אין כסף איפה הגבול

שליחה על ידי יפה* » 21 דצמבר 2010, 02:08

שלום.
לפני כמה ימים דיברתי עם חברה "נורמלית" וסיפרתי לה לראשונה על הקושי הכלכלי שלי. בדיוק באותו יום קיבלתי הודעה מביטוח לאומי שדחו את הבקשה שלי להבטחת הכנסה (אין צדק, אבל אני עוד אפעל בעניין). סיפרתי לה שיש לי הודעה על עיקול מהעירייה על זה שלא שילמתי ארנונה. לא נורא. אין מה לעקל בחשבון. ומקסימום יקחו לי את המקרר, אבל בכל מקרה תכף לא יהיה לי גם חשמל. בנתיים יש מספיק אוכל, ואני גם מחממת את הבית כשקר. אני לא חוסכת על חשבון התינוק שלי. אבל הולכת עם נעליים קרועות ושניים וחצי בגדים (גם אין לי כסף לאינטרנט. זה מהשכנים...).
החברה התרגזה. היא אמרה שאני לא אחראית. שאלה מתי אני יוצאת לעבוד כבר. שזה לא בסדר שאני מגיעה למצב כזה. שבסוף אני אפול על אנשים אחרים. ובכלל, אני אובססיבית עם התינוק שלי (בן 9 חודשים), שאני לא שולחת אותו. שזה יזיק לו. שכולם שולחים ושאני לא יודעת לאיזה נזקים אני גורמת לו כי אני עושה מה שמתחשק לי. שהוא מספיק גדול ושהוא לא חייב הנקה מלאה.
בערך ככה.
רציתי לשמוע דעות קצת יותר קרובות אלי. אין לי שום כוונה לעזוב את הילד שלי לפני שהוא ירצה ללכת. בוודאי לא לפני שיש לו שפה. אני לא יודעת אם ממש "חינוך ביתי", כנראה שלא לצערי. ואני באמת מנסה למצוא עבודה מהבית (אולי אולי יש משהו על הפרק). השאלה היא - אולי להיפרד כדי לא ליפול? כדי לא לקחת קצבה מביטוח לאומי?
לא הייתי בחיים שואלת את השאלות האלו. מבחינתי הדבר הכי חשוב לי כרגע זה להיות עם הבן שלי. וכשהוא יגדל אני מקווה גם לתרום ולתת ולא רק להיות בצד החלש. אבל החברה שלי באמת קצת טלטלה אותי.
תודה.

זה מזכיר לי איזה דף שפעם פתחה ליאת טאוב .
אני הולכת לחפש אותו. אולי גם כדאי לכתוב לליאת ולהתייעץ איתה.
בינתיים חיזקי ואימצי. זכותך וזכותו של תינוקך שתהיו ביחד.

או, מצאתי: חינוך ביתי לעניים

כואב, מפחיד, אולי הכי מפחיד, כאמא חד הורית אני מאוד מזדהה. אני מציעה לך לחשוב על כיוון של הכנסה פסיבית זה יכול ליצור לך תזרים מבלי לצאת מהבית, השאלה אם יש לך נכס כלשהו, בית למשל?
ולגביי נושא העבודה והחינוך בייתי, לא הייתי מתעקשת על זה מבלי לייצר חלופה אחרת, לטובתו היחידה של מתוקך בלי חשמל ואוכל בסוף גם לא יהיה חלב.

ולגביי נושא העבודה והחינוך בייתי, לא הייתי מתעקשת על זה מבלי לייצר חלופה אחרת, לטובתו היחידה של מתוקך בלי חשמל ואוכל בסוף גם לא יהיה חלב.

אני מאוד מאוד מסכימה, חינוך ביתי זה פריווילגיה שלא כל אחד יכול לעמוד בה.
את מחוייבת לאושרך ולאושרו של התינוק.
ואם יש חובות ועיקולים אני לא בטוחה שזו תיהיה ילדותו המאושרת שלא יהיה מקרר בבית
או לגדול בתחושת חוסר חומרי שכזה.
אני מסכימה עם חברתך , את צריכה לקחת אחראיות ואת יכולה בהחלט להמשיך להניק \לשאוב..

לא ברור כיצד את מתקיימת ואיזה פרנסה יש...
אולי תחשבי על משהו חלקי?
!!!!!!!!!בהצלחה!!!!!

"טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה"

האם את לבד? אין אפשרות לעזרה מבן זוג ממשפחה?
אם כן, יקירתי, אין לך ברירה. את צריכה לצאת לעבוד או למצוא עבודה מהבית. ברור שלא מגיעה לך הבטחת הכנסה אם יש לך כישורים כלשהם ואת אשה בריאה. מה יהיה כשלא יהיה חשמל ולא תוכלי לממן חימום, אור, ולא יהיה מקרר? נראה לך שזה יהיה טוב לילד שלך? אולי יש עבודה שאת יכולה לעשות ולקחת אותו איתך (ניקיון למשל), לקחת ילד נוסף לטיפול וכו'. תחשבי על זה.

לא חייבים לעבוד, אלא אם אין כסף משום מקור אחר... וכנראה שכבר חייבים, במקרה שלך. האם יש לך מקצוע? התמחות כלשהי?

עם זאת, יש גם אפשרויות לעבודה שכוללת תינוק שמצטרף אליך, או עבודה בשעות שהוא ישן - נסי אולי לקרוא ב חינוך ביתי ועבודה מהבית או רעיונות לעבודה מהבית

ויש גם אפשרויות ל חילופי אימהות או אמטפלת

שבסוף אני אפול על אנשים אחרים.
השאלה היא האם יש לך על מי ליפול, והאם אלה אנשים שמוכנים לעזור.

