באופן טבעי

אז להתחלי לפתור ולא על ידי יותר משחקים [אנחנו לא בגן]

אם אנחנו לא בגן, אתה ודאי לא הגננת


סקס הוא לא ישיבה דחופה באו"ם (כמו שמישהי כתבה פה פעם) - מותר ורצוי להשתעשע P-:

גם בעיניי הבעיה של מחסור במין או אי שביעות רצון מהמיניות בכלל - זוהי בעיה פנימית,
ובן הזוג זה עיניין נסיבתי יותר.
אם לא פותרים את העיניין הפנימי, מהר מאוד נמצא את עצמנו
באותה מערכת יחסים, רק עם פרטנר אחר.
השינוי יבוא מבפנים.

אז להתחלי לפתור ולא על ידי יותר משחקים [אנחנו לא בגן]

אם אנחנו לא בגן, אתה ודאי לא הגננת


סקס הוא לא ישיבה דחופה באו"ם (כמו שמישהי כתבה פה פעם) - מותר ורצוי להשתעשע P-:

גם בעיניי הבעיה של מחסור במין או אי שביעות רצון מהמיניות בכלל - זוהי בעיה פנימית,
ובן הזוג זה עיניין נסיבתי יותר.
אם לא פותרים את העיניין הפנימי, מהר מאוד נמצא את עצמנו
באותה מערכת יחסים, רק עם פרטנר אחר.
השינוי יבוא מבפנים.

לאה,
_למה אינך יכול לענות לי בפורום הזה, ומהו תוכן השיחה שאינו יכול את המקום הזה?
כאן אני מרגישה בטוחה ונינוחה לדבר על בעיה כואבת, לא יודעת אם אצליח במייל.
בבקשה הסבר או שקול דבריך בשנית._
הוסבר העניין הראשון, שמתוך צנעת הקהל, דרך הכותב הזה, יש עניינים, שלא יפורטו כאן.
כאן, לגבי ההדרכה שמבקשת, שאיננה מבקשת אחר גננת, כפי שציינה, אלא, אחר אותו כוון שיניח לה לחוות את סיפוקה, להגיע אל שיוויה, אל נחת הרוח.

ומכאן, שאם פונה במובן הזה אל הרוח, ומתבקשת על ידי השלם הזה, שנמצא מניח בעבורך כוון, לפתח את "כלי הרוח", שכן, לא מדובר כאן על להבין למה, או לדעת איך, ולא נדרשים כאן גם הסברים (אלה, ככל שיניחו את הדעת, שלא נמצאת הדעת יציבה דיה, לנוח לאורך זמן, ומשתנה ומתחלפת, כפי רגשותייך), אלא על התרחבות במובן הזה, ששמה לב גם לאותות העולים מגופה.
כלומר, על פני לתת בלעדיות לאותיות ולמילים ולמשפטים, כל אלה המושגיים, טוב אם מניחה תשומת לב גם על האותות, במובן הזה הגופניים, ןמתחילה ללמוד את אלה , ולגלות את אלה דרך התרגילים האלה.

משם עולה גילוי הידיעה, זו שאיננה מבקשת להיות מובנת אלא מובנת מאליה.

ואם לא מוצאת את הזמן, להניח את תשומת הלב הזאת, על אותו פן רוחני, הרי שהתפתלויות אלה, המילוליות, לא רק שלא יניחו מרגוע, אלא, כמו יזינו את עצמן, ומשם, עולה אותו חוסר תכלית, ומכאן, בהחלט יכולה לקבל החלטה, ובמובן הזה, מקפידה על התרגולים האלה, ומעלה את חוויותיה, ואם מבקשת לפתוח את יחסיה האינטימיים, טוב אם את אלה, תפתח בפני עצמה, ותגלה בעצמה, את עצמה, כשההדרכה הזו, היא היחידה האפשרית, דרך הכותב הזה, חסר הדעה.

האם יותר ברור?

לאה,
_למה אינך יכול לענות לי בפורום הזה, ומהו תוכן השיחה שאינו יכול את המקום הזה?
כאן אני מרגישה בטוחה ונינוחה לדבר על בעיה כואבת, לא יודעת אם אצליח במייל.
בבקשה הסבר או שקול דבריך בשנית._
הוסבר העניין הראשון, שמתוך צנעת הקהל, דרך הכותב הזה, יש עניינים, שלא יפורטו כאן.
כאן, לגבי ההדרכה שמבקשת, שאיננה מבקשת אחר גננת, כפי שציינה, אלא, אחר אותו כוון שיניח לה לחוות את סיפוקה, להגיע אל שיוויה, אל נחת הרוח.

ומכאן, שאם פונה במובן הזה אל הרוח, ומתבקשת על ידי השלם הזה, שנמצא מניח בעבורך כוון, לפתח את "כלי הרוח", שכן, לא מדובר כאן על להבין למה, או לדעת איך, ולא נדרשים כאן גם הסברים (אלה, ככל שיניחו את הדעת, שלא נמצאת הדעת יציבה דיה, לנוח לאורך זמן, ומשתנה ומתחלפת, כפי רגשותייך), אלא על התרחבות במובן הזה, ששמה לב גם לאותות העולים מגופה.
כלומר, על פני לתת בלעדיות לאותיות ולמילים ולמשפטים, כל אלה המושגיים, טוב אם מניחה תשומת לב גם על האותות, במובן הזה הגופניים, ןמתחילה ללמוד את אלה , ולגלות את אלה דרך התרגילים האלה.

משם עולה גילוי הידיעה, זו שאיננה מבקשת להיות מובנת אלא מובנת מאליה.

ואם לא מוצאת את הזמן, להניח את תשומת הלב הזאת, על אותו פן רוחני, הרי שהתפתלויות אלה, המילוליות, לא רק שלא יניחו מרגוע, אלא, כמו יזינו את עצמן, ומשם, עולה אותו חוסר תכלית, ומכאן, בהחלט יכולה לקבל החלטה, ובמובן הזה, מקפידה על התרגולים האלה, ומעלה את חוויותיה, ואם מבקשת לפתוח את יחסיה האינטימיים, טוב אם את אלה, תפתח בפני עצמה, ותגלה בעצמה, את עצמה, כשההדרכה הזו, היא היחידה האפשרית, דרך הכותב הזה, חסר הדעה.

האם יותר ברור?

לאה,
כאן, אם כן, בוחנת את יחסיה עם גופה. במובן הזה, כאשר רוצה פעילות, הדף, זעזוע, במובן הזה של הנכחת הזכר ההולם אותך, נמצאת מחצינה את פניה אלה הזכריות, ונמצאת מי שאת היא פעילה במיוחד, עד כדי משחק המין בו נמצאת השלטת, הקובעת, הלוקחת, ובכך באה אל סיפוקה.

בחינת יחסיה עם גופה איננה אלא התבוננות פשוטה מה רוצה היד לעשות, ולאן הגוף רוצה לפנות.
כאן, אם כן, יוצאת לטייל, במקום לא מוכר, דווקא בעיר, והולכת ברחובות שאיננה מכירה, והולכת אך ורק לשם הליכתה.
אז, נמצאת מגיבה להתכוונותו של הגוף, פונה כפי שהגוף מנחה וממשיכה בדרכה.

אז, יכולה לראות שכאשר רואה פרח, נמצא הגוף מרצונו, מתכופף על מנת להריחו.

תרגיל זה חיוני במיוחד, ונמצאת מוצאת את דרכה רק בדרך הזו הספונטאנית של הגוף, למשך נאמר שעתיים, כך, שכשגומרת לטייל, נמצא הזמן עומד על כחצי שעה לפני רדת הערב.

---

כאן, אם כן, מציאת הזמן לתרגול הזה, כמו גם הקודמים, היא זו שמתבקשת ממך.
ואם נדרשת לשם כך להנכיח את כל עוזה, תוקפה וכובד משקלה, וגם אם כל העולם כולו משחק את הנפגע, לוקחת את הזמן הזה, ובמובן הזה, כך בדיוק כאשר עייפה מכדי לקיים יחסי מין, או בכל פעם שמרגישה שעורקיה נמצאים בחוסר, כמו נשאב ממנה יותר ממה שמשאבת הלב מסוגלת לספק, והעורקים כמו מאבדים מגמישותם שכן, אינם מתרחבים כבעבר.
האדמה, הפוריה, זו שמאפשרת חיים בקרב מעטפת האור שלה, במובן הזה האוויר, ובקרבה, במובן הזה של הצומח, ועל פניה, במובן הזה מאפשרת את החיים האלה על כל שטחי עורה, ואגמיה, וימיה, נמצאת מתקוממת, כאשר נמצאים עורקי יסודותיה, נשאבים שוב ושוב.

אז, במובן הזה של אדמה שמתקוממת, גלי צונאמי נמצאים עולים, ומזכירים לברואי האדמה, את מקומם.

את במובן הזה, האדמה, ולא נדרשת אל הצונאמי, על מנת להביא את נפשך, ולו לרגע אחד של סיפוק, כשהיא עצמה, את עצמך, אדוות הגלים, במובן של רוח על פני תהום שנמצאת מנשבת בעדינות גם על פני האדמה, ולוטפת את לחייך, ומעלה בך את החיוך הפנימי, זה, שמאז ומעולם, נמצא מחבר בינך לבין עצמך, לבין גופך ובמובן הזה למקורך.

עקשות זו כל כך עקרונית, עד שאם נמצאת מיישמת אותה, שמיים חדשים נפתחים לתפישתה, והשקיעה שלעולם מסמלת עזיבה, געגוע, פרידה, אם כן, לא נמצאת מאיימת, ברהב גווניה, אלה העולים מעינייך.

---

כאן, אם כך, טוב לך לזכור שהתעמרות בגופך, במובן של הרחקתו מצרכיו, אינה משרתת אלא את אמונותייך, ואלה בהחלט לרשותך.

תודה לך.

<שלם>

לאה,
כאן, אם כן, בוחנת את יחסיה עם גופה. במובן הזה, כאשר רוצה פעילות, הדף, זעזוע, במובן הזה של הנכחת הזכר ההולם אותך, נמצאת מחצינה את פניה אלה הזכריות, ונמצאת מי שאת היא פעילה במיוחד, עד כדי משחק המין בו נמצאת השלטת, הקובעת, הלוקחת, ובכך באה אל סיפוקה.

בחינת יחסיה עם גופה איננה אלא התבוננות פשוטה מה רוצה היד לעשות, ולאן הגוף רוצה לפנות.
כאן, אם כן, יוצאת לטייל, במקום לא מוכר, דווקא בעיר, והולכת ברחובות שאיננה מכירה, והולכת אך ורק לשם הליכתה.
אז, נמצאת מגיבה להתכוונותו של הגוף, פונה כפי שהגוף מנחה וממשיכה בדרכה.

אז, יכולה לראות שכאשר רואה פרח, נמצא הגוף מרצונו, מתכופף על מנת להריחו.

תרגיל זה חיוני במיוחד, ונמצאת מוצאת את דרכה רק בדרך הזו הספונטאנית של הגוף, למשך נאמר שעתיים, כך, שכשגומרת לטייל, נמצא הזמן עומד על כחצי שעה לפני רדת הערב.

---

כאן, אם כן, מציאת הזמן לתרגול הזה, כמו גם הקודמים, היא זו שמתבקשת ממך.
ואם נדרשת לשם כך להנכיח את כל עוזה, תוקפה וכובד משקלה, וגם אם כל העולם כולו משחק את הנפגע, לוקחת את הזמן הזה, ובמובן הזה, כך בדיוק כאשר עייפה מכדי לקיים יחסי מין, או בכל פעם שמרגישה שעורקיה נמצאים בחוסר, כמו נשאב ממנה יותר ממה שמשאבת הלב מסוגלת לספק, והעורקים כמו מאבדים מגמישותם שכן, אינם מתרחבים כבעבר.
האדמה, הפוריה, זו שמאפשרת חיים בקרב מעטפת האור שלה, במובן הזה האוויר, ובקרבה, במובן הזה של הצומח, ועל פניה, במובן הזה מאפשרת את החיים האלה על כל שטחי עורה, ואגמיה, וימיה, נמצאת מתקוממת, כאשר נמצאים עורקי יסודותיה, נשאבים שוב ושוב.

אז, במובן הזה של אדמה שמתקוממת, גלי צונאמי נמצאים עולים, ומזכירים לברואי האדמה, את מקומם.

את במובן הזה, האדמה, ולא נדרשת אל הצונאמי, על מנת להביא את נפשך, ולו לרגע אחד של סיפוק, כשהיא עצמה, את עצמך, אדוות הגלים, במובן של רוח על פני תהום שנמצאת מנשבת בעדינות גם על פני האדמה, ולוטפת את לחייך, ומעלה בך את החיוך הפנימי, זה, שמאז ומעולם, נמצא מחבר בינך לבין עצמך, לבין גופך ובמובן הזה למקורך.

