אוי אני אמא מזניחה

[רחל_ברמן*]

כשכותבים הזוי זה משהו שאי אפשר אפילו לדון עליו.
למה? אני לגמרי עם בשמת שהתנ"ך הזוי. ואני דוקא יכולה להתדיין עליו ארוכות. אוסף מסמכים מרתק.

[רחל_ברמן*]

טוב, די, אם אני כבר פה אז נחזיר את הצחוקים.

אוי אני אמא מזניחה, לילדה שלי אין עגלה או לול. או חדר משלה.
אוי אני אמא מזניחה, אני נותנת לה להכניס דברים קטנים ואפילו קצת חדים לפה.
אוי אני אמא מזניחה, אני לא קונה לה כמעט שום דבר חדש.
אוי אני אמא מזניחה, היא כבר אוטוטו בת שבעה חודשים ולא טעמה טעם גרבר. עד מתי אני מתכוונת בדיוק להניק מלא?!

(לא כותבת שום דבר על היגיינה, לא רוצה להעיר שדים מרבצם!)

[עוברת_אורח*]

מה לא יכול להיות שאין לך קונקורדנציה תנכית בבית?!
יש, אחת ממוחשבת ואחת בשני כרכים עבים שהיתה של סבא שלי.

<רחל, את לא לבד!>

[קט_קטית*]

בשמת,
דווקא יש היגיון בבנית שושלת,
כי ישוע נולד בעיצומו של רישום אוכלוסין,
ובמשרד הפנים נרשם כבנו של יוסף D-:

בן עמי,
איזה מזל לדרוזים שהטקסטים שלהם סודיים, אז אי אפשר לקבוע אם הם הזויים או לא.
ויש גם את הסיינטולוגים, שאת כתבי הקודש שלהם קונים בהדרגה וביוקר,
כך שעד שמגיעים להתחלה של ההתחלה של הפואנטה כבר משקיעים בזה הון תועפות,
ובאסה לקבוע שזה סתם.
ואם מישהו מהצד קובע שהכתבים הנ"ל הזויים-
זה רק מפני שלא עבר את שלב 3 ו-4,
שם מלמדים את רזי הבנת הבלה-בלה-בלה

[בשמת_א*]

_מאמיני כל העולם- עזבו את כל הטקסטים ההזויים שלכם, ותקראו רק ב"באופן" !!
כן, כי "באופן" לא הזוי בכלל._
צחקתי בקול רם לזה! בוודאי שבאופן הזוי... מישהו חשב אחרת?! זה האתר ההזוי בהא הידיעה!

<וכן, יש לי קונקורדנציה בבית. ושלושה עותקים של התנ"ך. וכרך עבה של שירה מסופוטמית. סטייה אישית>
אהה. בית דומה לשלי (-:
אבל אני מוכרחה לומר, שעם פלאי האינטרנט, אני כמעט זנחתי את הקונקורדנציה שלי לאנחות. (אז ככה: תנ"ך מבית הספר, תנ"ך מהצבא, התנ"ך לילדים שהיה של האיש בילדותו, תנ"ך עם פירושים של הרטום-קאסוטו, ולא ספרתי כמה תנ"כים בבית הורי [הספרייה שם מהווה ספריית השאלה לי ולאחותי. במקום לקחת, אנחנו שואלות ומחזירות]). ולהוסיף את מלחמות החשמונאים?

[אמא_נמרה*]

ממש "ועמך כולם צדיקים". תענוג לקרוא את המפנה בדיון.

<מתוך שלא לשמה...>

[נועה_מרום*]

_ויש גם את הסיינטולוגים, שאת כתבי הקודש שלהם קונים בהדרגה וביוקר,
כך שעד שמגיעים להתחלה של ההתחלה של הפואנטה כבר משקיעים בזה הון תועפות,
ובאסה לקבוע שזה סתם.
ואם מישהו מהצד קובע שהכתבים הנ"ל הזויים-
זה רק מפני שלא עבר את שלב 3 ו-4,
שם מלמדים את רזי הבנת הבלה-בלה-בלה_
מי פה מדבר על הסיינטולוגיה????? ככה? בלי לערב אותי???
קט קטית, אם תרצי לקרוא קצת בכתבי הסיינטולוגיה, יש לי איפשהו את כל האו.טי. וחוץ מזה עוד כמה ספרים סודיים.
מעבר לזה, את יכולה לראות בגוגל, הרבה מאוד סשנים שעושים סיינטולוגים לשעבר מול המצלמות וכך מסבירים מה קורה שם באמת. מרתק. אם תרצי, ומעניין אותך, אחפש לך לינק. את גם יכולה לכתוב לי בדף הבית או בדף על הסיינטולוגיה.

[עוברת_אורח*]

תנ"ך עם פירושים של הרטום-קאסוטו
את כזאת צדיקה שאת מזכירה את הרטום! רוב האנשים משמיטים את שמו וקוראים לתנ"ך המפורש "קאסוטו".

<קצת כמו מרקס, שעזב את אנגלס והלך לעשות עסקים עם ספנסר>

[עוברת_אורח*]

ככה? בלי לערב אותי???
אז לי יש שאלה: פעם התפרסם בעברית ספר על גידול ילדים ברוח הסיינטולוגיה (מלווה בדוגמאות אישיות מילדיה הפרטיים של הכותבת). מישהו זוכר איך קראו לספר ו/או לכותבת?

[בן_עמי*]

בס"ד
אני עוד צוחקת מעגלון באמבטיה...
הכל בגלל הדף הזה.
עכשיו כדי להירגע אני חייבת לעשות איזה טוש, או ללכת לקרא את יוספוס פלוויוס.
טוב, עדיף טוש.

[בשמת_א*]

את כזאת צדיקה שאת מזכירה את הרטום! רוב האנשים משמיטים את שמו וקוראים לתנ"ך המפורש "קאסוטו".
(-:
שאני אעשה דבר כזה? להשמיט מחבר מהביבליוגרפיה? (-:

[קט_קטית*]

והנה סתם קוריוז אל תקחו קשה...
סיפרתי לבעלי ש"ירדו" על חלוקית (אותה הוא מכיר במציאות) על זה שהיא מטונפת וכו',
והוא אומר לי בלחש:
די ממש דפוקים הבאופן האלה, טוב שלא באים אלינו הביתה ולא רואים מה הולך פה...
(אי הבנה, הוא לא ממש מבין מה זה "באופן", תכל'ס גמני עוד לא, ומהמשפט שאמרתי הסיק כי מדובר בפורום הבית של פליי-ליידי)

אוי אני אמא מזניחה, היא כבר אוטוטו בת שבעה חודשים ולא טעמה טעם גרבר. עד מתי אני מתכוונת בדיוק להניק מלא?!

הקטנה שלי חגגה אתמול שנתיים ואמרתי לה: "זהו, די! שבוע הבא מועכת לך קישוא ואת טועמת!"

<הם באמת נגמלים מתישהו לבד או שזו אגדה עורבנית ואין מנוס מניתוח חירום להסרת פעוטה מהציצי?>

[בשמת_א*]

טוב, עדיף טוש
שימי לב, טושים זה הדק!

