איך מנקים בחינוך הביתי

אני קיבלתי מבקי חשק לסדר, וקצת השראה ורעיונות..
הבית עדיין רחוק מלהקרא "נקי", אבל יש שיפורון.
מקווה שזה יחזיק עוד כמה ימים (ואם לא אולי אחזור לדף, "להתחזק").
אני מסכימה, כמו שבקי תארה, שסדר וניקיון מעלים את רמת החיים.

בשמת, אני גרה בתל אביב, יש סיכוי שהעוזר שלך יוכל לעזור גם לי?

מירב, תשיגי את הטלפון שלי (אפשר דרך רני וחדווה כשר), ואתן לך את הטלפון שלו.

אני אמליץ שוב על flylady.com. מצטרפים לרשימת תפוצה, מקבלים כל יום בדואל כמה משימות פשוטות וקטנות, זה מזכיר מאוד את ההתנהלות של בקי. אני בצעדים הקטנים של המתחילים: מתלבשת כל יום עד לנעליים, דואגת שכיור המטבח נקי, מטפלת בכביסה/תלייה/קיפול ובודקת אם יש מה לאכול לארוחת ערב. ואיכשהו, אפילו שאני לא עושה את שאר המשימות שהיא מציעה, הבית כבר הרבה יותר מסודר ונקי - היא אומרת, ובצדק, שסדר הוא עניין מדבק.

מתלבשת כל יום עד לנעליים? מה - אני בעונש?
אף אחד לא יוציא אותי (בבית) מהטרנינג-גרביים בשם ניקיון הבית!

טוב, אז אחרי שמאז ההריון שבו הייתי סמרטוט רציני, ואחרי הלידה שהייתי אחרי הלידה והכל נראה כמו אחרי נפילת סקאד, ישנו שיפור ואני אפילו יכולה לתרום מספר טיפים:

אם מנקים טוב ביום ראשון הסדר די נשמר עד יום רביעי. שמעתי את זה ולא האמנתי, אבל כבר כמה שבועות שגם אצלי זה עובד.
המים שנשפכים על הרצפה כשילדים עושים אמבטיה מספיקים בהחלט לשטיפונת קצרה, בזמן שהם משחקים להם שם.
הילדים עוזרים נורא בכיף כשעושים מזה משחק, למשל- תחרות שלהם נגד השעון. אני סופרת והם מסדרים, עד שאגיע ל-30 כבר כל המשחקים בקופסאות שלהם! ככה מסדרים את החדר תוך כדי הנקה שלווה, כמו שמגיעה לנסיך;-)
כלי איחסון נוספים!!! עוד גיגיות לכביסה, עוד סלסלות במטבח, עוד קופסאות לחלקי משחקים. מה שעושה את ההבדל, זה שלכל דבר יש מקום.
כשאני קמה בלאות לבוקר של נקיונות/כיבסות /בישולים וממש אין לי כוח וחשק, אני שמה מוסיקה קצבית וכייפית ומדמיינת שאני במכון כושר בשיעור אירובי;-)
כללים של "דד ליין". כמו: "לא הולכים לאכול ארוחת ערב עד שהבית פיקס" או "אני לא נכנסת לאינטרנט עד שאגמור עם הכביסה". נשמע כמו עונש אבל בהחט מדרבן.

ועוד כמה משלי, למרות שלא בחינוך ביתי:

אם הילדים מעוניינים שתהיו איתם בזמן שהם עושים אמבטיה (אם הם גדולים) או שאתם חייבים להיות שם, זה הזמן לקרצף את הכיור, או את השירותים (לא חייבים באקונומיקה), או לתת להם סקוץ' ושיקרצפו את הקרמיקה, אפשר אפילו עם סבון גוף. הם אוהבים את זה מאוד.
לא להשאיר כלים בכיור ובית מבולגן בערב. אין דבר מבאס יותר (לפחות עבורי) מלקום בבוקר לבית מבולגן. זה עושה אותי קצרת רוח.
לסדר את המיטה ברגע שיוצאים ממנה. יותר נעים לחזור אחרי צחצוח שיניים לחדר חצי-מסודר.

אגב, חבצלת, מי מנקה ביום רביעי???

לאף אחת פה אין כלב? עם הכל אני מתמודדת אבל עם השיערות של כלב והחתול- לא מצליחה.
כל הבית מלא שערות.
זה מעצבן.

יש לנו כלבה, (יותר נכון שטיח שדומה לכלבה, או ההפך) שמשירה המון שערות. בנוסף יש את הנשירה שלי עצמי.
אני מטאטאה (או מטאטאת?) את הרצפה (לצערי מקרמיקה שרואים עליה הכל) לפחות פעמיים ביום. אחרת זה פשוט מגעיל.

ריצפה,שטיחים, ספה, מיטה,...הלוואי שזה היה נגמר ברצפה.

שואבת כל יום, ועל הספה והמיטות אסור לה לעלות...

בשמת,
אכן רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה.

????
שפת אילמים, דומני שלא הבנת אותי.
התכוונתי, שאולי לגבי בקי טעית, אבל לגבי עצמך - שיפרת לך את החיים.

אין לי כלב...שגית, אף אחד כמובן לא מנקה ביום רביעי:-) אבל אז הבית מבולגן רק ביום חמישי כי בשישי אנו תמיד עושים נקיון יסודי.

