איפה מדברים עם העורכות ארכיון 2015 2018

למה? הדף עצמו מצויין. והשם שלו מדוייק.

לשנות שם למשהו מתאים, לדוגמא- פגיעות מהעבר, פגיעות שקרו בילדות - עדיין ימשוך אנשים, אבל יש סיכוי שהאדם ההוא לא ימצא את הדף.

לא יודעת אם זה יעבוד אבל שווה לנסות
אבל אולי יותר פשוט לחסום את הפלוני ?

נכון יותר בעיני להשאיר את שם הדף.
המילה טראומה באה לומר משהו.

אני מרגישה ששם הדף מאוד מדוייק.
חושבת שכדאי להשאיר אותו, יש שם סיפורים מאוד קשים של אנשים, ומעריכה שלא היה קל לחשוף אותם.
כל כמה זמן האיש הזה מוסיף הודעת אוזניים? האם זה ככ תכוף ששווה לחסום אותו?

חסמתי. מקווה שיעבוד.

יונת בוקר טוב,
ערכתי כמה הודעות לא חשובות מדף עוצמת הרכות ועליתי על כך שאין סימון של שמי עם אייקון של עריכה בשינויים ב מה חדש. לפי הבנתי חשוב שיהיה ברור שדף עבר עריכה, כך אם האדם שעורך נתפס כבעייתי אפשר לשים לב ולשחזר.
מה דעתך? האם אפשר להחזיר את הסימון הזה?
תודה ויום טוב.

אני כן ראיתי את שמך עם הסימן של העריכה בדף עוצמת הרכות
אני חושבת שזה תלוי בהגדרה של השינויים שאת רוצה לראות ב מה חדש ,
את צריכה לסמן שאת רוצה לראות עריכות.

גם אני ראיתי את שמך עם סימון של עריכה.

´תודה!

שליחה על ידי ליאת* » 16 יולי 2018, 01:21

מישהי מחקה את הדף של אישה במסע. זה בכוונה?

החזרתי. אבדוק מה הסיפור כשאגיע למחשב.

שליחה על ידי ליאת* » 16 יולי 2018, 21:23

שוב נמחק. אני לא קשורה אליה, סתם שמתי לב.

נכון. הדף חזר אחרי שהחזרת אותו יונת. ועכשיו הוא שוב מחוק.

שוב נמחק. אני לא קשורה אליה, סתם שמתי לב.

מין הסתם, אישה במסע עצמה מחקה

שליחה על ידי ליאת* » 17 יולי 2018, 12:51

אבל למה לא לעשות את זה בשמה? לפחות אצלי מופיעים שמות אחרים

נכון ליאת. גם אצלי.
בדרך כלל אני מתנגדת עקרונית לניחושים מי עומד מאחורי ניק לא מוכר. חושבת שנכון להתייחס לרובד הגלוי.

אבל הפעם אם זה כמו שאת חושבת קוראת, וממילא אנחנו יודעות שיונת מעורבת, אז הדברים שלך אכן מעודדים אותי להניח לזה.

יונת, אם תוכלי רק לסמן לנו שהכל בסדר ויש לך מושג מה קרה שם, נראה לי נוכל כולנו להניח לזה. אם את חושבת שזה פוגע בסודיות של מישהי, נניח לזה גם בלי הסברים או תגובה.

אבל למה לא לעשות את זה בשמה?
כי מישהי (או יותר ממישהי, כבר לא זוכרת) רשמה שמבאס אותה לראות את השם שלי במה חדש, ולא רציתי לבאס בלי סיבה. רשמתי ליונת במייל שאני מחקתי.

<אישה במסע, למקרה שעוד לא הבנתן>

שליחה על ידי ליאת* » 17 יולי 2018, 21:57

אההה... אז סליחה שמשכתי אליך תשומת לב שלא רצית. אני מקווה שטוב לך איפה שלא תהיי

אני מקווה שטוב לך איפה שלא תהיי

גם אני!!

_אני מקווה שטוב לך איפה שלא תהיי
גם אני!!_

יקירות,
אנא הציצו בדף גבולות האינטימיות בין ילדים והורים.
ההודעה הראשונה (וחלק מהדיון שאחריה) עוררה בי צמרמורת כשנכתבה לפני שנים ושוב כעת כשהדף עלה. לדעתי, היא גובלת בגילוי עריות. מה דעתכן?

ההודעה הראשונה אכן לא נעימה לקריאה, אבל אחריה מתפתח דיון ענייני לגמרי, שלדעתי מתבשל במחשבות של כולנו בתקופה כזאת או אחרת.

אז מה נעשה עם ההודעה הראשונה? היא בעייתית מאוד, בלשון המעטה.

תקראי מה שכתבתי שם.

והדפים שמתארים אמהות שמתפרצות באלימות על הילדים שלהן, או לא אוהבות את אחד הילדים באופן קיצוני, או משתגעות מלהיות בבית עם הילדים, או שמהכתיבה שלהן את לא בטוחה שהכותבת לגמרי שפויה אבל ברור לך שהיא אמא לילדים ולפעמים אפילו בחינוך ביתי - אלה לא מתארים דברים קשים שקורים במשפחות?
וכל דפי האלימות בזוגיות למיניהם?
אני לא אשכח לעולם את מתחילה להבין שקודם כתבה שאין אצלם אלימות ואחר כך תפסה שלהפיל אותה מהמיטה בכוונה בחודש שמיני עונה להגדרה של "אלימות" (מה שמדהים במקרים האלה זה שזה איכשהו לא משוייך לכותרת ה"נכונה" ולכן האשה ממשיכה לחיות במערכת הזאת ולא במודעות בכלל לזוועה שהיא חיה בתוכה). זה לא מזעזע לדעתך?

יש נשים רבות פגועות תקיפה מינית מהילדות, בחלקן זה פוגע ביכולת להיות עם גבר, בחלקן זה יבוא לידי ביטוי ביחסים עם הילדים, ולא בהכרח בפגיעה בילדים אלא באמת בחוסר קיומם של גבולות בריאים של הגוף, של הפרטיות, של האיברים הפרטיים.
יש נשים רבות פגועות תקיפה אלימה מהילדות (מכות למיניהן). בחלקן זה פוגע ביכולת למערכת יחסים עם גבר לא אלים ולא מתעלל. בחלקן זה יבוא לידי ביטוי ביחסים עם הילדים. בחלקן זה יתבטא בהמשך האלימות כלפי עצמן (לא צריך שמישהו חיצוני יעניש אותן, הן כבר עושות את זה יפה מאוד בעצמן).
אז מה?
אז לא נכתוב על זה פה?
ולא נקרא על זה פה?
האתר הזה עוסק בחיים באופן טבעי, ובחינוך ביתי. כל מה שקשור למשפחה, לגידול ילדים ולגידול הורים (אני למשל אמא בחינוך ביתי ואמשיך להיות אמא בחינוך ביתי גם כשכל הילדים כבר יעברו למסלולים אחרים, כי את עצמי אני מגדלת בחינוך ביתי באופן טבעי), שייך לפה.
זו דעתי.

