אישה עם מטאטא

[אנונימי]

מנקה, מבשלת, הוגה ומהרהרת
מכשפת, מרקדת, מנסה, מקווה.
טועה, מנסה שוב.
לומדת, אוהבת, יוצרת

[אישה_עם_מטאטא*]

איזה כיף, יש לי דף. כולי התרגשות.

[פלוני_אלמונית*]

ברוכה הבאה.
אהבתי את הניק.

זהו דף בית אישי.

[מי_מה*]

ניק מדליק! ברוכה הבאה.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

גם את עיני לכד המטאטא. שלום!

[אישה_עם_מטאטא*]

תודה לכל המברכים. שמחה שהניק מוצלח. הוא אכן מייצג אותי.
אני מנקה מדופלמת.
הדיפלומות אומנם לא בנקיון. מאוניברסיטאות מכובדות ובתחומים רחוקים מתחום הניקיון. ובכל זאת, אני מנקה ויש לי דיפלומות. אז אני מנקה מדופלמת.
למה אני מנקה אם יש לי דיפלומות? כי ככה זה בכיף שלי.
חוץ מזה אני גם מכשפה. תרגעו, תרגעו, לא מכשפה מהסוג שמבשל ילדים קטנים בקדרה. אני בכלל בתקופה האחרונה הפכתי טבעונית. אני גם לא ממש עושה כשפים. אז איזו מין מכשפה אני? אתם בטח תוהים. לא יודעת. מדופלמת? (-:

[דרך_עפר_שם_זמני*]

למה אני מנקה אם יש לי דיפלומות? למה לא? רגע, אם יש דיפלומה אסור לנקות יותר? זה חוק כזה? איפה זה כתוב? מה, אני עוברת על החוק ולא ידעתי? אמאלה... (-;

[גלי*]

המטאטא הוא חברו הטוב ביותר של האשה.

[גלי*]

אני בכלל בתקופה האחרונה הפכתי טבעונית.
זה טוב מאוד לאכול מזון נטול אכזריות וגם טעים יותר ובריא יותר.

[אישה_עם_מטאטא*]

רגע, אם יש דיפלומה אסור לנקות יותר? התכוונתי שאני מתפרנסת מנקיון בתים. זה לא ממש מקובל בקרב בעלי דיפלומות. לפחות עד כמה שידוע לי. יחד עם זאת זה בהחלט חוקי. (-:

[דרך_עפר_שם_זמני*]

הבנתי! חוקי אך לא נורמטיבי. אני מעריכה את המקצוע שלך, בתור מי שמנקה רק את הבית שלי וגם זה גדול עלי. צריך להיות אדם מיוחד. מדיפלומות אני פחות מתרשמת, כי את זה אני יודעת לעשות.
כמו שאמרה אחותי הדוקטור-החכמה-נורא: כל אחד יכול לעשות דוקטורט. (-;

[אישה_עם_מטאטא*]

• כל אחד יכול לעשות דוקטורט-

לי יש "רק" תואר שני. נראה לי שדוקטורת מאוד קשה לעשות. אני מכירה כמה שעשו ונשארו בחיים. כולם אנשים מאוד חכמים.
בקשר לנקיון, הרבה יותר קל לנקות לאחרים מאשר את הבית שלי.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

זה כמו שקל יותר לטפל בילדים של מישהו אחר מאשר בילדים שלך?

[יעל*]

איזה יופי של ניק
(מאד מזדהה)

[סקאלד_מודרני*]

אני יודע מי את! אני יודע מי את!

• קופץ מעלה מטה-

• מזמזם-

she put the lime in the coconut and drank them both up..

[אישה_עם_מטאטא*]

וואו, לא ביקרתי בדף שלי כמה ימים והנה אני רואה שאנשים יפים ביקרו בו. איזה כיף לחזור לעצמי ולגלות יופי שכזה

אני לא יודעת איך לעזור לה , בקושי אני יכולה להכיל אותה. אני ממש לא רוצה שהיא תתחיל לנהוג ולסכן את עצמה ואחרים בדרך , אבל מצד שני אלה החיים שלה.אלה החיים שלה בין הערמות של הג'נק, במחשבות שמעיקות ומיסרות אותה.
זה נורא קשה לראות אדם קרוב אלינו סובל ועושה דברים המקשים עליו עוד יותר ואפילו מסכנים אותו. קשה בעיקר בגלל שאין לנו הרבה מה לעשות. במקרים דומים אני עובדת עם העבודה של ביירון קייטי. זה מאוד עוזר לי.
לפני זמן מה נתקלתי בדף 100 אחוז אחריות אני מאוד מזדהה עם מה שכתוב שם. ניסיתי את השיטה על חתולה שלי שעצבנית תמיד ותוקפת את הרגליים שלי. זה עבד. מקווה שעזרתי


זה כמו שקל יותר לטפל בילדים של מישהו אחר מאשר בילדים שלך?
אני חושבת שכן. אין לי ילדים משלי (בניגוד לרוב חברי באופן טבעי) אבל אני מאוד טובה עם ילדים של אחרים. אני דודה אהובה על האחיינים שלי, ומביאה להורים שלהם את הסעיף עם עצות מאוד נבונות שעובדות רק עם ילדים לא שלך (-:



she put the lime in the coconut and drank them both up
כן, כן, זו אני.
גם כן קופצת מעלה מטה
ומזמזמת

[אישה_עם_מטאטא*]

אה, והחדשות המרעישות. הסתפרתי קצוץ. אני יודעת שזה לא באופנה עכשיו אבל זה כל כך יפה לי. אני חושבת שפעם אחרונה שהלכתי ככה זה היה לפני 10 שנים כשלמדתי באוניברסיטה. אז זה היה מאוד אופנתי.
ועוד מעט אני הולכת לרקוד. נראה מה יגידו החברים בג'ינגה על התספורת שלי.