שלום לא יכולתי להתאפק רפרפתי על פני כול הסיפורים השונים,
אבל מה שרציתי באמת זה לספר איך אני מנקה את הבית!
אז ככה:
מהבוקר ובמשך היום אני רק מנקה דברים דחופים,
למשל שאריות אוכל שנפלו על הרצפה ומשטחי אוכל ושולחנות שצריך לאכול עליהם שוב יותר מאוחר מנגבת בסמרטוט.
בערב לפני שהילד נכנס לישון ב 20:30 בערך בעוד הוא בסלון אני אוספת את הצעצועים לסלים,
מזיזה רהיטים למצב מקורי,מסדרת לו את החדר למצב שינה,מכינה לו בקבוק משכיבה לישון,ואז מטאטאה את כול הדירה (82 מ"ר,לא צחוק) כולל שטיחים בסלון.
מרתיחה מים ,שיהיו ללילה.
מתיישבת בסלון רגל על רגל ורואה טלויזיה או גולשת באינטרנט עד שהולכת לישון,
האדון חוזר מהעבודה ב 23:00 בערך, עושה כלים ובקבוקים(הוא טוען שהוא עושה הכול בבית הזה),
וזהו בבוקר אנו מתעוררים לבית פחות או יותר נקי,פעם בשבועיים עושים שטיפה רצינית כול הבית,
מאחר שאין לנו וילון בחדר האמבטיה אז היא נקייה כי אנו סוחבים מים כמה פעמים ביום.
כביסה מקפלת מייד לאחר שיוצאת מהמייבש כדי שתהיה נקייה ומגוהצת,גיהוץ זה דבר מיותר לחלוטין מי שמגהץ פראייר.
מכינה תמיד דברים מראש למשל:כשהילד יושן בצהריים מכינה התיק ליציאה,כולל אוכל.(מים +אבקה בקופסא)
מדליקה את הדוד,ומכינה בגדים בצד.מכינה את ארוחת הצהריים ושמה על השיש בקופסא,כך כשהוא מתעורר לא צריך להילחץ הכול הולך חלק.ונשאר לי פנאי לבהות בו או בטלויזיה באופן חדגוני ולגנוב קצת מנוחה.
כשהילד(שנה וחודש) היה פצפון,היינו מכינים בקבוקים גדולים של 300 מ"ל פורמולה או חלב אם מראש במקרר,
ואז בלילה שופכים לבקבוק קטן ומחממים,וגם בקיץ היה לי "טריק",בשקלול עים הטמפ' הגבוהה שיש בחדר בלילות הקיץ החמים,
הייתי שמה כד פלסטיק קטן עם מים קרים וקרח ובתוכו את הבקבוק,ועד שהוא היה מתעורר בשתיים שלוש לפנות בוקר המים עים הבקבוק היו מגיעים פחות או יותר לטמפ' החדר,וכך זה היה מונע טיול מטושטש למטבח...
מה שכן אין יום שבו אני לא רוטנת כלפי האדון הנכבד שאני לא עוזרת בית ושירים את הבגדים שלו מן הרצפה..למה הם לא מרימים את הבגדים שלהם מהרצפה?!!

שפת אילמים, אהבתי את מה שכתבת.

רציתי לשתף אותכם במשהוא ,
אולי יש לכן איזשהם תובנות בעניין...
אני אמא לבן שנה וחודש,ואני בקשר עם עוד אמא שהבן שלה באותו גיל,מאחר והבנים שלנו לא הולכים לגן ואנו שכנות פחות או יותר
סימנו אחת את השנייה "כחברות".
מה אני אגיד לכן..היא כול כך לא מאורגנת בלתי אפשרי ממש להיפגש איתה בפועל!
היום היא מצלצלת אליי קבענו שהיא תבוא אליי,היא אמרה "שהבן שלה הלך לישון אתמול ב12 בלילה,והוא עדיין לא התעורר..(17:00 בערב),
והיא לא יודעת מה לעשות".אמרתי לה שתעיר אותו...כאילו..
הבית שלה כול כך הפוך בקבוקים על הרצפה,עצמות ואוכל של הכלב על השטיח,לכלוך ואבק מצטבר על הפאנלים ובקבוקי זכוכית מתגוללים על הרצפה..
הבן שלי הכניס לפה את העצם של הכלב,וגם הלך למטבח ואכל מהאוכל שלו!,היא בקושי מוציאה את הבן שלה מהבית,היא לוקחת אותו בבקרים לגינה אבל גם לא כל יום,הוא לא רואה ילדים בגילו בכלל,היום הם הגיעו באיחור של שלוש שעות,והבן שלה בכה כול שתי דקות רץ אליה בוכה,
הבן שלי היה מאושר מהעובדה שיש עוד תינוק בסביבה ובא אליו עים צעצועים מחייך לא מבין מה קורה,מחזה לא נעים.
היא לא יורדת ממנו הוא בוכה שנייה היא מייד נלחצת ומנסה לרצות אותו.
לדעתי הוא פשוט עצבני כי אין לו סדר יום קבוע והוא לא יודע מי נגד מי.דווקא תינוק מאוד אינטליגנטי ויפה .
עקב העובדה שהוא הולך לישון בשעות מטורפות הוא אוכל בשעות לא סדירות ובכלל בזמן שהוא ער הוא רק רואה טלויזיה וסגור בבית.
דווקא יש לה עזרה היא גרה עם אמא שלה שמוכנה לשמור עליו,אבל לדעתי אין לה כוח להכניס אותו לשגרה ממניעים אנוכיים,
(כי היא רוצה לקום מאוחר).
הבעייה היא שאני מתה לכוון אותה ולהציע לה עיצות,אבל לא נעים לי..מה אתם אומרות?

את יודעת, אמא מעשנת, זה נשמע לי כאילו האמא שאת מתארת סובלת מדיכאון.
זה יכול להיות?
אם כן, אז היא צריכה עזרה וטיפול. אבל אני לא יודעת איך את יכולה לבדוק אם באמת כך ואם כן, איך להגיד לה שאת חוששת שהיא סובלת מדיכאון שלאחר לידה וזקוקה לטיפול. בעניין זה אולי אחרות יתנו עצות. לי יש רק חשד כבד לפי מה שאת מתארת על האמא, על הבית ועל התינוק.

