פורשת כנף

משהו ישתנה זה בטוח.

לדעתי, די בטוח שדבר לא ישתנה. זה נדיר בצורה בלתי רגילה שמבנה נפשי מתעלל ואלים משתנה אפילו בקצת. זה גם יכול להידרדר.

כשהוא לא יהיה יותר בסביבה תביני עד כמה את לא היית צריכה להרגיש רגשי אשמה וכמה זה בסדר שדאגת לעצמך והרחקת את הרעל ממך.

נכון מאוד. לא תאמיני כמה תרגישי משוחררת. תוכלי לבנות משפחה חמה אוהבת ונטולת פתולוגיה עם ילדייך ועם אחרים. לא תאמיני שהסכמת לחיות בפתולוגיה אפילו יום.

ליאת- אני לא מבינה לפעמים מה המצב שלך נכון לעכשיו. את מחשיבה את עצמך בזוגיות איתו? את פרודה? את כותבת דברים מאוד פסימיים וקשה להבין מה בעצם קורה.

אני והוא בזוגיות וחל שיפור אדיר.
אדיר זה מונח יחסי. אדיר לגבי מה שהיה. אבל בהשוואה למה שהיה הכוונה למצב של אלימות. נו אז כבר אין הקטנה ואין השפלה ואין ניתוקי טלפון ואין ברוגזים ודווקות ואיומים והתערבות במה שלא קשור אליו אבל מה עכשיו ? עכשיו אני כבר לא מצפה ממנו לכלום. לא מבקשת כלום. כל הזמן מחפשת אם זה אמיתי או משחק.
הפסימיות באה ממני. כי הנה חל שיפור ובכל זאת אני כבר לא רוצה.
אני כאילו לכודה בתוך עצמי. הרי הוא עושה כל מה שאני רוצה בסופו של יום אבל המאבק הזה שחק אותי.

אז אני לא מסכימה עם קוראת שאין שינוי. יש ועוד איך. אבל המשאבים הנדרשים הם עצומים ועדיין יש חוסר וודאות לגבי מה יהיה או מתי הוא ישבר או אולי אני אשבר.
ובגלל זה אני פסימית בתקופה האחרונה שלא כדרכי. וכן, קשה לי. וגם קשה לו. אני רואה את הלילות שבהם הוא לא נרדם. אני רואה את חוסר התיאבון שלו את הלילות שבהם הוא מזיע כי גם אצלו חל תהליך פנימי של שינוי וזה אומר לשנות את כל תפיסת עולמך מה שגורם לתחושה של תלישות מהמציאות וחוסר יכולת להאחז במה שהאמנת בו עד היום בכל לבך.
אז אני מרחמת עליו וגם מעריכה את השינוי שלו אבל לא יכולה להמנע מהמחשבות של למה אני ? למה אני צריכה לסבול את זה בכלל.
ואז שוב חוזרת למקום שאני רואה כמה הוא רוצה וכמה הוא מוכן "להקריב" מבחינתו ולא מסוגלת לעשות את הקאט הזה.
וחוזר חלילה.....

אבל דבר אחד ברור לי.
אני זאת אני ולא כל מה שתקף לגבי תקף לאחרים.
בגלל זה אין לי דיעה נחרצת מה צריך לעשות. רק רצון לעודד אחרות לראות שאפשר גם אחרת וחבל להרגיש רגשי אשמה או חוסר אונים.
כל אחת תבחר בדרך שלה איך להתמודד ואני כאן רוצה לחזק כל אחת בדרכה שלה.
מה שבטוח אני הצלחתי לצאת מהתפקיד של הקורבן במערכת הזוגית הזאת.

אז אני לא מסכימה עם קוראת שאין שינוי.

לי את יקירה, ברור שבזוגיות שלך שינוי. אין פה בכלל ספק, וחלילה לא הטלתי ספק בכך.
מה שאמרתי הוא שרוב רובם של המתעללים לא יכולים להשתנות, שהשינוי נדיר משום שנדיר שמתעללים בכלל מוכנים להודות בבעיה שלהם, ולאחר מכן, כל כך קשה לשנות מבנה נפשי! גם לאנשים נורמלים זה קשה, אז על אחת כמה וכמה למתעללים.
ברור שהמקרה שלך הוא בדיוק לפי מה שאת מספרת.

_הפסימיות באה ממני. כי הנה חל שיפור ובכל זאת אני כבר לא רוצה.
אני כאילו לכודה בתוך עצמי. הרי הוא עושה כל מה שאני רוצה בסופו של יום אבל המאבק הזה שחק אותי._

זה מאוד מובן, יקירה. את שחוקה, את מקבלת היום חלק ממה שאת אמורה לקבל בלי מאבק כל כך מתיש. גם קשה לך לבנות אמון.
האם הוא יודע את זה? האם הוא מודע לפסימיזם שלך ולכך שאת לא ממש רוצה אותו כבר?

קוראת, תודה לך שנתת תוקף לרגשותי.
זה כל כך חשוב כשאת עצמך מתקשה לתת לעצמך תוקף.

לשאלתך, כן הוא מרגיש. הוא מבין שאין לי שום בעיה שילך וזה החלק שקשה לו כי באמת באמת הוא נזקק ורק עכשיו אחרי תהליך ארוך הוא מודה בזה בינו לבינו.
הרי כל האיומים, כל הרצון לשליטה הם כולם באו מהמקום המוחלש הזה של הרצון להסתיר כמה הוא נזקק ועכשיו כשאין לו את האופציה להשתמש בכלים האלו הוא נחשף לפגיעות שלו.

ואני לפעמים אוספת כוחות ואומרת לו שיהיה בסדר ונתגבר על הכל ולפעמים אני שוקעת לתוך עצמי ואז אני רואה איך הוא מחפש כל הזמן אישור לכך שזה בסדר אני עדיין כאן בשבילו.
הייתי רוצה לשמוח ולהרגיש שזה מאחורי אבל זאת לא התחושה.
כן יש תחושה של הישג כי הרמתי את הראש וכי הוא שילם מחיר כבד על התנהלותו אבל זה לא מספיק.
אז עכשיו זה רק עניין של זמן. נראה מה ילד המחר. נצליח או לא ? אין לי תשובה.

זה כל כך חשוב כשאת עצמך מתקשה לתת לעצמך תוקף.

יקירה, את כל כך חכמה ורהוטה וחדה, כך שאין כל ספק שאת מתארת את מה שקורה באופן מדויק מאוד!!! גם אין בך כל הכחשה ואת מגיבה לשאלות.

הייתי רוצה לשמוח ולהרגיש שזה מאחורי אבל זאת לא התחושה.

מעניין ומובן בהחלט. אני תוהה כמה אפשר לאהוב אדם שהתעלל בך קודם. מצד שני, הוא כן עשה שינוי. מצד שלישי, את לא עד הסוף סומכת עליו.
נשמע מאוד מורכב.

מתעו_ררת*

ליאת... אין לי מה להוסיף מלבד לשלוח לך כוחות לדעת בכל רגע מה הדבר הנכון ולעשות אותו!!
אני מרגישה שהרבה מהכוח שיש לי לחתוך כך הוא בזכותך...
כי אכן יש מקום שהוא ישתנה אבל השאלה היא "האם אני רוצה להמשיך לחיות כך" והאם אני רוצה לחכות לשינוי שאולי יבוא ואולי לא. וגם אם כן , כמו שאת מתארת זה כל כך שוחק...
והנקודה היא שהגעתי למצב של אל חזור כזה...
אני מבינה שאני ראויה למשהו מסוים ולא מוכנה לכל מיני התנהגויות ואני פשוט לא יכולה לחזור אחורה יותר...
כי לחזור ולהאמין בו זה אומר בוודאות להיפגע שוב.. הוא הרי לא בובה.
גם אם הוא יהיה מהנדירים שאכן יפנימו וישנו באמת אני אפגע בדרך כל כך הרבה.
ואני לא יכולה להרשות לעצמי להיפגע יותר. אפילו לא טיפה. אפילו לא טיפונת!
זה אולי באמת לא פייר כלפיו . אבל אני לא משחקת את משחק הפייר יותר...
הלוואי והיה מכשיר שמנבא אם אכן לא אפגע יותר ואם הוא יהיה גבר אוהב ותומך ומכבד ... אבל אין..
אז כל מה שנשאר לי זה לשמור על הלב שלי ועל הילדים המטריפים שלי!!!

