אוי אני אמא מזניחה

לחלוק ביתי,
חשוב לי להסב את תשומת לבך לכך שלא שלחתי אותך לדף תפישות שבי,
הזמנתי אותך לשם...
הזמנה אפשר לבחור אם רוצים לקבל או לא.
היתה לי תחושה שחקירה הנושא יכולה לפתוח כל מני דברים שלא חושבים עליהם קודם.
היי שלום.
<שולחת את עצמי לשם>

אל דנטה{{}}:
הסיפור שלי בערך הפוך משלך. אני דוקא האמנתי בגבולות ובסמכות הורית, וקיבלתי בת - טובה ומתוקה ונבונה - ועם רצון ברזל וחוסר נכונות להתפשר על האמת הפנימית שלה (את כל הפסוקית החל מ"עם" ועד "שלה" יש מי שיחליף במילה "עקשנית"). ניסיתי להיות סמכותית. באותה מידה יכולתי לנסות להיות שועל. בסוף ויתרתי וחזרתי להיות אני, פשוט כמו שאני, טיפוס לא סמכותי. ואז התפנה לי מקום להבין שה"התעקשויות" האלה מבטאות צרכים עמוקים וחזקים (אחרת היא מוותרת). ושכששני אנשים רבים, גם אם האחד מהם גדול בהרבה מהשני, לא יתכן מתמטית שאחד מהם מתעקש והשני לא. האם יתכן שלפעמים הבת שלי צודקת ואני טועה? גיליתי שהתשובה היא "כן" במספר מפתיע של מקרים!
כל זה הוא כמובן טענה לגבי ולגבי הבת שלי, ולא לגביך ולגבי הילדים שלך. אז מה המסקנה? שילדים הם שונים אחד מהשני, וגם הורים? נההה, את זה ידענו מזמן. האם זה מקרי שהילדים שלך צריכים הורה כמוך והילדים שלי צריכים הורה כמוני? האם הטבע שוב מתגלה בחכמתו? ואולי זה פשוט עובד רק כשאתה עושה את מה שבטבע האמיתי שלך? אני לא יודעת, האם באופן כללי, בלי קשר להורות, אתה אדם סמכותי? סתם מנסה לעשות סדר בעולם. ואולי בכלל אין סדר...

בן עמי{{}}, אני בטוחה שקהילת האמהות המזניחות תשקול לקבל אותך בתור מקרה מיוחד.

וברצינות, אני חושבת שזה עצוב.
_שלימודים עד 4 פעמים בשבוע זה מתיש, מיותר, ופוגע בריכוז ובמוטיבציה של התלמיד,
וש בלי "ים" שיעורי בית, ומילוי אין סופי בבית של החוברות, הילדים יוכלו לעבור בנחת כל החומר,
להבין אותו יותר,(בדוק) ו (מה שהכי חשוב מבחינתם, כמובן ) גם להצליחו יותר במבחן .._
חשבתי על זה לאחרונה בהקשר אחר: בית הספר הדמוקרטי שבו הילדים שלי לומדים נקלע לקשיים, והרבה משפחות עזבו בלב כבד. הגיעו ילדים "דמוקרטיים", שלמדו שלוש או ארבע שעות חשבון בשבוע אם בא להם (בדרך כלל בא להם), בנוסף לשיעור אבירים, די אנד די, בישול ושפע שעות חופשיות, והצטרפו לכיתות שלמדו שש או שמונה שעות חשבון בשבוע (לא זוכרת בדיוק) ונחשי מה? לא היה להם שום פיגור בחומר.

_בקיצור, הדף הזה התחיל כמסע גאווה על חוסר התקלחותם של הילדים והישארותם בתוך הפיפי שלהם.
כניראה שאתן זקוקות לחיזוקים._
סליחה, זה ממש מרגיש לי כמו חוצפה בלתי רגילה לנתח ולקבוע קביעות כאלה.
אין לי צורך להחזיר לך, אבל אפשר בקלות רבה לעשות לך את אותו הדבר באמצעות הדברים שאת אמרת.
מזמינה אותך לקרוא את הדף טעות הייחוס הבסיסית בבאופן, וכל דף על פתרון דיסוננסים קוגניטיביים (על גבו של האחר)

האמת היא שיותר מהנוכחות של כמה אנשים בדיון שמתפקדים בתור, בולטת בהיעדרה הנוכחות של אחרים. כנראה שלא תמיד שתיקה כמוה כהסכמה, וגם הרבה חברים בגרעין הקשה של באופן לא מסכימים עם חלק מהדעות שהובעו בדף זה.

_בקיצור, הדף הזה התחיל כמסע גאווה על חוסר התקלחותם של הילדים והישארותם בתוך הפיפי שלהם.
כניראה שאתן זקוקות לחיזוקים._
ומה איתך? למה את זקוקה?
למה את רוצה להגיד לנו למה אנחנו זקוקות?
אני באופן אישי זקוקה לחיבוקים, דווקא. (ולמישהו שיכין לי אוכל)

חשבתי על הדף הזה ועל הדינמיקה המעניינת שנוצרה בו. הוא נפתח כדף כייפי, דף הומוריסטי.
אבל הוא נגע שוב בשאלה בסיסית - האם ילדים חייבים להתרחץ? עם סבון? כל יום?
הדף העמיד את האמיתות האלה בסימן שאלה, רק הפעם דרך הומור עצמי.
באופן מפתיע, או שלא, הוא העלה שוב את אותם פחדים...

ולגבי הפיפי שלא מוחלף מיידית ובכל יום, עושה רושם שיש פה מי שזה ממש ממש מטריד אותה. אז רק רציתי להגיד שאם לא דוחפים את הסדין לסל הכביסה אלא נותנים לו להתייבש זה בכלל לא מסריח ואפילו לא משאיר כתם (אם כן - סימן שמישהו חולה ואז כדאי להחליף סדינים בלי קשר)

וגם הרבה חברים בגרעין הקשה של באופן לא מסכימים עם חלק מהדעות שהובעו בדף זה.
אולי נשאל אותם?

מי זה הגרעין הקשה ולמה הוא צריך לעניין מישהו? מה זה פה כת?
מיכל יקרה
למה את מרגישה מאויימת כשאני אומרת שאתן זקוקות אחת לשניה, לתמיכה. זה לא נכון? זה לא יפה?
את שואלת למה אני זקוקה? תלוי ממה מהחיים מהאתר?
מהאתר אני זקוקה ללא מעט:
מחפשת תמיכה, הזדהות, השראה, ניסונם של אחרים, עזרה, קבלת מידע, קשר, תקשורת (מכל סוג: מדאחקה ועד דיון רציני), עניין, לימוד ועוד.
משתדלת גם לתת אותו דבר.
קבלי ממני חיבוק ארוך- מקווה שהתקלחת לפני...........

אלטר, שלא תביני, אני לא מאמין בסמכות או בגבולות, אני מאמין בלתת לילדים את מה שהם צריכים, ומה שהם צריכים זה לפעמים ההפך ממה שהיינו רוצים לתת להם.
שזה אומר - מה שקל לנו לתת להם.

אני מאמין בלתת לילדים את מה שהם צריכים, ומה שהם צריכים זה לפעמים ההפך ממה שהיינו רוצים לתת להם.

מצחוקים של אמהות עייפות שמשתפות זו את זו הדיון הפך להשווצה מי יותר באופנית (=לא מאמינה בניקיון א-לה-מיינסטרים), וכשהתחילו להתפקד זה כבר לא היה מצחיק. לתוך ההשווצה ההמונית נזרקו גם דברים שבכלל לא קשורים להזנחה משום זווית. וכמו כל תחרות של "מי יותר באופן" זה יכול לעצבן (לא ההזנחה וכו' אלא התחרות מי יותר באופן).

יש הרבה דרכים לחשוב אחרת מהמיינסטרים (קודם כל, בכלל לחשוב!) ולגשת לעניין הרחצה, אבל לא כולן חייבות להיות שלילה של מים וסבון מכל וכל, שלילה של כל הרגלי ההיגיינה מכל וכל, מרד כללי לשם מרד.