בשמת היי,
מה אני אגיד לך דווקא על דיכאון לא חשבתי,כי היא לא "כבדה",או עצובה.
היא פשוט לא מתפקדת מאיזשהיא סיבה.
מה שמוזר בכול הסיפור שהיא גרה עם אמא שלה באיזור יקר בגוש דן,
לא חסר להם,ובכול זאת הבית מזוהם.
לפני כמה זמן היא סיפרה לי שהיא ואמא שלה הלכו לישון בסביבות 22:00-23:00 והבן שלה היה בסלון שיחק,
ובאחת בלילה כשהוא היה עייף הוא בא למיטה שלה לישון...היא הייתה מאוד גאה בו..הוא בן שנה וחודש..

גם אני הייתי שמחה אילו ילדי היו משחקים בסלון, אנחנו היינו הולכים לישון ב 10, והם היו מצטרפים אלינו כשהם רוצים. אני גם מנמנמת לפעמים בצהריים, כשילדי משחקים בסלון או לידי, ומאושרת כשזה מצליח לי!

בני כמה הילדים שלך?

שליחה על ידי בשמת* » 01 מרץ 2003, 19:10

היא פשוט לא מתפקדת מאיזשהיא סיבה
זה הסממן הכי בולט של דיכאון שלאחר לידה.

כל הכבוד רז

את מקבלת עזרה מהאחים שלך?

תשמעי, אם יתחשק לך מתישהו לעשות מזה קריירה קטנה, בפרדס חנה תמיד מחפשים מנקות סבביות.
>ורד רצינית ביותר, במיוחד לאור העובדה שידוע לה שהמנקה שלה לא תישאר לנצח<

ביום חמישי אני מנקה את הבית. את הטלבזיה אני מנקה בנייר ויוה. את ריצפתנו אני מנקה בסמרטוט ומגב.
את השולחנות אני גם מנקה בנייר ויוה את הרצפה אני מטאטאה במטאטא הקטן שלי.

שלום טליה, איזו חמודה... ד"ש ונשיקה ממני.

תודה רבה.

מעניין אותי הקשר בין רמת הניקיון של ההורים לזאת של הילדים. יש קשר?
לי יש אמא שעד גיל די מבוגר הייתי משוכנעת שהמטאטא ממש צומח לה מכף היד. אפפעם לא ראיתי אותה בלי.
אני לעומת זאת גדלתי להיות אחת שלא רואה אבק (אמנם התפרנסתי קצת מלנקות בית של אנשים אחרים כשהייתי סטודנטית אבל בחלק של האבק הייתי פשוט זוכרת איפה ניגבתי ואיפה לא. זה נראה אותו דבר לפני ואחרי). לכלוך לא מפריע לי.
מפריע לי כשיש על הרצפה דברים שנדבקים לרגלים (בחורף זה נהדר כי אני הולכת עם נעליבית)
מפריע לי כששטיפות הכלים הקטנות שלי בזמן שאני מחכה שמשהו יקרה על הכיריים לא מצליחות להעמיק ולהגיע לתחתית הכיור וכל הזמן מצטברים מעל כלים חדשים. זה מפריע לי רק בגלל שלמטה בבוץ המתהווה מחכה לו הקולפן של הירקות שאני צריכה (עם הזמן למדתי שלקולפן אין מה לחפש בכיור אבל גם זה לקח זמן).
אני נורא אוהבת לדרוך על רצפה אחרי שטיפה. יש 5 דק' בשבוע שאני נהנית מזה. ה5 דק' אחרי שהעוזרת הולכת (ואם כבר מדברים על עוזרות, מה הקטע שלהן עם כלור? למה הן לא מרגישות שנקי אם הן לא שפכו איזה 2 ליטר כלור והעיניים שלהן אדומות מהאדים?).
נורא מסקרן אותי מה יהיה עם הגמדה.
כרגע היא מתפקדת נהדר כשואבת אבק (היא אוספת עם הפה את השערות של הכלב ושל ההורים שלה מהשטיח) אבל
איך היא תהיה כשהיא תהיה גדולה?
כשאמא שלי באה לבקר היא כמו מרי פופינס כזאת. תוך כדי שהיא שואלת מה נשמע היא מרחפת לה ברחבי הבית עם מטאטא (שאין לי מושג איפה הוא נמצא) עד שמצטברת ערימה יפה של לכלוך שלא ידעתי על קיומו. בדרך היא מספיקה לקפל את הכביסה ולהגיע לתחתית של הכיור (היא משאירה אותו נוצץ, מיותר לציין...ומוצאת את הקולפן שלי בדרך.)
אני ישנה על מצעים עם סימני פליטות מהיום אתמול ושבוע שעבר ומורידה את הסדינים רק כשחסרים לי פריטים כדי להשלים מכונה או כשהגמדה עושה עליהם הרבה פיפי (אלא אם כן היא עשתה מספיק מזמן וזה כבר התיבש ושכחתי)
אוי אני כזאת לכלוכית
איזה מין חינוך לנקיון תקבל הבת שלי?

עוגיה,
חינוך בריא.
D-:

היא פשוט לא מתפקדת מאיזשהיא סיבה.
אמא מעשנת מידי פעם, מעניין אותי אם בדקת עם השכנה שלך לגבי מצבה - האם תמיד היה כך או שזה דכאון אחרי לידה. חלף קצת זמן, ואם אכן כך היה יכול להיות שהבית נראה כבר אחרת. (בהתאמה לשיפור במצבה של האם). לא ברור לי לגבי הסבתא - אם היא גרה בבית איפה המקום שלה בכל הסדר/בלאגן?

_אבל לדעתי אין לה כוח להכניס אותו לשגרה ממניעים אנוכיים,
(כי היא רוצה לקום מאוחר)._
יש אנשים שהשיגרה שלהם היא לקום מאוחר וללכת לישון מאוחר. זה לא בהכרח סותר סדר יום. סדר היום יכול פשוט להיות מאורגן אחרת.

מה הקטע שלהן עם כלור?
אולי הן מכורות?

