הנקה בציבור

זה מפריע לי, מפני שאני יודעת שהדבר הזה יכול מאד מאד להביך גברים, בעיקר רווקים או חסרי ילדים
כמה יפה מצדך שאת מתחשבת כך בגברים, ואפילו בגברים זרים לגמרי. אני בטוחה שגם התינוק שלך זוכה לאותה התחשבות ממך ולא נשאר רעב עד שתמצאי מקום שיענה על דרישות הצניעות שלך.

גילה את גדולה

גילה את גדולה

גילה - התגלגלתי מצחוק

אני יכולה להבין את הבעייתיות. את הגדולה הנקתי תחת כל עץ רענן כמעט עד גיל 5.
עכשיו, אם הקטנה, זה די מבאס, למה? כי היא ממזמזת את הציץ השני בזמן האוכל - כך אמא שלי קוראת לזה, אני קוראת לזה יותר מריטה, סחיטה וצביטה - וזה די מביך ליד אנשים אחרים. אני צריכה תמיד לשים עלי איזה משהו שלא יראו וישימו לב לפעילות, רק שהיא לא מתעצלת ומרימה לי את החולצה גבוה כל הזמן, שכולם יהנו

האמת - פאדיחות!

חגית, אוף, כמה מוכר. עד לא מזמן הייתי ממש נוהמת עליה בזעם "די!! זה לא נעים לי!" ומורידה לה את היד בכוח (מחזה לא מעודד הנקה), ולאחרונה התחלתי לבקש ממנה להניח את היד פרושה על השד, כשכף היד (ולא האצבעות) באה במגע עם הפטמה. להפתעתי היא שאלה "ככה זה לא כואב?" ואמרתי שלא, ככה זה נעים. היא לרוב שוכחת, אבל אז אני מזכירה לה והיא עוברת ל "לשים את היד נעים". (ואני שמה על היד שלה את שלי גם פרושה בלחץ עדין כדי שלא תזוז.)
ברגעי בכי ועייפות אין עם מי לדבר אבל זה קצת הוריד את כמות רגעי הקרב.
בקשר להרמות החולצה- באמת על הפנים, גם אצלינו. לא מזמן היינו באירוע לא חובב שדיים חשופים בציבור אז שמתי צעיף קל, עשיתי לנו אוהל, אבל חוץ מכמה רגעי חסד זה היה מאבק ופלונטר בו היא מנסה להעיף את זה ואני מתעקשת להחזיר. בסוף עברתי למקום צדדי. נוק אאוט לטרור ההנקה.

קריקטורה נחמדה שמצאתי בנושא
lighter]הנקה בציבור side[/po]/lighter side images/lighter gallery/144.html

הנה זה:
http://www.breastfeeding.com/[po]lighter side[/po]/lighter side images/lighter gallery/144big.jpg

תודה גילה.

אצלנו, הסברתי לה רבות ש'כשיש אנשים זה לא נעים לי שהציצי בחוץ והיא יכולה "להכניס יד"' זה מושג שנטבע והיא אכן "להכניס יד" בארועים עם הרבה אנשים.
הכי קשה זה כשבאים אלינו הבייתה הרבה אנשים ואני מרגישה שזה לא מתאים, כי היא רגילה שזו הטריטוריה שלה

ורד, התכוונת להתנגדותך ל חשיפת הצד השני תוך כדי הנקה, ולא להכניס יד במקום הנקה, נכון?

כן, כן. היא עוד לא בשלב של לוותר על ציצי ולשים יד במקום. זה עובד רק באוטו כשאני יושבת לידה והיא בכסא. הציצי כבר לא מגיע אליה, בכ"ז הוא כבר לא גמיש כמו פעם.
אני בהחלט מתכוונת שכאשר יש אנשים מסביב זה נוהל העבודה שלנו. אלא אם כן נמצאים בחברת אנשים שלא אכפת לי שיראו, כמו במפגשים של באופן

תראו את זה: הנקת מחאה בסטארבקס

הייתי מכניסה לשם את הקריקטורה מלמעלה. (אבל לא יודעת איך)

זה מה שיש ל-Hathor the Cowgoddess לומר בתגובה:
http://www.angelfire.com/comics/hathor/ ... rbucks.JPG
ושווה גם בכלל להיכנס לאתר שלה, לראות קריקטורות קודמות ולהירשם לקבל עדכונים על חדשות.

שלום!
סוף- סוף נפתחה החנות לבגדי הנקה - www.yanaeverywhere.com.
כולן מוזמנות לבקר!
יאנה

שמעת פעם על חיתול בד את שמה אותו מעליך ומעל הילד וכך אין בעיה להניק בציבור

כדי שחלילה לא יעכירו את יומם של המבקרים בחנות בבדל ציץ
שמיכתי, למרות שאני חושבת בדיוק כמוך, יש מידה של הגיון בבקשה שלהם. אם אני יושבת להניק על ספה באיקאה זה עלול למנוע מאנשים לבחון ולרכושתה. ובאיקאה רוצים למכור...

_
מתנחלת, כדאי לצטט את מי שאליו את מתיחסת או לכתוב את השם כדי שנדע.

הנה כך:
שמעת פעם על חיתול בד את שמה אותו מעליך ומעל הילד וכך אין בעיה להניק בציבור
כן, שמעתי. ואני לא משתמשת מכמה סיבות.

זה מחמם.
זה לא נוח.
זה מפריע ליונקת.
זה מאד מושך תשומת לב. בבחינת "הי, אני מניקה פה. מישהו פספס בטעות?"
לא מפריע לי להניק בלי.

ועכשו סיפור: הייתי לפני כשבוע בחנות ספרים. התישבתי באזור של ספרי הילדים על השטיח להקריא לשבלולתי סיפור. אביגיל התחילה לבכות. לקחתי אותה אלי והנקתי. נעמד במרחק של כמטר וחצי ממני בחור צעיר מעובדי החנות. מביט בי לשניה ומיד מפנה מבטו כאומר "אני פונה אליך אבלא מסתכלליך כי את מניקה." את רוצה להניק? הוא שואל.
אני כבר מניקה. עניתי.
את יכולה ללכת למחסן.
לא תודה.

אמבנים

את יכולה ללכת למחסן
גדול!!

אני גרה בניירובי שבקניה. כבר קרה כמה פעמים שאחת הבנות ניזקקה לבדיקת רופא כלשהו. תמיד ניכנסתי לחדר הרופא מלווה בשלוש בנות, כשאחת תלויה במינשא ויונקת. אף פעם לא עשו לי פרצופים ולא ביקשו משאר הבנות לצאת!
בהתחלה ממש הופתעתי, כי בארץ רופא עיניים אחד כמעט חטף התקף לב כשהתישבתי לבדיקת עיניים עם היונקת עלי.
ורופא אחר אסר על השתיים האחרות להיות נוכחות בחדר בזמן הבדיקה... <:(
גם בסופרים כאן אני מניקה במינשא לעיתים, ואם יש תגובות, הן אוהדות.

שמעת פעם על חיתול בד את שמה אותו מעליך ומעל הילד וכך אין בעיה להניק בציבור
שמעתי וניסיתי פעם, עם בד גדול, וסעיף ארבע של אם הבנים בא מולי בדמות מישהו שראה, התפקע מצחוק ושאל: מה זה, גנבת תינוק?

אגב, את יכולה ללכת למחסן. ודומיו מגיע לפעמים בנימה מאד אוהדת, בנסיון להושיע אותך מהפאדיחה.

בנסיון להושיע אותך מהפאדיחה.
או מתוך הנחה שאת מעוניינת בפרטיות, ורק מחוסר ברירה את מיניקה בציבור...

כן, לזה התכוונתי. ההנחה שאת לא עושה את זה כמו שהיית רוצה ונאלצת לבייש את עצמך כך.

בנסיון להושיע אותך מהפאדיחה
לדעתי זה כמעט תמיד שילוב של רצון לחלץ עם פאדיחה אישית.
אמוא לא היה מתפדח ומרגיש נח עם זה הוא לא היה חושב שאני מתפדחת.

אני מניקה כבר שנה בכל מקום ובכל זמן. לא מעניין אותי (או אותו) מי באזור.
האמת היא שדווקא חששתי בתחילה מהנקה בפומבי אבל גיליתי שהמבוכה היא דווקא לא ליד זרים (לא מכירה אותם, לא רואה אותם שוב- למי איכפת...) אלא יותר עם מכרים.
אין לי בעיה לחלוץ (ואני חושפת חצי שד + פטמה קבוע- לא יודעת למה זה תמיד אטיכשהו נחשף) ליד כל אחד, אבל בתחילה ליד האחים שלי, הגיסים, חמי והחברים של בעלי (שהוא, אגב, תומך נלהב של הנקה ולוא איכפת לו בכלל) הייתי נבוכה. עכשיו כבר לא- וכבר אין חלקיק שד שהחבר'ה האלאה לא ראו...

וסתם לסבר את האוזן, לפני כשבוע היו אצלנו חברים עם שתי ילדות, הקטנה בת שנה וחצי או שנתיים. כשהגיעה שעת הצהריים הילדה התחילה להיות ניג'סית והאמא רצתה ללכת.
הצעתי לה להשכיב את הקטנה לישון אצלנו והיא התחמקה. לא היתה לי סיבה לחשוב שבאמת היא רוצה להתחפף (היה לנו נורא כיף ביחד, וזו היתה הפעם הראשונה שהיו אצלנו. הם גרים רחוק).
בסוף נשברה וסיפרה לי שהילדה זקוקה להנקה ע"מ להרדם. "אז?" שאלתי. באמת לא היה לי ברור.
ואז הסתבר שהיא מקבלת כאלה הערות מאנשים שרואים אותה מיניקה בגיל המופלג הזה (שנה וחצי, להזכירכן) שהיא לא מניקה אלא בביתה.
סוף טוב הכל טוב. שיכנעתי אותה שמותר גם אצלי בבית (היה קשה, אבל בסוף היא התרצתה). הילדה היתה המומה מהשד המוצע בבית זר, אך מהר מאד התחברה אליו ונרדמה.

ואני?
אני חשבתי עליכן וחייכתי לעצמי.

הכל בזכותכן.
רק בזכותכן.

_ואני?
אני חשבתי עליכן וחייכתי לעצמי.
הכל בזכותכן.
רק בזכותכן_

שרון ג, אני בטוחה שהיית כזאת גם קודם, האתר רק חיזק את הנטיות...

פלונית. אף פעם לא הפריע לי כשהניקו בפרהסיה. וגם אני חטאתי בזה.
אבל...
אני זוכרת אמא אחת במיון שבקשה להניק את בנה בן השלוש-או-ארבע, וכולנו גיחכנו בינינו לבין עצמנו אם תמשיך להניק עד גיל 18 או שתבוא גם לצבא איתו...

שרון ג, אני בטוחה שהיית כזאת גם קודם, האתר רק חיזק את הנטיות...
זה כמו כל נטיה. זה היה שם קודם, ויש דברים שרק מחזקים. ראי ערך הומוסקסואליות וכו'. (טוב, יחי ההבדל, אבל הבנתן את הכוונה, נכון?)