עקשות זו כל כך עקרונית, עד שאם נמצאת מיישמת אותה, שמיים חדשים נפתחים לתפישתה, והשקיעה שלעולם מסמלת עזיבה, געגוע, פרידה, אם כן, לא נמצאת מאיימת, ברהב גווניה, אלה העולים מעינייך.

---

כאן, אם כך, טוב לך לזכור שהתעמרות בגופך, במובן של הרחקתו מצרכיו, אינה משרתת אלא את אמונותייך, ואלה בהחלט לרשותך.

תודה לך.

<שלם>

צפריר תודה.
נמצאת מתקוממת, כאשר נמצאים עורקי יסודותיה, נשאבים שוב ושוב
מוצאת את עצמי יותר מוכנה לעמוד על שלי, מתי רוצה ואיך, לצערי, עושה זאת בדרך השלילה.
ז"א לא מספיק יודעת מה רוצה, יודעת יותר ויותר מה לא. וכך יוצא שצריכה לעצור את אהובי, ושוב, "לחבל" בקירבה.
לא רוצה לפגוע בו אבל יש דברים שמפריעים לי - כמו ריח זיעה חזק או קוצים דוקרים בפנים, ויש עוד דברים שאניני אוהבת שהוא עושה לי.
העיקר הורא שאיני יודעת מה כן ןששוב עולה חוסר המשיכה שלי אליו.

טוב לך לזכור שהתעמרות בגופך, במובן של הרחקתו מצרכיו, אינה משרתת אלא את אמונותייך
שוב, לעמוד על צרכי זה מרגיש לי כמו ללכת נגד מה שכבר יש, ואין עדיין כל תחליף.

תודה לך.
אני מתחזקת ומתקרבת לעצמי, אהובי לא אוהב לדבר ואני מרגישה כי יש מקום להביע תיסכולים או רצונות.
הוא חושב שוויאגרה תעזור לו לספק אותי, איך אסביר לו שזה לא העניין?

צפריר תודה.
נמצאת מתקוממת, כאשר נמצאים עורקי יסודותיה, נשאבים שוב ושוב
מוצאת את עצמי יותר מוכנה לעמוד על שלי, מתי רוצה ואיך, לצערי, עושה זאת בדרך השלילה.
ז"א לא מספיק יודעת מה רוצה, יודעת יותר ויותר מה לא. וכך יוצא שצריכה לעצור את אהובי, ושוב, "לחבל" בקירבה.
לא רוצה לפגוע בו אבל יש דברים שמפריעים לי - כמו ריח זיעה חזק או קוצים דוקרים בפנים, ויש עוד דברים שאניני אוהבת שהוא עושה לי.
העיקר הורא שאיני יודעת מה כן ןששוב עולה חוסר המשיכה שלי אליו.

טוב לך לזכור שהתעמרות בגופך, במובן של הרחקתו מצרכיו, אינה משרתת אלא את אמונותייך
שוב, לעמוד על צרכי זה מרגיש לי כמו ללכת נגד מה שכבר יש, ואין עדיין כל תחליף.

תודה לך.
אני מתחזקת ומתקרבת לעצמי, אהובי לא אוהב לדבר ואני מרגישה כי יש מקום להביע תיסכולים או רצונות.
הוא חושב שוויאגרה תעזור לו לספק אותי, איך אסביר לו שזה לא העניין?

אהובי לא אוהב לדבר ואני מרגישה כי יש מקום להביע תיסכולים או רצונות
כך גברים - לא אוהבים לדבר.
מרגיעון: מילים יוצרות מציאות

אהובי לא אוהב לדבר ואני מרגישה כי יש מקום להביע תיסכולים או רצונות
כך גברים - לא אוהבים לדבר.
מרגיעון: מילים יוצרות מציאות

לאה,
איך אסביר לו שזה לא העניין?

במובן הזה, איך תסבירי לעצמך שזה לא העניין.
לא ריח הזיעה, לא הקוצים בפנים, ולא הגבר הספציפי הזה, או כל גבר אחר.
אלא, העניין הוא בינך לבין גופך.

כאשר משליכה עליו את חוסר היכולת שלך להשתחרר מהבחינה הזו של שחרור הגוף להנאותיו, אין כל סיכוי שהוא, יהיה זה אשר יהיה, יהיה מתאים לכך, אלא, כפי שקורה עכשיו, הוא, נמצא לכאורה הסיבה לכך שאת לא מרוצה.
אז, כמו מסירה אחריות מעלייך ומותירה אותה בידיו.

אז, נמצא הוא מאמין ל"פרסומות" במובן הזה של אמונות ההמון, שזיקפה, היא העניין, ואת נמצאת נתפשת לאמונות ההמון שהתנהגות הגבר - היא העניין.

לכן, טוב אם מניחה לו, במובן הזה מהבחינה המינית, ונמצאת כמו לומדת מחדש את גופך, במובן הזה של חקירה עצמית, ויכולת לענג את עצמך, אם בעזרת ידייך או בעזרת כל מה שעולה על דמיונך.

כאן, יכולה גם לבקש אחר אותו מורה דמיוני, אותו מאהב אולטימטיבי, שיעזור למי שאת היא להשתחרר מחוסר הסיפוק, ובמובן הזה נוהה אחר התנהגות כובשת, לוקחת, מצווה, שכן אז, אותה התמסרות נכפית על מי שאת היא, ובמובן הזה, אם כן, מחפשת התמסרות מתוך כניעה.

כאן, אין כל פסול בכך, שכן, היבט זה של כניעה והתמסרות בהחלט נמצא כהיבט קיים בכל נפש באשר היא, ומכאן, לעתים קרובות, לאו דווקא בפן המיני, נמצא הקורבן, מאמין שכפייה, במובן הזה של תנאים חיצוניים המביאים חוסר אונים, הוא הבסיס להתמסרות, הוא הבסיס לקרבה, הוא הבסיס לשינוי.

כאן, אם כן, על פני להתכחש לפנים אלה, נמצאת מתבוננת באלה, ויכולה גם להתבונן על אלה כאשר מתבוננת על אותם רצונות כמוסים ברמה הזו של פנטזיה.

---

על מנת להתקרב אצל גופך, נמצאת קשובה לגופך, ברמה הזו של אותם תרגילים שניתנו עד כאן.

כאשר מסרבת לתירגולים אלה, או להתקרבות אצל גופך, הפליאה היא לא על כך שגופך אינו מספק אותך, אלא, על כך שנמצא גופך, ממלא בנדיבות ובאדיקות אחר גחמותייך.
כך מקיימת את העקשות הזו, לאחוז בתסכול, בחוסר הסיפוק, ובמובן הזה, כמו מניחה היטב את המוקשים בטרם יוצאת אל המרחב, כך שיודעת מראש, שאכזבה תבוא, ובכך תגשים את המהלך שכל כולו, הוא אכזבה הרודפת אכזבה, כששרשרת זו של אכזבות מהווה בעבורך - הגשמה.

---

שוב, הוא לא העניין.

גופך, את, ומה שביניכם - זה העניין.

האם ברור עד כאן?

לאה,
איך אסביר לו שזה לא העניין?

במובן הזה, איך תסבירי לעצמך שזה לא העניין.
לא ריח הזיעה, לא הקוצים בפנים, ולא הגבר הספציפי הזה, או כל גבר אחר.
אלא, העניין הוא בינך לבין גופך.

כאשר משליכה עליו את חוסר היכולת שלך להשתחרר מהבחינה הזו של שחרור הגוף להנאותיו, אין כל סיכוי שהוא, יהיה זה אשר יהיה, יהיה מתאים לכך, אלא, כפי שקורה עכשיו, הוא, נמצא לכאורה הסיבה לכך שאת לא מרוצה.
אז, כמו מסירה אחריות מעלייך ומותירה אותה בידיו.

אז, נמצא הוא מאמין ל"פרסומות" במובן הזה של אמונות ההמון, שזיקפה, היא העניין, ואת נמצאת נתפשת לאמונות ההמון שהתנהגות הגבר - היא העניין.

לכן, טוב אם מניחה לו, במובן הזה מהבחינה המינית, ונמצאת כמו לומדת מחדש את גופך, במובן הזה של חקירה עצמית, ויכולת לענג את עצמך, אם בעזרת ידייך או בעזרת כל מה שעולה על דמיונך.

כאן, יכולה גם לבקש אחר אותו מורה דמיוני, אותו מאהב אולטימטיבי, שיעזור למי שאת היא להשתחרר מחוסר הסיפוק, ובמובן הזה נוהה אחר התנהגות כובשת, לוקחת, מצווה, שכן אז, אותה התמסרות נכפית על מי שאת היא, ובמובן הזה, אם כן, מחפשת התמסרות מתוך כניעה.

כאן, אין כל פסול בכך, שכן, היבט זה של כניעה והתמסרות בהחלט נמצא כהיבט קיים בכל נפש באשר היא, ומכאן, לעתים קרובות, לאו דווקא בפן המיני, נמצא הקורבן, מאמין שכפייה, במובן הזה של תנאים חיצוניים המביאים חוסר אונים, הוא הבסיס להתמסרות, הוא הבסיס לקרבה, הוא הבסיס לשינוי.

כאן, אם כן, על פני להתכחש לפנים אלה, נמצאת מתבוננת באלה, ויכולה גם להתבונן על אלה כאשר מתבוננת על אותם רצונות כמוסים ברמה הזו של פנטזיה.

---

על מנת להתקרב אצל גופך, נמצאת קשובה לגופך, ברמה הזו של אותם תרגילים שניתנו עד כאן.

כאשר מסרבת לתירגולים אלה, או להתקרבות אצל גופך, הפליאה היא לא על כך שגופך אינו מספק אותך, אלא, על כך שנמצא גופך, ממלא בנדיבות ובאדיקות אחר גחמותייך.
כך מקיימת את העקשות הזו, לאחוז בתסכול, בחוסר הסיפוק, ובמובן הזה, כמו מניחה היטב את המוקשים בטרם יוצאת אל המרחב, כך שיודעת מראש, שאכזבה תבוא, ובכך תגשים את המהלך שכל כולו, הוא אכזבה הרודפת אכזבה, כששרשרת זו של אכזבות מהווה בעבורך - הגשמה.

---

שוב, הוא לא העניין.

גופך, את, ומה שביניכם - זה העניין.

האם ברור עד כאן?

פלוני,
כך גברים - לא אוהבים לדבר.
זאת אמונת ההמון, ואין הדברים כך.
שכן, גברים הם בני אדם.
ובמובן הזה של לדבר, כל מי שיש מי שיקשיב לדבריו - אוהב לדבר.

גברים, נשים, ילדים - ככל האדם.

פלוני,
כך גברים - לא אוהבים לדבר.
זאת אמונת ההמון, ואין הדברים כך.
שכן, גברים הם בני אדם.
ובמובן הזה של לדבר, כל מי שיש מי שיקשיב לדבריו - אוהב לדבר.

גברים, נשים, ילדים - ככל האדם.

איזה כיף שיש מקום לשתף...לפרוק...
אני ובן זוגי מקסים בקרוב ממסדים את הקשר (לא מזמן העניין יצא לתקשורת ויש שמחה והילולה מסביבינו...), קשר נפלא של כשנתיים, עם חברות טובה והרבה שמחה והומור. לחצי טרום חתונה, אני מאמינה, מעלים כל מיני דברים במינונים ובאינטנסיביות שונה מקודם...וגם במיטה.
מאז תחילת הקשר, זה כמעט שנתיים, ברור לי שאני יותר מינית ממנו, כלומר, יותר יוזמת, מדברת על מין, משקיעה, והוא יותר עצור ממני, אם כי מראה לי אהבה וחיבוקים ללא סוף. כשאנחנו עושים אהבה הסקס נהדר. לאחרונה מצאתי את עצמי מבקשת יותר, מסבירה, לפעמים מתייאשת. קצת מבקרת אותו... לפני כמה ימים העניין עלה שוב ושוחחנו, והוא הודה בפניי שרוב הזמן הוא מרגיש שאני מבקרת אותו ומלחיצה אותו, והוא מוצא את עצמו הרבה פחות משוחרר ממה שהכיר את עצמו קודם וגם עם נשים אחרות, מרגיש פחות "גבר" לידי, לא מצליח להיות מיני כפי שהיה אתי בהתחלה... עם כל זה, ברור לו שהוא נמשך אליי ובעיקר מאוד מאוד אוהב. וברור לו שאני האישה של חייו.

