חדוות החיים או חמין כבש בלוג

אם לא היית כותבת שזה של אתי אנקרי הייתי חושבת שאת כתבת את השיר הזה

אם לא היית כותבת שזה של אתי אנקרי הייתי חושבת שאת כתבת את השיר הזה
אני גם הרגשתי כך אף על פי שתחילת השיר עיצבן אותי.
המילים הכל מאתך יתברך כבר נדושות כל כך ובהתחלה הרגשתי את עצמי מתכווצת ובכל זאת המשך השיר פשוט נגע במקום הנכון.
בעיקר אוהבת את המילים

_ואתה פוקח את עיני
לקום ולראות
שמה שבחוץ
הוא מה שבפנים_

לא מחדש אבל התיזכורת הזאת תמיד חשובה ולפעמים היא נאמרת בדיוק בצורה הנכונה.

רגשות מאד מעורבים ביחס לדיסק החדש שלה.

שלום עדינה, לפני ארבעה חודשים, אחרי לידה רביעית, בשעות ההנקה, מצאתי את הבלוג הקודם שלך והתחלתי לעוף, זה היה תענוג צרוף מתוכו כבר (באופן טבעי) זרמתי לבלוג של שבע יהלום, אוי ואבוי לי כמה בכיתי וצחקתי ומשם נשלחתי לבלוג של לימונדה, ונסחפתי בחוויות צבעוניות ומרגשות והתמכרתי, בחרתי לצאת מהאלמוניות אצלך, כי מבחינתי כאן הכל התחיל, אבל בעצם אני כותבת לכולכן בנות, אתן מקסימות, יפהפיות וכל כך אנושיות, אני מתרגשת לקרוא אתכן. מקווה לשנות את מנהגי האלמוני ולהשאיר לכן סימן פה ושם שקראתי והרגשתי. והנה הסימן הראשון, פרח לכל אחת{@{@{@

בתאוריה של תזונה לפי סוגי דם אומרים שבעלי סוג דם O זקוקים לבשר
כשהפכנו צמחונים כאן בבית (למעשה האיש קיבל את ההחלטה באופן מוחלט ואני מראש כבר הייתי 90% צמחונית ושמחתי להירתם לתהליך מבלי להתחייב על הכותרת "אני צמחונית" שאחר כך אצטרך לפרנס, גם אם ממש ארגיש שאני רוצה בשר

), הלכנו לנטורופתית שעזרה רבות לי ולמשפחתי כדי לעשות את המעבר הזה באופן חכם מבלי ליצור חסרים מיותרים.
סוג הדם שלי הוא A+ מה שאומר שמתאימה לי תזונה שמבוססת בעיקר על ירקות ופירות, דגנים וממש מעט בשר או דגים (תאם להפליא את התזונה שממילא היתה לי) לעומתי בנזוגי שהיה הנחוש בינינו לפצוח בצמחונות הוא O ואני זוכרת שהנטורופתית אכן אמרה לו שאנשים עם סוג דם O הם בעלי סוג הדם העתיק היותר אבולוציונית, ממש כמו האדם הקדמון, הם צריכים בשר.
מה שאומר שלצמחוני מסוג דם O יש מראש נקודת פתיחה פחות טובה וכדי לחיות בשלום בהתאם לצו מצפונו הוא צריך להשלים טוב טוב הכנסה של חלבונים מלאים.
מאז ועד היום עברו כמעט 3 שנים: הוא דבק בצמחונותו, עבורי דווקא הגישה שלי להימנע מכל מאבק פנימי בנושא האוכל היא זאת שגורמת בכלל לא לחשוק בבשר (מעצם העובדה שאני יודעת שהוא כל הזמן זמין לי גם פיזית וגם רגשית וברגע שאחשוק בו מיד אתן אותו לעצמי) ובדיקות הדם של שנינו תקינות למדי...
אם את O עדינה, זה מסביר איך היעדרו של בשר בחייך מביא איתו חוסרים חמורים לגוף.
בכל מקרה, תודה גדולה על המרחב, על ההשראה והתזכורות החשובות להתבונן ולהקשיב - אני כל פעם מחדש נזכרת, איך הם הם העניין המרכזי כאן.

אני כל פעם מחדש נזכרת, איך הם הם העניין המרכזי כאן.
מה שמדהים הוא, כמה הרבה וכמה מהר אני שוכחת, שאני צריכה להזכיר לעצמי שוב ושוב...

אהבה טהורה, חיממת לי את הלב. תודה על הפרח, קבלי כוכב

קצת מצחיקה אותי הזהות הוירטואלית שלי פה. מודה שקצת הזוי...
הי גבירה, לי יש לי סוג דם AB פלוס, שזה סוג נדיר ודי חדש. וחוץ מזה אין לי מושג מה זה אומר לגבי ואין לי כח ממש לברר...

בימים אלה, בעקבות הבלוג שלך עדינה, אני חושבת הרבה על תזונה, על אוכל ועל חדוות החיים. כרגיל אני גם מבשלת המון.
אוכל סקסי
השבוע הכנתי את המרק גזר וג'ינג'ר של עדינה, בהשראתה. הרבה פעמים כשאני קוראת על משהו שמישהו אוכל זה מזכיר לי את הדבר עצמו ועושה לי חשק גם, ואז אני הולכת למטבח ומכינה את הגירסה שלי. זה מרק שאני מאד אוהבת ומכינה בכל מיני ורסיות עם טוויסטים שונים. אבל די דומה באופן כללי- בעיקר גזר, בצל מאודה בשמן, כרישה אם יש, שום לפעמים, ג'ינג'ר, לפעמים דלעת או בטטה-לרב מעדיפה לטעום את הגזר לבד, כמון, או כורכום, טיפה של לימון.
גיליתי, תוך כדי שהכנתי אותו, שאם אני לא מקשטת אותו, זה לא אותה חוויה.
הפעם זה היה כף יוגורט, כמה טיפות שמן שומשום, פפריקה גסה חריפה (מישראל), גומאסיו (שומשום טחון עם אצות) ומשהו קצוץ ירוק (פטרוזיליה).
זה גם משהו ויזואלי. הצבעים צריכים להתאים, כתום חזק, לבן, אדום וירוק חי. ואז יש את העינין של הטעמים השונים. שמתי ממש קצת מכל דבר. לשמן שומשום יש טעם חזק ולא צריך יותר מכמה טיפות. לא עירבבתי, כי כיף לטעום כל מרכיב בנפרד. וגם נעים להרגיש טמפרטורות שונות. מרק חם עם יוגורט קריר. לפעמים אני גם מכינה קרוטונים ואז יש גם משהו טקסטואלי. וגם אני ממש אוהבת את הקונטרסט בין משהו מבושל למשהו חי (כל דבר ירוק קצוץ: כוזברה, נענע, עירית).
הקישוטים האלה לוקחים לי בערך שתי דקות ומשנים לגמרי את החויה של לאכול סתם צלוחית מרק לארוחה. כמעט כמו ההבדל בין גרבר ל.. נו...חדוות החיים.

עוד דברים סקסים שהכנתי השבוע:

ריבת חבושים שהריח שלה הוא כמו בושם ויש לה טעם גן עדן.
לימון כבוש במלח עם פפריקה בצנצנת.
כבש עם אטישוק ירושלמי. חלקים פושטים של הכבש (הצוואר ממש לא יקר, ואני מוצאת שהחלקים האלה גם יותר מענינים כי יש עצם ושומן).

ביום שאחרי נשאר ממש מעט בשר והרבה רוטב, אז הוספתי תפוחי אדמה קטנים, תרד, מיץ מלימון שלםף כורכום וחומוסים קטנים שהשרתי.

דברים לא סקסים שהכנתי: עוגת יומולדת לבכור, שיושבת ברגע זה על השיש וניראת שדופה ועצובה. זאת אמורה להיות עוגת שתי קומות וכרגע יש שני פאנקייקים שמנים שרופים.
מחר אני אנסה להרכיב אותה עם בקבוק של קצפת תעשיתית במיכל, מוכנה להשפרצה ופירות אדומים קפואים מהסופר (-:

ועדינה, עוד לא הסגרת איך היה הכבש...

שוב, עםהרבה מילים שלא מצליחות להכתב.

תענוג כאן.@}
חיבוק

זה אחי הקטן (מספר שבע בין האחים) http://www.youtube.com/watch?v=rYsTS8WsscE
מוזמנים לצפות. הצצה קטנה דרכו אל תוך חלק קטן מחיי. ואיכשהו יש לזה קשר גם לכל מה שנכתב בדף הזה.

*לימון כבוש במלח עם פפריקה בצנצנת.
אפשר מתכון בבקשה?

זה אחי הקטן (מספר שבע בין האחים)
מאד מעניין ונוגע ללב אפילו.