שליחה על ידי יפה* » 21 דצמבר 2010, 10:33

בוקר טוב לכולם.
השאלה אם יש לך נכס כלשהו, בית למשל?P-:
לא, אין לי כלום. משלמת גם שכירות.
בלי חשמל ואוכל בסוף גם לא יהיה חלב.
אין לי שום כוונה להגיע למצב נורא כל כך.
אני שואלת את עצמי מה עדיף - לקחת תרומות, קצבאות, וכל מה שאפשר מאחרים, או להיפרד. או בעצם מה שאני חושבת בימים האחרונים זה לקחת הלוואה של כמה אלפי שקלים שיחזיקו אותנו שנה ואח"כ לצאת לעבוד כשנהיה מוכנים.

אני שואלת את עצמי מה עדיף - לקחת תרומות, קצבאות, וכל מה שאפשר מאחרים, או להיפרד
יפה, לא הבנתי ממי את רוצה להפרד. יש לך בן זוג? הוא עובד? למה עדיף להפרד מאשר למצוא עבודה חלקית?

אם יש לך בן זוג, את יכולה לחפש עבודה בנקיון בתים או משרדים (משרדים זה אחרי שעות העבודה שם- ערב או לילה) לזמן שהוא בבית. 3-4 שעות במשך שלושה ימים בשבוע יכולים להוסיף לכם לפחות 1200 ש"ח בחודש.
אפשרות נוספת זה להודיע בגנים ופעוטונים באזור שלך שאם מישהי צריכה, את יכולה לשמור על פעוט אחרי הגן מדי פעם.
לא צריכה להיות בעיה יחד עם תינוק בן 9 ח'.

לחיות בכבוד זה לאו דווקא לחיות העושר גדול.
אני חושבת שצריך לחיות בכבוד ואת תתני את התשובה אם לקחת תרומות, קצבאות, וכל מה שאפשר מאחרים משאיר אותך בתחושה טובה או להפך.

אני אישית הייתי מעדיפה להפרד מהילד שלי לכמה שעות בשבוע ולא להיות נטל על אף אחד.

בדף חינוך ביתי לעניים יש רעיונות טובים תתחילי שם.
בהצלחה

פה, לא הבנתי ממי את רוצה להפרד
נשמע שמהתינוק. לכמה שעות ביום.
כלומר לא רוצה להיפרד.

קודם כל לדעתי התקופה הזו עכשיו, היא תקופה קשה לכולם, גם אלה שכביכול יש להם. אני לא מדברת על בעלי ההון אבל האדם הממוצע חי היום יותר קשה מלפני שנתיים. צריך כל הזמן לזכור שזה משבר וזה זמני.
עוד דבר שזמני זה הגיל של התינוק שלך. יש הבדל עצום בין תינוק לבין פעוט בן שנתיים או שלוש.
אני באמת הייתי מציעה לך לנסות לעבוד יחד איתו בטיפול בתינוק נוסף, או בשמרטפות, להוציא ילדים מהגן, דברים כאלה. תלוי איפה את גרה, כי איפה שאני גרה זה לא היה כל כך אפשרי אבל ברוב המקומות זה אפשרי.
אם את חד הורית שאינה עובדת את זכאית לקצבה מביטוח לאומי עד גיל שנתיים, אם אין רכב על שמך. אני בחרתי לחזור לעבודה חלקית ולשמור על מקום העבודה אבל בדיעבד אני חושבת שלא הייתי צריה לעזוב תינוקת כל כך קטנה, בכל מקרה הסיטואציה שלי היתה אחרת ומבחינות מסויימות השיקול היה נכון.

אם את גולשת מהאינטרנט אצל שכנה, נשמע שיש לך יחסים טובים עם השכנים וזה כבר משמח. טפחי אותם, את היחסים עם השכנים, זו תמיכה מאד חשובה, מכל בחינה שהיא.
בקשר לבגדים אני מצאתי שזה היה הדבר הכי הכי קל מאז שהבת נולדה. לא קניתי בגדים לא לה ולא לי, וכן היו לנו תמיד מספיק בגדים ונעליים. יש הרבה מאד אנשים שמוסרים דברים טובים מכל מיני סיבות. אני רק דאגתי שהסביבה תדע שזה בסדר שאני לא מתביישת לקבל ובתורי גם העברתי דברים שלא הייתי צריכה לאנשים שהיו להם ילדים צעירים יותר ככה שלא הרגשתי כמי שרק מקבלת ולא מחזירה דבר בתמורה.
אם את זקוקה לביגוד או ריהוט או אפילו מזון יש באתר תפוז פורום שנקרא "למען הקהילה" או שם דומה והם מארגנים שם תרומות של כל דבר כמעט ובדרך כלל גם עוזרים להביא אלייך. תבקשי נעליים יגיעו אליך נעליים. תבקשי מעיל יגיע אלייך מעיל.
אל תזניחי את התינוק שלך ואל תמסרי תינוק לידיים זרות (מה חושבת החברה שלך, שגן או מעון זה חינם?) אבלגם אל תזניחי את עצמך, בריאותך, לבושך. יהיה לך יותר קל למצוא עבודה נוספת בדרך הזו. אגב, אם תהיי זכאית להבטחת הכנסה תהיי זכאית גם לקורסים של הכשרהמקצועית. קורס כזה הוא מאד אינטנסיבי וזה קשה עם תינוק אבל לפעמים הוא מאפשר אחר כך להתפרנס צורה טובה יותר.

