אירוס כחול

לוונדר,
לו ההריון היה נמשך זמן סביר הייתי מזדהה עם השיר,אבל אני תקועה כך שנים..

קר מאד אצלינו,
מטעמי חיסכון לא הפעלנו את הקמין הגדול (נפט) , ולא את תנור העיצים במרפסת,
אנחנו משתמשים במזגן רק בכדי להגיע לטמפ' של 19-20 מעלות,
אני אוהבת חורף, השנה לקח לגוף שלי זמן להתרגל לקור, ועכשיו חזרתי מהגינה.
הגוף מבפנים חם , והקור רק מרענן את הקליפה החיצונית.

אתמול חטפתי ריפיון וחוסר אונים, כבר ממש הדאגתי את עצמי באמת!
לא עשיתי דבר, לא ספורט, לא חיפוש עבודה, שוטטתי שעות באינטרנט,
חשבתי מחשבות ממש קשות, לבסוף הכרחתי את עצמי לאפות לחם(רגיל ושאור)
כשאחרהצ' הגיע נשכבתי על הספה וראיתי טלויזיה עד תשע וחצי, אף אחד לא היה בבית,
אישי נסע מהעבודה ללימודים, ובני יחד איתו, יכולתי להתייאש בלי לתת דין וחשבון לאף אחד,
בלי לשמוע 'עידודים' חסרי תועלת שרק מחריפים את המצב.
אני זקוקה להביא תועלת, לסדר יום, להרגיש שאני תורמת לתקציב המשפחתי,
אני יודעת שאני תורמת בניקיון בכביסה, בבישולים,בהרגשת הביית,
אבל אני מרגישה שאני לא ניתרמת ,ואתמול זה הגיע למצב ממש לא טוב ואני דואגת,
חשבתי ללכת לרופא ולקחת כדורים נגד דיכאון ( מהקלים יחסית שבהם) בכדי לא לבזבז את ימי
סתם כך....
יתכן והחרפת הרגשת הדיכאון נגרמת ממפולות הורמונליות למינהן אני ממש חסרת אונים ולא יודעת
מה לעשות כדי לעזור לעצמי...

אני יכולה להציע 3 הצעות טובות

.

במקום כדורים נגד דיכאון- משהו דומה אחר, שיהיה יותר ידידותי לסביבה הביולוגית שלך.

למשל, ביקור אצל הומיאופת של כללית מושלם, לא יקר...(ואם אנחנו מאותו אזור, יכולה גם להמליץ לך על אחד ספציפי).
ויש כמובן גם אופציות טובות נוספות, רק שהן אולי יהיו קצת יותר כבדות לארנק שלך רגע.

לעבוד עם מחייבה = משפט מנוסח למשעי של מחשבה חיובית.

למשל לקחת את אני תקועה כך שנים ולעשות אותו אני פורצת את הגבולות של עצמי, ומתחילה לנוע קדימה, לקראת שינוי המתאפשר כאן ועכשיו

ואז, להתחיל לעבוד איתו:
שלב ראשון- שבוע ימים ברצף- לפני השינה, במיטה, להגיד אותו בלב, ולנשום אותו פנימה.
בהתחלה זה מרגיש מוזר ומנוכר, ואפילו מציף תחושה של שקר עצמי, כאילו...נו באמת...על מי אני עובדת...זה הרי לא מה שיש לי באמת. זה הפוך מהתחושה האותנטית שלי.
אבל,
אם את מסכימה לרגע אחד לאפשר לעצמך 'לשחק אותה' ו להעמיד פנים אז בלילה השביעי זה כבר נהיה יותר קל

את השלבים הבאים אשמח לפרט כאן אם רק תגידי שאת מתחברת ומוכנה לתרגיל @}

רוצה איזה בוקר שמשי אחד לשתות קפה יחד?

שמים יקרה ,
אענה לך לפי הסדר:

אני בקופ'ח לאומית, אבל אנסה לברר באזור מגורי, הומאופט טוב
מחייבה- אני בתקופה 'קיטנת אמונה' , אני צריכה לחשוב אם אני מסוגלת לעשות את זה עכשיו,

בכלל, האישיות שלי חצויה , חלקה רוחנית מאד, וחלקה צינית וארצית מאד...

בוקר שמשי או רטוב היינו הך, אני גרה באזור פ.חנה,( נתתי אזור כללי בכדי שעדין אוכל לשפוך את קרבי כאן ולהיות אנונימית)

אשמח , הבילוי הכי אהוב עלי זה שיחה עם חברה על כוס קפה, לאחותי ולי היה מנהג פעם לבלות יום שלם ביחד ולדבר, היינו עוברות
מבית קפה אחד למשנהו בכדי לגוון....
<נעבור למייל>

שלחתי מייל,

שלחתי לך מייל מאחר ושלך לא הגיע, לאלוהי גוגל פיתרונים....
והעידוד פה למעלה:זה גם אישי וגם אנושי....

לפרוץ את הגבולות של עצמי לאחר מחשבה והטמעה זה בעצם עיקר המאמץ,

לפרוץ את הגבולות שאני יצרתי מתוך פחד, לצורך הגנה, ובעל כורחי גם בגלל
המשפחה שמתוכה צמחתי....ללא גיבוי והכוונה, ללא חום מספיק,הורי היו אבודים ותקועים
בעצמם, וגם בגלל בחירות שעשיתי ,והמציאות שראיתי דרך" משקפיים עם עדשות מקולקלות"

נפגשתי עם מרפא נטורופטי אתמול לשיחת הכרות, וכנראה שאתחיל טיפול אצלו, במיסגרת קופ'ח,

המנטרה שלי בחלקה היא אימוץ המישפט ששמים הציעה: לפרוץ את הגבולות של עצמי, וחלקה השני:
לעשות למען עצמי- לא לוותר מתוך פחד משינוי , עצלנות, הרגל, ועוד...

יום גשום וקר, מאד אוהבת את מזג האויר הזה, כל הזכרונות הטובים שלי מתחברים לחורף וקור...
8 מעלות בחוץ בתשע בבוקר,

לפרוץ את הגבולות של עצמי
גם אני אקח לי את זה כמנטרה

תודה

היי אירוס,

(מוחקת מפה את כתובת המייל תיכף)
קיבלת את המייל מהבוקר?

יום שישי מבולבל ולא ברור,
קר פה מאד, עד הצהרים רבצתי מכורבלת על הספה וקראתי עיתונים
וכירסמתי ציפורניים, תקף אותי ריחוק מסוים ממהעולם,
לקראת הצהרים, התאוששתי קצת והכנתי אוכל לשבת,
מאוחר יותר הרשתי לעצמי קצת זמן מחשב ...
הרוח נושבת ללא הפסקה,
אתמול הלכנו לבקר חברים שחזרו מסיור יקבים בצרפת...
שתינו יינות יוצאים מן הכלל , וחזרנו הביתה לשינה כבדה ולא נעימה...
לא מצליחה לחשוב על שום דבר, ובקושי יש לי אנרגיה לקיום השוטף...
שתהיה שבת נעימה בכל זאת...
כתוב לי למעלה :"כולנו זקוקים לחיבוק", אכן אולי חיבוק יטהר את האויר
מזמינה שימחה פשוטה מהיקום...ואם אפשר אז קצת פרנסה בכדי לעשות למען עצמי...