יש הרבה באופנים טהורים ומזהירים שמתרחצים כל יום על נשיהם וטפם, וה"טוויסט" הבאופני בשבילם הוא שהסבון יהיה טבעי, או להימנע מבזבוז מים ולתעל אותם להשקייה, או לרחוץ תינוקות עם אמא (בניגוד למקובל) וכו'.

זה שאדם מחליט שהוא צמחוני - סבבה. למה לפסול את זה שאוכל בשר??
א. איך זה קשור לדיון? באו נשים ואמרו מה הן עושות כ"הזנחה" ובאו נשים אחקרות וטענו בפניהן שהם אכן מזניחות ועכשיו הן פתאום אלה שלא מקבלות אותך?
ב. בקשר למשפט המופרך שכתבת: זה שאדם מחליט שהוא חי בשלום עם הסביבה- סבבה, למה לפסול את מי שמחליט להרוג את מי שמעצבן אותו?

אל דנטה{{}}, אתה כל הזמן חושב שאני לא מבינה אותך, ואני חושבת שאני דוקא מבינה. הסכמנו ש:

ילדים הם שונים זה מזה
כהורים צריך להנחות אותנו הצורך של הילדים הספציפיים שלנו
מה שהילדים שלי, להבנתי, זקוקים לו, שונה ממה שהילדים שלך, להבנתך, זקוקים לו, וזה לא קשור לזה שאתה מאמין בחופש או אני מאמינה בגבולות (למעשה, גם הילדים שלך וגם הילדים שלי עשו לנו בית ספר; אלא שזה לא היה אותו בית ספר, שלי היה קצת יותר "סמרהיל")
זה בסדר וסבבה

שהילדים שלנו צריכים מאתנו לא את מה שקל לנו לתת להם - עם זה אני לא בטוחה שאני מסכימה. אני חושבת שלאורך זמן, לנהוג כהורים בניגוד לטבע שלנו כבני אדם, זה לא יעבוד. ואז, במידה שהילדים שלנו אכן זקוקים למשהו שמנוגד לטבע שלנו, יתכן שהם פשוט לא יקבלו אותו; אבל אני נוטה להאמין (לא בטוחה) שאם ננהג באופן שטבעי לנו, בסופו של דבר זה יסתדר איכשהו.

_וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים??
הם תמיד יודעים מה הם רוצים וצריכים.
אצלנו למשל, הילדים הכריחו את ההורים להפסיק להיות נורא מילוליים ושואלים שאלות בלי סוף, הם הכריחו אותנו להפוך להיות הורים. ולא אחים גדולים מגניבים.
אלה שמחליטים מה כן ומה לא, מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה לא, לפעמים מה ללבוש ומה לא ללבוש, מתי הולכים לישון ומתי אפשר להשאר עד מאוחר ובעיקר, הכריחו אותנו להבין את מלוא האחריות שיש לנו כהורים שלהם, לשחרר אותם מהחלטות שלא מתאים להם לקחת, כדי שהם יתפנו לעשות את מה שבא להם לעשות באמת - להיות ילדים.
בלי הרבה מילים אבל עם הרבה תנופה במעשים הבהיר לי הבכור שהגב שלו קטן מדי כדי שאני הגדול אתחבא מאחוריו._

_אני מאמין בלתת לילדים את מה שהם צריכים, ומה שהם צריכים זה לפעמים ההפך ממה שהיינו רוצים לתת להם.
שזה אומר - מה שקל לנו לתת להם._

וואו, שוב אני מסכימה עם אל דנטה!!
בפעם הקודמת זה היה הדף על הנר בטוסיק.

<כנראה קשור לנושאים מה..תחת..>

וברצינות,

נראה לי שיש כאן כמה דיונים במקביל. מה שאני הבנתי הוא ש לא חייבים לקלח ילדים כרוטינה , חייבים לשמור על הגיינה (ולכל אחד יש סטנדרטים קצת שונים שנובעים מאורח החיים שלו). ברור. אבל נעים לקרוא מה קורה אצל אחרים. מעורר השראה. תודה לכולם על השיתוף.

ש הרבה דרכים לחשוב אחרת מהמיינסטרים (קודם כל, בכלל לחשוב!) ולגשת לעניין הרחצה, אבל לא כולן חייבות להיות שלילה של מים וסבון מכל וכל, שלילה של כל הרגלי ההיגיינה מכל וכל, מרד כללי לשם מרד.
אני לא חושבת שמישהי מה"משוויצות", כלשונך, תתווכח איתך על זה.
לטעמי, מה שכתבת הוא פרשנות שלך את הטקסט (בעיקר "מרד כללי לשם מרד") ולא עולה מהטקסט "המשוויץ" עצמו באופן ישיר. זו רק פרשנות אחת אפשרית. פרשנות אחרת הייתה יכולה להיות שהאימהות האלה הקדישו מחשבה לנושא והחליטו שכך הכי טוב לילד שלהן, לא כמרד במה שמקובל אלא לאחר בחינה שלו ופטירתו כלא רלוונטי. אדרבא, כיוון שכמה מהכותבות כאן כבר כתבו ארוכות בדפים אחרים לגבי זה, הייתי אומרת שזו אפילו פרשנות יותר סבירה לנוכח המידע הקיים.

יש הרבה באופנים טהורים ומזהירים שמתרחצים כל יום על נשיהם וטפם, וה"טוויסט" הבאופני בשבילם הוא שהסבון יהיה טבעי, או להימנע מבזבוז מים ולתעל אותם להשקייה, או לרחוץ תינוקות עם אמא (בניגוד למקובל) וכו'.
גם על זה אף אחת לא תתווכח איתך כאן. עצם העובדה שמישהי עושה דבר אחד שאינו מקובל (ועל כן נתפס בדרך כלל כהזנחה), לא אומר שאין דרכים אחרות לעשות דברים שאינם מקובלים, וגם לא אומר שהסיבה לאי הרחיצה היא לעשות משהו שאינו מקובל. ועצם העובדה שמישהי לא רוחצת את הילד שלה אינה כשלעצמה קריאת תגר וזילזול במישהי שאינה עושה כנ"ל.
(אני בהחלט בעד הפרדה של הנושאים).

איזה דף מעניין.
קראתי את כולו בבת אחת...
האמת, קצת שעשעו אותי הויכוחים. ככה זה כשקוראים הכל ממרחק זמן (-: אבל בעיקר, אני יכולה לדבר שעות על הרגלי היגיינה (-:
(ועל הדרך הנכונה לרחוץ כלים, כמובן)

אבל הוא נגע שוב בשאלה בסיסית - האם ילדים חייבים להתרחץ? עם סבון? כל יום?
מה זה חייבים? שאלה מעניינת. זה תלוי: בעונת השנה, בכמות הליכלוך, איפה הם גרים, ובעיקר, הייתי אומרת, ברגישויות של ההורים שלהם D-:
נגיד אני, סטרילית, איסטניסית, נגעלת בקלות. LOL
אבל עושה מאמץ לא להיות "חולת ניקיון".
אז כן, למדתי עם השנים לא להניד עפעף כשבן הזוג נכנס למיטה בלי להתקלח (טוב, אני מנידה, אבל מקבלת באהבה ולא אומרת מלה), ואפילו יש פעמים שאני לא מחליפה את כל המצעים למחרת בבוקר (-:
אני גם מוכנה שילד ייכנס ישן ולא רחוץ למיטה, אם כי במקרים שלא עוברים אצלי, אני גם רוחצת רגליים לילד ישן במגבת קטנה רטובה P-:
אני אפילו הפסקתי להקפיד שכשאני מחליפה את המצעים (כל יום חמישי) אז כולם יחפפו ראש (-:
זה לעניין הרגלי ההיגיינה שלי.
מה "באופני" בהם?
אז ככה:

בזכות באופן יש לי יותר כוחות נפשיים להפסיק לעשות עניין מקצת ליכלוך.
בזכות באופן למדתי את הנזקים של הסבון כבר לפני כמה שנים, והילדים ואני מסתבנים מינימלית. כמובן, כשהינוקא היה עוד "תינוק" (עד גיל שלוש בערך) אז סיבנתי רק אחרי קקי, מסביב לפי הטבעת. ואת הידיים. בעצם, גם היום זה בעיקר מה שאני מסבנת אצלו. הוא, לעומת זאת, אוהב להתרחץ ואוהב סבון, זה משחק כיפי בשבילו (באותה מידה, לשפשף את האמבטיה עם הספוג לניקוי, גם זה משחק כיפי בשבילו).
בזכות באופן הגעתי לסבונים טבעיים בלבד, ואנחנו לא קונים יותר כימיקלים.
בזכות באופן אני נמנעת מלחפוף ראש לילד, רק אם צריך (הילדה ואני זה משהו אחר. שיער ארוך, מזיע, משתמן... בכל זאת אני משתדלת "לסחוב" כמה שאפשר).
בזכות באופן עברנו באופן מוחלט לשמפו טבעי (מ"בשבילנו").
בזכות באופן אני מנקה את הבית כמעט בלי חומרי ניקוי, ואם כן אז אקולוגיים. לדוגמא: אם מנגבים כל יום את הברזים במגבת המטבח לפני שהיא הולכת לכביסה, אין צורך בחומרי ניקוי לברזים. אם משפשפים את האמבטיה כמה פעמים בשבוע בספוג רטוב תוך שימוש במשקעי הסבון שהצטברו עליה ממילא, אין צורך בחומרי ניקוי בכלל. אם באסלה מורידים מים אפורים בלבד, אז יש בהם כבר סבון ושיפשוף במברשת האסלה בלבד כבר מנקה היטב. (כן, גם ל פליי ליידי הגעתי בעצם בזכות באופן, וכמובן עדי יותם).
כבר שנים שאני יודעת שדיאודורנט הוא חומר מסוכן. אבל בזכות באופן למדתי על הסודה לשתייה ובעיקר נעשיתי נחושה במאמצי להמנע מדיאודורנטים. לפני זה היה "כן אני יודעת אבל...".

אגב, לא התרשמתי במיוחד מכל האמהות שהכריזו שהן "מזניחות" מפני שהן לא משתמשות בסבון. רחצה במים נחשבת רחצה, אל תרמו! P-:

ולגבי הפיפי שלא מוחלף מיידית ובכל יום
אני מלמדת את זה בבלי חיתולים: פיפי של תינוק יונק הוא סטרילי, ולרוב חסר ריח. לא מוכרחים לכבס מייד. שמים על זה משהו (חיתול, מגבת, סדין) כי לא נעים לישון על הרטוב, אבל אחרי שהתייבש לא קרה כלום. אפשר לכבס רק אחרי כמה פספוסי פיפי. כמה? זה תלוי כמובן. קודם כל, כמו קודם: בסיבולת של אמא... ובכוחות שלה. זה מין מאזן כזה של רווח והפסד, וגם מאמץ לא לעשות עניין מדברים זניחים. וגם מאמץ להפסיק להיגעל מהפרשות של הילדים שלנו.

אין הדברים אמורים באחרים: ממש לא נראה לי לעניין שילד שלי יעשה פיפי על ספה של מישהו אחר! ואכן דאגתי שלא יקרו כאלה דברים.

אגב הגיינה ותולעים: בדיוק גילינו תולעים אצל הילד בשבוע שעבר! לראשונה בחיינו (הצלחתי לעבור את כל החיים עד כה בלי להיתקל בתופעה הזאת). לא יודעת איפה הוא נדבק, אבל אצלנו יש מגבת אישית לכל אחד, מתרחצים כל יום לפני השינה, רוחצים לו את התוסיק תמיד אחרי קקי, רוחצים ידיים לפני האוכל ואחרי השירותים, תמיד.
לשמחתי, נראה שתפריט זרעי הדלעת + גזר חי + שום ומינוס מתוקים מכל סוג עוזר. הטלתי את זה על כולנו, כי הסבירו לי שאם יש אחד עם תולעים במשפחה, כולם או נדבקו או בסכנת הידבקות.
וגם זה בזכות באופן: ישר הלכתי לקרוא בדף תולעים במעיים והחכמתי.

בקיצור, אני בעד הזנחה של הרבה דברים. וגם בעד הזנחה של היגיינה, במידה. לא בריא לחיות סטרילי. מצד שני, אנחנו מפונקים. הרגלי ההיגיינה שלנו הם כבר בתרבות נקייה. שכחנו כבר מול מה התפתחה ההיגיינה: מול סירחון גוף קשה שלא היינו סובלים היום לרגע. מול חיים עם ביוב זורם ברחובות ומחלות כמו טיפוס ודיזנטריה בגלל חוסר היגיינה. עם מחלות כמו גזזת וגרענת וכדומה, ואני אפילו לא מדברת על כינים ופרעושים שבעבר כן היו מנת חלקם של אלה שלא התרחצו וחיו בבתים מזוהמים. מול אלה, ברור שהיה צריך ללמד:
להתרחץ, לחפוף ראש, להסתרק, לכבס את הבגדים והמצעים, לשטוף רצפות, לרחוץ את הכלים, לשטוף ידיים אחרי הביקור בשירותים, לגעת באוכל בידיים נקיות, לא לירוק על הרצפה בתוך הבית, לא לירוק ברחובות, ועוד ועוד. כל אלה הגנו ממחלות קשות, שאנשים מתו מהן.

למה את מרגישה מאויימת
למה את חושבת שאני מרגישה מאויימת? אמרתי את זה? איפה?
כי אני באמת לא זוכרת, אבל זה לא חוכמה, המוח שלי כמו מסננת...
החלטת בשביל אנשים אחרים למה הם זקוקים, ניצן התעצבנה ואני ניסיתי להדגים את מה שהיא התכוונה אליו.

אומרת שאתן זקוקות אחת לשניה, לתמיכה. זה לא נכון? זה לא יפה?
או! תודה על ההבהרה! בוודאי שאנחנו זקוקות אחת לשניה, ל{{}}תמיכה, הזדהות, השראה, ניסונם של אחרים, עזרה, קבלת מידע, קשר, תקשורת (מכל סוג: מדאחקה ועד דיון רציני), עניין, לימוד ועוד.
ועם כך, עדיין לנתח אנשים אחרים באינטרנט בצורה כזאת של קביעה נחרצת מה הם מרגישים ולמה הם זקוקים, זה לא נעים.

בשמת

_זה הזוי ברמות המשפט הזה. בעיקר כשהוא כתוב פה, באתר באופן טבעי.
חלוק, את בטוחה שאת יודעת איפה את נמצאת?
פה מזניחים ילדים - יוצאים מתוך הנחה שהם יודעים מה טוב להם ושעדיף לא לשלוח אותם לבית הספר._

קביעה נחרצת....מעליב....
תקראי היטב את דברייך לפני שאת נעלבת ממני על בחירת מילים.

למען הסדר הטוב, לא התעצבנתי.
יתר על כן, אישית גם לא התחריתי. (אין לי במי ואין לי במה. אני אלופת השביל החלב בכל מקצה שאני בוחרת. כי אני עושה הכל מול עצמי ולא מול איזשהן מתחרות עלומות שאין לי שום מושג מי הן ומה הן.)
ולכן, יקירותיי, הכל בעיני המתבונן.

ותשמעו, זה ממש מעניין מה שאנשים מחליטים לראות.
ממש מעניין.
@}

שום דבר לא "צריך".

צריך לנשום, צריך לישון, צריך לאכול ולשתות וצריך לשחרר קקי פיפי...כל השאר זה רצון. זאת אומרת בחירה.