[בשמת_א*]

הם באמת נגמלים מתישהו לבד
כן, אבל יש לי ניסיון רק עם אחת D-:

[קט_קטית*]

<קצת כמו מרקס, שעזב את אנגלס והלך לעשות עסקים עם ספנסר>
זה נכון שכולם יהודים?

ועם עגלון שספק רחץ רגליים ספק עשה פיפי,
אולי השומרים חשבו שהוא עושה קאקעס ולא היה לזה ביטוי מתאים בתנ"ך?

אפרופו קאקעס, המכונים "גדולים",
אתם יודעים עם מה ניגבו ההם מהתנ"ך?
...
תחזיקו חזק...
עם אבנים
קראו לזה "אבני קינוח"
הולכת לחפש במקורות...

[רחל_ברמן*]

<רחל, את לא לבד!>

אנחנו כבר שלישיית בעלות קונקורדנציות! קדימה, עוד מאמץ קטן ונשתלט על האתר! :-d

אבל אני מוכרחה לומר, שעם פלאי האינטרנט, אני כמעט זנחתי את הקונקורדנציה שלי לאנחות. (אז ככה: תנ"ך מבית הספר, תנ"ך מהצבא, התנ"ך לילדים שהיה של האיש בילדותו, תנ"ך עם פירושים של הרטום-קאסוטו, ולא ספרתי כמה תנ"כים בבית הורי [הספרייה שם מהווה ספריית השאלה לי ולאחותי. במקום לקחת, אנחנו שואלות ומחזירות]). ולהוסיף את מלחמות החשמונאים?
עוד לא מצאתי תנ"ך מקוון שאפשר לחפש בו כמו בקונקורדנציה טובה, עם כל ההטיות. יש לך כזה?
(יש לי רק שלושה כי עברתי מדינה לפני חמש שנים ושמרתי רק את מה שהכרחי, ולאחר משא ומתן עם האיש הוחלט ש"הכרחי" זה שני עותקים, נדמה לי מהצופים ומהצבא כי הם היו במצב הכי טוב. אח"כ אחי הקטן ויתר על העותק היפיפה של כתר ירושלים שקיבל לבר מצווה, אז הוא הגיע לכאן. איזה אושר! :-d )
אה, ותוסיפי את מלחמות החשמונאים, למה לא. אנחנו מקבלים את כו-לם!

<מתוך שלא לשמה...>
אצלי זה קצת הפוך - מתוך שלשמה הגעתי לשלא לשמה... נו, הכל יכול לקרות

הקטנה שלי חגגה אתמול שנתיים ואמרתי לה: "זהו, די! שבוע הבא מועכת לך קישוא ואת טועמת!"
:-d
(רחל רוצה גם פעוטה יונקת! עוד ככה שנה-שנה וחצי, אם אפשר)

[ניצן_אמ*]

וכן, יש לי קונקורדנציה בבית. ושלושה עותקים של התנ"ך.
יו, גם לי קיבלתי לבת מצווה.

רחל, את לא לבד!
אוטוטו ההשתלטות!

ושכחתן את הבהאים. אם כבר מדברים על הזויים
<לניצן יש כברה עם שני הורים בהאים. דווקא מאד מאד נחמדים. אבל גם הזויים. באופן חיובי!>

[ניצן_אמ*]

אה, ושכחתי.
אין שירה מסופוטמית, אבל יש שירת ימי הביניים (כל אחת והסטיות שלה)
נחשב?

[קט_קטית*]

עכשיו מתחרות מי הכי מוזנחת עברנו לתחרות מי קוראת טקסטים הכי הזויים?
ספר טלפונים של גוש דן נחשב?

[ילדת_טבע*]

אפילו לנו שכל כך רחוקים מהיהדות או כל דת שהיא שלקרוא לנו אתאיסטים זה לשייך אותנו לדת כלשהי יש תנ"ך בבית ולא סתם תנ"ך פושטי כזה שמקבלים בסוף התיכון (גם זה יש) אלא מהודר בארבעה כרכים בצבע אדום (מאוד כואב כשזה נדחף על ידי חתול מהמדף העליון בספריה ונוחת על הראש... אבל זו ההזדמנות היחידה שבגינה הם ירדו משם). יש לנו גם את כל כתבי הרצל ולא מזמן מסרנו את יוספוספלביוס לבית חם ומדפדף.
אוי אני אמא מזניחה נופלים פה ספרי תנ"ך מגבהים והילדים לא מסתובבים עם קסדה!

<אגב הזויים, בדיוק יצא לי בגריין למעלה אפרופו בודהה - לא מוזר שאדם שמטיף לשליטה עצמית משמין ככה? (בועז חן מתוך משפטים לתליה על המקרר) ומה עם הבודהיסטים? לא הזויים? אני אלך לבדוק את חמי הבודהיסט... הזוי לאללה אבל מאז שעבר למועדון המזרחי יצא מזה רק טוב...>

[אום_אל_קיצקיצ*]

רואות כמה טוב שההורים שלי שלחו אותי לבית ספר אני זוכרת שיש אחד ששפכו לו את הפרשנדתא
מצטערת לבעס אותך אבל מה שנשפך לו היה הפרשדינה ולא הפרשנדתא. פרשנדתא זה מסיפור אחר.
<רואות כמה טוב שההורים שלי שלחו אותי לבית ספר אני זוכרת שיש אחד ששפכו לו את הפרשדינה ושפרשנדתא הוא בכלל הבן של המן הרשע>.

[קט_קטית*]

דף הזוי D-:

[פלוני_אלמונית*]

חיפוש טוב לא רק בתנך אלא גם בשאר המקורות - באתר של האקדמיה ללשון העברית: מפעל הלשון ההיסטורי

היכנסנה, התנסינה והיתפסנה!

[רחל_ברמן*]

אוי אני אמא מזניחה נופלים פה ספרי תנ"ך מגבהים והילדים לא מסתובבים עם קסדה!
:-d
גריינתי!

[מיכל_שץ*]

אים כותבים טקסט, ומישהו מגדיר אותו כהזוי, זה מעליב.
אוקיי, את זה הבנתי כבר מהתחלה, אז אני חוזרת ושואלת (פשוט כי זה מאוד מעניין אותי)
מה במילה הזוי גורם לך להעלב? (בשמו של התנ"ך)

ומה עם הבודהיסטים? לא הזויים?
הו! הם הפכו את זה למקצוע!

[בשמת_א*]

יש לך כזה?
המממ. אני חושבת שעד עכשיו מצאתי את כל מה שחיפשתי, אז לא ווידאתי אם חסרים עוד מראי מקום עם הטיות.

(מה, כתבי הרצל ויוספוס פלביוס נחשבים? אז תוסיפו גם את ברל כצנלסון ואת יצחק בן צבי).

[רוזמרין*]

מאיפה באה המילה הזוי

[מיכל_שץ*]

וכרך עבה של שירה מסופוטמית. סטייה אישית.
בפלהבית?

