באופן טבעי

כי אנחנו לא יודעות בכלל איך נראים שדיים מושלמים של אחת כזאת. הן לא מצטלמות למגזינים
לא למגזינים אבל כן לסרטים של הנשונל ג'אוגרפיק ביערות האמזונס.

וגם עוגיה, תודה.

_ניצן, חבל שאי אפשר לגריין פסקה שלמה.
אולי נלך על האפשרות של שלט חוצות..._

אני קוראת להם "חצילים"!
כן, הלוואי שהם היו שוב חמודים כמו פעם! אבל לא נראה לי שיש דרך (שאינה כירורגית) להעיר "שדים" מרבצם...

חייבת לציין שאני זוכרת את אמא שלי כבעלת ציצים מפונצ'רים בעברה והיום, בשלהי גיל המעבר, יש לה אחלה ציצי!!
עוד לא אבדה תקוותנו.

לא נראה לי שיש דרך (שאינה כירורגית) להעיר "שדים" מרבצם...
בטח שיש! פשוט נכנסים להריון שוב!
אני מכירה את שלב "שקית השוקו", אבל אני בכלל לא בטוחה שרק ההנקה אחראית לו ולא שינויים שבאים עם הגיל.

_לא ייתכן שכאשר תסתיים תקופת ההנקה שלי יהיה לי חזה של בת שלושים ומשהו לפני הריון ראשון... פשוט לא ייתכן ולא נורמלי.
אני חושבת שיש משהו מחריד בזה שאנחנו בכלל מצפות לזה או רוצות את זה. זה שייך לדעתי לאספקטים המעוותים בחברה שלנו, לזה שאנחנו לא יכולות לחמוק מהחשיפה לדוגמניות קטינות בכל מקום._

נמאס לי לעשות תחרות עם הנשים בזורנלים שגרפיקאים מעצבים כדי שימכרו יותר מוצרים שאני בכלל לא צריכה.

מי מדבר על דוגמניות? מדובר כאן על פרידה מאיבר שליווה אותנו למעלה מעשרים שנה. לא הגיוני להתאבל עליו ולהתגעגע אליו?
אני ממילא לובשת חזיה עם ריפוד (לא מתכוונת להחליף את המלתחה שלי, זול יותר לקנות חזויות), הסקס ממילא בחושך והם לא ריקים לגמרי, אבל הם אומליים ומחכים להריון הבא שינפח אותם חזרה.

אני רוצה את הציצי המושלם שלי חזרה, לא את של בר רפאלי (לא תודה!).
ככה, בבוקר אחד לקום ולגלות שהשתילו לי שדיים שהופכות את כל הפרופורציות שלי לגרוטסקיות? מילא להוולד עם כאלה, אבל ככה פתאום, באמצע החיים, אחרי שנה ואין שינוי.....גם אני שוקלת ניתוח, אבל לא ב10 השנים הקרובות (שזה יופי, כי לפי העלויות שפורסמו אני צריכה קצת לחסוך ).

ניצן את מקסימה - דברייך ממש עודדו אותי!

זה כל כך נכון :
ואחרי שאסיים להניק יהיו לי שקיות חלב מפונצ'רות מושלמות של אשה שהיניקה באהבה שנים ארוכות את כל ילדיה.

ועם זאת....אני מתגעגעת לציצים המושלמים של קודם...אולי עוד לא הפנמתי את זה שעברתי לשלב חדש בחיים שלי.

ניצן, כל מילה
(טוב, חוץ מהציצים מהז'ורנלים. אף פעם לא היו לי כאלה, אם לא מחשיבים את אופנת הטום-בוי :-d )

שני קישורים שיכולים להיות מעניינים בהקשר -
הנה breast]אתר שאוסף תמונות של שדיים נורמליים gallery[/po].php מנשים מכל העולם ששולחות תמונות של עצמן. יש שם חלוקה לגלריות של לפני ואחרי הנקה. מאלף.

והנה "בקשה להשתתפות במחקר"www.port.ac.uk/breastsurvey שאוסף תמונות של שדיים כדי ליצור "אבטיפוסים" של שדיים אנושיים ולבחון עליהם תיאוריות שקשורות בקיום שדיים אצל בני אדם (אצל קופים אחרים אין שדיים שלא בזמן הנקה). זה מחקר שעורכת מישהי שאני מכירה, אז אני יכולה להבטיח אישית שמדובר במשהו לגיטימי ולא באיזה סוטה שאוסף ככה תמונות...
(אגב, רציתי גם ככה לכתוב על זה בבאופן. דף נפרד או ככר השוק?)