שליחה על ידי יפה* » 21 דצמבר 2010, 12:41

באמת הייתי קצת לא ברורה.
אני חד הורית. זכאית מכל הבחינות להבטחת הכנסה, אלא שהם פשוט לא רוצים לתת. כבר כמה חודשים מושכים אותי. כל פעם מבקשים עוד מסמכים.
בלתי אפשרי לי לעזוב את התינוק שלי. גם כי הוא יונק כל שעתיים בערך.
חשוב לי לדעת אם אני לא מגזימה. החברה שלי טוענת שזה מגיע ממקום לא טוב, למרות שאני ממש לא מסכימה איתה. אני פשוט חושבת שנכון וטוב להיות עם הילדים לפחות עד שלב מסוים. אני מאמינה בתהליך היפרדות איטי.
תודה על המידע על הפורום בתפוז.

פשוט חושבת שנכון וטוב להיות עם הילדים לפחות עד שלב מסוים
את צודקת, ואם היית גרה באחת ממדינות סקנדינביה- גם השלטונות היו חושבים כך ודואגים לך להבטחת הכנסה יפה.
בארץ ההתייחסות אחרת לגמרי וכולנו הצטרכנו לקחת את זה בחשבון בבחירת ההחלטות שלנו.

האם יש לך הורים או אחיות או חברות בקרבתך שהיו יכולים לפנות אותך לשלוש-ארבע שעות ביום (או בערב)? כי אז היית יכולה לשאוב חלב לזמן העבודה ולפחות מבחינת הנקה היית סגורה.

חשוב לי לדעת אם אני לא מגזימה

אם אכן באמת חשוב לך לדעת ולשמוע דעות כנות, אז הנה תחושת הבטן הפרטית והראשונית שלי למקרא דבריך-
כן. לדעתי את מגזימה.
ולא ברצון שלא להיפרד מבנך, אלא באיזה רפיון ידיים וילדותיות שנקראים לי בין השורות,
ובלא לקחת אחריות אמיתית, ובלהתעכב מלמצוא דרך יצירתית בשבילך ובשבילו להתקיים בכבוד.
ויש דרכים כאלו.

אני פשוט חושבת שנכון וטוב להיות עם הילדים
ברור ואיש לא יחלוק על כך כאן. אך נשמע לי שאת מצפה
לתשבוחות ותשואות על בחירתך והקרבתך, שיסיטו את דעתך מן
העובדה הבסיסית-קיומית, שאת צריכה למצוא מקור פרנסה עבורך ועבור בנך.

לקחת עוד ילד/ים זה רעיון מצויין. שיעורים פרטיים אחרי שעות השינה שלו- גם כיוון.
עבודות מחשב מהבית- לא חסר בימינו. אני חושבת שיש לך חברה טובה.
וכותבת מתוך השתתפות ואיכפתיות.

סליחה, למה ילד בן תשעה חודשים יונק כל שעתיים? הוא לא אוכל מוצקים? יש איזו בעיה?
שואלת כי למיטב ידיעתי בגיל הזה חלק מהתזונה היא ממוצקים וגם היניקה נעשית כל שלוש ארבע שעות לא?

יפה
חפשי לך פעוט נוסף לשמור עליו.
זה מכניס כסף טוב (שגם לא תמיד מצהירים עליו כך שתוכלי לקבל קצבאות שונות) וגם ישאיר אותך עם בנך.
בנוסף לזה כשהם יגדלו קצת הם יהנו לשחק יחדיו.

למיטב ידיעתי בגיל הזה חלק מהתזונה היא ממוצקים וגם היניקה נעשית כל שלוש ארבע שעות לא?
לא. זה ספציפי לתינוק

שליחה על ידי יפה* » 21 דצמבר 2010, 23:23

פלונית, תודה על התשובה הכנה.
כנראה באמת לא לקחתי מספיק אחריות. האמת שעד שהודעת העיקול לא הגיעה, לא הטרידה אותי העובדה שאין לי כסף. אולי הגזמתי בתיאור העוני שלי ככה שזה נראה כאילו אני מצפה לתשבחות. אולי יש בי גם משהו כזה... אבל מה שעניין אותי זה אם יש עוד אנשים שחיים ככה. ובכלל, איך מסתדרים אנשים שרוצים להיות עם הילדים שלהם.
בקשר לעבודה מהבית - הצעתי את עצמי כמטפלת אבל לא היתה דרישה. אולי בעקבות מה שכתבתן לי אני אלך לתלות מודעות בישוב. ויכול להיות שתהיה לי עבודה בהקלדות, שזה אידיאלי מבחינתי כרגע.
בקשר להנקה - הבן שלי שמנמן, ואוהב לינוק. לפעמים זה פינוק, ואני מרשה לו. הוא לא מתלהב ממוצקים ובכל מקרה התכנון שלי זה הנקה מלאה עד גיל שנה.
מקווה לעדכן בקרוב רק דברים טובים.

אולי בעקבות מה שכתבתן לי אני אלך לתלות מודעות בישוב
כשיוצאים קורים דברים מופלאים!

מאחל לך שלא תצטרכי לוותר על העקרונות והערכים המנחים אותך.