זה כמו כל נטיה. זה היה שם קודם, ויש דברים שרק מחזקים. ראי ערך הומוסקסואליות וכו'. (טוב, יחי ההבדל, אבל הבנתן את הכוונה, נכון?)
אביב. שכחתי אתמול לעשות לך פרצוף אחרי שקראתי את מה שכתבת. הקטנה שלי קוראת לזה "חייכן" אבל במקרה הזה זה לא היה חייכן (:-)) אלא צחקן...

דבר אחד כן לקחתי מהדיון שם, וזה את הבעייתיות שבהנקה מול אנשים שזה פוגע בהם. אני לא מתכוונת למי שסתם מרגיש מבוכה -- זה עניין של הרגל, והרגלים יכולים להשתנות. אבל אני חושבת דווקא על נשים שלא הניקו שעבורן ציצי מול הפרצוף זה כמו מלח על הפצעים. (כמובן שיש רבות שלא הניקו אבל לא מפריע להן לראת אחרות מניקות. אני כותבת כרגע על אותן נשים שזה כן מכאיב להן.) לא שאני יודעת איך להמנע מזה, אבל בשבילי זו נקודה למחשבה.

אני חושבת דווקא על נשים שלא הניקו שעבורן ציצי מול הפרצוף זה כמו מלח על הפצעים.
זה מביא אותי לשאלה שבה אני מתחבטת:
קודם כל טבעי לנו להניק היכן שאנו נמצאות. עבורינו, אין כאן בכלל שאלה.
בנוסף, אנחנו רוצות שזה יהיה נורמטיבי להניק בפומבי ללא שום כיסוי, ומקוות שמתוך ההתנהלות הטבעית שלנו בעניין תצמח נורמה חדשה (ישנה בעצם).
מצד שני, אם זה גורם מבוכה למישהו, אם מישהו רואה עצמו נפגע מזה (ובעיני לא חשוב בדיוק למה) - האם אני אתן על כך את הדעת ואנסה לעשות משהו אחרת?

טרה רוסה כתבה:
אני חייבת לציין שאני אישית ממש לא היה מזיז לי אם מישהו היה מבקש ממני לא להניק לידו. אם זה מביך אותו, שלא יסתכל.
מצד אחד אני מאוד מתחברת לזה. למה אני צריכה לקחת אחריות על מבוכות של אנשים אחרים?
מצד שני, לעיתים הסיטואציות הן שההנקה היא בחדר לא גדול, שאין הרבה לאן "להימלט" (הצילו! אישה הוציאה ציצי גדול!!!), ושקשה "לא להסתכל".
והעובדה היא שיש מבוכה.
אני לא בטוחה שמתאים לי לכפות על מישהו סיטואציה מביכה מבלי להתחשב בכך. גם אם המבוכה היא תוצאה של ערכים תרבותיים שעליהם אני חולקת.
לא יודעת, אני מתלבטת, אשמח אם תאירו את עיניי.

_מצד שני, לעיתים הסיטואציות הן שההנקה היא בחדר לא גדול, שאין הרבה לאן "להימלט" (הצילו! אישה הוציאה ציצי גדול!!!), ושקשה "לא להסתכל".
והעובדה היא שיש מבוכה._
יש גבול עד כמה אפשר להתחשב ברגשותיהם של אחרים בהנקה בציבור. בתוך הגבול הזה מרחב התימרון הוא גדול.
לעתים די בשיחה על כך (אם את כלואה בתוך בית מלא אורחים מובכים) כדי לשבור את המבוכה.
(אותי מקדמות מתנגדות ההנקה מדי חג בצווחה מזועזעת : "אל תגידי לי שהיא עדיין עם הציצי" וככה יוצא האויר וזה כבר לא טעון.)

בנוגע להנקה בציבור.
אני לא יודעת איך אתן מניקות, אבל כשאני מניקה, אני מרימה קצת את החולצה, ולא רואים כלום! (אם מניקים בבגד שצריך להוציא את השד מלמעלה, זה סיפור אחר.) אולי בשניה הראשונה לפני שהיא תופסת את הציצי רואים את הפטמה. אבל אח"כ רואים רק את הראש שלה. צריך להיות מאוד מרוכזים במה שאני עושה, ולא להוריד ממני לשנייה את העיניים כדי לראות משהו.
מביך אותך? אל תסתכל! קשה לך לא להסתכל? תלך לחדר אחר. נאלצת לקום ולצאת מהסלון? ביג דיל!!! אפשר לחשוב שזה כל כך קשה לקום ולצאת לחדר אחר.
הטענה הזו שזה מביך אותם, או פוגע בהם, מזכירה לי את הבקשה מבנות ישראל להתכסות וללכת צנוע כי קשה לגברים להתגבר על היצר. כמובן שאני לא מקבלת את הבקשה הזו (ואגב, זו בסה"כ עוד דרך לשלוט בנשים ולדכא אותן).
כך גם מישהו שמבקש ממני שבשם הפגיעה ברגשות שלו, שלא אניק בפניו. זו עוד דרך של החברה לדכא אותנו. ושימו לב לדבריו הדוחים של רגשות. אנחנו פרימיטיביות! יש תחליפים! שניתן מטרנה ונחזור לעבודה ולא נבלבל להם את המוח. החברה מנסה לכפות עלינו את האידיאולוגיה שלה, באמתלות שונות. לתת לנו להרגיש שאנחנו הסוטות, שמתנהגות במתירנות. חושפות איברים מוצנעים!!! והרי לא מדובר באנשים דתיים באותו פורום. פתאום יש להם בעיה עם ציצי. אם אותה אישה הייתה באה עם בגד חושפני, זה לא היה מפריע לאף אחד.האם היו מעלים בדעתם לפנות ברחוב למישהי שהולכת עם מכנסיים נמוכות גזרה או מחשוף ולומר לה שהלבוש שלה פוגע ברגשות שלו? מביך אותו?
שימו לב, שימוש מיני בשד אינו בעייתי בחברה החילונית, אך שימוש בשד כאמצעי הזנה לתינוקות מעורר רגשות עזים. מעניין למה. חברתי מניקה תינוקת בת שנה (!) בתל אביב, וכבר התחילה לזכות בהערות מהסביבה. כך החברה מחזירה אותנו לתלם. שנדע שסטינו מדרך הישר.

שאלה לגבי ארה"ב - חברה עוברת לגור בבוסטון ואמרו לה שאם היא תניק בציבור, יכולים לעצור אותה! מישהי יודעת מה החוק שם?

ממילא יש רק יומיים בשנה שאפשר לצאת החוצה בבוסטון

טרה רוסה,
שימוש מיני בשד אינו בעייתי בחברה החילונית, אך שימוש בשד כאמצעי הזנה לתינוקות מעורר רגשות עזים. מעניין למה.

אני כל כך מסכימה איתך!
וזאת בדיוק הבעיה שלי.
כשמדובר באנשים ברחוב - I couldn't care less ובאמת אני עושה כרצוני. הכעס שלי הוא על החברה, על התרבות שמאפשרת לדעות כאלה להיות במיינסטרים, במקום לתת מקום של כבוד להנקה חופשית. השאלה היא אם בשם הכעס הזה, אני אכפה סיטואציה מביכה על אנשים - אשר שלא באשמתם - דעותיהם הן תוצר אותה תרבות.
הרי כל מה שאנחנו צריכות זה שאיזה מעצב אופנה ידוע יחליט שהנקה זה IN, יצלם את דוגמניותיו מניקות, ואנחנו מסודרות!

חברה', תהיו סבלניים כלפי החברה שלנו. אני מודה ומתוודה שבעבר גם אני הובכתי לראות נשים מניקות, חשבתי שמאוד מוזר (בלשון המעטה) להניק תינוק מעל גיל 3 חודשים... היום כמובן שאני מניקה בכיף את המתוק בן החצי שנה ולא מתכוונת להפסיק בקרוב!

טרה רוסה,
I hear you.
אני פשוט תוהה בגדול על סיטואציות כאלה. בהחלט חיזקת אצלי, בדברייך קודם, את נטייתי להמשיך כהרגלי (להביך אנשים

).

ענת גביש,
לעתים די בשיחה על כך (אם את כלואה בתוך בית מלא אורחים מובכים) כדי לשבור את המבוכה.
נשמע כמו פתרון אלגנטי שבו אני עדיין מניקה חופשי אך אולי מוציאה את העוקץ מהנושא. נחמד.

לטעמי הנקה בציבור היא, בעקיפין, שירות ענק לכל מי שזוכה לראות.
<שיחיו הקנאים !>

חברה עוברת לגור בבוסטון ואמרו לה שאם היא תניק בציבור, יכולים לעצור אותה! מישהי יודעת מה החוק שם?
יש באתר "ללל הבינלאומית" www.Lalecheleague.org מידע על כל הנושא של הנקה והחוק במדינות שונות, כולל כמובן ארה"ב והמדינות השונות שבתוכה.

אין לי מושג מה אומר החוק, אבל בפועל זה קשקוש מקושקש - גרתי בבוסטון ונתקלתי בנשים רבות מניקות במקומות ציבוריים - קניונים, מסעדות, תחנות רכבת תחתית. אף אחד לא מרים גבה. אדרבא, באחת הפעמים שהתינוק שלי צרח בקולי קולות באחת מחנויות הכלבו - מיד הציעו לי כיסא כדי שאוכל לשבת בנחת ולהניקו.

בנות חביבות,
סלחו לי אם אצנן קצת את התלהבותכן, לפני שתגיעו לטונים דומים לאלה שנשמעו בדיון הדוחה ההוא.

אני לא מתנגדת להנקה בציבור. אני כן מתנגדת להפגנות. ולחוסר התחשבות בזולת.
יש בהחלט אנשים שהנקה בציבור מביכה אותם. הם טועים? יתכן.
הם מסכנים שככה הם מרגישים? יתכן.
ועדיין הם באים במבוכה ולא יודעים לאן לתקוע את העיניים.
לא הייתי מצפה מהמיניקה ללכת לחדר אחר, אבל כן להימנע מהפגנתיות ולהצניע במידת האפשר את ההנקה (היו למעלה כמה הצעות ותיאורים מתאימים).
באותה מידה אני מצפה ממי שנבוך -- להפנות את מבטו ולא להתמקד במיניקה. הייתי גם מצפה שמישהי מהנוכחות ה"נבוכות" (בתוך המשפחה!) תמצא הזדמנות לפנות למיניקה בשקט, בצד, ולומר לה מה שעל לבה.
כמו ש נאמר -- אילו מישהו היה מעיר על חוסר נעימות, היה יכול להתפתח דיון. זה לא קרה.

תודה, העברתי את הלינק הלאה

אני מנצלת את הדיון הזה לשאלה: נניח שיצאת עם תינוק יונק מהבית למספר שעות: גינה, סידורים וקניות. איפה מניקים? זכור לי סיפור של גיסתי שהניקה בגן ציבורי ופועלים שלטשו בה עיניים גרמו לה להרגיש לא נעים ביותר. יש פטנטים? מתכננים את הסיבוב בהתאם? חוזרים הביתה באמצע?

