תינוק לא נימול וסבים דתיים

ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

אז ככה... אני ילדתי בשעה טובה את בני המופלא. אבל מי שברמכז הענינים בימים אלו זה דווקא אבא שלי.
מוקד הטפות המוסר הן לא "איך את עושה את זה לתינוק שלך" כי אם: "איך את עושה את זה לאבא שלך..."
אבא שלי הפך להיות ה"קורבן" כשאני היא זו שגורמת לו כל כך הרבה יסוריי נפש.
נציגי משפחה באו "לבקר" כששעתיים רק הטיפו לי על כמה שאני בת איומה. אגואיסטית. לא מתחשבת. מרדנית... לאבא ש"זה לא מגיע לו מה שאת עושה לו"
הסבירו לי ש"האנטי דתיים האלו מהאינרנט סובבו לי את הראש.." קיבלתי מכתב של 3 דפים שבו מתחננים לי שאעשה את זה "למען אבא" שסובל נורא.
מסבירים לי שזה לא כואב. נותנים לי דוגמאות של תינוקות שלא בכו. לא תוך כדי ולא לאחר מכן. סיפרו לי שזה בריא.
ואני רק אומרת לתינוק שלי שאני אוהבת אותו יותר מכל. ומקווה שאני עושה את הדבר הנכון.
ענו_ה*
הודעות: 119
הצטרפות: 13 דצמבר 2005, 23:41

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ענו_ה* »

ורדה, אני מתפעלת מכוחך, מיכולתך לשמור על בנך (אני אישית לא הצלחתי, למרות שרציתי).
שאני בת איומה. אגואיסטית. לא מתחשבת. מרדנית - אני בטוחה שאת תהיי לבנך אם שתאהב אותו יותר, שתקבל את דרכו בחיים בכבוד ותתן לו לדעת שהוא נהדר ואהוב גם אם לא יזנח את אמונותיו למען העדפותייך.
וגם את בת נהדרת, שגדלה להיות אמא נהדרת.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ורדה, אני מתפעלת מכוחך
תמשיכי לעשות את מה שאת מאמינה בו.
תזכרי את האהבה שלך למשפחתך ואת האהבה של משפחתך אלייך (שלא באה עכשיו לידי ביטוי מלא... אבל זה עוד יגיע)

יישר כוח.
איבי_כ*
הודעות: 207
הצטרפות: 09 יוני 2004, 09:07
דף אישי: הדף האישי של איבי_כ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי איבי_כ* »

ורדה, גם אני מתפעלת.
אולי זה יהיה רעיון טוב לתקופה מסויימת להגן גם על עצמך קצת. במקום תמיכה בתקופה כל כך מיוחדת, כשהגוף והנפש פתוחים לגמרי וזקוקים רק לרוך ועזרה, את שומעת הטפות מוסר מניפולטיביות והאשמות חסרות שחר. תשובתך לאביך הרשימה אותי בצלילותה, אבל נראה שעדיין מופעל עליך המון לחץ. במקומך ודאי הייתי מחליטה שמי שלא עוזר אינו רצוי בסביבתי כרגע. לא מתוך כעס, אלא מתוך סוג של הגנה עצמית. הזמן יבוא בו תוכלי להתמודד טוב יותר, ובו הם יוכלו לקבל אותך ואת ההחלטות שלך. אולי כרגע כדאי לדחות קצת את הביקורים ולסנן טלפונים, עד יעבור זעם? או לתת לבן זוגך לענות, הוא לפחות לא עובר את המתקפה ההורמונלית שאת עוברת וגם הקירבה היא אחרת.
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

ורדה..
שולחת לך חיזוקים...

אולי זה יהיה רעיון טוב לתקופה מסויימת להגן גם על עצמך קצת. במקום תמיכה בתקופה כל כך מיוחדת, כשהגוף והנפש פתוחים לגמרי וזקוקים רק לרוך ועזרה, את שומעת הטפות מוסר מניפולטיביות והאשמות חסרות שחר. תשובתך לאביך הרשימה אותי בצלילותה, אבל נראה שעדיין מופעל עליך המון לחץ. במקומך ודאי הייתי מחליטה שמי שלא עוזר אינו רצוי בסביבתי כרגע. לא מתוך כעס, אלא מתוך סוג של הגנה עצמית. הזמן יבוא בו תוכלי להתמודד טוב יותר, ובו הם יוכלו לקבל אותך ואת ההחלטות שלך. אולי כרגע כדאי לדחות קצת את הביקורים ולסנן טלפונים, עד יעבור זעם? או לתת לבן זוגך לענות, הוא לפחות לא עובר את המתקפה ההורמונלית שאת עוברת וגם הקירבה היא אחרת.

מסכימה לגמרי...
נעמי_בן_שיטרית*
הודעות: 625
הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי נעמי_בן_שיטרית* »

אולי זה יהיה רעיון טוב לתקופה מסויימת להגן גם על עצמך קצת. במקום תמיכה בתקופה כל כך מיוחדת, כשהגוף והנפש פתוחים לגמרי וזקוקים רק לרוך ועזרה, את שומעת הטפות מוסר מניפולטיביות והאשמות חסרות שחר. תשובתך לאביך הרשימה אותי בצלילותה, אבל נראה שעדיין מופעל עליך המון לחץ. במקומך ודאי הייתי מחליטה שמי שלא עוזר אינו רצוי בסביבתי כרגע. לא מתוך כעס, אלא מתוך סוג של הגנה עצמית. הזמן יבוא בו תוכלי להתמודד טוב יותר, ובו הם יוכלו לקבל אותך ואת ההחלטות שלך. אולי כרגע כדאי לדחות קצת את הביקורים ולסנן טלפונים, עד יעבור זעם? או לתת לבן זוגך לענות, הוא לפחות לא עובר את המתקפה ההורמונלית שאת עוברת וגם הקירבה היא אחרת.

מסכימה, שולחת חיבוק של חיזוק ותמיכה בדרכך.
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

עבר חודש וחצי.
אני לאט מתחסנת.
רוב האנשים שסביבי לא מבינים אותי. רובם לא מכירים אפילו לא נימול אחד. חושבים שאני שוגה. שאני גורמת לנזק לתינוק שלי. מספרים לי על אנשים שלא נימולו בילדותם (עולים מרוסיה) וכמה שהיה קשה להם כשמלו את עצמם בגיל מבוגר.
אמא שלי פונה לאנשים ומבקשת מהם לדבר איתי (ולא לספר לי שהיא ביקשה מהם..)
ואני לאט לאט מתחילה להתחסן . ורק לתינוק שלי אני מסבירה ומספרת. מקווה שאני עושה עבורו את הדבר הנכון. מקווה בכל ליבי שלא ירצה למול את עצמו כשיהיה מבוגר יותר. מקווה שיאהב את היותו שלם. מקווה שאני עושה רק את הטוב ביותר עבורו. מקווה שלא יהיה משהו שאני מקלקלת לו.
האם אין מצב שבו משהו שלא נימול מל את עצמו כשהוא בוגר? האם משהו מהכותבים פה לא נתקל במצב כזה?
אני לא יודעת מתי זה יותר כואב. מסבירים לי שבגיל שמונה ימים כואב פחות. איך מדדו את זה אין לי מושג.
לפעמים מפחיד אותי לקחת החלטות. לשני הכיוונים. כל החלטה עלולה להיות ההחלטה הלא נכונה. ואני כאמא (כל כך טריה ו..קצת פולניה ) כל הזמן רק מתפללת לעשות עבורו את הדבר הנכון.
לא מכירה נימול שכעס על הוריו שמלו אותו. האם יש מצב שלא נימול יצטער שלא מלו אותו??
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

רונית מקהל
נחכה למפגש הצפוני.
תודה

צפונית - אז למה מספרים לי רוב מקורבי שלתינוק שלהם זה לא כאב??
איך בדיוק לאלו שבעד ברית ומנסים לשכנע גם אותי לעשות. בדיוק לתינוק שלהם לא כאב בכלל???????
לא ברור לי איך זה יתכן. בבדיקת דם הוא צרח והפך לאדום. אז איך???

שירה ודרור - גם אנחנו לא נישאנו. אבוי לבושה... הורי מרגישים שהם חיים איתי ממכה למכה.
וזה כל כך מגוחך.. יש פה אחת שמכירה אותי ממש טוב. ועוד כמה שפגשו אותי במפגש בפרק הירדן. או רונית במפגש של קהל. אני חושבת שכל מי שמכיר אותי וכל מי שראה אותי פגש בבחורה די "מרובעת" שמנמנה ורודת לחיים שממש ממש לא עושה רושם של מרדנית. מי שמכיר אותי מכיר אותי כאדם שלא רוצה לעשות לאף אחד רע. אני לא מרדנית. ולא דווקאיסטית. ולא "הולכת נגד" ולא רוצה ממש לא רוצה להכעיס אף אחד. ובוודאי שהכי בעולם לא רוצה לפגוע. לא באנשים ולא בחיות. ולא ביקום. כל החיים חשבתי את עצמי לבן אדם כל כך טוב. ואיך שהו בבית הורי אני נחשבת לההפך מכל מה שחלמתי להיות. שם מספרים לי שאני אגואיסטית כפוית טובה. מרדנית שגורמת סבל..
העזיבה את הדת נחשבת כמרידה במסורת המשפחתית. כשהפכתי לצמחונית נחשבתי כמשוגעת.(עד שהם הצטמחנו להם גם. ואז פתאום הפכתי ל"דווקא בסדר" ) כשעברתי לגור עם בן זוגי כולם ייחלו לחתונה וכשדיברנו על ילדים כולם רתחו מסביב על כך שאעשה את זה ללא נישואין. האמת? כל "מכה" קצת משכיחה את ה"מכה" הקודמת. היום מן הסתם אף אחד לא מדבר איתי על חזרה לדת. וגם אפילו לא על נישואין. כל סטיה חדשה שלי מהתקן הופכת להיות ה"קשה ביותר" כל פעם מסבירים לי את עוצמת הכאב והסבל שאני גורמת בכך שאומרים לי ש"הפעם זה הכי גרוע" לפעמים אני חושבת.. אולי אני רק צריכה לתת את המכה הבאה כדי להשכיח את הנוכחית??
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

(())
ורדה, זה יעבור להם.
בן זוגי אמר באיזשהו שלב קריטי של הרבה האשמות ולחץ שאם הם ימשיכו- ננתק את הקשר ולא יפגשו את הנכדים. אני לא איימתי בזה בכלל, הוא פשוט אמר את זה והם נחרדו קצת והרפו לגמרי את הלחץ. עשו חושבים, הבינו שתמורת הקשר לילדים הם צריכים לשתוק קצת. אולי זו המכה הבאה?
נעה*
הודעות: 263
הצטרפות: 27 ינואר 2003, 09:36

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי נעה* »

לא מכירה נימול שכעס על הוריו שמלו אותו
אני מכירה. בן זוגי לא מרוצה מזה שהוא נימול.
אם כי הוא מעולם לא התעמת עם הוריו בנושא (אולי בקרוב, יש לי בן בבטן...).
ענו_ה*
הודעות: 119
הצטרפות: 13 דצמבר 2005, 23:41

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ענו_ה* »

האם אין מצב שבו משהו שלא נימול מל את עצמו כשהוא בוגר?