[אנונימי]

ואאו,
תתחדשי,
גם אני חושבת על "להסתפר קצוץ"

[אישה_עם_מטאטא*]

תודה,
אני מאוד מרוצה.
יש כאלה שאוהבים שער ארוך ולא יעזור כלום, אבל אני צריכה למצוא חן קודם כל בעיני עצמי.

[סוסת_פרא*]

היי, ראיתי שאת מבקרת בג'ינגה.
האם את הולכת קבוע?

אני משתדלת ללכת לעיתים קרובות, אז אולי אנחנו מכירות?

[אישה_עם_מטאטא*]

היו תקופות שהייתי הולכת די הרבה. בזמן האחרון רק מדי פעם. עד לא מזמן הייתי עם שיער ארוך שחור (שזה מתאר די הרבה ג'ינגאיות) ביום שישי האחרון הייתי עם שער קצוץ שחור (די ייחודי). סביר להניח שאנחנו מכירות בפנים ואולי אפילו רקדנו יחד.

[סוסת_פרא*]

ביום שישי האחרון לא הייתי לצערי, כי הרגל ששברתי לא מזמן חזרה לכאוב.
תתחדשי על התספורת....

אני גבוהה, לא ממש רזה, עם תלתלים שובבים עד הכתף קצת נוטים לג'ינג', בד"כ לובשת שחור, ולפעמים רוקדת קצת מטורף ומשתגעת לי... אולי ראית?

אם תחשבי שאת מזהה, את מוזמנת לבוא להגיד שלום.

דרך אגב, את רוקדת עם המטאטא?

[אישה_עם_מטאטא*]

את המטאטא אני מחנה בחניון D-:
בג'ינגה אני גם בדרך כלל משתוללת. לרוב באיזור הקרוב לבמה אבל אני עושה סיבובים בכל האולם. אולי ראית אישה מבוגרת שמשתוללת כמו ילדה קטנה, אז זו אני. (אוף אני לא אוהבת את המילה מבוגרת. אני אחליף אותה בבשלה (-: )

[סוסת_פרא*]

ואני דמיינתי אותך בחורה בת 25...

אבל מה זה משנה, כל זמן שרוקדים...

[אישה_עם_מטאטא*]

כן, גם אני מדמיינת את עצמי בת 25 (-:

[סקאלד_מודרני*]

אם הייתי פנוי מבחינה רגשית וזוגית

אז הייתי מחזר אחריך כאילו את בת 25

[אישה_עם_מטאטא*]

אוי, סקאלד מודרני, אתה באמת חלום. אוהבת אותך.
וגם את זוגתך המדהימה.

[סקאלד_מודרני*]

@}
הו ו.. גם אם פיספסת ריקוד אחד, זה בסדר כי זה הולך להיות אחד מיני רבים.

[אישה_עם_מטאטא*]

יופי יופי!!!!

[סקאלד_מודרני*]

אני אשמח לעזור לך בטקס זוגיות שלך
נדבר על זה כשהזמן יהיה נכון אני מניח.

[מיכלול_ה*]

אני כותבת לך כאן. כל כך יפה מה שכתבת לפשוט אישה, אני מתחברת למה שכתבת רק דרך מחשבות כי למזלי לא חוויתי מעולם אלימות מילולית שכזו. אבל תודה ששיתפת ואיפשרת לי להבין קצת יותר מה מפריע לך במה שקרה כאן. גם לי היה דחף כגול מאוד לענות אם כי נבע ממקום אחר משלך. לא ברור לי כרגע מה דחף אותי לענות לה, כנראה דווקא המקום של הכעס (כן יש לי או בעצם אני מקווה שכבר אין לי צורך להיות מאוד בוטה וערסית כלפי אנשים שאני אוהבת) שאני בסיום תהליך ארוך מאוד להתנקות ממנו ולהכניס במקומו איכויות אחרות של אהבה ורכות לחיי. מהמקום הזה אני יודעת שהכעס שהיה לי תמיד ביטא קושי גדול בתקשורת שלי עם עצמי. המפגש במדבר היה צעד חשוב אצלי בוויתור על הכעס והפחד ולכן אולי כל כך חשוב לי לענות למיח שעוד נמצאת בשלב הכעס בחייה.

[מיכלול_ה*]

בעצם מה שרציתי לכתוב לך זה תזכורת לעשות את המגן כדי לא לערבב בין הסיפור שלי והסיפור של פשוט אישה והסיפור האישי שלך.
חיבוק, מיכלולה.

[שפירית*]

הי אישה על מטאטא,
הזדהיתי עם מה שכתבת בסוף שבוע מעצים במדבר.
כתבתי שם גם תגובה.
מודה לך על דברייך, הם הדהדו לי ביותר.
תודה לך שאת הבאת את האנרגיה השומרת.
חיבוק.