אתמול באמת היו 'שַרקִיות' נוראיות...._{רוחות מזרחיות ערות ממש עושות נאחס ל'צבי יבשה מצויים'}

זה התחיל בחמישי בלילה ומבחינתי זה כבר היה סימן שיש לשנות את התוכניות למחר....
במקום לנקות את הבית התלבשתי טוב והצטנפתי לי באוטו לטיול עם האהוב שלי ברמת הגולן

הבית באמת לא נקי לשבת אבל העובדה היא שהלב שמח.

עד הצהרים רבצתי מכורבלת על הספה וקראתי עיתונים
הלקאה עצמית תמיד מסתירה את התמורה הנהדרת המתקבלת מרביצה כירבולית שכזו.

הכנתי אוכל לשבת
מה בתפריט??
ואיך מבשלים לשבת בלי להתעייף מהבישולים לשישי בערב??
יש לך קצת טיפים למאותגרים??

איזה מרגיעון יפה יצא לי:
"כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם- נוכל לבחור בחַירוּת- כאן ועכשיו".

אז ככה,
קדרות, קדרות ועוד פעם קדרות, חורף זה הזמן לזרוק הכל בסיר
רק להקפיד על סוג של מכנה משותף, ולו מעורפל....
חתיכות של שוק הודו בלי עצם, עם בטטות, בצל אדום, דלעת, וארטישוק ירושלמי
מאודים עם טיפת ש.זית, וקצת צ'ילי מתוק, סויה ומים עד לחצי מגובה סיר הברזל-עם יש, וכדאי שיהיה...
לשכוח את זה על הגז מינימום שעתיים מבעבע בריפיון, בסוף להוסיף כוסברה קצוצה
למי שאוהב, אפשר לעשות אורז מלא ליד, או פסטה מק.מלא עבה כזאת
נותר רק לעשות סלט כרוב גדול עם גזר מגורד ושמיר ברוטב פשוט של לימון וש. זית.
צריך לעשות הכל בסיר גדול שמספיק לשישי ...ולשבת....כאחד
עכשיו מה שנותר זה לתפוס את הפרינציפ , להחליף הודו בעוף ,בבקר, ירקות כתומים באדומים( פלפלים)
במקום צ'ילי- יין או משחת קארי תאילנדית וחלב קוקוס הכל לפי המצאי בחנות הירקות והקצב...והמדף במטבח או החנות...
מאחר ובני הביא אורחים לא צפויים- נאלצתי להפשיר דג סול בשבת לעשות קצת שמן זית עם ק. מלא וחלב
כרביכה במחבת עם חרדל יין לבן ולהניח את הדגים בפיירקס עם הרביכה הנ'ל עם כמה פרוסות עגב'
20 דק' ויש מה לאכול....
טוב נסחפתי עם אוכל, זה מה שקורה, תמיד יש לי מה להגיד על אוכל, ואם תרצי אפשר לדבר על מתוקים סבירים...
הכל בתואם מושלם כתוב לי למעלה....

אוי נשמע מעולה,
איך אני אוהבת שמבשלים לי ככה

חבל שאנחנו לא יותר שכנות....
אני חושבת שאצטרך לדבר איתך אוכל כל לפניסופ"ש.

ובנתיים אני אשפוך פה קצת את הלב (אם לא אכפת לך כמובן...) על האתגרים שמכלים ממני אט אט את המוטיבציה במטבח.

זה לא שאני לא אוהבת לבשל, דווקא אוהבת, רק שאצלנו זה לעולם לא נגמר בתבנית מנה עיקרית/תוספת/וסלט. או בקדירה ציבורית מהבילה.
אצלנו אחד לא אוכל גלוטן, שני צמחוני ואלרגי לעגבניות, שלישי נמנע מכולסטרול ו/או לא נוגע בקטניות, כרוב/ית ושמיר, רביעי לא צורך מוצרי חלב ונמנע ממיונז/חרדל/קישואים....

אני חושבת שאפשר ביד אחת לספור את המתכונים שכולנו יכולים לאכול.

ככה שכדי שכולם יהנו אני צריכה להכין מבחר אפשרויות.
שני מרקים
2-3 סלטים
עיקרית בשרית
עיקרית צמחונית
ושתי תוספות (אחת ללא גלוטן)

כשאני עומדת בסטנדרט הזה אני יוצאת דיי מותשת מהמטבח.
כשאני מצמצמת את המבחר אני תמיד מתוסכלת מזה שלא כולם מסופקים. (אף אחד לא מתלונן אגב...זו רק אני שרוצה לראות ולדעת שכל האפרוחים קיבלו את כל אבות המזון)

רק לאחרונה אני חווה את הסופ"שים במטבח כעומס,
פעם לא הרגשתי ככה,
אני חושבת שהתעייפתי קצת, וגם באופן טבעי נוטה להעדיף נתיבים אחרים לביטוי יצירתי

חייבת למצוא את דרך המלך החדשה.

אפילו אני שקל לי, וזו אפילו דרך ביטוי בשבילי, מרגישה שאין לי כח,ממני מצפים לחדש ולענין.
קשה ולא מתאים לבשל בלי חישק, האוכל אף פעם לא יצא טעים כמו זה שהתכוונו אליו...
תנוחי קצת מזה, את פשוט מכוונת ליצירה אחרת ולא פנויה ליצירה הזאת,
תעודדי את ''האפרוחים ''להכין דברים, או לבשל אתך ביחד, או שכל אחד יעשה איזו מנה,
אני זוכרת שבתקופות שהיצירה זרמה אצלי(ציור) לא השקעתי בכלל כמעט במטבח, ואפילו שכחתי לעשות קניות, ואני לא זוכרת תלונות רבות מדי מהאפרוחים.
נכון שהיצירה נכנסת והופכת לדרך חיים, אז צריך לשלב אותה עם שאר הדברים שצריך לעשות,
לדעתי כל האומנים מתלבטים בבעיה הזאת, מי במטבח ומי בכלל ביחסיו עםמשפחתו...
בכל אופן הביטוי היצירתי שלך גורם להרגשה טובה ולחיוך חוץ מהתפעלות פשוטה.....

תודה יקירתי, נעים לי לשמוע

תעודדי את ''האפרוחים ''להכין דברים, או לבשל אתך ביחד, או שכל אחד יעשה איזו מנה,
אוי, אין לך מושג כמה עוד עלי לעבוד עם עצמי כדי ללכת עם העצה הזו

כל האומנים מתלבטים בבעיה הזאת, מי במטבח ומי בכלל ביחסיו עםמשפחתו...
אמא שלי הייתה אומרת על זה: צרת רבים, היא חצי נחמה? או נחמת טפשים?

שנה אזרחית טובה שתהיה!

התחילה לא משהו השנה האזרחית
המטפל מטעם קופ'ח החליט שבעיותי נפשיות ודיקור לא יעזור
עד שלא אזיז את האנרגיות ואעשה משהו עם עצמי
שוב ושוב אני חוזרת לנקודת ההתחלה , ואיכשהו נתקעת,
ישבתי כמה ימים בבית בלי אוטו ובלי מטרה והרגשתי שאני מטפסת על הקירות.
מצטערת עם אני חוזרת על עצמי, גם לי נמאס מהטקסט הזה...
אעשה לי כוס תה גדולה , ואשתדל להעביר ערב נעים הכל זאת...
ימים טובים ,פוריים ,ומלאי עינין בואו כבר....

דיקור לא אבל הומאופתיה אולי כן,
אל יאוש...

תזכירי (תשנני) לעצמך שאת ראויה, שזה יגיע (ימים טובים ,פוריים ,ומלאי עינין) וזה יבוא.