מה הקטע שלהן עם כלור?
אם שופכים הרבה כלור זה חוסך הרבה שיפשוף.

לפני כמה שבועות הבאתי לעוזרת כמה תכשירים של TIDY. אמרתי לה - זה יותר בריא בשבילך, לידיים, לריאות. באמת אני קצת משתעלת לאחרונה היא ענתה ולקחה.
אחרי שבועיים היא אמרה לי - צריך לקנות כלור. והחומרים שאלה שהבאת - הם קצת עדינים מדי (ר"ל - הם לא מצליחים להוריד מהסיר כתמים ששום תכשיר אחר לא יוריד)
ואחרי שבוע פגשתי אותה בתוך ענן של כלור (היא מצאה את הגלון החדש!) והיא אמרה בהנאה: עכשיו מריח נקי.

כן. נראה לי שזאת התמכרות.
(ויש גבול כמה אני יכולה לתקן עולם. שתהרוג את עצמה עם הכלור, היא ילדה גדולה)

עוגיה - יש לך סיגנון מגניב. שמחתי מאד לקרוא.

עוגיה! תענוג לקרוא את התיאורים שלך. אני מזדהה עם סגנון הניקיון שלך, אכן בחורף יותר כייף...
אני ניפטרתי מהעוזרת שלי לפני שבועיים ומאז הרצפה לא נשטפה. רק טאטוא קל פה ושם. מתסכל אותי שאני לא מנקה ומצד שני- אני לא מנקה.

אנחנו העפנו את החומרים האיומים האלה מהבית ועוזרת אף פעם לא היתה ולא תהיה כנראה ומי שעושה ספונג'ה זה הגבר בבית כשהוא מרגיש שהוא כבר לא יכול יותר עם הריצפה במצב כזה.

וואו, היה פשוט מגניב לקרא את כל דף .
החזרתם לי את הביטחון העצמי, אני בסדר.
הבית שלי נראה כאילו הוא עבר איזו הפגזה קטנה, צעצועים בגדים נעלים וכו'...
אני מנקה אזור א' מסיימת עוברת לאזור ב' א' מתלכלך שוב וכך הלאה בסוף היום אני מרגישה שכל היום רדפתי אחרי הזנב של עצמי.
מותשת עם בית לא מסודר.
טוב לדעת שלא המצתי את הגלגל.
ותודה על כל הטיפים פשוט עשיתם לי את היום.
חייכתי לעצמי והייתי פשוט שלווה עם מה שאני מספיקה ועם מה שאני לא מספיקה
תודה
קטרין

בימים האחרונים גיליתי שדווקא עם אור (בן שנה וחצי) אני מגיע לעשות דברים שהמון זמן, גם לפני שהוא נולד, לא הגעתי לעשות.
השבוע, למשל, ניקינו ביחד את החלונות. הורדתי את החלונות, השפרצנו עליהם ביחד נוזל ניקוי, וניקינו ביחד עם נייר מגבת. הוא היה מרותק לאורך כל התהליך, מה שמעלה אצלי את התהייה על מה נעבוד בשבוע הבא

איתי,
האחיין שלך, בן החמש, שטף היום כוסות זכוכית - ביוזמתו, בלי עזרה ובלי השגחה.
התוצאה: כוסות נקיות, כולן שלמות! (ושלולית ענקית על השיש מסביב, על הרצפה ועל בגדיו...)

אחד המירמורים שלי מהילדות הוא שאמא לא נתנה לי לשטוף כלים, ובי בערה התשוקה לעשות את זה.
מאז לא נגעתי כמעט בכלי עד שגרתי לבד.

התוצאה: כוסות נקיות, כולן שלמות!
אני מבין שהוא מוכן לעבור לשטיפת כוסות קריסטל מיוחדות ליין (כאלה שאם עושים עליהן "פוו" הן נשברות

)

אני לא מעיזה לנסות, ואני לא שואלת את אמא שלו מה הוא עושה בבית... אבל לפי השליטה שלו בתנועות הקטנות - יתכן שהוא כבר כשיר לזה.

בקשר למה שאמא מעשנת כתבה על החברה שלה....
אז גם לי יש איזו חברה כזו שנורא בלאגן אצלה וכל פעם שהיא מנסה לנקות זה כאילו מין פרוייקט עצום(כאילו, מה כבר הסיפור בלמלא דלי עם מים וקצת נוזל ניקוי ולשטוף?)
אני חושבת שיש פשוט טיפוסים מעופפים כאילו ויש מקורקעים יותר. והנקיון נגזר מזה.
ואולי אני טועה גם.

נועה הדרומית, תקראי אצל פליי ליידי ותביני יותר מה מתרחש בלבן של אלה שעושות מזה "פרוייקט".

אז גם לי יש איזו חברה כזו שנורא בלאגן אצלה וכל פעם שהיא מנסה לנקות זה כאילו מין פרוייקט עצום
נו, כי זה פרויקט!
צריך:
לקחת דלי (איפה הילדים זרקו ותו לעזאזל?)
לשים בו מים (הכיור מלא כלים, העוזרת מילאה את הכיור-שירות בבקבוקים של חומרי ניקוי)
להוסיף חומר ניקוי
למצוא סמרטוט שאינו מלא בפיפי
למצוא מגב (הילדים)
לפנות את הרצפה מכל הבלגן
ועכשיו - זה באמת לא סיפור.

כן, זה בהחלט ענין של אופי.

גילה- (-:
<נועה הולכת לדף של הליידי. נפגש אחר כך>

................................<ייקח לי ערב שלם לקרוא את הדף ההוא. וואו.>

איך יכול להיות שאין שום גבר שמוטרד מהשאלה הזו, איך מנקים בחינוך הביתי ?
אולי אין גברים בחינוך הביתי ?
אולי הם לא מנקים ?
אולי הם לא מוטרדים ?
אולי זו לא הבעייה שלהם בכלל ?
כמה חבל...