כינים ופרעושים שבעבר כן היו מנת חלקם של אלה שלא התרחצו וחיו בבתים מזוהמים
למיטב הבנתי ותקני אותי אם אני טועה, אלו (וגם טיפוס ושאר מרעין בישין) היו גם מחלות של צפיפות אוכלוסין. כפרים צפופים ללא תנאים סניטרים בסיסיים (ביוב?). זה קיים גם היום במדינות מתפתחות שמצד אחד מקיימות חיים צפופים ולא נפרסים על הטבע שסביבם ומצד שני חיים בתנאים שלא מתאימים ליכולות שלהם.
זה מזכיר לי שככה זה בכל אוכלוסית בעלי חיים שחיים באופן לא מתאים בצפיפיות אדירה. תאכלסו כלוב של אוגרים מקיר לקיר ותקבלו מחלות ולא משנה כמה תנקו. יותר מזה, אם תציבו צלחות האכלה לחתולים במקום אחד בו יאכלו מעל 20 חתולים די מהר תקבלו מחלות (אצלנו עכשיו היתה מכה של סקביאס למשל-לא מהסוג שעובר לבני אדם. למזלנו רק חתולה אחת שלנו נדבקה אבל חתולי הרחוב היו ממש אומללים) החל ממחלות פשוטות יחסית ועד לאיידס חתולים (fiv) לפי התאוריה שלי (ועוד כמה יותר חכמים), אלו מחלות שבאו בדיוק בשביל לדלל את האוכלוסיה-הברירה הטבעית קוראים לזה. אם כן האשמה במחלות האלו היא לא בשל חוסר תנאים סניטרים (הנה, אצל בשמת הפדנטית היו תולעים) אלא בשל מרחק מהטבע והצטופפות של יותר מידי אנשים במקום אחד.
והאיש פה תורם שכדי לייצב אוכלוסיה כלשהי צריך להביא את האוייב הטבעי שלה (במקרה שלנו זה מחלות, במקרה של כנימות עלה זה חיפושיות משה רבנו

).

למען הסדר הטוב, לא התעצבנתי.
נו, ידעתי שזה יחזור אלי בבומרנג. סליחה
סליחה, זה ממש מרגיש לי כמו חוצפה בלתי רגילה לנתח ולקבוע קביעות כאלה
אבל אם מתאים לך, אשמח לדעת מה כן הרגשת שכתבת את המשפט הזה (כי אחרי המילה "מרגיש" כתבת מה את חושבת... ואני רגילה לחשוב שאנשים שחושבים שהתחצפו אליהם מתעצבנים מזה. אם את לא אז גם מעניין אותי מה זה כן גורם לך להרגיש ואיך את עושה את זה?)

ותשמעו, זה ממש מעניין מה שאנשים מחליטים לראות.
מאוד!
כמו זה לדוגמא:
לפני שאת נעלבת ממני (אני חושבת שזה כוון אלי)
אני נעלבתי? איך הגעת למסקנה הזאת?

ולגבי המשפט שציינתי שהוא הזוי, אם אני זוכרת נכון את ההרגשה שהוא גרם לי, הוא אכן גרם לי להרגיש שאני באיזו הזיה. (משהו על זה שילדים לא יודעים מה טוב בשבילם. נקודה. וקיצוניות כזאת אף פעם לא מתיישבת לי טוב עם המציאות הרציונאלית: מה? ממש אף פעם? אפילו לא פעם אחת? אין שום מקרה שבעולם שבו ייתכן שילד ידע מה טוב בשבילו? ועוד יותר מוזר היה לי להתקל בו באתר שאחד מערכי הליבה שלו זה חינוך ביתי חופשי)
ופה אני מגיעה לפואנטה מעניינת:
בקורסים להורים וכד' כל הזמן אומרים לאנשים להפריד את ההתנהגות מהאדם, אבל זה ממש קשה!. כי הנה שכשאמרתי למישהי שדבריה נשמעים לי הזויים היא מייד קפצה למסקנה שזאת היא שהזויה בעייני. והיא ממש לא! (למען הסר ספק) מהקצת שקראתי אותה דווקא התרשמתי שמדובר באדם נחמד ואינטלגנטי.

אז סליחה מראש מכל מי שלוקח את דברי באופן אישי כשאני מציינת איך הדברים שנאמרו הרגישו או נשמעו לי או הבנתי אותם, או מה דעתי על הדברים. אני מאוד משתדלת להמנע מ טעות הייחוס הבסיסית ולא לעשות אבחנות או החלטות לגבי אופיו או תפיסת עולמו של הכותב ולהתייחס לדברים שנאמרו ולא למי שאמר אותם (או מה שנדמה לי שאני יודעת או חושבת עליו).
אני באמת לא בקטע של כאסח או של תוקפנות, אני פשוט לא מאוד שנונה, כנראה שאני צריכה להפסיק לנסות S-:

<באו אורחים, אני בורחת>

למיטב הבנתי ותקני אותי אם אני טועה, אלו (וגם טיפוס ושאר מרעין בישין) היו גם מחלות של צפיפות אוכלוסין. כפרים צפופים ללא תנאים סניטרים בסיסיים (ביוב?).
לאו דווקא. היו גם בלי צפיפות אוכלוסין. אבל בהחלט ביוב על פני הקרקע ליד הבית וכדומה.

אם כן האשמה במחלות האלו היא לא בשל חוסר תנאים סניטרים (הנה, אצל בשמת הפדנטית היו תולעים) אלא בשל מרחק מהטבע והצטופפות של יותר מידי אנשים במקום אחד.
המממ.
אני באמת לא יודעת באיזה ערוץ הילד נדבק בתולעים (ממשחק עם ילד אחר נגוע? אין לי ממש מושג, אבל ילדים נדבקים מילדים אחרים, מחפירה באדמה, מכל מיני גורמים שאין קשר בינם לבין היגיינה, לא?), אבל הסיבה שהגוף שלו "לקח" אותם היא מפני שכמה ימים קודם לכן טופל באנטיביוטיקה לראשונה בחייו (עקיצה מחרק לא ידוע בפארק הירדן הזדהמה זיהום חריף שהתפשט לכל השוק ברגלו), וזה כמובן החליש את מערכת העיכול שלו.
יכול להיות שהתנאים הסניטאריים בבית מנעו הדבקה של כל השאר, והגילוי המהיר מונע הדבקה של ילדים אחרים.
(בין היתר בזכות הקפדה על שתי שכבות על התוסיק - גם תחתונים וגם מכנסיים, שתי שכבות שבימים חמים אינן נחוצות, אבל אם לא בטוחים שאין יותר ביצים או תולעים אז הן כן נחוצות; וכן בזכות הקפדה מיוחדת על גזירת ציפורניים לעתים קרובות וניקויין, וכן בזכות הקפדה מיוחדת על מניעת מגע שלו בתוסיק. חשוב, כי כשיש תולעים הגירוד גורם לילד דווקא לגרד בתוסיק וכך בעצם התולעים מתרבות ועוברות לפונדקאי אחר...

וכל זה דווקא גורם לי לחשוב על ענייני ההזנחה המתוארים בדף. כי אם לילד שלי יש תולעים והוא מסתובב בבית עירום, נגיד, אז בלי ידיעתו ובלי ידיעתנו הוא עלול להדביק אותנו בקלות.