[אישה_עם_מטאטא*]

תודה שפירית. חשוב לי לשמוע את זה. לאחרונה קיבלתי פידברים קשים על שיתוף האמת שלי בפורום אחר. מאוד חששתי שגם כאן דברי יתקבלו באופן שלילי. שילעגו לי. שיגידו שאלה החוויות שלי כמו שאמרו לי במקום האחר.. למרות זאת הרגשתי חייבת להגיד את מה שאמרתי. הדברים שלך שפירית הם כמו מזור לפצע שלי. תודה לך.

[אישה_עם_מטאטא*]

בעצם מה שרציתי לכתוב לך זה תזכורת לעשות את המגן כדי לא לערבב בין הסיפור שלי והסיפור של פשוט אישה והסיפור האישי שלך.
מיכלולה יקרה. פתאום נפל לי האסימון. הסיפור שלה הוא הסיפור שלי ושלך. הסיפור שלי הוא הסיפור שלך ושלה. הסיפור שלך הוא הסיפור שלי ושלה. כולנו רקמה אחת. כשמישהו בעולם הזה כועס, מהדהד הכעס ונוגע בעוד ועוד אנשים. כשמישהו בעולם כואב, מהדהד הכאב וממשיך הלאה. כשמישהו בעולם שלנו אוהב, מהדהדת האהבה ועוברת לעוד ועוד אנשים.
אני לא רוצה לחסום את עצמי ולחיות בנפרדות. אני רוצה להיות חלק מהכאב ומהאהבה. לדעת שכשאני מרפאת את הכאב שבי, עוד ועוד כאב מתרפא בעולם.. לדעת שכשאני אוהבת, עוד ועוד אנשים אוהבים. כולנו רקמה אחת. יותר ויותר אני נוכחת שבכל אדם מאחורי כל הדפוסים שלו, גם אם אלה דפוסים הרסניים מאוד, בפנים מסתתר ילד שכל רצונו הוא להיות אהוב. זה כאילו לקחו הוויה אחת וחילקו ושמו כל חלק בגוף שונה. לכל גוף היסטוריה שונה. כל נשמה עטופה בשכבות מגן שונות. עד כדי כך שכשאנחנו מביטים באדם אחר, לעיתים קרובות אנו רואים אוייב. איננו מסוגלים לראות את ההוויה שלנו בתוכו.
לכן מיכלולה, אני לא רוצה להוסיף שכבות מגן לעצמי.
המגן הקדוש דרך אגב מוכר לי בורסיה שונה בתור מה שאנחנו המכשפות קוראות "השתרשות". תפקידה להתחבר לאדמה ולשמים וליזון באנרגיה האין סופית של היקום. וזה דבר טוב לעשות בכל זמן ובכל מקום. המגן לא מבודד ולא מפריד. הוא מקרקע ומחבר. לכן העצה שלך נפלאה בסופו של דבר.

[חגית_מ*]

אישה על מטאטא יקרה ואהובה לי מאוד

אני מודה לך המון המון על שאת משקפת לי... על שאת מעזה להיות אמיתית ונוכחת. חוויתי דרכך כאב גדול שהזכיר לי בעצם שמתחת לכעס הייתה פגיעות, נחיתות וכאב שמייחל לריפוי.

אין לי מלים לתאר כמה אני פוחדת מהאלימות שלי. כמה אני פוחדת לגלות שאני כמו אמא שלי - אישה הורסת, מנצלת, פוגעת, מבזה, אלימה, מתעללת, משפילה, מדכאת, ובעיקר גורמת לסובבים אותה לשנוא אותה ולהפסיק להאמין לה גם כשהיא רכה, אוהבת, רוחנית, מחוברת, נותנת ונדיבה.

אבל פתאום התחוור לי שאמא שלי זכרונה לברכה לא העזה או פשוט לא הייתה מסוגלת לעשות את התהליך שאני עושה. היא לא זכתה לריפוי. אני מתעקשת כן ללכת בדרך הריפוי והאהבה גם למענה, על מנת שאוכל לצאת ממעגל הקרבן והפצע ולסלוח לה. לחמול על הנשמה שלה כדי שתמשיך לעולמות טובים ובריאים יותר.

יש לי פחד נוראי או אפילו אימה להביא ילדים/ות לעולם מתוך החשש להזיק להם/ן כמו שאמי עוללה לי... אבל אני מבקשת להאמין שהשכינה עוטפת אותי באהבה ומכוונת אותי לזכך את הלב וכשיגיע הרגע להיות אמא, אהיה עם פחות קליפות של זוועה והתגוננות ועם הרבה יותר הגנה אמיתית מתוך התחזקות פנימית ואמון בי ובעולם.

וחשוב לי לחזק אותך על כך שבקשר זוגי היית מסוגלת לשים גבול לאדם שהזיק לך. אין שום סיבה לחיות לצד אדם כזה. אני חוויתי את עצמי בשני הצדדים ומודה מודה מודה שהיום אני חיה עם אדם שאוהב ומכבד אותי וגם מזכיר לי תמיד לא לקחת אותו כמובן מאליו ולהשיב לו כגמולו באהבה וכבוד.

מחבקת אותך מכל הלב - חגית - אהבה לנשמה - פשוט אישה... אחותך למסע

[אישה_עם_מטאטא*]

חגית, המרגיעון כותב לי כרוחק הראות - עומק הרעות. באמת מדהימים המרגיעונים האלה. תודה על המילים החמות הנובעות ישר מהלב. תודה שלקחת את הדברים שלי והכאב שגרמו לך למקום של צמיחה ולא למקום של כעס והאשמות. זה לא מובן מאליו. יש בך הרבה אור.