מאוכזבת, אצלנו בעלי עובד בעבודה ניהולית תובענית (אולי טובענית?) וחוזר הביתה גמור, אין לי לב לבקש ממנו לעשות משהו בבית, בכל זאת בלי המשכורת שלו כל הסיפור של חינוך ביתי לא היה אפשרי, אז אני ממש לא רוצה שהוא יעדיף בית כמו לכולם, שהילדים הולכים למסגרות השונות והוא זוכה לקצת שקט...
מידי פעם הוא עוזר במקלחות של הילדים אבל אם הוא לא רוצה אני לא מתעקשת, (לזכותו אומר שהוא מטפל בגינה, בנה פרגולה, דברים שאני ממש לא הייתי עושה)
אם בחרתי להיות בבית, אז אני צריכה לעמוד אחרי בחירתי, וזה לא שאני מהמתקתקות, אבל אני לומדת ואולי יום אחד שטיפת רצפה כבר לא תהייה פרוייקט.
(חוץ מזה שאני תמיד שוטפת בלילה כשהבעל והילדים ישנים, ואז זה הרבה יותר מהר).

_איך יכול להיות שאין שום גבר שמוטרד מהשאלה הזו, איך מנקים בחינוך הביתי ?
אולי אין גברים בחינוך הביתי ?
אולי הם לא מנקים ?
אולי הם לא מוטרדים ?
אולי זו לא הבעייה שלהם בכלל ?_

אצלנו התגבשה לה חלוקה פחות או יותר קבועה, אני מנקה את הדברים שדורשים תשומת לב (ושאני מעדיפה שיעשו כמו שאני אוהבת...) כמו שירותים, אבק וכו'.
הספונז'ה וכל סוגיית הרצפה והשטיחים - עליו.

אבל גם בתוך זה אנחנו יודעים להתגמש בהתאם לצורך וליכולת ההדדית. בכל מקרה, אני דואגת ליידע כשמשהו מפריע לי מבחינת נקיון ובכלל, וכשמדברים על הדברים, יותר קל לקחת חלק !

איך יכול להיות שאין שום גבר שמוטרד מהשאלה הזו, איך מנקים בחינוך הביתי ?

מאוכזבת, אצלנו שנינו מוטרדים, רק שאני מדברת וכותבת על זה והוא לא! (-:
וברצינות, לא רק בנקיון זה ככה. בתחומים רבים, נשים צריכות לדבר ולכתוב את זה, גברים הרבה פחות. לא ניתן להסיק על חלוקת המטלות מתוך מספר הגברים והנשים שפעילים בדף. הנה תראי את שלמה למשל, מדבר על נקיון, אבל של הנעליים שלו! למה על הבוץ שהן עשו בכל הבית הוא לא רוצה לדבר? כי יש מי שינקה, נכון? כי הוא חושב שיש לו פה משרתים! כי הוא חושב שהוא התחתן עם אמא שלו! ובטח הוא אפילו לא בחינוך ביתי וכבר מתנהג ככה!
(במילים אחרות, יכול להיות ששלמה עשה עכשיו את כל הבית פלוס פאנלים עם שלושה ילדים על הכתף, אבל הצורך שלו בשיחה על זה הוא אפס. תגידו לו איך לנקות את הניו באלאנס או שתעזבו אותו בשקט לקרוא עיתון בשירותים.)

איך מנקים בית ומסדרים בית

כבר קראת את כל הדף?

קראתי את כל הדפים אבל תשובה מוגדרת לא קבלתי.

אוי, מחקתי את שלמה, ורק אחכ ראיתי שהתייחסו אליו. מה, לשחזר אותו ?

מה, לשחזר אותו ?
כן, בבקשה.

איך מנקים בית ומסדרים בית
קודם כל מארגנים את הבית כך ש לכל דבר יהיה מקום קבוע משלו . זה הדבר הכי חשוב.
כשאת או אתה באים לסדר ולנקות, יש להתחיל קודם כל בלהחזיר הכל למקום. אם אתה חי בבית גדול מאד מוטב לא לנסות לטפל בכולו בבת אחת.
אז נניח שאתה הולך על המטבח הסלון וחדר שינה אחד:
יש לסדר את הסלון כך שלא יהיו שם דברים שלא קשורים אליו. כריות יעמדו יפה על הספה, השטיח ריק מצעצועים או ציוד אחר, כיסויי הספה מנוערים ומתוחים. השולחן ריק מציוד. נקה את השטיח עם מטאטא מתאים או שואב. גלגל אותו. הרם כל דבר שזרוק בסלון ושאל את עצמך אם יש לו מקום. אם אין, שאל את עצמך אם אתה אוהב אותו ואם לא למה אתה מחזיק אותו. אם אתה חייב להחזיק אותו, קבע לו מקום.
לך אל חדר השינה, סדר את המיטה או החלף מצעים, הרם כל דבר שלא שייך ושים במקומו, בכביסה המלוכלכת או בארון אם זה נקי. אם זה נלבש כבר אבל עדיין לא מלוכלך קבע קולב או כסא עליו תניח בגדים לשימוש חוזר והנח אותם רק שם. החזר ספרים למקום, והעמד אותם ישר שיהיה נעים בעין. עבור עם מטלית לניקוי האבק ממדפים ומכשירי חשמל בחדר השינה ובסלון. טאטא את חדר השינה והסלון. החדרים כעת מוכנים לשטיפה. תוכל לשטוף אותם עכשיו או כשתסיים עם המטבח ואז לשטוף הכל ביחד. להמשיך?