רגע, אני אנסה להתמקד:
כללי ההיגיינה והסאניטאציה המודרניים פותחו כדי להיחלץ ממעגל המחלות והסבל ששררו בכל מקום בעולם המערבי, במאה ה-19 במיוחד. הכללים החדשים נגעו גם להיגיינה אישית וגם להיגיינה ציבורית.
והגורם למחלות היה גם התזונה, לא רק הביוב ברחובות, הצפיפות וכו'.
זה על רגל אחת.
כאשר יש סניטאציה מודרנית, מערכת ביוב מודרנית, ואין תפוצה רחבה של אותן מחלות (טיפוס, גזזת, גרענת וכו'), אז אפשר "להזניח" הרגלי היגיינה מסוימים עד לרמה מסוימת בלי מחיר. ילדים יונקים בריאים שגדלים בבית ומסתובבים עירומים פגיעים פחות גם להידבקות וגם להדבקה של אחרים.
אבל ברגע שאנחנו כבר מתחילים לפגוע בבריאות שלהם (אם בתזונה, אם בחשיפתם לפרידה מאמא בגיל צעיר ואם בגורמים אחרים) - הם פחות מוגנים, וצריך לקחת את זה בחשבון.
ויש דברים חדשים שעלינו לקחת בחשבון, שסותרים את לימודי ההיגיינה של ראשית המאה העשרים:

הסבון - לא תמים וחיובי כמו שחשבנו.
השמפו - לא תמים וחיובי כמו שחשבנו.
חומרי הניקוי לבית - כנ"ל.

ועוד. כלומר, גם חלק מהרגלי ההיגיינה שלנו, בעצמם, עלולים לפגוע בבריאות הילדים. למשל, להרוג את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים שלהם ולאפשר כך כניסה של חיידקים מחוללי מחלות (כמו שקרה לבן שלי עם האנטיביוטיקה).

חלקי. שולחת כך.

_ויש דברים חדשים שעלינו לקחת בחשבון, שסותרים את לימודי ההיגיינה של ראשית המאה העשרים:
הסבון - לא תמים וחיובי כמו שחשבנו.
השמפו - לא תמים וחיובי כמו שחשבנו.
חומרי הניקוי לבית - כנ"ל._
וזה אם יותר לי להמשיך אותך טיפה, בדיוק כמו עניין החיסונים.
אנחנו שחיים בתנאי מחיה אורבניים צפופים יכולים להרשות לעצמנו את הפריבילגיה להחליט שכל אלו הם באמת לא כל כך חיוביים, אם היינו חיים בתת תנאים כמו פעם לא היתה לנו הפריבילגיה הזו כי אז היינו כמובן לוקים בכל המחלות הנ"ל וכל מה שהיה לעשות אחר כך זה לשרוף את כל חפצינו.

אוי אני אמא מזניחה הילדים שלי לא מחוסנים... (על זה כבר יש דפים, אין צורך להתחיל בויכוח מחדש. נכון?)

הדבורים מחזיקות כוורות צפופות רק בעזרת אנטיביוטיקה (טבעית) שהן מייצרות. לפני שזה התגלה החוקרים תהו איך הן חיות בצפיפות כזו ללא מגפות.

מישהו כבר אמר שאינדיקציה לחיה בריאה בטבע היא פרווה מבריקה ונקייה? שכל חיה מלקקת את האם-אמא של עולליה עד שהם עושים את זה בעצמם? שכלב חולה וגוסס הוא גם מטונף עם זנב בין הרגליים?

אגב, לא התרשמתי במיוחד מכל האמהות שהכריזו שהן "מזניחות" מפני שהן לא משתמשות בסבון. רחצה במים נחשבת רחצה, אל תרמו!
כן, כי זה מה שאני מבינה מהדף, או יותר נכון מהדיון שממנו הוא התחיל,שההזנחה היא בעיני המתבונן.
חייבת לצאת להגנתי ולומר שהפוסט שלי נכתב לני שהדף קיבל את הכותרת אוי אני אמא מזניחה . אני ממש לא רואה את עצמי אמא מזניחה אלא להיפך, אמא משקיענית מאוד ואכן אני רוחצת כל יום אבל לא בסבון (למעט פי הטבעת), כי סבון זה כימיקאלים.
אני לא מבינה על מה כל המהומה. לי היה נראה שכל הקטע בדף הזה הוא איזה צחוק זה שאמהות משקיעניות יכולות להיתפס מזניחניות רק בגלל שהן עושות או לא עושות משהו שנחשב על פי רוב השקעה, למרות שהן השקיעו מחשבה רבה לפני שהחליטו לא לעשות את מה שהחליטו לא לעשות, שגם זה, להשקיע מחשבה, זה הרבה יותר השקעה ממה שרוב ההורים עושים (סליחה על הגוון המתנשא. נראה לי שאני צודקת).
ההזנחה היא בעיני המתבונן. אמא שלי יכולה להגיד שאני מזניחנית כי אני לא מאבטחת תינוקת פן תיפול, אבל אם אני מבקשת לא לתת לה ממתקים אז אני פתאום אובר פרוטקטיב. גם על בלי חיתולים כבר קראתי בכתבה מסויימת שהאמהות שעושות את זה הן קונטרול פריקס שצריכות לדעת כל שניה מה קורה עם התינוק כולל להתערב לו ביציאות. בכתבה מערוץ עשר על נוה איתן מהשבוע שעבר פתאום מסתבר שהן בעצם מזניחניות כי הילדים הולכים כל היום בתוך קקי.
מה, לא מובן מה מצחיק פה? לכן לא מובן לי איך פתאום הדיון עלה לטורים גבוהים.

לי היה נראה שכל הקטע בדף הזה הוא איזה צחוק זה שאמהות משקיעניות יכולות להיתפס מזניחניות רק בגלל שהן עושות או לא עושות משהו שנחשב על פי רוב השקעה, למרות שהן השקיעו מחשבה רבה לפני שהחליטו לא לעשות את מה שהחליטו לא לעשות, שגם זה, להשקיע מחשבה, זה הרבה יותר השקעה ממה שרוב ההורים עושים.
גם אני חשבתי כך.
ובכלל, אום, כל מילה!

ההזנחה היא בעיני המתבונן.
בדיוק!

ולכן, קלמנטינה מלמעלה למעלה, זה שאת חושבת שהילדה שלי לא מוזנחת כי היא לא מקבלת ממתקים, לא אומר שחמותי לא חושבת ככה. (אני בוודאי לא חושבת ככה.)
זה שאת לא חושבת שזה שהיא לא רואה טלוויזיה זה לא מזניח, מזעזע את אמות הסיפים של בן דוד שלי ששם את התינוקות שלו מגיל אפס מול תכניות איינשטיין למיניהן כמה שעות ביום כדי שיצאו יותר חכמים. אני בוודאי לא חושבת ככה.

א-הא, אבל האם הוא קנה גם את הסרט שמפתח את ההמיספרה הימנית, וגם את זה שמפתח את ההמיספרה השמאלית? כי אם לא, זה לא שווה כלום!

משקיעה - מזניחה - משקיעה!!!
בלי חיתולים, עם ליכלוכים!

מזניחה ומצטרפת בשמחה (ושוקלת להעביר את הדף הזה לאמא שלי, אולי היא תרצה לפתוח קבוצת תמיכה - סבתות מוזנחות או כדומה....)

א-הא, אבל האם הוא קנה גם את הסרט שמפתח את ההמיספרה הימנית, וגם את זה שמפתח את ההמיספרה השמאלית? כי אם לא, זה לא שווה כלום!
באמת הבת שלו מחזיקה את הראש קצת על הצד. אולי שכחו המיספירה :-\

בהחלט הדף יצא קצת מפרופורציה.
הוא התחיל בתור בדיחה ואני הגבתי ברצינות, כי שינה בתוך פיפי הקפיצה אותי. כמובן שכל עוד זה בביתיכם הכל בסדר - איש באמונתו יחיה, אבל רציתי להביע את דעתי בתוך הדאחקיה שנוצרה פה ובכל זאת להזכיר לכן שיש אנשים כמוני...
כשקוראים את הדף מהתחלה ברצף, הוא בהחלט פחות "נורא" ממה שהוא השאיר רושם.
שתהיה לכולכם שנה מופלאה מלאה במקלחות וספונג'ות

שתהיה לכולכם שנה מופלאה מלאה במקלחות וספונג'ות.
מכירה את הבדיחה על ההוא ששאל את חבר שלו: "ומה שלום אשתך, שתחיה?" והוא ענה לו: "אשתי שתחיה? אשתך שתחיה!"