הקישוטים האלה לוקחים לי בערך שתי דקות ומשנים לגמרי את החויה של לאכול סתם צלוחית מרק לארוחה. כמעט כמו ההבדל בין גרבר ל.. נו...חדוות החיים.
לגמרי לגמרי לגמרי!
מרגישה איך עצות חכמות שקיבלתי ממורים לציור בבית ספר לאמנות מלוות אותי בהכנת אוכל: כמו למשל, שכתם צהוב בהיר הוא הרבה יותר פרובוקטיבי כשהוא בא על צהוב כהה מאשר על סגול או אדום, שבין מנות שמוגשות באותה ארוחה צריך שיהיה קו מחבר ממש כמו חלקים של ציור, שחלקים שונים ביצירה הזו צריכים לתקשר.
וככה אני נסחפת למשחק עם מרקמים וצבעוניות שנעה בין מונוכרומטית לעזה והתוספות האלה מלמעלה, הן ממש לא רק קישוט אלא לפעמים העוקץ של כל המנה.
אצלנו שקדים פרוסים קלויים קלות במחבת הולכים חזק בימים אלה מעל מרקים סמיכים של ארטישוק ירושלמי או ירקות שורש אחרים, וגם בצל ירוק קצוץ דק או מופרד ל"תלתלים" רץ חזק... (-:

ועדינה, עוד לא הסגרת איך היה הכבש...
כל שבוע מכינה חלק אחר של הכבש. בשבת האחרונה למשל הכנתי כבש עם ארטישוק ירושלמי

וגם אני מגלה עם הזמן שהחלקים האהובים עלי הם החלקים הפושטים והזולים, איזה כיף שזה עובד דווקא ככה בבשר (גם עם הבקר אותו דבר). עכשיו נשארו לי הצלעות וצוואר. אני ממש זוממת על הצוואר הזה ועוד לא החלטתי מה לעשות איתו.

אני גם אוהבת להוסיף משהו חי מעל מרק. מאד מאד אוהבת יוגורט מעל מרק טחון כזה אבל כרגע אני ללא מוצרי חלב. מודה שאני מתעצלת בדרך כלל לקשט. אפילו לחמם את המרק הקר קשה לי לעשות למרות שאני עושה את זה. את הקישוטים משאירה לרב לאיש, הוא ההיפך מעצלן אבל לחכות לארוחה שלא להיות מוכנה יכול לקחת 5 שעות (לא מגזימה!) אבל הוא מדייק ומשקיע בטירוף.

לימון כבוש זה פחות או יותר אחד המאכלים הכי הכי אהובים עלי בעולם כולו. אני לא עומדת בפני זה, כמו שוקולד לכל אדם אחר.

(אגב, במרק גזר שכחתי להוסיף שהיה גם כרישה (מוסיפה כמעט לכל דבר, הכי טעים) ושורש פטרוזיליה.)

עכשיו נשארו לי הצלעות וצוואר. הצלעות זה הכי הכי. רק קצת מלח ואם אפשר צריבה ישירה של אש (על-ה-אש. אסאדו סטייל).
הצוואר זה כבר משהו אחר... אני הלכתי על תבשיל של בישול ארוך. הכל ממש התפרק והיה נימוח. הרבה משחק עם כל חלק.
בניגוד למה שעשוי להשתמע, אנחנו לא אוכלים הרבה בשר, כמויות מאד קטנות והעדפה לחלקים שיש להם עצמות (ושומן). שוק טלה מבחינתי זה ממש לא נתח מועדף. יש סכנה ליבש אותו.

שלושה סיפורים שקשורים לכבש :

כשהייתי בת שש התארחנו אצל דוד עשיר מאמריקה. הוא הכין צלעות כבש על האש. מתחת לצלחת הוא שם לי ולאחותי שטר של חמש דולר. בונוס למי שתסיים הכל. אני ממש לא הבנתי את ההיגיון. כל כך אהבתי כבש, ואכלתי כבש לעיתים כל כך נדירות, שהייתי מוכנה לשלם לו חמש דולר, וגם הרבה יותר, בשביל הזכות לאכול.

הצלעות היו בלתי נשכחות. (החמש דולר דווקא כן).

בפעם הראשונה שפגשתי את הבחור, זה היה בארוחה משפחתית והיה הרבה כבש, איכשהו הוא פירק את הכל בידיים, וזרק לכל אחד חלק.

זה היה מאד פרימטיבי, קצת בארברי ולמרבה הפלא זה הדליק אותי לגמרי (-: אולי משהו בקטע של הצייד...לא סגורה על זה. עד היום זה קצת הסגנון פה...

כשהבכור היה בן שלושה ארבעה חודשים הוא היה מין תינוק גוליית. מאסה שכולה שריר ועוצמה (דוג' קטנה להמחשה: בגיל חמישה חודשים הבחור הלך איתו לסופר, עם מנשא כשהתינוק כלפי חוץ ורק ביציאה מישהי שאלה אותו אם הוא מודע לעובדה שהתינוק מחזיק ביד אחת בקבוק יין!!!) כיום הוא דקיק, גבעולי ועדין, סוג של פיטר פאן קסום.

בכל מקרה חזרה לסיפור הכבש: הדבר הראשון שנכנס לו לפה (חוץ מציצי כמובן (-: ) היה עצם אדירה של כבש איתה הוא שיחק בפה במשך ארוחה שלמה. כולם התפעלו מזה שהוא בכלל מצליח להרים אותה ואז מזה שהוא לא הרפה ואם מישהו ניסה לקחת לו הוא התעצבן. הבחור שיכנע אותי שעצם של כבש זה משחק מעולה לחניכיים, עדיף פי מאה על הפלאסטיקים השונים, מה גם שיש טעם. מאז הוא מאד אוהב בשר והכי אוהב...כבש.

לימון כבוש זה מדהים! מישהי קראה את "עד שיום אחד" של שמי זרחין? הרבה לימון כבוש נאכל שם (קריאה מהנה ביותר).
מתכון: במקרה הזה צריך לימונים אורגניים (בלי שעווה). חותכים חצי קילו- קילו לפרוסות, שמים בקערה, עם 2-3 כפות מלח גס ו 2-3 כפות שמן (חמניות או תירס) וכף פפריקה (חריפה או מתוקה. שמים בצנצנת. מכסים במיץ לימון ומחכים- תוך שבוע זה מוכן. לשמור במקרר. אחר כך אפשר לשדרג תבשילים. מעולה עם דגים.

אני גם משקיענית- הכל צריך להיות מדויק, אבל בניגוד לבן זוגך אני זריזה ביותר.
ולסיום: העוגת יומולדת לעומת זאת יצאה על הפנים. דחוסה כמו קרש. אכזרית. אין לי את זה עם עוגות. הן לא סלחניות (היה כתוב חמאה קרה ובגלל שאין לי מיקסר המסתי חמאה).
יצא כבד ומגעיל. מזל שילדים יותר סלחניים מעוגות (-:

אולי טוב לציין שאלה מבינינו שהם בני מזל טלה, ברובם, לפי מחקר ממש לא מדעי,
אוהבים מאוד בשר כבש.
אוהבים את הטלה - עד מוות.

ופוייקה כבש. טוב, נו מה יש לומר.
ואני בכלל בצמחונות עכשיו, אפילו טבעונות (טוב בעיה עם העוגות והעוגיות של סבתא ברכה).

בעניין של אחיך הצעיר והמואר -
סיפר לי פעם חבר שחזר בתשובה
על זיהוי מוקדם של אופיו של הילד,
שיש כאלה שנועדו לחתוך בבשר החי,
ואם לא יחתכו בבשר החי באופן לגיטימי - דהיינו ברשות ובסמכות, עשויים ליהפך לרוצחים.
ואם מזהים עניין זה אצל האדם, טוב אם יהיה שוחט,
אם עדין ישחט תרנגולות, ואם יותר מחוספס ישחט צאן, ואם גס ישחט בקר, ואם מאוד מאוד עדין - יהא מוהל.

ובימינו יכול להיות גם מנתח, או וטרינר, ויש עוד ועוד אפליקציות שונות לעניין הזה של החיתוך בבשר החי,
כמו גם לאכילתו.

מה אומרת דודתך על אכילת בשר חי? נא?

תודות.

ראיתי עכשיו את הקישור... אח שלך בהחלט נראה מואר. והוידאו נוגע ללב. במיוחד התמונות של אמא שלך..
ולגבי עינין השחיטה- איזה מזל שהתחתנתי עם צייד.. כי אני אישית לא מסוגלת. אנחנו כבר לא קונים עוף ואוכלים רק את התרנגולים שלנו. הבחור הוא השוחט. הילדים עוזרים.
לאחרונה אני מסכימה לעזור למרוט את הנוצות. ובאמת הטעם הוא אחר, אחרי כל המסביב שכרוך בלאכול עוף.

