתי לא? בשביל חבר רוסי שמתקשה בענין ורוצה להשתפר.

[מיצי_החתולה*]

אני רוצה לדעת אחת או לתמיד - איזה צבע זה ארגמן? שנים חשבתי שזה אדום כהה. ואז יצא הסרט הצבע ארגמן, ושם ארגמן זה בכלל purple, כלומר סגול.
בדקתי עכשיו במילון ספיר: הוא גורס שארגמן זה אדום כהה. בדקתי במורפיקס: הוא גורס שארגמן זה purple. מי צודק?

[דניאלה*]

_אני רוצה לדעת אחת או לתמיד - איזה צבע זה ארגמן? שנים חשבתי שזה אדום כהה. ואז יצא הסרט הצבע ארגמן, ושם ארגמן זה בכלל purple, כלומר סגול.
בדקתי עכשיו במילון ספיר: הוא גורס שארגמן זה אדום כהה. בדקתי במורפיקס: הוא גורס שארגמן זה purple. מי צודק?_
כנראה זו שאלה של על איזה מילון את סומכת...
אני אוהבת את אבן שושן, בעיקר כי הוא מביא המון סימוכין ודוגמאות מן המקורות.
לפי אבן שושן, חד וחלק - אדום כהה.
(אגב, לא סומכת על מילון ספיר).
חוץ מזה כתוב שם שיש חילזון בשם "ארגמנית" שהשפה הפנימית של פתח קונכייתו אדומה וממנו היו מפיקים בעבר את צבע הארגמן.

התרגום של שם הסרט לא אומר כלום, זה בטח נשמע למתרגמים יפה יותר מ"סגול" או משהו,
אין יותר מדי נאמנות למקור בתרגום שמות הסרטים.

[אמא_של_יונת*]

לדעתי, מוסכם שארגמן הוא אדום.
השאלה היא איזה אדום - הרי יש כל כך הרבה גוונים.
הגדרת ארגמן בויקיפדיה:
"ארגמן הוא צבע אדום המעורב במעט כחול ובעל גוון הנוטה לסגול. השם ארגמן משמש גם כשם נוסף לצבע האדום, במיוחד לאדום עמוק או כהה."

מעניין, כי אצלי ארגמן נתפש כצבע אדום עמוק ועשיר בעל גוון חם - שיש בו מן הכתום-חום אבל אין בו כלל כחול.
זה בניגוד לשָנִי - שנתפש אצלי כאדום עז בעל גוון קר - שנוטה קצת לוורוד-סגול.
אני מודעת לכך שזו תפישה סובייקטיבית לגמרי, כי אין בטחון מה בדיוק היו גוני השני והארגמן בתקופת המקרא.

[עדי_דוש*]

מישהו יודע אם מותר/נכון/תקני להגיד בעברית "לאיפה" במובן של לאן ? למשל: "לאיפה אנחנו הולכים?" "לאיפה האוטו נוסע?"
הייתי בטוחה שזה שיבוש לשון וכמובן שצריך לומר לאן עד שראיתי באחד מעיתוני החינם המחולקים חדשות לבקרים את המשפט "לאיפה מועדות פניו"
מכיוון שהעיתון הזה לא נתפס בעייני כמקור מהימן ללימוד השפה, ואני עדיין חושבת שזה שיבוש נוראי, באתי לשאול גם פה

[יעלי_לה]

אכן שיבוש. גם מאיפה.

[פלוני_אלמונית*]

אבל אפשר להגיד "להיכן" לא?

[יעלי_לה]

אפשר להגיד כל דבר, אבל עברית תקנית זה לא
אגב, גם איפה ש... / היכן ש... אינם נכונים.

[פלוני_אלמונית*]

איך מנקדים את המילים עזרת נשים ? האם מתחת לעין יש סגול או קמץ ?
הכוונה למבנה ההפרדה בבית הכנסת

[פלופית_אלומית*]

סגול.

עֶזְרַת נָשִׁים

(יש דף שנקרא איך אומרים בעברית, אני חושבת שהשאלה היתה יכולה להישאל שם...)