[HGK_M*]

ילדת טבע, זה לא ייפול לך על הראש.

[אנה*]

לא יודעת מה אומרים מומחי הלשון לגבי המילה הזוי.
הזוי, הזיה, הזיות, הוזה
אדם שהוזה רואה בעיני רוחו חזיונות/דמיונות/מראות לא אמתיים. מתקשר אצלי בד"כ לאדם חולה. כלומר הזיות הן סימן למחלה.
כשאומרים שטקסט מסויים הוא הזוי כל הקונוטציות האלה צצות לי (טקסט חולני, נכתב ע"י אנשים חולים, שמדמיינים דברים כשהם במצב הכרה מעורפל, טקסט מדומיין אבל לא במובן היצירתי של המילה אלא במובן החולני שלה).

אני אישית לא נעלבתי מהאמרות על התנך אבל בעיני לאמר על טקסט שהוא הזוי זה להביע בו זלזול ולבטל אותו. מי שהטקסט הזה חשוב לו יכול להעלב מכך.

[HGK_M*]

לקסיקון לשיפור הלשון, ראובן סיוון (1969)

ערך לדוגמא: באופן :
"באופן" היא מילה לא אהודה ביותר. מרבים להשתמש בימינו - היא כמעט נעדרת בתקופות קדומות של הלשון - בגלל מיעוט תוארי הפועל בעברית. דשים בה, אבל אין מחבבים אותה. איך להתחמק ממנה? הרי כמה הצעות לדוגמא:
במקום: הודענו לו באופן טלפוני, אמור: הודענו לו טלפונית.

[בשמת_א*]

טלפונית.
נו, החליף נבלה בטריפה! הודענו לו בטלפון, או בשיחת טלפון, נשמע יותר עברית...

[בן_עמי*]

בס"ד
_אוקיי, את זה הבנתי כבר מהתחלה, אז אני חוזרת ושואלת (פשוט כי זה מאוד מעניין אותי)
מה במילה הזוי גורם לך להעלב?_

יש הרבה הבדל בין הזוי, לביקורת עצמית, או "בדיחות".

לחסידים יש מנהג לבוא עים כל בעיה אל הרבי, לבקש פיתרון או עיצות.
אז יש בדיחה, שבא חסיד לרבי ואומר לו -
רבי, העופות שלי מתות במגפה. יש לך עיצה מה לעשות?
בודאי, אומר הרבי.
תפורר את המצות של פסח, ותן לעופות לאכול.
אחרי שבוע שב החסיד לרבי ואומר-
רבי, העופות ממשיכות למות, מה לעשות?
אומר לו הרבי - אין בעיה.
תפורר את 4 המינים שהתיבשו מסוכות, ותן לעופות לאכול.
עובר שבוע נוסף והחסיד חוזר לרבי ואומר-
העופות ממשיכות למות, המגיפה לא נעצרת. רבי, יש לך עוד עיצות?
אומר לו הרבי-
בודאי, עיצות יש לי הרבה. השאלה אים יש לך מספיק עופות..

לא הבנתי את השאלה, התנך הוא ספר חשוב בשבילי.
התנך, הפרד"ס, (פשט, דרש, רמז, סוד), ההלכה, המנהגים, החסידות.
אני בחיים לא הייתי אומרת על הקוראן או הברית החדשה שהם הזויים.
אולי דברים אחרים כן, אבל הזוי לא.
בדיחות כן, ביקורת כן, אבל לא הזוי.
למה? לא יודעת, זה פשוט מעליב.

[בשמת_א*]

_HGK M
אגב, הניק שלך ממש קשה, אם מישהו ירצה אי פעם להגיב להודעה שלך. יהיה יותר קל אם תחליפי למשהו באותיות עבריות. |@

[אורית*]

HGK M
בפעם הבאה תנסי להיות יותר יצירתית בבחירת הניק שלך

[עוברת_אורח*]

"באופן" היא מילה לא אהודה ביותר. - זה למה שבבאופן לא מלים.
דשים בה, אבל אין מחבבים אותה - ראה דף נבירה עצמית

[HGK_M*]

הי, תודה לבשמת, אורית ועוברת אורח. רואים שאתן מהוותיקות..... (שלא לומר אושיות)

[אורית*]

הי, תודה לבשמת, אורית ועוברת אורח

LOL
מתי שתרצי יקירתי.

[אלטר_אגו*]

עכשיו מתחרות מי הכי מוזנחת עברנו לתחרות מי קוראת טקסטים הכי הזויים?
טוב, הלכתי לבדוק ומצאתי רק "מטעם", קצת פרטיטורות, וילוקס לאטין ו-501 פעלים בגרמנית. הזוי? קצת? טיפה?
<אלטר אגו לא יודעת לטינית; ולא גרמנית>
<אבל קוראת תוים>

[ניצן_אמ*]

דשים בה, אבל אין מחבבים אותה
כמו הקומביין שלי. בחיי. כבר מזמן שוררת בינינו איבה ויחסינו קורקטיים בלבד.

HGK M שנתחיל שרשור ארוי ד?

נו נו. טקסטים הזויים זה לחם חוקי. כל כתבי צ'רצ'יל, ספר האגדה (השלם) ועוד כמה עבים כאלה שאפשר להגביה איתם ילדים בליל הסדר.

[חלוק_ביתי*]

זהו דף סוטה
זה הדף הכי סוטה שאני מכירה.
יש פה יותר מדי סטיות מהנושא....
מי פה לא מבין גרמנית? שישאלו את חלוק....

[בשמת_א*]

ספר האגדה (השלם)
אוי אני אמא מזניחה, שכחתי להקריא אותו לילדי.
מאוד אהבתי את ספר האגדה בילדותי.
המעות יתוקן במהרה: נבקש מאמא שלי לאתר גם את הספר הזה (הוא בארון הספרים בחדר הגדול, באחד המדפים העליונים, באמצע משמאל). לפחות הוא קצת יותר גדול מ"אנטיגונה" שהילדה רצתה לקרוא אבל אמא שלי לא מצאה. (כן, יש לי ילדה בת 11 שמבקשת מיוזמתה לקרוא את "אנטיגונה" של סופוקלס, ומתקנת לי את השגיאות במיתולוגיה היוונית. זה הזוי או מה?)

[פלוני_אלמונית_1*]

איזו בקיאות!! חופשי מלא סיפורים בתנ"ך נשמעים הזוייים או כל כך רחוקים מזמננו שהם נראים הזויים , או לא מובנים, או קצת מזמני התפתחות אנושית אחרת. יש לי עוד דברים להגיד, אבל זה די וודאי שאני אעליב פה חלק מהקוראים,אז לא.