מתעו_ררת*

ודווקא אחרי שכתבתי את זה אני פתאום כל כך מתגעגעת. כל כך כל-כך .
אוף.
אני רוצה שהוא יהיה. פה איתי ויעשה את הבדיחות המטופשות שלו .
שישב על הספה ויבקש שאשב לידו אפילו שאני באמצע משהו...
שיחבק...
זו אשליה

כבר שנה וחצי שאני לבד .
כבר שנה וחצי שהקשר היחיד ביננו היה ביקורת. והחיבוק היחיד שקיבלתי ממנו היה פעם בשבוע. במיטה . לפני הסקס.
אבל עדיין...
אני מתגעגעת...

אוף כמה מוכר, להתגעגע למשהו אפילו שהוא חלול והוא אשליה.
כל פעם שהוא מעניש אותי עם הברוגזים שלו, פעם לשלושה ימים ופעם לשלושה שבועות, אני מתגעגעת לתקשורת תקינה. לדיבור הנחמד והמתחנף, למגע הפיזי, לאהבה שלו כביכול. בזמן שהיא בכלל לא אהבה. היא אגוצנטריות אחת גדולה, וכולה על תנאי. ואני לא שוכחת שהוא בכלל לא אוהב. כי זאת לא אהבה. לא איכפתיות, לא הערכה, לא התחשבות, לא משענת לעת צרה. רק משענת זמנית ורצוצה שגם שואבת ממני המון אנרגיה כי היא תובענית כשל תינוק. וכל חוסר היענות טוטאלית אליה גורמת לו להפנות לי עורף בשנאה.

מתעו_ררת*

. ואני לא שוכחת שהוא בכלל לא אוהב. כי זאת לא אהבה. לא איכפתיות, לא הערכה, לא התחשבות, לא משענת לעת צרה. רק משענת זמנית ורצוצה שגם שואבת ממני המון אנרגיה כי היא תובענית כשל תינוק. וכל חוסר היענות טוטאלית אליה גורמת לו להפנות לי עורף בשנאה.

את עדיין איתו רמזורית?
קראתי את סיפורך!! גם ממך שאבתי כוחות לפרידה!

ולשאלה נוספת...
הוא שלח לי הודעה .
מוכן למזונות של 3500.
נראה לי מהזה נמוך. והעורך דין לא עובד עכשיו .. אוף..
נראה לי שהוא הפנים שאני לא רוצה אותו ועכשיו הוא בשלב הלשנוא אותי ולהתנקם בי.
זה כואב וזה קשה. ואני נלחמת לא ליפול ולא לרצות אותו שרק לא ישנא אותי

זה אולי באמת לא פייר כלפיו .
???
את לא באמת אומרת את זה. כל מחשבה מהסוג הזה--לזרוק לפח! לזרוק!
אין לי אפילו כוח להסביר כמה זאת מחשבה מעוותת.

ודווקא אחרי שכתבתי את זה אני פתאום כל כך מתגעגעת. כל כך כל-כך .

מיד לקרוא את הרשימה שהכנת של הדברים הקשים שהוא עשה, ולהוסיף עוד שלושה דברים (אפילו קטנים) קשים.

מוכן למזונות של 3500.

זה אכן נמוך מאוד לשני ילדים. יש לו גם מחציות לשלם ודברים נוספים. בכל מקרה, לא לענות על דברים כאלה מיד אף פעם. תמיד קודם לדבר עם עורך הדין, שיגיד לך אם בכלל לענות לו.

נראה לי שהוא הפנים שאני לא רוצה אותו ועכשיו הוא בשלב הלשנוא אותי ולהתנקם בי.

הוא בכלל לא מעניין אותך יותר, מתעוררת. לא להתעסק בו ובאיזה שלב הוא. רק לנהל את העניין בקור רוח, ברציונליות, באומץ (ואת אמיצה ונהדרת!!!!) ובעזרת השכל החריף שלך (ואת מאוד חריפה!!). הכול בלקוניות ובקור. את מנהלת את העניין כאילו אין לך שום מעורבות רגשית. ככל שתהיה יותר קרה ותראי שהוא עצמו כבר לא מעניין אותך, יהיה יותר קל והוא פחות יוכל לעשות לך מניפולציות.

מתעו_ררת*

הוא בכלל לא מעניין אותך יותר, מתעוררת. לא להתעסק בו ובאיזה שלב הוא. רק לנהל את העניין בקור רוח, ברציונליות, באומץ (ואת אמיצה ונהדרת!!!!) ובעזרת השכל החריף שלך (ואת מאוד חריפה!!). הכול בלקוניות ובקור. את מנהלת את העניין כאילו אין לך שום מעורבות רגשית. ככל שתהיה יותר קרה ותראי שהוא עצמו כבר לא מעניין אותך, יהיה יותר קל והוא פחות יוכל לעשות לך מניפולציות.

עצה מעולה לפתוח איתה את הבוקר.. בטח אחרי התכתבות סוערת בלילה שסחטה ממני כל טיפת אנרגיה!!!
מאמצת את עצתך אל חיקי!

מתעוררת... אם אני מבין נכון את העצות של קור את התכתבות סוערת בלילה זה לא טוב... והא ראיה שזה סוחט אותך.

למה לעשות דברים מולו שסוחטים אותך ? תני איזו תשובה קצרה ולכי לישון

מתעוררת... אם אני מבין נכון את העצות של קור את? התכתבות סוערת בלילה זה לא טוב... והא ראיה שזה סוחט אותך.

אכן, הבנת נכונה את עצותי! תודה!!

מתעוררת, לא להתכתב איתו בלילה! בכלל, לא להתכתב איתו כמעט. מסר הצעה, את מעבירה לעורך הדין. מינימום דיונים.

חזקי ואמצי.

מתעוררת,

מנסיוני הוא לא הפנים כלום עדיין.
שולח לך שהוא מוכן למזונות כדי לעשות מניפולציה נוספת.
א. בודק את השטח - כמה את רצינית והאם יש סדק.
ב. מתעתע בך שוב. הנה הוא הבין ופתאום יבואו האשמות. לא אכפת לך ? את באמת רוצה לעשות את זה ? למה את הורסת לנו את המשפחה ?

מתעו_ררת*

למה לעשות דברים מולו שסוחטים אותך ? תני איזו תשובה קצרה ולכי לישון
וואלה לא ברור לעצמי למה עניתי לו בכלל אתמול..
אבל מעכשיו... מהיום בבוקר בעצם.
הוא נכנס לקטע שעכשיו הוא כותב לי כמה הוא לא מוכן ושגם לו יש תנאים ושזה לא עובד ככה שנכנסתי לטריפ של שליטה כהגדרתו . חסמתי אותו כרגע...

וליאת...
כרגיל נראה לי שאת מדויקת. נראה מה יצפון המחר.

מתעו_ררת*

מסר הצעה, את מעבירה לעורך הדין. מינימום דיונים.
ניסוח מושלם!