אין לי מלים לתאר כמה אני פוחדת מהאלימות שלי. כמה אני פוחדת לגלות שאני כמו אמא שלי
אנחנו נושאות את המורשת של אמהותינו. כמה שננסה לברוח, לא נצליח. נותר רק לרפא את עצמינו על מנת שהילדים שלנו ירשו מורשת אחרת. עלינו מוטלת האחריות והזכות הגדולה. זכרי שגם בתוך נשמתה של אמא שלך, מאחורי הדפוסים הפוגעים שלה שכנה ילדה קטנה שהשתוקקה לאהבה. שכאבה את אותם הכאבים שאת חווית אתמול כשאנשים התרחקו ממנה. כמה כאב. כמה כאב גרם לה לאמץ את הדפוסים שלה? מה היא עברה בילדותה? היא לא ידעה או לא הייתה אמיצה מספיק כדי לשנות. כדי לרפא. את כן. את יכולה. זכות גדולה.

לגבי הסיפור שלי, לקח זמן עד שאזרתי אומץ. עד שהבנתי ששום דבר לא ישתנה. שההתנצלויות שלו תקפות לאותו רגע בלבד. עד שהייתי מוכנה לוותר על האהבה על התקווה. האבסורד הוא שהוא היה באמת איש טוב. שרצה לעשות טוב. היה מוכן תמיד לעזור לכולם. גם לי הוא באמת רצה לעשות טוב. רק שהיה חוטף את הג'ננה כאילו אחז אותו דיבוק. לצערי הוא לא הסכים ללכת לטיפול ואני לבסוף נשברתי. נפל האסימון כמו שאומרים. כן אני באמת מעריכה את עצמי על האומץ. ואני מלאת חמלה כלפיו.

אהובה. אני מחבקת אותך ומאחלת שיהיו בך כוחות הריפוי על מנת שתוכלי לשנות את הדפוס הזה שמכאיב לך כל כך. אין לך מה להתבייש בו או להרגיש אשמה. את לא הזמנת אותו, לא ביקשת שיבוא. עכשיו שהוא כאן, את יכולה לבדוק איך לרפא אותו.

הרבה אהבה
מירה

[חגית_מ*]

תודה יקירה, מילותייך הן מזור אמיתי...

אני עושה הרבה פעמים עבודת ריפוי עם אמי ז"ל בדמיון מודרך וגם משתמשת בספרה של לואיז היי, שם יש תרגיל נפלא לריפוי הילדה הקטנה וגם הילדים הקטנים שהיו הורינו. אנו מנחמים אותם, מרגיעים אותם, מאפשרים להם להיות קטנטנים עד שהם נטמנים בתוך הלב ושם הם מתענגים על אהבה ללא תנאי.

ואמן שיעמדו לי כוחותיי לרפא באמת, מכל הלב... אמן ואמן וחיבוק מחזק לעצמי.

מרגיעון : 'לפעמים הדרך לנצח היא להכנע'. ואללה מדהים...

[סוסת_פרא*]

יצא לי עכשיו לקרוא בדף שלך את ההודעות האחרונות, והרגשתי רצון לומר לך שממש אהבתי את מה שכתבת ל-מיכלול ה ב-3/1. ממש מסכימה ומתחברת לדברייך.
כמו כן, אהבתי את דברייך אל חגית מ.
אני מרגישה שאת אישה כלבבי.

[אישה_עם_מטאטא*]

תודה, כבר חשבתי שהדף שלי נשכח. במקרה נכנסתי אליו
הפתעה נעימה

[אישה_עם_מטאטא*]

חם ואצלי חם גם בפנים. אני חולה. מצוננת. אוף

[אישה_עם_מטאטא*]

עברו עלי כמה ימים לא קלים
תחילה מחלה של הגוף ואחר כך סערת נפש. כעס, כאב, בדידות, אשמה, האשמה.
המרגיעון אומר "אם יצאת מכליך אל תשכח לשוב". אני בדרך חזרה אל כלי. אני בדרך לריפוי.

[e_ירוק*]

אישה עם מטאטא יקרה
הגעתי לדף של סופשבוע במדבר כמעט במקרה ונגע לליבי מה שאמרת שם. גם אהבתי את השם שאימצת לעצמך. אישה עם מטאטא היא קצת מכשפה שיודעת את הדברים העמוקים והנסתרים מעיני הרוב גם אם זה לא ניכר על פני השטח. אבל היא גם קצת סינדרלה ש(כידוע) בסוף זוכה למקומה הראוי לה לעצמה והנכסף בעיני כווולן.
דיברת על ביטחון עצמי. דיברת על מקום בחיים. הדברים שלך מתכתבים (מצטלצלים?) עם נסיון חיי, לרע אבל אני מקווה שגם לטוב, ודברים שאני עצמי עברתי.
חיזקי לך בדרכך ה-לא-פשוטה של מציאת העצמך האמתי ביותר.
דברי איתי כאן.

[רוני_נני*]

בקשר לנקיון, הרבה יותר קל לנקות לאחרים מאשר את הבית שלי

זה כמו שהרבה יותר קל לייעץ לאחרים, ושהרבה יותר קל לראות את הירוק שבדשא אחרים

לא נורא בכלל


איך זה לנקות בתי אחרים?
אולי איפה שהוא זה גם כיף

BA כלכלה וניהול
BA פסיכולוגיה

כל עבודה היא סוג של ניקיון
כמו שאומרים הפרסים שכל חטא הוא סוג של גניבה

[אישה_עם_מטאטא*]

הפרסים שכל חטא הוא סוג של גניבה
לא ממש הבנתי אבל נשמע לי יפה. אני אחשוב על זה.
זה כמו שהרבה יותר קל לייעץ לאחרים
נכון, נכון. בדיוק.