<באופן אישי לימונדה היתה מוותרת על עוף שלא ממש עושה לה את זה, חוץ מפעם ב... ואם כבר בשר שיהיה כמה שיותר נא. סטייק טרטר, קרפצ'יו, או דרגת הבישול המדממת שנהוגה פה>

לימון כבוש זה מדהים! ........מתכון
תודה!!!

_שיש כאלה שנועדו לחתוך בבשר החי,
ואם לא יחתכו בבשר החי באופן לגיטימי - דהיינו ברשות ובסמכות, עשויים ליהפך לרוצחים._
דוד לא היה מתווכח איתך על זה לרגע! אין לך מושג עד כמה התיאור הזה מתאים לאחי באופן הזוי.

מה אומרת דודתך על אכילת בשר חי? נא?
אשאל אותה.
את היכול להיות קצת יותר ספציפי לגבי השאלה? מה מעניין אותך לדעת בדיוק?

אנחנו כבר לא קונים עוף ואוכלים רק את התרנגולים שלנו. הבחור הוא השוחט.
מאד מקנאה!

<באופן אישי לימונדה היתה מוותרת על עוף שלא ממש עושה לה את זה, חוץ מפעם ב... ואם כבר בשר שיהיה כמה שיותר נא. סטייק טרטר, קרפצ'יו, או דרגת הבישול המדממת שנהוגה פה>
מזדהה עם כל מילה.

מה מעניין אותך לדעת בדיוק?
איך העיכול של זה, יותר קשה למערכת? יותר קל" יותר מחדש את המעיים וכל הצנרת?
ובמיוחד על דגים.
שכרגע אין מה לדבר, כי כשאני עושה סוויצ' לטבעונות, אני נשאב שם בקלות רבה ואם אחזור לאכול מהחי, נראה לי הכי דג נא שגדל בים.
זה עוד ייקח זמן כי כאמור, נהיה לי פשוט בלי שום דבר מהחי.
שוחט ירקות ומתעלל באגוזים,
והתשוקה למתוק נעלמת גם, חרף מנצ'יס הכרחי לפעמים.
אבל חייב לציין שגם מתאזן עם כל מיני צ'יה ופשתן וחימר, ובכלל,

שהאיזון המתבקש כולו פנימי.

וזה ברוך השם - חדשות מעולות.

תודות.

וזה ברוך השם - חדשות מעולות.
אכן אכן!

עידכונים מהשטח:

מוצאת שבכל פעם שאני מזניחה ארוחה, כלומר לא אוכלת מספיק (נגיד נשאר מעט בשר אז אוכלת רק כמה ביסים ואת השאר מחלקת לילדים וככה "יוצאת לידי חובה"), או לא מחממת את האוכל או שלא יושבת לאכול בנינוחות - אני רעבה בין הארוחות ואז רוצה לאכול כל מה שבא ליד הכי מהר וללא השקעה ו/או מרגישה חולשה קלה באותו היום (לא החולשה שהיתה לי קודם אבל כן עייפות לא נעימה כל כך).

מאד נעים לי להרגיש שבעה אחרי ארוחה שהיתה לי טעימה ולא לרצות לנשנש משהו כל הזמן. יש בזה סיפוק. מצד אחד מתעסקת הרבה בהכנה של האוכל (לא מקפיאה יותר שום דבר כדי שיהיה מה לשלוף בקלות ולא אוכלת אוכל קר אלא אם כן זה פרי או ירק טרי) אבל מצד שני לא עסוקה כלל באוכל בין לבין הארוחות. פנויה לגמרי לשאר החיים.

כל כמהימים בא והולך סימפטום אחר שאני מכירה מהעבר -
קודם כל מה שעבר באופן כמעט מיידי היו העייפות הקנדידה ומגיפת התולעים האיומה שפקדה אותי בחודשים האחרונים.
מה שחזר היו כאבי המפרקים למשך כמה ימים ואז עברו ובאותו הזמן טיקים בעין כל היום כל יום כמעט שבוע.
ועכשיו בימים האחרונים חזרה החרדה של הבוקר, מתעורתת עם תחושת חרדה בלי סיבה (אחותי אומרת שזה קשור ל21.12.12

) אבל זה עובר כחצי שעה אחרי שאני קמה.

מה שלא רואים בו שינוי הוא באף שכל הזמן סתום ואלרגיות חוזרות והולכות.

אחד הדברים שדודה שלי כותבת זה שלעתים יש סימפטומים עקשניים מאד שלוקח להם אפילו עד שנה עד שהם עוברים.
עוד נראה...

מה שכיף זה שלא מתעוררת המחשבה "אוף, עוד שנה אני אצטרך לאכול ככה?"
לא מרגישה שחסר לי דבר כרגע (חוץ מהמחשבה על apple crumble )

(לא באמת רואה סיבה שהדברים האילו יעניינו מישהו מלבדי אבל מבחינתי הדף הזה משמש כרגע גם כיומן שחשוב לי לתעד בהקשר לתזונה וההשפעות השונות)

זה דוקא כן מענין אותי. זה כמו ה'מאחורי הקלעים' של ההצגה. לראות לא רק את העלילה אלא גם מה קורה לשחקנים ואיך כל העסק עובד באמת. אתמול, בזכות ההשראה שקיבלתי ממך הלכתי עם החשק שתקף אותי לדג סלמון והכנתי לנו דג, אכלנו אותו עם אטריות אורז ואבוקדו פרוס וירקות טריים ליד. היה טעים ומספק והבוקר הכנסתי את שאריות הסלמון והאבוקדו לתוך אומלט עם קצת זיתים שחורים. היה מדהים.
תודה.

הי עדינה- יש לי שאלה קצת פרקטית:

אני הולכת לחגית כבר כמעט חצי שנה ובעקבות זה חזרתי לבשר והתחלתי לבשל.הבנתי שגם את הלכת אליה מה ההבדל בין מה שאכלת דרכה לבין מה שעכשיו?

ודרך אגב- המרק יצא טעים מאד ואשמח לעוד מתכונים

והבוקר הכנסתי את שאריות הסלמון והאבוקדו לתוך אומלט עם קצת זיתים שחורים.
יאמי

אני הולכת לחגית כבר כמעט חצי שנה ובעקבות זה חזרתי לבשר והתחלתי לבשל.הבנתי שגם את הלכת אליה מה ההבדל בין מה שאכלת דרכה לבין מה שעכשיו?
אצל חגית אכלתי רק עוף ופעם ביום, ירקות כתומים, הייתי צריכה לאכול כמות אסטרונומית של אגוזים

ואגסים ותפוחים מבושלים, ביצה, קינואה כל בוקר ואורז. אחכ הוסיפה לי גם קטניות לתפריט, גריסים וקוואקר וירקות ירוקים וגם מוצרי חלב עיזים.
ואחרי הפגישה השנייה איתה היא בעצם אמרה שזאת פחות או יותר צריכה להיות התפריט שלי לעד.

כרגע אני אוכלת בכל ארוחה בשר או דגים וירקות מבושלים מכל הסוגים. משתדלת להמעיט בפירות גם אם הם מבושלים לעת עתה.
שום אגוזים, זרעים, דגנים, קטניות, מוצרי חלב מכל סוג.
עם הזמן כאשר יעברו לי הסימפטומים ואני ארגיש מוכנה אתחיל אחד אחד להחזיר מאכלים שונים תוך כדי בדיקה של הגוף.
כלומר, אוכל אורז ואז אבדוק איך הגוף שלי מרגיש עם זה. עם אין תגובה של נפיחות, אלרגיה... אז אמשיך לאכול. וכך עם שאר המאכלים.

לטענתה אחרי שהגוף מתנקה מכל מה שהכביד עליו והמעיים משתקמים והם נמצאים במצב ראוי לעיכול יעיל ובריא אז הוא יוכל לעכל את רב המאכלים כמו שצריך.
זה תלוי במצב של הגוף. יש דברים שהגוף פיתח אליהם אלרגיה כבר ואז לעולם אי אפשר יהיה לאכול אותם.
היא מספרת שאצלה שהתזונה שלה היתה מבוססת על דגנים רב חייה היא לא יכולה לאכול דגנים בכלל.

היא מסבירה בספר שלה שלפעמים כאשר יש כבר אלרגיה רצינית של הגוף לחיטה אז הגוף מתחיל לזהות את הדגנים האחרים כחיטה בגלל שהמבנה החלבוני שלהם דומה.

