כבד את ילדיך

באמבטיה
אין לנו אמבטיה!! וזה חלק מהקושי...
אין צד רחוק מהברזים, אין כל-כך משחקים שאפשר לעשות על כסא פלסטיק, ומה שאני נותנת הוא זורק אחרי שתי דקות.... ואין בועות סבון.... \-: אי אפשר להשאיר את המים לשימוש חוזר...
אני מנסה נורא להסיח דעתו, אבל הוא עקשן (גם במקומות אחרים בבית-) ואם הוא רוצה משהו, את לא יכולה לגרום לו לחשוב על משהו אחר. זה האופי שלו. ואני רוצה ללמוד ללכת איתו, בדרך יעילה....

אין לנו אמבטיה!! וזה חלק מהקושי...
גם לנו, אבל יש לנו את הגיגית של האמבטיית תינוקות,
ברגע שהיא גדלה, הנחתי על הרצפה וככה היא מתקלחת עד היום.
לרוב אנחנו מתקלחות ביחד (חוסכת לעצמי זמן) ואז יש לה איפה לשבת לשחק בזמן שאני מתקלחת, והיא ממש על ידי.
רק במקלחת - ממש לא נוח בגיל הזה

פפריקה, אתם גרים עם חצר, לא? תוציאי לו גיגית עם קצת מים החוצה וזהו... חסל סדר מקלחות.

תוציאי לו גיגית עם קצת מים החוצה וזהו... חסל סדר מקלחות.
די, כבר רוחות כאן.... ממש קריר (אפילו שזה במרכז)
וגם הגב... כמה אני יכולה להתכופף...?
(להרים לפשפוש, לנגב שלוליות, להחליף מכנסיים [עוד פעם], להרים להתקלח....)
כרגע הוא על כיסא תחת הדוש.
אני אנסה למצוא גיגית גדולה שתכיל את הכסא, כי (ותודה על הרעיונות, כשאעבור דירה אנסה לאמץ) אני לא רואה את עצמי מתכופפת כל הזמן כשהוא במקלחת....

טוב, אבל כתבתי לפני זה עוד כל מני שאלות, לא רק על האמבטיה P-: .... <סקרנית....

>
@}

אני לא רואה את עצמי מתכופפת כל הזמן כשהוא במקלחת....
אני מתכופפת פעם אחת: מסבנת אותה, שוטפת, מתרוממת וממשיכה בעיסוקיי.
היא מאד מבסוטית לרבוץ לה בגיגית.
אה, אח"כ מתרוממת שוב כדי להוציא ולנגב...
סה"כ פעמיים
(נראה לי אותו מספר התכופפויות כמו עם אמבטיה רגילה לא?)

לי יש כיסאון קטן מפלסטיק בחדר האמבטיה באופן קבוע. יושבת ליד האמבט, כך רוחצת וכך מוציאה ומנגבת וכך מלבישה. אין מצב שאתכופף.

רוצה לשתף במשהו, לא בטוחה שזה הדף המתאים אבל לא הצלחתי למצוא מתאים יותר. בתי בת שנה וכמעט חמישה חדשים, חוסנה לראשונה לפני יומיים. דחיית החיסונים, פיצולם ומתן חיסונים הומיאופטיים בנתיים היו מעין פשרה שאני ובן זוגי הגענו אליה, הוא מהכיוון שתומך בחיסונים ואני מהכיוון השני.
הסיטואציה עצמה הייתה מאוד קשה לי, למרות שהשקפתי מהצד (ואולי בגלל זה, אך לא הייתי מסוגלת להיות פעילה). לראות אותה מוחזקת, מוכאבת, מרומה, נעלבת, זה פשוט שבר את ליבי, הרגשתי שזה חוסר כבוד כלפיה. האחות ניסתה להסיח את דעתה ובעלי על מנת לעשות מה שביקשה גם ניסה להסית את ראשה ולעצום את עיניה. למרות שהאירוע נמשך מספר שניות, וכך גם הבכי, זה עשה לי ממש רע. הרגשתי שאני לא מכבדת אותה, מפקירה ונוטשת אותה. אני יודעת שזה נשמע חסר פרופורציות ובכל מקום אחר חוץ מהאתר הזה לא הייתי מעזה לחשוף רגשות שכאלה, מבלי להסתכן באישפוז אבל ככה הרגשתי, שהפעלנו אקט אלים כלפיה, ואני בצורה פסיבית הייתי חלק מזה. בעלי הציע שלהבא לא אבוא בכלל ושהוא גם יכול לנחם ולהרגיע אותה לאחר החיסון. אני לא יודעת מה יותר עדיף, האם תחווה זאת כנטישה, איך אפשר לכבד בסיטואציה שכזו, שהיא בלתי אפשרית. גם אם בראש אני מבינה שזה תורם הרגש לא נותן לי מנוח. אני מרגישה שאני מתחרפנת ומאבדת את שפיותי - אני חושבת שזו גם הרגישות שלי כאישה והמקום הזה שאונסים אותך למשהו שאתה לא מעוניין בו, שלגברים אולי יותר קל בסיטואציות כאלו. מה עושים? יש לי חודש להחליט, האם להצטרף לפעמים הבאות או להשאיר את הזירה לבן זוגי?