<ציירת הקומיקס בחודש תשיעי ומנסה להבין איך זה עובד- לפחות בתיאוריה>

אבל כן להימנע מהפגנתיות ולהצניע במידת האפשר את ההנקה
אבל מי בכלל "מיניקה בהפגנתיות"? אמא של יונת, הייתי גם בפארק הירדן, ששם כולנו הנקנו בלי לשים לב לכלום, ולא ראיתי דבר כזה "הנקה בהפגנתיות".
לדעתי, עצם הביטוי ועצם הראייה הזאת אין להם דבר וחצי דבר עם דרך ההנקה של המיניקה - מקורם הבלעדי בבעיה של אנשים מסוימים עם ההנקה. עצם קיומה של ההנקה היא בד אדום בשבילם, וכל מיניקה שאינה מתחבאת ומתביישת בהנקה היא "מפגינה" בשבילן.
אז לחיות את חיינו לפי אנשים כאלה? להתחשב באנשים שכל הגינות אנושית בסיסית מהם והלאה (כמו אותה מורה שהשתלחה בבת דודתה באופן כה דוחה וגס רוח בפומבי)?
בעיני זאת "התחשבות" בדיוק באותה מידה שבה דתיים מסוימים קוראים ל"התחשבות" ומתכוונים בעצם לכניעה ללא תנאים למדינת הלכה.

לדעתי, אלה שבאמת נבוכים מחשיפת שד מקרית של מיניקה ואינם גסי רוח, כמוני למשל (-; , פשוט אינם יושבים ותוקעים עיניים בזמן ההנקה, ואין להם כל צורך לעשות מזה סיפור ולהשמיץ את ההנקה בגלל זה.
(הבהרה: כשאני אומרת "כמוני למשל" אני מתכוונת לזה שאני אישית נבוכה לראות אנשים אחרים בעירום חלקי או מלא, כולל חשיפה קטנה, רגעית ומקרית של השד בזמן ההנקה, ולכן אני אישית פשוט דואגת לסדר את שדה הראייה שלי ככה שלא אראה. אני מסתכלת לפנים, או לשמיים, או לתינוק שלי לרגע, או לא משנה מה).
(מצטערת אם גרמתי כרגע הלם למישהו).

טוב, קראתי את כל הדיון כאן- ראו את שאלתי כמבוטלת.. (היא הועתקה מדיון אחר ולא הכרתי את הדיון הזה).
למרות שאני מאוד רוצה להניק- עדיין החלק הזה נראה לי משונה ביותר. תשמעו- מגיל 12 או אפילו קודם מלמדים אותנו להסתיר את החזה. לא קל יום אחד פשוט לעשות סוויטץ ולאפשר לכולם לראות חלק גוף שהסתרת עד כה. מה- אבא שלי, ואבא של בת זוגי והאחים שלה וכלם- "יראו לי"?
אני יודעת שזה ילדותי, אבל בסדר, מותר לי בינתיים.
ומהצד (השד?) השני- בתקופה האחרונה התארחנו כעשרה ימים אצל ההורים של בת זוגי. בשלב מאוד מוקדם נמאס לי והתחלתי להסתובב בלי חזיה- מה שאני בדרך כלל לא עושה בנוכחות משפחה וחברים. מהר מאוד גיליתי שבשביל הנוחות שלי (אמצע אוגוסט, חום אימים, החזיה לוחצת לי) אני מוכנה להגמיש מאוד את הסטנדרטים... ושל ה"עקרונות" מתנופפים להם די מהר. אז אני מניחה שגם לגבי ההנקה זה דומה.

ומשהו אחרון (אסוציאטיבי למדי). אני זוכרת ראיון עם שחקן אחד שתיאר קטע במחזה שבו הם היו עולים לבמה רק בתחתונים. הוא תיאר איך שכשהם (השחקנים) לא הרגישו בנוח והיו מודעים לכך- אז גם הקהל הגיב באותו האופן. לעומת זאת כשלשחקנים זה היה טבעי- זה היה טבעי גם לקהל.

מהר מאוד גיליתי שבשביל הנוחות שלי אני מוכנה להגמיש מאוד את הסטנדרטים... ושל ה"עקרונות" מתנופפים להם די מהר. אז אני מניחה שגם לגבי ההנקה זה דומה.
כל כך כל כך נכון...

אני זוכרת שכשהנקתי את הגדולה בגיל 4 על ספסל ברחוב חמותי לא הסכימה לשבת לידי וברחה רחוק שלא להתפדח. גם היתה מעירה לי כל הזמן על זה.
היום מפדח אותי להניק את הקטנה בציבור, משום שהיא ממזמזת את הציץ השני חופשי וכל הפעילות התת-חולצתית הזו מאוד מביכה. אז מה, בשביל זה לא להיניק אותה? אני מותחת את החולצה כך שלא יראו את הפעילות.

_לא קל יום אחד פשוט לעשות סוויטץ ולאפשר לכולם לראות חלק גוף שהסתרת עד כה. מה- אבא שלי, ואבא של בת זוגי והאחים שלה וכלם- "יראו לי"?
אני יודעת שזה ילדותי, אבל בסדר, מותר לי בינתיים._
לא ילדותי. מנסיון מר של העבר, אני מודה שזה היה חלק נכבד ממה שדפק לי את ההנקה כי היה מייאש לברוח כל פעם לחדר. זה השניא עלי את ההנקה ורק רציתי שהוא יגמור לינוק כבר, המסכן.
אולי תנסי להכין את כולם לזה? לשלוח להם תמונות הנקה , לשלוח קטעים קלים על הנקה, ופשוט לספר להם, שאת עומדת להפוך לאם מיניקה וזה מאד מביך אותך. לדבר איתם. זה בטוח יעזור. שיהיה לך בהצלחה רבה

פלונית- תודה.
המשפחה מהצד שלי כבר עברה "הכנסה להנקה" בדמות גיסתי שמניקה כבר את בתה השלישית. אם היא תמשיך להניק אז גם תהיה לי חברה בחלק מהמקרים (ארועים משפחתיים וכדומה) וזה יהיה נחמד.
בת זוגי הניקה במשך 5 שבועות קצרים וכואבים ולכן היו פחות הזדמנויות "להרגיל" את המשפחה שלה.
וגם - כל מקרה לגופו.
לדבר איתם? אפילו עוד יותר מביך D-:

גם אותי הביך להניק בהתחלה.
מצחיק אותי להיזכר בזה שבשבועות (לא זוכרת כמה) הראשונים הלכתי לחדר כשהיו אורחים ורציתי להניק.
לאט לאט זה עבר לי.
הכי מביך זה ליד אבא או החם.
דווקא ליד זרים לא כל כך מביך.

סיפור חמהתנור

נכנסתי לחדר המתנה של רופאה.
ישבו שם שני גברים מבוגרים. אחד ישב לידי אחד מולי, מרחק של מטר בערך.
כשהאיש שלידי נכנס, האיש שמולי הרים עיניו מהעיתון ושאל מדוע לא נכנסתי. (חוזרימצילום לא מחכים בתור)
עניתי לו שהיא (התינוקת שעלי) בדיוק אוכלת, אזני אחכה תור אחד.
כווץ גבותיו באי הבנה לרגע...
ואז, אה...וחייך.
לא ראה בכלל שאני מניקה מולו עד שאמרתי.

כתבתי בדף הזה כבר ממש-ממש מזמן, ואפילו לא ידעתי שהגיבו לי (אני לא מהמכורים ל מה חדש, למי שנדהם לרגע). אז בואו רגע נבהיר משהו - בסך הכל הבהרתי איך אני מרגישה, ורציתי לתת לגיטימציה לנשים שמרגישות לא נוח להניק בציבור. אין לי שום דבר גורף נגד הנקה בציבור, וברור שהיו מקרים שלא היתה לי הרבה ברירה, והנקתי בחדר ההמתנה במרפאה, באוטובוס וכו', וכשיש אפשרות - אני מתחשבת בזרים המובכים וברגשות שלי.
נדמה לי שהבינו אותי כאילו אמרתי שכל מי שמניקה בציבור עושה את זה בהפגנתיות, ורוצה שהעולם יתרגל לזה - אז לא. אני אמרתי שיש נשים שעושות את זה, ואני נגד זה.
ולמי שדאגה לי, בסגנון פשוט אני, אני מקווה שתצליחי להניק את ילדך לאורך זמן, בסבלנות ובסיפוק. (וואו, תודה), אז הריני להרגיע: הוא בן שנה וחמישה, ויונק כמעט מלא.

שכחתי להוסיף שנורא התפלאתי לתגובה:
_גם לעשות קקי זה טבעי. אבל אני לא עושה את זה באמצע המסעדה.
ואגב, מאישה ועוד מיניקה בהחלט לא הייתי מצפה לאנלוגיה הדוחה להפליא הזו, שמבזה הן את ההנקה והן את המיניקות._
אמנם הניסוח שלי היה אולי קצת בוטה, אבל אני באמת לא התכוונתי לזה מצד המגעילות של הקקי. הרי לא תהיה לי שום בעיה להחליף חיתול באמצע הרחוב, נכון? אלא שיש דברים שאדם בוחר לעשות בצנעה! הנקה לא חייבת להיות אחד מהם, וגם לא עשיית צרכים, בתרבויות מסויימות (ראו החיים באפריקה מציאות שעולה על כל דמיון)

הרי לא תהיה לי שום בעיה להחליף חיתול באמצע הרחוב, נכון?
דוקא את זה אני משתדלת לקחת הצידה. זה הרבה יותר בולט וריחני.

[אם יש דף מתאים יותר - אתם מוזמנים להעביר את המקטע הזה לשם]
שמעתי היום ברדיו פרסומת הפונה למעסיקים להקדיש פינה במקום העבודה שבה אמהות מניקות יוכלו לשאוב חלב, כדי שיוכלו לחזור מוקדם יותר לעבודה.

זה אומנם עדיין לא מה שצריך - אבל זה צעד בכיוון הנכון.
נראה לי שלא רחוק היום, ובמקומות עבודה מסויימים יהיו חדרי הנקה.

> באף אחד מהמקומות שעודד עבד לא היה אפילו מקום מסודר לציחצוח שיניים אחרי האוכל. <

עודד, אני שמעתי את התשדיר הנ"ל, וגם ראיתי מודעה ב"הארץ" באותו נושא. כתבתי על זה בדף נחמד לראות מסביב
(שקצת נחבא אל הכלים בזמן האחרון, מרוב מעצבן לראות מסביב ).
בכל אופן, מדובר בקמפיין של משרד הבריאות.