אז שתהיה לך שנה מלאה במקלחות וספונג'ות.
וטובה גם

_אני מאמין בלתת לילדים את מה שהם צריכים, ומה שהם צריכים זה לפעמים ההפך ממה שהיינו רוצים לתת להם.
שזה אומר - מה שקל לנו לתת להם._

אל דנטה - בעיני שווה דיון נפרד!!!

(איך זה שהדף הזה מלא בהורים כל כך בטוחים בעצמם ובדרכם, משני הצדדים? לאיפה נעלמו כל המתלבטים שהיו פעם בבאופן?)

לא נעלמו. קוראים בשקט (ועושים מדי פעם אמבטיה).

_אני מאמין בלתת לילדים את מה שהם צריכים, ומה שהם צריכים זה לפעמים ההפך ממה שהיינו רוצים לתת להם.
שזה אומר - מה שקל לנו לתת להם.

אל דנטה - בעיני שווה דיון נפרד!!!_
אל דנטה, ממי, אוהבתותך, אבל לא מצטרפת למקהלת הגריונים וההסכמות.
בהחלט שווה דיון נפרד.

כי שינה בתוך פיפי הקפיצה אותי
וואללה, זה מה שהבנת מהדברים שלי ושל דנה? שאנחנו נותנות לילדים לישון בתוך הפיפי?
באסה...

אני באופן כללי נוטה לא לעשות כלום בקשר לכלום.
(-:

תגידו החול על ראש העוללים לא מפריע לכם/להם?

אפשר לפתוח דיון אחר בנושא, למרות שכתבתי את הדברים בהתייחס לדברים שנאמרו כאן. חוץ מזה ניצן, לא מתאים לי הדה פרסונליזציה הזו שמייצרת אינטרפוליישן אביוז לדברים שכתבתי.

לא מתאים לי הדה פרסונליזציה הזו שמייצרת אינטרפוליישן אביוז לדברים שכתבתי
נשרפה לי ההמיספירה מלקרוא את זה...

לא מתאים לי הדה פרסונליזציה הזו שמייצרת אינטרפוליישן אביוז לדברים שכתבתי.
אז בוא אליי מותק, ואני אעשה לך מסז' אינטרדיסציפלינארי ביו-מולקולרי לפיטואיטרי גלאנד, בלי כפפות, עם חול ים שוויצרי מדוייק. ימין ושמאל רק חול וחול.
ישר יעבור לך.

הגלאנד נשמע לי סקס נגטיב, אז אני מוותר.

_לפעמים הפעוטה עושה פיפי במיטה ואנחנו נותנים לזה להתייבש ככה... לא מיד מחליפים סדין ונותנים לה לישון על זה עוד לילה "כי זה רק פיפי
מילא נותנים לה, גם אנחנו ישנים על זה...._

כי שינה בתוך פיפי הקפיצה אותי לא צריך לקפוץ, באמצע הליילה אנחנו משתמשים בנוהל מגבת, ובבוקר, בודקים נזקים ומחליטים אם צריך להחליף או ניתן לייבש, וכן, גם אנחנו ישנים על זה... בכול מקרה, המדובר בשתן של תינוק, לא בביצת החולה, זה נספג במגבת או במגן מיטה.

ואם כבר בכך עסקינן, הייתי שמחה לשמוע מן המסתייגות, איך הן מטפלות בהרטבות ליילה בלינה משפחתית, אולי נקבל רעיונות

רציתי לכתוב את חלקי לפני שהדיון נעשה כ"כ רציני, ואח"כ זה קצת הוציא לי את החשק.

בכלל, דפים הומוריסטיים זה טוב ונחמד (הנה, לדוגמה עכשיו בדיוק אני מזניחה את בני, שיושב ומשחק עם קופסאות קרטון - הי, עוד הזנחה! - כדי לכתוב כאן), והדיון הרציני והחשוב זה גם טוב ונחמד, אבל כדאי לעשות הפרדה.

עוד סיבה שלא כתבתי היא שקשה לי עם המושג אמא מזניחה. קשה לי לצחוק על עצמי ככה כשכל יום אנשים ברצינות מתלוננים עליי שאני אמא מזניחה.
רק לפני כמה שבועות מישהי התקשרה בעילום שם לעבודה שלי להתלונן עליי ועל בעלי שאנחנו לוקחים את הילד על הגב לחלק דואר.
מזל שהבוס שלי בעצמו טרק לה את הטלפון בפנים.

הסיכום של אום אל קיצקיצ הוציא לי את המילים מהמקלדת. @}

קשה לי לצחוק על עצמי ככה כשכל יום אנשים ברצינות מתלוננים עליי שאני אמא מזניחה.
מממ.
נראה לי שמכל האפשרויות שיש בהנתן שאנשים מתלוננים עלייך ברצינות שאת אמא מזניחה, לצחוק על עצמך היא אחת היותר טובות

@}

לא מתאים לי הדה פרסונליזציה הזו שמייצרת אינטרפוליישן אביוז לדברים שכתבתי.
D-:
נו, מתי אתה בא לסקייפ?

אני יודעת שאת צודקת, ניצן. @}
אני פשוט עוד לא במקום הזה. אני בדרך.
פעם היה לוקח לי חודשים להירגע מתקרית כזו. עכשיו לקח לי כמה ימים... baby steps.

בלי כפפות ?!?!?!
אוי את אמא מזניחה !!!!

חלוקית נחל
אצלנו המזרונים כמובן עם מגן.
אם עשה פיפי ואני עוד לא נכנסתי למיטה- מחליפה באותו לילה, כולל להעיר אותו להחלפה כי כולו פיפי (לא מדובר בתינוק אצלי אלא בפעוט).
קרה שהתעוררתי באמצע הלילה ושמתי מגבת על הפיפי והחלפתי לו רק בגדים אבל-
יום למחרת המצעים הוחלפו.אין מצב שלא אחליף מצעים ואתן לו לישון עוד לילה במצעים עם שתן.
לא יודעת לפיפי אצלנו יש ריח של פיפי (אולי אצל תינוקות קטנים מאוד זה עוד לא מסריח) ולפות יש ריח של פות ולקקי יש ריח של קקי-
אולי התמזל מזלכם ואצלכם זה ריח פריחת הדרים...
ושלא יעלבו ממני שוב על הפות היקר- האוצר הבלתי נדלה הזה- בהקשרים אחרים לפות יש ריח נפלא, אני מדברת על הריח של תחתונים של ילדה אחרי יום שלם, או על הריח מהפות עצמו אחרי זמן שלא מתקלחים (ומי שזקוקה לאיזון או סובלת מרגשי נחיתות לעומת הזכרים,אז גם אצלם יש ריח חריף אחרי יום ללא מקלחת)
<אוי לא שוב היא מדברת על מקלחת?!>

עוד סיבה שלא כתבתי היא שקשה לי עם המושג אמא מזניחה. קשה לי לצחוק על עצמי ככה כשכל יום אנשים ברצינות מתלוננים עליי שאני אמא מזניחה.
אוי, ש י ר י{{}}, איזה מעשה קטן וצר אופקים ו... ו... מכוער ו... אידיוטי זה להתקשר ולהתלונן עליכם. אוף! אני מתרתחת כאן רק מלקרוא על זה, ובטוח שאילו הייתי במקומך הייתי כועסת נורא. כשאני כותבת כאן בצחוק, זה היה בין השאר גם דרך לפרוק את התסכול שגורמים לי אנשים כאלה בדיוק.

אלמונית 1
פיפי של תינוק זה לא פיפי של פעוט/ילד.
ותמיד האפשרויות נשקלות זו מול זו.
אולי יש ילדים שהפשטתם מבגדים רטובים מציקה להם הרבה יותר מהשארתם ככה.
אני אישית מפשיטה מבגדים רטובים ושמה מגבת מתחת. זה מחזיק מעולה (ונותן תחושה יבשה. כמו בכל הפרסומות) עד הבוקר ואז אפשר לקחת את כל הטקסטיל המסריח (כולל הסדין. אצלנו זה כבר גיל שמסריח) ולכבס.