[פלופית_אלומית*]

אגב, זו לא עֶזְרָה של נשים אלא עֲזָרָה (azara) של נשים (אבל בסמיכות זה נראה ונשמע אותו דבר)

[כינור_לשירייך*]

אז איך נכון לומר? בפּוֹעַל (פ' דגושה) או בפוֹעַל ? (פ' רפה). למשל: "תאורטית כך וכך, אך בַּפוֹעַל....."
למי שרוצה להעמיק:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriy ... AD42AT.pdf
(לעבור לעמוד השני)

[אמא_של_יונת*]

בדוגמה שהבאת צריך לומר בְּפוֹעַל (ב' בשווא, פ' רפה).
בַּפּוֹעַל (ב' בפַתַח, פ' דגושה) - עוסק במונח הדקדוקי "פּוֹעַל".

[פלוני_אלמונית*]

אגב, זו לא עֶזְרָה של נשים אלא עֲזָרָה (azara) של נשים (אבל בסמיכות זה נראה ונשמע אותו דבר)
תכל'ס, זו הזרה של נשים. או הדרה.

[כינור_לשירייך*]

הבהרה:
זו לא דוגמה שאני נתתי, ולא שאלה שלי. זו שאלה ממעלה הדף, שאני ו{{}}ע ע ע נתנּו לה שתי תשובות, לא לגמרי זהות, וכעת התחדשו לי בעניינה עוד כמה דברים, ואני מצרפת את המאמר שקראתי עבור מי שרוצה להעמיק{{}}.
המסקנה של המאמר שנתתי שונה גם מהתשובה שלך ושל עע"ע וגם מהתשובה שלי.

[יעל_ש*]

מה היא צריכה לקבל ציצי
אותי נורא מעצבן שמשתמשים בביטוי הזה במקום לומר לינוק.
מרגיש לי מאוד גס.

[צוויליך*]

אותי מעצבן כשאומרים "תשימי גרביים, כבר קר", במקום "תגרבי גרביים"...
כלומר, הבעיה היא לשונית.
זה מה שמרגיז? שהיא לא באמת מקבלת זוג ציצים משלה, אלא שהגיע זמנה לינוק?

צוויל

[יעל_ש*]

הבעיה היא לשונית לזה התכוונתי.
לשוונית חזיתית. לא אוהבת את הכינוי שהוזכר לעניין העופרים.

ואפרופו תשימי גרביים
היום בשיחה עם בתי הבנתי שחסרה לי מילה לההפך מ"לחבוש" כלומר פועל להורדת כובע.

[כינור_לשירייך*]

לשוונית חזיתית. לא אוהבת את הכינוי שהוזכר לעניין העופרים.
(-:

היום בשיחה עם בתי הבנתי שחסרה לי מילה לההפך מ"לחבוש" כלומר פועל להורדת כובע.
להסיר.

[אמא_של_נוקי*]

חסרה לי מילה לההפך מ"לחבוש"
חסרה לכולם, לא רק לך
<למיטב ידיעתי, כמובן אשמח מאוד מאוד להחכים>

[אילה_א*]

המילה החסרה היא להסיר

[אמא_של_נוקי*]

המילה החסרה היא להסיר
אפשר להסיר כובע, אחריות או שומה. לחבוש אפשר רק כובע.

[צוויליך*]

להסיר.
+1

מצד אחד ניצבים האבירים:
להסיר, להרכיב, לגרוב, להניח, לומר, ללבוש, לחבוש, להבריש, להחליק, לגלוש ועוד רבים ונשכחים בראש חילות השפה העברית המתדלדלת, מצחצחים אגב הרהור נוגה את הבכל"מים שלהם ומגרזים את האוגד והשווא החיגר או מה שלהם,
וממולם, במשקפי שמש ומבט אטום, שמנים ולאים, לא התרחצו כבר חודש, תער הבורות תחוב להם בגרב, מחכים הבריונים של ההווה:
תשים, תביא, תעשה וכזה.
נכון, אפשר ומותר sheelot]לשים כובע על הראש teshuvot[/po]/Pages/02011103.aspx וניתן גם sheelot]לסלק אותו teshuvot[/po]/Pages/02011103.aspx (-: אולם משהשתלטה חבורה מצומצמת זו על הדיבור, אבדנו...