אתמול ישבתי בבית קפה בתל אביב וישבה שם אשה והניקה. היא נראתה ממש רגועה ולא הפריע לה שזה היה בפומבי. בשלב מסוים הינוקא ניתק עצמו מן השד ואני חייב לומר שהרשים אותי שעל אף שכל השד שלה וכל הפטמה היו חשופים לעין כל, היא ממש לא נבהלה מזה והיא המשיכה לשבת באופן רגוע עד שהתינוק שוב לקח את הפטמה לפה. זה מאד חימם לי את הלב, בתור אב שתמיד אומר לאשתו שלא תהסס להניק בכל זמן ובכל מצב.
מה שכן (וכאן השאלה לאמהות שביניכן) האם זה בסדר מבחינתי להגיב לזה? אני, משהבחנתי בה, חייכתי (כי זה באמת חימם לי את הלב). שמא הייתי צריך להתעלם??
אשמח לתגובות...

נראה לי בסדר גמור.
אם היה ברור לה שאתה מביע אהדה להנקה.
(-:

לכי תדעי מה היא הבינה- אני מאד מקווה שלא פגעתי בה. ויותר מזה אני מקווה שחשיפת השד שלה (וההבנה שאני ראיתי את זה) לא ירתיע אותה מלהמשיך להניק!

בתור אחת שמניקה כל הזמן בפומבי (כולל בבתי קפה בתל אביב) ובתור אחת שלא מסוגלת להניק בלי לחשוף שלושת רבעי ציץ ופטמה בכל הנקה- אני יכולה להגיד לך שאם חייכת בצורה יפה ולא "קדחת" לה בחזה עם העיניים אז אני בטוחה שזה לא הפריע לה.
מה לעשות- יש אמהות שלא מפריע להן ציץ מציץ או פטמה בחוץ כשזה למטרות של תזונת ילדיהן.

בטח עוד מעט היא תכתוב פה את דעתה, לא?(-;

אני לא נרתעת גם מהערות מילוליות לא אוהדות, בטח שלא הייתי נרתעת מחיוך. גמימוא היה נראה לי מתכוון להעליב.

שכל השד שלה וכל הפטמה היו חשופים לעין כל,
בעיני זו לא הנקה יפה בציבור בכלל. אני בעד הנקה בציבור, הנקתי שלושה ואני מקווה תיכף להתחיל עם הרביעי, בציבור ולא בציבור, אבל אני לא חושבת שהשד והפטמה צריכים להיות חשופים לעין כל, ואני חושבת, מניקה כמו גדולה, שזאת לא שאלה של מסוגלות כי אם של נכונות להתאמץ טיפונת יותר (להתכסות במשהו, לסובב מעט את הכסא, או פשוט לשים לב איך אני מתארגנת מראש ותוך כדי עם חולצה מתאימה).
בעיני זאת גסות רוח לכפות את איברי האינטימיים, החביבים עלי לכשעצמם , על הזולת, בלי לוודא תחילה שהוא נכון למפגש הבלתי אמצעי אתם (ואל תגידו לי שאפשר לא להסתכל, אחרת כל אקסיביציוניסט יוכל לנפנף במה שמו שלו, ולו גם ממניעיו הכשרים שלא מעניינים אותי בכלל, ולומר לי: את יכולה לא להסתכל.)

אחרת כל אקסיביציוניסט יוכל לנפנף במה שמו שלו, ולו גם ממניעיו הכשרים שלא מעניינים אותי בכלל, ולומר לי: את יכולה לא להסתכל
איך אפשר בכלל להשוות??? זה בדיוק מה שמרתיח אותי!!!
כשאני מוציאה שד על מנת להניק אין באקט הזה, ואין בשד הזה שום דבר מיני. אני לא אקסיביציוניסטית שמנפנפת באיבר מין ע"מ לקבל איזשהו סיפוק חולני- אני אמא שעושה את הדבר הנכון, הטוב והבריא ביותר עבור ילדה. עצם העובדה שאת עושה השוואה כזאת אומרת שאת בעצמך (אבוי לרמת שטיפת המוח שהגענו אליהם) רואה בשד המיניק- ואני עושה הפרדה בין זה לבין השד המופיע מגורה וזקור במיטת האהבים- משהו מיני.
ובכן, אני לא! ואני לא מוכנה שמישהו יגיד לי שיש בזה משהו מיני כי אז הוא (לא בכדי אני משתשמשת בלשון זכר) הופך את כל העניין לפרוורטי! הרי לא ירחק היום ומישהו יאמר כי בן המוצץ משדי אמו כמעט מקיים אקט של גילוי עריות.
לכן אני טוענת כי חובה עלינו האמהות המניקות לעשות הפרדה מוחלטת בדבר הזה. לא לקבל את העובדה שמישהו מגדיר את השד (כשהוא בתפקיד של הנקה) כדבר מיני וחלילה לא להשוות לנפנוף באבר זכרי.
לגופו של עניין מי שחשה נוח יותר להסתתר מתחת לשמיכה, חיתול, בחדר אחר, או סתם להסתיר הכל- מצויין שתניק כך. אני אישית לא! אני חשה בנוח להוציא את מה שצריך להוציא (ואגב, אני לא "מנפנפת בזה") ולהניק. גם הינוקא, אגב, מעדיף זאת כך ולא להקבר מתחת לשמיכה/חיתול.

נ.ב. ביום חמישי בבוקר טיילתי לי ברחוב בזל בתל אביב. באיזשהו שלב נכנסתי לאחד מבתי הקפה באזור (לא נעשה להם פרסומת) והתיישבתי. כהרגלי, שלפתי והנקתי. אז קודם כל- היו שם עוד שתיים בבית הקפה שעשו אותו דבר. אנחנו בדרך הנכונה!! ודבר שני- חוץ ממבטים נעימים וחיוכים לא היו שום תגובות אחרות ובטח לא שליליות. מה שכן היה שם בחור צעיר אחד שכנראה לא רגיל למחזה- כשהבין לראשונה מה קורה היה נראה כי הוא ממש נבהל וזז באי נוחות על כסאו. אחרי התאוששות קלה הוא סובב את כסאו בכדי שיוכל ביותר קלות "ומבלי שאני אבין מה הוא עושה" לשזוף עיניו בשדיי. נו טוב- אם הוא יתבגר ויהיה סובלני ומעודד כתוצאה מכך אז אני מרוצה...

שליחה על ידי .מי* » 05 דצמבר 2004, 17:23

ואני חושבת שההכרעה איזה איבר הוא מיני ובאיזה הקשר לא יכולה להיות בידי בעל האיבר, ומניעיו (האם זה לסיפוקו המיני או לא) לא רלוונטיים לענייננו.
כי אם זה כך, אז קחי נא למשל אדם שצירך למשוח את איברו במשחה נגד פטריות שלוש פעמים ביום, וזו פעילות הומניטרית רפואית לגיטימית וחסרת כל היבט מיני - האם הוא יכול להחליט כי מאחר והגיעה השעה בעודו יושב במסעדה ישלוף מולך וימרח לעצמו, תוך קביעה שאם אינך יודעת להבדיל בין חשיפה לצורך מיני ובין חשיפה לצורך עשיית הדבר הנכון והטבעי ולא מתוך מניעים מיניים - זאת בעיה שלך.

זה שבעיניך הנקה אינה מינית - ואני מסכימה בענין הזה - יפה, אבל בחברה שלנו עדיין, ולשמחתי, שד הוא איבר אינטימי, חשיפתו הנה חשיפת איבר מיני וכפיית ההתבוננות בו על בנאדם שיושב במסעדה ואוכל היא בעיני הטרדה מינית.

מה גם, שההיחשפות איננה חלק אינטרגלי מן ההנקה, ולכן כאשר את עומדת עליה את בעצם מעדיפה את הנוחות שלך (הנוחות של לא להתכסות) על פני הנוחות של סביבתך (לא להיות חשופים למראות מטרידים-מינית בעודם יושבים במסעדה ומבלי שהביעו את הסכמתם או רצונם להיות חשופים לגירויים מיניים.)

ובהקשר זה, בעיני הבחור ששיפר עמדה כדי להביט בך, הוא הרבה יותר בראש אחד אתך מאשר אלה שמתעלמים - את חשפת, והוא הביע נכונות לראות. אין לי בעיה עם אלה שמביעים נכונות לראות. הבעיה היא עם אלה שלא רוצים לראות,שהגיעו למקום שאמור להיות ניטרלי מגירויים מיניים מובהקים (הם נכנסו למסעדה ולא לפיפ שואו) והנה מעל המרק-בצל מניקה חשופה כופה עליהם את מראה שדיה.

לכן בעיני יש הבדל גדול מאד בין להניק בכל מקום בצנעה (שאני בעד), ובין להניק בכל מקום תוך חשיפת שדיים (שאני נגד). ומקומם אותי ומצער אותי הבלבול בין השניים, כיוון שלדעתי הנקה חשופה עושה שימוש אלים בעיני (כפיית עירום על הסביבה שהיא בעיני הטרדה מינית) בדבר שהוא יפה ועדין וגם פוגעת, לדעתי, בלגיטימיות החברתית של הנקה בציבור, לגיטימיות אשר כמניקה וכאשה אני מנסה לפעול לקידומה.

.מי היקרה:
קודם כל אני מודה לך על תגובתך העניינית והמעניינת. היה מעניין אותי גם לשמוע (לקרוא) גם מה אחרות חושבות- ולא לקיים רק דו שיח בינינו.

לגופו של עניין: אני מבינה את הדוגמא שהבאת עם מריחת המשחה נגד פטריות אך עדיין יש הבדל קרדינלי אחד שמשום מה את לא נותנת עליו את הדעת והוא ייעוד האיבר. איבר מין זכרי, יכול שההקשר יהיה נטול אספקט מיני ככל שיהיה, הוא עדיין אבר מין והוא איבר שכל ייעודו הוא מין. אין ייעוד אחר לפין הגברי מאשר רבייה ע"י קיום יחסי מין. לא כך הדבר עם השד הנשי. השד איננו בייעודו אבר מין. הוא איננו חלק ממערכת הרבייה הנשית. מדובר באבר שייעודו הנקה- מערכת להזנת תינוקות.

עכשיו- אני לא איזה אשה נאיבית שחיה בפלנטה אחרת. אני יודעת טוב מאד שהגם שמדובר "רק" בהתניה חברתית ובאינדוקטרינציה של החברה המערבית המודרנית, השד הוא אבר מיני (לא אבר מין) - אם תרצי אבר אינטימי או מוצנע. אני גם מודעת למה שראיית שד "עושה" לבחור צעיר. מה את חושבת שאני לא הייתי מודעת לזה שאותו בחור בבית קפה נהנה לראות פטמה חשופה? שהוא לא "מצלם" את המחזה ומי יודע מה עושה אחר כך לבד בחדרו עם אותם תמונות מנטליות?? אני יודעת טוב מאד...

אבל זה לא העניין. העניין הוא שאם החברה מבקשת להפוך את השד לאבר אינטימי- בבקשה! אך בתנאים מסוימים (מבחינתי). אני גם רוצה שהציצים שלי יהיו בדיוק זה- ציצים. משחק לגברים, או גבר מסוים בשלב זה. אבל כל זה רק כשמדובר בציצים! לא כאשר מדובר בשדיים אשר מבצעות את ייעודם המקורי והוא הזנה של הרך הנולד. אני לא בעד להסתובב TOPLESS ברחוב סתם כך, אבל למה שיקחו לי את האלמנט המקורי של שדיי ויהפכו גם אותו למשהו מוסתר??