מאחל לך שלא תצטרכי לוותר על העקרונות והערכים המנחים אותך.
תמיד מוותרים על חלק מהעקרונות והערכים שמנחים אותך. אם לא במודע, מתוך פשרה מושכלת, המציאות כופה ויתורים ולווא דווקא בדיוק את סט הויתורים שהיינו מעדיפים.
אבל הכרה מפוקחת במצב, ובחירת הפשרה שהכי מתאימה לי (או לא-מתאימה לי הכי פחות) היא לדעתי מפתח חשוב מאד בחיים. הנטיה הטבעית היא לומר שזה כל כך נורא לוותר על משהו שבאמת שחשוב לי, שאני חייב לא לראות את המציאות הזו שמאיימת על אותו הדבר שחשוב. ואז מנסים להתעלם ממנה בכל מיני דרכים, עד שהיא נוחתת ברעש ובפיצוץ לתוך הפרצוף, וגורמת נזקים הרבה יותר גדולים ממה שהיה הכרחי.

לא. זה ספציפי לתינוק
וואו. ההנקה שלי נכשלה הרבה לפני השלב הזה אז אני לא יודעת. בתשעה חודשים עדיין מניקים לפי דרישה? נראה לי מאוד קשה להניק כל שעתיים. וכמה זמן לוקחת כל הנקה? כמו עם תינוק ניו בורן? או שזה כבר הרבה יותר מהר? באמת מאוד מגביל.

הוא לא מתלהב ממוצקים
סליחה על הקרציתיות שוב שואלת. למיטב הבנתי הצרכים התזונתיים של תינוק מעל גיל חצי שנה לא מסופקים רק על ידי חלב אם קרי הוא צריך תוספות של מזון ממש. אין לו חוסרים וכו'?

הולכת, יש מאות דפי הנקה באתר, את יכולה לקרוא בהם (שעות על שעות).
בן תשעה חודשים יכול לינוק 5 דקות פעם בשעתיים וזה מספיק לו, הוא מוציא ב-5 דקות יותר ממה שבן יומו מוציא ברבע שעה. זה לא סותר את זה שהוא ניזון גם ממגוון מזונות. אפילו אם זה רק ביס מפה ומשם.
גם מעל חצי שנה, ניתן לספק את כל צרכיו התזונתיים ע"י חלב (למעט ברזל). המעבר למוצקים הוא הדרגתי מאוד ותלוי בהמון פרמטרים, מהרגישות התחושתית שלו, דרך הדגש שהאם שמה על המוצקים ועד סדר היום המשפחתי מבחינת ארוחות.

פעמיים הנקה ביום לתינוק בן שנה נותנת לו מחצית מהערכים התזונתיים שהוא צריך.

שליחה על ידי יפה* » 22 דצמבר 2010, 12:16

ההנקות שלנו קצרות ומגיעות לפי דרישה. אני לא רואה בזה בכלל משהו מגביל. להפך. ובמקביל אני משתדלת להציע לו ירקות מבושלים וקטניות בערך פעם בשבוע. השבוע הוא "אכל" פעם ראשונה חביתה. הוא רק בודק את האוכל באצבעות ולא מסכים להכניס לפה יותר מכפית בערך. אפילו בטיפת חלב אמרו שזה בסדר. מה שכן צריך לתת 6 טיפות ברזל ו2 ויטמין D כל יום.
נראה לי שהוא לא אוהב שאני מגבילה אותו. הוא רוצה לזחול בלי הפסקה. אני באמת צריכה לבדוק מה נכון, כי אם אני רודפת אחריו בכל הבית הוא כן אוכל יותר, השאלה אם יש עניין לעשות את זה ככה.

לכל מי שמציע לך לוותר על הרצון להישאר עם תינוקך ולמצוא עבודה, למיטב ידיעתי רוב המסגרות האיכותיות יקחו ממך תשלום שישתווה בערך למה שתרוויחי אם אין לך מקצוע מכניס, מה שמשאיר אותך במידה מסוימת קרחת מכאן ומכאן מצטערת שאין לי הצעות יצירתיות וחיוביות יותר ממה שכבר נכתב כאן, לי בכל אופן ברור שטובת תינוק להיות בבית לפחות עד גיל שנה ואני לא מאנשי החינוך הביתי

הולכת, יש מאות דפי הנקה באתר, את יכולה לקרוא בהם (שעות על שעות).
נו, אני עצלנית

מעדיפה שתספרו לי
רגע, הכל שעתיים זה גם בלילה? (הולכת זוכרת הנקות ליליות כסיוט)

שליחה על ידי יפה* » 23 דצמבר 2010, 20:15

הולכת יקרה,
ניסית להניק בשכיבה? אנחנו יכולים לישון ככה כל הלילה, ואז לא צריך להתעורר בכלל.

אני משתדלת להציע לו ירקות מבושלים וקטניות בערך פעם בשבוע
ברור שהוא לא ירצה. את צריכה להציע לו בכל יום. כשאת מציעה לו פעם בשבוע- בשבילו כל פעם כזו היא הפעם הראשונה ובפעמים הראשונות הם לא ממש אוכלים.
חביתה? נותנים רק לקראת גיל שנה (החלבון יכול לגרום לאלרגיה).
בקשר למרדף- את לא צריכה לרדוף אחריו שיאכל- את צריכה להושיב אותו מולך ולהראות לו שגם את אוכלת.