וכל פרשי המלך, כל אביריו, לא יוכלו להחיות את בן-יהודה עכשיו.
המלחמה - אבודה.
כבר מתחיל להבין שצריך להצטרף לאלה שאומרים שהשפה חיה ומשתנה ועלינו להשלים עם המצב.
כי לנצח אי אפשר... אנו נדבר כמו שאנו יודעים ונקווה שאחוז סביר של סובבינו יבין אחוז סביר מדברינו...


חסרה לי מילה לההפך מ"לחבוש"
שנאמר, "אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים"...

צוויל

[כינור_לשירייך*]

לחבוש אפשר רק כובע
גם פצע, ועוד.
ובכלל 'לחבוש' מתאים יותר למטפחת מלכובע. מסתבר שכך נראו הכובעים שעליהם החילו את הפועל הזה לראשונה; חבשו בהם את הראש טוב-טוב.

אגב, אמא של נוקי זו בכלל אני.

[אהבת_עולם*]

אגב, אמא של נוקי זו בכלל אני.

לא הבנתי את זה.
את היא גם אמא של נוקי?
או שגם לך יש נוקי?

[כינור_לשירייך*]

_את היא גם אמא של נוקי?
או שגם לך יש נוקי?_

לי יש "אמא, פְשָׁר נוֹקִי?"

[כינור_לשירייך*]

(ליתר ביטחון ושיהיה ברור: אני אמנם אמא של נוקי, אבל אני לא אמא של נוקי{{}}.)

[פלוני_אלמונית*]

אז מה עושים עם משקפיים? חובשים?

[כינור_לשירייך*]

אפשר, אבל יותר קלסי להרכיב.

[טרה_רוסה*]

שכחתם את לפשוט

[בשמת_א*]

כבר מתחיל להבין שצריך להצטרף לאלה שאומרים שהשפה חיה ומשתנה ועלינו להשלים עם המצב.
אני חולקת עליך בתוקף.
בכל תקופה, בכל תרבות ובכל שפה יש משתמשים משכילים, שהם תמיד המיעוט, ומשתמשים לא משכילים, שהם תמיד הרוב. בצרפת יש כמה עשרות מיליונים - אבל כ-50,000 אינטלקטואלים, שהם אלה שמייצרים את התרבות העילית הצרפתית.
כמו שכתבתי פה פעם בהקשר אחר, לא חשובה הכמות. חשובה האיכות.
אז תכה גלים עם האיכות שלך.
אין סיבה לסגת.
אנחנו נגדל את ילדינו להרכיב משקפים (שמש, שמש, אני עושה מאמצים לחסוך להם את משקפי הראייה), לחבוש ולהסיר כובע, לגרוב גרביים, לנעול נעליים, ללבוש ולפשוט חולצה ומכנסיים (לא מכנס ולא תחתון), לענוד עגילים, למרוח לק (אם המתבגרת מתעקשת, והיא מתעקשת P-: - העיקר לא "לשים לק" כמו שאומרות חלק מחברותיה S-: ) וכן הלאה.

גם החינוך הביתי במיעוט פה.
אז מה? זו סיבה להצטרף לאלה שאומרים שעלינו להשלים עם המצב ולשלוח לבית הספר?

שכחתם את לפשוט
כובע לא פושטים, אלא מסירים.

[אמא_של_נוקי*]

ואני עדיין מתעקשת שלהסיר הוא לא החצי השני של לחבוש.
להסיר=להוריד X מY.
לחבוש=כובע\תחבושת.

הלו, גיברת כינור, אם יש לי כינור בבית, זה הופך אותי ל כינור לשירייך ?
שהוא, אגב, ניק מקסים.
ונוקי שלי כבר מזמן גוז'י, צ'וקי, גברת טוסיק, נולי, חתולי, ממזרון, תפוח ועוד ועוד כיד הדימיון הטובה עליכם. הכל חוץ מנוקי

[טרה_רוסה*]

לק לא מושחים ?

[בשמת_א*]

אפשר בוודאי גם למשוח.

[צוויליך*]

גם מלך אפשר למשוח, אבל לא בלק ורוד, יש חוסר טעם בכך.