יש מצבים שונים ומשונים, ומה שבנך יחליט לעולל לעצמו כשיהיה בוגר יהיה באחריותו הבלעדית. אוליי יימול את עצמו, אוליי יעשה פירסינג בעורלה, אוליי קעקוע על הישבן. זו סיבה לפגוע בו עכשיו?
שלומית*
הודעות: 170
הצטרפות: 13 יוני 2001, 16:37

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי שלומית* »

גם אני מכירה נימול שכועס על ההורים שלו - בן הזוג שלי.
מובן שהוא יודע שהם רצו בטובתו, ושלפני שלושים ומשהו שנים לא היה ידע על הנזק שבמילה, ולכן הוא לא מבטא את כעסו מולם, אבל הוא בהחלט כועס על כך שהוא נולד למציאות שחייבה את ההורים לערוך לבניהם אקט פרימיטיבי ומתעלל ללא התחשבות ברצון הילד. גם בי היה כעס אם גופי היה לא שלם בגלל נורמה מעוותת.

ורדה, כל הכבוד לך על עמידתך האיתנה מול משפחתך!
כל ילד לא נימול מחזק את האפשרות לבחור אחרת עבור הורים אחרים.
תודה.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

אוי ורדה...הצליחו להכניס לך ספקות ופחדים למרות שאם תקראי למעלה בדף תראי כמה נחושה את וכמה ברור לך שלא למול את בנך זה הדבר הנכון עבורך לעשות.
ובכן,גם אני הייתי שם,במצב הרגשי הזה שכל כך מושפע מהנחרצות הבלתי מתפשרת של הסביבה.
טוב שאת כאן כדי לקבל תמיכה מאלו שחושבים ומרגישים כמוך,והכי חשוב- שעברו גם כן את כל זה.
לא נראה לי שבנך ירצה למול את עצמו,רק בסיכוי ממש קטן שהוא יחזור בתשובה או משהו
אבל לא ידוע לי למשל שברחבי העולם מלים בנים מחשש שיתגיירו בעתיד,כך שזה שיקול כנראה שולי
אני מסתכלת בעיני בני מהיום שנולד ומנסה לדמיין אותנו שנייה לפני הברית
וזה כל כך לא מתקבל על הדעת,הרי כשעשה בדיקת דם כמעט התעלפתי מאיך שהוא הפסיק לנשום ונהיה סגול
ככה מרוב ההלם והכאב הלא צפוי בחיים הכל כך טובים שיש לו
מי שאומר לך שלבנו לא כאב -או שלא ראה או שלא רצה לראות ובכל מקרה זה הבן שלו
וכמו שאפשר לתת לתינוק לבכות או לישון לבד אפשר גם למול,הם באמת מסתגלים לכל
אבל לא חייבים את יודעת...אפשר לבחור אחרת!
הרבה (())
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי צוויליך* »

ורדה,
בלי לומר "תהיי חזקה" - כי ניראה לי שאת כבר חזקה -
הרבה שימחה שתהיה לכם,
שתדעו את מי צריך לידכם, מי מוסיף ומי גורע.
נשיקה לקטן בקצה האף!
:-)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אז למה מספרים לי רוב מקורבי שלתינוק שלהם זה לא כאב??
אולי כי הם לא ראו את התינוק שלהם נימול.

אני אסביר: בפורום ברית מילה בתפוז, מישהי כתבה על איך היא נכחה בברית של האחיין שלה, והסתבר לה שהמוהל ביצע את הפריעה (שהיא הכי כואבת) בחדר צדדי, כאשר הוא כביכול "בדק" את התינוק. התינוק בכה, צרח ונרדם. אז המוהל הביא אותו לאולם או לחדר הציבורי, סיים את המילה (שזה החיתוך האחרון הכי בלתי נחשב, עם המציצה) וכולם התפעלו מזריזות הידיים שלו, מכך שזה לקח רק רגע ומזה שהתינוק לא בכה.
היא עצמה היתה מזועזעת עד עמקי נשמתה, ולקח לה בערך שנתיים להצליח לספר להורים מה באמת קרה שם.
הבנתי מהשרשור ההוא שהרבה מוהלים נוהגים כך. אז ההורים פשוט לא יודעים...

וכך נוצר המיתוס ש"זה לא כואב".
זה כואב. זה כואב.

והנה הקישור יש שם עוד סיפורים.
מזועזעת*
הודעות: 12
הצטרפות: 01 ספטמבר 2005, 20:14

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי מזועזעת* »

יש לי עובר בבטן (זכר), אמנם לא בכור וכבר יש בן לפניו שנימול, אכשהו "התפתתי" לנבור דעת בנושא המילה והשמיים צנחו עליי!
עד אתמול הייתי בטוחה שמשוחררת ככל שאהייה, בנושא המילה אין מה לדבר. אך שומו שמיים, גוועלד, נפתחו עיניי וחשך עליי עולמי.
מבלי להגזים, הרגשתי שהתקרה צונחת עליי, קיבלתי סחרחורת איומה. כעת אני בקונפליקט עם עצמי.
ורדה, טוב לך שאת שלמה עם עצמך, שקיבלת החלטה מושכלת, מבחירה ודעת. הסובבים-שילכו ויקראו את הרמב"ם אולי תצטנן דעתם.
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

מזועזעת יקרה קודם כל (()).

אכשהו "התפתתי" לנבור דעת בנושא המילה
איך? (אני סתם סקרנית:-))
ומה גילית?

מאחלת הריון כלבבך @}
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

נפתחו עיניי וחשך עליי עולמי.
כעת אני בקונפליקט עם עצמי.

מזועזעת, זה לא קל. ((-))
אנא אל תחמירי עם עצמך. תשכחי את הרעיון לזמן מה, שכחי את מה שגילית, ואחר כך חזרי שוב למקורות המידע שלך והמשיכי לבדוק ולחשוב.
הניגוד בין מה שאנחנו נוטים לחשוב על המילה לבין מה שהיא באמת, הוא עצום. תהליך ההתפכחות הוא קשה ולא נעים, גם כשהוא יחסית קל (למשל במקרה שלי - נחשפתי רק לחלק מהחומר, בטפטופים, הרבה לפני הריון, ואמא שלי תומכת באי-ביצוע מילה).

אני מצטרפת לדליתוש. אם את מעוניינת להרחיב ולספר מה גילית ואיך את מרגישה ומה כוללת ההתלבטות שלך - נשמח לשמוע.
1_אילת_2*
הודעות: 59
הצטרפות: 10 דצמבר 2005, 23:09
דף אישי: הדף האישי של 1_אילת_2*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי 1_אילת_2* »

והסתבר לה שהמוהל ביצע את הפריעה (שהיא הכי כואבת) בחדר צדדי
זה מבוצע בחדר צדדי כי זה באמת כואב ולא נעים לעין. לא כדי לעשות רושם על אף אחד. אגב, יש דתיים שמאוד נעלבים אם הטקס הזה לא נעשה לנגד עינהם.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

אוי,מזועזעת ((-))
איך הרגשת בזמנו בברית של הבכור?היית נוכחת?
מתי צפוי הקטן להוולד?
דרור*
הודעות: 48
הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 04:22

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דרור* »

ורדה שלום
אני בתחושה שכל חייך וחיי משפחתך (הורייך) מתרכזים סביב אבר מינו של בנך
שחררי את זה, הוא מרגיש בכך.
דעי שהוא במצב הטבעי ביותר שלו ללא פגם וצלקת.
תודיעי בתקיפות לכל הסובבים אותך, הלוחצים והלחוצים שאין על מה לדבר ושיפסיקו, ועכשיו!!
נוצרים משקעים של חוסר קבלה גם לך וגם לבנך.
זה לא מגיע לך וזכותך לעמוד על כך.
פשוט תפסיקו!!!!
חזקי (את חזקה) ואימצי (את כבר אמיצה)
בתמיכה ואהבה
דרור (ובטח גם שירה)
דרור*
הודעות: 48
הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 04:22

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דרור* »

למזועזעת שלום
זה באמת מזעזע לחתוך אבר מין של תינוק, ועוד לקרוא לזה ברית
הורים שמכים את ילדיהם, נכנסים לכלא ובצדק, אבל כשהורים חותכים את איבר המין של ילדם זה חוקי. ועוד עושים מזה מסיבה, וטוחנים בורקסים בזמן שהתינוק צורח מכאבים. אז בתיאבון
דרור
דרור*
הודעות: 48
הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 04:22

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דרור* »

למזועזעת
סליחה שלא התייחסתי לקושי ההתפכחות שלך
ההתפכחות היא באמת קשה, בייחוד לאחר מעשה, אבל כל הכבוד על האומץ שלך לנבור ולשאול שאלות בנושא שהוא כלכך מושרש בתרבות הזאת, וכמעט בלתי ניתן לשינוי.
השינוי קורה ויותר ויותר אנשים מתפכחים ומבינים את חומרת המעשה הזה.
יכול להיות שהעובר שלך שבבטן הביא לך השאלה הזאת שבעקבותיה התפכחת והזדעזעת. זה השיעור שהוא מביא איתו ואולי הוא מבקש ממך להשאר שלם.
אז תהי חזקה וכל הכבוד על האומץ
הריון מפרה ונעים
דרור
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

תודה גדולה לכולכם.
ברור לי שככל שנהיה רבים כך הדבר יתקבל בעיני הסביבה מובן יותר. ואני מאמינה שבעתיד אכן כך יהיה. והדילמה תהיה קלה יותר. או שאולי אפילו לא ממש תהיה.
אני רק מקווה למען הדורות הבאים שכל פעם שיוולד תינוק יהיה דיון עניני בנושא. והחלטות נכונות.
מזועזעת*
הודעות: 12
הצטרפות: 01 ספטמבר 2005, 20:14

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי מזועזעת* »

אני עדיין בבילבול חושים וסערת רגשות, כעת אני בשלב ההתחבטות עם בעלי, דבר שאינו קל כשלעצמו, על אף שהוא אוכל טרף (בניגוד אלי!), לא פוקד את ביה"כ אפילו לא ביום כיפור (שוב, בניגוד אלי), לא רואה חשיבות בטקס קבלת השבת שאני מקפידה לערוך.... הוא רואה במילה משהו בל יעבור, כזה ראה וקדש (או לא קדש).
הבכור שלנו נימול לפני שמונה שנים, גם אז הרגשתי לא שלמה עם המעשה, אפילו לא דאגנו לאלחש אותו. הייתי נוכחת והזלתי דמעות כמים, לאחר המילה הוא נצמד לציצי לכמה שעות טובות ובכה נורא ימים אחר כך ואנחנו חשבנו שיש למסכן גזים בבטן (איזו מחשבה נוחה).
הבעל שלי מנסה להניא אותי ממחשבות בנושא, ובינתיים אני מתכננת להתיעץ עם חבר נוירולוג ואורולוג קרוב משפחה.

שנינו, אגב, חושבים שפין עם ערלה די דוחה ולא אסטטי, כמובן שאנו מודעים לכך שזה עניין של הרגל ותרבות, אבל זו בוודאי לא סיבה מספקת בכדי לפסק לבנך את הרגליים ולקצוץ לו ת' זין. אה....
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

שנינו, אגב, חושבים שפין עם ערלה די דוחה ולא אסטטי
כמה פינים עם עורלות ראיתם?

אני ראיתי כמה וכמה (של ילדים קטנים) והם נראו נחמד מאוד (עבדתי בגני ילדים בחו"ל, החלפתי חיתולים). ומה שיותר חשוב - ראיתי עד כמה העורלה היא חלק מהאיבר, לא סתם פיסת עור מצחיקה שמידלדלת שם. לא מבינה איפה אפשר לחתוך אותה. באמת שלא.