ואני מרגישה נורא.
נורא.
עצוב לי נורא. מדכא לי.
בגלל איך שהוא מרגיש.
בגלל שאני גרמתי לו להרגיש ככה.
בגלל שלא "התאפקתי" ולא אמרתי את שלי באופן קצת יותר סבלני ורגיש.
בגלל שהייתי קצת בהמה.
בגלל שיש בי, יחד עם הכל, קצת כעס (ממש לא מוצדק) שהוא ככה נלחץ במקום להיות "גבר" ולספק את הצרכים שלי.וגם בגלל זה מרגישה רע...
ו...מה עושים?
איך משנים דבר כזה?
מין זה דבר כל כך בסיסי, ועם זאת כל כך רגיש, ואני יודעת שהשפה היחידה במין היא שפה של אהבה וקבלה. אחרת כלום לא עובד. ואולי הרסתי?
סירסתי את האיש שאני בוחרת לחיות איתו?
ואיך יהיה לנו קשר טוב עכשיו?
איך ממשיכים להתלהב מענייני חתונה ביחד?
ומה עם מין?
והאם אני יכולה פשוט להיות אני או שצריך ללכת על ביצים כשזה מגיע למיטה? למה שזה יצליח לי?
ומתי אני אהיה "אני" במיטה וזהו?

רעיון?..
העצובה והמסרסת.

איזה כיף שיש מקום לשתף...לפרוק...
אני ובן זוגי מקסים בקרוב ממסדים את הקשר (לא מזמן העניין יצא לתקשורת ויש שמחה והילולה מסביבינו...), קשר נפלא של כשנתיים, עם חברות טובה והרבה שמחה והומור. לחצי טרום חתונה, אני מאמינה, מעלים כל מיני דברים במינונים ובאינטנסיביות שונה מקודם...וגם במיטה.
מאז תחילת הקשר, זה כמעט שנתיים, ברור לי שאני יותר מינית ממנו, כלומר, יותר יוזמת, מדברת על מין, משקיעה, והוא יותר עצור ממני, אם כי מראה לי אהבה וחיבוקים ללא סוף. כשאנחנו עושים אהבה הסקס נהדר. לאחרונה מצאתי את עצמי מבקשת יותר, מסבירה, לפעמים מתייאשת. קצת מבקרת אותו... לפני כמה ימים העניין עלה שוב ושוחחנו, והוא הודה בפניי שרוב הזמן הוא מרגיש שאני מבקרת אותו ומלחיצה אותו, והוא מוצא את עצמו הרבה פחות משוחרר ממה שהכיר את עצמו קודם וגם עם נשים אחרות, מרגיש פחות "גבר" לידי, לא מצליח להיות מיני כפי שהיה אתי בהתחלה... עם כל זה, ברור לו שהוא נמשך אליי ובעיקר מאוד מאוד אוהב. וברור לו שאני האישה של חייו.

ואני מרגישה נורא.
נורא.
עצוב לי נורא. מדכא לי.
בגלל איך שהוא מרגיש.
בגלל שאני גרמתי לו להרגיש ככה.
בגלל שלא "התאפקתי" ולא אמרתי את שלי באופן קצת יותר סבלני ורגיש.
בגלל שהייתי קצת בהמה.
בגלל שיש בי, יחד עם הכל, קצת כעס (ממש לא מוצדק) שהוא ככה נלחץ במקום להיות "גבר" ולספק את הצרכים שלי.וגם בגלל זה מרגישה רע...
ו...מה עושים?
איך משנים דבר כזה?
מין זה דבר כל כך בסיסי, ועם זאת כל כך רגיש, ואני יודעת שהשפה היחידה במין היא שפה של אהבה וקבלה. אחרת כלום לא עובד. ואולי הרסתי?
סירסתי את האיש שאני בוחרת לחיות איתו?
ואיך יהיה לנו קשר טוב עכשיו?
איך ממשיכים להתלהב מענייני חתונה ביחד?
ומה עם מין?
והאם אני יכולה פשוט להיות אני או שצריך ללכת על ביצים כשזה מגיע למיטה? למה שזה יצליח לי?
ומתי אני אהיה "אני" במיטה וזהו?

רעיון?..
העצובה והמסרסת.

היי מותק
מזל"ט על החתונה המתקרבת
יש לי חדשות טובות: יהיה טוב
כבר טוב
<כמו שקט קטית אומרת, יש לי אהבה והיא תתנפח>

מאז תחילת הקשר, זה כמעט שנתיים, ברור לי שאני יותר מינית ממנו

חבל. שום דבר לא ברור. גם הוא מיני. צריך רק להעיר את היצר שלו ולהוריד את העכבות



_והאם אני יכולה פשוט להיות אני או שצריך ללכת על ביצים כשזה מגיע למיטה? למה שזה יצליח לי?
ומתי אני אהיה "אני" במיטה וזהו?_
הכיטוב שתהיי את. לא שווה להיות מישהי אחרת, גם ככה זה לא יצליח
תהיי את, לעולם את, רק את

שתפי קצת בפרטים,
איך את יוזמת?

היי מותק
מזל"ט על החתונה המתקרבת
יש לי חדשות טובות: יהיה טוב
כבר טוב
<כמו שקט קטית אומרת, יש לי אהבה והיא תתנפח>

מאז תחילת הקשר, זה כמעט שנתיים, ברור לי שאני יותר מינית ממנו

חבל. שום דבר לא ברור. גם הוא מיני. צריך רק להעיר את היצר שלו ולהוריד את העכבות



_והאם אני יכולה פשוט להיות אני או שצריך ללכת על ביצים כשזה מגיע למיטה? למה שזה יצליח לי?
ומתי אני אהיה "אני" במיטה וזהו?_
הכיטוב שתהיי את. לא שווה להיות מישהי אחרת, גם ככה זה לא יצליח
תהיי את, לעולם את, רק את

שתפי קצת בפרטים,
איך את יוזמת?

אהלן,
הדיונים פה מרתקים. לצערי, לא יכולה להרחיב אבל לפחות אתן המלצה קטנה.
ל גייייי ולאה יעניין לקרוא את "סוד הקשר הזוגי" של עמוס וצפי צור. יש שם לפחות 2 פרקים על זוגיות ומיניות.
קריא, פשוט ומרענן.

אהלן,
הדיונים פה מרתקים. לצערי, לא יכולה להרחיב אבל לפחות אתן המלצה קטנה.
ל גייייי ולאה יעניין לקרוא את "סוד הקשר הזוגי" של עמוס וצפי צור. יש שם לפחות 2 פרקים על זוגיות ומיניות.
קריא, פשוט ומרענן.

קט-קטית תודה, אני רוצה נורא להאמין שאת צודקת וגם הראש אומר את זה.
עכשיו יש מין ריחוק מוזר, של פוסט-ויכוח, אבל מסוג כזה לא נעים. כזה שגורם לפקפק ברגש. ביכולת להרגיש כמו קודם...אליו ובעיקר סתם להרגיש. בטח זה בגלל לחץ. לא יודעת. אף פעם לא התחתנתי קודם.
אפילו עכשיו עם כל המזל-טובים מבחוץ אני מרגישה מנותקת, שזה בכלל לא שלי, לא שמחה....גם לא לא-שמחה, סתם כבד ומנותק לי.
שאלת איך אני יוזמת...פשוט בליטופים, בלהגיד שאני רוצה, בהתנהגות עולצת במיטה...כאלו דברים. לא חשבתי על משהו אחר...

ענת ב פ אני בהחלט אשאיל את הספר! תודה!!
עכשיו הוא הלך לישון, פעם ראשונה בשנתיים האלה שלא בדיוק יחד אתי, נרדמים מחובקים.... בכלל לא שמתי לב לזה עד עכשיו. מה, ככה זה חיי נישואים? אני חיה פה בסרט, מה?....
יש כאב בהתפכחות, במציאות, שהיא פשוט מה שהיא. ומה שעושים אותה...
המממ.

גיייייי

קט-קטית תודה, אני רוצה נורא להאמין שאת צודקת וגם הראש אומר את זה.
עכשיו יש מין ריחוק מוזר, של פוסט-ויכוח, אבל מסוג כזה לא נעים. כזה שגורם לפקפק ברגש. ביכולת להרגיש כמו קודם...אליו ובעיקר סתם להרגיש. בטח זה בגלל לחץ. לא יודעת. אף פעם לא התחתנתי קודם.
אפילו עכשיו עם כל המזל-טובים מבחוץ אני מרגישה מנותקת, שזה בכלל לא שלי, לא שמחה....גם לא לא-שמחה, סתם כבד ומנותק לי.
שאלת איך אני יוזמת...פשוט בליטופים, בלהגיד שאני רוצה, בהתנהגות עולצת במיטה...כאלו דברים. לא חשבתי על משהו אחר...

ענת ב פ אני בהחלט אשאיל את הספר! תודה!!
עכשיו הוא הלך לישון, פעם ראשונה בשנתיים האלה שלא בדיוק יחד אתי, נרדמים מחובקים.... בכלל לא שמתי לב לזה עד עכשיו. מה, ככה זה חיי נישואים? אני חיה פה בסרט, מה?....
יש כאב בהתפכחות, במציאות, שהיא פשוט מה שהיא. ומה שעושים אותה...
המממ.

גיייייי

גייייייייייייייייייייייייייי
יקירתי
נשמע לי ששניכם בפיק הברכיים שלפני החתונה
מוכר ומובן ובעוד חודש תצחקו על זה
לנשום עמוק ולחייך (-:
בקשר למה שקורה במיטה: להוריד את הלחץ.
לא לצפות, הציפיה יוצרת מתח, והמתח מסרס אותו.
הרי ברור לנו שאהובך לא יהפוך בין רגע ליוזם ופעיל,
בטח לא במצב בו הוא מרגיש שסוג של "בוחנים" אותו,
רוצים לראות אם הוא באמת רוצה, אוהב, מיני.
כמו שאני רואה את התמונה,
העובדה שהיית יוזמת פעילה ומינית,
היא שהותירה את האחריות על חיי המין שלכם בידייך בלבד.
לא יעזור לזרוק את האחריות הזאת עליו בבת אחת,
כי מזה רק נלחצים ומסתגרים.
הגבריות שלך, היוזמה שלך, לאט לאט דחו את הגבריות שלו לפינה.
השאלה - איך לקרוא לה, שתצא מהפינה, תגיח לאור,
תנשום אויר ותתעורר מחדש?
קודם כל תעירי את האישה שבך


איך אני יוזמת...פשוט בליטופים, בלהגיד שאני רוצה, בהתנהגות עולצת במיטה

ליטופים - מצויין, לחזק
להגיד שאני רוצה - תגידי שהתגעגעת, אבל גם זה מבחינתך שיהיה המנוס האחרון
נסי יותר לפתות, פחות "להציב עובדות" ("בא לי")
שחקי איתו כך שירגיש כאילו הוא יזם P-:
ואחרי שיזום תשתדלי לעשות חיים במיטה ותשבחי אותו כל היום למחרת
(היה לי כיף אתמול בלילה, אני שמחה שהתחלת איתי כי כ"כ נהניתי וכו',
נתת לי את אחת האורגזמות הטובות בחיי - אוי, נראה לי נסחפתי קלות חחחח )

את כ"כ צודקת בזה ש

מין זה דבר כל כך בסיסי, ועם זאת כל כך רגיש, ואני יודעת שהשפה היחידה במין היא שפה של אהבה וקבלה.

מרגש לאללה!
אז על פני לחפש אהבה וקבלה אצלו...
תתני לעצמך אהבה וקבלה
ואז תתני גם לו אהבה וקבלה.
הייתי ממליצה לך להתבונן בנשיות שלך
ולחזק את האנרגיה הנשית.
אם יש לך ביציות, את יכולה גם לשחק עם עצמך במיטה,
ללטף את עצמך - תראי מה זה עושה לו, איך הוא מגיב.

הכי חשוב - עזבי אותך משיחות ארוכות ומעמיקות שגורמות לו לחפש תירוצים
ולהראות לך איפה את לא בסדר, ובכך שניכם יוצאים לא בסדר,
את מאשימה אותו, הוא מאשים אותך.
פשוט תשחררי את המיניות הנשית שבך והיא כבר תנסה להעיר את המיניות הגברית שלו.
דברי איתו בליטופים, כמו שאת יודעת.
מציעה לך יותר לגעת בו בעדינות במהלך היום, ללטף ולנשק.
יש הרבה סקס לפני שמגיעים למיטה, אולי כדאי להתמקד בו, מה נראה לך?