צוויל

ערסית - נשלח ממחשב שלי

[גברת_פלפלת*]

טוב, זה ממש לא מעצבן לראות מסביב , אבל מתאים לדיון הלשוני שהתפתח - היום בן השלוש וחצי ביקש ממני יפה יפה, אחרי שלא הצליח להפריד מדבקה מהדף החלקלק: "אמא, תקטפי את המדבקה הזו". רק הקטנים האלה יכולים לגוון לנו ככה את העברית... (-:

[אמא_של_נוקי*]

"אמא, תקטפי את המדבקה הזו".
מקסים!

[כינור_לשירייך*]

ואני עדיין מתעקשת שלהסיר הוא לא החצי השני של לחבוש.
אני מסכימה. לחבוש-להסיר זה לא צמד כמו ללבוש-לפשוט. אבל היוצא דופן הוא דווקא הללבוש-לפשוט. לא מכירה הרבה צמדים כאלה בפעלי התלבשות. מה הבנזוג של לענוד? להרכיב (משקפיים)? לגרוב? בעברית החדשה יש גם צמד לנעול-לחלוץ, אבל זה מלאכותי. זה צמצום משמעות של לחלוץ. רבדים קודמים של העברית ידעו לחלוץ גם תפילין, למשל. ולחלוץ שד כמובן (מסכימה אתך יעל ש{{}}. איך אפשר להמיר את 'חלצה שד' הפיוטי ב'שלפה ציץ'? איך?). פתאום נשמע לי הגיוני שגם משקפיים חולצים.
בעצם אני לא מצליחה להעלות בדעתי אף פריט לבוש שיש פועל ייחודי להסרתו.

[כינור_לשירייך*]

כבר מתחיל להבין שצריך להצטרף לאלה שאומרים שהשפה חיה ומשתנה ועלינו להשלים עם המצב.


_אני חולקת עליך בתוקף.
בכל תקופה, בכל תרבות ובכל שפה יש משתמשים משכילים, שהם תמיד המיעוט, ומשתמשים לא משכילים, שהם תמיד הרוב. בצרפת יש כמה עשרות מיליונים - אבל כ-50,000 אינטלקטואלים, שהם אלה שמייצרים את התרבות העילית הצרפתית.
כמו שכתבתי פה פעם בהקשר אחר, לא חשובה הכמות. חשובה האיכות.
אז תכה גלים עם האיכות שלך.
אין סיבה לסגת._

אני מסכימה ולא מסכימה.
בכל תקופה, בכל תרבות ובכל שפה יש כוחות שמרניים וכוחות חדשניים (יש התאמה חלקית בין החלוקה הזאת לחלוקה בין משכילים ללא משכילים), ושניהם חשובים מאוד ותורמים רבות לשפה. בלי הכוחות השמרניים השפה הייתה מאבדת כיוון; בלי הכוחות החדשניים היא הייתה נעצרת.
שיבוש והתפתחות הם שני שמות לאותה תופעה. שתי דרכים להגיד שהשפה מתרחקת מהרבדים הקודמים שלה.
הנה דוגמאות לאלמנטים בלשוננו שהתפתחו / השתבשו מלשון המקרא:
לוֹמַר (במקום לֵאמֹר; נכנס לשפה בתקופת חז"ל; אחיו התאום לוֹכַל (=לֶאֱכֹל) לא התקבל משום-מה) - סוֹרָג (במקום סוֹרֵג; קיים בשפה הדבורה שנים רבות; קיבל חותמת לא מזמן) - כּוֹבַע במלעיל (השפה הדבורה מכירה אך-ורק אותו; טרם קיבל חותמת אך לא ירחק היום) - כָּנְסִי (מקובל מאוד בשפה הדבורה, אך במקרה הזה הכוחות השמרניים עומדים בפרץ; לא צפוי שינוי בתקן).
אנו, השמרנים, נקפיד על כל מה שאנחנו יכולים (אני מצליחה אפילו עם הכובע (-: ), כדי שעשירית מזה אכן תשתמר ותעמוד בפני שיטפון ההתפתחות של השפה. כדי שלא נאבד קשר לגמרי עם לשון אבותינו. זו המשבצת שלנו. זה חשוב, אבל גם המשבצות האחרות חשובות. לולי אלו ששמים עלינו פס, גם ללשון המקרא לא היינו מגיעים. היינו נשארים עם שפה של חמישים מילים אונומטופיאיות וכתב של ציורים.