אני לא אשכח לעולם את מתחילה להבין שקודם כתבה שאין אצלם אלימות ואחר כך תפסה שלהפיל אותה מהמיטה בכוונה בחודש שמיני עונה להגדרה של "אלימות" (מה שמדהים במקרים האלה זה שזה איכשהו לא משוייך לכותרת ה"נכונה" ולכן האשה ממשיכה לחיות במערכת הזאת ולא במודעות בכלל לזוועה שהיא חיה בתוכה). זה לא מזעזע לדעתך?

זה בהחלט נורא, ולא אשכח זאת גם לעולם. מתחילה להבין, עם זאת, לא בעצמה נקטה באלימות. וכשהיא הגיעה לסיפורים האלה, מיד השבנו לה שהגרוש נוהג בה באלימות קשה.

פה אמא מספרת על כך שהיא מנשקת ומעסה את אברי המין של הילדים שלה ויש לזה התייחסות כאילו זה סביר. אני לא חושבת שזה קשור לחיים באופן טבעי.

בכל מקרה שאלתי לדעתכן, לא ערכתי דבר. חשוב בעיני להעלות אי נוחות.

שוב ושוב ושוב,
הצעות הלוואה מאת Mr George Anderson בדף לקנות דירה בכספי הפנסיה

אפשר אולי לחסום אותו?

לא תמיד חסימות עוזרות.
יונת חסמה את החוזר מהדף טראומה ילדות.
ולאחרונה הוא חזר שוב.

ויש לזה התייחסות כאילו זה סביר
הממממ... קראתי בעיון ואני חושבת אחרת. לדעתי כותבים לה בעדינות רבה, כי היא זו שפנתה והיא באמת מתייעצת והיא גם נותנת את הרקע הפגוע שלה, אבל בכל מקרה, הרוב כותבות לה שזה לא תקין - בעדינות. מובן שיש (כרגיל) כאלה שלא רואות בזה בעייה. זה אתר. יש ריבוי דיעות. ובמקום שיש מישהי שתוהה אם מה שהיא עושה נכון, יש אחרת שעושה אותו דבר ולא תוהה על זה כלל.

הממממ... קראתי בעיון ואני חושבת אחרת. לדעתי כותבים לה בעדינות רבה, כי היא זו שפנתה והיא באמת מתייעצת והיא גם נותנת את הרקע הפגוע שלה, אבל בכל מקרה, הרוב כותבות לה שזה לא תקין - בעדינות. מובן שיש (כרגיל) כאלה שלא רואות בזה בעייה. זה אתר. יש ריבוי דיעות. ובמקום שיש מישהי שתוהה אם מה שהיא עושה נכון, יש אחרת שעושה אותו דבר ולא תוהה על זה כלל.

תודה על התשובה, בשמת. היא עזרה לי לפחות מאוד. משהו שם הפך לי את הבטן. ואם את, שמאוד רגישה למצבים אנושיים, רואה את התשובות שם כמאזנות את דבריה. אז בסדר גמור.

תודה לשתיכן, על הדרך שבה מתנהלת השיחה הזו

אני חושבת שיש מקום להוסיף הודעה קצרה בתחילת הדף שאומרת שמדובר בהתייעצות של אישה פרטית ולכן ההודעות שמגיבה אליה נכתבו בעדינות ובדרך שרואה אותה. והעדינות אינה מלמדת על דעתן של רוב הכותבות ומידת הסובלנות שלהן לגבי מגע של ההורה באיברי מין של ילדיו, אלא על הדרך בה נראה להן נכון להגיב לאישה פרטית בסיטואציה פרטית. כמובן הביעו בדף דיעה גם כותבות שהן באופן עקרוני בעד מגע כזה, אך זו אינה דיעה רווחת או שמקבל עידוד רשמי באתר באופן, בשונה מהנקה, מיטה משפחתית, בלי חיתולים ועוד.

הסיבה - קראתי את הדף לפני הרבה שנים והוא אכן בילבל אותי.
טוב מאוד שהגיבו בעדינות לאישה שנפגעה ומשתפת מעולה הפנימי.

אני לא הכרתי אז את כל דקויות באופן. גם היום לא בטוחה שמכירה את כל דקויות העבר.
והטון שם גרם לי לחשוב שזה נתפס כעמדה לגיטימית גם אם מתדיינים איתה. וכאן לי לחשוב מחדש על כל מיני דברים.

אז לא, זה לא גרם לי ליישם רעיונות (: אבל כן לחשוב מחדש על כל מיני דברים.
לא קראתי עכשיו שוב את כל הדף, לא פנוייה לזה כרגע. אולי אם הייתי קוראת הכל שוב הייתי מבינה את זה אחרת.
ככה הבנתי את זה אז, כקוראת טרייה.

דפים שדנים באלימות בזוגיות לא גרמו לי לשום בלבול.
ואגב, גם בדפים בהם, ענייני אלימות בזוגיות, בדפים ישנים ממש ישנה סובלנות של ממש חגיגות שרואות את הכל כפונקציה של תהליך פנימי שהאישה תעבור עם עצמה ותלמד איך להכיל את הגבר. נתקלתי פעם בדף ישן שממש ראו בו את המטאמורפוזה.
אבל איכשהו, הם אף פעם לא גרמו לי להתבלבל, רק להתעצבן על הדיעה שמעצבנת אותי )-:

לב שומע, תודה על שכתבת את כל זה.

ההצעה שלך היא מצוינת. אוסיף אותה בתחילת הדף. בשמת, אם תהיה לך התנגדות, אערוך חזרה.

_אגב, גם בדפים בהם, ענייני אלימות בזוגיות, בדפים ישנים ממש ישנה סובלנות של ממש חגיגות שרואות את הכל כפונקציה של תהליך פנימי שהאישה תעבור עם עצמה ותלמד איך להכיל את הגבר. נתקלתי פעם בדף ישן שממש ראו בו את המטאמורפוזה.
אבל איכשהו, הם אף פעם לא גרמו לי להתבלבל, רק להתעצבן על הדיעה שמעצבנת אותי_

גם אני אף פעם לא התבלבלתי, וכמוך "רק" התעצבנתי (וביטאתי זאת בחדות). אבל ללא ספק היו כאלה שהתבלבלו. עם זאת, אין מה לעשות. לא נרצה למשטר דיונים, אלא אם משהו ממש מזיק לכל הדעות פה. במקרה של ילדים פעוטים זה נראה היה לי כבר מוגזם, אבל גם פה בשמת האירה את עיני שאולי פספסתי משהו.
בכל מקרה, הפתרון שלך מצוין. הוספתי שם.

נכון

ההצעה של לב שומע מצויינת, תודה לך קור את שתוסיפי אותה בראשית הדף!