פיפי של תינוק זה בריח שושנים, לא פריחת הדרים

ושלא יעלבו ממני שוב על הפות היקר- האוצר הבלתי נדלה הזה- בהקשרים אחרים לפות יש ריח נפלא, אני מדברת על הריח של תחתונים של ילדה אחרי יום שלם, או על הריח מהפות עצמו אחרי זמן שלא מתקלחים
דף מומלץ בהקשר זה ריח גן עדן בפות

(ומי שזקוקה לאיזון או סובלת מרגשי נחיתות לעומת הזכרים,אז גם אצלם יש ריח חריף אחרי יום ללא מקלחת)
ממש תודה על האיזון <ברצינות!>
חסכת לי פוסט צפוי מראש אך הכרחי בנוגע לדיכוי התרבותי המתמשך של אבר המין הנשי...

אנ'לא מבינה על מה אתן מדברות.
גם פיפי של אנשים מבוגרים הוא סטרילי ולא מסריח.
אם הפיפי מסריח זה כי הוא עמד בסביבה לחה או במקרים של התייבשות.
אצלי מדובר בפעוטה וזה לא מסריח!
אולי תגידי שיש לי מזל אבל היא לא משתינה באמצע הלילה, רק בבוקר... (ברגעי ההתעוררות) וזה מתייבש תוך שעות ספורות.
אם הפיפי שלכן או של ילדיכן מסריח, תבדקו שאין דלקת ושכולם שותים מספיק. שתן של אנשים מיובשים נוטה להיות מרוכז ולהסריח יותר מהר.

_אנ'לא מבינה על מה אתן מדברות.
גם פיפי של אנשים מבוגרים הוא סטרילי ולא מסריח._

מילא זה!
אצל טבעונאים מסויימים גם הקקי הוא בריח אפרסק.
כך שבעצם זה מה שמפיץ ריח נעים בבית!
זה והפות, כלומר...

<רצה להתקלח, להוציא כינים ולעשות צמות בבית השחי>

גם פיפי של אנשים מבוגרים הוא סטרילי ולא מסריח.

מה הקשר בין סטריליות לסרחון?
הוא לא מסריח, פשוט יש לו ריח של פיפי....

פ"א1, הבחנתי (שכה יהיה לי טוב) שאחרי שאני מסתבנת (קורה. פעם בהרבה זמן.) בית השחי מגיב בריח עז בהרבה מאשר אם אני שוטפת רק במים.
אולי גם פותות מגיבות ככה? אולי הן מגיבות לתחתונים? אולי לתזונה?
שווה בדיקה.
(אצלנו הפותות בריח ברווזות. שיהיה ברור העניין הזה. ברווזות נאות ברוטב אפרסקים.)

קט קטית

יש לך מזל שאני לא זכר או שאת לא זכר, כי הייתי עכשיו נוסעת עד אלייך לשכנע אותך שאני ואת זה זווג!!

יש לך מזל שאני לא זכר או שאת לא זכר
ההפסד כולו של הזכר הזה שהוא לא אנחנו

אצלנו הפותות בריח ברווזות
זה לא אמור להיות אווזות?
או שרק כשמסתבנים זה אווזות, ואחרת זה ברווזות?

אם מגלחים - אחרי יומיים זה ברווזות

_זה לא אמור להיות אווזות?
או שרק כשמסתבנים זה אווזות, ואחרת זה ברווזות?_
הגזמת.
את בכלל יודעת איך מריחות פותות של אווזות?
במיוחד אווזות נודדות קנדיות (שהבת שלי אוהבת לחקות, כי הן עפות לנו יום יום מעל הבית)
אני אגיד לך. אללה יוסתור איך שהן מריחות.
כמו.. כמו.. כמו איזה ילד שלא התקלח!
כמו חיית השדה. זה איך.
טפו.

ההיסטריה של מקלחת והסתבנות גורפת מדי יום היא עניין תרבותי שמקובל בארה"ב ובישראל, אבל מאד לא מקובל באירופה ובארצות חבר העמים למשל

לא הצלחתי לקרוא את כל הדף, אז אני מקווה שאני לא חוזרת על משהו שכבר נאמר:
בתרבות הסינית, העתיקה מאוד והבריאה מאוד לדעתי, היתה נהוגה רחצה אלפי שנים. הרפואה הסינית גורסת שכדאי להתקלח בבוקר, מפני שהגוף נפטר מרעלים במהלך השינה. לא יודעת לגבי השימוש בסבון, מדובר בשטיפת הגוף במים זורמים.

הרפואה הסינית גורסת שכדאי להתקלח בבוקר, מפני שהגוף נפטר מרעלים במהלך השינה. לא יודעת לגבי השימוש בסבון, מדובר בשטיפת הגוף במים זורמים
טוב, פה אני חייבת לצחוק קלות.
למה להרחיק עד הסינים? היהודים מאמינים בשטיפת הגוף במים... כל ההתעסקות "שלהם" (קדמונינו היקרים, עוד מתקופת המקרא) עם טהרה והיטהרות ורחצה, המממ. תלכו תקראו (לא יכול להיות שאין לכם תנ"ך בבית, נכון?). אני מדי פעם מעיינת שוב, בהשתאות. הגנים העבריים הקדמונים שלי, לגמרי ניכרים. אין ספק P-:

לא יודעת אם גם לזה יש מקורות יהודיים אבל לפי הפנג שווי בית נקי, מסודר ומתוכנן היטב משפיע על כל מרכיב בחיינו.

הוא לא מסריח, פשוט יש לו ריח של פיפי....
נו, נו... התכוונתי לנטול ריח...
פעם פעם היו רופאים שידעו לאבחון מחלות דרך הריח של הפיפי

לא יכול להיות שאין לכם תנ"ך בבית, נכון?
אמממם...
ברור שלא יכול להיות.

אוי אני אמא מזניחה{{}}, אין לי תנ"ך בבית.

תלכו תקראו
לא תזרקי לנו מראה מקום? ככה את שולחת אותנו לקרוא את כל התנ"ך?
לפחות תגידי לנו שזה לא בנביאים אחרונים, או משהו.....

בס"ד

למה להרחיק עד הסינים? היהודים מאמינים בשטיפת הגוף במים...
_לא יכול להיות שאין לכם תנ"ך בבית, נכון?
אמממם..._
יש לי תנ"ך, אבל בלי לפתוח אותו, האמבט נגמר שם לפעמים בצרות צרורות..,

יש סיפור עים איזה אמבט שנגמר בצורה קצת טראגית, של מלך משמו, שמת מהחרב של איזה שופט.
(השומרים בדקו עים יש חרב בצד שמאל, אבל הבחור היה שמאלי, אז החרב היתה מימין... )
ולקח לשומרים כנראה כמה שעות להבין שהמלך כבר לא מתקלח..
שלא לדבר על אמבט טראגית לא פחות, של בת שבע אשת אוריה, שהחליטה לרחוץ-
לא פחות ולא יותר על הגג, מול העניים של דוד המלך, מה שמתפתח לברדק לא קטן.
שלא לדבר על הרחיצה של בת פרעה ביאור, בדיוק כשמשה שט שם להנאתו,
מקלחת שאחראית גם לברדק שבא בדור ההוא על מצרים,
וגם לברדק שבא כל שנה עלינו, עד סוף כל הדורות..
אז בליל הסדר, כשאתם מגיעים לחסל סדר פסח עים הלשון בחוץ, אחרי כל הויכוחים עים החמות,
תזכרו שהכל התחיל בגלל אמבטיה ..

שליחה על ידי @* » 07 אוקטובר 2008, 10:25

מהחרב של איזה שופט. אהוד בן גרא. והמלך הוא עגלון מלך מואב. אני לא בטוחה אם עגלון אכן עשה אמבטיה.
כתוב שם שהעבדים חשבו שהוא "מסיך את רגליו בחדר המקרה", כי אהוד בן גרא נעל את הדלתות של החדר אחרי שהרג את עגלון.