בפרוס השנה החדשה כשמצווה עלינו חשבון נפש, רוצה להגיד:
שלמרות ואחרי כל השיח ההזוי שהיה פה למעלה בענייני פיפי ומקלחות, אני מאוד מעריכה כל אמא ובמיוחד כאלה שחושבות מה הן עושות, שעושות חשבון נפש בסוף יום, שנשארות בבית עם ילדיהן ודואגות לגדל אותם לא בשלט רחוק כפי שמתחייב בהרבה בתים מפאת התנאים הקשים שהעולם הקר והמנוכר מכתיב לנו, בתור אחת שמגדלת מזה שנים בבית ועוברת המון קשיים (כמו כולן/ם) אני באמת חושבת שצריך להצדיע לכל אם שבוחרת להיות עם ילדיה, במיוחד בשנים הראשונות ומי כמוני יודעת , כמה זה קשה!!!!!!!! וכל זה על אף שהחוקים במדינתנו הלא מתוקנת, ממש לא מעודדים להישאר עם ילד בן יומו אלא דווקא להפך !שלא לדבר על זה שאין חוק פנסיה (אפילו עכשיו) שידאג גם לה ברבות הימים אם בשלב זה או אחר, נפרדה מן המפרנס ואין לה ממה להתקיים...
אז שאו ברכה כולכן, אני באמת מצדיעה לכל אחת ואחת מכן.

--אתן אמהות מזניחות לתפארת--

שיהיה מעבר טוב לשנה החדשה והזדככות מוצלחת
(כתבתי את ההודעה הזו אחה"צ ואני לא יודעת מה נוסף מאז, בכל זאת שולחת)

[בשמת_א*]

אתן אמהות מזניחות לתפארת

[עדי_יותם*]

סליחה על ההתקטננות, אבל פרשדונה, לא פרשדינה.
והנה הסיפור המרתק המלא:
יב ויוסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויחזק יהוה את-עגלון מלך-מואב, על-ישראל, על כי-עשו את-הרע, בעיני יהוה. יג ויאסוף אליו, את-בני עמון ועמלק; וילך, ויך את-ישראל, ויירשו, את-עיר התמרים. יד ויעבדו בני-ישראל את-עגלון מלך-מואב, שמונה עשרה שנה. טו ויזעקו בני-ישראל, אל-יהוה, ויקם יהוה להם מושיע את-אהוד בן-גרא בן-הימיני, איש איטר יד-ימינו; וישלחו בני-ישראל בידו מנחה, לעגלון מלך מואב. טז ויעש לו אהוד חרב, ולה שני פיות--גומד אורכה; ויחגור אותה מתחת למדיו, על ירך ימינו. יז ויקרב, את-המנחה, לעגלון, מלך מואב; ועגלון, איש בריא מאוד. יח ויהי כאשר כילה, להקריב את-המנחה; וישלח, את-העם, נושאי, המנחה. יט והוא שב, מן-הפסילים אשר את-הגלגל, ויאמר, דבר-סתר לי אליך המלך; ויאמר הס--וייצאו מעליו, כל-העומדים עליו. כ ואהוד בא אליו, והוא-יושב בעליית המקרה אשר-לו לבדו, ויאמר אהוד, דבר-אלוהים לי אליך; ויקם, מעל הכיסא. כא וישלח אהוד, את-יד שמאלו, וייקח את-החרב, מעל ירך ימינו; ויתקעהא, בבטנו. כב ויבוא גם-הניצב אחר הלהב, ויסגור החלב בעד הלהב--כי לא שלף החרב, מבטנו; וייצא, הפרשדונה. כג וייצא אהוד, המסדרונה; ויסגור דלתות העלייה, בעדו--ונעל. כד והוא יצא, ועבדיו באו, ויראו, והנה דלתות העלייה נעולות; ויאמרו, אך מסיך הוא את-רגליו בחדר המקרה. כה ויחילו עד-בוש, והנה איננו פותח דלתות העלייה; ויקחו את-המפתח, ויפתחו, והנה אדוניהם, נופל ארצה מת. כו ואהוד נמלט, עד התמהמהם; והוא עבר את-הפסילים, ויימלט השעירתה. כז ויהי בבואו, ויתקע בשופר בהר אפריים; ויירדו עימו בני-ישראל מן-ההר, והוא לפניהם. כח ויאמר אליהם רדפו אחריי, כי-נתן יהוה את-אויביכם את-מואב בידכם; ויירדו אחריו, וילכדו את-מעברות הירדן למואב, ולא-נתנו איש, לעבור. כט ויכו את-מואב בעת ההיא, כעשרת אלפים איש--כל-שמן, וכל-איש חיל; ולא נמלט, איש. ל ותיכנע מואב ביום ההוא, תחת יד ישראל; ותשקוט הארץ, שמונים שנה. {פ}




















הפרשדונה, המכונה בימינו פרשדון, ידוע גם כ"מעי גס סיגמואידי", קצה המעי הגס (גוגל סיפר לי).

אגב, לא קראתי את כל הדיון, אבל יכולה לדווח שהייתי בבתים של כמה וכמה מהמזניחות כאן - אלטר אגו, ניצן אמ, בשמת א ו-במבי ק. שלא יעבדו עליכן, מסודר ונקי ונעים אצלן ולא מסריח בכלל.

[קט_קטית*]

נו ומה הם כל הסיפורים של מלאכים מדברים עם בני אדם, סנה בוער וחבריהם?
יש שיגידו התגלות ויש שיגידו הזיה.
כך שממבט מסויים כל ספרי הקודש מלאים בתיאורי הזיות.

[ההולכת_בדרכים*]

יכולה לדווח שהייתי בבתים של כמה וכמה מהמזניחות כאן - אלטר אגו, ניצן אמ, בשמת א ו-במבי ק. שלא יעבדו עליכן, מסודר ונקי ונעים אצלן ולא מסריח בכלל
הייתי בשני בתים מתוך הארבעה. מסודר, נקי ונעים זו לא מילה. הלוואי על כולנו בתים כאלה! @}

[בן_עמי*]

בס"ד
_נו ומה הם כל הסיפורים של מלאכים מדברים עם בני אדם, סנה בוער וחבריהם?
יש שיגידו התגלות ויש שיגידו הזיה._
ובעיתון מסופר על משטרה שלא עוצרת כומר שמטפח שדה של מריחואנה-
כי הוא טוען שאלוקים שלח לו את השדה במתנה.
נו, אים אלוקים שולח שדה של מריחואנה, אז לשלוח מלאכים הוא לא יכול?
כך שממבט מסויים כל ספרי הקודש מלאים בתיאורי הזיות
והעיתון?

[ניצן_אמ*]

כן, יש לי ילדה בת 11 שמבקשת מיוזמתה לקרוא את "אנטיגונה" של סופוקלס, ומתקנת לי את השגיאות במיתולוגיה היוונית. זה הזוי או מה?
הזוי?
אֶה... לא?
אני הייתי כזו

וזה מזכיר לי שיש גם את האיליאדה והאודיסאה וכמה וכמה ספרים על המיתולוגיה היוונית.
_{חוץ מאנציקלופדיות אלה היו הספרים שהכי אהבתי בגיל שלה!}

אוי, את באמת אמא מזניחה! לא קראת לה את ספר האגדה?! בושי והכלמי לך! (אני רק חצי צוחקת. עם מי יהיה לילדה שלי לדבר בעוד עשר שנים בלי להרגיש הזויה?!?! אני בונה על הילדים שלך!)