לגבי דיעות מעצבנות לגבי גברים מתעללים. המממממממממ.... יכול להיות שיש לי ניחוש של מי הדיעות המעצבנות? (-: (סתם, כי גם אני מתעצבנת)
אני לא חסידת הדעה שהכל הכל בפנים ואין שום דבר בחוץ.
בהחלט יש קשר: אדם לא סתם קושר את חייו בחיי אדם אחר שמתעלל בו. אלה שעשו זאת מתוך טעות תמימה, נחלצים מהר מאוד ממערכת היחסים ומברכים "הגומל". יש תיאור יפה של מקרה כזה באתר. מי שנשארו שנים בתוך מערכת מתעללת, יש לזה סיבה פנימית: הם הורגלו לספוג התעללות, הם הורגלו וגודלו על יחס רע, וזו אקסיומה מבחינתם שזה מה שמגיע להם.
חלק מהם גומרים כך את חייהם.
אחרים מגלים בשלב כלשהו שדווקא יש להם ערך ושלא מגיע להם היחס המזעזע הזה (אולי הצד המתעלל עבר את הגבול בטעות וזה פתאום חשף אותו).

אבל זה שהיתה סיבה פנימית לבחור בזוגיות כזאת איומה, רק אומר שצריך גם לעבוד על הפנימיות כדי להבריא מהמקום הזה. זה לא אומר שאין שם מרעיל או מרעילה "בחוץ" שבאמת ובתמים עושים מעשים גועליים ופוגעניים במציאות.

נכון. (-: וגם - פפפףףףףףף.. הדיעות המעצבנות שאני מתכוונת אליהן קבוע כורכות את ההנחה שהכל מתרחש בפנים, עם ההנחה שכל דבר שקורה בזוגיות קורה בשניים. שיש שניים שיצרו את המצב הזה. ואם האישה רק תיקח אחריות על חלקה (תכיל יותר את הגבר שבדיכאון, תנער ביתר אסרטיביות את הגבר שבדיכאון, תהיה בקשר טוב יותר עם הילדה הפנימית שבתוכה שבחרה לחיות עם גבר בדיכאון..) משהו יקרה ובסוף הכל יהיה בסדר.
כל פעם שאני נתקלת בהן אני מתעצבנת ממש. ואם במקרה אני לא מתעצבנת, אני מרגישה שהן יוצרות מן מערבולת כזו שנכרכת סביב הצוואר ומשכיחה ממך את מה שידעת. שאתה מתעצבן. לכן אני מתעצבנת.

הדיעות המעצבנות לטעמי הללו נכרכות לעתים יחד עם דיעות מסוג אחר מאוד מאוד, שלי אישית חשוב שיהיה מובחן מהן, של דיעות שבהחלט חושבות שחלק קורה בחוץ וחלק קורה בפנים וחלק הוא בשניים וחלק לא קשור לאישה או לאיש הנפגע, מה שכן, במצבים שבהם לא צף דפוס כזה ברור מאוד של אלימות נפשית, הדי פולט שלהן יהיה להניח קודם כל את האפשרות שיש שם משהו נורמטיבי או בטווח הנורמטיבי שמבקש תמיכה או התייעצות או ווטאבר, ורק כאשר עולה משהו מאוד ברור ששייך לדפוסי האלימות הנפשית תהיה תגובה חד משמעית ברורה. את הדיעות הללו אני נוטה דווקא להעריך, לפעמים אני לגמרי מסכימה איתן, לפעמים מסכימה חלקית לפעמים חושבת שאולי פספסו משהו. אבל הן חשובות עד מאוד בעיני.
ובעיקר - ממש ממש שונות מהותית מהראשונות, המעצבנות.

אני מאמינה מאוד בחשיבות של אי-משטור.

ודווקא לכן, תוהה: אלו קולות נוספים יכולים להישמע?
כלומר, במרחב שבו יום אחד ייעלמו הדיעות המעצבנות, אלו קולות נוספים יכולים כן להישמע ולהעשיר את השיח?
כי זה ממש, ממש, חשוב בעיני, שיהיו במרחב כל מיני קולות.

אם לדייק את זה - ישנם דפים שבהם צף משהו כל כך ברור, והצורך של האישה כל כך ברור לקבל חיזוק לתחושת הבטן שלה שמשהו פה לא בסדר, שבהם הצורך באינוונטר של קולות לא צועק לי.
אבל ישנם דפים שמתארים מציאויות מורכבות, או שבהם הצורך של האישה מאוד מורכב, אלו קולות היא מעוניינת לשמוע, ושם - לעתים אני תוהה, אלו קולות נוספים אפשר לייצר. איכשהו, יש לזה חשיבות גבוהה בעיני. שלא תמיד אני יודעת להסביר אותה עד הסוף.

כלומר, במרחב שבו יום אחד ייעלמו הדיעות המעצבנות, אלו קולות נוספים יכולים כן להישמע ולהעשיר את השיח?

אני כל כך לא מודאגת מזה. הבעיה בעידן הפוסט-פוסט מודרני, הפייק ניוזי, של הפוליטיקה של הזהויות והבנת האחר תמיד היא שלא מעיזים להצביע על העובדות כהווייתן.
עושר שיח לא בא מדעות מעצבנות, אלא ממחלוקות אמת. הוא לא בא מהתעלמות מהעובדות.

הדיעות המעצבנות שאני מתכוונת אליהן קבוע כורכות את ההנחה שהכל מתרחש בפנים, עם ההנחה שכל דבר שקורה בזוגיות קורה בשניים. שיש שניים שיצרו את המצב הזה. ואם האישה רק תיקח אחריות על חלקה (תכיל יותר את הגבר שבדיכאון, תנער ביתר אסרטיביות את הגבר שבדיכאון, תהיה בקשר טוב יותר עם הילדה הפנימית שבתוכה שבחרה לחיות עם גבר בדיכאון..) משהו יקרה ובסוף הכל יהיה בסדר.

הדעות האלה ממש הורגות אותי. לא פחות. הן מחרידות ובעיקר מסוכנות. הן מין סיסמה שמכסה על כך שיש לפעמים צד אלים שהוא הגורם וזהו, ולא יעזור דבר.

אני לגמרי מסכימה איתך לגבי סוגי הדיעות במצבים האלה.
ולדעתי, ברוב המקרים יש כל כך הרבה השתתפות במקרים האלה, שיש ריבוי קולות שמתרחש מאליו. מעצם זה שאין שני אנשים שתופסים את הסיטואציה באותה צורה.

כשמישהו בא ורוצה לשמוע רק תשובה אחת, ואת כל הקולות האחרים פוסל, בהרבה מקרים פשוט אתרחק מהדיון. כי לרוב זה מקרה שבו יש סירוב חד משמעי לראות את המציאות ודרישה מהקוראים לתמוך בפנטזיה. לא אשתף פעולה עם זה. קצת מוזר בעיני לבוא ולהתייעץ באנונימיות באתר ציבורי ובאותה נשימה לדרוש שיתנו רק תשובות כבקשתך. אם היא יודעת את התשובה, שתתן אותה לעצמה וגמרנו.

אופס, עניתי ל לב שומע ובינתיים כתבה קור את.