[כינור_לשירייך*]

ללבוש ולפשוט חולצה ומכנסיים (לא מכנס ולא תחתון)
אני לא מבינה למה תמיד קושרים בין שתי המילים האלה.
מכנסיים הם אכן זוג. כל אחד מה'שרוולים' הוא מכנס. הגיוני.
תחתונים - קיצור מ'בגדים תחתונים'. כיוון שהיום הכינוי הזה מכוון רק לבגד תחתון אחד - אני לא רואה סיבה שלא לדבר עליו בלשון יחיד.

[פלוני_אלמונית*]

איך אומרים בעברית קרנפלקס

[מיכל_בז*]

איך אומרים בעברית קרנפלקס

דגנים.

[פלוני_אלמונית*]

לדעתי מדגנים

[הדס_צומחת*]

שאלה שמטרידה אותי משחר ההיסטוריה (שלי).
האם כותבים "לנסוע" או "לסוע" ?

[מיכל_בז*]

האם כותבים "לנסוע" או "לסוע" ?

לנסוע. בטוח.

אני יכולה להבין למה זה מטריד אותך, כי לפעמים הנ' שבשורש אכן נופלת. אבל לא במקרה הזה.
פעל שלמים - לנסוע. (כמו לשמוע.)

(איזה דף כיפי!)

[כינור_לשירייך*]

אם ממש רוצים אפשר גם לִסַּע (-:

[הדס_צומחת*]

תודה!

[שומרת*]

"http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]בבקשה תדליקו לי נר[/po]"
או: בבקשה הדליקו לי נר

[כינור_לשירייך*]

אנא, צייר לי כבשה!

[שומרת*]

טעות מוזרה, מאיפה צץ סימן שאלה נוסף?
בבקשה הדליקו_לי נר
כינור, יש קשר, לא הבנתי, אם צייר אז הדלק?הדליקו?
צהוב:תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

[כינור_לשירייך*]

אם צייר אז הדלק?הדליקו?
אכן (-:

ניסיתי בעריכה לבטל לך סימני שאלה מיותרים. הצלחתי חלקית.

[שומרת*]

תודה לכינור, לא מבינה למה גם בפעם השניה "נהיה" לו הסימן.
לקח לי כמה שניות להבין שהנסיך אכן מתיחס לשאלה.
צהובון: הסבר פנים על פני הסתר פנים

[נאוה_הלל*]

איך אומרים דיו כחול או דיו כחולה?
בנוסף האם ניתן להשתמש במילה בגינם וגם בגינן ואם לא אז באיזה מהם?

[פלונית_אלמונית*]

איך אומרים דיו כחול או דיו כחולה?
אפשר ככה וגם ככה. רק צריך להיות עקביים (אם מדובר בכתיבה).

בנוסף האם ניתן להשתמש במילה בגינם וגם בגינן ואם לא אז באיזה מהם?
בגין זו מילת יחס, וככזו ניתן להטות אותה בכל הגופים: בגיני, בגינך, בגינו, בגינה, בגיננו, בגינכם, בגינכן, בגינם, בגינן.

[דניאלה*]

_איך אומרים דיו כחול או דיו כחולה?
אפשר ככה וגם ככה. רק צריך להיות עקביים (אם מדובר בכתיבה)._
לפי החלטות האקדמיה, דיו הוא שם עצם בנקבה, כלומר דיו כחולה ולא כחול

[פלונית_אלמונית*]

תודה, למדתי משהו.
(ממתי ההחלטה הזאת, אגב? המילון שלי די חדש...)