ותבקשי עזרה (כמו שהצעת לי לעשות במטבח:-))
את חלשה בזמן הזה, נתונה אולי בסוג של דיכאון מתמשך, אולי קשה מדי להחלץ מזה לבד.
לכי לרופא או ל יעוץ ביוגרפי אצל נועה ברקת

אישי נוסע לאיזה שבוע לחו''ל ,
מתחשק לי לעשות דברים שונים בזמן הזה,
בכלל השגרה שלי צועקת לרעיונות שישבשו אותה...
שלחתי קצת קורות חיים, התענינתי בעדינות פה ושם ובינתיים אין תגובות...
בינתיים אני מרגישה שאני מוכרחה לברוח קצת,
מחפשת רעיונות לשבוע של האיש בחו''ל , לא ממש אקסטרווגנטיים- כלומר עלויות מצומצמות...
יש רעיונות???

תגידי,
איך את עם פעילות גופנית?
עושה משהו?...

רכבתי על אופני שטח איזה שנה וחצי , היה ממש כיף
אבל הקבוצה שלי התפרקה, והאופניים שלי מאוכסנות אצל אחד החברה,
אני מנסה להתמיד עם אופניים בבית, ומשקולות, יש תקופות שזה זורם
ויש תקופות שאני מתפלשת ב''לעשות את המינימום בשביל להתקיים''

האם גם את כמוני
מרגישה שוני מיידי במצב רוח בין התקופה של בלי לעם?
פתאום עלתה לי מהכתיבה שלך התחושה הזאתי, של הבלי...
באמת משהו שמזכיר התפלשות...
(אני מדברת עלי כאן לכן מרשה לעצמי להיות לא "מנומסת".)
ולכן שאלתי.
זה יכול להיות איזשהו קצה חוט לשינוי
לעבר ימים טובים ,פוריים ,ומלאי עינין

את יכולה לנסות להקים קבוצה חדשה
אולי אפילו כאן בבאופן,
את הרי מהמרכז... (לפי המפה הבאופנית כמובן)

היי לוונדר,
נכון ספורט עושה מצב רוח טוב
אבל המאבק הזה של להתחיל ממש קשה,
אני מעדיפה להתמודד עם זה לבד ולא בקבוצה ,
מהניסיון שלי התיאומים מסרבלים את העינינים ,אבל אולי , אני שוקלת את זה

קור כלבים אצלינו, הבית גדול יחסית ,קשה לחמם,
בבוקר מוקדם היה בחוץ מינוס שלוש מעלות ורוח נושכת...
בביית יש בערך 18 מעלות שזה לא ממש נעים אבל בסדר
חושבת על החשבונות של החשמל והנפט....
האיש נוסע לו לחו'ל לאיזה שמונה תשעה ימים, וכבר יש לי שיחות הבהרה עם בני
על השימוש ברכב, הוא בטח ישן בביה'ס( של שמו'צ-קיבוצים) ואני אהיה תקועה
על 'ראש ההר הקרח' לגמרי לבד, בודקת אפשרויות להעביר את השבוע בעינין ובכיף
מחפשת רעיונות שלא יעלו הרבה- עד בכלל, לא רוצה להרגיש לבד ומסכנה כזאת,
כבר יודעת שתגידו לי שמסכנה זה עינין של החלטה, בסדר, רוצה להיות פעילה , רוצה שהשבוע
הזה לבד יהיה מן רענון, ומילוי מצברים... המון זמן לא הייתי לבד, תמיד עשינו הכל ביחד,
רוצה חוויה חיובית.
יצא שחברותי הקרובות די עסוקות בשבוע הנ'ל , יש לי הורים בת'א שחיים בנפרד כבר שנים,
לו הם היו נורמאליים יכולתי קצת להתפנק אצל אמא ולישון בת'א, יש לי גם בת בת'א שגרה עם החבר ,
אני לא יכולה לישון שם...לא מתאים
מחפשת פעילות לשישישבת בת'א , אולי אפילו לינה באיזו אכסניה... רעיונות משוגעים יתקבלו בזרועות פתוחות
יש מגבלה כספית, אני מנסה להפוך אותה לאתגר...

אולי כדאי להפנות שאלה להמלצות גם ב ככר השוק

אני הולכת לחגוג פה על הלבד הזה,
(גם פה נוסעים לחו"ל)
לא צריך לבשל לאף אחד, אפשר להכנס לחדר עבודה ולהשאר שם מהבוקר עד הלילה, להתפלש עם הבדים והחוטים והפנטזיה.
אפשר לתת קפיצה לבן-דוד שכבר התגעגעתי אליו כלכך, לקרא בשקט וברצף את שני הספרים שמונחים לי על השולחן,
להתכרבל בשמיכת צמר ולראות 2-3 סרטים ברצף.

גם פה קפוא! (גם אנחנו חוסכים אנרגיה) אבל גם צלול ובהיר כל כך.

משהיא הזמינה ממני אוכל וביטלה אחרי שכבר בישלתי וארזתי,
הייתי קצת המומה, ארזתי הכל מאד יפה, כתבתי על כל קופסא
מה זה עם פתק מיוחד ,השקעתי , כשאני מבשלת לאחרים אני
משקיעה בתיכנון ,סדר ואסתטיקה , אני חושבת להפסיק עם זה,
אין קשר בין כמות ההשקעה לבין ההכנסה, ולצרכן זה נראה יקר
כל כך....
שמיים, לי יש המון שעות לבד במשך כל השבוע, לא חסר לי ,
מה שחסר לי זו היציאה מהשיגרה...

מה שחסר לי זו היציאה מהשיגרה...
כן אני מבינה מה את אומרת, ומה שניסיתי להגיד זה שגם בשגרה שלי (יוצרת, אם הבית, זוגיות וילדים בוגרים) בכל זאת כל הזמן יושבת ברקע התכווננות ודאגה להיכל. וכשכולם נוסעים אפשר לשחרר מזה ולהנות לרגע ממשהו חדש.

מה הכי בא לך לעשות?
(נגיד שכסף זו לא בעיה)

אנונימי

גם נשואי עומד לטוס לחו"ל בלילה שבין חמישי לשישי, עד יום ראשון שבוע אחרי.
איזה כייף יהיה!!!
בקניון הזהב בראשל"צ יש כל בוקר ב10, סרטים למבוגרים ב5 ש"ח. השבוע יש את "המרדף לאושר" שבוע הבא "בנעליה".

בואי לשאקטי, 24-6/01. נראה לי ה-מקום להעביר בו סופ"ש כשנמצאים לבד.

הרי לך שאקטי

שלום אירוס כחול.
רציתי להזמין אותך להתארח בבית שלנו בחריש.
הוא כמו צימר רק פשוט וצנוע יותר.
פנוי בסופ"ש הקרוב, וגם רוב הזמן בכלל.
בהחלט המקום לנוח ולהירגע, מנסיון.
אשמח שתבואי- צרי קשר 0526262763
מתנה מהלב.

אנונימי

שמים, מה שצרפת זה השקטי שהיה בקיץ
זה השאקטי הקרוב, בחורף.