ואחרי שאסיים להניק יהיו לי שקיות חלב מפונצ'רות
שוקו, אני מבקשת! (לקרוא בטון פולני)

אצל כמה ממכרותי ובנות משפחתי הציצי המפונצ'ר אחרי שנה שנתיים פשוט נהיה ציצי מאוד קטן. מאוד מאוד קטן, כמו של נערה מתבגרת. אחרי כמה חודשי/שנות באסה רובן חיות עם זה בשלום, לא צריך חזיה, הכל קל ונוח...
אחותי משתמשת בחזיות מרופדות, אבל זה אולי בגלל שהיא יוצאת לעבודה ורוצה להרגיש ייצוגית... (היא לא מניקה כבר 10 שנים).

מה שמעניין באתר עם התמונות הוא שגם נשים עם שדיים יפהפיים מספרות שהן הרגישו חסרות בטחון, שהשדיים שלהן לא יפים וכו'

הציצי המפונצ'ר אחרי שנה שנתיים פשוט נהיה ציצי מאוד קטן. מאוד מאוד קטן
זה מעודד! אז אם זה יקרה לי, אני פשוט אחזור למה שהיה קודם? איזה נחמד.
(לא שעכשיו זה לא נחמד )

שני דברים:

1. מי אמר שציצי עומד יותר יפה?? הכל בעיני המתבונן וככמות ה"דגמים" כך כמות הטעמים. יש משהו כל כך טבעי ויפה בציצי שופע ונופל. כמו אישה נאה שהקמטים כבר ניכרים על פניה..ובכל מקרה כדאי להפנים שהזיקנה בדרך של כולנו.

1. איך זה באמת שיש כאלה מאמות אחרי מליון ילדים שיש להן ציצי ענק?? אצלן לא קורה התהליך של התכווצות השד? או שמא אלו נשים מאוד שמנות?

_לא נראה לי שיש דרך (שאינה כירורגית) להעיר "שדים" מרבצם...
בטח שיש! פשוט נכנסים להריון שוב!_

את מדברת עם מישהי שבשבע השנים האחרונות היתה או בהריון, או בהנקה, או בשתיהן - 4 ילדים (הגדול 6 ורבע, הקטנה רבע לשתיים)
האמת - אולי באמת יש זמן בהריון שהציצי פחות חצילי. אבל בגדול - אין לי ספק שהמצב מדרדר מדחי אל בכי! כמובן, גם הגיל עושה את שלו, ובכל זאת, אין לי ספק שגם ההענקה עושה את שלה. (מוכנה לסייג בזה שאולי אצלי יותר מאחרות)

עוד פרספקטיבה...
אם הייתי אומרת לך "אין בעיה שיישאר לך ציצי של לפני ילדים. כל מה שאת צריכה זה... לא לעשות ילדים!"
לוקחת או לא לוקחת?
ציצי מפונצ'ר (מושלם!) וילדים, או ציצי ז'ורנלים בלי ילדים?

אין בעיה שיישאר לך ציצי של לפני ילדים. כל מה שאת צריכה זה... לא לעשות ילדים!"
מה פתאום, הוא משתנה גם עם הגיל. בכל מקרה לא יישאר עומד.

דוקא לאמא שלי יש ציצי עומד! היא בת שישים עוד חודשיים. שלושה הריונות. שלוש הנקות של שלושה חודשים כ"א. אני חוששת שהסוד שלה (גם נגד קמטים) הוא לעלות לאט אך בעקביות במשקל. לפני ההריונות שקלה 47 וכיום היא בטח שוקלת 70+. כך שכל מה שהגיל מפיל היא ממלאת מבפנים ואז יש התרוממות.

אני חוששת שהסוד שלה (גם נגד קמטים) הוא לעלות לאט אך בעקביות במשקל.

נשמע מעניין, אבל בכל מקרה- מה זה הנקה של שלחושה חודשים? אני מניקה כבר 4 שנים ברצף ומתוכם שנה וחצי הנקתי שניים (!).
כמובן שככל שהם גדלים ההנקה משתנה ונהיית יותר אלימה לציצי...

כמובן שככל שהם גדלים ההנקה משתנה ונהיית יותר אלימה לציצי...
אמת צרופה

אבל זה דווקא טוב, לא?
ככה אפשר יהיה לזרוק את הציצי לאחור עד למנשא הגב עם הילד הבא...