הולכת, עדי וגם פ"א1!

ואגב "המסדרונה", אני כל כך הולכת להשתמש בזה מעכשיו...
"צאי המסדרונה! בת נעוות המרדות!" (זה כשאני אתחיל לצעוק עליה. )
או "אני יוצאת המסדרונה לפשפש מעט במחשבותיי."
כן. אני בהחלט רואה את זה מככב בלינגו הביתי בזמן הקרוב...

[ילדת_טבע*]

זה הפך לדף סגירת חשבונות? לא, כי באמת חזר להיות מצחיק פה!

[תמרוש_רוש]

הבחנתי (שכה יהיה לי טוב) שאחרי שאני מסתבנת (קורה. פעם בהרבה זמן.) בית השחי מגיב בריח עז בהרבה מאשר אם אני שוטפת רק במים.
ניצן, יופי לך. אני הבחנתי שכשאני לא שוטפת בסבון בית השחי שלי מגיב בריח זיעה חריף, שלא לדבר על המפגעים המזעזעים שנוצרים כשאני מנסה להשתמש בדיאודורנט אורגני, או על סתם ריח זיעה חריף כשאני לא שמה כלום.
בתחום הזה אני נשארת עם הקונוונציות. כלומר בערך: מסתבנת בשמפו האורגני שאני גונבת מהשיער

ובכלל, אני לא מבינה מה הרבותא בלא לקלח את התינוק כל יום. לדעתי זו הזנחה
בחורף הזה (כשדניאל היה תינוק-שלב-א', לא אוכל ולא זוחל) אנחנו רחצנו אותו פעם בחודש.
רק במים.
וגם זה רק מרגשות אשמה תרבותיים, וגם זה החמיר לו את היובש סביב הצוואר.
ואתן יודעות מה? אני גאה בזה! כי:
א. הוא לא היה מלוכלך (ולכן חשוב להבדיל בין תינוק שלב א' לתינוק שלב ב', שזו אופרה אחרת לגמרי. אולי)
ב. מנעתי ממנו חשיפה לתנאי קור שממש לא מצאו חן בעיני. כל פעם סבלתי רק מהמחשבה על להוציא אותו מהמים אל הקרירות של חדר האמבטיה ושל הבית, לא משנה כמה חיממתי קודם, היתה לי הרגשה שזה גרוע ורע וקר ולא לעניין. וזה לא שעטפתי אותו באיזה חמש עשרה שכבות בדרך כלל - ההיפך! וגם יצאנו אתו לטיולים בגשם והכל. אבל אז הוא היה במנשא ולא רטוב וזה היה אחרת. לרחוץ ולהוציא לקרירות תינוק קטן ולח? ברררררר.

אני מסכימה שבית נקי ומסודר משרה אוירה טובה ובריא לבריאות הנפש. כנ"ל מצעים נקיים. רק הלוואי שהייתי מיישמת קצת יותר

[תמי_גלילי*]

אתן אמהות מזניחות לתפארת
D-:
(רגע, גם לי מגיע להיות אמא מזניחה! המשאיות עם המדליות נסעו כבר?)
אבל סליחה, "תפארת" זה לא מספיק. מה שצריך כאן זה דירוג הזנחה. ופרס ראש הממשלה לאמא המזניחה של השנה. וספורט הזנחה באולימפיאדה, ומדליית זהב כסף וברונזה להזנחה. ותצלום קבוצתי לנבחרת המזניחות, ואימוני הזנחה שבהם מזניחים חמש שעות ביום בתנוחות שונות. ואגב, כשצמים שבועיים ואחר כך אוכלים רק רסק ירוק, ההזנחה באה הרבה יותר בקלות. מלה שלי.
(סתאאאאאם)

[קט_קטית*]

בן עמי,

נו, אים אלוקים שולח שדה של מריחואנה, אז לשלוח מלאכים הוא לא יכול?

השאלה מה היה קודם, האלוקים או המריחואנה?

[בן_עמי*]

בס"ד
השאלה מה היה קודם, האלוקים או המריחואנה?
אולי הכומר?
השאלה היותר מעניינת זה איזה שיח בדיוק היה הסנה, ואיזה עשן עלה מימנו כשהוא בער באש.

[בשמת_א*]

ויעש לו אהוד חרב, ולה שני פיות
מעניין. הרי מהסיפור הזה בא הביטוי "חרב פיפיות", לא? אז איפה הביטוי בסיפור?

ואגב "המסדרונה", אני כל כך הולכת להשתמש בזה מעכשיו.
אצלנו במשפחה משתמשים בשוטף ב"עד בוש" (זה ה"להתייבש" של היום? התייבשתי כשחיכיתי לך שעות?), אבל אומרים "חיכיתי". אז מ"ויחילו" מה גוף ראשון יחיד בעבר? חיליתי?

כששאלתי כל הורה בנפרד שניהם ענו לי שזה רק מעצלנות שלהם (זו המילה ששניהם השתמשו בה).
ארני, מהתיאור שלך אני מאמינה להם.
וזה רק מעיד שגם משפחות "באופן" יכולות להיות בדיוק כמו "המיינסטרים" באספקטים מסוימים, ואני לא מבינה מה יש להתפלא על זה.
הנה, ממש בפארק הירדן פגשת בעל של חברה, שהוא בכלל לא "בענין", ויותר גרוע מזה: הרשה לעצמו לגלות תוקפנות וגסות רוח כלפייך שאף אחד ברחוב לא היה מעז. אני רק מתחלחלת למחשבה, איך הוא מתנהג כלפי אשתו ה"באופנית" בביתם, אם ככה הוא מרשה לעצמו לתקוף אשה זרה בחוץ (ולא מעט כתבו פה לאורך השנים דפים, בניקים אלמוניים, על התנגדות הבעל וההתמודדות איתה).
בקיצור, כל התויות האלה לא ממש מחזיקות מים, ברגע שרוצים להשתמש בהן כדי להגדיר משהו באמת. זה מין כיוון מחשבה כזה. לא יותר.

בתור אחת שהיתה בפארק הירדן, אני מרגישה לא נוח מסצינה כזאת - שהילד מבקש שההורים יבואו איתו והם מסרבים לבוא איתו.
לשלוח לבד ילד שמבקש עזרה - זה לא מעצב עצמאות, לדעתי, אלא תחושת נטישה וחוסר תמיכה.
לעזור שם לילדים - לא גורם לשום רגשי תלות, לדעתי. כשהילד לא צריך יותר עזרה הוא גם לא מבקש, והולך לבד.
בינינו, גם אני לא אוהבת ללכת שם לשירותים ולמקלחות. בתור איסטניסית שנגעלת בקלות, המקום הזה מגעיל אותי. להתמודד שם עם התנאים הפיזיים קשה מדי לילדים קטנים. הבכורה שלי כבר בת 11 אז היא הולכת לבד, אבל עד לא מזמן גם איתה הייתי הולכת (ולהתקלח הלכנו ביחד גם השנה).