אז ככה זה הולך בדרך כלל:

א. הוא מתחיל במריבה ואם את הודפת אז הוא מסלים עד לאלימות.
ב. הוא מאשים אותך במריבה ואם זה ברור שהוא לא בסדר אז הוא כבר ימציא משהו אחר להאשים אותך בפניך ובפני אחרים כאילו המשהו האחר היה במרכז המריבה הנוכחית (את אף פעם... את תמיד ....ובכלל את זוכרת את הפעם ההיא לפני שנתיים שטרקת את הדלת בעצבים ועוד זה היה ליד המשפחה ... נו אז מה לא ברור שגם את אלימה קצת ... קצת/הרבה ... מאד... )
ג. את עומדת על שלך - הוא ינסה להגיע אל ליבך בקטע של כן אולי קצת הגזמתי ... היי אבל אל תשכחי שיש לך כאן תרומה נכבדת ואת לא יכולה להגיד שזה רק בגללי (קודם כל האחריות היתה עליך, עכשיו הוא כבר מוכן לשאת בחלק מזה גם בעצמו ... נדיב לא ?). כן רק על תשכחי שלמרות שהוא מוכן לקחת חלק מהאחריות עליך להבין טוב טוב שהפעם עברת את הגבול..... הזמנת משטרה !!!!!!! רחמנא ליצלן.
ד. את רוצה ללכת... זהו נמאס - הוא נבהל. יושב בשקט ומחפש מתווכים. באזניהם הוא בוכה שהוא מצטער ושהוא מגזים ובקטנה הוא מטפטף שזה בגלל ש... (מה את לא מבינה שיש לך בעיה ואי אפשר להתנהל ככה ...) וגם מה הוא יעשה הוא לא יכול בלעדיך.... והילדים מה הם אשמים. הוא מוכן ללמוד לשתוק כי אין ברירה אלו החיים .... (ממש מסכן... אפילו אני מזילה כאן דמעה קטנה)
ה. אם זה לא עוזר - הוא מתחיל לגשש. מנסה למצוא פתח קטן. את חסרה לי, אני מצטער חשבתי על זה ובאמת לא הייתי בסדר. שוחחתי עם אחי והבנתי כמה אני לא בסדר. אני מודה. איזה מזל שיש לי אותך ואת כל כך מיוחדת והמשפחה שלנו היא הכי חשובה בעולם ....
ו. זה לא עוזר - עכשיו הוא כבר מפעיל את נשק יום הדין .... טוב אם את רוצה להתגרש אז אין בעיה... את לא תאיימי עלי... חושבת שתשיגי משהו ב"מניפולציה הזאת" אז בואי נראה אותך הולכת עם זה עד הסוף ....
ז. מהההה היא באמת מתכוונת - אופס היא השתגעה ? היא רוצה מלחמה אני אתן לה. לא תקבלי ממני כלום אני אתיש אותך כדאי שתרדי מהעץ.
ט. לא התכוונתי את יודעת שאני אוהב אותך את פשוט גורמת לי להתחרפן .... עוד פעם את ממשיכה עם השטויות תזהרי ממני ...

וחוזר חלילה במעגלים עד שאת מותשת ומרפה או עד שאת מבינה שככה זה הולך להיות כל חייך ומפסיקה להרפות.

מתעו_ררת*

חחח בול..
בינתיים בקטנה.
אז מה נשאר לי להילחם בכל הכוח בעצם?

מתעו_ררת*

אני הולכת להדפיס את זה אהההה

חחח בול..
לי את בהחלט יודעת על מה היא מדברת ובהחלט יודעת לתאר את המבנה לאשורו.

אז מה נשאר לי להילחם בכל הכוח בעצם?

את לא צריכה ליזום מלחמות, את צריכה להיות מוכנה למלחמות. את יוזמת פירוד, גישור של גירושין, או משפט אם לא יסכים לגישור. אם יתנהג נורמלי, מצוין. אם יילחם, תילחמי חזרה בכל הכוח בלי פחד.

מתעו_ררת*

קשה לי.
הוא שולח מלא הודעות אהבה.
אני לא מגיבה. זה האמת כבר לא מזיז לי. אני לא אוהבת אותו.
קשה לי כי אני קולטת את הלבד פתאום.. לבד...
לבד לפרנס.
לבד להשכיב לישון.
לבד לדאוג לסידורים.
לבד ... הכל לבד...
קשה לי...
מחר ערב יום כיפור.
תכננתי להכין מלא דברים טעימים אבל הבית הפוך לחלוטין..
אם הוא היה פה הוא היה מסדר ואני הייתי מבשלת... ועכשיו מה???
אעמוד עד חצות לתקתק את הבית ולא אבשל כלום?? או אבשל ואשאיר הפוך??
אוף. אוף. אוף.
לו לפחות הייתי עשירה הייתי משלמת למישהי שתעזור לי בנקיון!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא נורא אם הבית לא יראה פיקס או עם האוכל יהיה פשוט ומהיר. העקר שהאוירה הרעילה כבר לא בבית, העקר שהילדים חווים את אמא חזקה, לא מוותרת על עצמה, לא תלותית, לא מרצה ואנושית...
שולחת לך הרבה אהבה עצמית

אם הוא היה פה הוא היה מסדר ואני הייתי מבשלת... ועכשיו מה???

אם היה שם, היה מרעיל, לא היית יודעת מתי יקרה מה, היה מעיר, היה מונע אהבה וחום, לא היה אומר מילה טובה, היה מקטין אותך. ומתישהו היה פותח במריבה ואולי גם מרביץ.

אעמוד עד חצות לתקתק את הבית ולא אבשל כלום?? או אבשל ואשאיר הפוך??

יקירתי, למקד את הכוחות. החליטי מה חשוב ובל יעבור וזהו. בתקופות עמוסות, אוכלים בחוץ, מזמינים אוכל, קונים אוכל, או לחלופין משאירים בית לא מתוקתק. ממש לא נורא. יש סדר עדיפויות עכשיו.

כשתבני חיים נורמלים, הכול יחזור לסדר ולמקום. אני אחרי גירושים לא קלים קיבלתי את הקידום שייחלתי לו והיתה לי תפנית מדהימה בקריירה, ואז גם סידרתי לי ולבן קן מקסים. הכול הגיע בזמנו.

מתעו_ררת*

תודה.. אוף..
זה קשה לי להרפות!!
אני אוהבת שהכל מתוקתק ואוכל מושקע ביתי וטעים...
בינתיים אחים שלי החליטו לבוא לעשות איתי כיפור אז הכלים נשטפו על ידי אח אחד והכנו ביחד משהו טעים גם לעכשיו כי לא אכלתי כלום היום...
מחר מקווה שאצליח להשתלט על הבית ואם לא ... באמת אצטרך ללמוד להשלים עם בלגן נראה לי

קשה לי כי אני קולטת את הלבד פתאום.. לבד...
יקרה, זכרי שזה מצב זמני.. זה חולף, זה יחלוף.. וגם שלמרות הקושי, אז מתחזקת ומגלה את כוחותייך הנסתרים בתוך כל החוויה הקשה הזאת..
לו לפחות הייתי עשירה הייתי משלמת למישהי שתעזור לי בנקיון!!
כיוון לא מועיל של מחשבה.. תתמקדי בלזהות ולהודות על מה שיש.. ויש הרבה @}

הכעס הוא זה שמניע אותי ואני זקוקה למנוע חדש, טוב יותר.

הצעה: אהבה עצמית אמיתית. זה משהו שלוקח לנו, אלו שגדלו בבית מתעלל ומזניח, זמן ללמוד אותו. אבל זה אפשרי, בעזרה של נשות מקצוע, מרפאות, מטפלות, חברות, ספרים, מוזיקה ועוד ועוד, כל מה שאת צריכה עד שתלמדי את מה שההורים שלך לא נתנו לך והוא זכותך המולדת - להיות מוגנת, מכובדת, אהובה, בלי שום גוון של אלימות בתוך האהבה הזו (מערכת היחסים המתעללת היא אינה אהבה, היא דינמיקה של שליטה שמסווה עצמה כאהבה). אהבה עצמית היא מה שישאיר אותך מחוץ למערכות יחסים כאלה, לנצח.

מעריכה אותך ומחזקת מאוד 3>

מתעו_ררת*

תתמקדי בלזהות ולהודות על מה שיש

ברשותכן. אתן היומן האישי שלי

אז מה יש??
יש אותי. שאני מגלה שאני חזקה מאוד. ומרגישה שאני הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לי.
כלכלית... הכל נפתח. זה אומנם קשה לחיות באי וודאות אבל לא חסר לי כלום . אפילו קניתי לעצמי במסגרת התקציב איפור ומשקפיים ייישששש
וכל מה שאני צריכה מגיע אלי. שזה פשוט מדהים ...
בגדים, ובגדים לקטנטנים ונעליים.. וכסף לחשבונות . ואוכל... הכל...
וביום שישי פתאום הבנתי שאני מצפה שהבית יהיה כמו בית מרקחת כי זו הייתה הדרישה שלו. והתרגלתי להשתגע ולעשות הכל לעמוד בדרישה הזו!!!
אז ניקיתי כמיטב יכולתי שיהיה נעים בכניסה ובמטבח ובחדר השינה... השירותים שיהיו נעימים . וזהו. בלי להילחץ... זה כיף לחיות ככה!!
וגם האוכל.. הוא לא היה מסתפק באילתורים או שילובים משונים.
אז הכנתי לנו גם לאתמול וגם להיום כל מיני דברים פשוטים וטעימים שיחד מרכיבים ארוחות פאר בשבילנו....
וזהו....