ובכן, יש לנו סלון מסודר מוכן לשטיפה, וחדר שינה מסודר מוכן לשטיפה.
גש אל המטבח. שטוף כלים, הרם הכל מהשיש, זרוק כל מה שנראה שלא תשתמש בו. שפוך בכיור הריק חומץ או חול לניקוי או כל מלבין אחר. שפשף והנח עם החומר. נקה את השיש עם סקוץ' וחומר ניקוי , נגב במטלית ויבש עם מגבת. נקה את הברזים והברק עם מגבת. שפשף שוב את הכיור ושטוף אותו. אפשר לעבור עם מגבת יבשה גם בתוך הכיור, זה יגביר את האהבה שלך אליו. נקה את שולחן האוכל, הרם כסאות, טאטא, הוצא את הפח שימתין לך ליד הדלת, פתח חלונות, שטוף את כל החדרים שניקית וצא לזרוק את הפח בזמן שהרצפה תתייבש. סחט את הסחבה והנח לייבוש, רוקן את הדלי ליד עץ והנח ליבוש.

אני רוצה להסתייג מהתיאור הזה:
הוא לוקח בחשבון שמנקים את כל הבית במכה אחת, אף אחד לא אוכל במהלך הניקיון, והילדים לא בסביבה.

בתום התיאור צריך יהיה לעשות התאמות, לחלק לחלקים שניתן לעשות ביניהן הפסקה (בשביל ארוחה, הרדמה, תשומי, ואולי טיול התאווררות)..

ומה לגבי כביסה יבוש ותליה בימים גשומים?

תבשיל את צודקת כמובן. האמת שהיתה לי תוספת הבהרה לגבי נקיון כשיש ילדים מסביב אבל היא נמחקה (אולי מישהו עם זיקה חזקה לחינוך הביתי כמוך אבל קצת יותר עצבני...שקלט שהתיאור לא מתאים לדף ... (-: )
בקיצור, התיאור הזה אכן מתאים למצב בו יש לך איפה לאפסן את הילדים לשעתיים, ואז את מתקתקת את הבית ללא הפרעה.

ומה לגבי כביסה יבוש ותליה בימים גשומים?
פלוני אלמונית, אתה מתכוון עם ילדים או בלי? ומצא חן בעינייך ההסבר שלי? עוזר לך? זרוק איזה עצם. יכולתי לעשות פאנלים בזמן שכתבתי לך.

שטוף את כל החדרים שניקית
את יכולה לפרט את החלק הזה?

ומה לגבי כביסה יבוש ותליה בימים גשומים? יש את המתקנים האלה לתליית כביסה שאפשר להציב בתוך הבית.
בחדר מחומם הכביסה מתייבשת די מהר וגם תורמת לחות לאוויר.

<בירושלים ההסקה נפלאה במיוחד וזה עובד מצוין. >

את יכולה לפרט את החלק הזה?
את מתכוונת לפרט את תהליך שטיפת הרצפות?

_שטוף את כל החדרים שניקית
את יכולה לפרט את החלק הזה?_

טרה, כמו שאומרת פלייליידי-
"אין דרך אחת נכונה לעשות את זה. את לא חייבת לעשות את זה כמו שאמא שלך הייתה עושה, העיקר שתעשי את זה".
הדרך שלי - דלי עם מים וסבון, מגב עם סמרטוט, טובלים ת'מגב, עוברים על כל החדרים, סוחבים את המים במגב, ובסוף עוברים עם סמרטוט נקי, רטוב אך סחוט היטב.
אני משתמשת בנוזל הניקוי הכללי של טיידי או אקובר כדי לא להתבאס על זה שחלק מהסבון, מן הסתם, נשאר. לפעמים אני גם עושה את אותו דבר רק בלי סבון.

הנה שלי:
בית נקי הוא עדות לשעתיים של הוצאת עצבים.

תודה רונית. זו גם הדרך שלי, רק לרוב בלי סבון. התמהמהתי בתשובה כי חשדתי שטרה מסתלבטת עלי.

אני מתכוונת כביסה יבוש ותליה עם ילדים

פלונית ההסבר שנתת לי מצא חן בעיני ורק שאצליח לישמו

התמהמהתי בתשובה כי חשדתי שטרה מסתלבטת עלי.

וואללה, אתמול אחרי שכתבתי עלה לי גם חשד כזה, והתפדחתי שנתתי תשובה רצינית

.

אני מתכוונת כביסה יבוש ותליה עם ילדים
מה הבעיה? כמה זמן לוקח להכניס כביסה למכונה?
או לתלות כביסה? ולא קורה כלום אם לא תולים הכל באותו רגע אלא בהפסקות. והילדים גם יכולים לעזור.

תפרט/י מה בדיוק הקושי.

אני? מסתלבטת?
פשוט זה החלק הכי מעצבן, אז זו לא חוכמה לכתוב אותו בשתי מילים, כשכל השאר כל כך מפורט.

פשוט זה החלק הכי מעצבן

כן, יש איזו מועקה שמתלווה לזה, אבל זה קשור בעיקר להתניה תרבותית, זה לא שאובייקטיבית יש בזה משהו יותר מעצבן. בגלל זה גם הציטוט הזה של פלייליידי עזר לי, כי הבנתי שאני לא היחידה שמסתבכת עם זה, ושזה רק עניין של לשחרר את הפרפקציוניזם (כרגיל).
כדי להתגבר על המועקה- לי עוזר לשים מוזיקה, להפעיל טיימר על, נגיד, עשר דקות, אבל זה תלוי בגודל הבית (הטיימר מכניס לקצב).
משהו שעזר לי לשנות את נקודת ההתייחסות לספונג'ה- פעם באיזה ספר שקראתי לשטוף את הבית יחפה הופיע ברשימה של דברים בעלי איכות מרפאה.
מדי פעם כשאני עומדת לשטוף את הבית ומרגישה את המועקה הזו בלב, אני נזכרת בזה, ומשנה את ההתייחסות שלי אל השטיפה- לא מטלה שחייבים לעשות אלא תרפיה, משהו שיעשה לי טוב.