ניצן ניצ, מה יהיה איתך? (-:

שקית צ'וקו/מילק שייק בננה-תאנה ושקית בירה {קרה} אהלן,מה שתבקשי...
את שלי הרווחתי בכבודואני מ'זה מתה עליהם מתוקים שלי

מחזירה את הדף ל מה חדש.
כתבתי כאן לפני כמה שנים, הריתי וילדתי שוב. אני לא מניקה כבר 4 חודשים, אחרי הנקה רצופה של ארבעה ילדים במשך 9 שנים.
התסכול בשיאו, השד מרוקן, הפטמות שקועות, העור מקומט.
אני מתביישת....
מי יכולה לשתף במצבה לאחר נניח שנה-שנתיים אחרי הנקה אחרונה?
האם יש תקווה לשיפור כלשהו?

הלואי אמן כן יהי רצון!!!
הפטמות שלי דווקא רגישות, אבל החזה נראה, כמו שציינו בדף אחר, כמו קונדום ריק...
האם גם שלך היו מרוקנים מאד אחרי ההנקה?
תודה על התגובה - חיכיתי בכליון עיניים למשהו...

אוף... חייבים להתעמל?

תודה לוטם על המענה והזמן.
אני מניחה שלא ניתן לגזור מהחוויה הטובה שלך עלי, אבל אני נאחזת בזה ומקווה לטוב.
שוב תודות!!

לי לא חזר כלום, סורי! שנתיים וחצי אחרי סיום ההנקה. גם אני מתעמלת.

הם ריקים. ומקומטים.

הם הרבה יותר נעימים למגע לי, כלומר נעים לי שנוגעים בהם (פעם הם היו רגישים מדי!), ובעלי דווקא מבסוט מהשינוי בהם, כי פתאום מותר לו לגעת.
אבל הם מכוערים למדי. אין מה לומר.
מצד שני, אם בעלי מבסוט וכל השאר רואים רק את החזית פוש אפ, מה זה כל כך נורא?...

אישה אחרת
האם היה לך חזה גדול לפני ההנקות? לקחת גלולות לפני?
ירדת במשקל אחרי הלידות?
נראה לי שכל אלה גורמים שקשורים.
ומשום מה נראה לי שגורלי יהיה כגורלך. איזה דכאון...
אגב, לא היה אפילו שינוי פצפון של התמלאות אחרי ההנקות? אצלי הפטמות ממש שקועות
אם רק זה ישתנה, אשרי

מי יכולה לשתף במצבה לאחר נניח שנה-שנתיים אחרי הנקה אחרונה?
האמת שאני לא יכולה לשתף מנסיוני כי לא ממש חויתי שנה-שנתיים בלי הנקה אני עם מס' 4 בן שנה ושלושה, ובשלב הזה הם בהחלט לא זקופים וחצופים כמו שהיו בשנות נעוריי... אני כן יודעת שרוב הנשים מדווחות על כך שהם חוזרים לעצמם אחרי שנה שנתיים (שלוש?), אבל לפעמים לא. אני אישית מלמדת את עצמי לאהוב את הגוף שאחרי ההריונות-לידות-הנקות - זה לא קל, יש הרבה חלקים רופסים ופחות יפים בהגדרות של פעם, מצולקים, שמנים... אני מנסה להתייחס אל הגוף שלי עכשיו בתור זה שעזר להביא לעולם ולהזין 4 תינוקות מדהימים, שהם כל עולמי, ולאהוב אותו כמו שהוא, במיוחד על כל מה שהוא סבל בשנים הללו. מגיע לו שיאהבו אותו, לא?

_האם היה לך חזה גדול לפני ההנקות? לקחת גלולות לפני?
ירדת במשקל אחרי הלידות?
נראה לי שכל אלה גורמים שקשורים._

יתכן שזה קשור. אכן אני רזה - ממש כמו לפני הכל. ואולי אם הייתי משמינה זה היה עוזר, אבל אני לא חושבת שבצורה משמעותית. כי בד"כ כשאני משמינה קצת, זה הולך ישר לבטן.
וכן, זה נכון גם הדבר השני. היה לי חזה גדול למדי (לא ענק) לפני ההנקות. גדול יותר ממה שרציתי (אם רק היתי יודעת שהחזה ההוא היה רק פקדון לעשרים שנה! אולי היתי מבסוטה ממנו יותר. גם אז לא היתי מבסוטה!)
וכן, לקחתי הרבה שנים גלולות, עד ההריונות.
אז אולי זה בגלל הגלולות איכשהו? שהן ניפחו לי את החזה יותר מדי?
אבל גם בתמונות של האפריקאיות, הציצים של הזקנות יותר ארוכים ונפולים. לא יכול להיות רק בגלל הגלולות.