הבעל שלי מנסה להניא אותי ממחשבות בנושא
זה מעניין. לא מנסה להניא אותך מהחלטה, אלא מהמחשבות ושאילת השאלות?
נשמע כאילו הוא מפחד לשאול את השאלות. לגלות את הפערים בין התפיסה הרווחת לבין המציאות
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

מעניין שהרבה פעמים דווקא לבן הזוג חשוב לשמור על מצוות המילה,כאילו שהיא מין עניין של גברים כזה...שהרי אאל"ט במקורות המצווה עצמה היא לאב למול את בנו.
והנשים הן בדרך כלל <אבל ממש לא תמיד> אלו שרוצות להמנע מזה,כי עבורן זוהי סוג של הפרת הברית בינן לבין התינוק שרק נולד.
ויצא לי לשמוע אמהות אומרות בגאווה מסוימת שהן הובילו את המהלך לא למול.
בכל אופן הכי קל כמובן כששני ההורים תמימי דעים.מקווה בשבילך מזועזעת שתצליחו לגשר על הפער.

בקשר לעניין האסטטי-
כשהיינו בהריון במפגש של קהל אני זוכרת איך היה לי קשה להתרגל למראה הפינים השלמים של הזאטוטים שם,והיה לי קשה לחשוב שגם לבן שלי יהיה כזה
<כבר ידעתי שאנחנו לא רוצים לעשות ברית,ועדיין הדבר השולי הזה היה מן מחסום שצריך לעבור>
אבל אחרי שהוא נולד התחושה הזו ממש התנדפה לחלוטין.הגוף שלו אהוב עלי ויפה ומושלם בעיני כמו שהוא,זה הרי האינסטינקט האימהי :-)
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

בנושא "בן הזוג ודעתו על הברית" -
זכיתי בבן זוג מדהים במיוחד. הוא אישית דווקא (כמו רוב הגברים) חושב שמילה מוסיפה לתינוק טוב במובן הרוחני. אך מכיוון שדעתי שונה הוא הסכים ללא כל בעיה להשאיר את בנינו כפי שנולד. כשבהבנתו את הענין כ"הפיך". מבחינתו התינוק שלנו יעשה או לא יעשה לעצמו את הברית כשיגדל.
בכלל.. יש לנו מין הסכם שכזה שבדיונים זה שאומר את ה"לא" הוא זה שעל פיו נופלת החלטה. זה תופס נפלא לגבי המון תחומים וכך גם בנושא הזה.
בהתחלה לא ידעתי איך הוא יתמודד עם משפחתי שהרי דעתו לגבי ברית כדעתם. אך הוא עובר את זה פנטסטי. מסביר גם להם שהכל הפיך וכך מרגיע ועומד לו בנינו בתווך בגבורה ראויה לציון. (הבעיה מתחילה כשהם מעלים את הנושא לא בנוכחותו. )
אגב.. את התינוק הזה הסכמתי לעשות איתו רק אחרי שקיבלתי הבטחה מראש שברית לא תהיה. מבחינתי זה היה תנאי הכרחי להביא ילד לעולם. ותנאי לקשר שבנינו. לא סמכתי על המזל שבבוא היום לאחר שילד התינוק אתחיל להאבק על העניין. למזלי הטוב הדבר עבר ללא שום קושי.
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

אצל הוריי אמי הבחינה שכשקר לגוזל הפין שלו נראה נימול.
"התפללתי שהוא יוולד נימול" שמחה אמי.
"זה רק כשקר לו" אמרתי.
"אני מקווה שתמיד יהיה לו קר" אמרה אמי.
עד עכשיו אני בהלם וכועסת על האמירה הזו של אמי.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

לוטם,נראה לך שהיא אמרה את זה ברצינות? <תנסי לתת לו לצאת מהבית בלי סוודר בנוכחותה...>
אצלנו הקור לא משנה...מה זה אומר שיש עורלות קצרות ויש ארוכות?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי בשמת_א* »

כשהתרצתי והסכמתי לחתונה רפורמית הם הזדעזעו, ולבסוף החלטתי שהקשר עם הורי (והורי אישי) יותר חשוב לי מהעקרונות ונישאנו כדת משה וישראל.
רק להעמיד דברים על דיוקם:
גם חתונה רפורמית היא כדת משה וישראל.
דתית לגמרי, ולפי כל הכללים.
למען האמת, מספיק שבן זוגך יגיד לך לפני עדים את המשפט: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" - ואתם נשואים!
(יש כמה שנאלצו להתגרש בגלל בדיחה שכללה את המשפט הזה)
אין שום סיבה דתית או יהודית לערב את הרבנות בנישואין.
רק סיבה כלכלית: משרד הפנים לא מכיר בחתונה רפורמית, אז מי שרוצה רישום בתעודת הזהות חייב גם נישואין אזרחיים.

_אז למה מספרים לי רוב מקורבי שלתינוק שלהם זה לא כאב??
אולי כי הם לא ראו את התינוק שלהם נימול._
כמו בכל דבר, תמיד יש הורים ש"לא רואים" ויש גם תינוקות שתגובת ההלם שלהם לא כוללת בכי.

שנינו, אגב, חושבים שפין עם ערלה די דוחה ולא אסתטי
רוצה לספר לך משהו מצחיק:
גם לי זה בעבר נראה משונה.
גם אני, כמו שאמרו לפני, לא רואה שום דבר משונה או לא יפה בבן המושלם שלי.
אבל מה שהפתיע אותי הוא שהיום קשה לי להסתכל על פין נימול של תינוקות וילדים. זה נראה לי... דוחה ולא אסתטי? לא יודעת. בעיקר - מקולף. זה נראה לי מקולף, וגורם לבטן שלי להתכווץ בהרגשה הלא נעימה שיש כשרואים פצע פתוח.
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

שנינו, אגב, חושבים שפין עם ערלה די דוחה ולא אסטטי,
בכל איבר גוף אחר ובכל סיטואציה אחרת, מבחינה תרבותית, עור מצולק, שעיר, מחוספס ומקולף נחשב מאוד לא אסטתי ומכוער.
אך ורק במקרה של איבר מין נימול השקפה התרבותית מתהפכת 180 מעלות.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

שנינו, אגב, חושבים שפין עם ערלה די דוחה ולא אסטטי

אז אל תסתובבו עם הפין שלכם בחוץ.
שםבדוילרגע*
הודעות: 1
הצטרפות: 22 ינואר 2006, 13:10

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי שםבדוילרגע* »

בכל איבר גוף אחר ובכל סיטואציה אחרת, מבחינה תרבותית, עור מצולק, שעיר, מחוספס ומקולף נחשב מאוד לא אסטתי ומכוער.
אבל מה שהפתיע אותי הוא שהיום קשה לי להסתכל על פין נימול של תינוקות וילדים. זה נראה לי... דוחה ולא אסתטי? לא יודעת. בעיקר - מקולף. זה נראה לי מקולף, וגורם לבטן שלי להתכווץ בהרגשה הלא נעימה שיש כשרואים פצע פתוח.

חברות, בבקשה, קצת רחמנות.
לא שזה לא נכון, ובדיון על העורלות של הילדים זה טיעון לגיטימי, אבל זה קשה להיות מושפעת מהתייחסויות כאלה כשאני מסתכלת על הפין הנימול של בעלי.
שהוא הכי יפה בעולם כי אני אוהבת אותו וכולי וכולי וכולי, אבל זה פשוט הורס את החשק, להסתכל על זה ולחשוב "אוי". אני רוצה להסתכל על זה ולחשוב "המממ :-)".
ועכשיו קולקלתי. :-(
וכל התעלסות מחדש אני צריכה להקדיש כמה שניות טובות למדיטציית-ניקוי-ראש-מדיונים-על-ברית-מילה, לפני שאפשר להמשיך.
זה מבאס
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

כל מי שאומר לך משהו, אומר את זה ממקום אגואיסטי, שבו הוא צריך שאת תחתכי לבן שלך חלק מהגוף המושלם שלו, כדי שזה יסתדר לאותו אדם עם הזהות שלו כפי שהוא מציג אותה לעצמו ולסביבה. אין דבר אנוכי מזה.
מסכימה.
ומצטרפת להתלבטות שעברת ורדה. אולי היום כבר תוכלי לייעץ למי שנמצא במקומות דומים.

אמנם הוריי אינם דתיים, אבל אבי מסורתי. אני חוששת מאד מההתמודדות איתם, ויותר מההתמודדות עם אחיי. המשפחה של אישי מפרגנת בעקרון. המשפחה שלי הרבה יותר מורכבת. לאמא שלי מאד חשוב מה אנשים אחרים חושבים, מה אנשים אחרים עושים, וכו' ההיבט הדתי פחות מטריד אותה. אבא שלי סוג של "התייאש" מאיתנו כבר במובן המסורתי. אבל אני מאד מקפידה להתנהג עפ"י חינוכו כשאני בביתו ובמחיצתו. כי הוא חשוב לי. אבא שלי לעולם לא יגיד לי מה לעשות ואיך לחיות. אבל הוא נושא הרבה צער בשתיקה. וכואב לי לגרום לו עוד צער. אני יודעת שאם אשאל ישירות הוא יגיד "תעשי מה שטוב לך" ויתכוון לכל מילה. אבל עמוק בפנים הוא יחוש בודד באמונותיו ובתפיסותיו וירגיש ש"השושלת המשפחתית נגמרת בו." (הוא פעם אמר את זה בהקשר אחר, וכמעט שבר לי את הלב.)

אישי ואני התחתנו בטקס אזרחי בניו זילנד עם חששות כבדים שההורים לא יתמודדו עם הטקס הבלתי-דתי בעליל שערכנו אח"כ בישראל, אבל בדיעבד החששות לא התממשו. היה לחץ, אבל הבהרנו להם שעם כל הרצון הטוב, האיש לא מוכן בשום אופן לנוכחות רב בחתונתו אז זה או שתהיה חתונה בלי רב או שלא תהיה חתונה.
(אולי היינו צריכים להגיד את זה לפני שנכנסנו להריון "או שיהיו נכדים לא נימולים, או שלא יהיו נכדים." :-))
כשאחיי שמעו שאנחנו בהריון הם התרגשו עד דמעות, אבל המשפט האדיוטי "לא חשוב בן או בת, העיקר שתהיה ברית", נאמר. שתקנו. זה באמת לא היה המעמד הנכון לפתוח בו את הנושא.

אני מכבירה מילים כי אני מנסה להסביר את הסיטואציה שאני נמצאת בה.. אני לא רוצה להפיל את זה כפצצה אחרי שהילד יוולד. מצד שני אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לפתוח את הנושא איתם. לא יודעת איך לגשת לזה. בתקיפות, בעדינות, אישית או בפורום משפחתי... אני שקטה בקשר לזה שהם יאהבו את הילד ויקבלו אותו עם חלוף הזמן. אני פשוט רוצה כבר להפטר מהדבשת הזאת שאני סוחבת.

אני רק מקווה למען הדורות הבאים שכל פעם שיוולד תינוק יהיה דיון עניני בנושא. והחלטות נכונות.
אז מה בדבר צרור עצות להורים?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי בשמת_א* »

אבל זה קשה להיות מושפעת מהתייחסויות כאלה כשאני מסתכלת על הפין הנימול של בעלי.
הוי, כתבתי תינוקות וילדים, דווקא משום שכשאני מסתכלת על בעלי אני רואה רק יופי {@
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

לדעתי- דווקא עדיף לפני הלידה לדבר על זה כמה שיותר.אחרי הלידה את הרבה יותר שבירה ועלולה כן לעשות רק בגלל הלחץ. לא תאמיני כמה לחץ בשמונת הימים שאחרי לידה- מסוגלים האנשים להפעיל עלייך, שום התחשבות, רק התחשבנות. לעומת זאת אם הם ידעו על זה מראש- יש סיכוי שכנגד רוב הלחץ התמודדתם כבר בהריון ואז קצת יותר קל. לך, לא להם. מבחינתם, את פוגעת ישירות בהם בגלל שאת לא מוכנה לפגוע ברך הנולד. מין אבסורד שכזה, האומר שזה בסדר לפגוע , לחתוך, להכאיב ולעשות ניתוח מיותר באיבר מינו של תינוק רך בימים אבל זה לא בסדר לספר לאמא ואבא שלך ובמיוחד לאחים ולדודים- שהרך הנולד נולד שלם וישאר שלם ומושלם כפי שברא אותו השם.
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

לדעתי- דווקא עדיף לפני הלידה לדבר על זה כמה שיותר
מבחינתם, את פוגעת ישירות בהם בגלל שאת לא מוכנה לפגוע ברך הנולד
מין אבסורד שכזה, האומר שזה בסדר לפגוע , לחתוך, להכאיב ולעשות ניתוח מיותר באיבר מינו של תינוק רך בימים אבל זה לא בסדר לספר לאמא ואבא שלך ובמיוחד לאחים ולדודים- שהרך הנולד נולד שלם וישאר שלם ומושלם כפי שברא אותו השם.
מצטרפת...