לפעמים מרגיש לי שאני קמה לנקות את הבית כדי לעזור לעצמי לנקות המון "לכלוך" שהתיישב עליי וקשה עליי למצוא את הגרעין הפנימי שלי...
כמו שגם אי סדר בבית מתחיל להטריף אותי רק כשאני מרגישה שאיבדתי את המיקוד ושאני מתפזרת למליון כיוונים...

איך מנצלים את הזמן בצורה טובה?

הקושי הוא למצוא זמן לקפל עם שני ילדים היפראקטיבים.

הקושי הוא למצוא זמן לקפל עם שני ילדים היפראקטיבים
אז אולי כשהם ישנים? אני בד"כ מקפלת בשעות מאוחרות, לפעמים תוך כדי צפייה בטלוויזיה.
יש עוד מישהו בבית שיכול לעזור בקיפול? (אבא....?), או לחילופין להיות עם הילדים כשאת מקפלת?

ואיך מנצלים את הזמן לעשיית דברים?

תעני לי כובסת דווקא התשובות שלך מאוד מעודדות.

ואיך מנצלים את הזמן לעשיית דברים? איזה דברים?

התשובות שלך מאוד מעודדות. אני שמחה.

כובסת הכוונה ניצול הזמן לעשיית דברים בבית.

לאיזה זמן את מתכונת?
הזמן שנמצאים בבית עם הילדים? פשוט לקום ולעשות.

פשוט זה החלק הכי מעצבן
וואללה? החלק הכי אהוב עלי...

איך עושים את זה למשל כשאני פשוט חייבת (לנשמה שלי) לשטוף את הרצפה והקטן מיילל?
אני קניתי מגב שבחנות חתכו לי אותו לגודל של הילדה, אז גם יש שני מגבים בבית וגם אחד מהם מתאים לילדים.
אני נותנת לקטן את המגב וגם סמרטוט, ש"יעזור".
אני מדקלמת לעצמי בלב כל הזמן את מה שפליי ליידי אומרת, שזה לא צריך להיות מושלם.
גם נקיון שנעשה לא-כמו-שצריך עדיין מברך את המשפחה.
אני מצליחה לנקות יחד איתו בצורה שלא מעליבה אותו.
אגב, גם אני משתמשת במים בלבד או במים עם קצת נוזל ניקוי כללי של אקובר.
למשל, אם לשנינו יש מגב עם סמרטוט רטוב נעבור שנינו על החדר.
אחרי זה אני אסחוב עם המגב, ואשאל אותו אם גם הוא רוצה לסחוב. הוא עושה בדרך כלל חלק קטן ואני סוחבת מסביב.
כשאני לא משקיעה ועושה ניקוי מאוד מזורז (משתדלת שבכל שבוע יהיה מקום אחד שמקבל טיפול שלם, וכל השאר - פחות), אז אני לא עוברת אחר כך עם סמרטוט סחוט היטב. אני סוחבת מאוד יסודי.
את הליכלוך שמצטבר בסחיבה אני אוספת עם חתיכת טישו, לעתים קרובות נייר מגבת או טישו ששלפתי מסל הניירות או מהשולחן (משומשים שעוד לא הגיעו לפח, לא במצב סופני). זה חוסך טינופת על הסמרטוט ובתוך הדלי שלי, שככה מחזיק לכל הבית.
בזמן האחרון משתמשת במגב בתור מטאטא לאסוף את האבקים:
מרטיבה אותו וסוחבת יסודי על יבש, בלי סמרטוט, וככה זורקת את האבק וכו' לפח עוד לפני שמתחילה השטיפה.
חוסך הרבה מים, וגם טינופת רטובה.

אני מאוד משתדלת להכניס את עצמי לשיגרה של ניקוי הבית כל שבוע ביום קבוע (אצלי: יום חמישי), כי אני מרגישה שהשיגרה תשמור עלי מאופסת. שמתי לב שכשאני עושה את הדברים בזמן וכשהבית בעצם לא מספיק להתלכלך באמת זה הרבה יותר קל, וגם אני צריכה פחות כוחות נפשיים להרים את עצמי בשפכטל כדי לעשות את זה.
כאילו, אם אין שיגרה קבועה אז את צריכה להחליט באופן מיוחד: היום רוחצים את הבית.
אם "תמיד רוחצים את הבית ביום חמישי" אז זה ברור לך: הגיע יום חמישי, רוחצים. משהו נפשי משתחרר, ואת מוצאת את הדרך לעשות.

כביסה בחורף:
המתקן המתקפל שבתוך הבית (אצלנו עומד בסלון, ואכן כשנתחיל לחמם הוא גם יתרום משמעותית ללחות בבית).
זה מצויין במיוחד עם תינוקות או ילדים במנשא, כי קל לשים אותם במנשא ולתלות או להוריד. ככה הייתי מרדימה את התינוקות כשהיו לי.
אני לעתים קרובות מקפלת בשלבים.
נגיד, באה למתקן, שולפת רק את הגרביים של הינוקא, מקפלת, שמה במקום, הולכת לשים סיר תפוחי אדמה על האש.
עוברת שם אחרי כמה זמן, שולפת כמה דברים, מקפלת, משאירה על המתקן, הינוקא מבקש לינוק.
הנה עכשיו אקום מהמחשב ואלך לקפל כמה דברים.