שופטים פרק ג', הסיפור מתחיל בפסוק ט"ו.

שלא לדבר על הרחיצה של בת פרעה ביאור, בדיוק כשמשה שט שם להנאתו,
אילו הייתה עושה מקלחת יומית,
ולא מסתבנת היטב -
ד-י-י-נ-ו

בס"ד
_מהחרב של איזה שופט. אהוד בן גרא. והמלך הוא עגלון מלך מואב. אני לא בטוחה אם עגלון אכן עשה אמבטיה.
כתוב שם שהעבדים חשבו שהוא "מסיך את רגליו בחדר המקרה",_
מכאן אנו למדים, שבזמנם אפילו המלכים הסתפקו כנראה בלקלח את הרגליים בלבד..?!

דווקא לגבי עגלון, נראה לי שזו דרך צנועה של התנ"ך לומר שהם חשבו שהוא עושה את צרכיו (מי רגליים זה כינוי מעודן לשתן).

אוי אני אמא מזניחה, אין לי תנ"ך בבית.
גם לי אין אבל אני בטוחה שיש באינטרנט אם אזדקק לו (למה ????)
זה זה ששפכו לו את הפרשנדתא?
רואות כמה טוב שההורים שלי שלחו אותי לבית ספר אני זוכרת שיש אחד ששפכו לו את הפרשנדתא

בתורה. בספרים ההזויים האלה עם כל החוקים והמשפטים ההזויים לא פחות. חומר קריאה מעניין ביותר. או מרדים. היינו הך (תלוי אם את במצב רוח אנתרופולוגי, מה שאני יכולה להרשות לעצמי כי הדיסציפלינה שלי היא מדע התרבות, ואני חופשייה בדיעותי כך שכל הכללים האלה לא רלבנטיים לי). נגיד, כשבאים לירושלים בשלושת הרגלים צריך להתרחץ לפני שנכנסים למתחם של בית המקדש. לא נכנסים לשם ללא טהרה (הכוהנים בודקים בשערים?).

גם אני זוכרת את הסיפור הזה.
למה שתזדקקי לתנ"ך?.. אני יכולה לדמיין מצבים שבהם אני ארצה לבדוק משהו בתנ"ך. יש גם מצבים שאני רוצה לבדוק משהו באטלס ואין לי ({{}}אוי אני אמא מזניחה{{}}). מילון יש, מדריך פרחים יש, מדריך ציפורים יש, תנ"ך ואטלס אין.

בס"ד
בתורה. בספרים ההזויים האלה
מה הקשר ?
ולמה אף איזכור של התנ"ך לא יכול להסתיים בלי להעליב..
אים היינו מצטטים מהקוראן אז היו חושבים אלף פעם אים לכתוב שהוא הזוי.

ולמה אף איזכור של התנ"ך לא יכול להסתיים בלי להעליב..

כי הוא שלנו, שלנו, שלנו, שלנו להזניח, שלנו להעליב, שלנו לא לרחוץ לו את הדפים החיצוניים ולא לרחוץ לו ת'פה בסבון כשהוא מנבל אותו

אם היינו מצטטים מהקוראן אז היו חושבים אלף פעם אם לכתוב שהוא הזוי.
מה פתאום! עוד יותר הזוי מהתנ"ך, והברית החדשה הזויה מכולם (במיוחד לא נרגעת מכמה שמשקיעים בלהסביר את מוצאו של יוסף הנגר מדוד המלך, כמה מאמצים, כמה טירחה, איזו שושלת בונים - ובסוף הוא בכלל לא הבן של יוסף הנגר!!!! הרי אבא שלו הוא רוח הקודש!!!!).
אה, סליחה, למי שקרא את ספר הקודש של המורמונים - עוד יותר הזוי. רמת הבורות התהומית שהאמריקאים האלה מסוגלים לה, פשוט הפילה אותי לקרשים...

בס"ד
אני זוכרת שיש אחד ששפכו לו את הפרשנדתא
כן זה אותו אחד.
_דווקא לגבי עגלון, נראה לי שזו דרך צנועה של התנ"ך לומר שהם חשבו שהוא עושה את צרכיו
(מי רגליים זה כינוי מעודן לשתן).
_אבל טרושקה,זה לא מסתדר.
כי אהוד הספיק בנתיים להגיע עד שעיר.
לא נראה לך שהשומריםחשבו שהוא שזה לוקח לו כל כך הרבה זמן..

אים הם חשבו שהוא שעה אמבטיה זה עוד סביר..

נו, תלכי לקרוא במדבר פרק ה, פסוקים י"א-ל"ו. טוב, גם פרק ו. טוב, גם בספר ויקרא. סתם פתחתי אקראית. ולא צריך לקרוא יותר מעמודים בודדים וכבר מגיעים ל"וירחץ ויכבס בגדיו ויטהר". זה לעניין הרחצה, הניקיון וההיטהרות.

ברור שהוא שלנו. וחוץ מזה אני לא העלבתי. אצלי בבית יש לא פחות מארבעה ספרי תנ"ך (בטוח יש יותר), קוראים בתנ"ך, אוהבים את התנ"ך ומצטטים אותו. זה לא סותר את העובדה שיש בו לדעתי לא מעט דברים הזויים לגמרי. אז מה. כל העם היהודי הזוי בעיני. זה לא סותר את העובדה שאנחנו קיימים P-:

(במיוחד לא נרגעת מכמה שמשקיעים בלהסביר את מוצאו של יוסף הנגר מדוד המלך, כמה מאמצים, כמה טירחה, איזו שושלת בונים - ובסוף הוא בכלל לא הבן של יוסף הנגר!!!! הרי אבא שלו הוא רוח הקודש!!!!).

הוי, לא חשבתי על זה אף פעם. איזו פדיחה.
כי אהוד הספיק בנתיים להגיע עד שעיר. לא נראה לך שהשומריםחשבו שהוא שזה לוקח לו כל כך הרבה זמן..
אולי הם חשבו שיש לו עצירות.

בס"ד
_מה פתאום! עוד יותר הזוי מהתנ"ך, והברית החדשה הזויה מכולם
הקודש של המורמונים - עוד יותר הזוי._
התנ"ך הזוי, הברית החדשה הזויה, הקודש של המורמונים הזוי..
איזה מזל לדרוזים שהטקסטים שלהם סודיים, אז אי אפשר לקבוע אם הם הזויים או לא..

השתכנעתי.
מאמיני כל העולם- עזבו את כל הטקסטים ההזויים שלכם, ותקראו רק ב"באופן" !!

בן-עמי, למה התואר הזוי מעליב?
(נא לקרוא בטון תמים ומשתאה)

בס"ד
אים כותבים טקסט, ומישהו מגדיר אותו כהזוי, זה מעליב.
למעט מיקרים בהם זאת הייתה הכוונה של הרושם.
אים את כותבת טקסט, וכותבים שהוא נכון או לא, אוטנטי או לא, מזעזע או נחמד,או מעבירים ביקורת- עוד יש אפשרות לדון.
כשכותבים הזוי זה משהו שאי אפשר אפילו לדון עליו.

מאמיני כל העולם- עזבו את כל הטקסטים ההזויים שלכם, ותקראו רק ב"באופן" !!
כן, כי "באופן" לא הזוי בכלל.

<סרקזם; אבל בחביבות ובלי כוונה להעליב אף אחד!>

אני עוד צוחקת מעגלון באמבטיה...

דיינו באמת.

לא תזרקי לנו מראה מקום? ככה את שולחת אותנו לקרוא את כל התנ"ך?
תלכי לבדוק בקונקורדנציה. מה לא יכול להיות שאין לך קונקורדנציה תנכית בבית?!

<רחל מתה על התפנית שהשיחה לקחה>
<וכן, יש לי קונקורדנציה בבית. ושלושה עותקים של התנ"ך. וכרך עבה של שירה מסופוטמית. סטייה אישית p-: >