עד שתלמדי את מה שההורים שלך לא נתנו לך והוא זכותך המולדת - להיות מוגנת, מכובדת, אהובה, בלי שום גוון של אלימות בתוך האהבה הזו

אתמול בלילה מצאתי עצמי גועה בבכי אחרי שהם נרדמו...
כעסתי ...
על מה שנשלל ממני כילדה וגם היום ...
להיות אהובה...
בלי תנאים.

תודה...

ומרגישה שאני הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לי.
מכאן רואים את זה מאוד ברור.

כלכלית... הכל נפתח.
אני גם הרגשתי ככה. איתו הייתי בלחץ מלצאת. מיץ? קפה? יכולים להרשוץ לעצמנו? לא מה שהוא אמר, התודעה שאני הסתובבתי איתה. הוא דווקא היה לארג'- כי השואו של המצליח היה הכי חשוב: טיפים גדולים, מוניות, סן פלגרינו במסעדה. אבל לי כבר היתה איזו הבנה, ובהתחלה רק זה היה לי- שאין פה כסף. שיש הרבה דיבורים על "העסק מגלגל" ועוד כל מיני מסכים- אבל אין כסף דה-פקטו. (רמזורית, שימי לב. מאוד מזכיר לי אותך, אבל נדמה שאת עדין מאמינה בו וביכולותיו).
מאז שאנחנו בנפרד- איזו תחושת רווחה. אני יודעת בדיוק מה יש ומה אין ויודעת איך להתנהל עם מה שיש. ברווחה, לא מתוך חשש.

אתמול בלילה מצאתי עצמי גועה בבכי אחרי שהם נרדמו...
נשמע לי מאוד טבעי. כמעט שלב הכרחי.
אני מקווה שתוכלי אחריו לראות מה שיש לך: משפחה קטנה ואהובה, ואיתה תוכלי לעשות תיקון.
כל הזוגיות הזו עזרה לי לראות נכוחה את ההתנהגות של בני המשפחה שלי. כל פעם שזה קורה- אני יודעת להצביע ולומר: "זה מה שקרה פה". בלי לשים על זה פלסטר וליפות. בלי להאשים את עצמי (כמו שתמיד הייתי עושה). זה לא קל. אני עדיין לא במקום בוגר מספיק. אבל אני מקווה שעם ילדי הפרטיים כבר יש תיקונצ'יק. אני יודעת יותר לראות איפה אני התנהגתי בצורה לא תקינה ולדבר על זה. כמה שפחות בהאשמה עצמית או אותם. אלא בהתבוננות וקריאה בשם לדברים. להיות אהובה_ ולאהוב אותם _בלי תנאים.

_ומרגישה שאני הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לי.
מכאן רואים את זה מאוד ברור._

נכון. העוצמה שלך ברורה לגמרי.

מאז שאנחנו בנפרד- איזו תחושת רווחה. אני יודעת בדיוק מה יש ומה אין ויודעת איך להתנהל עם מה שיש. ברווחה, לא מתוך חשש.

אצלנו היתה בזבזנות שלו יחד עם חוסר הצלחה בעסק. הוא דווקא היה חרוץ, אבל כל הזמן היתה תחושת מצוקה. איכשהו יצא לי כל הזמן להעביר לו כסף, על אף שהיה מבוגר ממני והיה אמור להיות הרבה יותר מבוסס. וכמובן שהוצגתי כחסכנית מדי.

מאז שאנחנו בנפרד- איזו תחושת רווחה. אני יודעת בדיוק מה יש ומה אין ויודעת איך להתנהל עם מה שיש. ברווחה, לא מתוך חשש.

בדיוק כמו אצלי. יש תקציב אני מקפידה עליו. הכול מסודר ורגוע. לא הרבה כסף בכלל. אבל ממש מסתדרים.
בדיוק. מתעוררת, מנפי את נסיון החיים שלך עם ההורים ובן הזוג (בקרוב לשעבר!) כדי לבנות יחסים נפלאים עם הילדים. את יודעת מה אסור לעשות ביחסים ומה חשוב.
אני מאוד רגישה להתעללות היום. מאוד מקפידה לנהוג בבן שלי בכבוד תמיד ולהעצים אותו. גם הראיתי לו כשהיה צעיר יותר סיטואציות לא טובות עם חברים ולימדתי אותו לוותר על חברים כאלה או לא לקבל התנהגות מקטינה באופן קבוע. יש לו חברים נהדרים היום והוא מעולה בלראות מי מקסים וממי כדאי להתרחק. הוא מאוד חברותי ואהוב.

אבל אני מקווה שעם ילדי הפרטיים כבר יש תיקונצ'יק.

מתעו_ררת*

אז זהו שאצליח הוא היה לארג' רק בדיבורים.
כל הכסף היה אצלו. כרטיסי אשראי אצלו.
אני הייתי בבית עם הילדים והוא עבד.
אז הוא טען שאין לי מושג בחישובים כי לא אני זו שעובדת.
אם התלוננתי על זה שהכל אצלו ושאני צריכה כספים לכל מיני דברים הוא היה אומר שמה הבעיה ... תלכי תקני לך. לכי קני לך בגדים תכשיטים איפור... מה שבא לך.
אבל בפועל הייתי צריכה לבקש את האשראי. לדווח מה אני רוצה . כמה זה יעלה. ואחר כך כמה זה עלה ומה בדיוק קניתי... אז העדפתי לא לקנות כלום עד שהייתי ממש חייבת...
כי זה כל כך משפיל לבקש ולדווח ככה..
ועכשיו אני עם תכנון תקציב שעשיתי וכספים שהשגתי מכל מיני כי עוד לא התחלתי לעבוד והוא עוד לא משלם כלום.
ובפועל יש לי יותר רווחה ממה שהיה לי איתו. עם משכורת מסודרת!!!

כמובן שהוצגתי כחסכנית מדי.
גם אני. "קמצנית", עם התקפות אחת ל---זמן לא ידוע ובד"כ בבילוי עם הילדים. כי אם יצאנו כולנו לטייל על הטיילת, למה לא להרוס????

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אצלנו הוא מנסה להוציא אותי הבזבזנית וזאת למרות שאני לא זוכרת מה זה מינוס בבנק ולא עושה הוצאה אחת שאין לי עליה כיסוי.
אני אמנם פחות "מחושבת" ממנו אבל זה אך ורק בגלל שהוא חרדתי בנושא בצורה לא רגילה, בקיצור, קמצן.
מתחיל מכך שכל פעם שנוסעים להורים שלי (מרחק של שעה וקצת נסיעה) עוברים אצל המשפחה שלו כדי לקחת את הרכב חברה של אבא שלו, כדי לא לשלם דלק. ממשיך לכך שהוא מעדיף מקלחת קרה על פני להדליק דוד, צוחק שלא צריך שיהיו שני אורות בבית במקביל כשבעצם הוא מתכוון לזה אז אם למשל אני עוברת לחדש שינה ומדליקה הוא מכבה בסלון, גם אם הוא עדיין שם (אז נכון שהדירה שלנו פצפונה וכל אור בחדר אחד יאיר גם על החדר השני אבל וואלה, זה חולני).

וכמובן, מכיוון שאין חוקיות לדברים האלה וחובה שלא אצא בסדר לא משנה מה, אז למרות שאני בזבזנית ולמה צריך עוד נעליים או עוד בגדים אז בנשימה הבאה יתלונן שאני לא מתוקתקת ולא משקיעה בעצמי ולמה אני לא עושה ציפורניים ולמה לא הסתפרתי כבר שנה.

אני חושבת שכסף הוא נושא כל כך מרכזי בחיים של כל אדם וכפועל יוצא של כל זוג. בכל מערכת יחסים רצינית שכוללת מגורים משותפים ובטח ובטח ילדים, נישואים וכו' מגיע השלב שבו צריך לדבר על הנושא הזה, להבין מה הרצוי ומה המצוי ולעבוד יחד כדי להגיע למטרות של היחידה הזו שנקראת משפחה. הבעיה היא שבעיניו של המתעלל מדובר בעוד נושא שמשמש לשליטה/ ביקורת/ השפלה.