קור את, אני בדעה שלא תמיד אפשר לומר בפשטות שהצד האלים "הוא הגורם" בהכרח. המצב הנוכחי שמתואר בדפים הוא תמיד מצב מורכב עם היסטוריה. ואף על פי כן, בכל מצב שיש צד אלים, השאלה העיקרית לדעתי היא "איך יוצאים משם בכמה שפחות נזק" ו"איך מרפאים את הצד שהיה קורבן עד שיגיע למצב שלא יהיה קורבן של אף אחד יותר".

אני בדעה שלא תמיד אפשר לומר בפשטות שהצד האלים "הוא הגורם" בהכרח.

נכון, משום כך כתבתי "לפעמים".
אבל מספר הפעמים שבהן הצד האלים הוא הגורם וזהו הוא יותר גדול ממה שבדרך כלל החברה מוכנה להודות. זה נדיר שמוכנים להצביע בפשטות על המתעלל, המטריד, המושחת וכו'. יש שיפור מסוים לאחרונה עם תנועת ה-metoo, אבל מהר מאוד קופצים להציג את הנשים כמכשפות שצדות (כולל נשים עצמן)--כאילו הן לא סבלו אלפי שנות דיכוי גדול פי מיליון ממה שגברים שמביישים אותם סובלים עכשיו.

בכל מקרה, הביטוי "צריך שניים לטנגו" הוא אחד הנתעבים בעיני.

אני תומכת בחוסר האהדה שלך לביטוי הזה (-:

קרן, צר לי -- זה לא מקרה שאני יכולה לחסום.

הממממ, אני התכוונתי "הגורם" באופן מילולי: כלומר, כאשר נפתח דף בבאופן שבו יש מקרה מובהק של צד אחד שמרעיל את הצד השני (לא בהכרח שם סטריכנין באוכל אבל זו ההתנהגות המקבילה), גם אז לא תמיד הצד שהוא היום "מרעיל" הוא לגמרי "הגורם" למצב הנוכחי. זה לא בהכרח התחיל מההתחלה בזה שצד אחד היה כולו רע וצד אחר היה כולו טוב.
הרבה פעמים זה פשוט מתחיל בזה ששני אנשים דורכים זה לזה על הבהונות.
ואז, אז מגיעה שעת המבחן: איך אתה מתנהג כשדורכים לך על הבהונות. האם אתה שולף סכין קפיצית ותוקע אותה בבטן של מישהו בגלל ויכוח על מקום חניה?

הרבה פעמים זה פשוט מתחיל בזה ששני אנשים דורכים זה לזה על הבהונות.

אני לא מסכימה. אם יש מישהו מרעיל, זאת התחלה שלו לגמרי. זאת לא דריכה הדדית על בהונות. מי שמרעיל גם גורם מראש לאווירה שבה יש או פחד מלדרוך על בהונות, או הצגה שלו כאילו דורכים לו תמיד על הבהונות או שהוא בכוונה דורך על בהונות האחר.

כלומר, יש הבדל עצום, קטגוריאלי, בין זוג שלא מסתדר, שלא מתאים, שרב כל הזמן נגיד, שלא מפרגן הדדית, לבין זוג שבו מישהו באישיות שלו מקטין את האחר, נהנה מההקטנה, לא צפוי, שופך רעל, מגביל, זקוק לשליטה וכו'. במקרה הראשון זה הדדי. במקרה של המרעיל, זה רק מתחיל בו והוא תמיד יחפש את זה, זה היחסים שהוא יודע לבנות.

טוב, גם זה יש הרבה מאוד. אבל אני מעבירה בראש כמה מקרים שאני מכירה - זה לא היה בהתחלה. זה היה בפוטנציה.
זה מופיע הרבה פעמים בהדרגה ולאחר זמן.
זכרי שהמרעיל הוא בעצמו קורבן. הוא באמת קורבן. של מישהו אחר...
הבעיה היא שהוא לא רואה אף פעם את מה שהוא עושה (או היא), רק את מה שעושים לו, וזו בדרך כלל לא הצגה אלא האמונה שלו. הוא משוכנע שזה שנשמת עכשיו היה התעללות מכוונת בו!
אני מכירה אחת שלא יכלה לסבול שהילדים שלה חולים אם הם השתעלו או משכו באף. זה הוציא ממנה סצינות של צרחות ודרישות מהילד להפסיק להשתעל.
זה מפני שהקולות האלה היו טריגר מבחינתה. אמא שלה המרושעת והאטומה היתה אלרגית, והצלילים האלה דרכו לה על הבהונות והוציאו ממנה התקף פסיכוטי על הילדים. זו לא היתה הצגה. זו אי שפיות.
מבחינתה, הילדים דרכו לה על הבהונות. הילדים עשו משהו מרגיז ומציק בכוונה! למה הם לא מפסיקים את זה כבר! די! שקט שם! אמרתי שתפסיקו כבר!!!
מבחינת הילדים, אמא עכשיו מתנהגת כאילו היא רוצה להרוג אותי מפני שיש לי דלקת ריאות וכואב לי ואני משתעל? 0-:

אצל כל מתעלל, הטריגרים רבים ומגוונים, ומספיק ההבהוב הכי קטן של טריגר אפסי ויומיומי בשביל לגרום לאותו אדם להתנפל באלימות מסוג כלשהו על מישהו אחר שלפי כל קריטריון נורמלי לא עשה שום דבר רע.

טוב, אנחנו באמת מפליגות בשיחה תיאורטית הרחק מהנושא המקורי...

אוי שוב עניתי להודעה קודמת וכבר כתבת חדשה...
במקרה של המרעיל, זה רק מתחיל בו והוא תמיד יחפש את זה, זה היחסים שהוא יודע לבנות
מסכימה.
עם זאת, לדעתי יש גם מקרי ביניים בין שני הטיפוסים שהצגת.

בהמשך לפנייתו של רוני כשר פתחתי דף חדש כמגבית לקראת תשע"ט
מאוד הייתי רוצה שהדף יישאר במה חדש במשך כל החודש הקרוב, או לפחות מרביתו
אני חושבת שהיעד של 30 תורמות הוא בר השגה, גם עם דורש קצת תזכורת.

לצורך כך אשמח אם תוכלנה להיכנס לדף, להשאיר בו אפילו פרחים ו/או לבבות, ליצור סביבו דיון, להשתמש בו כהזדמנות להודות לבעליו על האירוח הנפלא כאן, וכדומה.

כמו כן, הסתבכתי שם קצת עם ההדגשות
אם מישהי יכולה לנסות לסדר אני אעריך ואשמח
אם לא - ניראה לי שאולי אנסה לבטל את כל הציטוטים וההדגשות, כי כך זה ממש לא ברור.

כמו כן, את הקט שציטטתי מרני כשר - לא הייתי בטוחה איך להציג, לא רציתי לרשום בשמי את דבריו הוא, וגם לא רציתי לכתוב הודעה שהכותרת שלה היא שמו

מה מקובל בדרך כלל?

האם נמחקה תגובה חדשה בדף "בן זוג מסתגר"? הדף מופיע במה חדש אבל התגובות בו ישנות. ומעניין אותי מה נמחק שם

מה קורה בדף סרבנות גט וההלכה?
מחקתי את ההודעה האחרונה שנכתבה שם מכוון שהיתה בה התבטאות לא ראויה.
גם ההודעות הקודמות נראות לי סתם מתלהמות ומתסיסות ולא מקדמות דיון/שיח בנושא.