בשישי האחרון בבקר יצאתי לטיפול מוקדם ולא היה לי אוכל מוכן וגם בקושי תיאבון בגלל שרק התעוררתי אז יצאתי מהבית מבלי לאכול. חזרתי אחרי הטיפול ומצאתי את בעלי מכין לילדים וואפל בלגי. הייתי כבר במצב של רעב מתקדם והחלטתי לשבת לאכול בשמחה ובנחת וואפל בלגי יחד איתם. וכך עשיתי, ללא פחד וללא חרטה או רגשי אשם

מאד' נהניתי והיה טעים להפליא.
אחרי זה סבלתי במשך יומיים וחצי מהתקף של גזים איום ונורא! (חשבתי שהשמחה והנחת יעשו את העבודה

)
דודה שלי אומרת שהיא סומכת על הגוף שלי שיבריא מספיק בגיל שלי כדי שאוכל לחזור להנות מדגנים.
נראה... בנתיים לא מרגישה בחסרונם.

עדינה המון תודה.

נתת לי חומר רב למחשבה...

אני מאד מאד נהנית לקרוא אותך. תודה ושבת שלום

שמעתי מכמה נשים עם דלקת פרקים שכשהן הפסיקו לאכול עגבניות פלפלים ובכלל ירקות אדומים הפסיקו להן הכאבים לגמרי, ידוע לך על זה משהו?

עדינה, ניסיתי להוסיף את הדף שלך לרשימת המעקב שלי וכל הדף הפך לג'בריש, את יודעת אולי איך לתקן?

זה מרתק, שתדעי (תשובה ללבטי הכתיבה, למרות שנראה לי שכבר קיבלת חיזוקים לכך שזה מעניין

).
האם התזונה הזו שדודתך הציעה היא ההצעה הקבועה שלה להתנקות, או שזה תלוי בסימפטומים?
היא עושה איזשהוא איבחון? (אה, נדמה לי שכן- משהו עם הפנים, נכון?

מוצאת שבכל פעם שאני מזניחה ארוחה, כלומר לא אוכלת מספיק (נגיד נשאר מעט בשר אז אוכלת רק כמה ביסים ואת השאר מחלקת לילדים וככה "יוצאת לידי חובה"), או לא מחממת את האוכל או שלא יושבת לאכול בנינוחות - אני רעבה בין הארוחות ואז רוצה לאכול כל מה שבא ליד הכי מהר וללא השקעה ו/או מרגישה חולשה קלה באותו היום (לא החולשה שהיתה לי קודם אבל כן עייפות לא נעימה כל כך).

מרגישה שזה כל כך נכון!!
ומזדהה עם הסיפוק מתחושת שובע טובה שגורמת לכך שלא מנשנשים כל הזמן..

שבת שלום

שמעתי מכמה נשים עם דלקת פרקים שכשהן הפסיקו לאכול עגבניות פלפלים ובכלל ירקות אדומים הפסיקו להן הכאבים לגמרי, ידוע לך על זה משהו?
זה היה הדבר הראשון שעשיתי כשהתחילו הכאבים. כבר מעל שנה שאני לא אוכלת סולניים אבל לי לזה לא עזר.
דודה שלי הסבירה לי שהסולניים משפיעים רק אם הכאבים הם תוצאה של מחלה אוטואימונית.

עדינה, ניסיתי להוסיף את הדף שלך לרשימת המעקב שלי וכל הדף הפך לג'בריש, את יודעת אולי איך לתקן?
אני מצטערת אני לא מבינה בזה שום דבר. אפילו לא יודעת איך עוקבים אחרי דפים

_האם התזונה הזו שדודתך הציעה היא ההצעה הקבועה שלה להתנקות, או שזה תלוי בסימפטומים?
היא עושה איזשהוא איבחון? (אה, נדמה לי שכן- משהו עם הפנים, נכון?_
היא עושה איבחון גם דרך הפנים והיא גם נותנת שאלון לפי חמשת האלמנטים.
כלומר, נניח תחת אלמנט האדמה - כיבה/טחול - מופיעים תסמינים שונים שמשתייכים אליה כמו: נפיחות מעל העיניים, נפיחות בבטן, אנמיה, יציאות מאד רכות, חוסר תיאבון....
ואז מסמנים את הסימפטומים הרלוונטיים לך ובאיזו מידה.
היא גם שולחת הסבר על כל אלמנט והתזונה ואיך הם משפיעים האחד על השני.
כמו למשל בשביל לאזן את אלמנט האדמה חשוב

לאכול בנחת.
להעדיף אוכל מבושל על פני אוכל חי
להנות מstarchy vegetables כמו בטטות, תפו"א, לפת, סלק, דלעת גזר, קישוא..., טוב לאכול בצלים ועוד תבלינים מחממים כמו ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, קינמון, פלפל שחור ושום.
ועוד כל מיני...

לפי השאלון הזה את יכולה לעקוב אחר השינויים וגם לתת דגש באוכל למה שאת מזהה שהגוף צריך.

האם התזונה הזו שדודתך הציעה היא ההצעה הקבועה שלה להתנקות, או שזה תלוי בסימפטומים?
אבל יש לה באופן כללי שלוש דרגות של הדיאטה הזאת. אני בדרגה הכי קיצונית. האחרים כוללים גם חלבונים אחרים ודגנים (לא התעמקתי בהם

לטענתה התזונה שאני כרגע אוכלת של שלוש ארוחות ביום של בשר/דגים וירקות היא תזונה מאוזנת לחלוטין ואין גם בעיה לאכול ככה כל החיים.
כלומר בכל מקרה כל אחד יכול לעשות את הניקוי הזה והוא רק ייטיב איתו מכיוון שאין בו שום מאכלים אלרגניים פוטנציאליים.

מקווה שהייתי ברורה ולא עשיתי יותר מידי בלגן בדברים.

אהבה טהורה, גם כשאני ניסיתי להוסיף דף כלשהו לרישמת המעקב זה הפך לג'יבריש, וזה קרה לי כמה פעמים, כך שוויתרתי על אפשרות המעקב.
כדי לשחזר את הדף צריך ללחוץ על "עריכת כל הדף", בדף העריכה שמורות גרסות קודמות. לבחור את הגרסא שלפני הג'יבריש, ולשמור אותה.
קחי בחשבון את האפשרות הזו להבא

היית ברורה לגמרי

חומר למחשבה...

נכנסתי לאתר של הדודה. קראתי בו שעות. היה מרתק בטירוף.
בא לי לשאול אותך עוד הרבה שאלות, בתפקיד של "לקוחה פוטנציאלית" מול "לקוחה מרוצה".

אבל חוששת להטריד...
זה משהו שתהיי מוכנה לעשות?
ואם כן, אולי במייל יהיה יותר נוח?
בכל מקרה, אני מודה לך כבר על השיתוף, כי לי הוא מאד מאד תרם.
הרחיב את האופקים להבנות חדשות.

שלום אביבה, את לא מטרידה כלל. מוזמנת בשמחה לשאול מה שאת רוצה ואני אענה ברגע שיהיה לי זמן פנוי.
תודה

תודה רבה! פה?

פה בסדר גמור. לילה טוב

אני לומדת איזון.
זה מגיע אלי מכל הכיוונים.
מכיוון התזונה ובעזרה רבה מדודה שלי יורדת רמת המתח שלי ביחס לאוכל. לאט לאט היא מכוונת אותי בעדינות רבה להתייחס בהקשבה ובשלווה לגוף שלי לרצונות ולצרכים שלו ולתת לו את מה שהוא מבקש.
היא עוזרת לי להסתכל על המצב ועל עצמי פחות בחומרה ועם יותר חמלה ואהבה.
היא מסבירה לי את הדברים ברוגע, לא מתיימרת לתת לי תשובות חד משמעיות על כל דבר אלא מייעצת לכיוונים שונים ומעודדת אותי להתנסות ולגלות בעצמי.
זאת חוויה אחרת מאד ממה שהורגלתי בעבר.
תמיד הייתי קיצונית ביחס לטיפול בגוף שלי, עם האוכל, עם הפעילות הגופנית...

לימודי הקרניו מושתתים על איזון.
ואני לומדת את האיזון הזה על גופי תוך כדי התירגולים אחד בשני בשיעורים.
היתה תקופה של כמה שבועות שכל גופי הגיב בטיקים שהעיפו את אברי הגוף לכל הכיוונים תוך כדי שעבדו עלי. בהתחלה זה הבהיל אותי. הרגשתי כמו פצצה מתקתקת מבפנים, עומדת להתפוצץ. היו תלמידים שאף פחדו לעבוד איתי בזוג בגלל התגובות הפיזיות של הגוף שלי. ככל שאני מרפה ומאפשרת לתהליך כך הוא נעים יותר ומפחיד פחות.
בשיעור האחרון נפלתי למצב של bliss אין מילה אחרת לתאר את מה שחוויתי.
היו טיקים קטנים וקולות שיצאו ממני תוך כדי שאני חצי ערה חצי ישנה אבל זה היה נעים, הרגשתי עם כל טיק שאני נופלת יותר עמוק למצב של הרפייה שמענגת את כל הגוף שלי. לא רציתי לחזור משם.
גופי הלך ונעלם אל תוך כמו אורגזמה ארוכה של נשימה אינסופית. זה לא תיאור מדויק אבל הכי קרוב שאני יכולה לחשוב עליו כרגע.