אגב, לא היה אפילו שינוי פצפון של התמלאות אחרי ההנקות?
לא, לא חושבת. לא משהו שהבחנתי בו.

אשה אחרת
נראה לי שאנחנו באותה הסירה...היסטוריה ציצית די דומה.
מה אומר - מחכה בכל אופן לנס משמים. אומרים שבגיל המעבר, 45-55 בערך, החזה מתמלא שוב מההורמונים.
אז יש למה לצפות...
תודה רבה על ההתייחסות (למרות שאיננה מעודדת..)
@}

_אחרי תום ההנקה, היו השדיים מרוטים, הפטמות ללא רגישות.
כיום, שנתיים אחרי, הם יפים, מלאים, יותר גדולים משהיו לפני ההריונות, הפטמות חשות היטב ומתגרות בקלות.
הם לא נראים כמו "שקיות שוקו ריקות". הם נראים כמו רימונים. הכי יפים, בשלים.
אני מתעמלת, עושה פאולה, שוחה. לקח להם את הזמן, לפחות שנה. אבל הם חזרוblush_
מקסים!

תודה רבה על ההתייחסות (למרות שאיננה מעודדת..)

@}

לקח להם את הזמן, לפחות שנה. אבל הם חזרו
אני חושבת שזה יהיה יותר ממצווה,
או משירות לחברותייך הנשים המניקות למרחקים ארוכים,
לספר איך בדיוק עשית את זה?<
תודה.

כמה זמן את אחרי הנקה? מה המצב?
<אני זו נטולת הציצי, לא זו שחזרה לעצמה ויותר..>

שנה וארבעה חודשים אחרי שנתיים הנקה, שהיא שלישית בסידרה...
כשסיימתי להניק השלתי מעלי 20 קילו, ובכך חזרתי למשקל שלי מלפני 10 שנים, טרום שלושה הריונות.
כיום אני מרוצה מאוד מהגוף שלי, נהנית מהיכולת שלי לחזור למשקל שרציתי כל כך.
המחיר: שני ציצים קטנים (לא מפריע לי), כמושים (מאוד מפריע לי), מרוקנים ונראים שאובים ותלויים (מאוד מאוווד מפריע לי!).
אני עוסקת המון בספורט אירובי להנאתי, ועובדה שהם לא עושים סימנים של לחזור להיות תיפארת השלמות שהם היו.
וסליחה על השחצנות אבל זאת אמת. הם היו פשוט מושלמים בעיניי ובעיני כל מי שנחשף.
ולכן רציתי לדעת מה הפטנט חוץ ממילוי בסיליקון, מה שאין לי כל כוונה לעשות.
תודה על ההקשבה,
אשמח לעזרה ממשית.

אמנם לא הנקתי ואין לי בעיה כזו, אבל אם זה ממש מפריע, נראה לי כדאי לשקול את אופציית הניתוח. זה ניתוח עם סיכויי הצלחה גדולים מאוד.
לגבי העלות - אני חושבת שהנושא פשוט חשוב לנשים מאוד.
לגבי אג'נדה פמיניסטית - לדעתי כדאי לשים את אג'נדת ה"מה יעשה לי טוב עכשיו" לפני מניפיסט פמיניסטי כזה או אחר.

נראה לי כדאי לשקול את אופציית הניתוח

חה חה... את לא באתר הנכון. אני לפחות, לא לוקחת אפילו אקמול. אז ניתוח?! בעיני זה הזוי.
לא עדיף לשנות את נקודת המבט?

לא עדיף לשנות את נקודת המבט?
בהחלט. למשל אם נשכבים על הקרקע, פתאום רואים אותם אחרת לגמרי

כן, אין הרבה כוונים מהם הם נראים טוב

אצלי אפילו בתוך החזייה הם נראים עצובים ונבוכים..
נראים מנומנמים כאלה, תשושים המסכנים

את האמת, שאם בעלי לא היה מת על חזה ענק ומפואר, לא היה מפריע לי המצב שלהם היום,
אפילו הייתי מגלה אליהם חיבה עזה מהולה בחמלה.
מפריע לי רק בסקס

_אצלי אפילו בתוך החזייה הם נראים עצובים ונבוכים..
נראים מנומנמים כאלה, תשושים המסכנים_
אז שינוחו.