אבל בפועל הייתי צריכה לבקש את האשראי. לדווח מה אני רוצה . כמה זה יעלה. ואחר כך כמה זה עלה ומה בדיוק קניתי...

זאת התנהגות מאוד אופיינית למתעלל.
מתעוררת, הכרטיס עצמו היה אצלו?

עוד לא התחלתי לעבוד

אל תדאגי, זה יגיע וזה יהיה כיף.

והוא עוד לא משלם כלום

ברגע שנפרדתם הוא חייב להתחיל לשלם (אפילו עוד לפני שיש איזשהו תהליך רשמי). בקשי מעורך הדין שלך להתחיל את תהליך המזונות. והוא גם צריך לשלם רטרואקטיבית מהיום שביקשתם מזונות.
מה המועד הסופי שנתת לו לתת לך הצעה?
קבעי לך מועד או להתחלה גישור או למשפט, ואמרי לו שעד המועד הזה את מוכנה להתחיל בניסוח הסכם. אם לא, משפט.

כל הכסף היה אצלו. כרטיסי אשראי אצלו.

גם אצלי!!!!!!!!!!!

בעיניו של המתעלל מדובר בעוד נושא שמשמש לשליטה/ ביקורת/ השפלה.

טרור כלכלי, זה המונח, אני לאחרונה הבנתי שאמי עברה טרור כזה מידיו של אבי אע"פ שעבדה. עצוב לי מאוד שחיה כך

ואני מאוד שמחה שהשתחררת מזה

בתחילת היחסים עם בעלי ואב ילדיי, כשרק היה שואל משהו על כסף חטפתי חום, ואמרתי לו שאני לא מסכימה לערב אותו בכל הוצאה שלי ושאני צריכה מרחב נשימה. גם אני מוצאת את עצמי צריכה לעצור את עצמי ולא להתערב בכל הוצאה שלו

אבל שווה לעשות את המאמצים ולמעשה להביע אמון בבן הזוג.

http://www.stopfamilyabuse.co.il/single ... 7%97%D7%94 על טרור כלכלי במשפחה

מתעו_ררת*

אני מתגעגעת אליו בטירוף.
זה געגוע חולני .
הוא שולח לי הודעות אהבה כמו שאפילו בתקופת היכרותנו הוא לא שלח.
הוא שולח לי שירים שיודע שיגעו בי.
בחיים הוא לא עשה את זה.
ואני מתפתה לענות לו... נסיך שלי אהוב שלי
ובמקום זה אני שולחת לו הקלטה של קטע קללות קטן שבו הוא מגדף אותי כי סירבתי להקשיב לתלונותיו.
אני מתגעגעת אליו. ולריח שלו.
אני מתגעגעת לחיבוק ..
אני מתגעגעת למשהו שמעולם לא היה ביננו...
אני מתגעגעת

זה בסדר להתגעגע אני מניחה...
רק מקווה שלא אפול לגעגוע ואתן לו שוב לגעת לי בלב.
אני מנסה לכעוס והכעס חומק ממני...
אני רק רוצה שיחבק אותי.. ולחבק אותו.
מה אעשה עם הגעגוע הזה??
הרציונל שאומר לי שאני מתגעגעת לפנטזיה שלא קיימת ...
ובכל זאת...
כואב לי לבד..
אף פעם לא היה לי ביחד איתו אבל הייתה לי אשלייה והאשלייה החייתה אותי ונתנה לי כוח במערכת היחסים שלנו.
ועכשיו הפנטזיה התנפצה ואני יודעת שאין שם חיבור או אהבה או שיתוף.
וזה כואב...

רק מקווה שלא אפול לגעגוע ואתן לו שוב לגעת לי בלב.

בשום אופן לא.

מה אעשה עם הגעגוע הזה??

כמה שיטות, שתי הראשונות החשובות והיעילות ביותר:

כבר הזכרתי: לכתוב את כל הדברים הרעים שעשה ועושה, קטנים וגדולים. לקרוא בכל פעם שיש נפילה ולהוסיף פירוט של מקרה (לא רק ציון של המקרה, אלא ממש תיעוד מפורט שלו).
לחשוב על הילדים! זאת אחריות שלנו שהילדים ייצאו נורמלים. בת שגדלה לאבא שמתעלל באמא תשחזר את אותה זוגיות. בן עלול לגדול להיות מתעלל בעצמו (או קורבן). בשביל הילדים זה נורא אבא כזה בבית.
למצוא חברה שתזכיר לך מיהו או שמיד תסיח את דעתך.
באופן ביהביוריסטי, חפשי משהו שאת אוהבת ומיד עשי אותו כשאת מתגעגעת.
להגיד לעצמך כל הזמן שחיים רק פעם אחת ואסור לבזבז את החיים בתוך הפתולוגיה של מישהו אחר.

וזכרי שאת לא באמת מתגעגעת אליו. אין למה להתגעגע. את כמהה לחום אמיתי.

ולא לקרוא את הסמסים שלו! למחוק מיד. את לא מעניינת אותו. הוא רוצה להפיל אותך. אם היית מעניינת אותו, היה טוב אלייך כל השנים.

מתעו_ררת*

כבר הזכרתי: לכתוב את כל הדברים הרעים שעשה ועושה, קטנים וגדולים. לקרוא בכל פעם שיש נפילה ולהוסיף פירוט של מקרה (לא רק ציון של המקרה, אלא ממש תיעוד מפורט שלו)

תאמיני לי או לא . עוד לא עשיתי את זה!!

תאמיני לי או לא . עוד לא עשיתי את זה!!

לעשות עכשיו ולתלות על המקרר!

אני מנסה להבין את המניפולציות שהוא שולח..

יקירתי, אני מפצירה בך לא לנסות להבין שום מניפולציה שלו.
ראשית, זה לא מעניין (הוא דפוק ופתולוגי. זה צריך לעניין חוקרים של תופעות פתולוגיות, לא אותך).
שנית, חובה למקד את הכוחות במה שחשוב להתקדמות ולא לבזבז שום כוח נפשי על הבנה שלו.

אני גם מפצירה בך לא להסתמס איתו יותר. אסור באיסור חמור. הוא אף פעם לא יודה במשהו, הוא אף פעם לא ישתנה, הוא יסובב אותך במעגלי תעתוע והכחשות והאשמות. במקום לטפל בילדים ובעצמך ולבנות חיים נפלאים ולא פתולוגיים, תבזבזי את הכוחות על משהו חסר סיכוי שמרעיל אותך.

בחיים בחיים בחיים לא תקבלי ממנו נורמליות ותגובה נורמלית שהיא גם אותנטית ולא רק מניפולציה. זה לא יקרה בחיים. לזרוק.}

באסה שעכשיו חגים ועד שהעורך דין יכין את התביעה ועד שיטפלו בה. זה לפחות שבועיים אחרי סוכות...

באסה שעכשיו חגים ועד שהעורך דין יכין את התביעה ועד שיטפלו בה. זה לפחות שבועיים אחרי סוכות...

ממש לא נורא. בכל מקרה לוקח זמן להכין תביעה.

אולי כדאי שתשתמשי במייל של לי את או מישהי מהן, לא זוכרת מי הציעה ותהיו בקשר אחת עם השניה בתקופה הזו . לא נראה לי שזה מעשה חכם לנהל גירושין דרך הדף ולשים לעצמך רגל

תודה.. אני בספק על כל התוכנות האלו. כי אני לרוב כותבת מהנייד .
והנייד חדש לחל
אני מנסה להבין את המניפולציות שהוא שולח..
למשל:
אני מנסה להרים את עצמי וכל פעם את נותנת לי כזו מכה שממוטטת את נפשי ואני לא יודע אם זה חכם שאשאר בקרבתך.
זה נכתב אחרי שהוא אמר שהוא רוצה לגור קרוב בשביל הילדים ואחר כך שלחתי לו את ההקלטה של הקללות בעקבות הודעות אהבה...

אז יש פה שני דברים:
א. העניין של לגרום לי להתנצל ששלחתי את ההקלטה. ולגרום לי להרגיש רע שבגללי הוא לא יהיה קרוב לילדים.
ב. אני תוהה איך לעצמו הוא חושב שזה לגיטימי להתרחק ממני אם אני פוגעת בו אבל כשאני אומרת שאני פגועה ולא רוצה לחזור הוא טוען שאני סתם פזיזה ולא זוכרת כמה אהבנו!!!