אגב, אני לא עושה אידאולוגיה מלחשוף את שדיי בזמן הנקה. אני רק לא עושה אידאולוגיה מלהסתיר אותם. כשהתחלתי להניק (ולקח זמן עד שהתגברתי על מחסום הצניעות הראשוני והתחלתי להניק בפומבי) ניסיתי בכל מאודי לעשות זאת בלא לחשוף כלום. מה לעשות- אני לא מצליחה. מתחת לשמיכה לא נוח לו ולא נוח לי ובלי אני פשוט לא מצליחה. השליפה חושפת, ההתחברות חושפת, הוא מתנתק ומסתכל סביב וזה חושף, והסיום חושף. אז היום אני פשוט זורמת עם זה ואומרת שאם זה מה שהכי טוב בשבילו אז זה מה שאני אעשה. ואני לא אתן למחסומים שלי להפריע לעניין ואני לא אתן לאידאלים המערביים המשובשים לגנוב לי את התענוג הזה של הענקת הטוב ביותר לינוקא שלי.

אני יכולה להבטיח לך שלהניק בפני גיסי או אחי ולדעת שהם רואים את כל המערכת זה לא פשוט. אבל השורה התחתונה מבחינתי היא שייעוד האבר אינו מיני, מה שאני עושה אינו מיני ולכן אני אומרת להם (ואגב אני אמרתי בדיוק את זה לאחי פעם- אבל זה כבר סיפור אחר) "get over it".

מקווה שאני לא נשמעת עצבנית מדיי (חטפתי עכשיו נגיסה בפטמה)...

רק עכשיו שמתי לב שיש מקום לתמונות- אז אני רוצה לשים תמונה אבל לא מצליחה.
HELP- שמישהי תעזור לי...בבקשה...

אפשר לשבת בין שתיכן?
אני לא חושפת את כל השד, אבל גם לא עושה מאמצים גדולים להסתיר.
לא מסתתרת מתחת לשמטע ולא מגלה את כולו בהתחברות.
אני גם נוהגת להחזיק את שולי החולצה שלי ביד הנגדית כדי לכסות בכל התנתקות לצורך התבוננות של היונקת שלי.

לי ההתנתקויות האלה גורמות הכי הרבה צרות.
אני לא נוהגת כמוך (לפחות לא עד עכשיו- אולי אנסה...) ואני גם בדרך כלל לא ערה להן. משום מה אני לא מספיק רגישה, כנראה, ולא שמה לב כאשר הוא מתנתק. נוצר מצב, שאלא אם כן מישהו מעיר לי (ובד"כ הנשמות הטובות מסביב לא טורחות), אני יושבת שם- לעתים דקות ארוכות- עם פטמה חשופה.
אוי ההתנתקויות האלה...

יש בגדי הנקה. לא?

יש בגדי הנקה. לא?
כן. מבחינת רמת הכיסוי שלהם, הם זהים לחולצה רפויה. ניתן להשתמש בבגד הנקה או בחולצה רפויה באופן דומה (כמו שתארה אם הבנים שמחה).
אף בגד לא מאפשר התחברות של התינוק בלי להסיט את הבגד מהשד...

תאמינו לי- ניסיתי הכל.
המזל שלי הוא שיש לי בעל שמעודד ודוחק בי להניק.
שאלתי אותו פעם אם לא איכפת לו שכל העולם כבר מכיר את החזה שלי לא פחות טוב ממנו? הוא באמת חסיד נלהב של הנקה לרמה כזאת שזה לא מפריע לו (או לפחות הוא מסתיר את זה אם כן).
מעניין אותי לשמוע איך בעלים אחרים מגיבים- אם יש לכן חוויות וסיפורים, אנא שתפו.

הפעם היחידה שבעלי לא היה מרוצה היה המקרה שהזכרתי לעיל עם אחי- מעשה שהיה כך היה: אני ישבתי בביתי, כחודש לאחר הלידה, ואחי בא לבקר. אני הייתי באמצע הנקה (מזכירה- בביתי שלי) בלי חולצה ורק עם חזיית הנקה. אחי כבר ראה אותי לא אחת עם חזיה אז לא התרגשתי וישבתי בסלון אתו ודיברנו. אני הנקתי וכמובן שהשד של אותו צד היה חשוף. אחי אמר משהו על כך, לא זוכרת בדיוק אבל נראה לי שהוא אמר: "תגידי, את לא רוצה אולי להתכסות במשהו". אני אמרתי לו שהוא ראה אותי עשרות פעמים בחזיה אז מה פתאום עכשיו הוא מבקש ממני להתכסות? הוא אמר שתמיד הציצים היו בתוך החזיה ועכשיו הם בחוץ- יחי ההבדל הקטן. אמרתי לו שמכיון שאני מיניקה הם (היה רק אחד) חייבים להיות בחוץ. לאחר כמה דקות וכמה התנתקויות של ינוקא הוא אמר משהו על כך שעברו הרבה מאד שנים מאז ראה את החזה שלי חשוף, ואני אמרתי "get over it".
כל הסיפור די שעשעש אותי ואני לא יודעת לומר בדיוק למה אבל כשינוקא רצה להמשיך והייתי צריכה לעבור צד, ניתקתי אותו ושלפתי את צד ב' מבלי שהחזרתי את א'. המשכתי להניק ואז נכנס בעלי ורואה: אני יושבת על הספה בברמודה וחזיית הנקה. שד אחד תחוב בפיו של הקטנצ'יק בעוד שהשני מתנדנד לו באויר, מבצבץ דרך חזיית ההנקה ומול כל זה יושב אחי ומדבר אתי כאילו כלום. זו היתה הפעם היחידה שהוא התעצבן מהנקה בפומבי (למיטב זכרוני).

האמת, אני לא מבינה למה עשיתי את זה. אמרתי לעצמי אחרי זה שזה תוצאה של שיבוש הורמונלי לאחר הלידה. טוב- בלי תירוצים... בכל מקרה לא עשיתי שום דבר דומה מאז!

אשמח לשמוע מאחרות מה קורה אצלהן.

אז אני מניקה עם חולצות הנקה, ועושה מאמצים להיות כמה שיותר מכוסה. לרוב הם מצליחים. ואם לא - אז מה לעשות. זה לא חשוב.

וכשהייתי מיניקה טרייה ויכולתי להניק רק בלי כלום (לקח לי זמן להסתדר גם עם ההנקה וגם עם חזיה וגם עם חולצה) אז הנקתי ככה.
בפני הורי אני לא מתביישת. בפני נשים אני משתדלת להפסיק להתבייש כי לדעתי זו בעיה שלי.
חד משמעית לדעתי השד המיניק אינו אבר מיני, וחייבים לבנות את התפיסה הזאת מחדש גם בחברה שלנו.

שליחה על ידי .מי* » 06 דצמבר 2004, 19:56

אני ממשיכה עם הנושא הזה שהוא חשוב בעיני, ומקווה שלא יתפרש כאילו אני מנסה לתקוף פה מישהו. מניקה כמו גדולה, אין לי שום דבר אישי נגד החלטותייך והנקתך הגאה, ואין ספק, שגם בדרכך את נושאת תרומה להפצת רעיון ההנקה, ועל כך תבורכי.
ובשמת, גם נשים יכולות להיות מוטרדות ממראה שד חשוף. לי למשל לא נוח לראות את חברותי מסתובבת לידי חשופות שדיים. לא בדיוק אי נוחות כמו של הטרדה מינית, כי אני לא חווה את זה כמראה פוגעני ומעליב, אבל בפירוש זה לא נוח לי. לכן את יכולה להוריד את זה מרשימת הדברים שהם "בעיה שלך". היו פעמים בעבר כשהנקתי בפני נשים ששאלתי בפירוש "האם זה יביך אותך אם אני אניק פה בחופשיות", וכמו בכל ענין שקשור באיברים מיניים, דומני כי ההסכמה ההדדית היא זו שנותנת או שוללת את הלגיטימציה.

ולגופו של ענין:

איבר מין זכרי, יכול שההקשר יהיה נטול אספקט מיני ככל שיהיה, הוא עדיין אבר מין והוא איבר שכל ייעודו הוא מין.
הריני להזכיר כי יש לאיבר הזכרי עוד ייעודים קריטיים יותר מאשר מין, ייעודים אשר יש להניח שאצל מרבית הגברים גם יותר שכיחים

השד המיניק אינו אבר מיני
הנסיון להבחין בין "שד מיניק" ל"שד לא מיניק" מוזר בעיני.
אני יכולה להכיר בנסיבות לא מיניות לאיבר מיני (נניח, מקובל עלי שחשיפת איבר-המין בפני גניקולוג, למשל, איננה נסיבה מינית וממילא לא מזמינה התייחסות מינית) אבל גם בנסיבות אלה אין כדי להפוך את האיבר ללא מיני. האיבר הוא מיני, ויהיו תפקודיו אשר יהיו. גברים ונשים כאחד, למשל, אינם נוהגים לחשוף את איברי מינם בפרהסיה כדי להשתין, למרות שלפי טענתך אפשר לומר בהחלט ש"האיבר המשתין אינו אבר מיני", ועוד להוסיף שהשתנה היא תפקוד טבעי לגיטימי, שלא בריא לדחות אותה ושאם היא מעוררת תחושת גועל אצל אחרים, הרי זו תחושת גועל שמקורה בדיכוי לא בריא אשר איננו צריכים להתחשב בו.

בקיצור, תפקוד לא מיני של איבר מיני לא מפרק אותו מן המיניות שלו. לעניות דעתי, רק שני דברים יכולים לפרק איבר מיני מן המיניות -
האחד הוא התניה תרבותית, אבל היא חייבת להיות כללית וגורפת
והשני הוא הסכמה נסיבתית ספיציפית

התניה תרבותית - יכולה להיות התייחסות תרבותית שונה שתשנה הסתכלות על איבר מסויים. למשל, בחברות בהן נשים מסתובבות חשופות חזה אני מניחה שלא רואים בחזה איבר מיני, ולעומת זאת, יש חברות בהן איברים שאנחנו לא נוטים לראות בהם איברים מיניים מקבלים מטען מיני. (בהלכה יש את הכלל לפיו איזור שבד"כ מכוסה נקרא "ערווה". כלומר, למשל, מלכתחילה שיער האשה אינו מכיל קונטונציה מינית ואינו בלתי צנוע, כפי שנשים רווקות הולכות, למשל, בשיער גלוי, אבל מרגע שאשה מתחילה לכסות את שיערה כסימן לנישואיה, השיער מקבל מטען של "איזור מכוסה" והופך להיות בעל "מטען מיני").
אבל, וכאן האבל הגדול, בחברה שלנו השד בכלל והפטמה בפרט הם כן איברים "מיניים", וכאשר המצב הוא כך, לא ניתן לדעתי להבחין בין תפקוד "א" לתפקוד "ב" של האיבר המיני. העובדה שיש לאיבר עוד תפקודים לגיטימיים לא מפחיתה את המיניות שלו (כמו דוגמת איברי המין שמשמשים לעוד תפקודים ובכל זאת נתפסים כמיניים מאד).