יהיה כיף:-)

ולדעתי אם את יומיים באזור המרכז ועוד 3 בבית אורן, זה סגר לך את כל השבוע-9 ימים

תודה על ההמלצות,
מאחר וחריש קרוב מאד אלי אין כל טעם שאעזוב את ביתי הנוח , זה לא יהיה כלל שינוי אוירה....
גם הבית שלי כמו צימר- יפה, מבודד-זה בדיוק ההיפך ממה שאני רוצה...
אם הייתי קרובה לראשון בהחלט הייתי קופצת על הרעיון שלך הילה, אבל לנסוע עד ראשון לסרט?
האמת? מתחשק לי ''להתפלש'' בעיר, קצת לראות אנשים סביבי, ללכת למסעדה , לשבת בבתי קפה,
ללכת לתערוכות, לקפוץ לנחלת בינימין, לשוק הפישפשים,בטח יש במוזיאון דברים מענינים,
העינין הוא שתמיד כשאני מגיעה לת'א בלי תכנון אני מפספסת דברים ,תמיד אני מגיעה עם אישי וקשורה
ללוח הזמנים שלו (הוא לומד) ,
אני חושבת גם שחלק מהדברים שבא לי לעשות לא כל כך כיף לבד,
יום אחד לא יספיק, כך שרציתי גם לישון בת'א,אבל נראה לי שעל זה אוותר תקציבית...
מצחיק-עצוב, יש לי שני הורים בת'א ובת ואין לי איפוא לישון שם ...
זהו זה, תוך כדי כתיבה החלטתי שאעשה חלק מזה לפחות בכמה ימיםבמהלך השבוע הקרוב.
אעשה לי רשימה , אכתוב אותה כאן ואדווח על ביצועה, הפומביות תחייב אותי....

אנונימי

סרט בראשל"צ זה אם את ממילא במרכז.
את מוזמנת להשתמש בפוטון שלי בסלון

לא ת"א, אבל חצי שעה נסיעה. ואת התקציב תשמרי לשאקטי

אם בא לך על ירושלים, תוכלי לישון אצלינו, בפרטיות רבה. תכתבי פה אם בא לך + דוא"ל ואענה לך.

אמאשל,
ירושלים מענינת, קרה עכשיו, וכבר המון זמן לא הייתי, [email protected]
תגידי, אנשים הולכים לעיר העתיקה בחופשיות?

הילה
תודה רבה מעומק הלב, לא מובן מאליו לפתוח דלת לאדם לא מוכר,
אני גרה כ45 דק' בכביש 6 בלי פקקים מתא' ככה שאוכל לחזור הביתה מידי יום,
אני פשוט לא מורגלת בכל זה, רגילה להשען על האיש בעיניני אירגונים ונסיעות,
זו הזדמנות לצאת קצת מזה.
שאקטי קצת מחייב מבחינתי, קשה לי עם מסגרות, אפילו כאלה, אני עכשיו צריכה משהו
שאני יכולה לקום וללכת אם לא מתאים לי...

אם את בתל אביב
יש את קפה נוח
באחד העם פינת החשמונאים
אני ממש אוהבת לשבת שם
יש שם מדפים מלאים בספרים טובים וכל מיני חוברות ועיתונים מעניינים
את יכולה להזמין לך משהו קטן, או גדול
ולשבת בנחת לקרוא
כשמסביבך יש התרחשויות תלאביביות נחמדות
מקום מלא באוירה (לא רחוק מהבימה).

אנונימי

נראה לי, שאת בכלל לא צריכה תכניות, את פשוט צריכה לחיות, להעביר את השבוע ולראות כמה שזה כיף להיות אחראית לעצמך בלבד.
אני מחכה למחר בבוקר, שאוכל לקום לבד, בזמני החפשי, להשאר במיטה כמה שאני רוצה, להדליק את האור ולקרוא אם ארצה (בלי שאחשוש להעיר אותו). להכין לי ארוחת בוקר מתי שאני רוצה והיא תכלול רק מה שאני רוצה.

כיף לא?

הילה,
אין ספק שתחושת החופש האמיתית היא להחליט לבד,
ולא להתחשב בבן זוג לפחות לאיזה תקופונת מרעננת,
לא תאמינו אבל הבחור חלה עם חום צמרמורות כאבי שרירים ועוד...
בהתחלה חטף ייאוש והחליט שלא נוסע(ביום א'-אחרה'צ) היום (שבת) נסע לסופרפרם
וקנה בערך את כל תכולתו הרלונטית...
עכשיו הוא מדבר על 'נראה מה יהיה' ...
הוא טיפוס כזה שמאד קשה לו לעזוב את הבית והמישפחה גם בלי מחלות...
ואני מחזיקה לעצמי אצבעות וירטואליות- בליבי שיסע לו.... כל כך הרבה זמן לא הייתי לבד,,,
באמת ,
כמו סיפור הרפתקאות בהמשכים אדע רק מחר אם החליט לנסוע או לא...תאחלו לו בריאות
שלמה ומהירה....
''זה לא נגדך, זה בעדי''- איזה מרגיעון אקטואלי,,,

נסע נסע נסע., נפרדנו פעם ראשונה אחרי כ-10 שנים, היום עוד לא ארגיש את החופש כי אירגנתי לעצמי קצת עבודה בתור מחליפה באיזו חנות,
אבל ממחר ...
בני איכזב אותי , אצטרך להתמודד איתו קצת על השימוש ברכב של האיש (ששייך לעבודה)
הוא גילה סוג של חוסר התחשבות , בכל אופן כמו שאחותי פעם אמרה לי, החופש האמיתי הוא שהאוטו חונה ליד הבית
גם אם את לא נוסעת לשום מקום...
מה עושים ביום שני? אולי ת'א לבד? יש יריד מיחזור בנמל, יש תערוכת אלטרנטיבה בגני התערוכה....
ביום שלישי אסע לתל אביב אפגוש את ביתי ,אחרוש קצת את נחלת בינימין , נאכל לנו באיזה מקום, ונראה מה הלאה...

שפעת או איזה מיקרוב דומה הביסה אותי, והשאירה אותי בבית.
הייתי לבד לגמרי בבית יומיים , היה לי טוב , החלפתי כוחות,
עכשיו ילדי איתי , וזה נדיר ששניהם ביחד בבית, כיף מאד.
אסע לחברה כנראה אחרי שהגדולה תחזור לעיר הגדולה,
אני תכננתי ומשהו - משהוא ביצע,,,
והמרגיעון- החסרונות הם היתרונות

אנונימי

אנשים עושים תוכניות - ואלוהים צוחק...

או כמו שלנון כתב
life is what happens to you while you'r busy making other plans

העיקר שנהנית

נהנתי מילדי ביחד ללא ספק,
הם אנשים יפים, חכמים ,מצחיקים וכיף להיות איתם.
העלינו זכרונות מהעבר, חלקם נעימים וחלקם לא קלים כלל,
מאד קשה לי לחיות עם הזיכרונות האלה, ישנם פצעים שלא הגלידו,
נראה לי שאצלי ולא כל כך אצלם,
יש איזו סדנה שאני חושבת עליה כבר זמן מה, אשמח לשמוע מה דעתכן:
"סדר באהבה " סדנת עבודה יחודית בת 8 שעות
קונסטלציה משפחתית מבית מדרשו של - ברט הלינגר
בהנחיית - קטרינה פרקש''
נראה לי שהרבה שדים שוכנים בקירבי וחלקם מונע ממני לנוע ולשנות ...