גם אצלנו היה קשה לספר...
בעיקר לצד שלי..
ועדיין שמחה שסיפרתי לפני ולא אחרי. לא הייתי יכולה להמודד עם זה אחרי הלידה.

אנחנו סיפרנו קודם רק להורים אח"כ גם לאחים..
למעגל המשפחתי המורחב יותר [דודים וכד'- שאצל שנינו הוא לא מאד מאד רחב] השארנו להורים לבחור למי הם מספרים מה...
ולחברים לחלק סיפרנו לפני לחלק אחרי..
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

אני פשוט רוצה כבר להפטר מהדבשת הזאת שאני סוחבת.
אז מה בדבר צרור עצות להורים?

אין מנוס מלבצע מספר פעולות.
  1. לדבר עם הבן זוג, להבהיר שיש לך דבשת על הגב וביחד עם זו על הבטן נהיה לך מגושם. קדימה, לדבר על זה (לאט לאט ויסודי). למי לספר קודם? באיזו סיטואציה לדעת שניכם תוכל להיווצר שיחה סבלנית, שלווה ומקבלת (אפילו אם "רק" באופן יחסי).
איזה "חומר" כתוב כדאי אם בכלל להביא?
מה בעצם אתם רוצים להגיד? האם כדאי שבן הזוג יהיה נוכח?
  1. לבצע :-)

אבל עמוק בפנים הוא יחוש בודד באמונותיו ובתפיסותיו וירגיש ש"השושלת המשפחתית נגמרת בו."
אני מכירה את זה מסבו של בןזוגי (לא נאמר מפורשות, רק הרגשה). ובמבט מהצד אני יודעת שזה לא נכון (ונראה לי שגם הסבא יודע).
השושלת שלו ממשיכה עם אדם מדהים שכל שושלת משפחתית תתברך בו.
נדמה לי שגם עליך ניתן לומר אותו הדבר @}
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

ניצן אמ,כשלנו אמרו את המשפט האלמותי "לא חשוב בן או בת" וגו' ראינו בזה דווקא הזדמנות להעלות את הנושא באופן טבעי ובלתי מחייב
פשוט אמרנו בטון הכי רגיל ולא מתלהם שאפשר "דווקא אנחנו שוקלים לא לעשות ברית בשום מקרה"
ואז כמובן שאף אחד לא קלט מייד-"אה כן,אין לכם כוח לאירוע" ואנחנו-"לא,אנחנו מתכוונים אולי לא לחתוך בכלל"
ומפה כבר התגלגל דיון בהתאם לשאלות שהציגו לנו-היה מי שרצה לדעת יותר למה ומדוע,היה מי שלא התייחס ברצינות להצהרה וכו'
אבל בהמשך זו כבר לא היתה הפתעה לאף אחד...
וזה מאוד חשוב כי גם ככה זה מרגיש להורים כמו סטירת לחי מצלצלת,אז אם זה גם בהפתעה זה ממש לא נעים.
בהצלחה @}
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

קודם כל, אני מודה לכולכן. מרגיע לשמוע קולות מנוסים.
לוטם מרווני, את ההחלטה שלנו אי אפשר לשנות :-)
לא אני ולא האיש יכולים בכלל להעלות בדעתנו לערוך את הטקס הפגאני והמשפיל הזה. אפילו במחיר משפחתי כבד. הילד הזה הוא המשפחה שלי לא פחות מכל מי שהיה שם לפניו ואף יותר מהם. אולי זה חלק מהדיסוננס שזה מעורר אצלי ובכח אצלם?
דליתוש ב, תודה מכל הלב. בן הזוג תומך מאד אבל לא מתיימר להכנס לנבכי המשפחתולוגיה שלי. אני הייתי מעדיפה אותו לידי מאשר להתמודד לבד, אבל לא ברור שזה יהיה לטובת העניין.
אני גם יודעת שמה שאמרת על הסב נכון. ברור לי שהילד שלנו ימשיך הרבה היבטים יפים של ה"שושלת" :-) לאבא שלי יש הרבה מה להעביר הלאה ולא רק את המסורת היהודית. אני רק מקווה שלא יקח לו הרבה זמן להבין את זה, ולראות את זה בנכד הראשון שלו.
אם אני לוקחת דבר אחד מהותי מכולכן וגם מכל תחילתו של הדף זו ההמלצה החד משמעית לדבר על זה לפני הלידה. כנראה שאין ברירה אלא לקפוץ למים העמוקים.
שאלה פרקטית. האם מישהו מהאנשים שסביבכן התעניין בכלל בתשובות לנושאים שהועלו?
לאן אני חותרת? לזה שאנחנו יודעים את התשובות שלנו. ומרגישים בנוח עם כל הטענות הפוטנציאליות, פיזיות, נפשיות, חברתיות ועוד. אבל זה כי באנו לנושא מתוך המון פתיחות ורצון ללמוד ולעשות את הדבר הכי נכון. אפשר אפילו לומר שחיפשנו תשובות לטענות האלה כי ידענו שאנחנו לא מרגישים רשאים לפגוע בגופו של אף אדם ובוודאי לא בשר מבשרנו.
אבל מנסיוני שלא עם בני המשפחה, אלא משיחות (וויכוחים) עקרוניים עוד טרם ההריון עם אנשים, הבנתי שרב האנשים לא מעוניינים לשנות את הדעה שלהם. ועובדות לא מבלבלות אותם. מישהו מסביבכן השתכנע? או שרק נכנעו למציאות שהכתבתם? יש טעם להגיע "מוכנים"? עם חומר קריאה?
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

ברור לי שהילד שלנו
את! את ממשיכה את השושלת והיבטים יפים שלה. מעשיך (והעדרם) אינם אכזבה או כשלון של "המשפחה".

אני לא חושבת שהדיון הוא בנושא המילה עצמו. הדיון הוא על דרך קבלת ההחלטות שלכם כזוג על המשפחה הגרעינית שלכם. למי שישאל ויתענין בכנות כדי ללמוד, תענו ותנו חומר.
למי שינסה לגרום לכם רגשי אשמה, תסבירו שגם לכם יש רגשות קשים מאוד שעולים לנוכח "הדרישה" לחתוך בבנכם כדי לרצות את המשפחה.
רגשות קשים הם לא נחלתם של אלו בעד המילה ויהיה נעים אם הם יפתחו רגישות זהה לקשיים שלכם כפי שאתם תגלו (ותגלו, בלי שטויות) לרגישויות שלהם.
אני חושבת שזו הזדמנות פז לתת דוגמא לשיח בוגר וסבלני לגבי סוגיות הנוגעות לבחירותיכם כהורים. אני לא מכירה אתכם, אבל אני מנחשת שזו לא הפעם האחרונה שהם "יעלבו" או יפגעו (רגשית בלבד, כדאי לזכור, טיפת דם אחת לא תוקז מגופם הם) מבחירות שלכם.

במקרה שלי אני היוזמת של רעיון אי המילה, והבעיה תהיה אצל משפחת בן-זוגי. אני כמובן אעלם מהשטח אם הוא ירצה בכך, אבל אני מעדיפה להיות נוכחת. אני רואה בכך הצהרת כוונות שאנחנו משפחה כרגע ואנחנו עושים את ההחלטות ו"המלחמות" ביחד .
אבל כמובן, כל משפחה והדרך המתאימה לה @}

<מחכה לשמוע חוויות מעניינות, מרגשות וטובות. נו וגם אחרות, אם יהיו.>
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אוי את נהדרת את! @}
את מסכימה לבוא וללחוש לי מעל הכתף כשנפתח את הנושא? :-)
כל מה שאת אומרת כל כך הגיוני ונכון, אני רק מקווה שנצליח לשמור על קווי תקשורת בריאים ותקינים.
לפעמים מה שכל כך קל עם אנשים אחרים שפגשנו בתור בוגרים מסתבר כלא כל כך פשוט כשמדובר באנשים שמלווים אותנו מגיל צעיר, משפחה או אחרים.
אני מניחה שנצטרך להזכיר לעצמנו לנשום עמוק, להקשיב היטב ולענות בכנות..
מאחלת הרבה הצלחה גם אצלך.
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

אוי את נהדרת את!
תודה, גם את @}

תראי, סביר שיהיו גם ריבים, אי-נעימיות וכו'. זה חלק מהחיים וזה בסדר.
בשורה התחתונה הדרך היא כפי שתארת:
אני מניחה שנצטרך להזכיר לעצמנו לנשום עמוק, להקשיב היטב ולענות בכנות..

<לנשום עמוק זה אחלה טריק לעוד מלא סיטואציות>
|L|
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ניצן, מה היחס שלך למסורת?

אני לחלוטין לא דתייה, אבל בגלל המקורות המשפחתיים (של אבי) אני מרגישה איזושהי קרבה רגשית למסורת היהודית, למרות שאני לא מסכימה עם חלקים נרחבים בה. אני תמיד אוהבת לעשות את עבודת המיון, לשמור את מה שאני אוהבת ולהעיף את מה שלא.
והמסורת הזאת משמשת לי השראה במקרים רבים.

כתבת: לא אני ולא האיש יכולים בכלל להעלות בדעתנו לערוך את הטקס הפגאני והמשפיל הזה.
האם כל הטקס משפיל בעינייך, או רק החיתוך עצמו?
האם לא היית רוצה לערוך טקס קבלת פנים משפחתי לתינוק החדש?

ממליצה מאוד מאוד לקרוא את המאמר של חנוך בן ימי על טקס יהודי אלטרנטיבי לברית מילה. הוא מסביר ומנמק (עם ציטוטים מהמקורות) למה אפשר לוותר על החיתוך ועדיין להשאר בתוך המסגרת ההלכתית. והוא נתן לי השראה עצומה.
המאמר הזה מאוד הקל עלי להגיע להחלטה שלא לחתוך.
אני מעתיקה לפה מה שכתבתי פעם, אחרי שהחלטתי לא למול את ילדי העתידיים (שעדיין לא נולדו):

אני כן רוצה לעשות ברית לילדים שלי
אני רוצה שכל המשפחה תהיה מסביבי.
אני רוצה שאבא שלי יחזיק את התינוק על הברכיים ויברך אותו.
אני רוצה שכל האחים שלי יברכו את התינוק - אולי בלי להחזיק אותו על הברכיים.
אני רוצה שאמא שלי תגיד שהוא הילד הכי מקסים בעולם, ושסבתא שלי תגיד שהוא מחייך רק אליה.
אני רוצה שיהיה שם רב, כמו הרב שהיה בחתונה שלנו ודרש על המשמעות של המילה "לקדש" במשפט הרי את מקודשת: "לקדש זה במובן של לייחד - אתה (הבעל) מתחייב להתייחס לאשתך באופן מיוחד, לתת לה מעתה ואילך יחס שונה מזה שתתן לכל אשה אחרת". זה היה כל כך יפה, עד היום אני נוצרת בליבי את המלים האלה.
ככה גם בברית אני רוצה רב שיקיים את הטקס ויעזור לי להעניק לו משמעות.
כי אני יהודיה שאיננה שומרת מצוות, ואני נזכרת בזה שוב ושוב בצמתים העיקריים של החיים שלי. זה המקום שלי ביהדות. ככה אני אוהבת את זה.
תהיה ברית. אבל לא יהיו בה סכינים.
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

מישהו מסביבכן השתכנע? או שרק נכנעו למציאות שהכתבתם? יש טעם להגיע "מוכנים"? עם חומר קריאה?