ההולכת באתרים:
רגע, הכל שעתיים זה גם בלילה?
שלי יונקת כל פחות משעתיים בלילה, והיא היתה אתמול בת שנתיים, ואני בטוחה שהיא ממש לא חריגה ( וגם אחותה היתה כך) ואני גם בטוחה שהיתה יונקת כל פחות משעתיים גם ביום לולא הייתי מגבילה אותה. ואגב, אצל שתי בנותי, אכילת המוצקים התחילה להיות משמעותית רק לקראת גיל שנה, וגם בזה אני בטוחה שהן ממש ממש לא חריגות.
זה קצת צורם לי שאת שואלת את יפה שאלות קנטרניות על הנקנה כמו:
סליחה, למה ילד בן תשעה חודשים יונק כל שעתיים? הוא לא אוכל מוצקים? יש איזו בעיה?
שיכולות לגרום ליפה להיכנס לאיזו מגננה מיותרת, בעוד שאת מעידה על עצמך שאין לך הרבה ידע או ניסיון בהנקה.
יפה, את בסדר גמור.

מגיבה לך בלי שקראתי את כל התגובות, מחילה מראש...
אני למדתי על בשרי שיש אידיאל ולפעמים צריך לצאת ממנו ולהתפשר.
בעלי עובד ואני הייתי עם הבת שלנו עד גיל שנתיים.
עכשיו (בהתחלה זה היה בקושי אך מדגישה בשלמות) היא בגן מדהים- היא פורחת שם כ"כ!!!
אבל את צודקת, בגיל 9 חד' לא יכולתי לחשוב על זה
בעלי הרגיש כ"כ לבד בנטל הפרנסה ואנחנו במצב ממש ממש לא טוב אז באמת שמרתי על ילדים איתה בבית- זה עשה לה טוב וזה הביא כסף נחמד-
אני במקומך לא הייתי מתבלבלת.
מסכימה עם פלונית שזה נשמע שאת כ"כ בתוך האידיאל ואת לא רואה את המציאות (כותבת מאמפתיה ולא כביקורת!)
ואני מבינה אותך כ"כ
לקח לי המון זמן לצאת מהמקום הזה-
עכשיו התחלתי לעבוד קצת והפיצקית מבסוטה בגן- והשלום בית שלנו שזה הכי חשוב בשיקום@}

אני קלטתי את זה כשחמותי אמרה לי (ואציין שאנחנו בקשר טוב:-)) שעדיף שהבת שלנו תיהיה עם אמא ואבא רגועים ובזוגיות טובה (עברנו משבר עמוק) מאשר עוד כמה שע' עם אמא ביום.

זה קשה אבל זה נכון.
לנו לפחות...

בכל מקרה את צריכה להקשיב לליבך- לברר באמיתיות מה נכון לכם.

מאחלת לך הצלחה ופרנסה
חיבוק גדול זה ממש מצב לא קל.
מקווה שתצאי ממנו במהרה!

בלתי אפשרי לי לעזוב את התינוק שלי. גם כי הוא יונק כל שעתיים בערך.

חשוב לי לדעת אם אני לא מגזימה

לפי נסיוני, את לא מגזימה. פעוטי בן שנה וחודש, וכשאני לידו, יונק כל שעתיים בערך.
משתדלת לצאת למעט שעות.
אם שמירה על תינוק נוסף לא מסתדרת, אולי תמצאי פתרון יצירתי לפרנסה, כמו למשל יציאה של שעתיים-שלוש בכל פעם, כשמישהו שומר עליו - בן משפחה או אם אחרת.
וגם - מציעה להציע לו אוכל מגוון 3 פעמים ביום, ולא פעם בשבוע, ולצדך, תוך כדי שאת אוכלת.
אצלי הינוקא אוכל גם מפי, דברים שלעסתי עבורו (מאוהב בחסה ובנבטים, באגוזים ובמיני מזונות קשים, אבל מחוסר אמצעי לעיסה מתאימים

).

לגבי הפרנסה: אינני רואה כל בעיה בקבלתך דמי אבטלה/הבטחת הכנסה או כל מימון אחר. זו גם אפשרות לגיטימית למחיה.
יחד עם זאת, חשוב לומר כי הביטוי "כל עבודה מכבדת את בעליה" מציין גם מצב שבו אדם בוחר לעבוד (לא חשוב במה) כדי להרגיש שהוא מכבד את עצמו ואת קיומו.
חשבי על כך שאת מגדלת ילד, לבדך, ללא כל עזרה. לכשיגדל בנך (חשבי עליו בגיל 10 או 20), הוא יזכה לראות ולחקות אחת משתי אפשרויות:
הראשונה: אדם נתמך סעד, שמתקיים בדוחק רב מהיד לפה, "יושב בבית" ו"לא עושה כלום".
השניה: ילדך יראה אמא חזקה, שלא נרתעת מלנסות, אמא שרואה ומוצאת בעצמה יכולות וכישורים - שגם שאר העולם מוצא בהם צורך ולפיכך יעסיק אותה בדברים שהיא טובה בהם, אדם שמכבד את עצמו ואת קיומו, אדם שלא נרתע מנסיונות ושינויים, ומעל הכל - הוא יקבל מודל לחיקוי חזק יותר מכל דבר אחר - הוא יראה שאת לוקחת אחריות על חייך גם אם הדרך קשה.

לגבי פתרונות מעשיים: חשבי מה את יכולה / אוהבת לעשות, יש הרבה עבודות שאפשר לעשות בלי לעזוב את הילדים. נכון שזה מורכב יותר אבל כבר אמרנו שאת "לוחמת" גמישה...
ישנם קשישים שמחפשים חברה לכמה שעות בשבוע, יש עריכת תוכן לאתרי אינטרנט מהבית, יש בישול, גיהוץ, תפירה, אפיה, הקלדות, הגהה, הנח"ש, צילום, הסעות וכו'.
צריך רק לרצות מאד לשנות את המצב שאת נמצאת בו והאור כבר יגיע.