<אפשר אולי לשים להם כרית נוחה? >
<זה היה בטון חיבה>
<לציצים>

תסמכי עלי ששמתי להם כרית נוחה מאד מאד.
וגם שם הם נחים להם...

_אצלי אפילו בתוך החזייה הם נראים עצובים ונבוכים..
נראים מנומנמים כאלה, תשושים המסכנים_

מדהים כמה זה מנחם השיתוף הזה!
גם אצלי. הם כאילו נחים, רובצים להם בתוך הפוש אפ. כאילו שאין להם עמוד שדרה. מה שבאמת אין להם.
מזל שזה לא מפריע לי בסקס. אני לא חושבת על זה בסקס. אבל מפריע לי כשאני ערומה בבית. יודעת שהם פשוט נפולים!

בעמידת שש. ככה הכי טוב להם.
את צוחקת עלי?... הם כמעט מגיעים לרצפה ככה!

כנראה שכן. כנראה שהציצים הגדולים והמלאים היו חלק מהדימוי העצמי שלי.

_בעמידת שש. ככה הכי טוב להם.
את צוחקת עלי?... הם כמעט מגיעים לרצפה ככה!_
בעמידת שש על סולם? אפשר גם לאבק את הווילונות ככה.

טוב, סליחה....
רק העליתי את מחשבותיי...

מזל שזה לא מפריע לי בסקס. אני לא חושבת על זה בסקס

מזל. כי רק שתדעו ששתלים מלאכותיים אינם רגישים למגע. אז הוא זה נראה יפה, אבל ממש לא תורם להנאה במיטה (לא ההנאה של האשה, בכל אופן).

רק שתדעו ששתלים מלאכותיים אינם רגישים למגע. אז הוא זה נראה יפה, אבל ממש לא תורם להנאה במיטה

או! נחמות כאלה אני אוהבת.
יש לי ידידה שעשתה השתלת סיליקון (במקביל לזה שהחלה לבגוד בבעלה, נו שוין), היא אמרה לי שבשד אחד יש לה קצת דחיה של השתל, אז הוא מאוד קשה.
ובכלל, השדיים שלה נראים כל כך מלאכותיים, כל כך תלושים! כל כך לא קשורים לכל שאר הגוף. כי הרי הניתוח לא משנה את שאר הגוף. נהיה כזה חוסר תואם. נכון שהיא חתיכה, אבל בחייאת, רואים שזה לא שלה.
אני גם תמיד זוכרת מה קרה למג ראיין, אחרי כל הניתוחים הפרצוף שלה נהיה מפלצתי.
נחמות של עניים.

אני מכירה כמה נשים שעשו ניתוחים ויש להן חזה מהמם, לא נראה מלאכותי ותקוע, ויש עדין מגע.
הדימוי העצמי שהשתפר גם מאפשר להן באמת להנות מהחזה החדש.

אבל.... לי זה לא מתאים. לפעמים אני מהרהרת לעצמי שיש פתרון למצבי, אבל מהר מאד מבטלת את ההרהור.

גם אני מייד מתנחמת כשאני שומעת כמה זה חרא הסיליקון, אבל למראית העין זה יכול להיות החזה המושלם...

מעניין מה כן יכול לעזור, חוץ מהאפשרות הלא רצויה של הניתוח...
את יכולה כבר להתנחם בזה שבמיטה לא מפריע לך... לי הכי מפריע במיטה

את יכולה כבר להתנחם בזה שבמיטה לא מפריע לך... לי הכי מפריע במיטה

העניין הוא שלדעתי, דבר כזה לא יכול להפתר ע"י ניתוח.
מחר יהיו לך קמטים בצוואר - גם את זה תנתחי?
מחרתיים ורידים בולטים ברגליים, עוד ניתוח?
אח"כ הרמת פנים?
הרי אין לזה סוף. הגיל מתקדם ואיתו העור מתדלדל, ויש שינויים בפיזור השומן בגוף.

אם בזמן סקס מפריע לך המראה שלך, אני לא חושבת שזה יכול להפתר בניתוחים, רק דרך הראש.

אכן, זה כמו כדור שלג.
ואולי עדיף לשנות את הרעיון של היופי האמיתי.