הסכמה נסיבתית - כמו דוגמת הגניקולוג. במצב כזה כל הנוכחים מסכימים ביניהם מראש על פירוק האיבר ממיניותו. ההסכמה המשותפת היא קריטית כאן: אם, למשל, יעמוד מישהו בחלון ויציץ אל תוך חדר הגניקולוג, איבר המין החשוף, אשר בעיני ובעיני הגניקולוג שלי מפורק כרגע ממיניותו, עשוי להיטען מחדש במשמעויות המיניות שלו. הפירוק הזה הוא נקודתי ורגעי (יתכן גם שהגניקולוג הזה יהיה המאהב שלי בנסיבות אחרות) ומחייב הסכמה הדדית.

בקיצור, לאור כל אלה, לדעתי בחברה שלנו, הרואה בשד בכלל ובפטמה איברים מיניים, ובנסיבות ניטרליות, שאינן כוללות מראש הסכמה על פירוק המיניות, נראה לי שחשיפת השד בציבור הנה בגדר הטרדה מינית: חשיפת איבר מיני בפני אנשים שלא הביעו ענין בגירוי מיני.
. ושוב, אני רוצה להדגיש, שאני בעד הנקה בכלל והנקה בציבור, אבל בעיני, גם כשזה פחות נוח, אין שום סיבה להיחשף ולהעדיף את הנוחות שלי כמניקה על פני הנוחות של הציבור שמסביב שזכותו לא להיות מוטרד מינית ממראה שדי.

בפני הורי אני לא מתביישת
בשמת:
אני מבינה שהנקת חשופה לגמרי (בלי שום כיסוי- מהחגורה ומעלה) הן בפני אמך והן בפני אביך?
וואוו זה נראה לי אדיר! הלוואי והייתי לדרגת נוחות כזאת. אין לי בעיה להיות בלי כלום מול אמי אבל מול אבי??? עד היום החלק הכי "קשה" בהנקה החושפנית שלי היא מול אבי וחמי.
תגידי- איך את עושה את זה???

ובשמת, גם נשים יכולות להיות מוטרדות ממראה שד חשוף
אני יודעת, כי אני אחת מהן.
אז מה?
למשל, במלתחות הנשים בבריכה. במקלחות בצבא. מעולם לא הסתכלתי על בנות אחרות. זה מביך אותי. אני באמת שונאת את המקומות האלה. ולא נראה לי שהמבוכה שלי במקום. נראה לי, שצריך היה להיות לי טבעי לגמרי לראות נשים אחרות עירומות או עירומות חלקית בלי שום מבוכה.
וגם אם אני נבוכה לראות שד של אשה אחרת מיניקה, אני לא רואה בזה הטרדה מינית שלה אותי! זה נראה לי מחשבה חולנית. עיוות מוחלט. זו לא בעיה שלה, זו בעיה שלי. היא לא מטרידה. היא בסך הכל מיניקה את התינוק שלה.

_בקיצור, תפקוד לא מיני של איבר מיני לא מפרק אותו מן המיניות שלו. לעניות דעתי, רק שני דברים יכולים לפרק איבר מיני מן המיניות -
האחד הוא התניה תרבותית, אבל היא חייבת להיות כללית וגורפת_
ובכן, כדי שלא להיכנס כאן לדיון נורא גדול (סתם בגלל שאני חולה ועייפה), אתייחס רק למשפט האחרון:
אני בהחלט מסכימה איתך.
ואיך היא תהיה כללית וגורפת? אם בכל רחבי הארץ יניקו נשים בהמוניהן בטבעיות, בלי לחשוש אם "יראו להן" חלקת בשר חשופה או קצה פטמה. וההנקה תהיה טבעית לכולם, ואנשים יפסיקו לשים לב לזה.

לי זה מזכיר את היחס הדתי ל"צניעות". רק בגלל שבחברה הדתית הזרוע או השיער נחשבים איברים שצריך להסתיר, זה אומר שאני כאשה חילונית מטרידה מינית כל חרדי שעובר לידי בגלל שהשיער שלי גלוי או שלחולצה שלי שרוול קצר?
ולהזכירך, בחברה הבריטית, עד לא מזמן (ואולי עדיין, בחוגים מסוימים) אשה בהריון היתה ממש מראה "מופקר" וחושפני. אסור היה לנשים בהריון להופיע בטלביזיה, שלא יראו חס וחלילה את "מצבה". וגם אסור היה להגיד חס וחלילה "בהריון". הם המציאו לזה כל מיני ביטויים "בלשון נקיה". כלומר, בטן הריונית בולטת וידע על הריונה של אשה היו "משהו מיני בוטה" או משהו כזה.
זה נראה לך נורמלי, או חולני ומעוות?
זה נראה לך מצב שתרצי כאשה להנציח, או משהו שדורש שינוי קיצוני ומיידי בתפיסות הציבור?
ומי ישנה את תפיסות הציבור?
אלה שנותנות תמ"ל כי היחס המיני לשד גרם אצלן לעיוות מוחלט ביחסן לגופן ולתיפקודיו?
אותן מיניקות שמתחבאות בחדר אחר כדי להניק? (שלא לדבר על זה שזה בדיוק גורם מרכזי בקיצור ההנקה אצלן, וזו עוד סיבה טובה למגר את התפיסות האלה, ויפה שעה אחת קודם).

אפשר לשבת בין שתיכן?
התיישבתי כי השיחה בינכן נעימה לי.
נוכחתי לאחר כמה שנות הנקה שבכל מקום אני נוהגת אחרת. ביומולדת מלא ילדים וכמה אמהות קרובות לא טרחתי להחזיר את השד בכל התנתקות להתבוננות. זו היתה הזדמנות, בחברה שמאפשרת את זה, להנות מבגד שלא מתאים להנקה בציבור. (שמלה עם גומי רפוי שנמשך אל מתחת לשד ונשאר מתחתיו, הדרך הכי נוחה להניק בעיני. אפילו יותר מבעירום מלא שבו את "נבזזת מכל הכיוונים" על ידי היונק המתלהב. את מושכת טיפה והשד בחוץ, אין צורך להחזיק חולצה, התינוק לא מוסתר ממך, החזה שלך בקו אחד עם התינוק וזה מרגיש נעים, והכיסוי במשיכה קטנה למעלה של הגומי הרפוי. )

ובנסיבות אחרות, בעלי ממש התקצף כשראה איך אני מניקה באי נוחות, מסתובבת, מפנה כסא הצדה, גוערת בילדה שמרימה שוב ושוב את החולצה, ולבסוף יוצאת ומניקה באוטו. הוא ראה בזה ויתור על החופש שלי להניק, ובעצם זה היה החופש האמיתי שלי, לצאת מהמקום בו הרגשתי שאני מביכה אחרים ומשום כך מובכת בעצמי.

מומלץ לאפשר לעצמך הנקה פרוצה והנקה צנועה, וללמוד מתי מתאים לך מה. זה מאד נעים.

ומי ישנה את תפיסות הציבור?
לא השד החשוף כולו במסעדה (-:
ז"א, אולי זה יביא לשינוי הדרגתי כלשהו אצל חלק מהאנשים, אבל אני מתקשה לדמיין את עצמי "עובדת בזה" ומתוך מודעות לשלום הציבור מתעקשת על חשיפתו אל האמת (-:
ברגע ההנקה המתוק, מי שחשובה זו את. אם הנער ש"משפר עמדה" משעשע אותך (וזה קרה לי גם וזה נורא מצחיק) או אפילו מגרה אותך (וזה קרה לי גם, חשוב לכתוב) אז זה מה שתעשי. אם את מרגישה שאת מביכה את הסובבים, אבל עקרונותייך הכנים עולים על הצורך האמיתי שלך, הכנה גם הוא, בהתחשבות, את פוגעת גם בעצמך וגם בהם.

בשמת:
קודם כל אני חייבת לומר שאני מסכימה עם הניתוח שלך לגבי עניין המיניות. זו בדיוק הנקודה שאני ניסיתי להבהיר.
מצד שני, אני ממש לא מבינה אותך. את אומרת שאת נבוכה משד חשוף במלתחה (אני אמנם לא בוהה אבל אני גם לא ממש נבוכה) אך מאידך את יושבת חשופת חזה מול שני הורייך ומניקה. זה לא ממש מסתדר לי.

פלונית:
אני מסכימה אתך במאה אחוז!!! לי יש כמה חולצות עם צווארון עגול ורך (לא ממש נמוך) עם גומי, ובמשיכה קלה השד בחוץ וזו ההנקה הנוחה ביותר. אני מתה עליהם. אני גם לא טורחת להחזיר את השד למקום בכל התנתקות- מכאן בעצם התחיל כל הדיון הזה. דווקא לאחרונה התחלתי להניק בחולצה כזאת אצל אחותי (היא גרה עם חבר) והוא אמר, בהזדמנות שהוא נכנס לסלון ו"העסק" היה בחוץ, שלדעתו זה נהדר שאני מרגישה בנוח לעשות את זה- והוא בחור צעיר ולא נשוי (ובטח לא אבא ליונקים).
אני חייבת לומר שלדעתי את אמיצה מאד. אני חושבת שלהודות בזה שאת היית מגורה מהתבוננות של בחור צעיר בשדייך זו אמירה כנה ואמיצה- כל הכבוד!
אני סיפרתי כאן 2 מקרים: הבחור ששיפר עמדה בבית קפה והמקרה של ההנקה החשופה מול אחי. אז אני לוקחת ממך דוגמא ואני אהיה כנה מאד (הגם שזה קצת מפחיד לומר את זה)- במקרה של הבחור בבית הקפה הייתי משועשעת. שם לא היית מגורה כלל, גם בגלל הנסיבות. אבל בהחלט הייתי משועשעת ו"שיחקתי" עם הקטע הזה. נתתי לו לראות את מה שהוא רצה. יצרתי קשר עין וחייכתי. החזקתי את השד בצורה בולטת וכו' וכו'.
אבל- וכאן הכנות הכואבת- במקרה השני של ההנקה מול אחי: שם הייתי מגורה. האם זה חולני? אני באמת לא יודעת איך להתייחס לזה. אמרתי שזה היה שיבוש הורמולי- אך האם זה תירוץ מספק?? מדאיג...

תשמעי, פלוני אלמוני, (מניקה כמו גדולה ) כל הכבוד לבעלך בעל החיישנים הבריאים! אז הוא לא כעס סתם...(-:

שליחה על ידי .מי* » 08 דצמבר 2004, 17:11

אני לא רואה בזה הטרדה מינית שלה אותי!
רק למען הפרוטוקול אציין שהבחנתי למעלה בין המבוכה הנגרמת לאשה כתוצאה מצפיה באשה מניקה ובין ההשפלה והכאב הנגרמים לה כתוצאה מהטרדה מינית.