לדף הזה לא נכנסתי אבל אני כל הזמן מוחקת הודעות שבבירור אין מקומן באתר בכל מיני דפים.
מטלות הספונג'ה השבועית... P-:

לדף הזה לא נכנסתי אבל אני כל הזמן מוחקת הודעות שבבירור אין מקומן באתר בכל מיני דפים.
גם אני, בלי לחשוב הרבה

אשמח מכן לתגובה שם שתבהיר נוסח התבטאות שמקובל פה. עדיף בצורה עדינה וברורה. לא להגרר לוויכוחים.

אגיב שם עכשיו. באמת לא נעים

.

היא ערכה בעצמה. מרשים שהיתה קשובה! זה בהחלט לא דומה לאישה ב... במובן הזה.

אין לי שום ספק שזו היא, זה דפוס כל כך ברור.
וזה לא רק בדף הזה.
גם תחת הכינוי אשה במסע היה נראה לפעמים באופן נקודתי שהיא פתאום קשובה ומתחשבת אבל דווקא אז היא לפתע הייתה תוקפת שוב.

יש התנהלות לא לעניין בדף באיזה חודש ראו עליך.
ניסיתי לפני מספר ימים לטפל בזה ולמחוק.
"יוספה" כתבה שלא יפה שמוחקים אותה.
כותבת אחרת (סליחה שלא זוכרת מי) מחקה את מה שהיה ראוי למחוק שם.
עכשיו היא משתוללת שם.
יונת.. ??
מישהי.. ??
תובנות, רעיונות?

נראה לי לפי הסגנון והתוכן שאלו ילדים. אולי כדאי להתעלם בינתיים ולחכות שיילכו למקום אחר כשיימאס להם.

הי אנשים יקרים אני כבר זמן מה קוראת פה ולאחרונה התחלתי גם קצת להגיב.
קראתי עכשיו חלק מההודעות בדף הזה ואני לא כל כך מבינה - מדברים פה על אתר של תמיכה שהוא נפרד מהאתר הזה? אישית אני חושבת שנושאים פה הם נושאים שקשורים ללב ולנפש וזה עוול גדול להתייחס אליהם בצורה של "חומר מדעי" אני חושבת שאנשים נכנסים לפורומים למיניהם בשביל לשמוע סיפורים של אחרים, חוויות, שיתופים והתמודדויות, לא ככה? והיה נראה לי ממה שראיתי בעמוד הזה שבעניכם מטרת האתר היא לקרוא מידע. אני טועה? אשמח להבהרה כי נראה לי מידע על תזונה וגוף האדם וכדומה אפשר בקלות למצוא באינטרנא ובספרות המדעית מי שמעניין אותו. לעומת הערך המוסף של פן אישי. אשמח לשמוע דעתכם. יש לציין שאני בעד עריכה והוצאת תוכן פוגעני או לא רלוונטי אבל מקריאה בעמוד הזה זה מרגיש כאילו זה הלך רחוק מידי ושאולי בגלל זה רוב הדיונים המעניינים והקולחים הם מלפני שנים רבות. בכל אופן אני אוהבת את האתר הזה ואשמח לשמוע מה יש לכם להגיד לי בנושא
ליל מנוחה

שלום אמא, מציעה שתקראי את כל הדיון בנושא וגם את הדף דפי שיתוף ותמיכה , אני מנחשת שזה יניח את דעתך.

אוקי יכול להיות.
בכל אופן רק אומרת שלדעתי כל הדפים פה צריכים להיות על תקן שיתוף ותמיכה, כי בכל זאת זה פורום ולא ספר חשבון. בעיקר שמדובר על נושאים כה אישיים שאין אמת אחת כמו גידול וחינוך ילדים וכדומה.

את מוזמנת לחלוק עלי אבל העובדות הן ש:

1 ) נתקלתי לאחרונה מקריאה פה בדפים השונים בהרבה מקרים של נשים שחיפשו שיתוף ופתיחות ובמקום קיבלו ביקורת ו"עצות" למשל ב"מה לעשות עם ילד גדול" ועוד מקרים רבים שלא עולה לי.

2 ) רוב השיתופים ופתיחת הלב (להבדיל משיפוטיות ו"עצות") שנתקלתי בהם פה הם דיונים מלפני 10 שנים ויותר.

מה שהכי מרגיז בזה זה שאני משערת שהרבה נשים פה קיבלו ביקורת מהחברה על כל מיני דברים לא קונבנציונלים שבחרו לעשות מאנשים שדוחפים את האף וזה לא עניינים ואז הם באים לפה ועושים אותו דבר!

בכל מקרה זה רק נקודה למחשבה, יש כל כך הרבה חרא ושנאת חינם באתרים כמו פייסבוק וחבריו. .אני אישית (ואולי עוד כמוני) נכנסת לפה כדי לקבל קצת מנוחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רובם המוחלט של הדפים במה חדש הם דפי שיתוף ותמיכה.

זהו שזה נראה ככה אבל מסתבר שהם צריכים להיות באתר נפרד(? ) לא מצליחה להבין את העניין הזה...מחכה שמישהי תבאר...
יש שם הרבה שמחפשות שיתוף ומקבלות עצות או ביקורת.. (הסתייגות : הכוונה שלי רק לדפים בנושאי חינוך ילדים, אמהות, ילדים ומה שבניהם. לדפים אחרים אני לא נכנסת אז לא יודעת מה קורה שם )
ורוב הדפים שמדברים על נושאים של חינוך והורות אינם מופיעים במה חדש כי הדיונים שם הם מלפני שנים רבות. יכול להיות שהנושא פאסה פה באתר?

קצת קשה לתמצת מספר שנים של דיאלוג מתמשך ודיונים בין משתתפות האתר לתשובה עניינית לשאלה שלך - ברוכה הבאה, משתתפת חדשה. אני לא רואה באופק מתנדבת שתתנדב לתקצר את זה למענך. תעמיקי לקרוא בדפים - הדיון שם, והדיעות לכאן ולכאן.

לגופו של עניין - אתר השיתוף והתמיכה קם כמענה לצורך בתמיכה מסוג שלא התאים לאתר. מה שהתאים, נשאר כאן.

הגעת למקום חדש, את קוראת זמן מה, לאחרונה התחלת גם קצת להגיב. מוצא חן בעינייך? איזה יופי מוזמנת להישאר. (: פחות מוצא חן? לא חייבת. חלקית? חלק מוצא חן וחלק לא או פחות? סבבה, מוזמנת להיות שותפה במה שמתאים לך.

ואחרי שתאפשרי לנו להכיר אותך, סביב מה שכן מכנה משותף שלך עם האתר, אולי גם את תהיי חלק מהמשתתפות שלקחו חלק בעיצוב פניו של האתר.

האתר השתנה במהלך השנים מסיבות שנידונו בדפים רבים.