בבית עם הילדים כאן הכי מאתגר. כאן אני פוגשת את עצמי במלוא חוסר האיזון שלי!
וכאן אני צריכה ללמוד להסתכל על עצמי באיזון.

עדינה אתחיל בכמה שאלות ראשונות שצצות במוחי:

האם התזונה החדשה עוזרת לך לעלות במשקל? (חושבת שהבנתי מבין השורות שאת סובלת מרמה כלשהי של תת משקל, אני צודקת?)
האם קל יותר לקום בבוקר?
אם ידוע לך: האם רבקה עצמה החלימה מסרטן ע"י הדיאטה הזאת שהיא מתארת באתר? (ללא תוספות אחרות)

האם התזונה החדשה עוזרת לך לעלות במשקל?
בנתיים עוד לא יודעת לומר. לא נשקלתי מאז שהתחלתי ובסך הכל עברו עדיין פחות מ 4 שבועות.

האם קל יותר לקום בבוקר?
לי אף פעם לא היתה בעיה רצינית לקום בבקרים. לא מרגישה שינוי משמעותי. אני מרגישה בעיקר שקשה לי לקום בבוקר אם אני לא ישנה מספיק בלילה.

אם ידוע לך: האם רבקה עצמה החלימה מסרטן ע"י הדיאטה הזאת שהיא מתארת באתר? (ללא תוספות אחרות)
אני לא יודעת את הפרטים המדוייקים לגבי ההחלמה שלה. אני יודעת רק שזה היה דרך התזונה. וגם לא יודעת לומר בדיוק מה היתה התזונה שלה אז. עם השנים זה משתנה אצלה.

מישהי שאני מאוד מעריכה העלתה לפייסבוק שלה תמונה בה בין היתר ציטוט של אנדרה ברטון.
יש משפטים שבשבריר שניה לוכדים את העין, התודעה, הנפש, וזהו, זה זה.
מיד חשבתי עליך אחות לבי, ועל תשומת הלב שבך להקשבה:

שים מבטחך בטבעו הבלתי נדלה של הרחש.

ובין פוסט לפוסט, הכינותי:
שידרוג של פירה חם (עם חמאה ומלח). שברי קשיו, פרוסות דקיקות של שום טרי. בצד - קערית זיתים דפוקים.
חזרתי להתיישב והמשכתי לקרוא. העונג שליווה את הקריאה נכרך בעונג הגשמי.

תודה

שים מבטחך בטבעו הבלתי נדלה של הרחש.
קראתי כמה וכמה פעמים ונשאר איתי לאורך היום. מחלחל כמו מים.
תודה

ברוכה הבאה מיכל בר

לא בזכות ועל אף
שבת שלום

לא בזכות ועל אף
בדיוק נכנסתי לבאופן כדי להגיד לך עד כמה נגע בי הפוסט שלך.
כמה מרפא זה נשמע.
כמה אהבה...

מאוד יפה ומרגש מה שכתבת.
מילים ממש מרפאות.

שבת שלום

עירית_לוי

מקסים.

אוי, שנים שלא הייתי בבאופן (חוץ מגיחה קלה אחרי הלידה האחרונה).
תענוג לחזור בשביל הצלילה הזו.
מתחברת מאד. תהליך דומה שעברתי עם החשיפה לתזונה הפליאוליטית לפני כשנה וחצי.
חופשי הנאה!

ולא בזכות ועל אף ראויה האהבה
בסוף, (כמו תמיד), כל הדרכים מובילות לשם..
מקסים.@}

שבת שלום אחותי הראויה, האהבה.
התעוררתי עם מחשבות על מיקום המצלמה מחר.
ועכשיו כותבת ופתאום מחשבה- עדינה ואני הכרנו. ועוד איך הכרנו. ברור שהחיים האלה נכונים.

הי ורד, מאד נעים לפגוש אותך כאן

מכירה את הפליאו, לא מאד לעומק. דומה ושונה ממה שאני עושה כיום.
בעיקרון אני מרגישה שאני מתקרבת לאט לאט לאפשרות לשמוע יותר טוב מה טוב לגוף שלי באופן אישי ופחות לגלות שיטה מסויימת שמתאימה לי.
בדרך עוברת דרך כל מיני דברים שבעיקר שוברים אמונות.

ועכשיו כותבת ופתאום מחשבה- עדינה ואני הכרנו. ועוד איך הכרנו. ברור שהחיים האלה נכונים.
מדויק.

ותודה לכולכן על המילים החמות.

הנה התשובה של Rebecca (דודתי) לגבי בשר ודגים חיים. היא הבינה שאני שאולת לגבי זה עבור עצמי אבל ברור לי שהתשובה שלה תהיה זהה לכל אחד
Re. raw meat/fish. I'm a traditionalist and note that historically most people have consumed cooked fish and meat. And look how well it's serving you! Cooking aids digestion. Have some kraut to add enzymes. The raw foods fad is an extreme and lacks sound scientific backing.

Sure raw is fine if it's handled well. Sure once you're really stabilized then consider adding it in and see if you note significant changes.

בקיצור למי שנזקק לתרגום, היא לא בעד כל עוד יש בעיה בריאותית. עם הזמן כשהמערכת עובדת בצורה תקינה והאדם מרגיש טוב היא אומרת שאפשר לנסות ולבדוק איך הגוף מגיב.
כך היא בעצם עונה לגבי כל מאכל שהוא לא בשר או ירקות מבושלים כל עוד יש בעיה בריאותית רצינית.

יחד עם זאת היא מעודדת אותי כן לאכול פרות כשאני רוצה וכן שוקולד מריר (הכל במידה)...
היא שמה דגש על הטעים והמהנה לגוף ולחיך.
היא מעודדת להכניס YIN לחיים.
הנה מה שהיא כתבה לי כששאלתי אותה מה זה בדיוק YIN

Pls. pardon the jargon. Yin---ease, relaxation, pleasure, flowers, fruit, honey, perfume, naps, silk, saffron, vanilla, baths, leisurely walks.
Just "being" with your self, David and/or children

ולמי שלא הבין את זה - kraut to add enzymes
Krout זה כרוב כבוש.
היא ממליצה על ירק כבוש בכל ארוחה בשביל העיכול. כבושים ביתיים עדיפים כמובן.

תודה. וואו. עוד לא עשיתי שום דבר עם כל המידע הזה אבל אני מרגישה שהוא מחלחל ובינתיים מאוד מרגש

.

הי מגיחה לפה לרגע עם מתכונים:

לגבי אוכל נע- שמתי לב שדגים למשל, הרבה יותר טעימים לי לא מבושלים. סביצ'ה זה אחד המאכלים האהובים עלי. או בגרסה מינימליסטית- פרוסות דקות של דג, קצת לימון, מלח ופרוסות דקות של פלפל ירוק טרי, או בגרסה המקסיקנית- קוביות של דג כבושות בלימון (אם יש ליים) עם בצל אדום קצוץ, פלפל ירוק חריף, אבוקדו, קוזברה.
הבעיה שאנחנו לא קרובים כל כך לים ואפילו שבסופר יש פיקוח רציני על דגים, עדיין מפחיד אותי לאכול לגמרי נע. אחד הדברים שאני עושה הרבה, הוא לקנות נתח יפה של סלמון ולכבוש אותו בשיטה סקנדינבית "גראבלקס": על נתח של 500 גרם, מערבבים כף וחצי של מלח גס, כף וחצי של סוכר (חום או דאמרה) וקצת פלפל גרוס גס, שתי כפות של אלכהול חזק (וודקה או וויסקי) והרבה שמיר קצוץ. מורחים את המלח והסוכר על הדג (כשהעור כלפי מטה) מזליפים את האלכוהול, מרפדים היטב בשמיר קצוץ. מניילנים את הדג. שמים בתבנית כשהעור כלפי מעלה. אפשר לשים מעל משקל. מכניסים למקרר ל24 שעות. אם יש נוזלים נפטרים מהם. כשהדג מוכן הוא מקבל צבע כתום עמוק. שוטפים אותו במים קרים מהתמיסה. מייבשים עם מגבות נייר. פורסים דק ואוכלים על לחם (ביתי) עם שמנת חמוצה או עם רוטב חרדל מתקתק ( כף וחצי של חרדל, חצי לימון, כף סוכר וכמה כפות שמן חמניות. מוסיפים שמיר קצוץ. מערבבים ו- voila). לפעמים אני מכינה מהגראבלאקס סושי (פורסת אותו לחתיכות שמנות יותר ומוסיפה לרולים).
אני גם כובשת סרדינים ואם אני מוצאת (זה די נדיר) אנשובים טריים. אני מפלטת את הדג (מאד פשוט במקרה הזה), מסדרת בתבנית ומטפטפת מעל הרבה מיץ לימון (אפשר להשתמש במקום בחומץ) ,עישבי תיבול (תימין, אורגנו), פרוסות שום. אחרי 24 שעות הדגים כבושים ואפשר להוסיף שמן זית.