_ו"שיחקתי" עם הקטע הזה. נתתי לו לראות את מה שהוא רצה. יצרתי קשר עין וחייכתי. החזקתי את השד בצורה בולטת וכו' וכו'.
אבל- וכאן הכנות הכואבת- במקרה השני של ההנקה מול אחי: שם הייתי מגורה. האם זה חולני?_

אבל האם לאור האמיתות שעלו פה, אודות התחושות המיניות שעולות אצל האשה המניקה בפרהסיה (וכנראה גם כשלא בפרהסיה) - אולי בכל זאת צריך לבחון מחדש את טענתנו להבחנה בין "השד המניק" ל"שד המיני". אולי המצב האמיתי בשטח הוא, ששניהם אכן אחד הוא? והאם מקובל עלינו מצב, בו נשתמש ב"שד המניק" כתירוץ והזדמנות כדי לחשוף באותה הזדמנות גם את "השד המיני"? (בקמץ כמובן)?

ובקשר להתגרות הזאת - מקובל עלי לגמרי שמדובר ברגשות טבעיים שיכולים לצוץ. פלוני-אלמוני-המניקה-כמו-גדולה, נראה לי שתחמירי עם עצמך ותסתבכי לשווא אם תתייחסי לרגשות טבעיים שעלו בך בתור "חולניים". רגשות אינם "חולניים": החולני יכול להיות אחר כך אופן הטיפול בהם ומה שעושים אתם, וככל שמכירים בהם ובקיומם, נקל יותר לטפל בהם בצורה לא-חולנית ואחראית, תוך שימת לב לגורמי חוץ כמו ערכים, אמונות, תפיסות חברתיות, רגשות של אחרים, וכו' וכו'
.
דווקא אם נכיר בכך שאלו רגשות טבעיים, שעלולים להתעורר, ואפילו אם עלולים להתעורר רק מפעם לפעם - אולי נכון יותר לשים את הגבול לפני החשיפה ולא אחריה. (הרי אם אני שואלת את עצמי עכשיו, בעודי יושבת פה בקור רוח מול מחשבי, האם אני, במצבי כיום, מעוניינת לחוות קטע התגרויות הדדי זעיר עם זר כלשהו בעודי יושבת ומניקה את בני, אני אומרת חד משמעית: לא תודה.)

שליחה על ידי .מי* » 08 דצמבר 2004, 17:24

רגע, ובשמת-
נראה לי, שצריך היה להיות לי טבעי לגמרי לראות נשים אחרות עירומות או עירומות חלקית בלי שום מבוכה.

למה? למה "צריך" להיות לנו טבעי לגמרי לראות נשים אחרות עירומות בלי שום מבוכה? לא נראה לי שזה בהכרח מה ש"צריך" ולא נראה לי שצריך להתאמץ לשאוף לזה. יש איברים אינטימיים, יש אינטימיות, יש דברים שקשורים לצנעת הפרט ומביך לראות אותם. כך פשוט. אני יודעת שאנשים מקיימים יחסי מין, זה בסדר גמור מבחינתי, זוהי פעילות טבעית, טהורה ויפה, אבל לא הייתי רוצה לראות את זה ויביך אותי אם במקרה אני אראה את זה. אני יודעת שכל אחד מקנח את אפו, זה טבעי, נכון ופשוט, אבל אני מעדיפה לא לראות את זה. כנ"ל, בדרך כלל, עירום של אנשים אחרים. למה לחשוב שכאן פתאום צריך להיות "טבעי לגמרי" לראות את זה "בלי שום מבוכה?" ואולי המבוכה היא חלק מן התירבות שלנו, חלק מן ההכרה שלנו בפרטיות של האחר, באוטונומיה של האחר, בזכותו של האחר על גופו, בחובתנו לשים מגבלות על יצר המציצנות שלנו?

רק בגלל שבחברה הדתית הזרוע או השיער נחשבים איברים שצריך להסתיר, זה אומר שאני כאשה חילונית מטרידה מינית כל חרדי שעובר לידי בגלל שהשיער שלי גלוי או שלחולצה שלי שרוול קצר?
אכן, לדעתי, אם תלכי למאה שערים ותסתובבי בבתי הונגרין, במקום בו המוסכמה החברתית היא שאין מסתובבים בשרוול קצר, במקום בו אנשים יוצאים לרחוב בציפיה, מוצדקת מבחינתם, שלא להיחשף למראה כזה, הרי את חוטאת בהטרדה, אבל אם החרדי העובר מסתובב בדיזינגוף, הרי שהמוסכמה התרבותית היא אחרת ואת לא מטרידה. כשאת נכנסת למסגד את מורידה נעליים, ולא טוענת בתוקף ש"בתרבות שלך מכובד מאד להסתובב בנעליים".
כל הענין הוא תרבותי, ונדרשת רגישות תרבותית. ולטענתי, שרק התחזקה לעיל, בתרבות שלנו אין הבחנה בין השד המניק לשד המיני. מראה שד חשוף, העובדה שמישהו אחר רואה את שדי החשוף, אלו הן חוויות בעלות קונטציה מינית, ולכן אין לחשוף אותו בציבור (ושוב נזכיר, שאין הדבר אומר לא להניק בציבור, אלא רק לטרוח להתכסות).

.מי:
זה בדיוק העניין. אני מסכימה עם בשמת שהשד המיניק איננו מיני (אם כי אני עדיין לא בטוחה איך היא יושבת חשופת חזה לגמרי מול שני הוריה [אני מקווה שהיא תשיב לי על כך- כי אני חייבת לומר שאני מקנאת בזה]) ויש, לדעתי, להפריד בין השד המיני לזה שאיננו מיני. בנוגע לסיפור שאני סיפרתי- מה שאולי מפריע לי יותר מכל זה שאני, אני, היא זאת שהפכה את השד הזה למיני.
נכון- אותו בחור ששיפר עמדה רצה לראות ציצי. נכון, מראה הפטמה מן הסתם הלהיב או עורר אותו, אבל זה לא משנה. אם הוא מסתכל באופן פסיבי (גם אם שורש הרצון לשזוף עיניו בזה הוא מיני) אז זה עדיין לא משנה את הסיטואציה.
אבל, כאשר אני נותנת לו לראות, חושפת יותר ממה שצריך, משתהה בהחזרת השד לאחר התנתקות, מסתכלת עליו בזמן שהוא מביט בשד ומחייכת, מרימה את השד בידי בצורה שבולטת ושהוא לא יכול לפספס, מסיימת ולאחר החזרת הינוקא לעגלה מחזירה את השד לחזייה שוב בצורה שחושפת את כולו ואת הפטמה- אז אני היא זאת שהפכה את החויה למינית. אני היא זאת ששינתה את כללי המשחק- וזה מה שמפריע לי בסיפור הזה (מבחינתי).
לגבי הסיפור עם אחי המצב עוד יותר קיצוני- ושונה קצת...(יידרש לי עוד זמן מה עד שאוכל לנסח את הבעייתיות של המצב והבעיה בהתנהגות שלי שם).

המון זמן אני קוראת ולא כותבת כלום. ברשותכן אני רוצה לומר משהו. אני מרגישה צורך לדבר על זה אחרי שמניקה כמו גדולה סיפרה על ההנקה מול אחיה.

אני ילדתי את בתי הבכורה לפני כשמונה חדשים. אני לא חשבתי מראש על נושא ההנקה, אבל כשהיא הגיעה וכשהנקתי אותה בפעם הראשונה ידעתי מיד שזה מה שאני רוצה וצריכה להמשיך לעשות.
בעלי חשב אחרת. הוא לא רצה שאני אניק בכלל ובטח לא בציבור. אנחנו התחלנו לריב הרבה על הנושא הזה, אני אמרתי שזה חשוב והוא כעס וצעק והעליב. תבינו, לא הנקתי מחוץ לבית בכלל. כל מה שהפריע לו זה שאח שלי, שגם ככה הוא לא אהב אותו, היה אצלנו בבית בזמן שהנקתי. אחי רק היה רואה אותי שולחת יד לתוך החולצה והוא היה בורח מהחדר, אבל נוכחותו בבית הפריעה לבעלי עד כדי מריבות כמעט אלימות.
בהתחלה משמעות הדבר היה שלא יכולתי לצאת מהבית והייתי צריכה להגיד לאחי שלא יבוא לבקר בזמן שהיה חשש שבעלי יגיע (שני הוריי נפטרו לפני כשנתיים וכאב לי מאד להגיד דבר כזה לאחי). לפעמים התעלמתי מבעלי ואמרתי לאחי לבוא בכל מקרה אבל אז המחיר היה מריבה קשה.
כאב לי מאד. לא ידעתי מה לעשות. לא רציתי להפסיק להניק. לא רציתי לריב עם בעלי. לא רציתי להרחיק את אחי.
כשהבת שלי היתה בערך בגיל 4 יודשים המצב הסתבך עוד. חטפתי דלקת קשה (mastitis) והייתי מושבתת. לא יכלתי לטפל בבת שלי מרוב חולשה וכאבים והרופא אמר שאני צריכה להניק כמה שיותר ולהיות בלי חזיה וחולצה כמה שיותר.
בעלי היה בתקופה קשה בעבודה ולא ממש תמך בי בבית ואני הייתי די חסרת אונים. ביקשתי מאחי שיבוא לגור אתנו כמה ימים ויעזור לי. הוא הסכים אבל בעלי התנגד. אמרתי לו שאם הוא ישאר ויעזור אז אחי לא יבוא אבל אם הוא הולך לעבודה ולא חוזר עד השעות הקטנות אז שלא יכתיב לי. הוא ניאות אבל לא הפסיק להתלונן על כך.
למחרת בבוקר אחי בא, כמה דקות אחרי שבעלי יצא. דבר ראשון אמרתי לו שאני עם דלקת קשה ושאני צריכה להיות כמה שיותר בלי חולצה או חזיה. הוא החוויר. הסברתי לו שזה חשוב וגם שאני צריכה לשים קומפרסים ולהניק כמה שיותר. הוא שאל אותי איך הוא יוכל לעזור ואמרתי לו שהכי חשוב מבחינתי זה שלא ייבהל מזה שאני חצי ערומה לידו. אני חייבת לומר שעשיתי הרבה חושבים לפני שהזמנתי אותו כי הבנתי מה המשמעות ולא הייתי בטוחה שאני אוכל להתמודד עם זה בעצמי. בסוף, בלית ברירה, ואחרי מחשבה החלטתי לעשות את הצעד הזה ולקרוא לו שיבוא לעזור. הוא אמר שהוא ינסה לא להסתכל ושהוא ישאר בחדר האורחים כמה שיותר. אמרתי לו שזה בדיוק מה שאני לא רוצה. אמרתי לו שאם אני יכולה להתמודד עם זה אז שהוא ינסה גם ושחלק גדול מהעזרה שלו, חוץ מזה שהוא יביא לי את התינוקת ויעזור לרחוץ אותה ולהחליף לה, זה שהוא יארח לי חברה. הבנתי שאני בודדה.
אחי אמר שהוא ינסה אבל שלא נראה לו שזה משהו שיהיה לו קל.
אתן מדברות פה כולן על הנקה בחופשיות הציבור. מניקה כמו גדולה עם השד בחוץ בבית קפה, בשמת ערומה מול הוריה ופלונית במסיבת יומולדת. אז תבינו, לי זה היה קשה. אין לי מילה טובה יותר: קשה. קשה מאד. הייתי במצב פיזי גרוע ואני זוכרת את הבוקר ההוא. באיזשהו שלב, כשהבת שלי התעוררה, ביקשתי מאחי שיביא לי אותה. הוא הביא לי אותה ואני פשוט התפשטתי, והנקתי. זו היתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה מולו ועוד עשיתי את זה בלי כלום עלי.
אני לא רוצה להאריך או להלאות. השורה התחתונה שלי היא שלא לכולן יש מזל כמו לכן. לי לקח שבוע עד שהתחלתי להתאושש מהדלקת והגעתי למצב שיכלתי לשחרר את אחי שבינתיים התרגל לכך שאני פשוט לא לבשתי כלום עלי.
אבל לכל דבר יש מחיר. בעלי לא היה מסוגל לקלוט, להבין או לקבל את זה שאני אהיה חצי ערומה מול מישהו אחר, גם אם זה אח שלי. הצעקות שלו, חוסר ההבנה למצבי ואפילו האיומים נהפכו לבלתי נסבלים. בסוף נפרדנו. זה המחיר ששילמתי על הרצון להניק ועל הויתור על דברים אחרים בשביל שאני אוכל להניק.
זה היה לפני בערך שלושה וחצי חודשים. אנחנו עדיין פרודים וכנראה שכבר לא נחזור.
אני היום מניקה יותר בחופשיות, ואני יוצאת מהבית עם הבת שלי ומניקה אותה בחוץ, אבל עדיין זה קשה לי. רק עם אחי אני לא מתביישת בכלל. הוא מבקר הרבה יותר עכשיו ואני לא מסתירה כלום ממנו כשאני מניקה והוא כבר התרגל לזה.