איך זה לנקות בתי אחרים?
אולי איפה שהוא זה גם כיף
כן, זה גם כיף. כמובן זה תלוי איך אדם מגדיר מה זה כיף. לרוב אני לבד בבית אותו אני מנקה. הרבה פעמים אני שמה מוזיקה. לפעמים עובדת בדממה. תלוי אילו מחשבות יש לי באותו יום.
זה כיף גם כי לפעמים אני מרגישה שהאדם שהזמין אותי ממש זקוק שיעשו לו נקיון וסדר וטיהור.
זו גם הצצה לחיים של אחרים. לרוב כשנכנסים לבית של מישהו, בדרך כלל יושבים בסלון והכל מסודר ומה שלא צריך להראות, מוחבא. כשאני באה לנקות, אני רואה הכל. אני רואה איזה ספרים ודיסקים יש לאנשים. איזה אוכל הם אוכלים. איזה נייר טואלט יש להם. אילו לבנים, אפילו איזה ויברטורים. אני לא מחטטת במגירות. יש אנשים שפשוט משאירים בחוץ (לפעמים נדמה לי שבכוונה).

[אישה_עם_מטאטא*]

כשאני מסבירה לאנשים שטבעוני שה מישהו שלא אוכל לא בשר ולא מוצרי חלב ולא ביצים, מיד שואלים אותי בבהלה "אז מה את אוכלת" ואני עונה להם בעיניים נוצצות, שמאז שהפכתי להיות טבעונית, אני אוכלת הרבה יותר טעים. עולמות קסומים התגלו אלי. רכיבים שקודם לא השתמשתי. מתכונים נפלאים מאתרי אינטרנט וספרים. אם קודם יכלתי לבוא הביתה ולהכין סנדביץ עם גבינה או פסטרמה ומיונז או שניצל מוכן של טבעול (אני אף פעם לא אבהתי שניצלים מוכנים מעוף, רק ביתי), הרי שהיום אני חייבת לבשל. כדי לא לשעמם אני מנסה כל פעם מתכונים חדשים. גיליתי שיש לי את זה. אנשים טועמים ונהנים.
פתאום גם נוצר בי איזה דחף להאכיל אנשים. בואו, תאכלו. אז החלטתי לשלב את האהבה שלי לבשל ואת האהבה שלי להאכיל אנשים והתחלתי למכור אוכל
בימי חמישי, אני מבשלת במטבחי הקטנטן ברמת גן מגוון של מנות, ואנשים באים וקונים.
בינתיים זו רק התחלה. אני גם לא מתכננת על כמויות גדולות. ורק יום אחד בשבוע. שלא ימאס. שלא יצא החשק ושאוכל להשקיע אהבה בכל תבשיל (הרי זה התבלין הכי חשוב)
אז אם אתם גרים ברמת גן או שלא אכפת לכם לבוא לבקר, כיתבו לי מייל ואשלח לכם את תפריט השבוע


חג של אור וניסים לכולם

[אליס_מיאו*]

שלחתי מייל

[נחל_לבן*]

הי!
ראיתי את השם הזה ב מה חדש וישר חשבתי עלייך! בחיי!
איזה כיף לפגוש אותך גם כאן. @}

כשהייתי סטודנטית ובתל-אביב, ניקיתי בתים. הרבה זמן והרבה בתים.
הרגשתי ממש כמו שאת מתארת למעלה ואהבתי את העבודה הזו. גם אהבתי מאד להיות לגמרי אדונית לזמן שלי. ותמיד הדהים אותי שאנשים יכולים להכניס אותי ככה לתוך שיא האינטימיות שלהם - מצעים מלוכלכים, כביסה, ארונות...
מה שכן, איבדתי את חוש הריח שלי...לאט לאט גיליתי שאני כבר לא מריחה כשאני בבתים של אחרים. כנראה שזו היתה הדרך שלי להמנע מאינטימיות יתר..גם היום יש תקופות וריחות שאני כבר לא מריחה...

אני ממש מתלהבת מתיאור הבישולים שלך...אני לא אוכלת בשר (כן גבינות וביצים) ומעדיפה לא לבשל בשר אבל שאר המשפחה אוהבת ומבקשת והתאורים שלך מעודדים אותי לנסות דברים חדשים וטעימים..
אולי כדאי לשים ב ככר השוק הודעה קצרה בעניין שמפנה לכאן. (אני מתלהבת ורוצה שכולם ידעו...אולי אני קצת נדחפת לך, מצטערת..)

חג אורים שמח לך!