חמוצים וכבושים הם הפייבוריט שלי. גם הילדים יעדיפו תמיד מלפפון חמוץ על ממתק. בדיוק ירדנו על צנצנת ענקית של לפת כבושה עם סלק. מאד מאד פשוט להכין. פורסים לפתות. ממליחים שיגירו מים במסננת- ככה הם יותר פריכים, פורסים כמה סלקים, מוסיפים שום. מסדרים בצנצנת. מוסיפים כפית מלח על כל כוס מים ואפשר גם חצי כוס חומץ. מוכן אחרי כמה ימים. עדיף לשים את הצנצנת בשמש.

אתמול עשיתי מרק בורשט צימחוני שהיה מדהים...מטגנים בצל קצוץ דק ושתי שיני שום פרוסות, מוסיפים: סלק חתוך לקוביות קטנות, תפוחי אדמה בקוביות קטנטנות, גזר (כנ"ל), סלרי, אפשר גם כרוב חתוך דק. מוסיפים כף רסק עגבניות (זה נותן צבע עמוק יותר ותורם למתקתקות). מוסיפים קצת חומץ, או לימון (טועמים. מתבלים- מלח, פלפל). הכי טעים עם שמנת חמוצה וקצת שמיר קצוץ.

לחם ביתי- אני מכינה הרבה לחם ללא לישה. פשוט וטעים בטירוף. הנה הלינק (התעייפתי)

נורא הצחיק אותי הסגנון של דודה שלך... במיוחד תאורי ה-yin (-:

שתהיה שנה טובה של תזונה נכונה והתחזקות!!!

לימונדה חשבתי עליך כשהעתקתי את הקטע על ה Yin , את מצטיירת לי לגמרי בחורה יינית

אני לעומת זאת חייבת כל הזמן את התיזכורת. כל כך נהנית כשאני ב mode הזה אבל זה דורש ממני להחליף mode מהריצה האוטומטית שלי.

ביום ראשון האחרון בלימודים אחת הבחורות שם שאלה למה אני לא אוהבת את ההפסקות (את ההפסקות תוך כדי הלימודים ואת ההפסקות בין לבין השבועות)
זה הקצב שלי, קשה לי לעצור הרבה. המקום היחיד שבו בקצב שלי משתנה הוא תוך כדי הטיפולים. זאת אחת הסיבות שנראה לי שבריא לי לטפל. זה מביא איזון חשוב לחיים שלי.

גם אני נכנסתי לתת כמה מתכונים אבל הילדים חזרו אז אפנה את המחשב.

רק מילה אחת לגבי בורשט. בורשט נשאר לי מהילדות כזיכרון של איכס. מרק קר ומגעיל.
לפני כמה זמן אכלתי עם שבע באיזו מסעדה והזמנתי בורשט חם, דווקא היה לא רע.
אולי אתפוס אומץ ואנסה את הבורשט שלך. איכשהו סומכת עליך בעיניים עצומות.

נשמע מפתה הגרבלאקס, שומרת לי בזיכרון בנתיים...

גם אני מאד אוהבת לכבוש ירקות שונים. אמא שלי הייתה מחמיצה הכל, קליפות אבטיח, עגבניות ירוקות...
ננסה את הלפת שלך השבוע.
תודה

אגב, רציתי לשאול אם את צריכה עוד איזה בקבוק וויסקי... לא לוחצת אבל מחכה

משהו נורא פשוט וטעים.
תפוחים ואגסים מבושלים במעט מים עם אגוז מוסקט קצת קינמון וקצת תמצית וניל. מבשלת עם מכסה סגור בהתחלה ואז פותחת וממשיכה לבשל כמה דקות עד שהמים מסמיכים.
זה קינוח פשוט ואהוב עלי.

למי שעוד לא הכינה תמצית וניל בביתה ממליצה מאד. יודעת שפעם כבר נתתי את המתכון הזה אבל הנה שוב.
קונים את בקבוק הוודקה הכי גדול וזול בסופר. לוקחים שלושה מקלות וניל, עושים בהם חריץ לכל האורך ומכניסים אותם לתוך הוודקה.
שמים את הבקבוק בתוך ארון מאחורה בחושך (אני שמה בארון בגדים שלי) ומשאירים כמה חודשים.
מוציאים ויש בקבוק תמצית וניל אמיתי ענקי שעלה גרושים!

אני לעומת זאת חייבת כל הזמן את התיזכורת. כל כך נהנית כשאני ב mode הזה אבל זה דורש ממני להחליף mode מהריצה האוטומטית שלי.
אני לעומת זאת טיפוס יאנגי לגמרי (בלי קשר ככל הנראה למר יאנג המדובר) שכל הזמן מנסה להיות ליין ושוכחת שטוב לי להיות עסוקה: לצאת, לחזור, להיות בתוך לוח זמנים מוגדר, להיות יעילה...
כשאני מכניסה יותר מידי יין לחיים שלי ברצף, לא טוב לי. אני לא חווה את זה כנינוחות ומרגישה שהזמן שלי נמרח כמו מסטיק, שימיי עוברים בבטלה חסרת משמעות וכ' (-:
רק בתוך ימים עמוסים בעשיה אני יכולה באמת להינות מאיזה חת'כת יין טוב (למרות שהתזונה שלי מורכבת בעיקר מפירות וירקות, ופרחים הם דבר שאני מאוד אוהבת לראות מולי באופן יומיומי.

זה מאוד מעניין כי אני עוברת תקופה שבה מצד אחד אין לי כמעט יכולת להיות בבית (שיפוצים בבניין שאני גרה בו שכוללים הרס מוחלט של הגינה הירוקה והשלווה שלי, קידוחים משבע בבוקר ועד החשכה ואוירת בונקר כללית בדירת הגן שהיתה כה מגניבה בשבילי) וכל הדברים היינים נמנעים ממני: כמו לשבת בגינה ולשתות תה בבוקר, להסתכל על כל הצמחיה הפורחת והתבלינים שבד"כ משגשגים אצלי (עכשיו הם טובלים בהררי בטון וחורבן כללי), סתם לבלות בבית בשקט (פועלים ערבים צועקים מחוץ לחלונות).
ומצד שני, אני נפלטת החוצה בתחילתו של יום, ומכיוון שהעבודות שלי מרווחות, אני מוצאת את עצמי נדרשת להעביר שעות על גבי שעות בחוץ, בלי מטרה מיוחדת, ופשוט לחכות שהמן יעבור.
ולמרות שזה יכול גם להחוות כדבר טוב: לבלות שעות בבית קפה, לשבת על ספסלים שונים בפארק בשמש או להעביר שעות אצל חברים או משפחה - במקום זה יוצר תחושות קשות מאוד של תקיעות וחוסר תנועה (או שהתחושות האלה קיימות אצלי והמציאות החיצונית משקפת אותן) ובימים שאני ממש עסוקה מהבוקר ברציפות, אני חוזרת לחיים.

מוציאים ויש בקבוק תמצית וניל אמיתי ענקי שעלה גרושים!
נשמע כ"כ פשוט.
ותגידי, לעובדה שזה עשוי מוודקה זולה אין השפעה על התוצר הסופי? אין בסוף טעם חזק נורא של וודקה? (בתמצית הוניל האיכותית שאני קונה אני לא מרגישה במיוחד טעם אלכוהול).

הדברים כאן כרגיל מעוררים עוד כ"כ הרבה מחשבות אבל בימים אלה אין לי ממש יכולת להגיב.
(למעשה, היום זו הפעם הראשונה מזה ארבעה ימים שאני מדליקה את המחשב מרוב שאני פשוט רוב הזמן נמלטת מכאן)

מי זאת המהממת עם הגיטרה ששרה If it be your will ?

הזמרת - אחותי גבריאל
הצלמת והעורכת - שבע יהלום אחות ליבי
מלים ולחן - ליאונרד הגדול מכולם
שילוב מנצח!