[דניאלה*]

אני לא בטוחה ממתי ההחלטה עצמה, אבל מילון ההווה נחשב למילון עברי תקני
(כלומר מפרט את המילים לפי התקינות ומציין אם יש משהו רווח שאינו תקין) ושם זה מופיע בנקבה.
אני מניחה שיש החלטה מהשנים האחרונות, אבל עד כמה שזכור לי, המדקדקים תמיד נטו לנקבה בשם העצם הזה

[דניאלה*]

_אני לא בטוחה ממתי ההחלטה עצמה, אבל מילון ההווה נחשב למילון עברי תקני
(כלומר מפרט את המילים לפי התקינות ומציין אם יש משהו רווח שאינו תקין)_
הבהרה בעניין המילון - הכוונה היא שמילונים אחרים, כמו אבן שושן המעולה, לא בהכרח מפרטים תקינות,
הם נחשבים למילונים תאוריים. אם שם עצם מסוים מאוד רווח בזכר ובנקבה, כך הוא יצוין באבן שושן, גם אם באופן רשמי יש החלטה אחרת

[אמא_של_יונת*]

לפי החלטות האקדמיה, דיו הוא שם עצם בנקבה, כלומר דיו כחולה ולא כחול
באמת?

אני גדלתי על דיו כחול או שחור (ממין זכר), ואין סיכוי שאחליף לו עכשיו את מינו ואהפוך אותו לנקבה לעת זקנה.

[א_ל_א_ן*]

ושוב נסובו הדברים-
מתעניינת האם נכון לכתוב כך.

[דניאלה*]

אני גדלתי על דיו כחול או שחור (ממין זכר), ואין סיכוי שאחליף לו עכשיו את מינו ואהפוך אותו לנקבה לעת זקנה.

אין צורך בטראומה בשלב כזה (-:

אני יודעת שבעברית המשנאית דיו היה בד"כ נקבה ("דיו כתובה על נייר חדש" וכו'), כך שזה לא עניין חדש,
אבל ההחלטה הפורמלית לא מחייבת...

[אמא_של_יונת*]

כנראה שבילדותי ובנעורי לא נהגו לפי העברית המשנאית...
דיו בלשון נקבה נחשבה לשגיאה.

[צוויליך*]

מי יכול להביא הסבר מענין, מנומק (עם מובאות) ומבריק על הקשר בין "דיו" ל"dye" - המילה הלועזית לצבע לצמר/בד...?

צוויל

[הערסית_מהשכונה*]

ואיך אומרים ביפנית?

http://www.youtube.com/watch?v=rLWJPQEWDjs

[סמדר_נ*]

אני גדלתי על דיו כחול או שחור (ממין זכר), ואין סיכוי שאחליף לו עכשיו את מינו ואהפוך אותו לנקבה לעת זקנה.
ואיך את שרה
"את שירנו כתבנו על פתק כחול
"אך איש לא שאל בשל מה
"ואת שאר השירים שמצאנו בחול
רשמנו בדיו אדומה"?

(איך קוראים לשיר הזה בכלל?)

[אמא_של_יונת*]

זה שיר.
לא בהכרח מקור ללימוד עברית נכונה.
שמו של השיר - גוונים.

איזה כיף לפגוש אותך כאן...

[דלית_ב*]

לא בטוח שזה הדף, אז לבינתיים:

מה המשמעות של "פוליטיקה" בעברית? פירוש מילולי, תרגום, מה שבא.

[פלוני_אלמונית*]

מה שבא
במקור מיוונית מהמילה עיר. (פוליס)
המשמעות הועברה אל משטר. משטרה.ענייני המדינה והחברה. (מדיניות). בהמשך הורחבה עד לכלל הדינמיקה של היחסים בין בני האדם. כוונה, תכנון וביצוע גם של תמרונים ומניפולציות בין חברות. (ערים, עמים, מדינות). כל רקמת היחסים, מדינמיקת מסחר, קשרי תרבות, וספורט. כל הדברים שבהם רוחשים מאבקי כוח גלויים או סמויים .- אך גם בין אישיים, גם בתוך המשפחה.
משום שבעברית פירוש המילה פוליטיקה הוא מדיניות, נוצרה במשך הזמן הפרדה בשימוש בשתי המילים. מדיניות - המשמעות החיובית של דינמיקת היחסים. פוליטיקה - המשמעות השלילית. תחשבי על המשמעות כשאומרים על מישהו שהוא פוליטיקאי, ועל האחר שהוא מדינאי. לא פעם כתבים ופרשנים פוליטיים משתמשים בפער הזה שבמשמעות הנילווית, אף שהפירוש, התרגום של המילה זהה.
לאחרונה נוספה גם משמעות חדשה למונח פוליטיקה או פוליטי: הדבקת תוית גנאי לכל מטרה או כוונה או מהלך, שנחשד כבעל נטייה שאמלנית. (דוגמה הדבקת זהות פויליטית למחאה החברתית).