_אני לא חושבת שהדיון הוא בנושא המילה עצמו. הדיון הוא על דרך קבלת ההחלטות שלכם כזוג על המשפחה הגרעינית שלכם. למי שישאל ויתענין בכנות כדי ללמוד, תענו ותנו חומר.
למי שינסה לגרום לכם רגשי אשמה, תסבירו שגם לכם יש רגשות קשים מאוד שעולים לנוכח "הדרישה" לחתוך בבנכם כדי לרצות את המשפחה.
רגשות קשים הם לא נחלתם של אלו בעד המילה ויהיה נעים אם הם יפתחו רגישות זהה לקשיים שלכם כפי שאתם תגלו (ותגלו, בלי שטויות) לרגישויות שלהם.
אני חושבת שזו הזדמנות פז לתת דוגמא לשיח בוגר וסבלני לגבי סוגיות הנוגעות לבחירותיכם כהורים. אני לא מכירה אתכם, אבל אני מנחשת שזו לא הפעם האחרונה שהם "יעלבו" או יפגעו (רגשית בלבד, כדאי לזכור, טיפת דם אחת לא תוקז מגופם הם) מבחירות שלכם._

מסכימה לגמרי עם דליתוש.
בעיקר ב: הדיון הוא על דרך קבלת ההחלטות שלכם כזוג על המשפחה הגרעינית שלכם_ ו- _אבל אני מנחשת שזו לא הפעם האחרונה שהם "יעלבו" או יפגעו (רגשית בלבד, כדאי לזכור, טיפת דם אחת לא תוקז מגופם הם) מבחירות שלכם.
ועל זה צריך להיות הדיון.
אתם בחרתם.
זה הילד שלכם והבחירה שלכם.
אתם מודיעים על בחירה שבחרתם לא באים לדון ולעשות מו"מ על הבחירה כי אולי תשנו אם המשפחה תיעלב..
וכאמור יש סיכוי טוב שיהיו עוד הרבה בחירות שהם לא יאהבו ועדיין תעשו אותן...
תבואו שלמים עם ההחלטה ותעבירו את השלמות הזאת אז ככה יקבלו את זה.. יעלבו - יכעסו.. יתרגזו אבל יבינו שזו בחירתכם וזהו.

ולגבי מישהו השתכנע? - לא השתכנעו. אבל כן קראו.
אמא שלי קראה חומר ששלחתי לה במייל על הנושא - היא לא השתכנעה ממנו אבל כן קראה.
אבא שלי לא היה מוכן לקרוא אפילו.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

ניצן,את צודקת,רוב האנשים באמת לא יתנו לעובדות לבלבל אותם.
הנושא הוא טאבו,ולגבי אנשים רבים לא עומד כלל לדיון.
אבל...תזכרי שאת לא אמורה לשכנע אותם לחשוב כמוך
אלא רק לשתף אותם במה שעובר אצלך בראש באם זה מעניין אותם
ויש מעטים שזה מעניין אותם
חברה טובה שלי הפתיעה בגדול כשהתעניינה במניעים שלנו עניין אמיתי וכן אף על פי שלעולם לא תנהג כמונו
אמא שלי התעניינה באמת,כי היא פשוט כזאת.נראה לי שהיא אפילו הבינה באמת את הראש שלנו גם אם עדיין היתה רוצה מאוד שנעשה ברית מכל הסיבות הידועות
אבא שלי קרא מאמרים ששלחתי לו במייל ושלח לי חזרה מאמרים שכנגד
ידעתי ששניהם לא ישנו את דעתם אבל זה היה נעים לדעת שיש מי שמוכן להקשיב ב"צד השני"
לעומת זאת במשפחת בעלי הגדירו אותנו מהר מאוד כדווקאיסטים וקלי דעת,ולא רצו לשמוע בכלל על השיקולים שלנו,והיה סיפור גדול סביב זה.
אז כל התסריטים אפשריים.עד שלא תנסי לדבר לא תדעי...מאחלת לך שוב בהצלחה!
תנסי לסמוך על קרובייך שבמוקדם או במאוחר הם יידעו איך לאכול את זה ושמערכת היחסים תעמוד באתגר. @}
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

שוב תודה לכולכן. עזרתן לי ולאיש לנהל שיחה מאד מאד חשובה ולקבל החלטות. אני מקווה שניישם אותן כבר בסוף השבוע הזה ונעדכן כאן.

POOH והתוספות, זה בדיוק היה נושא השיחה שלנו. האיש הוזמן לקחת חלק פעיל בדיון שהוא לכאורה דיון משפחתי שלי, והביע תמיכה גדולה והבנה לצורך שלי לעמוד איתו יחד בסיטואציה הזאת ולא להגיע אליה מתוך עמדה מוכרת של בת מתמרדת (לכאורה) אלא מעמדה של זוג חושב ובוחר.

תמרוש רוש, נגעת בנקודה מורכבת. אני מרגישה כמוך בהרבה מובנים. המסורת חשובה לי כמסורת משפחתית, כמשהו שמחבר אותי למקורות המשפחתיים המוכרים שלי, לא לדת. האיש שלי הוא ממש אנטי דתי, למרות שהוא מתרכך עם השנים. קחי לדוגמא את טקס החתונה שלנו. לי היה חשוב שזו תהיה "חתונה" ולא "מסיבה". אז עשינו גרסא אישית לשבע ברכות, הזמנו נציגי משפחה וחברים לברך בחתונה, הרמנו כוסית, לבשתי שמלה לבנה, לא היתה חופה, אבל עמדנו תחת עץ תאנה... כולם סממנים שהאיש האתאיסט השלים איתם (במיוחד משלמד שמקורותיהם לרב כלל אינם יהודיים ;-)) כשאנחנו אצל המשפחה שלו לפסח, אני עורכת סדר שכתבתי בעצמי עם דגש על חירות האדם ושוויון זכויות, ואז הם מוכנים לערוך סדר ואני מוכנה לבלות אותו איתם ולא בחיק משפחתי פעם בשנתיים.
אני שוקלת את רעיון brit]ברית מילים mila[/po]/brit milim.html שנתקלתי בו באתר חופש, הבנזוג קצת מתקשה עם זה, אבל אני נותנת לו זמן להתרגל לרעיון. בכל מקרה אם יהיה טקס הוא יהיה בהרכב משפחתי מצומצם. אנחנו ממש לא רוצים לעשות מהבולבול של הילד נושא לדיון בקרב משפחה מורחבת וחברים מרוחקים של ההורים...

ההולכת בדרכים, זו בדיוק הדאגה שלי מלפתוח את זה לדיון. אבא שלי קרא מאמרים ששלחתי לו במייל ושלח לי חזרה מאמרים שכנגד. לא שאני מרגישה שהעמדה שלי מאויימת, מעצם היותה עמדה שהגעתי אליה מפתיחות, מלמידה ומעניין אישי. אני חוששת שאנשים יתקעו בעמדות עוד יותר צדקניות וקטנוניות ואין לי צל של ספק שמי שירצה למצוא צידוקים לצד שכנגד יוכל לעשות זאת בקלות מתוקף היותו הצד עם הדעה הרווחת.

דליתוש ב, פשוט תודה. @}
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

תמרוש רוש, הרבה תודה על המאמר. יש שם דברים שהתחברתי אליהם בקלות וכאלה שהיה לי יותר קשה לקבל בתור אדם שמפעיל חוקי הגיון אחרים בחייו, אבל לפחות לגבי "ההגיון היהודי" של אדם מסורתי (כמו אבא שלי?) ייתכן שזה יהיה משמעותי.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ניצן @} (())

אל תדאגי, יהיה בסדר.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

ניצן - הם לא צריכים לקבל את ההחלטה שלכם. הם צריכים לקבל את העובדה, שאתם, ורק אתם, מחליטים לגבי הבן שלכם. זה אומר אם הוא ילבש סוודר או חולצה קצרה, אם ינק או יקבל תמ"ל - וגם אם יעבור מילה או לא.
זה איזהשהו משבר, שסבים צריכים לעבור, במיוחד עם הנכד הראשון (זה הנכד הראשון?) ועם נכד/ה בכור/ה של כל ילד שלהם, במידה זו או אחרת.

אני יודעת שההורים שלי חושבים שחלק מהבחירות שלנו הן טעות - אבל הם מכבדים אותי, ואוהבים את הילדים, מספיק, בשביל לקבל אותנו, גם ללא הסכמה עם מעשינו. מאד עוזרת להם הידיעה שזו החלטה מושכלת, ולא סתם גחמה. לכן - גם אם התשובות המושכלות שלי, לא שינו את דעתם (בחלק מהנושאים, אני חושבת שכן הצלחתי חלקית לפחות לשכנע. אם לא שזה טוב, אז לפחות שזה לא נורא, אפשרות סבירה), הן נתנו תחושת בטחון, שאני לא סתם עושה שטויות בלי לחשוב על ההשלכות. גם העובדה שלכל טיעון היתה לי מיד תשובה, הראתה שלמדתי את הנושא. הרגשתי שהיה דיון ענייני על הנושא (מתוך דאגה כנה), ולא וכחנות סתם.

מקווה שסוף השבוע יעבור בקלות - וטוב שאתם עושים את זה עכשיו.
אנחנו אגב (בעצם בנזוגי), נקטנו בשיטת ההלם: הוא הודיע משהו קשה יותר (שאנחנו מתגרשים (בהריון, כן?) ואח"כ נסוג ל"טוב, אז לא. רק החלטנו לא למול....". לא לכל אחד זה מתאים (אצלו זה מתאים), אבל יש יתרון לשיטה. זה מקטין את התגובות.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

הי כרמית, תודה.
זה בהחלט מה שאנחנו מרגישים בקשר לזה. ובהיות בני המשפחה שלי אנשים הגיוניים בסה"כ, אני מעריכה שהם יוכלו להעריך גם את עבודת השטח הרבה שעשינו ולהבין שזו לא גחמה. זו החלטה מושכלת, שאולי הם לא חשים איתה בנוח, אבל היא עוד אחת בשרשרת החלטות שלנו בקשר לילד שלנו (ולנכד הראשון שלהם, כן :-))

מקווה שסוף השבוע יעבור בקלות - וטוב שאתם עושים את זה עכשיו.
ההריון הזה עבר לא בקלות עד עכשיו... (הכל בסדר עם הילד ואין סיבה לדאגה, זו אני הסופר-סומטית שכל הזמן סובלת) אני מקווה שאחרי הסרת הדבשת תהיה קצת הקלה.