גייייייייייייייייייייייייייי
יקירתי
נשמע לי ששניכם בפיק הברכיים שלפני החתונה
מוכר ומובן ובעוד חודש תצחקו על זה
לנשום עמוק ולחייך (-:
בקשר למה שקורה במיטה: להוריד את הלחץ.
לא לצפות, הציפיה יוצרת מתח, והמתח מסרס אותו.
הרי ברור לנו שאהובך לא יהפוך בין רגע ליוזם ופעיל,
בטח לא במצב בו הוא מרגיש שסוג של "בוחנים" אותו,
רוצים לראות אם הוא באמת רוצה, אוהב, מיני.
כמו שאני רואה את התמונה,
העובדה שהיית יוזמת פעילה ומינית,
היא שהותירה את האחריות על חיי המין שלכם בידייך בלבד.
לא יעזור לזרוק את האחריות הזאת עליו בבת אחת,
כי מזה רק נלחצים ומסתגרים.
הגבריות שלך, היוזמה שלך, לאט לאט דחו את הגבריות שלו לפינה.
השאלה - איך לקרוא לה, שתצא מהפינה, תגיח לאור,
תנשום אויר ותתעורר מחדש?
קודם כל תעירי את האישה שבך


איך אני יוזמת...פשוט בליטופים, בלהגיד שאני רוצה, בהתנהגות עולצת במיטה

ליטופים - מצויין, לחזק
להגיד שאני רוצה - תגידי שהתגעגעת, אבל גם זה מבחינתך שיהיה המנוס האחרון
נסי יותר לפתות, פחות "להציב עובדות" ("בא לי")
שחקי איתו כך שירגיש כאילו הוא יזם P-:
ואחרי שיזום תשתדלי לעשות חיים במיטה ותשבחי אותו כל היום למחרת
(היה לי כיף אתמול בלילה, אני שמחה שהתחלת איתי כי כ"כ נהניתי וכו',
נתת לי את אחת האורגזמות הטובות בחיי - אוי, נראה לי נסחפתי קלות חחחח )

את כ"כ צודקת בזה ש

מין זה דבר כל כך בסיסי, ועם זאת כל כך רגיש, ואני יודעת שהשפה היחידה במין היא שפה של אהבה וקבלה.

מרגש לאללה!
אז על פני לחפש אהבה וקבלה אצלו...
תתני לעצמך אהבה וקבלה
ואז תתני גם לו אהבה וקבלה.
הייתי ממליצה לך להתבונן בנשיות שלך
ולחזק את האנרגיה הנשית.
אם יש לך ביציות, את יכולה גם לשחק עם עצמך במיטה,
ללטף את עצמך - תראי מה זה עושה לו, איך הוא מגיב.

הכי חשוב - עזבי אותך משיחות ארוכות ומעמיקות שגורמות לו לחפש תירוצים
ולהראות לך איפה את לא בסדר, ובכך שניכם יוצאים לא בסדר,
את מאשימה אותו, הוא מאשים אותך.
פשוט תשחררי את המיניות הנשית שבך והיא כבר תנסה להעיר את המיניות הגברית שלו.
דברי איתו בליטופים, כמו שאת יודעת.
מציעה לך יותר לגעת בו בעדינות במהלך היום, ללטף ולנשק.
יש הרבה סקס לפני שמגיעים למיטה, אולי כדאי להתמקד בו, מה נראה לך?

וואו קט-קטית, איכשהוא רק עכשיו התפניתי לראות מה כתבת, כל מילה מלמיליאן. כל עצה כדור קוקוס ודבש במי וורדים... D-:
כל כך צדקת.
שקעתי לחרדות טרום-חתונה במשך כשבוע (עכשיו אני כותבת את זה כי אני אכן בשלב שיכולה לצחוק על זה...) והוא היה פשוט מתוק ומופלא, היה שם אתי ברגעי קוצר נשימה וניסה להרגיע אבל גם לא הסתיר את חרדותיו שלו (מה שהכי הרגיע אותי...). כמובן שסקס לא היה בימים האלו, אבל אח"כ פשוט הצלחתי להניח לעצמי, לקבל את החרדות ולחשוב קצת רוחנית על החיבור הזה שהולך להיות בינינו, על הדינאמיות שבהתפתחות המשותפת. ונרגעתי אחרי שבוע.
ואז יצא שגם הנחתי לעצמי במיטה, או כמו שהצעת: תתני לעצמך אהבה וקבלה ואז תתני גם לו אהבה וקבלה
פשוט תשחררי את המיניות הנשית שבך והיא כבר תנסה להעיר את המיניות הגברית שלו. וזה כנראה מה שעשיתי בלי לשים לב..
והסקס חזר...קצת אחר, עדין ומהוסס בתחילה, ודי מהר אחר כך - משובח מתמיד. פשוט חזרה לו זקפה אחרת, גברית מתמיד וכזו שיש לה מרחב מספק (:
והאמת היא שבלי לשים לב זה גם שחרר אותי.
יש משהו מעייף (ואצלי זה לא היה במודע...) בלהיות היוזמת.
תודה. תודה.
הכי חשוב - עזבי אותך משיחות ארוכות ומעמיקות שגורמות לו לחפש תירוצים
אוי אוי כמה נכון...יש דברים שהגוף והשקט מדברים כ"כ הרבה יותר טוב...

אני מחבקת אותך על מילותייך (יצא לי לבדוק אותן פוסט-פריורית...תענוג)

וואו קט-קטית, איכשהוא רק עכשיו התפניתי לראות מה כתבת, כל מילה מלמיליאן. כל עצה כדור קוקוס ודבש במי וורדים... D-:
כל כך צדקת.
שקעתי לחרדות טרום-חתונה במשך כשבוע (עכשיו אני כותבת את זה כי אני אכן בשלב שיכולה לצחוק על זה...) והוא היה פשוט מתוק ומופלא, היה שם אתי ברגעי קוצר נשימה וניסה להרגיע אבל גם לא הסתיר את חרדותיו שלו (מה שהכי הרגיע אותי...). כמובן שסקס לא היה בימים האלו, אבל אח"כ פשוט הצלחתי להניח לעצמי, לקבל את החרדות ולחשוב קצת רוחנית על החיבור הזה שהולך להיות בינינו, על הדינאמיות שבהתפתחות המשותפת. ונרגעתי אחרי שבוע.
ואז יצא שגם הנחתי לעצמי במיטה, או כמו שהצעת: תתני לעצמך אהבה וקבלה ואז תתני גם לו אהבה וקבלה
פשוט תשחררי את המיניות הנשית שבך והיא כבר תנסה להעיר את המיניות הגברית שלו. וזה כנראה מה שעשיתי בלי לשים לב..
והסקס חזר...קצת אחר, עדין ומהוסס בתחילה, ודי מהר אחר כך - משובח מתמיד. פשוט חזרה לו זקפה אחרת, גברית מתמיד וכזו שיש לה מרחב מספק (:
והאמת היא שבלי לשים לב זה גם שחרר אותי.
יש משהו מעייף (ואצלי זה לא היה במודע...) בלהיות היוזמת.
תודה. תודה.
הכי חשוב - עזבי אותך משיחות ארוכות ומעמיקות שגורמות לו לחפש תירוצים
אוי אוי כמה נכון...יש דברים שהגוף והשקט מדברים כ"כ הרבה יותר טוב...

אני מחבקת אותך על מילותייך (יצא לי לבדוק אותן פוסט-פריורית...תענוג)

(())(())

(())(())

איזה כיף לראות שהדף שלי קיבל חיים בצורה של שיתוף ועזרה בלי שנתפלים לתחת שלי D-: אני ממש שמחה. גייייייי, ז"א שכבר התחתנתם? מזל טוב!

איזה כיף לראות שהדף שלי קיבל חיים בצורה של שיתוף ועזרה בלי שנתפלים לתחת שלי D-: אני ממש שמחה. גייייייי, ז"א שכבר התחתנתם? מזל טוב!

רק למען השם אל תכניסו למיטה מנוף

D-:

רק למען השם אל תכניסו למיטה מנוף

D-:

כל עצה כדור קוקוס ודבש במי וורדים
איזה דימוי מלבב (-:

אני רק רוצה להוסיף עוד משהו קטן על דבריה הנהדרים של קט קטית
טרום חתונה זה באמת תקופה מאד מאד מאד מלחיצה ומעלה את כל השאלות הקיומיות שאפשר להעלות על הדעת (אני רבתי עם בעלי בבקר שלפני החתונה ולרגע רציתי לא לבוא...). זה בסדר וזה עובר והופך לתקופה של שכרון חושים של אחרי...
אני חושבת שהייתי מניחה כרגע לעיסוק במיניות בצורה פטאלית כזו ופשוט לנסות בתקופה הזו לשחרר ולזרום עם מה שיש. לא שהשאלות שאת מעלה לא משמעותיות - להפך, אבל יהיה להם אולי יותר מקום אצל שניכם כשתהיו אחרי.

והסקס חזר...קצת אחר, עדין ומהוסס בתחילה, ודי מהר אחר כך - משובח מתמיד. פשוט חזרה לו זקפה אחרת, גברית מתמיד

כל עצה כדור קוקוס ודבש במי וורדים
איזה דימוי מלבב (-:

אני רק רוצה להוסיף עוד משהו קטן על דבריה הנהדרים של קט קטית
טרום חתונה זה באמת תקופה מאד מאד מאד מלחיצה ומעלה את כל השאלות הקיומיות שאפשר להעלות על הדעת (אני רבתי עם בעלי בבקר שלפני החתונה ולרגע רציתי לא לבוא...). זה בסדר וזה עובר והופך לתקופה של שכרון חושים של אחרי...
אני חושבת שהייתי מניחה כרגע לעיסוק במיניות בצורה פטאלית כזו ופשוט לנסות בתקופה הזו לשחרר ולזרום עם מה שיש. לא שהשאלות שאת מעלה לא משמעותיות - להפך, אבל יהיה להם אולי יותר מקום אצל שניכם כשתהיו אחרי.

והסקס חזר...קצת אחר, עדין ומהוסס בתחילה, ודי מהר אחר כך - משובח מתמיד. פשוט חזרה לו זקפה אחרת, גברית מתמיד

אחלה ניק: _זקפה אחרת
P-:

אחלה ניק: _זקפה אחרת
P-:

לכל המופלאים פה,
אז עדיין לא התחתנתי, אצלי הכל עולה ויורד ועולה ויורד, משמחה והתרגשות ללחץ לדיכאון קל ולניתוק ולרצון לבכות ואולי בכלל לבטל ולמה כל זה....ובכלל ההכנות המטורפות האלה לאירוע של ערב אחד...ההחלטה להתחתן זה קצת קצת כמו לנסוע למקום חדש בחו"ל, אבל כל ההתעסקות סביב החתונה זה כמו שבמקום להנות מהנופים ולתת להם לשחק בי בפנים וללמוד על עצמי ועל שותפי לטיול המרגש הזה, אני מתעסקת בכל מיני שטויות כמו הצבע של התרמיל או מספר האנשים שבאו לראות אותי מטיילת....
ואני בתוכי חסרת אנרגיות להתעסק עם כל מה שבחוץ, וכל כך עסוקה בטיול הזה שאני מטיילת בתתוך עצמי, בנופים, בהאם הוא באמת מטייל אתי או רק עוזר לי לסחוב את הדברים, האם הוא רואה את קסם הנופים או מתרכז בלהספיק להגיע...
והמחשבות לא עוזבות אותי, אני נעשית אובססיבית אפילו יותר מהרגיל (לא חסר), לא מצליחה לחלץ אותנו מריבים, והכי מבאס זה ששוב, הדברים לא מדלגים על המיטה.
ואני מבינה שאנחנו לא מהזוגות האלה שיכולים לעשות make-up sex....הלוואי ויכולנו, אני מקנאה בזוגות האלה.
אצלינו כשלא מספיק רגוע הסקס הופך למשהו כבד ומלחיץ, אני נכנסת למקום ביקורתי ומתוסכל בתוך תוכי, מנסה מאוד שלא לסרס אותו אבל שוב כועסת....מעגל הכעס הזה כמעט אוטומאטי, לא מצליחה לדבר אותו, עצובה בתוך תוכי שהכל אצלי בפנים מתורגם לביקורת במקום לאהוב, לקבל, לדבר את שפת האהבה...ואז אני חושבת שאולי אני לא אוהבת מספיק? למה לא מרגישה אליו כלום עכשיו? איפה התשוקה?.....אנחנו לא אמורים עכשיו להזדיין כשפנפנים?....
מפחדת מההחלטה. מהחתונה. מפחדת שהרגשות ישתלטו עליי ולא אמצא בעצמי את הרוגעואת אורך הרוח להבין, לקבל, לחכות, לנשום, לתת לעצמי להרגיש מה שאני מרגישה ולתת לזה לעבור.
כל דבר נראה לי סימן. כתובת על הקיר. והיא מופיעה בכל פעם שיש נוף חדש בדרך, משחיתה את היופי הטבעי, מסכלת ומפחידה....
אוף.