[דלית_ב*]

תענוג. תודה @}

[נאוה_הלל*]

מתי משתמשים במילה עקב ומתי עכב ?

[מיכל_בז*]

עקב זו פשוט מילת סיבה שיש בה גם אלמנט של זמן: עקב חידוש השיחות עם הפלסטינים, שלום החל לפרוח באיזור+חצבים.

עכב - אני לא מכירה. ז ה נשמע פשוט השורש של לעכב ואז זה להשהות. למשל: עקב ההתראות הביטחוניות, העוברים במחסום קלנדיה עוכבו לבדיקות שעות ארוכות.

[מישהו*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך מבטאים את האות ו' בעברית? מבחינת הוספה (חיבור בין מילים או שמות)

[אמא_של_יונת*]

תלוי במלה שבאה בהמשך לו"ו החיבור.
ברוב המקרים מבטאים כמו באנגלית.
לפני אותיות בומ"פ ולפני מלה שמתחילה בשווא - מבטאים אוּ.

[סמדר_נ*]

ובתוך צירופי מלים מסוימים שהם ביטויים בפני עצמם מבטאים va (הפלא ופלא, כפתור ופרח, חזיז ורעם). אבל יש כאלה שזה לא תופס לגביהם (שמחה וששון, משא ומתן), ואני לא יודעת לנסח כלל שיגיד מה נכון מתי.

[יעלי_לה]

ובתוך צירופי מלים מסוימים שהם ביטויים בפני עצמם מבטאים va (הפלא ופלא, כפתור ופרח, חזיז ורעם). אבל יש כאלה שזה לא תופס לגביהם (שמחה וששון, משא ומתן), ואני לא יודעת לנסח כלל שיגיד מה נכון מתי.

לפני הברה מילעילית אפשר לנקד את ו' החיבור בקמץ, אבל ממש לא חובה (זה משהו שירי פואטי שכזה).


_ברוב המקרים מבטאים כמו באנגלית.
לפני אותיות בומ"פ ולפני מלה שמתחילה בשווא - מבטאים אוּ._
ולפני י' בשווא (נע) ה-ו' מקבלת חיריק מלא וה-י' הופכת לאם קריאה (וִירוּשָׁלַיִם). (פירוק צרור שוואים נעים)

[בשמת_א*]

וַאני לא יודעת לנסח כלל שיגיד מה נכון מתי
כמו שיעלילה כתבה, את לא צריכה לנסח כלל.
אלה כללי הדקדוק הבסיסיים בעברית (שרובנו למדנו בביה"ס אבל אני מניחה שכמעט כולם שכחו אפילו שלמדו אותם פעם, לפי כמות תיקוני היתר המרגיזים שאני שומעת ברדיו וּבטלביזיה).

אגב, במילון אבן שושן אפשר למצוא את הכללים בחלק שנותן את תמצית הדקדוק העברי.

[יעלי_לה]

תיקוני היתר המרגיזים
אוף זה נורא.
בעיקר מרגיז אותי בתכניות ילדים של החינוכית (לא בוותיקות כמובן, רק בתכניות החדשות כמו "סיפורי פרא" וכאלה. כשדיברו, למשל, על זוג גורי הטיגריס בֵּן וּבִיל, בִּיל וּבֵן - לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. בסוף מצאתי את עצמי יושבת מול התכנית עד הסוף ומסבירה לבן שלי מה הטעות בכל פעם שהיא נשמעה. איזו אמא נודניקית).

[עולם_חדש_מופלא*]

הסלולרי שלי לוקה בתיקון יתר: השעון המעורר שלו הוא שעון דובר, שתמיד אומר וּ ולא וְ.
למשל: "הגיעה השעה לקום. השעה שמונה {{}}וּחמישה"...