סרט צרפתי ביום ו' צהריים,
כיף- היה יותר כיף לו הוא היה גם טוב... הלכתי לי לבד, היה נחמד,
מלא פנסיונרים, אנשים מבוגרים גם כאלה שבאו לבד,
לא מרגישה שום דחף לראות אנשים, דחיתי כמה הזמנות ,
בביית ,הבן והחברה שלו מצחקקים להם למעלה בחדרו..
כל השבוע הזה אני מסתובבת כשההתבוננות שלי היא פנימה , מה אני מרגישה עם
הלבד, האם אני מתגעגעת? לא ממש, זה טבעי? האנרגיות שלי שואפות לאפס,
אני פשוט חיה הרבה לבד, גם כשהאיש כאן, אבל עכשיו כשהוא לא פה, אז יש פחות לחץ,
פחות בלגן, אני עושה בדיוק מה שבא לי, אף אחד לא מעיר לי , לא מספר לי את צרותיו ,
סוג של שקט, והתרכזות בי ובצרכי הצנועים יש לציין...
והמרגיעון:'' כבד את עצמך''

האיש חזר יממה מוקדם יותר,
הוא הצליח להקדים את הטיסה,
כשסימס לי על בואו הקרב שכבתי לי במיטה מאוחר בלילה וחשבתי,
אני שמחה? הספיק לי הלבד?
הוא שמח מאד לחזור. התגעגע מאד,לא אוהב להיות לבד,ראיתי בעיניו אהבה...
אני הייתי עוד ב'לבד'...
צריכה לעבוד על ההרגשה של איך לא להרגיש חנוקה בביחד,

אף אחד לא מעיר לי , לא מספר לי את צרותיו
האם גם את מספרת לו את צרותייך?

החוויה שלי היא שהיות ואני בבית, הדברים שקורים לי הם קטנים, מינוריים
הוא - איש העולם - יוצא לעולם הגדול, מתנסה בדברים ה"אמיתיים"
אז גם יש לו יותר לגיטימציה לספר את הרפתקואותיו קשייו ולבטיו
החוויות שלי הן כאלה עדינות
ואם אין הקשבה מיוחדת, התעניינות כנה
אני לא מרגישה רצון לספר אותן
אין לי מרחב לשתף בהן
וככה נוצרת לה תחושת הלבד הזאת,
וכשהיא ב"ביחד" היא הופכת לתחושת מחנק.

מוכר?

בסוף המדבר
מוכר עד כדי זהות!

בנוסף כשאני נמצאת ליד אנשים עסוקים ופעילים יש לי
תחושת ''קטונתי'' עם קנאה קטנה ומגעילה שמרימה את הראש...
וכמובן תחושה של מחנק ורצון דחוף להיות כזאת, עסוקה מאד...
יש לי הרגשת כלא, והכלא הוא בפנים, לא מצליחה לצאת קצת מהבית ,
רוצה להיות עסוקה בדברים שמענינים אותי,
זה פשוט מדהים, אפילו לתל אביב לא הצלחתי לנסוע...
יש לי כל הזמן הרגשה שאני מחוץ לעינינים , מחוץ לחברויות, הכל מתנהל
דרך הבן זוג כולל חיי חברה, לפעמים נדמה לי שכשאנחנו נפגשים עם חברים
שהם יותר שלי הוא לא ממש נחמד..יתכן וזה רק נדמה לי..

מבטיחה לעצמי : להיות יותר פעילה,
להגדיר מטרות ולחתור אליהן

האם גם את מספרת לו את צרותייך?
צרותי חוזרות על עצמן- מינוריות, והוא לא כל כך יודע 'להכיל'
אלא רק לחפש פיתרונות- שרובם לא נראים לי...

בלי ביצים, חמאה ,סוכר לבן:
פיצה:
1 כוס קמח מלא, רבע כוס יוגורט צאן רזה ,רבע כוס ש. זית
ללוש , למרוח רוטב עגב', ולגרד ג. צאן מלוחה.
אפשר להחליף את הגבינה או בנוסף: טונה במיים, פיטריות טריות ,בטטות, דלעת,פלפל ירוק, ומה שמתחשק
אפשר גם להקפיא את הבצק ולהפשיר לפני ההכנה, ואפשר גם לעשות פיצות אישיות עם מבחר מילויים.

נקניק שקולד, בלי כמויות מסודרות אבל שווה:
200 גר' שקולד מריר 70%, קקאו מאיכות טובה, יין אדום מתוק,פיצפוצי אורז מלא,
קופסאת חלבה מלאה ללא סוכר,( בחנויות טבע) עם ת. סיבים.
ממיסים שקולד יין אדום וקקאו במיקרו למישחה נוזלית אחידה, מערבבים במגי'מיקס עם החלבה לתערובת אחידה ומוסיפים את הפיצפוצים בפולסים, לא לטחון לגמרי.
פורסים נייר פרגמנט על השיש, מניחים כמות מהתערובת על הנייר ומגלגלים לנקניק אחיד,וסוגרים כמו סוכריה.
אפשר להכין מהכמות הזאת מס' נקניקים , מחזיק מעמד במקרר המון זמן, להגשה פורסים דק ומגישים.אפשר להוסיף פירות יבשים ואגוזים,אני אישית לא אוהבת.
מעולה לאורחי פתע, וסתם לבני הבית...

ריבת יין:

2 בקבוקי יין אדום יבש
3כוסות סוכר
2-3 תפוחים ואגסים חצויים
מיץ לימון? כוכב אניס? פלפל שחור גרוס?
לשפוך הכל לסיר לבשל המון זמן עד שמסמיך, להוציא את הפירות, לזרוק או לאכול, להעביר לצינצנות,
מחזיק המון זמן, משמש לתיבול עוף ובשר, לקישוט מנות אחרונות,
מה שמצוין בסימן שאלה לא הכרחי, ואולי מסיט את תשומת הלב של היין בטעם הסופי.
יוצא בערך שתי צינצנות ריבה.

פיא פקאן:

2כוס קמח מלא
4 כפות סוכר חום
קורט מלח
1 ביצה?
2כף מים קרים בערך
3\4 כוס ש. -אני משתמשת בש. זית
במעבד מזון:קמח, מלח,שמן למצב פירורי, מוסיפיםמים וביצה( צריך לנסות בלי) עד לבצק אחיד, אפשר עם תוספת טיפת מים.- לקרר שעה.
מוציאים משמנים ת. פיא מסדרים את הבצק עם האצבעות דוקרים עם מזלג טיפה,
אופים בתנור מחומם ל200 מעלות בערך 10 דק' לאפיה לא מלאה

מערבבים בצד 1 ביצה קצת קורנפלור ,קצת יוגורט צאן(4% שומן שלבית יצחק), מייפל\דבש\סירופ חרובים עד להמתקה לפי הטעם
מוציאים את התבנית, מסדרים 300 גר' פקאן על הבצק, שופכים את התערובת על הבצק ואופים עד שהמלית מזהיבה.
טעים!

עוגיות קווקר אחרות :

1כוס ושתי כפות קמח מלא
1\2 כוס שמן( שמן זית)
1כוס קווקר
3\4כוס סוכר חום
1\4 כוס חלב

קמח+קווקר+סוכר+שמן במעבד מזון
להוסיף חלב לפי הצורך(אפשר להוסיף חמוציות\צימוקים- חצי כוס, ו1\3 כוס גרעיני דלעת)
לגלגל לגליל או שניים לעטוף ולהקפיא כ-3 שעות
פורסים לחצי סמ'ולאפות כרבע שעה בחום בינוני ,העוגיות מתקשות אחרי האפיה
אפשר להפחית מהקמח ולהוסיף קקאו
טעים

אנסה...
האם המתכונים הנ"ל תומכי דיאטת כולסטרול או משהו כזה?