אני מצטערת לומר שמכל התכתובת לעיל, קיבלתי את הרושם (האולי מוטעה) שאת מוצאת את הנקודה השחורה בכל דף לבן, כלומר משהו תמיד לא מתאים או לא בסדר בכל הצעה או רעיון. כסי את עצמך בחשיבה חיובית אינסופית

אנשים שרוצים להיות עם ילדיהם עושים ויתורים אבל הם אינם מוותרים על מחייה וקיום בסיסי!
גם בני נמצא בבית והוא בא איתי לכל מקום: בנקים, נגריות, מפעלים, בתי דפוס וכו'. כשאין ברירה אני מוצאת סידור אבל זה לא קורה יותר מפעם בשבוע. מאותה סיבה אני לומדת את התואר השני באוניברסיטה הפתוחה כי שם יש הכי פחות מפגשים ונסיעות ויותר למידה מהבית. אבל בשום אופן לא ויתרתי על החוויה האקדמית שלי. (אגב, גם את התואר הראשון עשיתי בפתוחה מאותה סיבה כי כבר אז הייתי אמא).

מאחלת לך בהצלחה

לגבי האוכל: אצלי אוכלים מוצקים מגיל 6 חודשים. מחקרים רבים מראים כי ילדים "לועסים" מפתחים שרירי לסת ופנים ולפיכך משתפרת יכולת הדיבור הראשונה של הפעלת שרירי פנים. לשיקולך. חוץ מזה, אני מאמינה גדולה בפיתוח סנסורי מוטורי ואלה הגילאים האידיאליים לחוש מרקמים וטעמים עם כל החושים (מישוש, טעם וריח בעיקר) והיתרונות גדולים מאד.

מקווה שסייעתי ולא רק סתם נשמעתי "מטיפה".

גילי הגזמת קצת. יש הבדל עצום בין אם לילד בן 10 או 20 לבין אמא לתינוק מבחינת רמת התפקוד שהיא יכולה להגיע אליה. זה שהיא תיתמך עכשיו לא אומר שהיא תיתמך בעתיד ואני מכירה לא מעט משפחות חד הוריות שנתמכו בתחילת דרכן עם תינוק, ובאיזשהו שלב בגיל 2-5 הפסיקו להיתמך על ידי המדינה כי התינוק הפך לילד והמציאות איפשרה יותר ובגיל גדול יותר נתמכו עוד פחות גם על ידי הקרובים להן. פשוט מהסיבה שילד בן 12 בדרך כלל יכול להישאר בבית כשאמא הולכת לעבודה לכמה שעות, מה שתינוק בן שנה לא יכול.

מנסיוני, השנים עוברות מהר מאד, והילדים "פתאום" בני 14... גם ילדים גדולים יותר צריכים טיפול והשגחה ואלה שהולכים לבי"ס וחוזרים משם ב 11:40 צריכים גם צהרון או מטפלת ואז ההוצאות גדולות מאד.
יחד עם זאת, הכוונה היתה להבהיר כי השינוי צריך לבוא מתוכנו פנימה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות מהבית וברגע שאתה עובד למחייתך - אתה מעריך את עצמך יותר וגם הסביבה מעריכה אותך. לדעתי, דווקא בגילאים קטנים, כשהילדים עדיין ישנים צהריים ולילות מלאים (לפחות אצלי) אני מוצאת יותר זמן פנוי לעבוד מהבית מאשר בגילאי ילדים גדולים יותר.
אגב, אני אמא למתבגרת בת 14 ודווקא בגילאים האלה חשוב לי להיות באזור ולא בעבודה מהרבה סיבות (ראי מקרה ההתעללות בנער בעיתוני הסופ"ש)
הם צריכים אותנו לא פחות (ואולי יותר) בגיל ההתבגרות כמו בגיל שנה.

בכל מקרה, לא התכוונתי להישמע מטיפה. אני מאמינה גדולה בלקחת יוזמה ופשוט לעשות מעשה, על משקל: "אם לא תבוא, איך תדע?" ...

_זה קצת צורם לי שאת שואלת את יפה שאלות קנטרניות על הנקנה כמו:
סליחה, למה ילד בן תשעה חודשים יונק כל שעתיים? הוא לא אוכל מוצקים? יש איזו בעיה?
שיכולות לגרום ליפה להיכנס לאיזו מגננה מיותרת, בעוד שאת מעידה על עצמך שאין לך הרבה ידע או ניסיון בהנקה._
השאלות נקראות אצלך קנטרניות. זו הבעיה במדיה הזאת של הכתיבה. לא שומעים את טון השאלה. ולא ממש מכירים את השואל. דווקא זה שהעדתי על עצמי שאני לא מבינה גדולה (בלשון המעטה) בהנקה היה צריך להבהיר שהשאלה לא קנטרנית בכלל. שאלתי בשביל להבין. כי בזמנו בתינוקיה אמרו לי שאמנם הנקה לפי דרישה אבל אפשרו את ההנקה כל שלוש ארבע שעות. לכן חשבתי שאם תינוק בן יומו זה כל שלוש ארבע שעות (כך אמרה לי גם רופאת ילדים) אז מן הסתם ילד גדול יותר גם כך ועל אחת כמה וכמה אם אוכל מוצקים.
אצלי הינוקא אוכל גם מפי, דברים שלעסתי עבורו (מאוהב בחסה ובנבטים, באגוזים ובמיני מזונות קשים, אבל מחוסר אמצעי לעיסה מתאימים ).
לא רעיון טוב. מעבירה לו את הפלורה שיש לך בפה.
אנשים שרוצים להיות עם ילדיהם עושים ויתורים אבל הם אינם מוותרים על מחייה וקיום בסיסי!
_לגבי האוכל: אצלי אוכלים מוצקים מגיל 6 חודשים. מחקרים רבים מראים כי ילדים "לועסים" מפתחים שרירי לסת ופנים ולפיכך משתפרת יכולת הדיבור הראשונה של הפעלת שרירי פנים. לשיקולך. חוץ מזה, אני מאמינה גדולה בפיתוח סנסורי מוטורי ואלה הגילאים האידיאליים לחוש מרקמים וטעמים עם כל החושים (מישוש, טעם וריח בעיקר) והיתרונות גדולים מאד.
מקווה שסייעתי ולא רק סתם נשמעתי "מטיפה"._
אני מסכימה לגמרי.