קחי את המחשב למעבדה ותפרמטי.
שלחי כתובת מייל ונשלח לך לשם כתובות מייל.
שלחי הודעות רק למיילים שבדקת ואת משוכנעת שהם לא של מתחזים.
חלק מכתובות המייל כבר רשומות באתר אז בטוח הן כתובות של כותבות אמיתיות.
זאת הרגשה נוראית כשאת חשופה. תשני התנהלות ותמנעי ככל האפשר.

היי. אני עוקבת שקטה אחרייך תקופה פורשת

את מדהימה.
המלצה לגבי העתקת המקום למיילים - לי את , היות ואת מקפידה לעקוב באופן קבוע ולתמוך , הייתי ממליצה שתפתחי עבור פורשת כתובת מייל חדשה פקטיבית ושפורשת תשלח לשם ותמשיכו בינכן . וכל מי שתרצה להמשיך לתמוך לעשות דרך המייל שלך. סומכת עלייך שתדעי לזהות מי מהם לא צריך להיות שם.
כל הכבוד לך על הזמן , הרצון והדאגה הרבה שלך למבקשות . לא מובן מאליו לי את .
בהצלחה לכן.

וכמובן כשתגענה לפתוח מייל חדש שלא יחשף כאן.

סביר שזה מה שקרה. לדעתי אין מנוס מלהפסיק לכתוב כאן

לא מסכימה. שיקרא. הימנעי מדיונים משפטיים פה. כל השאר, לא בעיה.

פורשת שלחי לי מייל ננסה ליצור קבוצה סגורה רק עם מי שאנחנו בטוחות שאינה מתחזה.
לצערי גם אני לא תמיד זמינה אז זה בטח יחרוק בהתחלה. סבלנות זה אפשרי.

מממ מעדיפה לא לכתוב כאן את המייל שלי... יש דרך לשלוח לא כאן?

מממ מעדיפה לא לכתוב כאן את המייל שלי... יש דרך לשלוח לא כאן?

פורשת כנף מקסימה, קצת יצירתיות!

פתחי תיבה בוואלה או ג'מייל או כל דבר אחר. פרסמי אותה פה. שישלחו לך דוא"ל לשם, ולמי שתשלח, שלחי חזרה את הכתובת שבה את משתמשת.

ומה את מספרת פחות או יותר את שם הדף ליצור ההוא?
לא נורא. זה רק הוכיח שוב עד כמה הוא פולשני ולא מכבד אותך.

אני מעדיפה להישאר פה. אז אתמוך בך מפה, יקרה.

תודה קוראת.. חשבתי על לפתוח אבל תהיתי אם יש כאן כבר מן מייל כזה שאפשר לשלוח אליו..
כנראה שעדיין לא.
אפתח עוד מעט ...

[email protected]

מקורי משהו מצידי אבל לא היתה לי סבלנות למצוא שם משתמש

קוראת... אשמח ממש אם בכל זאת תבואי למייל

אם האנונימיות היא זו שאת רוצה אולי תפתחי גם מייל שכזה?
כי חוששתני שלא אכתוב פה יותר...
זה בדיוק כמו המחברות שהייתי כותבת לעצמי עד שקלטתי שהוא קורא לי הכל ופשוט הפסקתי לכתוב...

אם האנונימיות היא זו שאת רוצה אולי תפתחי גם מייל שכזה?

להיפך, אני לא רוצה פרטיות. אחד היתרונות של הדפים האלה הוא שעוד נשים רבות קוראות בהן ונעזרות בהם.
עם זאת, אני לא רוצה להיחשף במייל שלי, ואני פשוט כל כך עמוסה ואף מותשת ומוצפת במיילים, כך שהסיכוי שאצליח לתחזק קשר של מיילים בחשבון נוסף הוא קטן מאוד.

זה בדיוק כמו המחברות שהייתי כותבת לעצמי עד שקלטתי שהוא קורא לי הכל ופשוט הפסקתי לכתוב...

איזה אדם מגעיל.

אז יקירה, בבקשה אל תדברי איתו יותר. פה אמרת לו ממש את המילים שדרכן מאוד קל לחפש באינטרנט. את צריכה להיות סופר-חכמה, כמו שעשית עם הביקור של הבת אצל הסבתא.

את צריכה להיות סופר-חכמה, כמו שעשית עם הביקור של הבת אצל הסבתא.

אני לומדת אט אט.
זה קשה להפנים שאדם שאת אוהבת בכלל לא רואה את הדברים כמוך.
אולי אפילו מתעב אותך.
בדיוק עכשיו קוראת את הספר השני . הטרדה נפשית... הספר הזה מסביר לי הרבה יותר מהשני את מה שהוא.. וגם את מה שאני.
אני מבינה עכשיו למה הוא אומר שהוא דווקא אוהב את זה שאני דעתנית ומתנגדת על כל דבר.. שהוא לא חיפש בובה להשתלט עליה אלא הפוך... אני האתגר שלו.

אני לומדת אט אט.

פורשת, את דווקא מהירה ומאוד חריפה!

אני מבינה עכשיו למה הוא אומר שהוא דווקא אוהב את זה שאני דעתנית ומתנגדת על כל דבר.. שהוא לא חיפש בובה להשתלט עליה אלא הפוך... אני האתגר שלו.

באופן כללי, נסי להתעסק בו כמה שפחות. המטרה היא לבנות חיים נהדרים, בריאים וחמים לעצמך ולילדים.

מחקתי את הדף . מחילה מכל מי שכתב/ה. הכל שמור אצלי...
הוא מאיים להשתמש בכל מיני דברים משם... ואני לא רוצה שיהיה לו במה להשתמש.

אולי בעצם אעתיק לכאן את מה שלא יוכל לשמש נגדי??
תגיבו לי כאן אם חשוב לכם ואעתיק!
ושוב סליחה.
אני יודעת שזה לא נהוג ולא מקובל וממש ממש לא בסדר לעשות דבר כזה..

מוטב כך, פורשת.
הכל בסדר ואת עושה בחכמה .
השתדלי להמנע מכל אמירה לגביו אישית ומכל דבר הנוגע להליכים ביניכם .
כן תוכלי לשתף בתחושתיך ולבקש חיזוק .
שולחת חיבוק.

_שוב סליחה.
אני יודעת שזה לא נהוג ולא מקובל וממש ממש לא בסדר לעשות דבר כזה.._

הכול בסדר! יש סדרי עדיפויות.
אם זה ייטיב עמך, העתיקי מה שלא יזיק לך.

אבל באופן כללי, אל תפחדי ממנו!

איך עורכים?

מצאתי...

נשים יקרות, אני בדרך כלל קוראת כאן בשקט אבל לטובתה של פורשת חייבת להגיב.
הטקסט למעלה מלא סתירות עצמיות, מוסוות יחסית לא רע אבל הן שם. עם כל הפיתוי להצביע עליהן אחת אחת אני נמנעת מכך וממש מבקשת שתנהגו כמוני, כי לאיש שכתב כאן זה רק ישמש כדי לשייף את הטענות שלו להבא וילמד אותו מאיזה אמירות להיזהר בעתיד במסגרת של התדיינות ביניהם.
בהצלחה, פורשת כנפיים, רואים שאת מתמודדת עם מישהו לא פשוט בכלל...

פלונית... יש מייל שלי [email protected]
אם מתאים לך לכתוב לי לשם זה יעזור לי עד מאוד!
אני חיה עם התחושה המעורפלת של מה שכתבת בכל שיחה איתו... אין לי כלים לנתח לעצמי את מה שאני חשה כל פעם!!
בשניה אחת של קריאה פשוט הגדרת את מה שאני מרגישה!!!