בעינין קולסטרול:
כל מה ששומנו בא מהחי מתגבר את ייצור הקולסטרול,
אני משתדלת לא להשתמש כלל בחמאה-שזה'' סדין אדום''לאנשי הקולסטרול הגבוה,
ולהמעיט בשימוש בביצים, בעקרון גם סוכר ופחמימות זה לא משהו, אבל ככל שהאוכל מלא יותר וללא שומנים מהחי
את בצד הנכון,
חשוב גם לברר מה היחסים בין הקולסטרול הטוב והרע אצלך זה אומר הרבה על התזונה שלך( ldl-השומן הלא טוב)

סלט כרוב חמוציות שמיר גרעיני דלעת וקוביות קטנות של סלק,

חותכים כרוב ירוק לסלט וממליחים
עושים לו מסג' קל וקצר בידיים ומניחים לו כחצי שעה
בינתיים:בצינצנת
שמים שמן זית,
פלפל שחור גרוס,
שן שום מעוכה
,סירופ מייפל או ממתיק טבעי אחר,
ומיץ לימון לפי הטעם, סוגרים מכסה ומנערים

מאדים במיקרו סלק אחד עם קצת מים בקערה
מקררים מקלפים, וחותכים לקוביות קטנות יחסית

לקערת הסלט מוסיפים שמיר קצוץ, וחמוציות אורגניות ללא ת. סוכר
שופכים את הרוטב לפני ההגשה מערבבים בקלילות
מנחים את קוביות הסלק למעלה בלי לערבב
ומפזרים גרעיני דלעת לא קלויים למעלה.

הולך גם עם כרוב אדום

אירוס איזה כיף שאת מרכזת פה מתכונים,
מי יודע...אולי זה הפיילוט לספר המתכונים המשובח שתוציאי לאור יום אחד?
תעלי גם את הקיש בטטה הנפלא שרשמת לי פעם?

אז ככה: : קיש בטטה
בצק:
אחד ושני שליש קמח מלא -או רגיל
שלושת רבעי כפית מלח
רבע כוס שמן זית
מאה וחמישים גר' בטטה מאודה ומעוכה (במיקרו עם הקליפה)
מערבבים לבצק רך, ומקררים כחצי שעה
מרדדים ואופים בלי מלית עשר דק' בחום בינוני
בתבנית עגולה של קיש.(26)

מלית:
אופים קוביותבטטה, בערך 700 גר'
מסדרים על הקלתית עם קצת שמנת\ יוגורת צאן-יוגורמה, 2-3 עלי מרווה ובצל סגול קצוץ אחד.
אופים רבע שעה בערך עד שמשחים.

אפשר להשתמש בבצק לקיש כרשה, בצלים מעורבים, תרד וגבינות

אם שמת לב אין ביצים, חמאה ומרעין בישין אחרים...

מרק פילפלים אדומים:
לאדות במעט שמן זית 5 פלפלים אדומים בינוניים בערך
תפוח אדמה גדול אחד או 2 בינוניים חתוך קטן
כשהירקות מתרככים מוסיפים תמצית מרק ירקות (או קוביות מרק אורגני)
לא אבקת מרק עוף רחמנה ליצלן....
אחרי רתיחה קצרה מכבים את האש , מתבלנים: מלח פילפל שחור,קצת סוכר חום( 1 כפית) ומה שבא ומתאים,
טוחנים למחית, המרק אדום יפיפה וטעים.

עוגת שקולד- לא ממש בריאה רק פחות מזיקה
משמשת כבסיס לקרמים שונים- קלה להכנה

4 ביצים
1כוס סוכר
2כף קמח תופח
1\2 כוס קקאו מאיכות מאד טובה- לא להתפשר
מערבלים ביצים וסוכר 9 דק'
מוסיפיםבעזרת כף תוך עירבול קמח וקקאו התערובת מוכנה
לאפות בתבנית26או מרובעת משומנת
בתנור מחומם מראשלחום בינוני אפיה-כ15 דק'

בבסיס הזה אין שומן! חוץ מהביצים

אפשר להכין קרם מגבינה לבנה 5%(המיועדת לאפיה) עם פודינג שקולד וקצת נס קפה
לא חייבים קצפת, לעטר בקקאו או נס קפה,
העוגה לא דיאטטית אך דלה בשומן יחסית לעוגות מהזן הזה.

אפשר לנסות להשתמש בקמח אורגני מנופה וא. אפיה וביצים אורגניות- לא ניסיתי

עוףביין לבן

עוף אורגני \ טבע עוף מחולק בלי עור!
בערך חצי בקבוק יין לבן יבש
פלפלים בכל מיני צבעים
שמן זית ותבלינים
מחבת רחב בעל שוליים גבוהים ומיכסה
מאדים די הרבה פלפלים חתוכים גס בשמן זית.
מניחים את העוף עליהם כשהם התרככו מעט
שופכים את היין ומאדים עם מיכסה
כשהעוף מלבין ונראה כמעט מוכן אפשר להוסיף תבלינים ( מלח פלפל גרוס, ותבלינים טריים שנראים מתאימים)
מורידים את המכסה, ומבשלים עוד קצת,הרוטב אמור להצטמצם ולהראות מעט סמיך יותר,
מגישים עם אורז מלא\ או פירה בטטה מרווה.

עוגיות שומשום:
3 כוס קמח מלא

5 כוס קווקר

1 כוס סוכר חום( אולי עוד קצת אם אוהבים מתוק)
2כפית א. אפיה
1 כוס שומשום מלא
2ביצים אורגניות בינוניות
1כוס שמן( אני משתמשת בשמן זית
לערבב קווקר עם קמח סוכר וא.אפיה במג'ימיקס עד לתערובת אחידה ודקה
להוסיף ביצים שמן ושומשום לסרוגין עד לאיחוד החומרים( אם לא מתאחדים, להוסיף כמה טיפות מיים תוך כדי עירבול
לעשות נקניקים(2) אפשר לקרר במקרר, או אף להקפיא מעט בכדי להקל על הפריסה
לסדר בתבנית לאפות בחום בינוני כרבע שעה

לא ניסיתי-להוסיף מעט יותר שומשום ע'ח הקמח
אפשר בלי קווקר- חצי כוס קמח במקומו
את הקניקים מגלגלים בנייר אפיה ומשתמשים בנייר לאפיה בכדי שלא ידבק, אין צורך לשמן.

עוף בתפוזים

כמה כפות של מיץ תפוזים קפוא של פריגת, קצת חרדל בלי צבעי מאכל,
פלפל שחור, מלח עשבים, שמן זית - לערבב למשחה

לקחת חזה עוף לא דפוק חתוך לחתיכות בגודל קופסאת גפרורים ( טבע עוף)
להשרות עם המישחה בתוך קופסא לילה לפחות.

לשים קורנפלור בשקית ואת חתיכות העוף לטלטל ולנער עד שיצופו
לטגן במעט שמן זית עד להזהבה.
לשפוך מה שנשאר מנוזל ההשריה, ואם אין מספיק להכין עוד למחבת ולאדות מעט.
אפשר להוסיף פלחי תפוז דקים בשלב האידוי
להגיש עם אורז מלא , פירה, או עם ירקות מאודים.

בקיש בטטה
הבטטה היא חלק מהבצק?
מעניין...
וזה יוצא בצק פריך?

בקשר לעופות.. אני צמחונית..

וזה יוצא בצק פריך?
יוצא בצק מצויין, חוסל פה תוך דקות.

1 כוס קמח מלא, רבע כוס יוגורט צאן רזה ,רבע כוס ש. זית
זה הבצק הפשוט ביותר להכנת פיצות, קישים למיניהם- למרות שאפשר לוותר על הבצק ולערבב
ירקות עם ביצה וגבינה רזה ותבלינים ולאפות.
נוסחה מדויקת בהמשך.