אולי מה שאני מחפשת זה יותר השיתוף ולא התמיכה אני אדם מאוד פתוח וקליל ומשתף..וברוב הדפים (הרלוונטים - שוב ההסתייגות ) לא ראיתי רוח שיתופית שכזו והייתי רוצה להבין אם זוהי כוונת המשורר? אם כן מה אני מפספסת? לדוגמה לא פעם נתקלתי פה בניסוח הזה של "מתנדבת שתענה על השאלה" ולא רק בהודעה שלך, אני לא קיבלתי את הרושם שזה פורום מומחים ששואלים שאלה ומקבלים תשובה, אלא שזה פורום של בני אדם כמוני וכמוך שהם עולם ומלואו ויש להם תחומי עניין משותפים כאלה ואחרים (לדוג חינוך הילדים וכו) אני טועה?

סבבה, מוזמנת להיות שותפה במה שמתאים לך.

מאוד התחברתי לסגנון (הנדיר ) של משתלטת על הבית ועל עצמי

אנסה לענות. אני כמובן לא מדברת בשם אף אחת, אלא מההתרשמות וההבנה שלי במהלך השנים שאני מסתובבת באתר.

_אבל מסתבר שהם צריכים להיות באתר נפרד(? ) לא מצליחה להבין את העניין הזה...מחכה שמישהי תבאר...
יש שם הרבה שמחפשות שיתוף ומקבלות עצות או ביקורת.. (הסתייגות : הכוונה שלי רק לדפים בנושאי חינוך ילדים, אמהות, ילדים ומה שבניהם. לדפים אחרים אני לא נכנסת אז לא יודעת מה קורה שם )_

אני חושבת שפה נוצר הבלבול. לרוב דפים בנושאי חינוך וגידול ילדים לא מועברים לאתר התמיכה (אולי אם דף ספציפי ירגיש פחות מתאים ויהיה דיון ספציפי בעניין, לא זכור לי מקרה כזה).

מי שמחפשת מקום לשיתוף והתייעצות בנושאי הורות לרוב יהיה לה פה מקום.
מבחינת סוג התגובות שיתקבלו, זה כבר תלוי במגיבות הספציפיות. אין מדיניות שאני מכירה לכך שהתגובות צריכות להיות ענייניות ובטח לא ביקורתיות...
יש מי שיגיבו ככה, ואחרות שיגיבו בצורה של דיון יותר רגשי נגיד. תלוי בכותבת, בסיטואציה, בדף. כמו בכל שיח שנוצר בין אנשים..

לא זוכרת מה בדיוק הקריטריונים שנדונו לגבי אתר השיתוף, הדיון מופיע פה למעלה בדף, אבל רוב הדפים שמועברים הם כאלה שנוגעים לתחומים כלליים יותר ולא לנושאי הליבה של האתר (חינוך ביתי, תזונה טבעית, אקולוגיה ועוד ועוד).
זכורים לי משל דפים שמדברים על התלבטויות אישיות בנושאים כמו שינוי קריירה, מערכות יחסים ועוד. ללא התייחסות ספציפית לנושאי הליבה.
זה די רחב וגמיש ולרוב יש איזה דיון על כל דף ספציפי לפני שהוא מועבר.

לגבי מה שמופיע במה חדש, לפעמים דיונים מתפתחים גם בדפים אישיים של נשים שונות, ואולי את לא מגיעה אליהם כי השם לא אינדיקטיבי (כי זה לא דף שעוסק בהורות/תזונה וכו, אלא דף בלוג שעוסק בנושאים שונים, וזה ביניהם).
וגם - יש תקופות שנושאים מסויימים נידונים יותר , ויש תקופות שאחרים. זה דינמי ומשתנה, בלי איזו חוקיות שקפצה לי לעין..
(אבל באופן כללי, יש היום פחות פעילות באתר מבעבר. לכן אז היו יותר דיונים ויותר ארוכים. מדי פעם עולה איזה דיון באשר לסיבה לכך)

כן, מה שאת רואה כאן זוהי רוח המשורר

לא יודעת מה נקרא אצלך קליל .
אבל אכן - זה פחות אתר של שיתופים קלילים. יותר שיחות עומק. פחות "אצלי זה ככה, איך אצלכן?". פחות תמצאי את זה כאן וזה פחות מטרת ורוח האתר.

ומוזמנת ממש לדף שמצא חן בעינייך. שהוא אכן שונה מעט מדפים אחרים כאן.

תודה פרח בית ♡

לב שומע: בעיני "אצלי זה ככה ואיך אצלכן" יכול להיות מאוד מעמיק לעומת זאת עיצה יבשה או על אחת כמה וכמה ביקורת למישהי שאינך מכירה זה שטחי מאין כמותו...

אולי את חולקת עלי בכל אופן תודה על התגובות...

פרח בית ניסיתי לשים לב וסמיילי משימה הפך לדבר הזה חחח

אמא, כתבת
שאין אמת אחת כמו גידול וחינוך ילדים וכדומה.
אז כמובן שאין אמת אחת, אבל יש הרבה אמיתות שמאוד מקובלות בארץ שלנו ובתרבות שלנו, ולא מקובלות באתר הזה.
כמו שזה לא המקום לברר לאיזה מעון כדאי לשלוח תינוקת בת 6 חודשים, או אצל איזה מוהל לעשות ברית מילה.

זה אתר עם אג'נדה די ברורה, שעוסק בנסיון לחיים טבעיים יותר, ובכלל זה חיים עם הילדים בבית (ולא רק לשלוש שעות ביום...), מתוך מחשבה שככה זה טבעי לנו.

אני לא נכנסת לשם, אבל כמדומני שבאתר השיתוף והתמיכה נמצאים יותר דפים אישיים שעוסקים בענייני זוגיות בעייתית או פרידות וכדומה.
אני לא חושבת שיש מי שמגיעה לכאן לקבל תמיכה במשהו שקשור בילדיה, ומתבקשת לעבור לשם.

טוב, אני רואה שבאמת דרוש פה היסטוריון אז באתי למלא את התפקיד.

האתר הזה הוא אתר עם אג'נדה מאוד ברורה של חיים באופן טבעי וחינוך ביתי.
מטבע הדברים, התפתחו פה הרבה מאוד דיונים במהלך השנים שכללו התייעצויות אישיות לגבי גידול הילדים וחינוכם, החינוך הביתי, הנקה, ההתנהלות בבית ובחיים עם ילדים וכו' וכו'. כל אלה נושאי הליבה של האתר. גם נושאי פרידה, זוגיות וגירושין רלבנטיים כאשר הם קשורים לנושאי הליבה ובאים ממשתתפים באתר, ולכן יש לא מעט דיונים כאלה פה (ולא מעט מקרים קשים של משפחות בחינוך ביתי שהתפרקו וכתוצאה מכך בתי המשפט כפו חינוך בית ספרי).

התפתחה פה מההתחלה תרבות דיון מכבדת, מפני שזה אתר קהילתי ואנשים גם הכירו אלה את אלה באופן לא וירטואלי, במפגשים קהילתיים מחוץ לאתר. למשל, עד לא מזמן היה נהוג לסגור את האתר בימים של המפגש השנתי בפארק הירדן. יש גם יום עיון שנתי בחודש מאי, שבשנים האחרונות מתקיים באופן קבוע בפארק הלאומי ברמת גן (ליד הספארי).