יובל צחק בקול רם כשסיפרתי לו מה אמר בנזוגך. גם אותי זה שעשע מאד. :-)
שוב תודה על כל העצות. מקווה שנתראה בקרוב.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

ניצן,על פי נסיוני התגובות להודעה שלכם מאוד תלויות במערכת היחסים שיש לכם עם בני המשפחה באופן כללי.
פשוט תצפי לכל שיעלו דברים במערכת היחסים שהיו שם גם קודם,על פני השטח או מתחתיו.
וכן,לפעמים יהיו אלו דברים קשים ולא נעימים,מאכזבים,מכעיסים...ולפעמים יש גם הפתעות לטובה כמו שצייתי קודם.
וצריך פשוט להיות מוכנים לזה ולעבור דרך זה,ועדיף כמה שיותר מוקדם.
אם את חוששת שהורייך יתייגו אותך כמרדנית את כנראה יודעת למה,אבל עם זה את ממילא חיה כל הזמן,וברמה מסוימת טוב שיש סלע מחלוקת כזה שבגללו
דברים יוצאים החוצה.בטווח הארוך זו הזדמנות בשבילך לצמוח,לגדול,להתמודד.
אז השורה התחתונה-זה אכן מפחיד אבל אתם תעמדו בזה אני בטוחה!
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

חוצמזה להבהרה-מה שכתבתי על חילופי המאמרים עם אבא שלי היה דווקא דוגמה ליחס מכבד וענייני <בעיני> והיה עבורי הפתעה לטובה.
וגם-מאחלת לך שהמשך ההריון יהיה קל יותר <סקרנות- ממה את סובלת?>
מאחלת לך לידה טובה ומעצימה
ומזכירה לך שמה שבתוך הדבשת יוצא החוצה ודורש המון תשומת לב ועבודה-זו תקופה מיוחדת ומקסימה,אבל לא קלה... :-)
איבי_כ*
הודעות: 207
הצטרפות: 09 יוני 2004, 09:07
דף אישי: הדף האישי של איבי_כ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי איבי_כ* »

מישהו מסביבכן השתכנע? או שרק נכנעו למציאות שהכתבתם? יש טעם להגיע "מוכנים"? עם חומר קריאה?

בפעם הראשונה היתה שיחה ארוכה עם אמא שלי, שבה היא העלתה את כל הסיבות הקלאסיות (מלבד זו הדתית כי אנחנו ממש לא, זה עבר אצלה הסבה ל"שייכות" ו"זהות יהודית"). פירקתי אותן אחת אחת ובסופו של דבר נשארנו עם משהו שהגדרתי כתחושה מסויימת של מה שנכון בעיניה. ושמתי לב שבכל שיחה עם אנשים שחושבים אחרת ממני זה מגיע בסוף לתחושה הזאת שאי אפשר להתווכח איתה. יש כאלה שקוראים לה רצון שהילד יהיה כמוני (אבות מן הסתם) ויש כאלה שקוראים לזה שייכות, אבל זה מין דבר אבסטרקטי ונזיל שאו שיש אותו או שאין אותו. אני מתייחסת לאנשים חילוניים. ובשלב הזה אמרתי לאמא שלי: לך יש את זה, אבל לי אין את זה, ולבן זוגי אין את זה. ואני לא רואה שום סיבה לפגוע בילד שלי. וזהו. היא לא באמת השתכנעה ולא רצתה לקרוא כלום, פשוט נאלצה לקבל שזו עמדתי.
ואגב, בהריון שני זה כנראה יותר פשוט, בניגוד לחששות קודמים שלי (שכתבתי אי שם למעלה). הנה שיחה שהתקיימה במפגש משפחתי שבועי אצלנו:
דודה שלי: אני מקווה שזו תהיה בת, שלא תהיה ברית.
אני (מוכנה לקרב): כך וכך לא תהיה ברית.
דודה שלי: כן, אבל גם עם הבכור בסוף נאלצתם לנתח.
אני: זו היתה בעיה פיזית שיש לשני אחוז מהבנים, כך שנראה לי שסטטיסטית אנחנו מכוסים.
אבא שלי: כן, תצטרכי לעשות עוד 50 ילדים עד הברית הבאה..
:-)
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אם את חוששת שהורייך יתייגו אותך כמרדנית את כנראה יודעת למה
אני הבכורה. מבחינתם לצאת לעבור לגור לבד היה מרד. גם העובדה שאני עצמאית כלכלית מגיל 16 היתה מרד... אבל הם באמת התבגרו המון מאז. אני חושבת שכשהם הבינו שיש ילדים שלא יוצאים מהבית עד גיל שלושים, או נשארים תלויים בהם כלכלית זה הרבה יותר בעייתי. ;-) אז אני מעריכה שיש היום הרבה יותר כבוד לבחירות שלי. אני מרגישה ככה. ממש בקרוב נדע.

ומזכירה לך שמה שבתוך הדבשת יוצא החוצה ודורש המון תשומת לב ועבודה-זו תקופה מיוחדת ומקסימה,אבל לא קלה...
הדבשת היא על הגב, הדבשת היא האי התמודדות עם נושא המילה. את הדבשת על הבטן אני מאד מחבבת.

<סקרנות- ממה את סובלת?>
אחרי כמעט חודש שעזבו אותי ההקאות, הן חזרו השבוע. ממש מרגע שהחלטנו שבסוף השבוע הזה מדברים.
אני סובלת מכאבי ראש מדי פעם כבר כמה שבועות. סינוסים... שמחה גדולה.
ולפעמים (אומרת בשקט בשקט) הבעיטות ממש מציקות לי.

ושוב תודה. אתן לא יודעות כמה עידוד וכח אני שואבת מן המילים שלכן והנסיון שלכן. ממש חל מהפך באופן ההתייחסות שלי. במקום פחד (והיה שם הרבה פחד מהבלתי ידוע) עכשיו יש בטחון לפחות במקום שממנו אני באה ובמסר שאני רוצה להעביר. @}
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי צוויליך* »

אנחנו אגב (בעצם בנזוגי), נקטנו בשיטת ההלם: הוא הודיע משהו קשה יותר (שאנחנו מתגרשים (בהריון, כן?) ואח"כ נסוג ל"טוב, אז לא. רק החלטנו לא למול....". לא לכל אחד זה מתאים (אצלו זה מתאים), אבל יש יתרון לשיטה. זה מקטין את התגובות.

<בולע רוק>

אני מבין שלא היו שם סבא וסבתא עם עבר קרדיו-וסקולרי?
אני בהחלט רואה איך זה הקטין את התגובות...
(תסריט: איש מבוגר שוכב על הספה, רגליו מוגבהות על כריות, אינהלטור בפיו, זיעה קרה על מצחו.
הבת, מנגבת באהבה את הזיעה עם מטלית, אומרת לבנזוגה שתומך באישה מבוגרת: "באמת הוא לא אמר הרבה")
:-)
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

טוב. עבר. ועבר בשלום יחסית.
דיברנו רק עם ההורים לעת עתה.
הדיון היה מאד מאופק ונוח בלי טונים גבוהים או אמוציות שבוטאו באופן עז מדי.
כמצופה, אמי היתה זו שהשמיעה יותר קולות, ודיברה על הרבה היבטים אבל בעיקר דיקלמה את הטיעון השחוק של השוני מן החברה שעשוי לגרום לילד סבל רב.
לבן הזוג יש תשובה מוחצת לכך. הוא קטוע אצבע ביד ימין. אנשים רבים בכלל לא שמים לב שהאצבע שלו קטועה. זה תמיד מעורר בי פליאה. אני חושבת שזה פשוט בגלל שהוא מרגיש איתה לגמרי בנוח ולכן לא מנסה להסתיר אותה ובכך מושך אליה תשומת לב. אני יודעת שלי לקח לא מעט זמן עד שהרגשתי שמשהו ביד שלו לא "רגיל". מכל מקום, הוא טוען שזה שלילד יש בולבול קצוץ או לא קצוץ זה עניין הרבה פחות בולט מבחינת אותו "שוני" שכולם כל כך מפחדים ממנו. אז זה לא מדאיג אותו בכלל. (בגדול יש לו טולרנטיות מעטה לטיעון הזה. מה אם נגור במדינה בה הרוב אינם קצוצים? מתי בדיוק התקלחתם ערומים עם עוד עשרות גברים בצבא? מתי בדיוק פשפשתם זה לזה בתחתונים בגן? וגם אם זה קרה, כמה פעמים ועד כמה משמעותי זה בכלל?) בקיצור, הסכמנו שלא להסכים והסכמנו (וזה חשוב) שאנחנו לא נגרום לילדים שלנו נזקים ביודעין. הנזק הגופני לשם מניעת "נזק" עתידי לא ידוע לא מוצדק לדידנו. היא לא מסכימה עם ההחלטה שלנו וחוששת מהתוצאות שלה, אבל היא מכבדת אותנו ואת האחריות שלנו לילדים שלנו.
טקס יהודי אלטרנטיבי בכלל לא מדבר אליה.

עם אבא שלי זה היה הרבה יותר קשה. הוא התחיל לטעון משהו בכיוון הרפואי, ושאולי נעשה ברית אצל רופא (מפתיע), ראה שאנחנו מוכנים לזה, וכשהשיחה התגלגלה הלאה הוא פשוט קם והלך. אנחנו המשכנו לדבר והוא מדי פעם הצטרף והקשיב או צותת מן המטבח. זה היה ברור מאד שהוא לא רואה את הדברים כמונו. כשניסיתי לפנות אליו ישירות, הוא כצפוי אמר שברור לו שכבר קיבלנו את ההחלטות שלנו, שאנחנו לא מעוניינים בעצה או דעה אחרת, ושנעשה את מה שטוב לנו. אני יודעת שהוא באמת מתכוון לזה, אבל היה לזה צליל קצת פאסיבי-אגרסיבי. ניסיתי להסביר כמה נקודות, אבל נראה ברור שקשה לו להקשיב לזה.

אני יכולה רק לשער שהם דיברו על זה ביניהם ועוד ידברו.

לא חשבתי שיהיו צעקות, או ויכוחים קשים. לא חשבתי שמישהו יגיד לנו מה לעשות או יגיד לנו שהוא מנער חוצנו מאיתנו.
אז זו שמחה אבל היא מהולה בקצת עצב. אני מרגישה הקלה גדולה שהמשוכה הזו מאחורינו ושעברנו אותה בלי יותר מדי חבלות, אבל לא רציתי לגרום לאבא שלי צער. זה, ככל הנראה, לא עלה בידי. אני מקווה שהאושר על הנכד הראשון יכפר על הצער הזה.
אל_דנטה*
הודעות: 1314
הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי אל_דנטה* »

מדהים עד איזה גיל אנחנו עדיין מצפים לאישור מההורים שלנו, לא?
כשהכנסתי סיגריה לפה פעם ראשונה בחיי, אי שם בסביבות גיל 12-13, הייתי משוכנע שאם ההורים שלי ידעו על זה הם יהרגו אותי.
מאז, היו לפחות עוד 5 דברים שונים שהייתי בטוח שהם ינשלו אותי בגללם והנה, השנים עברו, את הדברים הקיצוניים ביותר הם יודעים ואף אחד לא הרג אף אחד, ולא נישל (ייתכן ואם אבא שלי היה לב לבייב כן הייתי מסתיר מספר דברים....) וכולנו משפחה שמחה למדי שבה למרות אי הסכמות עקרוניות על אי אילו דברים (אני נגד ברית ובעד לדבר עם החמאס. הם ההפך.) כולם למדו לחיות אחד עם השני.
רודפת_העפיפונים*
הודעות: 10
הצטרפות: 28 ינואר 2006, 12:33

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי רודפת_העפיפונים* »

ניצן, רציתי לומר לך שאני במצב דומה אבל אחרי הלידה. אצלי לא דתיים אבל מאוד רוצים שאני אעשה "ברית" (או כמו שהבעל שלי קורא לזה "כרית" - עם שווא), בעיקר הסבים, וגם אבא שלי, וגם לי היה (ויש) הרבה צער על הצער שאני גורמת. תמיד אני מנסה לשמח את כולם אם רק זה אפשרי, ובכיף, כי לדעתי מגיע להם, הם סה"כ גידלו אותי (ואת בעלי). אבל בנושא הזה אי אפשר להתפשר (מבחינתי). והם גם לא מעוניינים בהסברים שלי יותר מדי.