מרק'' בורשט'' רוסי צימחוני

3-2סלקים קלופים חתוכים גס בינוניים לקוביות
חצי כרוב לבן חתוך כמו לסלט
בצל אחד חתוך גס לקוביות - בינוני
2-3 גזרים חתוכים ל-3 כל אחד (אני לא קולפת אותם) בינוניים
גבעול שניים של סלרי חתוך
2רסק עגבניות קטן
מלח, פילפל שחור, סוכר
2 קוביות מרק ירקות מרוכז אורגני-לא הכרחי.
מעט מיץ לימון

מאדים בש.זית בסיר את הבצל ,מוסיפים את הכרוב , הסלק, הגזר עד להתרככות קלה של הירקות
מוסיפים מיים ( ליטר ,ליטר וחצי) מבשלים עד לרתיחה ביעבועית קלה,
מוסיפים רסק עגב' אחד ותבלינים לפי הטעם ,טועמים ,עם לא עשיר מספיק- מוסיפים עוד רסק אחד
מבשלים עוד טיפה, מתקנים תיבול, אני מוסיפה מעט מיץ לימון ,
התוצאה צריכה להיות חמוץ מתוק פלפלי.

להגשה:
מוזגים לצלחת, מסדרים ירק מכל סוג
מכינים צלוחית מרכזית של יוגורט כבשים( בית יצחק- מדהים) או כף בכל צלחת במרכז
במקור זו היתה שמנת אבל...
ועל כף היוגורט כפית חרדל חריף( לא הכרחי)

טעים, חורפי, פשוט להכנה למרות ההסבר הארוך...

עוגיות- חיתוכיות עם מה שרוצים
בצק:
1 כוס שמן(אני משתמשת בש.זית)
3 כוסות קמח מלא
1כפית א.אפיה
1 גביע אשל, יוגורט או דומיו
במעבד מזון לאחד את הבצק, ולקרר במקרר כמה שעות או עד למחרת

להדק עם האצבעות בתבנית של התנור מרופדת בנייר אפיה לשכבה דקה יחסית,
אפשר למזוג מעט מאד מים ואז להניח את נייר האפיה , כך הוא לא יזוז.
אין צורך לשמן את התבנית

ציפוי: ריבה טבעית וקוקוס-מומלץ
פרורי שקולד וחלבה-טעים גם רק עם פרורי שקולד ( שקולד שנטחן במעבד מזון)
ריבה ואגוזים (מרחתי ריבת תפוזים ת. בית עם פיסטוק לא קלוי-יצא מעדן)
ומה שעולה על דעתכם

אופים בחום בינוני, להשגיח שלא ישחים יותר מידי,
כשמתקרר טיפה,חותכים פסים אלכסוניים שתי וערב -אפשר בחותכן פיצה ומאכסנים.

הי אירוס,
אני קוראת כאן את הדף ומזהה הרבה דברים שקשים גם לי- גם אצלי יש פער עצום בין החלומות והרעיונות לבין הביצוע. משהו בחינוך שקיבלנו מונע מאיתנו להיות פרקטיות, ליישם, להוציא לפועל- ובייחוד שאלה הרעיונות שלנו. אולי לו מישהו היה מטיל עלינו משימה, עבודה- להוציא לפועל את הרעיונות שלנו- ואם נעשה את זה הוא ישלם לנו, ואם לא נעשה את זה הוא יפעיל איזו סנקציה- אז היינו מסוגלות. אבל להיות המישהו הזה בעצמנו זה קשה מידי, זה מרגיש לא הולם, זה מרגיש מלוכלך, אפילו, להתפלש בצדדים הפרקטיים של העולם, לדרוש כסף, כסף, כסף.

כנראה מה שכתבה לך לוונדר סגול נכון גם בשבילי- לטפס כל מדרגה לחוד. אחר כך שמסתכלים למטה לא מאמינים איך עלינו לראש המגדל. אולי תתחילי מלעשות רשימה כמו- איזה שירותים את רוצה לתת בבית ההארחה? אילו הוצאות את צריכה לקחת בחשבון? איך תוכלי לפרסם את עצמך?
נסי ליצור קשר עם אנשים שיש להם בתי הארחה כאלה, ותבקשי טיפים למארחת המתחילה. תשאלי אותם איך הם התחילו. אנשים מאוד אוהבים לספר על העסק שלהם, איך הם התחילו- הם מרגישים שמעריכים את מפעלם, ולכן אני מאמינה שכל אחד ישמח לשתף אותך. כך תוכלי לקבל קצת מושג מאיפה להתחיל ומה צריך לקחת בחשבון. פשוט תראייני אותם, את הרי טובה בליצור קשרים עם אנשים- כך אמרת, וכך אני גם מרגישה לפי איך שאת כותבת.
חוץ מזה, אולי לא כדאי לעשות הכל לבד בהתחלה. אם תצליחי למצוא חברה או מכרה ולנסות להפעיל את זה ביחד איתה יהיה הרבה יותר קל!
אבל, לפי מה שאני קוראת ומבינה ממך, אחד התסכולים שלך הוא דווקא הצורך להשאר בבית! אני במקומך הייתי חושבת איך לעשות משהו שיוציא אותי קצת החוצה. נכון, תחבורה ציבורית היא לא התענוג הכי גדול, אבל אפילו אם יש בעיה להגיע מהישוב שלך לרכבת או אוטובוס לאיזור מרכז הארץ, עדיין אפשר תמיד למצוא טרמפ קבוע ולהשתתף בדלק עם מישהו. אני מציעה להתחיל דווקא לצאת החוצה!
יש קבוצות לנשים שרוצות לפתוח עסק- בשדולת הנשים, וארגונים שונים כמו עסק משלך ועוד אופציות וקורסים לעסקים לנשים. אפילו באתר הזה יש מישהי בשם אולה היזמית, שנותנת קצת טיפים וממליצה על חומרי קריאה שיכולים לעזור ולתת מושג. למה לעשות הכל לבד כשאפשר להעזר באחרים?
את יכולה להצטרף לקבוצה כזאת על בסיס שבועי, אולי תוכלי לפגוש שם נשים שירצו לשתף איתך פעולה בעסק? אולי פתאום תמצאי רעיון אחר, לא פחות מוצלח, אבל שיוציא אותך קצת מהבית (למשל- לעשות הדרכות בבישול וניהול משק בית לרווקים ורווקות, או לסתם אנשים שמתקשים בזה- ואת תסעי אליהם במקום להביא את כולם אלייך הביתה).

נדמה לי שה"תקיעות" שאת חווה היא גם תקיעות פיזית. את נמצאת במקום מרוחק, וזה מקשה עלייך. תנסי לצאת קצת מהקונכייה...אולי זה יעזור. אולי זה גם יעזור לקשר עם בן הזוג, כי כרגע נראה שהוא הרבה יותר נייד ממך, ויש משהו קצת לא מאוזן ביחסים- הוא נע ואת עומדת במקום, שומרת לו על המקום אולי, זה מן הסתם מעורר תסכול.

כמובן שאת כל זה אני מבססת רק על העובדה שקראתי בתשומת לב את הדף הזה שלך....אז קחי אותי בערבון מוגבל- אני לא מכירה בעצם את הסיטואציה שלך. אני יורה באפילה, אולי זה יעזור- ואם אני לא בכיוון , אז לא.
אהמ, ובלי קשר, המתכונים נראים מעוררי תיאבון באופן יוצא דופן! אני ממש לא יודעת לאפות ולבשל, אבל אם תמכרי תבשילים איפשהו שאני יכולה להגיע אליו, אני ללא ספק אקנה

עובדת בחנות של דברים יפים לבית שפעם עבדתי בה,
עובדת יחסית קשה( פיזית)
פחות זמן לניתוחים ומחשבות ...
מרגישה צורך לנוח מהבישול לפחות לזמן מה,
לא מוותרת על כל מיני חלומות של עשייה -יצירה
לא מצליחה לעבור את משוכת שותפה, ואו תופרת...
יש רעיונות???