לכל המופלאים פה,
אז עדיין לא התחתנתי, אצלי הכל עולה ויורד ועולה ויורד, משמחה והתרגשות ללחץ לדיכאון קל ולניתוק ולרצון לבכות ואולי בכלל לבטל ולמה כל זה....ובכלל ההכנות המטורפות האלה לאירוע של ערב אחד...ההחלטה להתחתן זה קצת קצת כמו לנסוע למקום חדש בחו"ל, אבל כל ההתעסקות סביב החתונה זה כמו שבמקום להנות מהנופים ולתת להם לשחק בי בפנים וללמוד על עצמי ועל שותפי לטיול המרגש הזה, אני מתעסקת בכל מיני שטויות כמו הצבע של התרמיל או מספר האנשים שבאו לראות אותי מטיילת....
ואני בתוכי חסרת אנרגיות להתעסק עם כל מה שבחוץ, וכל כך עסוקה בטיול הזה שאני מטיילת בתתוך עצמי, בנופים, בהאם הוא באמת מטייל אתי או רק עוזר לי לסחוב את הדברים, האם הוא רואה את קסם הנופים או מתרכז בלהספיק להגיע...
והמחשבות לא עוזבות אותי, אני נעשית אובססיבית אפילו יותר מהרגיל (לא חסר), לא מצליחה לחלץ אותנו מריבים, והכי מבאס זה ששוב, הדברים לא מדלגים על המיטה.
ואני מבינה שאנחנו לא מהזוגות האלה שיכולים לעשות make-up sex....הלוואי ויכולנו, אני מקנאה בזוגות האלה.
אצלינו כשלא מספיק רגוע הסקס הופך למשהו כבד ומלחיץ, אני נכנסת למקום ביקורתי ומתוסכל בתוך תוכי, מנסה מאוד שלא לסרס אותו אבל שוב כועסת....מעגל הכעס הזה כמעט אוטומאטי, לא מצליחה לדבר אותו, עצובה בתוך תוכי שהכל אצלי בפנים מתורגם לביקורת במקום לאהוב, לקבל, לדבר את שפת האהבה...ואז אני חושבת שאולי אני לא אוהבת מספיק? למה לא מרגישה אליו כלום עכשיו? איפה התשוקה?.....אנחנו לא אמורים עכשיו להזדיין כשפנפנים?....
מפחדת מההחלטה. מהחתונה. מפחדת שהרגשות ישתלטו עליי ולא אמצא בעצמי את הרוגעואת אורך הרוח להבין, לקבל, לחכות, לנשום, לתת לעצמי להרגיש מה שאני מרגישה ולתת לזה לעבור.
כל דבר נראה לי סימן. כתובת על הקיר. והיא מופיעה בכל פעם שיש נוף חדש בדרך, משחיתה את היופי הטבעי, מסכלת ומפחידה....
אוף.

גיייייי היקרה,
הזמן הזה של לפני החתונה הוא אינטנסיבי, אבל הוא כמובן רק משקף בעצמה רבה יותר את מה שתמיד. וכמו תמיד, יש לך ברירה - להמשיך להיכנס למקומות של ביקורת וכעס, או לראות את הדברים הטובים, להיצמד אליהם, לפעול דרכם ולהאיר בעזרתם את הקשר כולו (עם עצמך, עם בחיר לבך, עם העולם).
אני לא רואה כל-כך את הקשר למיטה - זה פשוט עוד שדה של התרחשות זוגית - והעצה שאני עומדת לתת לך ממש לא קשורה למיטה. אני מציעה לך בחום ללמד את עצמך - עדיף עם עזרה חיצונית - לוותר על המקומות הלא-בונים האלה (שבגללם לא מצליחה לחלץ אותנו מריבים). למשל בעזרת העבודה של ביירון קייטי, לימודי ימימה, 100 אחוז אחריות, יעוץ הדדי, לואיז היי, הפורום של לנדמרק או כל דבר אחר שאת מתחוברת אליו ויכול לתת לך כלים לשנות.
מאלחת לך שבעוד זמן-מה, אחרי make-up sex מוצלח במיוחד, תיזכרי פתאום במה שכתבת כאן, תצחקי ותודי לעצמך על השינוי המדהים שחוללת בחייך.

גיייייי היקרה,
הזמן הזה של לפני החתונה הוא אינטנסיבי, אבל הוא כמובן רק משקף בעצמה רבה יותר את מה שתמיד. וכמו תמיד, יש לך ברירה - להמשיך להיכנס למקומות של ביקורת וכעס, או לראות את הדברים הטובים, להיצמד אליהם, לפעול דרכם ולהאיר בעזרתם את הקשר כולו (עם עצמך, עם בחיר לבך, עם העולם).
אני לא רואה כל-כך את הקשר למיטה - זה פשוט עוד שדה של התרחשות זוגית - והעצה שאני עומדת לתת לך ממש לא קשורה למיטה. אני מציעה לך בחום ללמד את עצמך - עדיף עם עזרה חיצונית - לוותר על המקומות הלא-בונים האלה (שבגללם לא מצליחה לחלץ אותנו מריבים). למשל בעזרת העבודה של ביירון קייטי, לימודי ימימה, 100 אחוז אחריות, יעוץ הדדי, לואיז היי, הפורום של לנדמרק או כל דבר אחר שאת מתחוברת אליו ויכול לתת לך כלים לשנות.
מאלחת לך שבעוד זמן-מה, אחרי make-up sex מוצלח במיוחד, תיזכרי פתאום במה שכתבת כאן, תצחקי ותודי לעצמך על השינוי המדהים שחוללת בחייך.

דיון חדש לשנה חדשה. אני מבקרת כבר כמה שנים באתר, אבל אפפעם לא כתבתי. מזה זמן רב מאד אני לא נמשכת לבעלי. אפילו לא קצת. אנחנו ביחד עשור, עם ארבעה ילדים מקסימים. לשנינו היה ניסיון מיני מאד מאד עשיר לפני שהתחתנו. אף פעם המין ביננו לא היה פצצה, גם כשרק היכרנו. מבחינה חיצונית, הוא שונה מכל האקסים שלי (כולם היו חסונים ובהירים והוא רזה ושחום) והקשר ביננו מבחינתי תמיד התבסס על הראש ולא על הרטיבות בכוס. יש ביננו 15 שנה (אבל אני זקנה לגילי והוא נראה מעולה הודות לגנים מצוינים). אני מאד מאד מעריכה וגאה בו כאדם וכשותף וכחבר אבל כבר לא בטוחה שאני אוהבת אותו. ודאי שכיום כבר מודה בפני עצמי שאין בי משיכה כלפיו, ולא שאני עייפה, מיניקה , מעוצבנת שלא הוריד את הזבל. כי כבר גמרתי להיניק, אני לא עייפה, והוא דווקא כן מוריד את הזבל ועושה את כל שאר הדברים שגברים לא אוהבים לעשות. הוא "בעל מושלם".
אנחנו שוכבים תמיד ביוזמתו, מבחינתי זה כדי שהוא יהיה מאושר, הוא מאד אוהב מין. המין ביננו "בסדר", הוא יודע את העבודה, מגמיר אותי ביעילות, יורד לי, "מתנהג יפה" אבל בי משהו כלפיו אבד לגמרי. הוא לעומתי כרוך אחרי, אומר לי כל הזמן שאוהב אותי, מת לשכב איתי כל הזמן, מפרגן לי בשתיקה על כל מיני התנהגויות שאני לא הייתי סולחת אם הוא היה עושה כלפי. מתבונן מהצד היה נותן לי שתי סטירות ומסביר לי שאני בלתי נסבלת.
בזמן האחרון אני נמשכת מאד לגברים אחרים, רוב הזמן עסוקה בפינטוזים, מאד מאד מתאפקת לא לבגוד בו. לא התאהבתי באחר, רק בא לי להזדיין כמו פעם. אני כמעט נשברת. אני אהיה עלובה בעיני ואשנא את עצמי. לא מגיע לו. באמת שלא. אני לא רוצה לפרק את המשפחה שלנו. לפגוע כל כך בילדים. ובעיקר כי אני לא חושבת שאי פעם אמצא חבר יותר טוב ממנו. רק הסקס המתרגש חסר לי. פוחדת שמגבילה את הדיון לנושא המשיכה כדי לא להודות בפני עצמי שהכל נגמר, והמשיכה זה רק ביטוי. איך יודעים? נורא קשה כי אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד. לא רוצה לחשוף אותנו לחברות / אחיות, זה לא מגיע לו. הוא באמת איש מקסים וטוב ומיטיב. רק שאני כבר כמה זמן לא מצליחה לגרש את ההרגשה שמגיע לי יותר מזה. ולא יכולה לדבר איתו כי הוא ייעלב ללא תקנה. גם כך הוא מאד מוטרד מהפרש הגילים שביננו ומכך שאני לא רוצה בו מינית לעומת העוצמות שהוא חושק בי .ונעשה עצוב מזה וכבוי (ועוד פחות מושך...)איזה מעגל נורא.
תוכלו לעזור לי? (ולא, אל תשלחו אותנו לסדנת טנטרה , לפחות לא בשלב הזה, בינתיים אני מבקשת פשוט "לדבר" על זה )

דיון חדש לשנה חדשה. אני מבקרת כבר כמה שנים באתר, אבל אפפעם לא כתבתי. מזה זמן רב מאד אני לא נמשכת לבעלי. אפילו לא קצת. אנחנו ביחד עשור, עם ארבעה ילדים מקסימים. לשנינו היה ניסיון מיני מאד מאד עשיר לפני שהתחתנו. אף פעם המין ביננו לא היה פצצה, גם כשרק היכרנו. מבחינה חיצונית, הוא שונה מכל האקסים שלי (כולם היו חסונים ובהירים והוא רזה ושחום) והקשר ביננו מבחינתי תמיד התבסס על הראש ולא על הרטיבות בכוס. יש ביננו 15 שנה (אבל אני זקנה לגילי והוא נראה מעולה הודות לגנים מצוינים). אני מאד מאד מעריכה וגאה בו כאדם וכשותף וכחבר אבל כבר לא בטוחה שאני אוהבת אותו. ודאי שכיום כבר מודה בפני עצמי שאין בי משיכה כלפיו, ולא שאני עייפה, מיניקה , מעוצבנת שלא הוריד את הזבל. כי כבר גמרתי להיניק, אני לא עייפה, והוא דווקא כן מוריד את הזבל ועושה את כל שאר הדברים שגברים לא אוהבים לעשות. הוא "בעל מושלם".
אנחנו שוכבים תמיד ביוזמתו, מבחינתי זה כדי שהוא יהיה מאושר, הוא מאד אוהב מין. המין ביננו "בסדר", הוא יודע את העבודה, מגמיר אותי ביעילות, יורד לי, "מתנהג יפה" אבל בי משהו כלפיו אבד לגמרי. הוא לעומתי כרוך אחרי, אומר לי כל הזמן שאוהב אותי, מת לשכב איתי כל הזמן, מפרגן לי בשתיקה על כל מיני התנהגויות שאני לא הייתי סולחת אם הוא היה עושה כלפי. מתבונן מהצד היה נותן לי שתי סטירות ומסביר לי שאני בלתי נסבלת.
בזמן האחרון אני נמשכת מאד לגברים אחרים, רוב הזמן עסוקה בפינטוזים, מאד מאד מתאפקת לא לבגוד בו. לא התאהבתי באחר, רק בא לי להזדיין כמו פעם. אני כמעט נשברת. אני אהיה עלובה בעיני ואשנא את עצמי. לא מגיע לו. באמת שלא. אני לא רוצה לפרק את המשפחה שלנו. לפגוע כל כך בילדים. ובעיקר כי אני לא חושבת שאי פעם אמצא חבר יותר טוב ממנו. רק הסקס המתרגש חסר לי. פוחדת שמגבילה את הדיון לנושא המשיכה כדי לא להודות בפני עצמי שהכל נגמר, והמשיכה זה רק ביטוי. איך יודעים? נורא קשה כי אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד. לא רוצה לחשוף אותנו לחברות / אחיות, זה לא מגיע לו. הוא באמת איש מקסים וטוב ומיטיב. רק שאני כבר כמה זמן לא מצליחה לגרש את ההרגשה שמגיע לי יותר מזה. ולא יכולה לדבר איתו כי הוא ייעלב ללא תקנה. גם כך הוא מאד מוטרד מהפרש הגילים שביננו ומכך שאני לא רוצה בו מינית לעומת העוצמות שהוא חושק בי .ונעשה עצוב מזה וכבוי (ועוד פחות מושך...)איזה מעגל נורא.
תוכלו לעזור לי? (ולא, אל תשלחו אותנו לסדנת טנטרה , לפחות לא בשלב הזה, בינתיים אני מבקשת פשוט "לדבר" על זה )

וואו.... כל כך לא פשוט מה שאת מתארת.
בינתיים אין לי מה לומר. אחשוב על זה
רק רציתי לציין שקוראת

וואו.... כל כך לא פשוט מה שאת מתארת.
בינתיים אין לי מה לומר. אחשוב על זה
רק רציתי לציין שקוראת

• לבטא את המיניות שלך/כם בדרך חדשה, מגוונת.
• יש דף בעניין קצת דומה פשוט התאהבתי
• אני מתארת לעצמי שגם לבן זוגך יש פנטזיות - שוחחו עליהם.

• לבטא את המיניות שלך/כם בדרך חדשה, מגוונת.
• יש דף בעניין קצת דומה פשוט התאהבתי
• אני מתארת לעצמי שגם לבן זוגך יש פנטזיות - שוחחו עליהם.