אבל...

השמחה בנכד החדש מפצה על הכל, באמת. כולם מאוד שמחים והצער הולך ונעלם עם הזמן שחולף. כל דאגה שהיתה לי לפני הלידה בינתיים לא התגשמה. חששתי שהאיבר יראה לי מוזר ככה, הוא לא. חששתי מכל אחות טיפת חלב ורופא, אף אחד לא אומר בינתיים כלום - לא שמים לב בכלל (וראו אותו ללא חיתול). המשפחה שמחים איתו. בקיצור הכל בסיידר, גם את יכולה להיות אופטימית. אפילו מישהי דתיה שאני מכירה עברה על זה לסדר היום, אפילו שחששתי מהתגובה שלה.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי אם_פי_3* »

ניצן - קודם כל טוב לשמוע שעברתם, ועברתם די בשלום.
בסך הכל, לרוב האנשים זו די "פצצה" שהם לא מצפים לה, ולוקח זמן לעכל את הרעיון.
אולי את יכולה לכתוב לאבא שלך איזהשהו מכתב (לי לפחות, יותר קל בכתב), שאומר בדיוק את הדברים האלו: כמה את אוהבת אותו ומעריכה אותו, וכמה את לא רוצה לגרום לו צער - אבל בנושא הזה, את לא יכולה להתפשר כי. (בלי להכנס ליותר מדי טיעונים וסיפורים).
אני חושבת שמכתב שנכתב מהלב, נכנס אל הלב - וגם אם החלטכתם תמשיך לגרום לו צער, מעצם היותה, לפחות הוא יבין יותר, וידע שזה לא אישי או דווקאי וממה שאת מתארת, נשמע שהוא ידע לראות את האהבה מבעד למעשים ה"מרדניים".

רודפת העפיפונים - הפתעת אותי (אם אני מזהה נכון). טוב לשמוע. ומקווה שישתפר לכם (הכל, לא רק זה).
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

טוב. עבר. ועבר בשלום יחסית.
(()) אני שמחה לשמוע.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

אה,אני רואה שלא הבנתי נכון את עניין הדבשת :-)
אז אני מבינה שלפחות חלק ניכר ממנה ירד כבר-איזה יופי! @}
מקווה שההקאות חלפו לנוכח ההתפתחויות החדשות <מדהים כמה סימפטומים מחוברים לרגשות שלנו,הא? >
נראה לי שלא מן הנמנע לגרום להורינו מידה מסוימת של צער כשאנו מתבגרים ובוחרים אחרת מהם
וכמו שאמרת אני משוכנעת שהאושר מהנכד יגבר על הצער הזה במוקדם או במאוחר @}
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

שלום לכולכן (ולאל דנטה :-)) ותודה רבה על כל העידוד והתמיכה.
הולכת, ההקאות נעלמו כלעומת שבאו (באמת לא ייאמן) ובסוף השבוע אנחנו כבר במחצית המסע :-)
רודפת העפיפונים, אני שמחה לשמוע שהחששות מתפוגגים אל מול המציאות. אני מקווה שזה יקרה גם אצל ההורים (שלי ושלכם)
אל דנטה, אני לא מצפה לאישור, אני מקווה להסכמה. הלא לא הייתי משנה את דעתי בלי האישור כמו שאתה לא היית משנה את דעותיך.
כרמית, אני בהחלט אקח את העצה הזו לתשומת ליבי. מצד אחד אני לא כותבת מכתבים גדולה, מצד שני, בפעמים המעטות שקיבלתי מכתב מלב אל לב אכן היתה לו השפעה ממשית.
אז שוב תודה ולהתראות בדפים אחרים ;-)
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

סבא דרמה בא לביקור...
סבא של תינוקי השלם ביקש לבקר. שמחתי מאוד. חשבתי שפה ימסו הלבבות נענתי בשמחה על גבול ההתלהבות.
זכיתי לביקור של שעה מלא בכי. השמצות. תחנונים. איומים. כונתי כ"אכזרית".. עם תיקון ל"מאוד אכזרית" שוב ושוב הוסבר לי הנזק שאני עושה לתינוקי. אמא שלי החכימה והביאה לי קטע מעיתון שבו מסופר על מחקר ומימצאים שבהם כמובן לא נימולים חסופים לאידס.. "והמחקר נעשה באפריקה !!! " לדעתי יכולים כך לעשות גם מחקר על מלריה. וכל חולירע אחר. ולהסביר שזו הוכחה שברית מילה מונעת את כל אלו..
סיום הביקור היתה ביציאה של אבי מהבית שלי ללא אמירת שלום.
לא נותר לי לאחר לכתם אלה לחבק את אור שלי באהבה גדולה ולהישבע לו שאגן עליו. אגן עליו ולא חשוב בכלל מי ומה עומדים להם ממול. ולי רק נותר להצטער על סבים שמפסידים כזה נכד מופלא.
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי צוויליך* »

((-))
באסה. והנה בכ"ז בסוף היום הם הלכו להמשיך לנהל את חייהם כמו שניראה להם.
וזה מה שגם את תעשי...
דרמות, דרמות. ה"הצגה" שעשו לך
בכי. השמצות. תחנונים. איומים.
נובעת מחולשה, מחוסר אונים. מה יעשו כבר?
כי את נטועה במקום שלך, לא מתגלגלת עם משב רוח הדרמה.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי בשמת_א* »

זכיתי לביקור של שעה מלא בכי. השמצות. תחנונים. איומים
בפעם הבאה שמישהו מנסה לעשות לך דבר כזה, אני מאחלת לך שתמצאי את הכוחות להפסיק את זה.
זאת לא חוויה מומלצת לאמא אחרי לידה. את לא צריכה את ההתקפה הזאת.
מי שמתחיל, ברגע שמתחיל - מייד אומרים לו, בנימוס אך בענייניות תקיפה: אם אין לך משהו טוב ותומך לומר, שלום! הנה הדלת, בכי/תחנונים/התקפות/איומים/השלם את המיותר לא בריאים לי כרגע. ביי ביי!
אין שום סיבה שתהיי חשופה להתקפות כאלה.
זאת מתקפת אב"כ והיא לא בריאה גם אם הם לא משפיעים על דיעותייך או מעשייך.
פוי.
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

החלק העצוב בעניין הוא שכנראה רק עכשיו הבנתי כמה נעולים בני משפחתי. כמה הם אינם יכולים לשמוע דיעות שונות משלהם. והבושה מ"מה יגידו" גדולה אף היא. בישוב שלהם הם סיפרו ש"היתה ברית קטנה" לכל מי שרצה הזמנה..
רונית_מקהל*
הודעות: 36
הצטרפות: 19 ספטמבר 2002, 03:17

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי רונית_מקהל* »

ורדה היקרה חבל שאת/ם צריכים לעבור את זה.
אם זה מעודד... אני חושבת שלעשות לתינוק ברית מילה זה הרבה יותר נורא. רק ששם הוא סובל ולא המבוגרים.

מבטיחה לך שהם ירדו מהעץ ומכירה עוד כמה (נכון, לא הרבה , אבל היו) מקרים שכאלה.
אך (!) לדעתי עניין השקר על הברית ה"קטנה" שהתקיימה כביכול אינו מעיד כלל על כמה הם נעולים או מה יהיה בעתיד.
הוא מעיד אך ורק שהם אנשים קונפורמיסטיים וחלשים מאד והם חוששים מתגובת החברה בה הם חיים הרבה יותר מעניין האין-ברית במובנו הטהור, של הדת, של היחסים עם אלוהים.
הם רק רוצים להיות "כמו כולם" שלא ידברו עליהם במכולת, שלא ישאלו אותם "איך היה" (בברית) ולא תהיה להם תשובה, שלא ינודו להם על ה"כבשה השחורה" הבת שלהם שהחליטה "להשתגע" (לאו דווקא שהם חושבים ככה, הם חוששים מזה שככה חושבים עליהם, ואולי באמת זה מה שמשדרת להם הסביבה), הם מרגישים מוזר, הם חינכו אותך, גידלו אותך ו"זה מה שיצא" להם.
את לא יכולה לפתור את זה עבורם (אלא אם כן תעשי ברית) וכרגע גם לא לחזק אותם מול החברה, את יכולה רק לחכות , כי זה יעבור. מתישהו יפסיקו לשאול אותם, מתישהו הם יתקשרו בעצמם לתינוק, מתישהו יעבור זעם, כן.

בינתיים את לא צריכה להסכים לקבל כאלה ביקורים ושיחות (טלפון או אחרות). ואם אין לך כח להגיד שלא מתאים לך - אז שבן זוגך יגיד.
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

_אך (!) לדעתי עניין השקר על הברית ה"קטנה" שהתקיימה כביכול אינו מעיד כלל על כמה הם נעולים או מה יהיה בעתיד.
הוא מעיד אך ורק שהם אנשים קונפורמיסטיים וחלשים מאד והם חוששים מתגובת החברה בה הם חיים הרבה יותר מעניין האין-ברית במובנו הטהור, של הדת, של היחסים עם אלוהים._
את לא יכולה לפתור את זה עבורם (אלא אם כן תעשי ברית) וכרגע גם לא לחזק אותם מול החברה, את יכולה רק לחכות , כי זה יעבור. מתישהו יפסיקו לשאול אותם,

מסכימה לגמרי...
ההורים שלי גם סיפרו לרוב המשפחה הקרובה ולחלק מחבריהם שעשינו ברית בבי"ח.. וזה לא מונע מהם לאהוב אותו בכל ליבם.
ואחרי חודשיים בערך גם לא ממש שואלים יותר..
ולי מאד הפריעה העובדה שהם משקרים אבל זה עבר...
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

ורדה, אני יודעת שאת לא מכירה אותי, אבל מקריאה ממושכת של הדף הזה ולא מעט הזדהות עם הרבה מהחששות אני מרשה לעצמי להשתתף במעט. אני מאד מצטערת לשמוע שהורייך כל כך לא רואים אותך ואת אור, את צרכיכם, ואת שמחתכם בבואם לבקר. אני לא מרגישה צורך להשמיץ אותם ואת הדרך שבה הם בוחרים לבטא את דעתם (וזו רק דעתם) או הדרך שבה הם בוחרים למצות ולהנות מהזמן שיש להם יחד אתכם בעולם הזה. אני פשוט נורא מצטערת בשבילך שזו הבחירה שלהם.

לא נותר לי לאחר לכתם אלה לחבק את אור שלי באהבה גדולה ולהישבע לו שאגן עליו. אגן עליו ולא חשוב בכלל מי ומה עומדים להם ממול. ולי רק נותר להצטער על סבים שמפסידים כזה נכד מופלא
זו כל הנקודה. את אמא נהדרת וקשובה לבנך, את לא מבטלת אותו ואת צרכיו בפנייך. (למרבה הצער אי אפשר לומר זאת עליהם.) את מופלאה מעצם זה שגדלת מתוך העולם הזה. פקחת עיניים, הבטת סביבך, ועשית בחירות אמיצות.

מבחינתי את השראה. באמת. אצלנו בינתיים מפתיעים לטובה, אבל אין לדעת מה ילד יום, והסיטואציה מלכתחילה היתה הרבה פחות סבוכה.