[נחל_לבן*]

הי,
המצב בעיקר מעציב אותי...
אני גרה בטווח פגיעה, מה שנקרא, אבל לא ממש בסיכון כי אני גרה במקום קטן באיזור פתוח. אבל הורים שלי גרים בעוטף עזה והמשפחה של גיסתי גרה בעוטף עזה והם כבר חוו נפילות בסמוך להם והקיבוץ שבו גדלתי כבר חטף הרבה הרבה נפילות. וזה מלחיץ ומדאיג ומעציב.
בילתי נסבל המצב הזה של לחיות תחת איום פגיעה כל כך הרבה זמן. לשני הצדדים. ובילתי נסבל שכל כך הרבה אנשים, משני הצדדים, שאני רוצה לקוות שרק רוצים לחיות בשקט, שבויים במצב כל כך אלים וקיצוני.
גם איבדתי כל ודאות לגבי הדרך הנכונה לפתור את המצב. הכל נורא נורא מסובך.
אני מקוה שהשקט, אם לא השלום, יחזור במהרה.

[נחל_לבן*]

שונאת את המילה צדק. נדמה לי שהרבה דברים קשים נעשו ונעשים בשמו.
אני כבר בכלל לא מחפשת מי צודק...מבחינתי כולם צודקים, לכולם כואב...
אני רק מבקשת שתמצא הדרך החכמה לצאת מתוך המשך החיים בכאב וסבל וזו בקשה גדולה מאד מאד...אני שואלת את עצמי מה אני יכולה לעשות ברמה הקטנה הפרטית שלי...

גם בשבילך

[אהבת_עולם*]

תודה .

קראתי עכשיו שוב בדף שלך.
את כותבת מעט - אבל כשאת כותבת זה מאוד יפה ומדבר.

[אהבת_עולם*]

דרך אגב, ראיתי משהו שכתבת ל-נחל לבן בדף שלה.
אני סקרנית, האם עבדת פעם בחברת 'סקאי'? (או שזה משהו אחר בכלל... )

[אישה_עם_מטאטא*]

אני סקרנית, האם עבדת פעם בחברת 'סקאי'? (או שזה משהו אחר בכלל... tongue)
לא, זה משהו אחר לגמרי.
זה כינוי שלי באחד הפורומים

המון תודה על הפידבק החם

[אישה_עם_מטאטא*]

אם יש ספק, אין ספק
היום נפל לי האסימון לגבי המשפט הזה שידיד שלי פעם עזר לי איתו מה לזרוק מהמקרר ומה להשאיר ולהכניס לסלט.
היום בזמן מדיטציית המטאטא שלי, נפל לי האסימון, שזה נכון גם לדברים גדולים וחשובים. בן זוג, עבודה, הוצאה מסויימת... אם יש ספק, אין ספק.
מהיום אני מאמצת את המשפט כמוטו. נראה לאן יוביל אותי
נראה אם אצליח לדבוק בו D-:

[נחל_לבן*]

הי,
שלומנו בסדר. אני נעה בין באסה גדולה להתנתקות ושגרת יומיום.
גם אני לא כותבת כשאין לי מה להגיד. אני אוהבת את זה גם אצל אחרים. נעים לי איתך.
מחר זה היום של הבישולים אצלך? בתאבון לכולם
חיבוק ולילה טוב ושקט!

[אישה_עם_מטאטא*]

מהשבוע אפשר לאסוף את האוכל שאני מבשלת מבית עץבעיר בתל אביב. בימי שישי. זו גם הזדמנות לבקר בדירה האקולוגית של תמי צרי. אפשר לקנות שם גם שמן זית, תמרים, טחינה אורגניים, מוצרי טיפוח טבעיים ועוד מלא מלא דברים טובים.

השבוע אבשל מרק תרד, נזיד ירקות שעועית ודברים טובים, אורז עם כרובית בקארי, גראטן בטטות ולפת, סלט קולרבי ומלפפון וסלט חצילים בנוסח בלקני.
אם נשמע לכם טעים, כיתבו לי מייל

[אהבת_עולם*]

נראה לי שכדאי לך לכתוב את זה ב-ככר השוק. קרוב לוודאי שהרבה יותר אנשים נכנסים לשם.

[אישה_עם_מטאטא*]

נראה לי שכדאי לך לכתוב את זה ב-ככר השוק. קרוב לוודאי שהרבה יותר אנשים נכנסים לשם.
כן, כתבתי גם שם.
מהר מאוד המודעת שם נעלומות למעלה.
תודה (-:

[אישה_עם_מטאטא*]

קציצות סטיה = קציצות סויה.
טעות פרודיאנית? D-:
אם כבר, אז הקציצות מכילות ביצים.
כל השאר ללא מוצרים מהחי.
הרוב אורגני.

[נחל_לבן*]

נשמע טעים?
מאד מאד 9-:

גרים ברמת גן או תל אביב?
אוווף, לא.

איך הולך?

[אישה_עם_מטאטא*]

D-:
(())(())

יש צמיחה איטית אך עיקבית.
אני זקוקה לעוד כמה לקוחות כדי שישתלם לי. כרגע אני אפילו לא מכסה את ההוצאות. אם אני מחשיבה שיכלתי לעבוד ביום הזה.
מצד שני, בכל עסק צריך להשקיע. לזרוע את הזרעים, לדשן, לעשב, להשקות...לפני שקוטפים את הפירות.
ואני נהנת לעשות את זה.
במיוחד אני אוהבת את הטלפונים שמגיעים אחר כך ומספרים כמה טעים זה היה.(-:

ואת? חזרתם לשיגרה? או בכל זאת משהו השתנה?

[נחל_לבן*]

החיבוקים הנעימים שלך באו לי ממש בזמן... תודה ו גם לך, יקירתי.
אני מקוה שהפירות שיבשילו בקרוב במטבחך יהיו מתוקים לך מאד. לבשל אוכל טעים ובריא לאנשים זו דרך מקסימה לפזר נועם ואהבה..