אם תגידי מה הבעיה בקיפול הכביסה, אולי יהיו לי רעיונות.
בכל אופן, בבית עם ילדים קטנים, צריך לקחת בחשבון: הפסקות מרובות, עבודה בחלקים, ויצירתיות בלתי נלאית - לשתף את הילדים בכל מיני דרכים וצורות, כל ילד לפי טבעו.
למשל, הינוקא אוהב לעזור. אז אני נותנת לו בגד שלו עם משימה להביא אותו לחדר השינה. הוא הולך ברצון, ואני מקפלת בזמן הזה עוד שני פריטים (הבית פיצפון) ומספיקה להדביק אותו ולעזור לו לשים במקום, ואז חוזרים למתקן.
זה גם חדר כושר... פעילות הליכה מרובה...
(-:

לגבי קיפול כביסה. אני הפכתי את זה לסוג של אומנות (עבורי).
אני תולה מסודר. הכל מתוח, לא מקווצץ'. כשמורידים אחרי תליה כזו, הרבה יותר קל לקפל ויוצא מגוהץ למדי.
גיליתי שעם ילד במנשא גב הרבה יותר קל לקפל על מתקן הכביסה ולא להוריד לסל כביסה ואז לשבת ולקפל (אצלנו מתקן הכביסה בחוץ).
מקפלת לכל ילד בנפרד. כל המכנסיים, כל החולצות ועד התחתונים והגרביים. הולכת מיד לשים בארון. אצלי זה עקב-אכילס. שונאת לשים בארון. אם אני שמה מיד, חסכתי לי מצב שהכביסה עומדת כמה ימים בסל הכביסה הנקיה.

הגדולים יודעים כבר לשים את הבגדים שלהם בארון לבד. הם אפילו שמחים לעשות את זה. אני עושה להם ערמות, ממויינות לפי מכנסיים חולצות וכו' והם באים לשים במקום. כבר חסכתי לעצמי שני ילדים.

אגב, קניתי מתקן כביסה לתחתונים וגרביים. מין קולב, מלא אטבי כביסה. אני תולה את הגרביים בזוגות ואז כשהם מתייבשים, צ'יק צ'ק מקפלת לכדור ולא צריך לחפש זוגות. המתקן פתר לי בעיה של מקום לתלית הגרביים-תחתונים. אם התרשלתי בעניין הזוגות אני נותנת לקטנה לחפש לי זוגות.

אני מדקלמת לעצמי בלב כל הזמן את מה שפליי ליידי אומרת, שזה לא צריך להיות מושלם.
לגבי שטיפה -
אם לא צריך להיות מושלם...רוצה לנסות להציע.... ככה בשקט שאף אחד לא ישמע....

^{אפשר לפעמים רק להעביר סמרטוט.}
^{פעם אחת סמרטוט סחוט עם מים חמים.}
^{מה שנקרא: בקטנה.}

<דברי כפירה>

_אפשר לפעמים רק להעביר סמרטוט.
פעם אחת סמרטוט סחוט עם מים חמים.
מה שנקרא: בקטנה._

חברה שלי עושה את זה הרבה. מטאטאה או שואבת את הרצפה ואז סמרטוט לח.
הבית שלנו הוא בית עץ ועליו אריחי קרמיקה. אסור לשפוך מים בכל מקרה והסמרטוט צריך להיות רק קצת רטוב. לא יותר.

אני מצליחה להביא את עצמי לשטוף את הבית רק אם אני מצפה לאורחים. (בדרך כלל לכבוד יוחנני ת

)

דווקא עם הכביסה ממש אין לי בעיות. אני אף פעם לא מורידה מהחבל בלי לקפל. גם אם המתקן בבית. אני שולפת את כל מה ששייך לאותה ערימה בארון, מקפלת ומניחה על המתקן, ואז לוקחת לארון. לקטנה ממש לא מפריע שאני עם הכביסה אם אני ליידה בבית והיא משחקת. בימים לא גשומים זו ממש לא בעיה, כי היא משחקת בחוץ ואני בינתיים עם הכביסה. ליד החבל יש מגלשת פלסטיק קטנה ועוד צעצועים שיכולים להישאר בחוץ, וזה מעסיק אותה בדרך כלל.
בזמן האחרון בכלל פיתחתי תחביב של תלייה לפי סוגים. גיליתי שבדרך כלל אני תולה כשיש לי זמן, בניחותא בשמש, אבל ההורדה היא יותר בקוצר זמן, כשאני רוצה כבר לפנות מקום או כשנזכרתי ששכחתי להוריד כביסה יומיים בשמש, או כשעומד לרדת גשם. אז בתלייה אני משקיעה וממיינת. כל המכנסיים שלה, אחד ליד השני, וכן הלאה. אז כשאני מורידה, הכל מתקפל ישר בערימות המתאימות בצ'יק. אם אני מתכננת יום של 3 מכונות, אני משאירה מקום בחבלים לחבר את הקבוצות מהמכונות השונות. השיטה הזו מתאימה רק לחבל בחוץ, כשיש הרבה חבל.
את הגרביים אני זורקת לסל כשהם מגולגלים יחד, ורק כשאני מכניסה למכונה אני מפרידה. ככה הם תמיד יחד ואין עניין של בודדים. אני תולה אותם אחד ליד השני וישר מגלגלת אותם יחד כשאני מורידה מהחבל. אם גרב מגיעה לחבל בודדה, אני משאירה אותה על החבל עד שבת הזוג צצה, ואז מורידה בזוג.
כשאני נכנסת הבייתה, הסל כולו כבר ממויין לפי ארונות. זה ממש נוח. בתקופה שהייתי מורידה בלי לקפל, הסל היה יכול לעמוד ימים עם כביסה נקייה ומקומטת והיה מעיק עלי.

_אפשר לפעמים רק להעביר סמרטוט.
פעם אחת סמרטוט סחוט עם מים חמים.
מה שנקרא: בקטנה._
כמובן...
כשהמלצתי על שיטה זו בדף אחר, אמא של יונת הזכירה, כמדומני, שבמקומותיה קוראים לזה "ניקוי אנגלי" או משהו כזה...
(עבודה סנדלרית? פרטאץ'? D-: )

למה אתם לא עונים על איך לעשות דברים בזריזות?

למה אתם לא עונים על איך לעשות דברים בזריזות?
כי אנחנו לא עושים בזריזות.
אנחנו עושים לאט, ומחולק להרבה חלקים קטנים.
כך לא רק ניקיון, אלא גם כל דבר אחר.