כשביתי ביום הראשון הלכה בעצמה לשרותים היא נתקעה שם ללא נייר טואלט, היא התלכלכה והלכה לברכות לשטוף את עצמה ואז קראה לי לנקות את האסלה שגם הייתה מלוכלכת מאוד.
וזה לא אומר לך שצריך עזרה שלך?

לגבי דיבוב של משפחה אחרת: לא תוכלי באמת לדעת איך זה אצלם. הילדים לא יענו לך מה הם מרגישים באמת. את יכולה רק להסתכל על שפת הגוף, ולהסיק מסקנות שיכולות להיות גם מוטעות, כמובן.

[אלטר_אגו*]

אתן אמהות מזניחות לתפארת
תודה!
וכל זה על אף שהחוקים במדינתנו הלא מתוקנת, ממש לא מעודדים להישאר עם ילד בן יומו אלא דווקא להפך !שלא לדבר על זה שאין חוק פנסיה (אפילו עכשיו) שידאג גם לה ברבות הימים אם בשלב זה או אחר, נפרדה מן המפרנס ואין לה ממה להתקיים...
מסכימה עם כל מילה.
אגב, לא קראתי את כל הדיון, אבל יכולה לדווח שהייתי בבתים של כמה וכמה מהמזניחות כאן - אלטר אגו, ניצן אמ, בשמת א ו-במבי ק. שלא יעבדו עליכן, מסודר ונקי ונעים אצלן ולא מסריח בכלל.
אה, אבל זה כי ניקיתי במיוחד לכבודך.

[אלטר_אגו*]

אם הספריה מסודרת זה מראה שהילדים קראו ספרים. אבל אם הספריה מסודרת, זה לא אומר שהם לא קראו. יכול להיות שהם קראו וסידרו, או שהם קראו וסידרו אחריהם. יש אנשים שמסדרים מיד, אולי אפילו בלי לחשוב על זה, והבית שלהם מסודר. יש כאלה שלא, והבית שלהם לא. אני שמחה שהילדים שלי קוראים ספרים וגוזרים ובונים "בתים" לכל הבובות והחיות. הייתי רוצה להיות קצת יותר מסוג האנשים שמסדרים מיד אחר-כך בצורה אוטומטית, אבל אני לא. זו אני, אני לא מושלמת (אני מציינת את זה כי כמובן יש אנשים שהם כן), יש תקופות שאני נלחמת בזה יותר ויש לזה ערך אבל גם מחיר, ותקופות שאני לא נלחמת וגם מזה יש רווח, וגם לזה יש מחיר. אבל אני יכולה להיות רק אני.

[אלטר_אגו*]

אם הספריה מסודרת זה מראה שהילדים קראו ספרים. "לא מסודרת", כמובן.

[בז_מצוי*]

אוי אני אמא מזניחה כי אני יושבת בוקר שלם וקוראת את הדף הזה (צחקתי נורא) במקום לנקות ולסדר את הבית ולצאת לקניות (בסוף התנתקתי בכל זאת ועשיתי הכל בשמינית זמן...)
אוי אני אמא מזניחה מפני שאני נכנעת לרצונם לאכול כל מיני שטויות.

[פלוני_אלמונית*]

_ואגב "המסדרונה", אני כל כך הולכת להשתמש בזה מעכשיו
אצלנו במשפחה משתמשים בשוטף ב"עד בוש" (זה ה"להתייבש" של היום? התייבשתי כשחיכיתי לך שעות?), אבל אומרים "חיכיתי". אז מ"ויחילו" מה גוף ראשון יחיד בעבר? חיליתי?_

חלתי כמו "ויחולו השמים והארץ וכל צבאם", וכמו "החג חל/יחול השנה ביום רביעי"

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ויחולו השמים והארץ וכל צבאם
ויכולו.

[בשמת_א*]

כשאני נכנסת לבית שהסיפריה מבולגנת, זה אומר שהילדים קוראים בו.
אה, תודה. הורדת ממני טונה של רגשי אשמה (-: (כן, אני אוטומטית עוברת ליד ארון ספרי הילדים ומסדרת, אבל הם כל הזמן מוציאים ספרים לקרוא ומבלגנים מחדש!)

ובית שאולי פחות נעים להיכנס אליו, (לאורחים) אבל הרבה יותר נעים להיות בו. (למי שגר).
האמת, בתור אחת שמדברת בדפים של פליי ליידי ואפילו עושה מדי פעם חוגי בית בנושא, פונים אלי הרבה אנשים (טוב, נשים (-: ) בנושא הזה, לדבר איתי, ומה שאני שומעת מהם זה דווקא שגם לא נעים להם לחיות בתוך זה. הן רוצות שינוי, זה פשוט קשה. אם אין לנו הרגלים טובים (הדברים האוטומטיים האלה), זה קשה.
יש תחומים שאין לי בהם הרגלים אוטומטיים, וזה קריעת ים סוף בשבילי לאמץ את ההרגלים האוטומטיים.
לא ייאמן כמה מתמרד בי מבפנים, ומחבל במאמצים שלי )-:
כמה קשה זה כבר יכול להיות שתהיה ארוחת ערב על השולחן בשבע בערב? הרי כבר החלטתי על זה לפני יותר משנה! למה צריך להחליט כל פעם מחדש? למה בכלל צריך החלטות? למה זה לא יכול פשוט להתבצע, ממש כמו שכשאני רואה טור ספרים מבולגן אני מיישרת אותו אוטומטית בלי לחשוב בכלל תוך כדי הליכה?

[ניצן_אמ*]

אם הספריה מסודרת זה מראה שהילדים קראו ספרים. אבל אם הספריה מסודרת, זה לא אומר שהם לא קראו. יכול להיות שהם קראו וסידרו, או שהם קראו וסידרו אחריהם. יש אנשים שמסדרים מיד, אולי אפילו בלי לחשוב על זה, והבית שלהם מסודר. יש כאלה שלא, והבית שלהם לא.
אני מאלה שמסדרים מיד ואנחנו ספרופילים רציניים מאד. כולנו. כולל הקטנה שהכי אוהבת בעולם לבלגן ספריות, ואנחנו אלה שמסדרים מיד אחריה. אני לא רואה בעיה.

ארני, לי נראה שלא משנה מה תעשי ואיפה תהיי, אנשים יצעקו. אלה הבעיות שלהם והרגישויות שלהם. ממש חבל שמישהי כמוך תקח ללב או שתשנה את דרכיה (מה שתיארת נשמע לי מאד מכבד. מאד מאד מכבד. אל תפסיקי!)

אני לא יודעת אם מה שאני חושבת שהייתי עושה יכול לעזור, אז אני אנסה. אם לא רלבנטי, או שניסית כבר הכל, כפרה. העיקר שניסיתי
אני חושבת שמה שהייתי עושה עם זה זה לתהות מה בדיוק מפריע לו (אם הוא לא בר שיחה, אז אפילו לא איתו, ביני ובין עצמי.) ובפעם הבאה, רק אם זה חשוב לי, פשוט שניה לפני שאני מפשפשת לשאול "זה מפריע למישהו אם אני אפשפש פה לרגע? אני בד"כ מנקה מיד אח"כ".
ואני יודעת שלפעמים אין את השניה הזאת, אז עושים ומנקים ומתעלמים מהצעקות.
ואם יש, אז שואלים.