כותבים וכותבות פה, התעלמו מדבריו של הפרוד של פורשת כנפיים ואל תשיבו לו.
הפלישה שלו לפה ללא רשותה, אחרי שפתחה דף נוסף בשביל עצמה ובשביל להתרחק ממנו, נעשתה בכפייה, היא אלימה מאוד ואסור לשתף פעולה עם זה. ברור שהוא חסר מודעות עצמית, מלא סתירות ומניפולציות ואלים (מדבר על פורשת כנפיים בגוף שלישי, מציג עצמו כדובר האמת, נמצא במקום שהוא לא רצוי בו, מדבר נגד לשון הרע כשהוא משמיץ את פורשת כנפיים במרחב שהיא פתחה לעצמה--מחריד).
אגב, מאוד אופייני לגברים מתעללים לפלוש למרחבים פרטיים של האישה (בלי להבין כמה שזה אלים), ולפחד מאוד מכך שהיא מדברת עם אחרים.

פורשת כנפיים, את הדיון את יכולה להמשיך פה ונתעלם לחלוטין מדבריו של הפרוד (אם את רוצה, אמחק אותם), או במייל. חזקי ואמצי!
מה שברור הוא שמדובר במישהו שסובל מפתולוגיה ואת צריכה להתרחק ממנו.

אני בהתלבטות אם למחוק או לא...
מצד אחד. כן, ברור.. זה לא צריך להיות כאן.
מצד שני זה כן חשוב לי לקרוא מה הוא מאשים אותי ומה הטענות שלו..
אני מתפתה לענות על כל אחת ואחת מטענות האלימות אבל מתאפקת . בינתיים.

מצד שני זה כן חשוב לי לקרוא מה הוא מאשים אותי ומה הטענות שלו..

זה ממש לא חשוב מה יש לאדם כזה להגיד.
רק הדוגמה הזאת, שהוא לא קולט שהפלישה שלו למרחב האישי שהקמת לעצמך היא אלימות טהורה ופרנואידית, מראה שלא שווה לבזבז דקה על לברר במה הוא מאשים ומה הטענות שלו.

אני מתפתה לענות על כל אחת ואחת מטענות האלימות אבל מתאפקת . בינתיים.

לא לענות! זה בכלל לא חשוב לענות לו. לא עונים למישהו שמתנהג כך. הפלישה שלו לכאן ומה שכתב חשפה את האלימות שלו, את חוסר הכבוד הבסיסי אליך, ובעיקר את זה שהוא לא ממש נורמלי ולא מבין דברים בסיסיים ביחסי אנוש. אז ממש אין שום סיבה לנהל שיחה נורמלית איתו, כי זה לא אפשרי. יש לו צורת היסק של אנשים אלימים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב ,
פורשת, בבקשה ממך - השתדלי לקיים את השיחות במייל . ולמגיבות - השתדלו להביע ביקורת על הפרוד . יש לי תחושה שזה יוצר יותר נזק לפורשת יותר מטוב . את החיזוקים שיש לכן להעביר לה אימרו לה באישי. אנא מכן.
לנו אין שמץ של מושג מי הבן אדם מולו היא מתמודדת ולאן הוא מסוגל להגיע עם כל הנאמר כאן .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למגיבות - השתדלו להמנע מביקורות על הפרוד * ואימורתיו.

לנו אין שמץ של מושג מי הבן אדם מולו היא מתמודדת ולאן הוא מסוגל להגיע עם כל הנאמר כאן .

אכן, הוא נשמע מסוכן, וידוע לנו גם שהוא מסוכן.

אני חוזרת לכאן על אף שאני מסתכנת בכך שהוא יקרא את הדף הזה.
אני רוצה לשתף ברגע מכונן שהיה לי אתמול בערב.
רגע מכונן עם אבא שלי.
כבר כתבתי מי שראה/תה, ומי שלא אכתוב שוב פה.
הייתי בבית ההורים אתמול לאסוף את אחותי .
הוא היה שם.
ניסה לפתח שיחה. עצרתי אותו , די באכזריות, אם אשפוט את עצמי. אמרתי לו שאני לא מעוניינת לדבר.
מאותו רגע הוא נעשה כמו דב זועם.
תקע בי את המבט המאיים שלו, התעלמתי.
כשהוא התחיל לתקוף עצרתי אותו בתקיפות, שאני פשוט לא מוכנה ולא מעוניינת לא לשמוע ולא לדבר.
עשיתי את עצתה של בשמת עם היד. הוא נטרף מדעתו...
את לא תרימי עלי את היד בבית שלי כך...
עצרתי שוב, והוא אמר תצאי מהבית שלי.
כבר הייתי בדרכי החוצה אבל הסתובבתי אליו ואמרתי לו: אני יוצאת, תפסיק מיד"
הוא הלך אחרי זועם, מנסה להרתיע, לנהום לעברי.
אמרתי לו: תפסיק מיד, אני הולכת אל תלך אחרי"
והלכתי
הוא נשאר שם זועם...
זה היה רגע מכונן עבורי.
אבא שלי הוא אדם מאוד חכם...
מסוכן פי אלף מבנהזוג.
המניפולציות שלו מתוחכמות הרבה יותר, הוא מבין בנפש האדם.
הוא מתעלל על פי כל הגדרה שקיימת איפשהו בכל ספר או מאמר.
עם הבנזוג אני מרגישה שהמניפולציות פחות מתוחכמות אולי הוא פחות משופשף ואולי פשוט הנפש שלו לא מתעללת עד כדי כך כמו אבי.
איני יודעת..
מה שמשנה עבורי זו העובדה שלראשונה בחיי אבא שלי לא הפחיד אותי.
לא פחדתי מהנחמדות שלו, מהחיוך מברכת השלום. ולא פחדתי מהנהמות, מהמבט הזועם, מההתקרבות המאיימת לכיווני.
לא פחדתי מכלום.
הרגשתי נעלה.. כאילו אני יודעת מי אתה. חשפתי את כל מערומיך. אין לך שליטה עלי יותר.
זה גרם לי גם לתהיות על הבנזוג..
ומה אם אני סתם משליכה מאבא שלי עליו????
הוא הרי לא כמוהו.
הוא כן מניפולטיבי, הוא כן חוטף עצבים כשאני או משהו לא הולכים לפי רצונו.
אבל הוא לא אבא שלי.
רק מקווה שאני לא עושה עוול עם עצמי , עם ילדי ואיתו...
מזכירה לעצמי שאני לא רוצה לחיות כך..
שאני לא רוצה להרגיש מכווצת כשאני מתלבשת שלא לטעמו...
ובכלל רוצה לחשוב ולבטא את דעתי בחופשיות בלי לחשוש מאיזו תגובה מקטינה ומזלזלת

אתמול בערב הגענו הביתה אחותי , אני והילדים.
הייתי גמורה.. לחלוטין.
ואז היא הוציאה כלי נגינה...
לא זכרתי כמה אני אוהבת לנגן וכמה אני יודעת... וכמה אני באמת נהנית...
ג'ימג'מנו כל הערב , הילדים רקדו והבת אמרה "אמא, אני אןהבת שאת מנגנת"
התרגשתי...
המגע של האצבעות על הקשת...הצליל...
הפריטה בכלים השונים...
תענוג שלא מהעולם הזה.
למה לא ניגנתי עד היום???
זה לא רק העומס של ילדים קטנים. פשוט לא העזתי, התביישתי, הרגשתי שאני אף פעם לא מספיק טובה.
ואתמול משהו בי השתחרר... ניגנתי באטרף. לא היה אכפת לי . נהניתי. שמחתי...
אז מה אני אמורה להבין מכל מה שקורה איתי???
גאד..
אני עדיין מרגישה שהוא מזיז בי נימים.
למה???
למה??
למה הוא מצליח להזיז בי ככה את הלב?
כל כך חופשי לי בלעדיו. המוח שלי חזר לפעול..
שאלות על מהות החיים שלא העזתי לחשוב אפילו כשהוא היה פה.
חזרתי לקרוא.
תולעת ספרים היו קוראים לי כילדה.
הוא היה לועג על הספרים שלי...
לא שמתי לב לזה אבל קברתי אותם עמוק בארון.
אסיים פה למרות שיכולה להמשיך עד אינקץ אבל הבית זועק ליד מסדרת ואני לא מסוגלת להשאיר את הממלכה הפוכה.

חוזרת לכאן.
יש כאן מישהי/ו שיכול להאיר את עיני בהבדל בין חיזור נורמלי, נסיונות שכנוע לתת צ'אנס נורמליים, לבין הסצנה שמתוארת בספר "למה הוא עושה את זה".
הוא מתאר שם סרט או הצגה כבר לא זוכרת ואין פה את הספר לידי.
בסצנה הבחורה לא רוצה את הגבר והוא בעצם "מכריח" אותה לראות כמה היא לא יכולה לחיות בלעדיו או משהו כזה...
ואני מרגישה ככה אבל לא יודעת להגדיר.
התעזרו לי?