חמותי אמרה לי לאחרונה שהם מדברים בינם לבין עצמם הרבה על כל עניין ה"letting go" ואני אמרתי לעצמי בלב "תתנו או לא תתנו לנו ללכת, אנחנו בסופו של דבר הולכים. אם תתנו ללכת, נחזור. אם לא תתנו, בכל זאת נלך. אז מוטב לכם שתתנו. זה רק יאפשר לכם להתמודד יותר טוב עם הליכתנו."
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

רונית שמחה על כל תגובה שלך. ובכלל.. התגובות פה כל כך מחזקות. וכל דבר שיגרום להורים נוספים לא ל מול הוא בעיני "מצווה" כפי שנאמר.. "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל העולם שלם"
בשמת א - חשבתי להרחיק קצת את הקשר. אבל בן זוגי הסביר לי ושכנע אותי שעדיף לי לא לעשות את זה. קודם כל כדי שלאור יהיו סבא וסבתא ולא כדאי לנתק אותו מהם כרגע. בנוסף לכך - אם אבקש שלא יבואו או שלא ידברו על הנושא זה יראה כהתחמקות. אני דווקא הייתי מאוד גאה בעצמי. די נתתי לאבא שלי לפרוק את הכל. הוא בכה. הוא האשים. ואני עניתי כמה שפחות ורק במקומות ההכרכיים. לא נכנסתי לויכוח. רק החזקתי בדעתי שזו דרכי תהא הסיבה אשר תהא ואני מבקשת שיכבדו אותה וגם בלי להבין ובלי להסכים פשוט לקבל. אני די מעדיפה שיוציאו עכשיו הכל. אם אתחמק הם יסחבו את זה לזמן יותר ארוך. אני לא רוצה לעצור אותם. מולם אני די אדישה. הבכי והכאב יוצא ממני רגע אחרי שהם יוצאים לי מהתחום. אני בהחלט מרגישה שאני מפעם לפעם יותר חזקה וטוב לי להראות להם את זה.
פו והתוספות - בקשר לשקר. זה מצחיק. הם כל כך דתיים. כל כך מקפידים על המצוות (כולל של אחרים) ומשקרים ללא היסוס. הם פשוט בוחרים איזה חטא מתאים להם. ואיזו מצווה כדאי יותר. אני שמחה שאני בוחרת אחרת. בן זוגי היקר טוען שלא סתם בחרתי דווקא בהם כהורים.
אל_דנטה*
הודעות: 1314
הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי אל_דנטה* »

אל דנטה, אני לא מצפה לאישור, אני מקווה להסכמה.

זה אותו דבר, אישור, הסכמה. הנקודה שאת מצפה למשהו. אל תצפי. אל תקווי. זו לפחות דעתי. לא ממקום של כעס, הבלגה, ייאוש או כל מה ששיך לאיזורים הללו. אלא ממקום שאת עשית דרך אולי מעט מוזרה בעיני הסביבה אבל הגעת להחלטה שאת לא פוגעת בבן שלך, וזהו. ממקום שליו ורגוע. case is closed.
הורי שביקרו היום זרקו איזה משהו על הילד הבא וברית, ומה שפעם זקף את אוזני כי משהו בתוכי רצה, ציפה לוויכוח או התנצחות או משהו כזה הפעם פשוט פטר אותם בקריצה שובבית שלא נתנה לאף אחד ולו ענף קטן לטפס עליו.

ורדה. ממש באסה. להרחיק את הסבים לתקופה זה רעיון מצויין. יש לו מספיק זמן להנות מסבים גם אחר כך.
כלל גדול הוא שמי שמבאס מניקה, שיתבאס בפינה. (לבד).
נעמי_בן_שיטרית*
הודעות: 625
הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי נעמי_בן_שיטרית* »

מולם אני די אדישה. הבכי והכאב יוצא ממני רגע אחרי שהם יוצאים לי מהתחום.

ייתכן ודווקא הבעת רגשותייך האמיתיים מולם תאפשר להם להתחבר אלייך. הרי ברמת הדעות והאידיאולוגיה הפער כנראה ישאר, אך החיבור הרגשי יש ביכולתו לגשר עליו.

רק החזקתי בדעתי שזו דרכי תהא הסיבה אשר תהא ואני מבקשת שיכבדו אותה וגם בלי להבין ובלי להסכים פשוט לקבל.

הקבלה הנדרשת מגיעה רק במקום שבו יש אמפטיה והכלה.
את עושה מאמץ להכיל אותם וזה מקסים, אפשרי להם להתחבר אלייך באותה הצורה על ידי כך שתיפתחי גם את רגשית.

אני בעצמי לקראת לידה, ואולי זה בן. כבר הספקתי להיקרא על ידי גיסתי "אמא רעה" כי לא אמול את בני, ברגע שהראיתי לה כי היא פוגעת בי היא מיד הפסיקה. הרי כולנו אמהות רגישות ועל הרקע הזה תמיד נוכל להתחבר אחת לשניה.
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

אל דנטה "כלל גדול הוא שמי שמבאס מניקה, שיתבאס בפינה" אז זהו.. שגם ההנקה הלכה לה בזכות ימים של סופות ורעמים... בדיוק כשכל כך כל כך כל כך הייתי זקוקה לתמיכה.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

מסכימה עם כל מילה של נעמי בן שיטרית
וכמו שאמרת ורדה עדיף שזה יוצא עכשיו,עדיף לא להתחמק מהרגשות הקשים
מהנסיון שלי כששותקים ועושים פרצוף ועוד מנסים לטייח ולהתנהג "כאילו כרגיל" זה כואב יותר
תאפשרי גם לעצמך להוציא-את האכזבה מתגובתם כהורים וכסבים,את רגשותייך כאמא
...למה התכוונת-ההנקה הלכה לה בזכות ימים של סופות ורעמים?
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

אל דנטה אהבתי את הכלל שלך.כל כך נכון בעיני!
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

הייתי מתוחה. הייתי עצובה. היתי בודדה. הייתי מרוחקת מכל אלו שיכלו לעזור לי. הייתי קרובה מידי לאלו שיכלו להציק לי. אפילו לבית החולים הם הגיעו למרות שהתחננתי שלא יעשו זאת. הייתי מוטרדת ללא כל עזרה. ופשוט הייתי מיובשת נפשית ופיזית. לא הצלחתי להניק אפילו יום אחד.
אין ספק שהנזק שהם עשו גדול הרבה יותר מעבר למה שנראה כשחושבים שרק אני זו הנפגעת.
אל_דנטה*
הודעות: 1314
הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי אל_דנטה* »

ורדה, אם את מעוניינת לנסות להניק, פני ל אמא ל 5 פה באתר (וגם עדי יותם , אביב חדש , בשמת א )
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

אוי ואבוי :-(
עד כדי כך?!?
הייתי מרוחקת מכל אלו שיכלו לעזור לי.הייתי קרובה מדי לאלו שיכלו להציק לי
מדוע???
ושאלה יותר גדולה-מיהם אלו שיכולים לעזור לך כעת?
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

אל דנטה- תודה. היום אור כבר בן חודשיים וחצי. ויתרתי על ההנקה לאחר שניסיתי כל כך הרבה דברים והוצאתי אנרגיה רבה מידי והותשתי. היום אני מאכילה אותו בתחליפים ומקווה לטוב.
ההולכת בדרכים- אני גרה במקום חדש. (אילוצים של בן זוגי) מחברותי התומכות התרחקתי. לעומת זת המרחק הפיזי ממשפחתי התקצר.
ולגבי השאלה מי יכול לעזור לי כעת?? התשובה היא חברותי שנשארו קרובות לי בטלפון. ואתם כאן. באתר הנפלא הזה שכל כך תומך בי ומעודד. תודה לכולכם.
רוקדת_לאור_ירח*
הודעות: 2934
הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי רוקדת_לאור_ירח* »

(())
קצת מאוחר וחבל, אבל כאן בהחלט היו תומכים בך בעניין ההנקה אם רק היית מבקשת, כולל עזרה מעשית. חבל. אבל בכל מקרה הסיטואציה הלא פשוטה שלך גוזלת המון אנרגיה ולא יודעת איך אפשר לעמוד בזה.
חיזקי ואימצי.
מציעה לך אם זה אפשרי, להתחיל להיפגש עם נשות וילדי האתר, זה עשוי לתת לך כוח. מפגשים של כמה או פגישות עם כאלה שיש לך כימיה איתם ונושאים משותפים. אל תישארי לבד מול המחשב עם הקושי, צאי עם אור אל האור.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

מסכימה עם מה שכתבה רוקדת |Y|
פלוני_*
הודעות: 24
הצטרפות: 28 מאי 2005, 10:23

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי פלוני_* »

אתמול, בתכנית המדע בערוץ שמונה, אמר טל ברמן שמחקר הוכיח כי מילה מפחיתה בשיעור גבוה סיכויים להדבקות באיידס.
ככה, מן אמירה סתומה כזאת.
האם יש למישהו יותר מיידע בנושא? למייטב הבנתי זה תלוי התנהגות כי הרי איידס היא לא מחלה אוטואימונית או וירוס, אז מה, אלה שאינם נימולים יותר מתירנים מבחינה מינית? לא היה לי ברור.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

פלוני,אם תכנס ל מדור בלי ברית מילה ותגלוש משם לקישורים לאתרים בנושא בוודאי תמצא איזה שהוא פירוט.
בכל אופן בעיני המתנגדים למילה אין ביסוס לטענה הנ"ל-ומן הסתם יש גם מחקרים שמראים שאין למילה שום יתרון רפואי/בריאותי כלשהו.
לי אישית זה גם נשמע קשקוש-בדיוק מהסיבה שציינת-שההדבקות היא תלוית התנהגות-מגעים מאוד מסוימים עם נשאי המחלה למשל...
ורדה_בן_ארי*
הודעות: 238
הצטרפות: 22 יוני 2005, 16:55
דף אישי: הדף האישי של ורדה_בן_ארי*

תינוק לא נימול וסבים דתיים

שליחה על ידי ורדה_בן_ארי* »

פלוני-
אני קיבלתי מאמא שלי מאמר מהעיתון שבו מחקר הראה שנימולים לוקים פחות באידס. רק מה.. המחקר נעשה בדרום אפריקה. אני דווקא הייתי רוצה לראות מחקר כזה שנעשה בשוודיה. או בכל ארץ נקייה אחרת ומשום מה אין. כל מי שמספר לי על מחקרים בעניין מביא דוגמאות מאפריקה. בעיני זה מגוחך. כנראה שאין משהו יותר מוצלח.
אגב גם אם היה כזה מחקר... לא הייתי חותכת לאור שלי. בדיוק כפי שיש מחקרים שמראים שלמי שהורידו את השקדים אין דלקת בשקדים ועדיין לא הייתי מורידה לו את השקדים וכן לו את האפנדיציט וכן לא עוד חלקים בגוף שבטוח שאם נוריד אותם לא תהיה בהם שום מחלה.
בתור אחת שבאה מרקע דתי אני מכירה את המצב שכל מצווה שקצת קשה לקיים מוצאים מיד צידוקים "הגיוניים" כך למשל "כיסוי ראש מקבל הסבר של צניעות. "מיקווה" מקבל בהיגיון פשוט את ההסבר לגבי ניקיון. כשרות = בריאות ועוד ועוד הסברים שאנשים נתנו למצוות. כמו לכל השאר גם למצוות הברית כנראה אין הסבר של ממש. ולאנשים פשוט קשה למלא מ צוות ללא הבנת סיבה. מעניין מה היה ההסבר לפני ששמע על ענין האיידס. בבדאי היה הסבר כל שהו. לדעתי מי שמאמין בצורך של קיום המצוות צריך לקיים ללא הסברים. אני אישית לא דתייה ולא מקבלת על עצמי מצווה קשה כל כך ושום הסבר לגבי בריאות לא ממש נוגע לי. לא חושבת שיש דרך להוכיח את זה.
שליחת תגובה

חזור אל “שמחות משפחתיות”