בלתי אפשרי לי לעזוב את התינוק שלי. גם כי הוא יונק כל שעתיים בערך.
חשוב לי לדעת אם אני לא מגזימה. החברה שלי טוענת שזה מגיע ממקום לא טוב, למרות שאני ממש לא מסכימה איתה._
_למיטב ידיעתי בגיל הזה חלק מהתזונה היא ממוצקים וגם היניקה נעשית כל שלוש ארבע שעות לא?
לא. זה ספציפי לתינוק_
גם הבן שלי ינק בגיל הזה כל שעתיים, למרות שאכל מוצקים הם לא הצליחו להחליף אצלו ארוחה לפני גיל שנה וחצי (וזה למרות שההתמחות שלי זה תזונת תינוקות (-:). אני גם לא הייתי מסוגלת לעזוב את הבן שלי בגיל הזה עם זרים. באותה תקופה למדתי, כל פעם כמה שעות, והוא היה נוסע איתי ועם אמא שלי ללימודים והיה יונק בהפסקות. אבל אני חושבת שאם הייתי במצב כלכלי קשה מאוד, לא היתה לי ברירה. אני גם חושבת שהרעיון הטוב ביותר הוא לטפל בעוד ילד, או משק בית (צריך כוח, זו עבודה לא קלה פיסית- אבל מכניסה כסף מצויין, ואת יכולה לקחת את הילד איתך).

לכן חשבתי שאם תינוק בן יומו זה כל שלוש ארבע שעות (כך אמרה לי גם רופאת ילדים) אז מן הסתם ילד גדול יותר גם כך ועל אחת כמה וכמה אם אוכל מוצקים.
אוי ואבוי, אוי ואבוי!!!
איזה תינוק בן יומו אוכל כל 3-4 שעות? זה על גבול ההרעבה. פעם היו מגדירים כך את השעות, היום יודעים: הנקה לפי דרישה. שזה בדרך כלל כל שעתיים שלוש. (בתינוק בן יומו- גם בלילה)

ותעשי לי טובה, אל תקחי עצות לגבי הנקה מרופאת ילדים. את לוקחת ממנה עצות לגבי תחזוקת הרכב שלך? לא. למה? כי היא לא מוסכניקית. עצות הנקה- לקחת רק מיועצת הנקה מוסמכת וטובה.
(רופאת הילדים המצויינת והמשובחת - לא בציניות- של בני אמרה לי כשהוא היה בן שבוע: הוא יונק את כל מה שהוא צריך בחמש דקות. לא לתת יותר מזה. אם הייתי מקשיבה לעצה המפגרת הזו, הילד שלי היה מורעב!!)

אה, ושכחתי דבר חשוב:
לתת לו בכל יום, פעמיים שלוש ביום- אוכל מוצק. הוא לא חייב לאכול ממש, הוא יכול לטעום טיפה. אבל להציע- חשוב מאוד. דחיית מוצקים לגיל מאוחר יכולה להתקשר לסרבנות אוכל והפרעות אכילה שונות.

בזמנו בתינוקיה אמרו לי שאמנם הנקה לפי דרישה אבל אפשרו את ההנקה כל שלוש ארבע שעות. לכן חשבתי שאם תינוק בן יומו זה כל שלוש ארבע שעות (כך אמרה לי גם רופאת ילדים) אז מן הסתם ילד גדול יותר גם כך ועל אחת כמה וכמה אם אוכל מוצקים.

הטעו אותך, ובגדול... לרוב רופאים ואחיות יודעים מעט מאוד על הנקה, לצערנו.
כנראה שבגלל זה בין היתר ההנקה לא צלחה. ייעוץ הנקה= יועצת הנקה מוסמכת בלבד

ובכלל, איך "הנקה לפי דרישה" מסתדר עם "כל X שעות?" אם לפי דרישה- אז לפי דרישה...
ממש חבל לראות הנקות ש"הולכות" בגלל הטעיות כאלה ע"י "אנשי מקצוע"

שליחה על ידי יפה* » 25 דצמבר 2010, 20:25

תודה לכולם על התמיכה. כיף לפתוח ככה את השבוע. (אחרי חוויה לא נעימה, ממש שיפרתן לי את המצב רוח).
עדכון על מצבי: יכול להיות שאפתח חוג אמנות ליד הבית, ואמא שלי תישמור על האוצר בזמן הזה. ובנוסף אולי אכתוב עבודות B.A או לפחות אקליד אותם. שזה נחמד ומהבית. כתיבת עבודות זה המון כסף. 1000 לעבודה אם לדייק. מספיק לי 2 כאלו ואני מסודרת.

.

את מוצאת את הנקודה השחורה בכל דף לבן, כלומר משהו תמיד לא מתאים או לא בסדר בכל הצעה או רעיון.