אם הציפיות שלו הן שתשימי את הילד בחיתול או שתלכי לשירותים, אז באמת שאת לא יכולה לעזור לו, אבל אם הוא רק רוצה שתתרחקי שני צעדים משולחן האוכל, אולי את יכולה לתת לו את זה בקלות. ואם הוא חיפש מישהי שנראית כאילו הוא יכול לפרוק עליה את התסכולים שלו מאמהות שלא מתנהגות כמוך (בבחינת הילד הזה שמגיע לפעולה בצופים ומוציאים עליו את התסכול מזה שכל כך מעט אנשים באים ) אז באמת שיקפוץ. "אני טפלון... אוםםםם...."

[אלטר_אגו*]

בסוף התנתקתי בכל זאת ועשיתי הכל בשמינית זמן
אוי את אמא זריזה! אני במקומך פשוט הייתי עושה שמינית מהעבודה.

_יש תחומים שאין לי בהם הרגלים אוטומטיים, וזה קריעת ים סוף בשבילי לאמץ את ההרגלים האוטומטיים.
לא ייאמן כמה מתמרד בי מבפנים, ומחבל במאמצים שלי._
בדיוק זה!

כולל הקטנה שהכי אוהבת בעולם לבלגן ספריות, ואנחנו אלה שמסדרים מיד אחריה. אני לא רואה בעיה.
מה שבשמת אמרה.

[תמי_גלילי*]

אוי אני אמא מזניחה! גולשת בבאופן כשהילד שלי רוצה לצאת החוצה.
(את זה אני מתקנת מייד)

[ארני_ש*]

כן, אני אשתדל להיות טפלון .
(גם זה כבר ממש נחשב לא בריא, אבל שויין)

מה שאני לוקחת מהדף הזה והדוגמאות שכתבתי הן ברוח זו :

איך אותו אקט בדיוק יכול להעיד על הזנחה או על השקעה, הכל תלוי במחשבה או אי המחשבה שעומדת מאחוריו.

[פלוני_אלמונית*]

איך אותו אקט בדיוק יכול להעיד על הזנחה או על השקעה ,הכל תלוי במחשבה או אי המחשבה שעומדת מאחוריו.

או מהסטנדרטים האישיים.

כנגד ארבע סוגי מזניחות דובר לעיל:
אמא מזניחה שמאמינה שלא צריך סבון - ולא שוטפת בסבון (טוב לה ורע לחמותה)
אמא מזניחה שמאמינה שכן צריך סבון - אבל לא שוטפת בסבון (רע לה ורע לחמותה)
אמא מזניחה שמאמינה שכן צריך סבון (וגם אקונומיקה ואנטיביוטיקה) - וכן שוטפת בסבון (טוב לה וטוב לחמותה)
אמא מזניחה שמאמינה שלא צריך סבון - אבל כן שוטפת בסבון (רע לה וטוב לחמותה)

[אלטר_אגו*]

ניסחת יפה פ"א!

[קט_קטית*]

ארבע אמהות?
הנה שוב חזרנו למסורת D-:

[לילה_טוב*]

לשלוח לבד ילד שמבקש עזרה - זה לא מעצב עצמאות, לדעתי, אלא תחושת נטישה וחוסר תמיכה.

[קלמנ_טינה*]

בתי מנוזלת, והחלטתי לקנח לה את האף במשהו קצת יותר רך מחיתול טטרה או נייר טואלט.
אז הלכתי עם חברתי א' לקנות טישו ידידותי לאפים רכים.
היא שלפה מהמדף בביטחון את הטישו-המנצח-והיקר וקבעה שזה זה ואין בלתו.
הסתכלתי בחשדנות ברשימת הרכיבים (של טישו, כן?) ואמרתי "אבל יש בו אלכוהול, וגם עוד חומר שאני לא יודעת מהו".
היא התבוננה בי בהשתאות ופרצה בצחוק: "את נותנת לה לזחול בסטודיו (לאמנות) שלי ולאכול אבנים, אבל לא מסכימה שייגע לה אלכוהול בעור???"
(-:
אוי אני אמא מזניחה

<קלמנטינה תוהה בעצמה איך זה שהיא מאפשרת לבתה לאכול מהרצפה ולכרסם קרוקס, אבל לא נותנת לה לאכול עגבניות, ביצים, מוצרי חלב, סוכר וכו' וכו'... >

[רחל_ברמן*]

מזותומרת? אבנים זה אולי מלוכלך, אבל מקסימום באדמה, זה לא מגעיל! אלכוהול על העור זה סיפור אחר לגמרי. מה שכן, לסטודיו לאמנות לא הייתי נותנת לתינוקת אפילו להתקרב. יש שם כימיקלים שאת לא רוצה לדעת עליהם בכלל, לא רוצה שהיא תנשום, בטח לא שתכניס לפה. אני אומרת את זה בתור מישהי שמציירת ברצינות בעצמי (וזו הסיבה העיקרית שאני כרגע לא עושה את זה). מצטערת לבאס, זה משהו שהרבה אנשים לא מודעים אליו אבל זה ממש ממש חשוב לדעת.

[רחל_ברמן*]

אולי זה אפילו שווה פתיחת דף נפרד, משהו כמו בטיחות באמנות. אין לי זמן כרגע, אבל אספתי על זה המון מידע, ולדעתי מסתובבים בבאופן לא מעט יוצרים מכל מיני סוגים.

[מיכל_שץ*]

בתי מנוזלת, והחלטתי לקנח לה את האף במשהו קצת יותר רך מחיתול טטרה או נייר טואלט.
פעם אחת לקנות את המטליות האלה שמנקים איתן את הטוסיק לתינוקות ולכבס טוב טוב בלי סבון. (השריה ארוכה שטיפה ועוד שטיפה)
מתקבלות מטליות רב פעמיות בלי ריחות ובלי חומרים מאוד ידידותיות לאפים רגישים.

[פ''א_1*]

אנחנו במצב כזה מקנחים עם החיתולי בד של פעם (טטרה), שנשארו מאז שהיו תינוקות והם ממש עדיין אוצר:
הם מרפדים עם זה את המיטת בובה , פורסים את זה על הריצפה....וכשמנוזלים, אז כפי שכתבתי.
כשהיו עושים על הריצפה הייתי משתמשת בהם לנגב את הריצפה (רק מפיפי) מפני שהם מתייבשים מאוד מהר
בקיצור - מנצלת אותם עד תום!!

[קט_קטית*]

לנו יש מטפחות של האף.
מבד דק ונעים, כמו של פעם.
בעצם הן באמת של פעם...
ממליצה בחום.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_לנו יש מטפחות של האף.
מבד דק ונעים, כמו של פעם._
איפה קונים? (למרות שבעצם אפשר לתפור לבד ).