[יעלי_לה]

הזכרת לי עוד כלל בקשר ל-ו' החיבור.
לפני חטף-פתח היא מנוקדת בפתח: שמונה וַחֲמישה, שלושים וַחֲמישה במאי.

[יעלי_לה]

(אבל כמובן, שמונה וְחָמש דקות)

[דניאלה*]

תיקוני היתר המרגיזים
שמעתי לא מזמן תכנית שבא אמרו שוב ושוב הֶאָבִיב S-:

[מצ'רה*]

הגיעה השעה לקום. השעה שמונה וּחמישה
איזו צורהקשה להתחיל את היום...

[נעם_פלאם*]

אתמול אמרתי לחברה שלי שמשהו לא קביל (וחוץ מזה שהיא ענתה לי "גם קביל זה לא כ"כ קביל)
תהיתי, אני כותבת קביל כמו (לקבל) (עם ק' וב') זה נכון?

[מצ'רה*]

כן. (זה משהו שאפשר לקבל אותו)

[עולם_חדש_מופלא*]

איזו צורהקשה להתחיל את היום...
האמת שכבר כמה חודשים שיש לי שעון מעורר חדש, שמעיר אותי כשהוא רוצה לינוק...

[מצ'רה*]

יותר שווה. בהמון.
(בטח גם מעיר יותר פעמים...)

[אמא_של_יונת*]

ואללה, אתן דייקניות!
אני התעלמתי בכוונה תחילה מהתנועות שמקבלת ו' החיבור כשהיא מבוטאת .

[פלוני_אלמונית*]

אני כותבת קביל כמו (לקבל) (עם ק' וב') זה נכון?
כן. (זה משהו שאפשר לקבל אותו)

סביל בא מ'לסבול', שביר מ'לשבור', טעים מ'לטעום', אז איך זה שקביל מ'לקבל' ולא מ'לקבול'?
אולי 'קביל' זה בכלל משהו שאפשר להגיש קבילה בקשר אליו, שניתן להתלונן עליו?

[סמדר_נ*]

כשדיברו, למשל, על זוג גורי הטיגריס בֵּן וּבִיל, בִּיל וּבֵן
היתה לי מורה להיסטוריה שבאופן קבוע היתה אומרת "בפולין" ב-פ' רפה, והכי מצחיק "בבולגריה" ב-ב' רפה.

אגב, במילון אבן שושן אפשר למצוא את הכללים בחלק שנותן את תמצית הדקדוק העברי.
מצאתי עכשיו ברשת את זה קצת בעייתי, כי מדי פעם נופלות בהסבר עצמו שגיאות דקדוק גסות ("מילים מקבלים"), אבל ההסברים עצמם נראים לי רציניים וממצים, ובעיקר תואמים את מה שכבר ידוע לי. חיפשתי כדי להסביר משהו למורה של הבן שלי (וחשוב יותר, לבן שלי עצמו, אבל לאור מורכבות ההסבר זה כנראה יצטרך לחכות). זה התחיל מדף העבודה שהוא הביא הביתה והניקוד פשוט "נראה לי" לא נכון. הוא באמת לא היה נכון, אבל מצאתי את עצמי אובדת עצות כשניסיתי לחשוב למה בעצם (אם כי באמריקה התשובה "כה אמר המילון" היא טובה דייה). ברגע האחרון עצרתי את עצמי מלרשום הסבר לא נכון שהיה מפדח אותי קשות. אולי פעם אשתלט על הנושא הזה במידה שהייתי רוצה.
גיליתי שרוב הידע (החלקי) שלי בניקוד בכלל הוא אינטואיטיבי ומסתמך על צפייה בהמון טקסטים מנוקדים (בתור ילדה בעיקר. הספרים לילדים שיצאו אז היו מנוקדים לפי הכללים והמון תבניות פשוט נכנסו והתקבעו להן, מבלי שאי פעם טרחתי לתת עליהן את הדעת). אבל בהרבה מקרים אני לא יודעת להסביר למה.

[עודד*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך מנקדים כתב שהודפס בתוכנת דואר? למשל ב- outlook exress .