גילי, תודה מדהימה. ממש הארת את עיני. אני אשתדל לעבוד על זה. את כל כך צודקת.

ייעוץ הנקה= יועצת הנקה מוסמכת בלבד
התיעצתי עם אחת כזאת יותר מפעם אחת. פניתי גם לאחרת. לא עזר.

חביתה? נותנים רק לקראת גיל שנה (החלבון יכול לגרום לאלרגיה).
מחקרים עדכניים מראים את ההפך. דווקא הדחייה עלולה לעודד אלרגיה.

שליחה על ידי מה* » 26 דצמבר 2010, 13:54

_ייעוץ הנקה= יועצת הנקה מוסמכת בלבד
התיעצתי עם אחת כזאת יותר מפעם אחת. פניתי גם לאחרת. לא עזר._
היית אצל יועצת הנקה מוסמכת והיא אישרה לך שתינוק בן יומו אמור לינוק כל 3-4 שעות??

אני שמחה לשמוע! נשמע פתרונות מצויינים:-)
בהצלחה רבה!

בהצלחה!!!!

נשמע מעולה! בהצלחה!!
אל תשכחי לעדכן................... (-:

שליחה על ידי יפה* » 27 דצמבר 2010, 13:11

עידכון מסוייג:
יתכן שאתחיל ללמד שיעורים פרטיים כבר היום...

היית אצל יועצת הנקה מוסמכת והיא אישרה לך שתינוק בן יומו אמור לינוק כל 3-4 שעות??
לא. אבל היא לא הצליחה לעזור לי עם ההנקה. זה סיפור מורכב ומסובך והיה בזמנו מאוד עצוב מבחינתי. שמתי את זה מאחורי.

שליחה על ידי מה* » 27 דצמבר 2010, 15:54

זה נשמע מבאס.
אם את בכל זאת מתכננת להיניק את הילד הבא,
מציעה לך לקרוא הרבה הרבה חומר בנושא ולדעת מה זה אומר הנקה של תינוק בן יומו.
זה מאוד אינטנסיבי ודורשני אבל אם לא יהיה פער בין הידע והציפיות לבין המציאות,
הסיכויים להצלחה גדולים הרבה יותר.
בהצלחה

הייתי שם ואני מחזקת אותך: גם אני חד- הורית ונשארתי בבית עד שהילדה שלי הלכה לכמה שעות בשבוע לגן והנקתי כל היום וכל הלילה. כשכבר היתה בגן לאט עברתי פאזה מנתמכת בטוח לאומי, לווה וכו... לעובדת במעבר מאד איטי ואני מברכת על כך. הקשר בינינו מצויין- תודות לכך, וזה הכי חשוב. שמתי את האגו החברתי והתחרות בצד- והייתי גאה בעצמי על כמה שאני נותנת לה (פשוט חיינו בצמצום, אבל לא בעוני). עכשיו היא בת 6 ואני עובדת- אבל תמיד בבית באחת וחצי כשהיא חוזרת- ומשך כל הזמן הזה חוגגת עם פתרונות יצירתיים ליצר הכנסה, גם אם לא גדולה, שתספיק לנו.
הטיפ שלי: אאוטסורסינג: אמא, אחות, גיסה, חמות, סבא, דודים, שכנים, חברים, מכרים מהעבודה הקודמת, אנשים שלמדו איתך, אפילו בחוג- מהם יכולה לבוא עזרה אמיתית. איזו עזרה? שמירה על התינוק כשאת עובדת (ליד) הלוואה בתנאים יותר טובים משל הבנק, רעיונות שספציפית הכי יתלבשו עליכם בול ושאת כרגע לא רואה- אבל מישהו שמכיר כן (למשל- אחות או חברה יכולה להזכיר לך משהו שפעם עשית וכבר הפסקת, שנהניית ממנו- שעכשיו מתאים לקצב שלכם, או שכנ היכולה להצביע בשיחה על משהו שחסר בישוב שלכם- שתוכלי למלא, כגון צהרון לשתי בנות, פיצות במתנס אחהצ או פרחים לשבת בפתח סניף דואר או קופת חולים).

רוצה לתת הצעת ייעול -
מנסיוני, חשוב לקבוע יום קבוע עם כל מי שמוכן לתת עזרה בשמירה / השגחה.

במקום להתקשר כשצריך שמישהו ישמור ולהרגיש שאת משנוררת/מתחננת/שוב מבקשת/מנדנדת (כל אפשרות אחרת תתאים כאן)
הרבה יותר קל ומועיל (לכל הצדדים) לקבוע יום ושעות קבועים עם אמא/סבתא/דודה/מטפלת/חברה.
כשכל צד יודע בדיוק (ומראש) מתי תורו לשמור יותר קל לארגן את החיים ולתכנן תכניות מאשר כל פעם מחדש לבקש ולתת ולקבל הרגשה של אי נוחות.
אם אני ואמא שלי יודעות מראש שהיא שומרת כל יום שישי מ-9-12 (למשל) יותר קל לשתינו להתכונן לכך ואפילו לתכנן דברים לעשות עם הילד,
וכך גם אצלך התכנון יהיה מוקדם וידוע ולפיכך תנצלי את הזמן יותר ביעילות. (למשל שיעורים פרטיים תמיד באותו יום ובאותן שעות).

כשאנשים יודעים מראש מה עומד לקרות בחיים - הם מרגישים הרבה יותר בנוח ולפיכך מתפקדים טוב יותר. (וזה תקף גם לגבי התינוק!)

גילי חן ממחשב אחר........