אויש, יש לי המון מה להגיד בענייני חיסונים, ובענייני אי הסכמה בזוגיות. אבל לשאלתך עצמה, אני בשום אופן לא הייתי זונחת אותה. או נוטשת אותה, אם להשתמש במינוח שלך.
אם זה מה שהחלטת שאת עושה, אז תהיי שם בשבילה. בסופו של דבר זה מה שהחלטת, את נותנת את החיסון (על אף שזה מנוגד לגמרי לתפישת עולמך) מבחינתהֹּ אמא ואבא החליטו שזה מה שנכון. היא לא מבינה את המורכבות של החלטה כזאת ואת מה שזה עושה לך.
את לא יכולה להשאיר אותה שם להתמודד עם זה לבד כי זה קשה לך לראות. את גדולה, את חזקה, את יכולה להתמודד, יותר מזה, את תתמודדי. היי שם. חבקי אותה. הניקי אם את עדיין מניקה. אם את לא שלמה עם זה, הלחמי על זה. אבל אם זו ההחלטה הזוגית, אז עמדי מאחוריה. שלא הקטנה תשלם את המחיר על זה שאת לא שלמה עם זה עד הסוף.

בנושא לגמרי אחר..
איך יבלע אגוז מקדמיה, או זית בלתי לעיס.
שלי בולעת שקדים. אורגנים, נאים, לא קלויים, שלמים.
יוצא כמו שהוא בקקי. כמו כלום.
לא היה אכפת לי ככה, אבל עם המחיר של השקדים האורגניים, זה כמעט כמו לשלם דולר כדי שהיא תעביר משהו דרך מערכת העיכול שלה...

ולעניין המקלחת, אם אנחנו כבר בסיעור מוחות שכזה, אז הרעיונות שיש לי הם

להוציא גיגית למקום אחר - מטבח, סלון, לומשנה איפה. מקום בלי ברז שאפשר לנקות אח"כ בקלות. גיגית מוצלחת היא ללא דפנות קעורות אלא שיורדות ישר לרצפה,
לא להתקלח כל כך הרבה. אם נגיד הוא מבזבז פי שלושה יותר מים בכל מקלחת, לעבור למקלחות פעם בשלושה ימים, וזה יתאזן.. (שלי מתקלחת במים בלבד רק כשהיא מבקשת או אחרי בריכה מלאת כימיקלים) הם ילדים, הם בקושי מזיעים והם ממש לא מסריחים. לדעתי לנהר יש עדיין ריח של תינוק יונק מרב שהעור שלה בריא ונקי

לראות אותה מוחזקת, מוכאבת, מרומה, נעלבת
למה __מרומה ? האם לא הכנתן אותה מראש לחיסון? בגיל שלה, "מראש" זה כמה דקות לפני כן. אבל בהחלט לא לרמות. להגיד שתיכף ידקרו אותה במחט, זה יהיה קצת לא נעים אבל תיכף זה נגמר, ובינתיים היא יכולה להיות על הציצי.

מוחזקת - על ידי מי? בזמן פרוצדורה רפואית היא אמורה להיות מוחזקת על ידי אמא שלה - ולא על ידי אף אחד אחר...

מוחזקת על ידי אבא שלה, זה אותו דבר מבחינתי ואפילו אולי יותר טוב, כי הוא מרגיש בטוח עם העניין ושלם איתו וגם לא חושב שזה עניין כזה גדול, ובטח זה עוזר לה להרגיש יותר נוח. היא כבר לא יונקת, וגם אם כן, היא לא יכולה להיות על הציצי כי הזריקה בירך וכן הסברנו לה מראש אבל בכול זאת ההרגשה לא נעימה.
בכול מקרה, אני חושבת שהדיון לא מתאים לכאן, כי זה לא ממש עניין של כבוד, אלא עניין של קושי אישי שלי, שלא בהכרח קושי שלה. היא השתחררה אחרי בכי של שניה וחצי בדיוק ונהנתה לשחק איתי מיד אחרי. לי הסיטואציה היתה קשה בגלל אסוציאציות שלי כמבוגרת אבל לא בטוח שביתי חוותה את זה אותו דבר. בסדנת הורים "אנתרופוסופית" שבה אני משתתפת מודגש כל הזמן העניין שהילדים בגיל הרך חיים את ההווה בלבד, וכל הנסיונות שלנו לעלות למודעות, להזכיר, לעורר ולחשוב יותר מידי הם שלנו בלבד מתוך הצורך שלנו.

כדי שכבד את אביך ואת אמך יצא לפועל
צריך לכבד את ילדיך
כבד אותם ויכבדו אותך
כבד את הוריך - וזה יגרום לך לכבד את ילדיך - וזה יגרום להם לכבד אותך
אני בעד כבד את ילדיך

תדמיינו פשוט שאתם יושבים במטבח לשיחה איתה/ איתו כשהם כבר בוגרים ומתבטאים/ מסבירים ברהיטות וכבר ההתיחסות משתנה. יש סשן מדהים של דמיון מודרך על השיחה הזאת בשישי בצהרים, כשהוא שואל אותך-" אבל אבא, למה נסעת?" או שהיא אומרת לך: " אם כל כך קשה לך עם הבכי שלי- תלכי לחדר אחר ותדאגי שמישהו אחר שאני אוהבת יחבק אותי וישתוק. זה מה שילדים צריכים" וכו...
בגלל שהם קטנים ואנחנו גדולים קל לנו לעשות עליהם מניפולציות וחשוב שנשמור אותן רק למקרים שחייבים. אנחנו הרי טועים גם לפעמים.

הגעתי בעקבות גריין - איזה דף מקסים.
חבל שלא הכרתי אותו בזמן אמת.
מקפיצה למען אחרים.

דף מומלץ מאוד

באופן טבעי

באופן טבעי