ותגידי, לעובדה שזה עשוי מוודקה זולה אין השפעה על התוצר הסופי? אין בסוף טעם חזק נורא של וודקה? (בתמצית הוניל האיכותית שאני קונה אני לא מרגישה במיוחד טעם אלכוהול).
אתמול הייתי אצל חברה והרחתי את תמצית הוניל אצלה (תמצית אמיתית) ולא הרגשתי הבדל בריח מבחינת האלכוהול. יש ריח אבל לא מאד חזק. הוניל הוא הדומיננטי.

מי זאת המהממת עם הגיטרה ששרה If it be your wil?

אחלה!

|| ||

כמה רגשות מזוקקים.
כל השילוב, ביחד עם ה שם של השיר של לאונרד..
איזו נקודה מלכותית בדרך שלנו ..

מדהים...

מי זאת המהממת עם הגיטרה ששרה If it be your will ?
מ-ד-ה-י-ם!

למונייד, עשית לי תיאבון לכל החמוצים האלו. לא כל כך מוצאת חשק להכין - אבל אם הייתי גרה איתך (או ההפך) הייתי אוכלת הכל בתאווה גדולה!

גם הילדים יעדיפו תמיד מלפפון חמוץ על ממתק
גם שלי ככה

כבר שמעתן? Where are we now
הבוקר שמעתי לראשונה. מקסים ומרגש.

אזהרה: לא פוסט לצמחוניות או הרגישות מבינינו. סילחו לי יקרות

ציר עצמות
בעצת דודתי התחלתי להכין ציר עצמות. פעם שעברה הכנתי מעצמות פרה קפואות שקניתי בסופר.
היום השתמשתי בעצמות מהטלה שסיימנו ומשאריות העוף שאכלנו אתמול והיום.
יצא ציר משובח לעלע ולעלא.
אני שותה ממנו כוס בזמן הארוחות בשביל לקבל כדברי דודתי a quick pick me up.
לטענתה זה מחזק את מערכת העיכול, ורידים, עורקים,שרירים, גידים, עור ועצמות.
Bone stock is a remarkable healing food.

Your stock will have the flavor and energetic essence of the animal itself.
סילחו לי אבל המשפט הזה קנה אותי כשקראתי אותו לראשונה. לא תזיק לי קצת אנרגיה חייתית חשבתי.

אני חייבת להודות שזה מאד טעים לי לשתות ככה לבד בכוס
אבל היום בדיוק שהציר סיים להתבשל הייתי בעיצומו של הכנת מרק כתום אז הכנסתי מהציר שתי כוסות למרק.
אני אומרת לכן, אני מרגישה כמו במטבח גורמה של מסעדה צרפתית!
המרק יצא טעים ברמות שקשה לתאר.
Orange, silky, devine, beautiful Carrot squash ginger curry soup.
כך הייתי מתארת אותו אילו הייתי מבקרת אוכל אמריקאית

גם אם מתברר שהתזונה הזאת הורגת אותי, על הדרך אני באמת עושה חיים!
מי היה מאמין שאהנה מבישול בצורה כזאת.

מתכון לקציצות הכי טעימות בעולם בקרוב... עכשיו למיטה לפני עוד יום נפלא שמצפה לי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי עדינה כיף לקרוא אותך והזכרת לי משהו:
הייתי הרבה זמן במקום שנקרא בודגאיה בהודו . הדלהי למה מגיע לשם בחורף ויש שם פסטיוואל טיבטי עצום וגם המון תיירים.
מקימים שם עיר של אוהלי מסעדות ויש אוהל אחד שאותו נוטים רוב התרמילאים לפקוד, למגינת ליבם של כמה "מסעדניי אוהלים" מקומיים כי בעל האוהל הפופלארי מגיע בכלל מדרמסלה לתקופה זו של השנה.
בקיצור- הם מתהדרים באוכל צימחוני אבל אחד מידידי המקומיים גילה לי סוד ידוע לכולם חוץ מלתיירים.. שהסיבה שהמרקים שלהם והאוכל בכלל כל כך טעימים- כי הם מוסיפים להם ציר מרק בשר....
זה היה משעשע ועצוב כי הם באמת לוקחים הרבה פרנסה מהמקומיים והתיירים היו משוכנעים שמצאו מקום שמציע אוכל מדהים וצימחוני...

_מי זאת המהממת עם הגיטרה ששרה If it be your will ?
מ-ד-ה-י-ם!_

מחכה לעוד מתכונים..

נדמה לי שאני מתחילה להרגיש מוכנה להיות אמא.

נדמה לי שאני מתחילה להרגיש מוכנה להיות אמא.
???

אפשר לקבל את המתכון לציר העצמות בבקשה? כי גם לי לא יזיק קצת אנרגיה חייתית

אני היחידה שנדמה לה בכל פעם שקוראים לדף הזה "חדוות החיים או המין כבש את הבלוג"?

"חדוות החיים או המין כבש את הבלוג"?
כבר דובר בזה! freudian slip מסתבר

נדמה לי שאני מתחילה להרגיש מוכנה להיות אמא.
שנים מרגישה שאני משחקת ב"אמא" אבל בעצם עוד נערה מתבגרת. אני חושבת שמתחיל להצתמצם הפער בין הפנים לחוץ.
נדמה לי שמשהו בעבודה שלי ובמפגש החדש עם אנשים והעולם סביבי מביא איתו תהליך של התבגרות. אני שמחה ומודה על זה.

מתכון ציר עצמות -

1 קילו עצמות
2 ליטר מים
2 כפות חומץ או חצי כוס יין

לשים את העצמות המים והיין/חומץ בסיר להביא לרתיחה על אש בינונית-גבוהה ואז להנמיך ולתת לזה לבעבע על אש קטנה כ 5 דקות. בזמן הזה להוציא את הקצף החום שצף.

זמני הבישול משתנים בהתאם לעצמות.

עצמות בקר - 8 עד 10 שעות בסיר רגיל או 2-3 שעות בסיר לחץ.
עצמות כבש - 3 שעות בסיר רגיל או 11/2 בסיר לחץ.
עצמות עוף - 2 שעות בסיר רגיל או שעה בסיר לחץ.

(אני משתמשת בסיר לחץ)

אפשר אם רוצים להוסיף בחצי השעה האחרונה של הבישול בצל, גזר, סלרי... כל ירק שישבח את הטעם.

בסיום הבישול נותנים לציר להצטנן ואז מסננים דרך רשת צפופה או שכבה כפולה של cheese cloth.

אפשר לשמור במקרר עד שבוע בתוך צנצנות, אח"כ זה מתקלקל.

לגבי העצמות - בהתחלה קניתי עצמות קפואות עד שהבנתי מ ורד לב שיש לה אתר מקסים על אוכל שאפשר להשתמת בשאריות העצמות של הארוחה.
אני הכנתי שלוש קילו כנפיים שלשום ואת כל העצמות הכנסתי לסיר.
אפשר גם להכניס שאריות של הבשר, הגידים... אפשר מה שכבר בושל ואפשר לפני בישול...

כשזה מתקרר זה צריך להיות במרקם ג'לי. אם זה נוזלי מידי סימן שזה בושל יתר על המידה או לא מספיק או שיש יותר מידי מים ביחס לכמות העצמות.

רגע, אז זה בעצם כמו רגל קרושה?!
אחד המאכלים האהובים עלי ביותר!!!
ותמיד אני אוכלת במשורה כי נדמה לי שזה נורא לא בריא...
האם אפשר להסיק שזה בעצם בריא?
זה ממש מהפכני מבחינתי אם כן.

"חדוות החיים או המין כבש את הבלוג"?D-: זה ממש מצחיק "פרודיאן סליפ" פור שור.

מצטערת שאני מתפרצת לבלוג שלך כל הזמן עם מתכונים, אבל כנראה שאת מעוררת אצלי השראה. מקוה שזה בסדר...
יש לי מתכון למרק בשר ויאטנמי בשם pho . אני זוכרת שאת אוהבת אוכל ויאטנמי אז אולי את מכירה.

ממלאים קערה עמוקה עם איטריות מבושלות (עדיפות לאיטריות אורז בעובי פטוצ'יני, אבל כל האיטריות האסיאתיות מתקבלות) על האיטריות ערימה של חתיכות בשר נא חתוכות דק (קצת כמו קרפאציו), על הבשר מפזרים עשבים טריים-קוזברה, נענע, בזיליקום תילאנדי ,בצל אדום פרוס מאד מאד דק, נבטי סויה, פלפל חריך (למי שאוהב חריף)
שופכים על האיטריות והבשר ציר בשר רותח (שמבשל את הבשר) על כל זה סוחטים ליים ומוסיפים רוטב דגים לפי הטעם.