תרבות הדיון המכבדת משכה לפה גם אנשים שבאו עם שאלות אישיות שלא היו קשורות בכלל לאתר. לא הורים בחינוך ביתי, אפילו לא בהכרח הורים, אלא אנשים רבים שנקלעו לכאן במקרה, חשבו שהגיעו למקום של ייעוץ-בחינם, ופתחו דפים עם בקשה לייעוץ אישי בעיקר בנושאים שבינו ובינה. התחילו להופיע פה בתדירות הולכת וגוברת דפים עם משתתפים שבבירור לא היו קשורים לאתר, לא הכירו אותו, לא הכירו את האג'נדה פה, ורצו תמיכה ועזרה בסוג אחר של דיונים. לדוגמא, הדיונים פה מתאפיינים לא רק בדיאלוג מכבד אלא גם בתהליך של צמיחה. רבים מהדפים האלה התנהלו אחרת.

משתתפים רבים התחילו להרגיש אי נחת.
ונקרעו בין רצון לעזור לכל אדם שפונה בבקשה לעזרה וברור שמגיע מתוך מצוקה - לבין תחושת ניצול מצד אנשים שאינם קשורים כלל לקהילה או לאתר הזה ונושאיו.

בתקופה מסויימת היתה ממש הצפה של האתר בדפים כאלה. מי שפתח את מה חדש ראה כמעט רק אותם. המשתתפים הקבועים נאלמו דום או הסתלקו, לא הרגישו בנוח באתר, והתחילו המון דיונים מה לעשות, בקרב אלה שנשארו. הנטייה היתה להגיד לאנשים שכאן זה לא YNET ושייפנו למקום אחר. אבל הרבה נפשות רחמניות הרגישו שזה אכזרי מדי למחוק דפים של אנשים שפונים במצב מצוקה.
לפיכך עלה רעיון פשרה לייסד אתר נוסף, מקביל, אתר התמיכה והשיתוף, שאליו יועברו הדפים שבבירור אינם שייכים לכאן.
(לפעמים צץ דף חדש ששיוכו גבולי ולא ברור, ואז מתפתח דיון האם הוא שייך לכאן או לשם... ככה זה, לא תמיד אפשר לקבוע).
ואכן הוקם האתר הנוסף.

זה הקישור אליו:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?support

כאמור, דפי שיתוף ותמיכה שכן שייכים לקהילה, מתמודדים עם נושאים של באופן טבעי, הורות טבעית, חינוך ביתי וכדומה - כן שייכים לאתר הזה וכן נשארים כאן.
לדוגמא, הדף של בלבוסטה, משתלטת על הבית ועל עצמי, רלבנטי במיוחד ולכן יש בו גם השתתפות ערה של הקהילה.

הקהילה עצמה, גדלה ומשתנה.
האתר הוקם לפני כמעט 20 שנה, כך שלותיקי הקהילה יש כבר ילדים בני עשרים ומשהו, ואין להם כבר צורך לדבר על חיתולים או על הנקה או להתייעץ על גיל התחלת הכתיבה והקריאה בחינוך הביתי. רבים גם הגיעו למסקנה שהתמכרות לאינטרנט בעייתית להם, בעוד אחרים עברו להתמכרות הקשה יותר, פייסבוק P-: חלק מהם מספרים לי שהם כבר לא מסוגלים לקיים יותר דיונים שדורשים יותר מאורך ממוצע של הודעה בווטסאפ או בפייסבוק.

יש לא מעט אנשים שאיכפת להם מהאתר, ולכן מקפידים כל הזמן לשמור עליו, לנקות אותו ולהשגיח שהכל מתנהל כשורה, במידת האפשר.
בין היתר הוקם הדף הזה, שבו מתנהלות התייעצויות עריכה. למשל, אם נפתח דף חדש ומישהי סבורה שמקומו איננו באתר, היא תבוא להתייעץ. אם מישהו חושב שבדף מסוים כותב טרול אבל הוא לא בטוח בזה הוא יבוא לשאול אחרים לפני שימחק תגובות שהן אולי לגיטימיות.
יש פה קהילה ואנחנו מעדיפים פעולה בהתייעצות ובהסכמה הדדית.

וואו בשמת! תודה על ההודעה המפורטת.
אז זה העניין שאני לא מישהי במצוקה וגם לא מחופשת יעוץ בטח לא באיזה מעון לרשום חח. אלא סתם אמא כמוני וכמוך בחינוך ביתי (כרגע לפחות )..וכפי שאמרתי ללב שומע זה לא פורום מומחים פה ששואלים שאלה פשוטה ומקבלים שאלה פשוטה...כאלה לא חסר ברשת...ובאמת אם זה המטרה שלכם אז מקומי לא כאן ואני אקבל זאת בהבנה. אבל אם זה לא הכוונה שלכם אז היה לי חשוב להעלות את זה ולומר שנתקלתי פה יותר מידי בדיונים שהפכו לשיפוט ויעוץ כשהכותבת חיפשה דווקא שיתוף ונראה לי שבגלל זה כמו שפרח בית אמרה יש פה פחות כותבים עכשיו. גם אני אישית למשל ניסיתי ליצור דיון שיתופי באחד הדפים של חינוך ביתי ולא ממש זרמו איתי אז באמת שאלתי את עצמי אם אולי כפי שאמרת האוכלוסיה פה "מזדקנת" ואנשים כבר יותר מתענינים בנושאים אחרים ולא הורות וכו..לדעתי יש כזה דיון ער בדף של בלבוסטה כי אנשים פותחים את הלב ומשתפים בגובה העיניים לא עצות לא שיפוט לא ביקורת ולא "ללכת על ביצים כי אולי זה לא מתאים לדף לאתר וכו"

תשמעי, אמא לבת 20 חודשים, קודם כל אגיד לך: ברוכה הבאה!
יש פה אלפי דפים
בלי הגזמה.
את מוזמנת להתחיל לחפש אותם לפי הנושאים.
הייתי מתחילה מחיפוש על המלה "מדור" (חיפשתי בשבילך:
http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl? ... E%E3%E5%F8 )
כל "מדור" הוא דף אינדקס שבו כתובים הדפים שדנו בנושאים הרלבנטיים, כך שאת מקבלת תמונה על מגוון הדיונים בתחום מסוים שכבר אינדקסו. יש עוד אלפי דפים שלא אונדקסו כי זו עבודה לעורכים המתנדבים, לרוב עורכות מתנדבות...

הותיקים/ות נכנסים לאתר ישירות לדף מה חדש, ששם מופיעים כל הדפים שמישהו כותב בהם (לפי הקריטריונים שסימנו - אצלי למשל מסומן באופן קבוע "3 ימים", שימי לב למלים "הצג אפשרויות").