גם אני קוראת.
ראשית - דברי עם ענת ב פ
שנית - עם צפריר שפרון
שלישית - מנסיוני, ה"משיכה" את מדברת עליה, החיצונית, גם היא בראש. לא רק ההחלטה המושכלת להנשא לגבר המסויים הזה בזכות מעלותיו האחרות.
נסי להתבונן בו כאהובך, לאתר את המקומות הסקסיים שלו, שייחודיים רק לו.
אפילו שהוא לא ה"סגנון" שלך, כפי שאת מתארת. מעשה האהבה רובו בראש שלנו.
בררי עם עצמך אם הוא עדיין אהובך, האם את גם אוהבת אותו באמת ובתמים.
דמייני שהוא רועה בשדות זרים - מה זה עושה לך? האם יש שם תחושות כואבות?
בינתיים - תתבונני בו ובעצמך ארוכות
בהצלחה
ושבת שלום
@}

גם אני קוראת.
ראשית - דברי עם ענת ב פ
שנית - עם צפריר שפרון
שלישית - מנסיוני, ה"משיכה" את מדברת עליה, החיצונית, גם היא בראש. לא רק ההחלטה המושכלת להנשא לגבר המסויים הזה בזכות מעלותיו האחרות.
נסי להתבונן בו כאהובך, לאתר את המקומות הסקסיים שלו, שייחודיים רק לו.
אפילו שהוא לא ה"סגנון" שלך, כפי שאת מתארת. מעשה האהבה רובו בראש שלנו.
בררי עם עצמך אם הוא עדיין אהובך, האם את גם אוהבת אותו באמת ובתמים.
דמייני שהוא רועה בשדות זרים - מה זה עושה לך? האם יש שם תחושות כואבות?
בינתיים - תתבונני בו ובעצמך ארוכות
בהצלחה
ושבת שלום
@}

אהלן לא נמשכת , כרגיל כשאני קוראת משהו שמישהי כותבת עולות לי כל מיני אסוציאציות וכיווני מחשבה, וכרגיל,
את מוזמנת לבדוק ולראות מה מכל זה מתאים לך ומה לא. אם יתאים לך אז תעברי על המחשבות שלי, תכתבי התייחסות ואני וכל מי שנכנס לדף, נוכל להמשיך משם.
הדבר הראשון שעלה לי הוא שזה נכון שהכי כיף וקל זה כשהחשק מתעורר מעצמו, אבל כשזה לא קורה אני מזכירה לך (ולי ולכולנו) שמין הוא גם מיומנות. ז"א שאפשר לנסות ולהרטיב אם מה שהתייבש. מה שעולה מדברייך זוהי הפרדה של ה"ראש" (את מעריכה אותו) ו"הגוף" (רטיבות בכוס). אני בכל זאת אתחיל איתך בחשיבה רציונלית שממנה אפשר להגיע אל הגוף.
איך עושים את זה?
לאט ובסבלנות. קודם כל הרצון שלך לזוגיות ומיניות התעורר- זה כבר טוב. השאלה איפה הפתרון ואיך? קודם כל, אני גם לא הייתי מציעה לך לרעות בשדה זרים. נכון, שם זה הכי קל והכי מעורר, אבל זה לא מה שאת באמת באמת רוצה.
אם בתוך הבית פנימה לא תשיגי את מה שאת רוצה אז אח"כ אפשר להמשיך לחשוב 'החוצה'.
הדבר הראשון והכי משמעותי הוא שאת מתארת עשור צפוף של גידול ילדים. אצל חלק מאיתנו ילדים וחשק מיני לא הולכים ביחד. וכן, אפילו שאת כרגע פחות טרודה בפיפי קקי שלהם ואפילו שהוא "בעל מושלם", צריך קודם כל שתפני זמן לתחזוק עצמי- לגוף ולנפש. תני לעצמך ולמצברים להתמלא- שינה טובה ורגועה, תזונה טובה ומילוי מצברים רוחניים. כל מה שאת אוהבת ויכול למלא אותך- ספרים, אמנות, סרטים, טיולים וכד'.
התחושה שלי היא שאת מרוקנת ושאת צריכה להתמלא ולמלא מצברים. זה נכון עד כאן או ממש לא? גם אם לא, תמשיכי איתי הלאה, אולי המחשבות שלך ושלי יתחברו.
בנוסף- מיניות היא יצר, היא יצירתיות וחופש. אם לא בא לך על טנטרה אני מבינה. זה כרגע יותר מדי מכוּוונן מטרה בעינייך, ולכן חשבתי שכדאי לך לעסוק במשהו יצירתי וחושני שאינו מתקשר ישירות בסקס. את החיבור לסקס הגוף והנפש יעשו בהמשך ובאופן טבעי. לדוג'- עבודה בחימר יכולה להיות מצויינת, סדנאות בישול (שהבישול לא מיועד להזין מישהו אחר אלא מיועד לכיף שלך) או כל פעילות אחרת דרך הגוף- ריקודי בטן, יוגה, הליכה בטבע וכו'.
עד כאן מעין דברים כלליים. לזה צריך להוסיף את עניין הפנטזיות- הן חיוניות טבעיות ונורמליות גם בתוך זוגיות ממוסדת. למה שלא תפנטזי על מישהו אחר כשאת עם בעלך? מה כ"כ מפחיד בזה? יש לי הרגשה אצלך של מצד אחד פתיחות למיניות במובן המעשי אבל פחות פתיחות רעיונית. בכלל רצוי שאת הפנטזיות שלך תביעי איכשהו. תכתבי אותן תציירי אותן מה שמתאים לך. בהחלט אין צורך כרגע לשתף אותו כי הן מאיימות עלייך. ברגע שאת תתיידדי איתן תוכלי לתקשר אותן (אם בכלל. ממש לא חייבים).
מחשבה נוספת שמאוד עלתה לי חזק- צריך שתעשי קצת בירור לגבי הדימוי העצמי שלך. לדעתי זה מתקשר לסקס ולציפיות ממנו ולמערכת הזוגית שלך. אין לי מושג, אולי אני מפרשנת לא נכון את מה שכתבת, אבל זו האסוציאציה שעלתה לי, שמבחינה ערכית הוא יותר "שווה" ממך כבן אדם. כביכול הוא "נקי" יותר ממך. בכלל, בחרת בבן זוג "מושלם" ואצלך יש המון אשמה. צריך קצת לברר על מה ולמה בחרת (מראש) מישהו שהוא אדם "טוב" ושלאורך כל הדרך את צריכה לא לפגוע בו, לתת לו מה שהוא צריך, ועל הדרך קצת להזניח את הצרכים (גם אם חלק מהם מפונטזים) שלך, וגם לכל אורך הדרך להיות הנושאת באשמה. כביכול, הכל על כתפייך.
מעשית, אני חושבת שלפני שהולכים לפתרון הכי קל- לרעות בשדות זרים, כדאי לפני כן- לראות בסבלנות ובחמלה פנימה. להתבונן על הבחירה הראשונית שלך. אני מאמינה שלאחר שקצת תתבונני תגלי כל מיני דברים שיתנולך קצה של חוט איך להמשיך. כי דבר נוסף שעולה מדברייך היא תחושה של מצב קשה, של דרך ללא מוצא. את כבולה בפחדים של לפגוע בו. אני מאמינה שכן יש אפשרות לשינוי! תמיד יש יותר מאפשרות אחת. לפעמים, כשאנחנו בתוך הקושי, אנחנו לא רואים יותר מאפשרות אחת שהיא נוראית בעינינו.
למשל תחשבי על תסריט אפשרי כזה- את קצת מפנה לעצמך את הזמן להתבוננות על כל מה שקרה עד כה, את קצת מתעסקת עם הבחירה שלך בבן הזוג שלך, קצת מתעסקת עם עצמך ושאלות של דימוי עצמי, קצת מתיידדת עם הפנטזיות שלך, קצת מתחברת ליצריות שלך עם עצמך ואז אחרי כל זה אני מאמינה שמשהו יתבהר, שמשהו ייפתח,שתיראי את בעצמך עוד אופציות.
בינתיים, יחד עם כל העניין הקצת מעייף של 'התבוננויות' אני מזמינה אותך למצוא פעילויות משותפות עם בעלך שהן קלילות, לא מחייבות, ויש בהן הומור.
בכל מקרה, כתבתי כל מיני דברים, תיקראי ותיראי מה כן מתחבר לך ותיראי מה מעורר אצלך התנגדות חזקה (רגשית או רעיונית) ותביאי לפה את התגובות שלך. אפשר להמשיך מפה.מרגישים אצלך עוצמות מאוד חזקות. אני מאמינה שבמקום שיש הרבה כוחות יש גם סיבה טובה להאמין שתהיה הצלחה.
אני שולחת לך חיבוק גדול ותקווה גדולה לשינוי @}

אהלן לא נמשכת , כרגיל כשאני קוראת משהו שמישהי כותבת עולות לי כל מיני אסוציאציות וכיווני מחשבה, וכרגיל,
את מוזמנת לבדוק ולראות מה מכל זה מתאים לך ומה לא. אם יתאים לך אז תעברי על המחשבות שלי, תכתבי התייחסות ואני וכל מי שנכנס לדף, נוכל להמשיך משם.
הדבר הראשון שעלה לי הוא שזה נכון שהכי כיף וקל זה כשהחשק מתעורר מעצמו, אבל כשזה לא קורה אני מזכירה לך (ולי ולכולנו) שמין הוא גם מיומנות. ז"א שאפשר לנסות ולהרטיב אם מה שהתייבש. מה שעולה מדברייך זוהי הפרדה של ה"ראש" (את מעריכה אותו) ו"הגוף" (רטיבות בכוס). אני בכל זאת אתחיל איתך בחשיבה רציונלית שממנה אפשר להגיע אל הגוף.
איך עושים את זה?
לאט ובסבלנות. קודם כל הרצון שלך לזוגיות ומיניות התעורר- זה כבר טוב. השאלה איפה הפתרון ואיך? קודם כל, אני גם לא הייתי מציעה לך לרעות בשדה זרים. נכון, שם זה הכי קל והכי מעורר, אבל זה לא מה שאת באמת באמת רוצה.
אם בתוך הבית פנימה לא תשיגי את מה שאת רוצה אז אח"כ אפשר להמשיך לחשוב 'החוצה'.
הדבר הראשון והכי משמעותי הוא שאת מתארת עשור צפוף של גידול ילדים. אצל חלק מאיתנו ילדים וחשק מיני לא הולכים ביחד. וכן, אפילו שאת כרגע פחות טרודה בפיפי קקי שלהם ואפילו שהוא "בעל מושלם", צריך קודם כל שתפני זמן לתחזוק עצמי- לגוף ולנפש. תני לעצמך ולמצברים להתמלא- שינה טובה ורגועה, תזונה טובה ומילוי מצברים רוחניים. כל מה שאת אוהבת ויכול למלא אותך- ספרים, אמנות, סרטים, טיולים וכד'.
התחושה שלי היא שאת מרוקנת ושאת צריכה להתמלא ולמלא מצברים. זה נכון עד כאן או ממש לא? גם אם לא, תמשיכי איתי הלאה, אולי המחשבות שלך ושלי יתחברו.
בנוסף- מיניות היא יצר, היא יצירתיות וחופש. אם לא בא לך על טנטרה אני מבינה. זה כרגע יותר מדי מכוּוונן מטרה בעינייך, ולכן חשבתי שכדאי לך לעסוק במשהו יצירתי וחושני שאינו מתקשר ישירות בסקס. את החיבור לסקס הגוף והנפש יעשו בהמשך ובאופן טבעי. לדוג'- עבודה בחימר יכולה להיות מצויינת, סדנאות בישול (שהבישול לא מיועד להזין מישהו אחר אלא מיועד לכיף שלך) או כל פעילות אחרת דרך הגוף- ריקודי בטן, יוגה, הליכה בטבע וכו'.
עד כאן מעין דברים כלליים. לזה צריך להוסיף את עניין הפנטזיות- הן חיוניות טבעיות ונורמליות גם בתוך זוגיות ממוסדת. למה שלא תפנטזי על מישהו אחר כשאת עם בעלך? מה כ"כ מפחיד בזה? יש לי הרגשה אצלך של מצד אחד פתיחות למיניות במובן המעשי אבל פחות פתיחות רעיונית. בכלל רצוי שאת הפנטזיות שלך תביעי איכשהו. תכתבי אותן תציירי אותן מה שמתאים לך. בהחלט אין צורך כרגע לשתף אותו כי הן מאיימות עלייך. ברגע שאת תתיידדי איתן תוכלי לתקשר אותן (אם בכלל. ממש לא חייבים).
מחשבה נוספת שמאוד עלתה לי חזק- צריך שתעשי קצת בירור לגבי הדימוי העצמי שלך. לדעתי זה מתקשר לסקס ולציפיות ממנו ולמערכת הזוגית שלך. אין לי מושג, אולי אני מפרשנת לא נכון את מה שכתבת, אבל זו האסוציאציה שעלתה לי, שמבחינה ערכית הוא יותר "שווה" ממך כבן אדם. כביכול הוא "נקי" יותר ממך. בכלל, בחרת בבן זוג "מושלם" ואצלך יש המון אשמה. צריך קצת לברר על מה ולמה בחרת (מראש) מישהו שהוא אדם "טוב" ושלאורך כל הדרך את צריכה לא לפגוע בו, לתת לו מה שהוא צריך, ועל הדרך קצת להזניח את הצרכים (גם אם חלק מהם מפונטזים) שלך, וגם לכל אורך הדרך להיות הנושאת באשמה. כביכול, הכל על כתפייך.
מעשית, אני חושבת שלפני שהולכים לפתרון הכי קל- לרעות בשדות זרים, כדאי לפני כן- לראות בסבלנות ובחמלה פנימה. להתבונן על הבחירה הראשונית שלך. אני מאמינה שלאחר שקצת תתבונני תגלי כל מיני דברים שיתנולך קצה של חוט איך להמשיך. כי דבר נוסף שעולה מדברייך היא תחושה של מצב קשה, של דרך ללא מוצא. את כבולה בפחדים של לפגוע בו. אני מאמינה שכן יש אפשרות לשינוי! תמיד יש יותר מאפשרות אחת. לפעמים, כשאנחנו בתוך הקושי, אנחנו לא רואים יותר מאפשרות אחת שהיא נוראית בעינינו.
למשל תחשבי על תסריט אפשרי כזה- את קצת מפנה לעצמך את הזמן להתבוננות על כל מה שקרה עד כה, את קצת מתעסקת עם הבחירה שלך בבן הזוג שלך, קצת מתעסקת עם עצמך ושאלות של דימוי עצמי, קצת מתיידדת עם הפנטזיות שלך, קצת מתחברת ליצריות שלך עם עצמך ואז אחרי כל זה אני מאמינה שמשהו יתבהר, שמשהו ייפתח,שתיראי את בעצמך עוד אופציות.
בינתיים, יחד עם כל העניין הקצת מעייף של 'התבוננויות' אני מזמינה אותך למצוא פעילויות משותפות עם בעלך שהן קלילות, לא מחייבות, ויש בהן הומור.
בכל מקרה, כתבתי כל מיני דברים, תיקראי ותיראי מה כן מתחבר לך ותיראי מה מעורר אצלך התנגדות חזקה (רגשית או רעיונית) ותביאי לפה את התגובות שלך. אפשר להמשיך מפה.מרגישים אצלך עוצמות מאוד חזקות. אני מאמינה שבמקום שיש הרבה כוחות יש גם סיבה טובה להאמין שתהיה הצלחה.
אני שולחת לך חיבוק גדול ותקווה גדולה לשינוי @}