בלהט הרגע, התפקדתי בדף סקר לנשים מעל 30 ובדף על תדירות היחסים בניק שלי..הרגשתי וירטואלית לגמרי והחלטתי לא להתבייש...טעות שקורית לי לפעמים ובד"כ אחריה אני מתביישנת עוד יותר.. ואז, כתבתי לאימהות דרומיות בהצלחה בדף על המפגשים בדרום והיא רוצה שנכיר.....
עכשיו, בטח חוץ ממני אף אחד לא שם לב או זוכר אבל אני בטוחה שבפעם הראשונה שנדבר היא תגיד לי "אז מה, אתם עדיין עושים את זה פעמיים בשבוע?" P-:

אנחנו חזרנו לשיגרה..ענייני היומיום לא עוצרים בשביל אף אחד ושום דבר..כמעט..השתנתה או התחדדה לי ההבנה שהאלימות היא יצור רעב שרק גדל וגדל, טורף כל מה שהוא יכול ושאני כבר לא ממש יודעת איך להתמודד איתו..

בשמחה ניפגש, מכשפה יקרה לי.

[נחל_לבן*]

בלטיין זה מאי, לא? אווהה, התנזרות וטנטרה עד מאי....אני מדמיינת אותך מגיעה לערב בלטיין ברמת בעירה של מדורה לא קטנה ומתפוצצת לזיקוקי די-נור בשמיים...
עכשיו סיקרנתי את עצמי לנסות גם..למרות שאם אני מציעה עכשיו לזוגי התנזרות וטנטרה עד מאי, יש סיכוי שאני אגיע לבלטיין בלי בן-זוג...
טוב, ספרי חוויות.

[אישה_עם_מטאטא*]

בגלל זה אמרתי, בלי נדר

[נחל_לבן*]

התחשק לי לבוא להגיד לך שאת מותק.

קראתי את הדו-שיח שהיה בינך ובין דיקסי-צ'יק בפורום. (אני לא מצליחה להסתדר אם איך שהדיונים שם מתערבבים ומתפצלים..) לא הבנתי מה למה היא החליטה לכתוב כלכך בתקיפות ולא לעניין..אבל אהבתי את איך שענית לה.

התפריט, כרגיל, מעורר תאבון!

[אישה_עם_מטאטא*]

אוי איזה כיף לבוא לדף שלי ולראות שביקרת והשארת מילים יפות. כל כך מחבק.

את דיקסי צ'יק אני מכירה אישית. האמת שיש לה לב טוב וכוונות טובות, רק שכשהיא מחליטה משהו, היא הולכת עם בוקסים כדי להשיג את מה שהיא רוצה. בדרך היא חוטפת מכות אבל היא מאוד נחושה. המטרה אצלה מקדשת את האמצעים. יכול להיות גם שיש לה כעסים עלי אישית, למרות שכששאלתי אותה פעם היא הכחישה.
ובכל זאת היא בן אדם טוב.
בעצם כולם אנשים טובים.
הבעיות מתחילות כשמתאמצים להוכיח את צידקתם בלי להטיל ספק בצדק הזה. בלי להבין שהצדק הוא לא אבסולוטי ולכל צד יש את הצדק שלו.

בסוף לא בישלתי השבוע. הייתי חולה. כאבים חזקים בבטן התחתונה, באמצע הלילה, שהריצו אותי בבוקר מבוהלת לגניקולוג שאמר שהרחם שלי תקין ויפה (המילים שלו) ושיש לי ציסטה קטנה בשחלה ימנית כנראה לקראת ביוץ, יכול להיות שבגללה הכאבים. (אני חשבתי שכבר מזמן הפסקתי לבייץ). נשמע לי תמוה כל הסיפור. בכל מקרה הוא הבטיח שהכאבים ילכו ויפחתו ואכן זה מה שקרה. עכשיו אני הרבה יותר טוב.

מחר אכין את הסלטים מהתפריט לכבוד מסיבת ט"ו בשבט בעץ בעיר

[נחל_לבן*]

שמחה שאת מרגישה טוב יותר. גם אצלי ביוצים יכולים להיות כואבים, יותר באזור המותן.
מה זה עץ בעיר ?

טו בשבט שמח לך!
אני הולכת לנטוע לי עץ תאנה שרציתי לנטוע כבר הרבה זמן. מקוה שמחר בזריחה.

[אישה_עם_מטאטא*]

עץ תאנה, איזה יופי. בכלל זה שיש מקום לטעת עצי פרי. מצד אחד אני מאוד עירונית, מצד שני חולמת על גינה.
כשהייתי קטנה היה לנו גן עצי פרי וגינת ירק וגינת פרחים ואפילו לול תרנגולות. וגם זה היה בעיר.
בכלל יש לי הרהורים לחפש לי דירת קרקע עם שטח אדמה קטן שאוכל לעבד. מחירי השכירות ירדו עכשיו.
מצד שני אין לי כח לאריזות והובלות. נראה, אני אחפש באיזי, אם יפול משהו שימצא חן בעיני מאוד, אולי זה יעשה לי מוטיבציה.

מתישהו קראתי שטוב לעבור דירה לא כשצריך אלה כשאפשר.

[אישה_עם_מטאטא*]

עץ בעיר

[אישה_עם_מטאטא*]

מהשבוע הבא אני עוברת לבשל בימי שני.
השבוע לא אבשל. מנוחה.