אבל החדשים יכולים להיכנס דרך הנושאים וכך לגלות דיונים בנושאים שמעניינים אותם גם אם אף אחד אחר לא כתב בהם במקרה בימים האחרונים. כאמור, יש אלפי דפים. גם בימים הכי סוערים של האתר התקיימו פה אולי כמה עשרות דיונים בו-זמנית אבל לא כמה אלפים!

ברגע שמישהו כותב משהו בדף, גם אם הוא ישן ולא כתבו בו מזמן. הדף מופיע ב-מה חדש, ואז אנשים רואים אותו ויכולים להכנס לדף או לא. כשנכנסים, רואים מה הוסיפו שם ויכולים לבחור אם להגיב או לא.
אני אישית ראיתי מה שכתבת באיזה דף. ולא היה לי מה לומר. אז שתקתי.
יש כל מיני סיבות לא להגיב.
לא זוכרת מה כתבת ואפילו לא באיזה דף, רק שכן נכנסתי לדף, וכן קראתי אותך, ובחרתי לשתוק.
ולפעמים דיונים פשוט לא מתרוממים. אולי שמת לב שבימים האחרונים עורכת חרוצה עסוקה במציאת דפים שהדיון שבהם לא התרומם לפני יותר מעשר שנים ואנחנו מוחקים אותם.

הקריטריון האמיתי לשאלה "האם מקומי כאן או לא כאן" הוא - האם את רוצה להיות כאן או לא. אין קריטריון אחר, למעט מקרים של טרולים וטיפוסים פוגעניים אחרים, שאז הקהילה אינה מעוניינת בנוכחותם בגלל התנהגות פוגענית.

ממש לא אמרתי שהאוכלוסיה פה מזדקנת.
רק שאם את מחפשת שאותם אנשים שכתבו בדף ב-2001 ימשיכו ויענו לך גם ב-2018, אז זה לא ריאלי.
תכתבי עכשיו, תכתבי בצורה שמושכת לענות לך, ותפני אל מי שנמצא עכשיו. אין פה סמכות שממונה על תשובות. מי שבמקרה פתח את המחשב ואת האתר השבוע ראה את ההודעה שלך.
מי שיגיע עוד שבועיים ומוגדר אצלו "3 ימים אחרונים" כמו אצלי, לא יראה שכתבו בדף מסוים לפני שבועיים. ככה זה מתנהל פה.

יש דפים עם שיפוט וביקורת. לא אהבת? אל תכתבי בהם.

החיסרון של האתר שיתוף ותמיכה הוא העדר תנועה ומיעוט משמעותי של גולשים, מה שהופך את השיתוף בו לכמעט חסר תועלת.
אני אישית גולשת כשלוש שנים כאן אך לא הזדהיתי בניק קבוע, אך אני בהחלט עוקבת, מתחברת לרוח האתר ומרגישה שמכירה את הגולשים הקבועים ומעריכה אותם.

יותר מידי בדיונים שהפכו לשיפוט ויעוץ כשהכותבת חיפשה דווקא שיתוף
אני לא בטוחה למה את מתכוונת בזה, אז אשמח אם תביאי לפה דוגמה קונקרטית, אם יש לך.
בלי להבין ב- 100%, אני יכולה להגיד לך שלפעמים אנשים (בייחוד חדשים) כותבים פה, או במקומות אחרים, ובאמת קשה להבין מה הם רוצים ומה הם מחפשים.
אז אני לפעמים עונה תשובה שמנסה לקלוע גם למה שנראה לי שהם וגם למה שאני מאמינה בו, או שאני פשוט שואלת אותם מה הם רוצים, ולפעמים הם עונים, והרבה פעמים הם נעלמים.
לא יודעת מה להגיד על זה. כנראה לא נתתי להם מה שרצו. חבל. פספסתי. אבל צריך גם לדעת לבקש....

תודה בשמת! (:
תמרוש רוש הדוגמא היחידה שעולה לי זה מאחת שחיפשה רעיונות מה לעשות עם בן 6 ומישהי אמרה לה שהוא ככה וככה ותעשי/ אל תעשי ככה וככה...לא זוכרת בדיוק את הפרטים. ..ועוד כל מיני דוגמאות וגם שקרו לי

את תמרוש ראש נזכרתי ה עוד צרם לי שראיתי פה בדף הזה (שהרי מדבר על דפים אחרים ) לא מעט את המשפט "מתנדבת שתענה לה" לא מבינה למה צריך מתנדבת? זה פורום של אנשים לאנשים לא? ולא פורום נזקקים או פורום מומחים...

פורום נזקקים או פורום מומחים...

אמא, יש קומץ נשים שמסתובבות כאן כבר 20 שנים, חלקן הקימו את האתר הזה וממשיכות להקים ולתחזק אותו (יונת שרון).
אמהות שכתבו כאן כשילדיהן ינקו, ועכשיו הן כבר אמהות לאנשים בוגרים.
נשים (וגברים) שמכירות אחת את השניה כבר הרבה שנים, מעבר למימד האינטרנטי.
אז כן, במקרה הזה הן סוג של מומחיות כאן, בעיקר כשצריך להסביר את רזי האתר.

רק שלא על זה היה המשפט אלא על הנושאים ששאלו ( חינוך הנקה וכו ) ובזה כולנו אנשים וכולנו הורים באותו סטטוס..אין יותר ופחות...את לא חייבת להסכים...אני מומחית לילדה שלי ואת לשלך ויחד אנחנו שתי אמהות זו דעתי וככה אני חיה משתדלת לא לשפוט או לבקר בטח אנשים שאני לא מכירה...

לפעמים לענות בצורה טובה זה משהו שדורש השקעה. ולפעמים אין לי בדיוק כרגע את זמן או אנרגיה להשקיע, אבל אני יודעת שיש אחרות שקוראות ויש להן יכולת לענות בצורה טובה -- הידע, היכולת לאמפתיה, כושר הניסוח. אז כשיש שאלה שהתשובה לה דורשת השקעה של זמן, רגש, ומחשבה -- צריך מישהי שתתנדב להשקיע.

מה שיונת כתבה.

לא מעט את המשפט "מתנדבת שתענה לה" לא מבינה למה צריך מתנדבת? זה פורום של אנשים לאנשים לא?
כן, וכולנו מתנדבות בו

להתנדב פירושו לתת משהו לזולת ללא תשלום או ציפייה לתשלום.
וזה מה שאנחנו עושות כאן כבר שנים. נותנות ומקבלות ונותנות ומקבלות, לפעמים יותר ולפעמים פחות.

טוב אם זו היתה הכוונה אז מסירה בפניכם את כובעי. .. מן הסתם יהיה הרבה יותר קל וידרוש פחות אנרגיה לענות למישהי שמספרת על נושא שגם קרוב לליבך מאשר נושא שבתורייה חשוב לך אבל רחוק מחייך כרגע, אפילו אם את ממש רוצה לענות ו"להיות שם" בשביל הכותבת זה ידרוש זמן ואנרגיה.

תמרוש רוש לא לגמרי הבנתי את התגובה שלך. את מרגישה שאת פה בשביל נטו לענות . או בשביל לדבר /לשתף/לתקשר...?

התגובה אחד לפני היתה ליונת