ענת את מדהימה. קלעת להמון דברים מדויקים שלא היתה לך לכאורה שום דרך לדעת. כמו הסיפורים האלה על הקוראות בקפה...אני בינתיים חושבת על כל מה שכתבת ומרשה לעצמי להתבשל עם זה עוד לפני שממשיכה כאן את הדיבור. שבוע טוב בתוך כל הטירוף שסביבנו (שקצת גם נותן פרופרציות, עד כמה נורא שזה)

ענת את מדהימה. קלעת להמון דברים מדויקים שלא היתה לך לכאורה שום דרך לדעת. כמו הסיפורים האלה על הקוראות בקפה...אני בינתיים חושבת על כל מה שכתבת ומרשה לעצמי להתבשל עם זה עוד לפני שממשיכה כאן את הדיבור. שבוע טוב בתוך כל הטירוף שסביבנו (שקצת גם נותן פרופרציות, עד כמה נורא שזה)

כמו הסיפורים האלה על הקוראות בקפה...
אולי מרוב שאני שותה קפה קיבלתי את התכונות...

ומרשה לעצמי להתבשל עם זה
סבבה! כשתהיי 'אפוייה' היטב תחזרי לכאן.
לילה טוב ושבוע שקט לכולנו. אמן!

כמו הסיפורים האלה על הקוראות בקפה...
אולי מרוב שאני שותה קפה קיבלתי את התכונות...

ומרשה לעצמי להתבשל עם זה
סבבה! כשתהיי 'אפוייה' היטב תחזרי לכאן.
לילה טוב ושבוע שקט לכולנו. אמן!

שלום שלום
יש לי המון מה לאמר על החיבור הרגשי מתוך החוויה האישית שלי בזוגיויות הקודמות, משני הצדדים - הצד שלא רוצה והצד שלא רוצים בו (טעויות הכתיב הם עקב הרעידות שיש לי בידים כשאני נזכר) אך אני מעדיף להתיחס לענין הטנטרה שהזכרת בפתיח דברייך:

אני לגמרי מסכים איתך בעניין ה{{}}אל תשלחו אותנו לסדנת טנטרה, כנראה שזה באמת לא מה שאתם צריכים.
לעומת זאת אני סבור שמפגש טנטרי פרטני, שלך או שלכם, עם חונך או חונכת טנטרי/ת, אפילו עם זוג חונכים טנטריים, תעשה לך או לכם הרבה טוב.

מאוד מרגיש לי הנתק הפנימי בין הסקס, הלב והראש. מתוך הדברים שנכתבו משתמע לי שהנתק הזה היה גם בעבר אם כי במופע אחר. הוזכרו האקסים החסונים והבהירים שאכן עשו לך את זה (הפנטזיה על איך צריך להראות בן הזוג ) אך בכל זאת בחרת באיש שלך מתוך איזושהי קריאה פנימית לשינוי. וכאן משתלבים דברי בעניין הטנטרה.

הטנטרה הטיבטית, הלבנה, עניינה בהזרמת האנרגיה המינית כלפי מעלה והתמרתה לאנרגיה של הלב ועוד למעלה לאנרגיה של הראש ועד לצ'אקרה העליונה וחיבורה אל האינסוף. זו הטנטרה שעניינה הוא רוחניות.
הטנטרה משתמשת באנרגיה המינית שהיא האנרגיה הכי בסיסית והכי זמינה (וברור שאף אצלך היא זמינה ושופעת) ויוצרת זרימה וחיבור לכל רובד שהוא באדם. כאשר הרובדים הפיסי, הריגשי, האנרגטי והקוגנטיבי מתחברים ומתאזנים אזי התמונה מתבהרת , אז יש חיבור בין האיש שלך ובין המאהב שלך.

הטנטרה הטיבטית אינה מטיפה לפריצת גבולות ופריצות, היא מדרבנת את האדם להתבוננות ובחירה, לחופש להיות, לחופש לאהוב ולהיות נאהב.
למפגש טנטרי אין כללים. הוא יכול להיות בערום ובמגע עמוק באיברי המין אך הוא יכול להיות בלבוש מלא ובתירגול תנועה אנרגטית פנימית תוך כדי נשימה, כשהעיקר הוא להתבונן ולהזרים את השינוי לכיוון איזון. כל זה מתוך המון כבוד והערכה לכל אדם באשר הוא.
מנסיוני במפגשים עם אנשים במצבים דומים לא צריך הרבה כדי לעורר את האהבה.

אשמח לשוחח איתך אם תרגישי צורך 052-8880701
ולא לשכוח לנשום
חיבוק של תמיכה
יו-חנן
משוחח עם הלא-מודע

שלום שלום
יש לי המון מה לאמר על החיבור הרגשי מתוך החוויה האישית שלי בזוגיויות הקודמות, משני הצדדים - הצד שלא רוצה והצד שלא רוצים בו (טעויות הכתיב הם עקב הרעידות שיש לי בידים כשאני נזכר) אך אני מעדיף להתיחס לענין הטנטרה שהזכרת בפתיח דברייך:

אני לגמרי מסכים איתך בעניין ה{{}}אל תשלחו אותנו לסדנת טנטרה, כנראה שזה באמת לא מה שאתם צריכים.
לעומת זאת אני סבור שמפגש טנטרי פרטני, שלך או שלכם, עם חונך או חונכת טנטרי/ת, אפילו עם זוג חונכים טנטריים, תעשה לך או לכם הרבה טוב.

מאוד מרגיש לי הנתק הפנימי בין הסקס, הלב והראש. מתוך הדברים שנכתבו משתמע לי שהנתק הזה היה גם בעבר אם כי במופע אחר. הוזכרו האקסים החסונים והבהירים שאכן עשו לך את זה (הפנטזיה על איך צריך להראות בן הזוג ) אך בכל זאת בחרת באיש שלך מתוך איזושהי קריאה פנימית לשינוי. וכאן משתלבים דברי בעניין הטנטרה.

הטנטרה הטיבטית, הלבנה, עניינה בהזרמת האנרגיה המינית כלפי מעלה והתמרתה לאנרגיה של הלב ועוד למעלה לאנרגיה של הראש ועד לצ'אקרה העליונה וחיבורה אל האינסוף. זו הטנטרה שעניינה הוא רוחניות.
הטנטרה משתמשת באנרגיה המינית שהיא האנרגיה הכי בסיסית והכי זמינה (וברור שאף אצלך היא זמינה ושופעת) ויוצרת זרימה וחיבור לכל רובד שהוא באדם. כאשר הרובדים הפיסי, הריגשי, האנרגטי והקוגנטיבי מתחברים ומתאזנים אזי התמונה מתבהרת , אז יש חיבור בין האיש שלך ובין המאהב שלך.

הטנטרה הטיבטית אינה מטיפה לפריצת גבולות ופריצות, היא מדרבנת את האדם להתבוננות ובחירה, לחופש להיות, לחופש לאהוב ולהיות נאהב.
למפגש טנטרי אין כללים. הוא יכול להיות בערום ובמגע עמוק באיברי המין אך הוא יכול להיות בלבוש מלא ובתירגול תנועה אנרגטית פנימית תוך כדי נשימה, כשהעיקר הוא להתבונן ולהזרים את השינוי לכיוון איזון. כל זה מתוך המון כבוד והערכה לכל אדם באשר הוא.
מנסיוני במפגשים עם אנשים במצבים דומים לא צריך הרבה כדי לעורר את האהבה.

אשמח לשוחח איתך אם תרגישי צורך 052-8880701
ולא לשכוח לנשום
חיבוק של תמיכה
יו-חנן
משוחח עם הלא-מודע

תודה גם לך יו חנן. בינתיים אני מנסה להתמלא , ע"ע ענת ב.פ. וזה כיוון שמתחיל להרגיש נכון וטוב. אני אספר מה קורה כשיתבהר

תודה גם לך יו חנן. בינתיים אני מנסה להתמלא , ע"ע ענת ב.פ. וזה כיוון שמתחיל להרגיש נכון וטוב. אני אספר מה קורה כשיתבהר

אנחנו כבר שבע שנים ביחד. בשנים האחרונות בריאותו התקלקלה. נפגעו כל התפקודים, גם במיטה. אני מוצאת את עצמי משתוקקת למין, ואין עם מי לדבר. התחלתי לחשוב על בגידה כדי לנסות לשרוד את התקופה עד שיהיה יותר טוב. מה אתן הייתן עושות במקומי?

אנחנו כבר שבע שנים ביחד. בשנים האחרונות בריאותו התקלקלה. נפגעו כל התפקודים, גם במיטה. אני מוצאת את עצמי משתוקקת למין, ואין עם מי לדבר. התחלתי לחשוב על בגידה כדי לנסות לשרוד את התקופה עד שיהיה יותר טוב. מה אתן הייתן עושות במקומי?

הוא יכול להיות חולה אבל לענג אותך הוא אולי עוד רוצה.השאלה היא רק איך.אולי הוא בעצמו חושש שאם זה לא חדירה מלאה זה לא יספק אותך.
שניכם אולי תפתרו את זה בעצמכם ,תגבשו לעצמכם הרגל של מה אתם יכולים לעשות ומועדים לכך.
לפי דעתי, כל שיחה ב4 עיניים, כל ליטוף וחיבוק ,מעלה את האנרגיה לשניכם ומוסיף בריאות.
אם שניכם בראש הזה והבעיה היא רק איך אפשר לפנות ביחד למטפל מיני מוסמך דרך בתי החולים או קופות החולים.
גם אם אחד מכם מטיל ספק שזה יעבוד .

הוא יכול להיות חולה אבל לענג אותך הוא אולי עוד רוצה.השאלה היא רק איך.אולי הוא בעצמו חושש שאם זה לא חדירה מלאה זה לא יספק אותך.
שניכם אולי תפתרו את זה בעצמכם ,תגבשו לעצמכם הרגל של מה אתם יכולים לעשות ומועדים לכך.
לפי דעתי, כל שיחה ב4 עיניים, כל ליטוף וחיבוק ,מעלה את האנרגיה לשניכם ומוסיף בריאות.
אם שניכם בראש הזה והבעיה היא רק איך אפשר לפנות ביחד למטפל מיני מוסמך דרך בתי החולים או קופות החולים.
גם אם אחד מכם מטיל ספק שזה יעבוד .