מתכון לציר בשר בשביל pho
חומרים:

לצלות בגריל : 2 בצלים לבנים, ג'ינג'ר- בערך כמות של שני אגודלים (?)
תבלינים יבשים לקלות במחבת יבשה:

2 כפות זרעי כוזבררה
5 כוכבי אניס
1 מקל קינמון
10 תרמילי הל
5 ציפורן
אם יש 1 כף זרעי שומר (בעיקרון אם אין את כל התבלינים היבשים, אפשר להשתמש בחלק)

3 כפות סוכר
רבע כוס- חצי כוס רוטב דגים (מבוסס על אנשובי ומלח)
ליטר או יותר מים- מכסים היטב את החומרים.

הבשר: למרק אני משתמשת בעצמות של ברווז שנותנות הרבה טעם. (אנחנו גרים במרכז הברווזים של צרפת ומוכרים את כל מוצרי הלוואי של הברווז- שהם לא לתעשית הכבד,במחירים מצחיקים. למי שמתקשה להשיג "שלד של ברווז" אפשר גם להשתמש בעצמות של עוף, הודו, כבש או בקר.
מרתיחים מים מוסיפים את העצמות, מרתיחים ומורידים את הקצף. במקביל בתנור צולים (הכי גבוה ליד הגריל) את הבצל ואת הג'ינג'ר- משני הצדדים עד שהם רכים וקצת שחומים.
כשהמרק עם העצמות נקי ומסונן מקצף, מוסיפים את הבצל והג'ינג'ר וגם את התבלינים היבשים, הסוכר ורוטב דגים. טועמים. מתקנים אם צריך. מבשלים שעה- שעה וחצי. מסננים. מוזגים מאד חם מעל איטריות (עם או בלי בשר). לים או לימון ועשבי תיבול טריים ובצל דק מוספים פריכות וטריות.

טעים!!! גם הציר עצמו בלי כל הקישוטים.

רגע, אז זה בעצם כמו רגל קרושה?!
כן, רק לא אוכלים את זה קר.

זה ממש מהפכני מבחינתי אם כן.
כל ממש אני חווה את זה.

לימונייד בהשראתך הכנתי היום בשר בתיבלון ויטנאמי.
לקחתי בשר שמתי במרינדה של למון גראס, ג'ינג'ר, זרעי כוסברה (אחד התבלינים האהובים עלי בעולם) הל, קינמון, ציפורן, זרעי שומר ...
טיגנתי בצל ושום ... סגרתי את הבשר ובישלתי בציר עצמות, הוספתי הרבהה גזר, ובסוף הבישול הוספתי הרבה כוסברה טרייה.
יצא טעים להפליא!

אין לי רוטב דגים. חייבת למצוא איפשהו.

תודה על ההשראה

נשמע ממש טעים...למון גראס זה משהו שממש קשה להשיג פה. כנראה שנצטרך לגדל לבד (הצרפתים לא חזקים בעשבי תיבול- כוזברה, שמיר, בזיליקום תילאנדי, זעתר). הבעיה היא בחורף- עשבי התיבול לא שורדים את הקרה.
תנסי פעם הבאה את צליית הבצל והג'ינג'ר- זה גם מוסיף צבע לציר וגם טעם עדין מתקתק ומעושן. הרבה פעמים אנחנו אוכלים את המרק הזה רק עם איטריות, או עם עוף שבושל במרק.
רוטב דגים הוא נכס. טעם חזק ומלוח אבל משדרג כל מרק. אני מוסיפה גם לרוטב לסלט- עושה הרבה סלטים קראנצ'ים צבעונים (כרוב אדום, גזר, סלרי), עשבים- נענע, קוזברה ומתבלת ברוטב שמבוסס על: רוטב דגים, סוכר, לימון (או ליים).
שתהיה שבת שלום

כן יש לי למון גראס בגינה לשמחתי למרות שהוא לא נראה שמח במיוחד בזמן האחרון.
דירבנת אותי כבר למצוא רוטב דגים. וגם לנסות אותו ברוטב לסלט, זה חדש לי ונשמע מצוין.
אני אנסה את הציר שלך בקרוב ברגע שאקנה רוטב דגים ובאותה הזדמנות אני גם אקנה אטריות שעועית כי בנתיים אני עוד לא אוכלת דגנים משום זן.

תודה על המתכון.
רגל קרושה זה משהו שהיה בבית סבתי ולא העזתי לטעום אותו בגלל השם.
אולי עכשיו עם המתכון שלך....

עדינה, הבלוג שלך מלא בנדיבות וממלא בחדוה!
ביום ששי נכנסתי לקצב השכונתי, ולמרות שאני מבקרת שם (חטופות) שנים, אני חושבת שזו היתה הפעם הראשונה, שהבחנתי בעצמות הגדולות האלה- עם המח. ישר חשבתי עלייך.

נשיקות

עדינה קוראת אותך ורואה איך דרך האוכל את "שוברת" את האני הישן ובונה את החדש, דרך האי היצמדות והפתיחה לחדש.
מאחלת לך התקרקעות ומציאת בסיס חדש וטוב. עם הרבה איזון וחדווה בתאים ובכלל.
אוהבת אחת מהעבר.

דרך האוכל את "שוברת" את האני הישן ובונה את החדש, דרך האי היצמדות והפתיחה לחדש.
לא מובן מאליו. עסוקה בזה בימים האחרונים.
מוצאת את עצמי צמודה לרעיון ומגלה שהמעשה מתרופף.
חשוב לשים לב לזה.
מוצאת שבריא לי להיצמד למעשה ופחות בריא לרעיון.
על זה יותר בפירוט בפעם אחרת...

לה לה אוהבת מהעבר, מאד סיקרנת אותי... מה את? אם תחזרי תשאירי איזה רמז קטן?

Simplify your life

מוצאת שבריא לי להיצמד למעשה ופחות בריא לרעיון.

בוקר טוב אחותי
היטב ניסחת
אני איתך בזה

(סופסופ משהו שאני יכולה להתייחס אליו ולא לברוח מבוהלת ממתכוני חיות

)

חיבוק געגוע

ואז קראתי את מה שכתבת בבלוג שלך.
אשכרה הרגשתי וראיתי אותנו כמו שתי כוסות יין אדום משיקות לחיים.
מהסנכרון והדיוק, מההזדהות והילדותיות והבגרות.

אתמול דיברתי על האהבה הגדולה שלי לזמן הזה בלילה, לפני השינה,
כמה לעיתים זה הזמן האהוב עלי ביממה,
כמה עצמי יש לי ממני שם,
עם מישהו ששונא את הזמן הזה, בורח ממנו להירדמות עם טלוויזיה ("מי רוצה לפגוש את עצמו? למה?").
כשהוא כאילו צחק על ההסבר שלי למה אני כל כך מתמסרת לרגעים האלה
אמרתי לו שהוא מקניט בדיוק במקומות שהכי מסקרנים אותו.

חיבוק פשוט אהובתי
ותודה לדודה שלך על הניסוח
ולך על השאלה הזאת שהעלת, איפה השקט הזה במהלך היום.

_כשהוא כאילו צחק על ההסבר שלי למה אני כל כך מתמסרת לרגעים האלה
אמרתי לו שהוא מקניט בדיוק במקומות שהכי מסקרנים אותו._
אני חושבת שמי שעוד לא הזדמן לו פגישה מהסוג הזה עם עצמו פשוט לא יודע מה הוא מפסיד
והמתסכל הוא שעוד לא מצאתי דרך לתאר את זה במילים.
זאת חוויה שצריך לפגוש.
אני פגשתי בזה לראשונה דרך הפאולה ואז כתוצאה מזה במדיטציות נוסח ה hypnibirthing שעשיתי לקראת הלידה האחרונה
מאז אני מכורה, בתקופות. יש תקופות שזה לא מדבר אלי ואז תקופות שאני אשכרה מחכה להיכנס בלילה למיטה אחרי שהילדים ישנים במקום לעשות את אלף הדברים האחרים שאני אוהבת בשקט הזה של הלילה.

מאחלת לך המשך מציאת הדרך והנתיב הרבה קרקע ומשם חיבור אל האינסוף, ואולי דרך התזונה יש יותר קרקע והתבססות בשבילך, יותר מקום "חייתי" "שורשי" ומשם צמיחה מחודשת של כל הענפים והתודעה האינסופית. כי אכילה של בשר מאוד מקרקעת.
חיבוק ענק ממני(:
לה לה

לה לה המסתורית

I understand it if you're mezmerized by your story

כן כן כן
קוראת אותך ואת ביירון ומרגישה שאנחנו באותו מקום.
בת דודה שלי הזכירה לי עכשיו שכתבתי על המשפט שלמדתי מהספר ציפור ציפור של אן למוט,
לחיות כמו לנהוג בלילה, עד לאן שמראה אור הפנסים.
אמרתי לה שכרגע הפנסים מראים עד הקומקום להכין קפה
הולכת איתם.
האלטרנטיבה היא פאניקה.