התפריט לשבוע הבא -
מרק כרובית,
נזיד עגבניות, פלפלים, מנגולד וחומוס.
כרוב בקארי
גריסי פנינה עם ברוקולי
בלט מלפפונים ושמיר
סלט שומר עם סלרי

[נחל_לבן*]

הי,
"עץ בעיר" זה אתר נחמד! כבר לקחתי משם טיפ: אני אחפש עכשיו לופה כזו לנקות איתה את הכלים במקום הסקוץ' הרגיל..

שתלתי את התאנה בלילה של טו בשבט. היה ירח מלא וזרמתי עם התחושות והברכות שעלו לי כששתלתי אותה. היא מלווה אותי בעציץ כבר כמה שנים ותכננתי לשתול אותה בבית שיהיה שלי. עכשיו, שתלתי אותה בחצר האחורית של הבית שלי. היה מאד נעים וחשוב לי. אני מקוה שהיא תצמח ותניב פירות מתוקים.

חיבוק לך, מכשפה יקרה.
(זה בסדר שאני קוראת לך מכשפה? אני מאד אוהבת את המילה הזו)

[אישה_עם_מטאטא*]

בטח בסדר. וגם חיבוק
אני גם אוהבת את המילה.
שמחה על כל הזדמנות להיות שגרירה של המילה הנהדרת הזו שכל כך הוכפשה וכל כך הרבה דעות קדומות דבקו בה.
אז לחיי המכשפות שנוטעות עצי תאנה מתוקים, וחולמות על בית (-:

[דניאל_של_מורן_וענבר*]

לארוע- יש את יער קדימה, צריכה ליהיות שם גם פריחה עכשיו

[עשהאל_הפלאח*]

_האם מישהו מכיר מקום מקורה לערוך אירוע של בערך 50 איש בשבת הקרובה באיזור נתניה?
את האוכל והשתיה נביא אנחנו.
משהו נעים ופשוט._

החווה שלי יכולה להתאים
אבל זה לא באזור נתניה אלא באזור בן שמן

[דניאל_של_מורן_וענבר*]

כנראה שלשבת הקרובה זה לא יתאים בגלל הגשם.

[אהבה_לי*]

עלול להשמע קצת הזוי אבל..
לשכור בית-עם/מתנ"ס מאחת המועצות המקומיות עלול להיות פתרון נעים.
לא הייתי מעיזה לחשוב על זה אם לא הייתי בערב פסח (משפחתי גדול!) בבית העם שבחיבת ציון והיה פשוט מקסים.
בהצלחה ומזל טוב!

[ירח_לבן*]

הי
ראיתי את עצותייך בדף מאותגרת סידור הבית או משהו כזה, ורציתי להתייעץ, אם זה בסדר -
אני רוצה לקנות שואב אבק, אין לנו שטיחים (חוץ מבחדר הילדים) רק בשביל רצפה, ספות והכל (גיסתי שואבת אפילו תריסים ומזרונים). יש לך המלצה לגבי שואב? מה חשוב בשואב? איזו עוצמה צריך? איזה חברה?

[נחל_לבן*]

הי..
אני חושבת שבמסע שלי חזרה לדרך העתיקה הזו, אני עוד לג-מ-ר-י מכשפה מתלמדת..אפילו אולי הטירונית שעוד מסתכלת מרחוק על המכשפות המתלמדות.
ועכשיו אני בגעגועים למשהו שאני עוד לא מכירה, בגילגול הזה. געגועים לידיעה מסחררת ועוצמתית, לתחושה שממלאת את כל הגוף ומשביעה את הרעב העמוק ביותר..

בשמחה נפגש, מכשפה יקרה.

[נחל_לבן*]

שמעתי כבר סיפורים מקסימים וקסומים על בתים שנמצאו כאילו שחיכו רק לאדם שלהם.
אני מאחלת לך את הבית הקסום שלך.

[אישה_עם_מטאטא*]

פתחתי דף פתחתי דף המלצות ושימושים לשואבי אבק

[פרח_הלימון*]

הי
קראתי אותך ואת כותבת כ"כ מקסים
תודה רבה על המחמאות,גם לי היה מאוד נעים
שימחת אותי מאוד וגם הצחקת מאוד עם המשפט
תודה על הליווי שבלעדיו מי יודע, אולי עדיין הייתי מסתובבת במבוכי התחנה המרכזית
המשך שבוע נעים @}

[מיכל_אמא_של_ליאור*]

אוהבת מאד את מילותיך בדף של מנודה !
תבורכי על החיובי שאת מביאה .

[אילה_א*]

אני רוצה לבדוק את הקמת הקבוצה הזאת
את מוזמנת להתקשר אלי
0525209609

[נועם_כוכב*]

שלום אניח נעום

[נועם_כוכב*]

ראיתי שאת פעילה אז כתבתי לך (-:

[נועם_כוכב*]

את לא צריכה לילמוד ממני את נחמדה כמו שאת (-:

[אישה_עם_מטאטא*]

את לא צריכה לילמוד ממני את נחמדה כמו שאת
את לא רק חברותית את גם חכמה

[נועם_כוכב*]

כל אחד כמו שהוא (-:

[פלונית_אלמונית*]

אולי את יכולה לעזור בדף הכל לא בסדר ?

[פרח_הלימון*]

כפרה עלייך..העיקר שאת מרוצה
שנה נפלאה גם לך