שואלת שלום
תהפכי את המשפט ושם תמצאי את התשובה...
בריאותך התקלקלה והוא בהשפעת הלחץ מחפש לבגוד בך....
האם זה מודל נכון להצמודד עם בעיה וקושי???

אם הקשר בינכם טוב תוכלו לספק זה את זה למרות המגבלות הפזיות כי מין מתקיים בראש ולא באיברי המין

שואלת שלום
תהפכי את המשפט ושם תמצאי את התשובה...
בריאותך התקלקלה והוא בהשפעת הלחץ מחפש לבגוד בך....
האם זה מודל נכון להצמודד עם בעיה וקושי???

אם הקשר בינכם טוב תוכלו לספק זה את זה למרות המגבלות הפזיות כי מין מתקיים בראש ולא באיברי המין

תודה למי שטרח להיכנס ולהגיב, האתר כל כך זוחל שזו משימה מכובדת...

מין מתקיים בראש ולא באיברי המין
מסכימה. אבל צריך שיהיה ראש שאפשר לדבר איתו. הבחור בהכחשה מתמדת. מתנהג כאילו שהכל בסדר.

אפשר לפנות ביחד למטפל מיני מוסמך דרך בתי החולים או קופות החולים
כנראה שמתוך דברי הסקת שהוא במצב של איפוטנציה, ולא כך הוא הדבר. יש לו מגבלות אחרות שגורמות לו להיות בלתי זמין אלי. אני לא יכולה להיכנס לפרטים כאן באתר. לצערי.

תודה למי שטרח להיכנס ולהגיב, האתר כל כך זוחל שזו משימה מכובדת...

מין מתקיים בראש ולא באיברי המין
מסכימה. אבל צריך שיהיה ראש שאפשר לדבר איתו. הבחור בהכחשה מתמדת. מתנהג כאילו שהכל בסדר.

אפשר לפנות ביחד למטפל מיני מוסמך דרך בתי החולים או קופות החולים
כנראה שמתוך דברי הסקת שהוא במצב של איפוטנציה, ולא כך הוא הדבר. יש לו מגבלות אחרות שגורמות לו להיות בלתי זמין אלי. אני לא יכולה להיכנס לפרטים כאן באתר. לצערי.

אם הבעיה היא הכחשה אז הטיפול הוא לא טיפול מיני אלא נפשי
אפשר אימון אישי, סדנת מודעות,שיחה עם חבר טוב...

רק לא לסבול - פשוט אסור

אם הבעיה היא הכחשה אז הטיפול הוא לא טיפול מיני אלא נפשי
אפשר אימון אישי, סדנת מודעות,שיחה עם חבר טוב...

רק לא לסבול - פשוט אסור

אזרתי אומץ לדבר איתו. בעבר, כשהלכנו לבית קפה וניסיתי לדבר, הוא עשה לי "פרצוף", אמר שאני מקלקלת את הבילוי. למדתי לקח. חיכיתי שהבית יהיה שקט בערב .ישבתי לידו וסיפרתי מה קורה לי. הוא נדהם, היה חיור. לא דיבר כלל. ביקשתי ממנו שיעשה טיפול "עומק", לא רק טיוח, כמו שעשה בעבר. אמרתי שקשה לי לחכות אבל אני רוצה לחכות. אני לא רוצה לפרק.
הוא מאוד מפחד מטיפולים, מדיבורים על רגשות. הוא בחיים לא הלך לשום יעוץ משום סוג. אולי רק ליעוץ פנסיה.

אזרתי אומץ לדבר איתו. בעבר, כשהלכנו לבית קפה וניסיתי לדבר, הוא עשה לי "פרצוף", אמר שאני מקלקלת את הבילוי. למדתי לקח. חיכיתי שהבית יהיה שקט בערב .ישבתי לידו וסיפרתי מה קורה לי. הוא נדהם, היה חיור. לא דיבר כלל. ביקשתי ממנו שיעשה טיפול "עומק", לא רק טיוח, כמו שעשה בעבר. אמרתי שקשה לי לחכות אבל אני רוצה לחכות. אני לא רוצה לפרק.
הוא מאוד מפחד מטיפולים, מדיבורים על רגשות. הוא בחיים לא הלך לשום יעוץ משום סוג. אולי רק ליעוץ פנסיה.

שואלת יקרה....
כל הכבוד....גם אם בן זוגך נפגע עזרת לו מאד.
לפעמים רק חברים קרובים ואוהבים יכולים לעזור לנו לראות את מה שאנחנו לא רוצים לראות.

את אישה אמיתית ואוהבת. אני מבין שבן זוגך גם יודע להעריך את זה.

צריך להסביר לו שטיפול זה אפילו סוג של פינוק השקעה בעצמי.
צריך להסביר לו שהוא יהיה המרוויח העיקרי מהשינוי. הרווח שלך יהיה תוצאה של הרווח שלו
צריך להשתחרר מסטיגמה של טיפול נפשי או אחר כמשהו שמראה על פגם.
אפשר גם לפנות למשהו מרוכך יותר כמו אימון אישי.

אם אין נכונות לפנות החוצה אני מציע גם לחזק את התחושה של ה"יחד מול האתגר" ולא את התחושה של "לך תתמודד" ואולי אני אחכה לך
הרבה מגע פיזי אינטימי ולא מיני יכול לעשות נפלאות ולהעיר את מה שדוכא ונרדם
אפשר גם לדבר. בעיקר על מה שאת מרגישה ולא על מה שלדעתך הוא צריך לעשות

בהצלחה.

שואלת יקרה....
כל הכבוד....גם אם בן זוגך נפגע עזרת לו מאד.
לפעמים רק חברים קרובים ואוהבים יכולים לעזור לנו לראות את מה שאנחנו לא רוצים לראות.

את אישה אמיתית ואוהבת. אני מבין שבן זוגך גם יודע להעריך את זה.

צריך להסביר לו שטיפול זה אפילו סוג של פינוק השקעה בעצמי.
צריך להסביר לו שהוא יהיה המרוויח העיקרי מהשינוי. הרווח שלך יהיה תוצאה של הרווח שלו
צריך להשתחרר מסטיגמה של טיפול נפשי או אחר כמשהו שמראה על פגם.
אפשר גם לפנות למשהו מרוכך יותר כמו אימון אישי.

אם אין נכונות לפנות החוצה אני מציע גם לחזק את התחושה של ה"יחד מול האתגר" ולא את התחושה של "לך תתמודד" ואולי אני אחכה לך
הרבה מגע פיזי אינטימי ולא מיני יכול לעשות נפלאות ולהעיר את מה שדוכא ונרדם
אפשר גם לדבר. בעיקר על מה שאת מרגישה ולא על מה שלדעתך הוא צריך לעשות

בהצלחה.

אזרתי אומץ לדבר איתו
ואוווו...

אזרתי אומץ לדבר איתו
ואוווו...

_שואלת יקרה....
כל הכבוד....גם אם בן זוגך נפגע עזרת לו מאד_
רציתי להגיד לך תודה מיוחדת על ההתיחסות היפה שלך אלי, על כל ההערות הבונות. כי אני מרגישה די בודדה בסיטואציה הזו. אני כרגע לא יכולה לכתוב דברים יותר ספציפים, אני אחזור לכאן בהמשך.

_שואלת יקרה....
כל הכבוד....גם אם בן זוגך נפגע עזרת לו מאד_
רציתי להגיד לך תודה מיוחדת על ההתיחסות היפה שלך אלי, על כל ההערות הבונות. כי אני מרגישה די בודדה בסיטואציה הזו. אני כרגע לא יכולה לכתוב דברים יותר ספציפים, אני אחזור לכאן בהמשך.

שואלת יקרה

שמח שעזרתי ולו במעט ועל כך נאמר אין חכם כבעל ניסיון....

מניסיוני, הבדידות היא הגורם המעצים את המצבים הללו הרבה מעבר למה שהם.
מחשבות לא נעימות רצות במוח, טורדות אותו, גורמות להופעתן של מחשבות לא טובות ולא נכונות
הרי בגידה למשל, כמו שכתבת היא בעצם רק בגידה בך. במערכת האמונות שלך. הרי בגידה רק תחמיר את המצב.

הפתרון הוא לחשוף את הבעיה באופן ענייני, לא רגשי, לא כועס ובטח שלא מחפש פתרונות שווא שרק יחמירו את המצב (כמו בגידה).
הפתרון הוא לתת תחושה שזו בעיה של שניכם אותם תמודדו איתה ביחד ובכוחה של האהבה תנצחו אותה.

בהצלחה.

שואלת יקרה

שמח שעזרתי ולו במעט ועל כך נאמר אין חכם כבעל ניסיון....

מניסיוני, הבדידות היא הגורם המעצים את המצבים הללו הרבה מעבר למה שהם.
מחשבות לא נעימות רצות במוח, טורדות אותו, גורמות להופעתן של מחשבות לא טובות ולא נכונות
הרי בגידה למשל, כמו שכתבת היא בעצם רק בגידה בך. במערכת האמונות שלך. הרי בגידה רק תחמיר את המצב.

הפתרון הוא לחשוף את הבעיה באופן ענייני, לא רגשי, לא כועס ובטח שלא מחפש פתרונות שווא שרק יחמירו את המצב (כמו בגידה).
הפתרון הוא לתת תחושה שזו בעיה של שניכם אותם תמודדו איתה ביחד ובכוחה של האהבה תנצחו אותה.

בהצלחה.

כיוון נוסף, אתה עוד מבקר לפעמים?

כיוון נוסף, אתה עוד מבקר לפעמים?

כן. אבקר שוב הלילה.
מחזק את ידיך...

כן. אבקר שוב הלילה.
מחזק את ידיך...

איזה פאתית אני. ירדתי על חבילת יוגורט עם חמוציות.

ועל כך נאמר אין חכם כבעל ניסיון....
אני אשמח לשמוע, רק אם מתאים לך, כמובן.

איזה פאתית אני. ירדתי על חבילת יוגורט עם חמוציות.

ועל כך נאמר אין חכם כבעל ניסיון....
אני אשמח לשמוע, רק אם מתאים לך, כמובן.

פאתית=פאטתית

פאתית=פאטתית

שום דבר לא פאטתי. ככה את מרגישה
העניין הוא שכמאמר הנסיך הקטן את שותה כדי לשכוח את חרפת השתיה
עם קשיים צריך להתמודד.

לא ממש מתאים לי לחשוף פרטים באתר כי אני חרד לפרטיות שלי.
אספר לך רק שאור האמת הוא האור הנכון להאיר את הדרך ואת העתיד
לפעמים אנחנו מתפתים לפתרונות קסם שמאוחר יותר מתבררים כלא נכונים ולא טובים.

תחשבי על עוד דבר...
בהנחה שמה שקיים בתודעה שלך הוא לא בן הזוג האמיתי שלך אלא רק האופן בו את רואה אותו...
הרי הוא גם סוג של מראה המראה לך אותך..
מה זה אומר עליך?

שום דבר לא פאטתי. ככה את מרגישה
העניין הוא שכמאמר הנסיך הקטן את שותה כדי לשכוח את חרפת השתיה
עם קשיים צריך להתמודד.

לא ממש מתאים לי לחשוף פרטים באתר כי אני חרד לפרטיות שלי.
אספר לך רק שאור האמת הוא האור הנכון להאיר את הדרך ואת העתיד
לפעמים אנחנו מתפתים לפתרונות קסם שמאוחר יותר מתבררים כלא נכונים ולא טובים.

תחשבי על עוד דבר...
בהנחה שמה שקיים בתודעה שלך הוא לא בן הזוג האמיתי שלך אלא רק האופן בו את רואה אותו...
הרי הוא גם סוג של מראה המראה לך אותך..
מה זה אומר עליך?

את שותה כדי לשכוח את חרפת השתיה
אני אוכלת כדי להרדים את המיניות שלי, שאין לה דרך להתבטא. וככה זו דרך נהדרת להעלות פימה וכסל, להתעבות במתנים.


הרי הוא גם סוג של מראה המראה לך אותך..
משפט מעניין, אני אנסה לחשוב על זה.


לא ממש מתאים לי לחשוף פרטים באתר כי אני חרד לפרטיות שלי.
גם אני כותבת כאן בחרדה רבה שאולי אחשף.

את שותה כדי לשכוח את חרפת השתיה
אני אוכלת כדי להרדים את המיניות שלי, שאין לה דרך להתבטא. וככה זו דרך נהדרת להעלות פימה וכסל, להתעבות במתנים.


הרי הוא גם סוג של מראה המראה לך אותך..
משפט מעניין, אני אנסה לחשוב על זה.


לא ממש מתאים לי לחשוף פרטים באתר כי אני חרד לפרטיות שלי.
גם אני כותבת כאן בחרדה רבה שאולי אחשף.