הי אירוס
...long time...
מוזר שאת מבקשת רעיונות, אחרי המון רעיונות שקיבלת רק פוסט אחד מעל ולא התייחסת אליהם בכלל.
מה שלומך?

היי בסוף,
שלומי סביר, עובדת כמעט כל יום,
זה מטשטש את הצרכים העמוקים יותר, אני מרגישה ''בסדר'' כלפי הקופה המשפחתית...
אבל אחרי תקופת הסתגלות ואופוריה שאני כמו כולם ''הולכת לעבודה'', מחשבות של תסכול
מתגנבות שוב לליבי...
באשר לרעיונות שלא התייחסתי אליהם- את רובם חרשתי לאורך ולרוחב , אני עדיין מתעסקת בהתמקדות
במהות התיסכול, ומה לעשות עם זה, עכשיו אני חושבת שמקום מגורי פשוט לא טוב לי, לא רוצה לגור יותר במקום מבודד, רוצה אנשים סביבי,רוצה אחרת, אבל האיש לא מוכן לשמוע על זה בשלב זה, ולי אין אומץ להטיל אולטימטום!
כשביקשתי רעיונות, לא ביקשתי פיתרונות שיקומיים למצבי, ולא פיתרונות כמו מעגלי נשים וכו', אלא יותר התחבטות רעיונית להקמת עסק ,
סוג של אותה קפיצה מתאוריה למעשה שאת הקושי כה היטיבה לתאר אלמונית על מונית.
אני עדיין קוראת באתר אבל פחות כותבת ומגיבה,יותר מחפשת רעיונות לפרנסה,ותכלס.
תודה שהתענינת,
ומה באמת שלומך? רוצה לדבר על דימוי הגוף? או על תקשורת עם גברים? על תזונה סתם?
אני לרשותך בנושאים הנ''ל לצורך סעור מוחות ולבבות, לא ממקום של יודעת אלא ממקום שמחשבות שונות שמתערבבות יכולות ליצור אפיק חדש...
כל טוב

כיף שחזרת

בתור אישה שעברה ועוברת שינויים גופניים ומאד ערה לכך, אני עובדת בלהבין ולקבל,
המון אנרגיה פנימית וסוג של עבודה לא קלה לקבל את השינויים האלה ולזרום איתם,
במקום שאני עובדת בו הנשים צעירות יותר, ושייכות למקומות אחרים- מכנסי מפשעה ,
מחשופים עמוקים לחזה מנותח. רחוק יותר ממני לא יכול להיות.
המטרה של העבודה שאני עושה עם עצמי היא לאהוב את עצמי, את גופי.
זה גוף מבוגר שעבר לידות, אוהב לאכול, לא כל כך אוהב להתעמל,
אני מנסה לשמור על בריאותו, לטפח אותו, קשה לי לשמור על המשקל שלו,
והאנרגיות הלא יציבות , והנפילות במצב הרוח שכנראה נובעים משינויים הורמונליים
די עושים שמות במאמצים שלי, אבל אני יודעת לחיות ולהנות ויש לי יכולת לשמוח,
ולהעריך גם רגעים קטנים- איים קטנים של כיף ונחת ששווה לחיות בשבילם.

יש לי עוד המון עבודה - לחקור ולדעת מה טוב ונכון בשבילי, לחתור לקראת זה, בתוך
הזוגיות והמישפחה, זה לא פשוט , לנשים לפחות בנות דורי יש נטיה לוותר ולהעמיד את צרכי כל בני המשפחה בראש.
יש המון דברים שאני מנסה לברר, כמו איזו עבודה תעשה לי טוב עד כמה שאפשר ואיך מגיעים אליה,
כמו טכניקה להגברת האנרגיה,יכולת טובה יותר של קבלת החלטות, תיחזוק חברויות שקשה לי,
והלגיטימציה לטפל בעצמי וצרכי.

הי
מה שלומך?
מה קרה בחצי שנה האחרונה

פתחתי לי את מה חדש וגיליתי את אירוס כחול ,
חשבתי שנפרדתי מהשם הזה, איכשהו לא זרם לי יותר,
לצערי אין לי בשורות של צמיחה ,התפתחות, ואנרגיות טובות,
אני מרגישה חוסר אנרגיה , תחושה אמביבלנטית כלפי המקום שאני עובדת בו
מס' ימים (לא מספיק) בשבוע, חוסר יכולת להתקדם, ואי התאמה בסיסית,
אין שינויים גם בתחומים אחרים,
עדיין יש לי חוסר באנרגיה טובה תחושה שהחיים עוברים על פני וסוג של עצב על חוסר היכולת שלי להזיז דברים.
בימים האחרונים החלטתי שאני חייבת למצוא טיפול ותמיכה רק שאני לא יודעת לאיזה כיוון ללכת, בהחלט זקוקה לעזרה,
הבית שלי עדיין יפיפה, הנוף מדהים, האיש שלי עובד קשה וזז במעלה הדרך כל הזמן,
כלכלית זה לא נכון למכור ולעבור,
קשה לי לקחת על עצמי החלטה שהיא גם לא כלכלית וגם תגרום לו לא להיות מאושר,
אם היינו בעלי יותר יכולת כלכלית הייתי מעיזה לעשות יותר...
בקיצור מצטערת שאני כבדה כל כך .אבל זו אני עכשיו , משוועת לתזוזה חיובית,
לתחושה של שימחה וסיפוק.
איך המידבר? והזוגיות? ואת ? לא בהכרח בסדר הזה..

חשבתי שנפרדתי מהשם הזה, איכשהו לא זרם לי יותר,
אפשר להחליף שם, לשם שיותר מתאים לך עכשיו

^{רק תבקשי, ואחת מהגמדות תחליף לך בשמחה}

היי גמדת ,
לא התכוונתי לשנות את השם ,פשוט גוועו התגובות,
ואני נשארתי תקועה בשלי ,
זה לא השם זו אני ואותי אף גמדת חביבה לא תוכל להחליף.....

זה לא השם זו אני ואותי אף גמדת חביבה לא תוכל להחליף.....
לפעמים החלפת שם מתחילה איזה שינוי <ולפעמים לא

>

הי אירוס,
נכון, אני באמת מגיחה פה ושם ונעלמת לתקופה
כבר לא פעילה כמו פעם
שלומי טוב, עדיין במדבר ויותר עסוקה, עובדת.

קראתי היום חלק מהדף שפתחה עדי ברן - שילוב NLP ודמיון מודרך
ויש שם דברים שיכולים לעזור, למשל ב 7:10:2008 -
_במצבים בהם את מרגישה מותקפת או מאוימת, או כשמישהו משחק איתך משחקי כוח או מנסה להקטין אותך.
טוב להקיף את עצמך בפקעת המאפשרת לך להתחבר לכוח שלך.
את תופתעי לגלות כמה דלתות נפתחות לפתע כשאת נכנסת למצב הזה_
תלכי לשם, כדאי לך

יש גם את הדף שפתחה עירית לוי - להטיל ספק בפרדיגמות
שיש בו רעיונות ממש טובים להתחזקות והתעוררות וגם היא עוזרת בו

בינתיים קבלי

ו

דף למחיקה בבקשה