חשבתי גם שאפשר למתוח את זה על עוד דברים בחיים שאינם מושלמים בעינינו וגורמים לנו כאב.
כי אין לי מספיק כסף, או את עבודת החלומות ואני לא תמיד שלווה ומאושרת, ולא מתלבשת הכי מדהים, ולא אוכלת רק בריא, ואין לי את כל החברים שהייתי רוצה, או דירה וכו' וכו'.
וזה בסדר ככה.

זה בסדר ככה @}

דווקא ההנקה סידרה לי את הציצים מחדש. הילדה שלי התיחסה לציצים בכבוד ותמיד דאגתי שהם לא ימשכו כלפי מטה בהנקה. היום הם חזרו להיות יפים ועומדים כמו בגיל 25. אמנם לא חזרתי לגיל 16, אבל גם 25 זה ממש סבבה. (אני מעל גיל 40). אני מקפידה ללכת עם חזיות טובות ולעשות תרגילים לציצים, אז זה גם עוזר...

זאת אני מלמעלה. רק תוספת קטנה - כניראה שזה עובד רק עם ציצים קטנים... ורק אם מניקים לעיתים תכופות בהתחלה ומפסיקים את ההנקה ממש בהדרגה, לאורך שנים...

לעשות תרגילים לציצים
אז אולי תעשי שרות לחברותייך ותפרטי??
מה זה בשם אלוהים תרגילים לציצים??

גם אני אשמח לטיפים קטנים, עצות, הכל בכל מכל כל,
ננסה הכל, ואולי משהו אחד יעבוד...

מעתיקה קישור ש-ריחות של יסמין הוסיפה בככר השוק:

מחקר - ללא חזיה השדיים מזדקפים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לוקחת כדורים למצק את החזה ולהגדיל הכדורים בשם פימיניסק אני בבקבוק שני אני מקוה שזה יעזור

אתמול פגשתי חברה שסיפרה לי שכשסיימה להניק השדיים היו מאוד נפולים ומרוקנים (ויש לה חזה קטן) ולאט לאט בתהליך שנמשך שנתיים, השדיים קיבלו קצת יותר נפח ועלו למעלה, ממש חזרו לעמוד. לדבריה זה לא היה כמו קודם מבחינת הגודל אבל זה בהחלט נותן תקווה. (-:

חחח....... ואם יולדים שוב בינתיים ומניקים עוד שנתיים?
יצא חרוז!!

קראתי שאפשר למנוע את נפילת השדיים על ידי תזונה שמכילה הרבה שומנים מן החי, ובעיקר מדובר על חלמוני ביצה וחמאה. כמו כן ההמלצה היא לגמול את הילד בהדרגה בסביבות גיל 2-4 כדי למנוע פגיעה בצורת השדיים. מי שמעוניינת יכולה לקרוא על זה כאן:
http://www.thehealthyhomeeconomist.com/ ... r-nursing/

אין לי מושג מה זה, נתקלתי בזה עכשיו במקרה כשחיפשתי מידע באנגלית על שדיים נפולים אחרי הנקה בעקבות ההקפצה של הדף הזה למה חדש. אני בהריון ומתכננת להניק, ואני קצת מודאגת מעניין השדיים הנפולים... אני דווקא מאוד אוהבת ביצים וחמאה כך שעם זה אין לי בעיה, אבל להניק עד גיל שנתיים והלאה לא נראה לי מתאים לי אישית.

הי לכל נפולות השדיים
למישהי יש נסיון?
החזה שלי אף פעם לא היה גדול, B?
בהריון ראשון ובמיוחד בתחילת ההנקה גדל חבל על הזמן, אם כי כבר נפל נראה לי. עם הזמן הידלדל, בעיקר אחרי לידה שניה במהלך ההנקה
עכשיו אני אחרי 2 הריונות ושש שנות הנקה, עדיין מניקה, אבל בחדשיים האחרונים החזה שלי פשוט נעלם!
זה כבר לא רק בנפול, השקיות שוקו הריקות, אלא פשוט מתקטן ונעלם, (בצורה נפולי נטיפים, כן? לא הקטנת חזה קוסמטית)

ניסיתי לחשוב מה השתנה והדבר היחיד שעולה לי זה שקיבלתי מחזור. מבולגן לאללה אבל מחזור. אבל עדיין מניקה פחתו או יותר אותו דבר.

מישהו?!
תודה!