[קט_קטית*]

איפה קונים?
כל מיני תמרוקיות של פעם
פה בר"ג יש מלא חנויות פרהיסטוריות

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם אני הייתי רוצה כאלה.
מעניין אם יש תמרוקיות של פעם באיזורינו...
כמה עולה?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

כל מיני תמרוקיות של פעם.
בטח נשארו כמה כאלה בחולון ליד ההורים שלי
מאוד אהבתי פעם את הממחטות האלה, עם הדפסי ורדים ענוגים ( אף מנוזל וממחטה כמשל ).

[קט_קטית*]

ממחטות
הו! זו המילה שברחה לי...
כמה עולה?
גרושים

[השוטה_על_הגבעה*]

אין לי מושג מה אני עושה בדף הזה (אני מזניחה רק את החתול, את עצמי, לפעמים את האדניות וקצת חברים מזדמנים).
אבל, בעיתוי מדהים מצאתי אתמול ערימה של ממחטות בד מופלאות, ירושה מסבתי. יש לי לפחות 4 מיותרות, והן אמנם ישנות ומצהיבות וזקוקות לכביסה, אבל רכות להפליא. בהחלט לא נראו לי שסיימו את תפקידן בעולם.
מי שרוצה, שתכתוב לי כתובת בדףבית, אני אשלח לה בדואר.

[תפוח_אדמה*]

ההזנחה היא בעיני המתבונן. אמא שלי יכולה להגיד שאני מזניחנית כי אני לא מאבטחת תינוקת פן תיפול, אבל אם אני מבקשת לא לתת לה ממתקים אז אני פתאום אובר פרוטקטיב.
גם אני! אני מזניחה כי לא נותנת במבה, אבל קוטרול פריק כי אני לא מרשה שאחרים יתנו גם...מזניחה כי אני לא יושבת ומשחקת כל היום עם הילד אלא נותנת לו לרוץ סתם ככה, אבל קונטרול פריק כי אני לא שולחת לגן. אין לזה סוף...

[קלמנ_טינה*]

חייבת לספר עוד קצת על מעלליה של פוצ' בגן מאיר (אותו גן שפתח את העמוד הזה).
היום היא מצאה שלולית נהדרת עם המון יונים. מיד זחלה במהירות אל השלולית, ורק ברגע האחרון הצלחתי להוריד ממנה את החולצה (לא היתה לי חולצה להחלפה).
היא השפריצה בהנאה והתפלשה בבוץ ובאבנים הקטנטנות שהיו בו. הלחיים שלי כאבו מרוב חיוך, ולא יכולתי להפסיק. היא היתה כל כך מאושרת!!
אנשים שעברו לידה חייכו גם הם, עד שהגיע אחד מעובדי הניקיון של הגן, ופשוט הרים אותה והחזיר אותה אלי, בטענה שהמים מזוהמים כי כלבים שותים מהם.
נו, מה יכולתי לעשות.
הודיתי לו בנימוס ובחיוך
והנחתי לפוצ' לחזור אל השלולית.
(-:

(ואחר כך, כמובן, במיטב המסורת הפולנית, תהיתי אם אני לא הורגת את הילדה. בייחוד בהתחשב בטענתה של חברתי א', מזניחנית-על מכובדת ביותר, שסבורה שיונים מפיצות סלמונלה ולכן הן פרסונה נון גראטה. לא קורבן גדול בשבילי. אני שונאת יונים)

[קלמנ_טינה*]

(זכויות יוצרים:
הקטע הזה, במלים אלו ממש, הופיע בספרה היפה של דיאנה אידלמן-קרת "הכנה להורות".)

[רוקדת_לאור_ירח*]

מעניין אם יש תמרוקיות של פעם באיזורינו...
תנסי בחנויות במרכז של מגדל העמק. המרכז, לא מותג העל פרץ סנטר או איך שקוראים לו. לדעתי ראיתי פעם בחלון של אחת החנויות וזה אחרי שהפכנו חצי ארץ כדי להשיג. לכי בשורה שמול "הקניון" לכיוון הדואר ולדעתי יש גם יש אם כי מזמן לא הייתי שם.
אני אמא מזניחה , הבת שלי מכירה כמעט רק מטפחות אף , או כמו שאמרה לי מישהי: "זה לא היגייני, ככה היא נדבקת בחזרה מהמחלה"...

[ילדת_טבע*]

הבת שלי מכירה כמעט רק מטפחות אף , או כמו שאמרה לי מישהי: "זה לא היגייני, ככה היא נדבקת בחזרה מהמחלה"...
עכשיו אני מבינה.... איפה הטישו? לא היא לא מוכנה לקנח בנייר...

[טרה_רוסה*]

מטריד אותי שהביטוי "האיבר המפריש הזה" נשאר כאן בדף. זה ביטוי פוגעני ומבזה. לדעתי זה מזיק לדימוי הגוף של כולנו. הייתי מעדיפה שמי שכתבה את זה תשנה למילים אחרות.
<אגב, פות של ילדה אינו מפריש. רק בגיל ההתבגרות כשהורמוני המין מתחילים לפעול, יש הפרשות>

[פלוני_אלמונית_1*]

אפשר לדעת למה זה פוגע?
פות של ילדה אולי לא מפריש, אך יש לו ריח והוא משאיר את ריחו גם בתחתונים ושוב ריח ההפרשה טוב ונעים אחרי מקלחת ונהיה חריף אחרי יום בתחתונים. לא כך?
יכול להיות שאני מפספסת משהו? אולי אני לא רואה משהו שאת רואה ואשמח להבהרות.
אני מבינה שאת מזמינה את השיחה הזאת, אחרת היית מוחקת וזהו. לא?
אגב אני יכולה לשנות שם את ההגדרה, אבל ממש רוצה להבין במה ובמי פגעתי.

[גברת_פלפלת*]

_מטריד אותי שהביטוי "האיבר המפריש הזה" נשאר כאן בדף. זה ביטוי פוגעני ומבזה. לדעתי זה מזיק לדימוי הגוף של כולנו. הייתי מעדיפה שמי שכתבה את זה תשנה למילים אחרות.
<אגב, פות של ילדה אינו מפריש. רק בגיל ההתבגרות כשהורמוני המין מתחילים לפעול, יש הפרשות>_
גם בי זה פוגע.
האיבר המפריש הזה הוא ביטוי מזלזל, מרוחק, מנותק, סולד ונגעל. מה גם, שהוא ביטוי שגוי אובייקטיבית (ראי שתי שורות למעלה).

פות של ילדה אולי לא מפריש, אך יש לו ריח והוא משאיר את ריחו גם בתחתונים ושוב ריח ההפרשה טוב ונעים אחרי מקלחת ונהיה חריף אחרי יום בתחתונים. לא כך?
את סותרת את עצמך במשפט. הוא אולי לא מפריש_, אבל _ריח ההפרשה.. נהיה חריף אחרי יום
את עניין הריח אפשר לומר גם על הצוואר, הרגליים, הבטן, בית השחי, וכל איבר אחר בגוף.