אז לכל הנשים שיש להן תמיכה מהבית: תבינו עד כמה מזלכן גדול.

זה המחיר ששילמתי על הרצון להניק ועל הויתור על דברים אחרים בשביל שאני אוכל להניק.
אני רואה את זה אחרת לגמרי.
את נשואה לאיש שאטום לצרכים שלך. אין לזה כל קשר להנקה. ההנקה ואחיך זה רק טריגר.

אני מסכימה עם אם הבנים שמחה. אני גם חושבת שלא ההנקה היא הבעיה כאן, אלא בעלך. יחד עם זאת אני לא במצב שלך ואני לא שופטת אף אחד מכם. אני גם לא יודעת מה תחושותייך כלפיו כיום- אז אני אמנע מלהביע עוד דעות בנושא.

זו היתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה מולו ועוד עשיתי את זה בלי כלום עלי.
אני לא הנקתי מול בן משפחה ממין זכר חשופת חזה לגמרי. דעי לך שכמו שכתבתי לבשמת, אני מלאת קנאה על כך שיכלת להגיע לדרגת נוחות שאפשרה לך לעשות את זה. במקרה שלי עם אחי היה מדובר במספר דקות (לא יותר מארבע-חמש) בהם הנקתי מצד אחד בעוד שהשד השני לא הוחזר לתוך החזיה. הלוואי והייתי יכולה לשבת חשופת חזה לגמרי מול אחי (כמוך) או מול אבא שלי (כמו בשמת) ולהניק. הלוואי.

אני היום מניקה יותר בחופשיות, ואני יוצאת מהבית עם הבת שלי ומניקה אותה בחוץ
זה חשוב. לא משנה אם את עושה את זה הרבה או מעט, חשופה יותר או פחות- העיקר שאת לא מרגישה כמו אסירה בבית שלך ואת יוצאת. אני מרבה להניק בבתי קפה ואני יכולה לומר לך שבימות השבוע בשעות הבוקר, אם תבואי להניק בבתי קפה בתל אביב לא תרגישי לא נוח ולא תהיי יוצאת דופן. כמעט בכל בית קפה יושבת מישהי עם ינוקא ומיניקה. בהצלחה!!

עם השד בחוץ בבית קפה, בשמת ערומה מול הוריה ופלונית במסיבת יומולדת
יש משהו שלא ברור לי - מדוע צריך להיות ערומה בציבור כדי להניק? הנקתי את חמשת ילדי כמעט בכל מקום - ומעולם לא הייתי ערומה, ואני לא חושבת שראו שאני מניקה, אם לא ממש התקרבו והסתכלו.
אני לא מדברת על המצב ששרון מתארת שיש דלקת והיא חולה בבית, אלא על הנקה רגילה. אולי בהתחלה זה קצת קשה יותר, אבל אם מתאמנים זה ממש לא בעיה. הייתי בשבוע שעבר במחיצת אמא חרדית שהניקה אינספור פעמים במהלך יום עיון שלם - ולא ראו פיסת עור חשופה.
ולגבי שרון - אני מאד מסכימה עם אם הבנים שמחה - הצעקות שלו, חוסר ההבנה למצבי ואפילו האיומים נהפכו לבלתי נסבלים._ , _והוא כעס וצעק והעליב
זה בודאי לא קשור להנקה, אלא לבעיות עמוקות בהרבה. זה באמת עצוב.

אב גאה בהנקה*

אשתי הפנתה את תשומת לבי לדף הזה- אז הרשו לי בתור גבר, אבא ואח (בשנות השלושים לחייו) לתת את הזוית שלי:
קודם כל אני רוצה להתחיל באמירה: מדליק אותי לראות שדיים של נשים. לא משנה מי האשה ולא משנה מה הנסיבות- אם יוצא ציץ אני נדלק. אם אני רואה פטמה, אני מגורה.
אני יכול לספר לכם שאת הציצים של כל אחיותיי וגיסותיי ראיתי. אני לא יודע אם הם ידעו שאני רואה, אני לא יודע מה הם חשבו- אבל ראיתי. ראיתי ונדלקתי.
לעתים שיפרתי עמדה בשביל זה (כמו אצל הבחור של מניקה כמו גדולה) ולעתים לא הייתי צריך. כולם היניקו בפני ואמנם לפעמים ביקשו ממני להסתובב או לא להסתכל ולפעמים כיסו עצמם עם שמיכה אבל בסופו של דבר השורה התחתונה היא שזה לא עזר וראיתי (אני לא יודע אם זה בכלל איכפת להם- לא דיברנו על זה מעולם). היחידה שאני יודע בודאות שהיא יודעת שאני ראיתי (ורואה) לה את השדים כל הזמן היא גיסתי (אחות של אשתי). היא מודעת אבל לא איכפת לה. לא תמיד כך היה. כאשר היא החלה להניק את הראשון שלה היא הקפידה מאד להסתתר מתחת לשמיכה או ללכת לחדר אחר או לבקש ממני לא להסתכל. עם הזמן ההקפדה שלה התרופפה עד מצב שהיא שולפת הכל מולי ומניקה וממשיכה לדבר אתי ולהסתכל עלי ולא מתביישת. היא אפילו הגיעה למצב שהיא לא מקפידה על כיסוי מיידי או החזרה בזמן התנתקות. היא יושבת לעתים עם שד חשוף, וממשיכה את השיחה, לפעמים היא יושבת ומשחקת עם הגדולים בזמן שהקטנצ'יקית יונקת ואז אין כלל תשומת לב לשד כי הכל מופנה לגדולים. וכל זה כשאני לידה.
עם זאת, מעולם לא היניקה אף אחות או גיסה שלי מולי בחזה חשוף. אבל לאור אמיתות הדיון אני תורם את חלקי גם בצורה כנה. אני חושב שהייתי נדלק מאד מן המצב והייתי בהחלט מגורה. אני לא בקטע של "גילוי עריות" ואין לי מחשבות מיניות לגבי אחיותיי, אבל חזה זה חזה. שד זה שד ופטמה זה פטמה. אני לא אתכחש- הדבר היה מגרה אותי מאד. לכן אני אומר לכל הנשים שמיניקות בצורה חופשית בחזה חשוף לגמרי: דעו לכם שזה לא בהכרח נתפס בצד השני כמו שאתם מתכוונות.

וכשהייתי מיניקה טרייה ויכולתי להניק רק בלי כלום אז הנקתי ככה...בפני הורי אני לא מתביישת(בשמת) אין לי בעיה עם זה אבל תחשבי מה זה עושה לאבא שלך. אין לי בנות בוגרות ולכן אני לא מדמיין את המצב הזה אבל אני מניח שהוא דומה מאד.

זו היתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה מולו ועוד עשיתי את זה בלי כלום עלי(שרון) את היית במצב קשה, את בעצמך אומרת, אבל האם זה נכון להעמיד אח צעיר יותר בפני תחושות כאלה?

אין ספק שחוסר ההקפדה על כיסוי מלא שהביא אותי לראות את השדיים של אחיותיי וגיסותיי שונה מאד ממצב של ישיבה חשופה לגמרי, עירומה ממש. אבל התוצאה, הגירוי, זו אותה תוצאה. לכן צדקה מניקה כמו גדולה כשהיא דיברה על הבחור בבית הקפה ועל התמונות המנטליות שהוא צרב.

אחרי כל זה אני מגיע לשורה התחתונה שלי:
הגירוי הזה שאני חש- אני מתבייש בו. אני חושב שהוא לא במקום. אני מצדיע לכל אשה שמיניקה. אני מעודד את אשתי להניק- כל הזמן, בכל מקום. אני לא חושב שההנקה היא מינית והעובדה שאני חוטא בזה שאני מגורה ושאני חוטא בזה שאני משפר עמדה לפעמים היא בעיה אצלי ולא אצל האשה המיניקה.
[אשתי אומרת שיש סכנה שאם אני אכתוב כך אז נשים יחשבו שאכן לא מוצדק להניק בפומבי כי, הנה, זה מגרה גברים- ובכך אני אשיג את התוצאה ההפוכה למה שאני רוצה].
אני אומר: הניקו. או הנקנה! שימו פס על כאלה שמסתכלים. הם לא סוטים, הם פשוט לא מסוגלים להתנתק מן ההתניה שאומרת ששד=גירוי. אבל אסור שנשים יכנעו להתניה הזאת ואסור לכם לוותר על מה שטוב לילדיכם בגלל ההתניה הזאת. אני מסכים עם בשמת שאומרת שהבעיה לא אצל המיניקה. נכון מאד- אני הראשון שמודה בזה שהבעיה אצלי (או אצל כל החברה המערבית, אם תרצו)!

אני רוצה שהרושם שיותיר ה-POST הזה הוא שגם אם גברים לא מגיבים נכון לאקט ההנקה הפומבי- חשוב להמשיך אותו וביתר שאת בכדי לשנות מהיסוד את התפיסות המעוותות ולעשות את הדבר הנכון עבור הילדים.