ואני מרגישה ככה אבל לא יודעת להגדיר.

תיארת את זה היטב. זה ההבדל בין תחושת חופש לדיכוי שמסתתר מתחת להכול או אפילו גלוי.
אבא שלך והפרוד שלך בעיקר רוצים לראות שאת תחת השליטה שלהם. הם לא רוצים שתהיי חופשיה ותשגשגי. הם רוצים שתחיי בתנאים שלהם.

זה ההבדל בין תחושת חופש לדיכוי

אז איך זה נראה ומרגיש כשגבר נורמלי מחזר אחרייך????
איך זה נראה כשגבר נורמלי מנסה לשכנע אותך לתת צ'אנס לזוגיות?

זה התעתוע הכי גדול שאני מרגישה.
להציג את הדברים כאילו "כל אחד" נוהג כך....
ואני בכלל לא יודעת איך זה נראה עם גבר נורמלי או לצורך העניין גם אבא נורמלי...

ואני בכלל לא יודעת איך זה נראה עם גבר נורמלי או לצורך העניין גם אבא נורמלי...

קודם כול, בשביל לחוות את זה, צריך לעזוב את שניהם (מה שאת עושה וכל הכבוד!) ולעבור הלאה. אבל לעזוב גם במחשבות ולא כל הזמן להתעסק בהם ובאם גם את כזאת וכו'.
שנית, הסתכלי על אנשים נורמלים מסביבך וראי איך הם מתנהגים בזוגיות או בהורות. או חשבי על יחסים טובים שיש לך עם חברה או בן משפחה שנותנים לך כבוד אמיתי בלי לנסות לשלוט בך.

_אז איך זה נראה ומרגיש כשגבר נורמלי מחזר אחרייך????
איך זה נראה כשגבר נורמלי מנסה לשכנע אותך לתת צ'אנס לזוגיות?_
לא הבנתי למה בחרת דווקא במילים "חיזור" ו"לתת צ'אנס לזוגיות".
איך נוצר קשר בין שני אנשים נורמלים: נפגשים, מדברים, מבלים ורואים שנחמד אז נפגשים שוב ואז שוב ולאט לאט נוצר קשר זוגי. באיזשהו שלב תעלה האפשרות לגור ביחד וכשיתאים לשני הצדדים אז זה יקרה. אפשר גם זוגיות ללא מגורים אבל מה שחשוב זה שכל אחד מכבד את עצמו ואת זולתו ולא נבלעים אחד בשני כך שלא ברור איפה אחד מתחיל והשני נגמר. חשוב שכל אחד מבני הזוג ירגיש שהוא נשאר הוא ולא הופך למשהו שהשני מדמיין לגביו. אם אדם משתנה, זה חייב להיות מבחירתו והתפתחותו האישית ולא מלחץ ופחד.
ולזכור שלהיות ביחד זה תמיד מרצון הדדי, להיפרד- מספיק רצון של אחד הצדדים.

לא הבנתי למה בחרת דווקא במילים "חיזור" ו"לתת צ'אנס לזוגיות".

מה שפלונית ותיקה מציינת פה הוא חשוב. בזוגיות נורמלית אין בהכרח חיזור של צד אחד, או דווקא של הגבר. זה מתפתח באופן הדדי ודי שוויוני. ברור שלפעמים צד אחד יותר מעוניין בשלב כלשהו, או שיש שכנוע לפעמים. אני מצאתי את עצמי משכנעת את בן זוגי הנוכחי פעם לא לוותר על הזוגיות. אבל זה היה כל כך רחוק משליטה. אף פעם לא שלטתי בו, ואף פעם אף פעם לא נהגתי בו באופן מתעלל. אפילו לא קצת. באופן כללי, כשהיחסים התפתחו, הם התפתחו באופן הדדי.

השכנוע והחיזור בוודאי במקרה של הפרוד שלך שייכים להתנהגות של שליטה. את יודעת טוב מאוד שהוא דפוק וחולה שליטה ולא מבין א'-ב' ביחסי זוגיות תקינים. ראי מה הוא עשה רק פה! הוא פלש בלי רשות למרחב שלך, שאת יצרת, דיבר בך סרה, ניסה לגחך את המשתתפות ולהקטין אותן ועוד הוסיף שהוא מצטער שהוא הורס את הכיף. כלומר, הציג את ההתייחסות הרצינית למצוקה שלך כאילו היא סוג של יום סבבה בלונה-פארק. והוא אפילו לא קולט שבעצם זה שהוא עשה את זה הוא רק חושף עד כמה הוא אלים וחולה שליטה.

הסתכלי על אנשים נורמלים מסביבך וראי איך הם מתנהגים בזוגיות או בהורות
זה בעייתי. כי בכל מערכת של זוגיות יש מריבות, והבעיה היא שאדם מתעלל מציג זאת כך כאילו הכל זה מריבות נורמליות. כל מה שיש לך זאת תחושה, תחושה שזה לא נכון. תחושה שהמריבות הנורמליות כוללות הבעה של שני הצדדים. אבל אין לי שום הוכחה... אף פעם לא צפיתי במריבה נורמלית. או ויכוח נורמלי.
למרות שאם חושבים על זה, עולים בי זכרונות של רגשות קנאה והחמצה כשאני רואה גבר מביט באשתו באהבה... או כשבנזוג של חברה שיושבת איתי נכנס למרפסת ושואל אותה מה בא לה שהוא יכין לה... או אפילו מקרה שקרה לפני מספר ימים... ישבתי עם עוד שני זוגות של חברים וילדיהם והתפתח דיון על משהו. זה היה מדהים לי לראות איך הם משתתפים כולם בשיחה, לא היה גבר שנטל את זכות הדיבור בשם כולם לענות על שאלה פילוסופית ששאלתי. כל אחד אמר את מה שהוא חושב... זה משהו שהיה לי מאוד מאוד חסר איתו.

לא הבנתי למה בחרת דווקא במילים "חיזור" ו"לתת צ'אנס לזוגיות".
יש משהו בדברייך. אני רגילה לזה אולי. שהגבר מחזר אחרי האשה. אבל זה נכון.. השיר של ריפראף עולה לי בראש משומה בהקשר של חיזור :כשהיא אומרת לא, ללא היא מתכוונת" . זו תחושה שקיימת בכל מקום, הגבר מחזר והאשה צריכה להילחם להסביר לו ולהבהיר לו שהיא לא מעוניינת!!!!
לזכור שלהיות ביחד זה תמיד מרצון הדדי, להיפרד- מספיק רצון של אחד הצדדים.
משפט מפתח!!!

הוא אלים וחולה שליטה
קשה לי לקבל את זה. קשה לי לקבל את זה שהוא באמת כזה. קשה לי כי אני אוהבת אותו וקשה לי כי אני מפחדת ליפול בזה שוב, אז מבינה את אמא שלי למשל שפשוט מכחישה הכל. רק לא להודות ש"נפלתי" בפח הזה

קשה לי לקבל את זה. קשה לי לקבל את זה שהוא באמת כזה.

פורשת כנף יקרה, את ההתפתלויות האלה עם זה שקשה לך לקבל את זה וכו' את צריכה לזרוק לפח. אני אסביר למה: יש נשים של מתעללים שפשוט מבזבזות שנים בהתעסקות באיך זה יכול להיות שהוא כזה וכו'. חיים רק פעם אחת והן זורקות שנים יקרות על לא להאמין שהפתולוגיה מול העיניים שלהן, על אף שהן יודעות בתוך הנפש שהפתולוגיה קיימת. או שהן מבזבזות את השנים היפות של חייהן בלנסות להבין אותו ולנתח אותו ואת עצמן בתוך מערכת היחסים וכו' וכו' וכו'.

לך יש כוחות להציל את החיים שלך. את חזקה וחכמה. ואת גם מבינה שזה חוסר אחריות לתת לילדים לגדול תחת זוגיות כזאת. אסור לך לתת לבת שלך לראות שאבא נוהג כך באמא!! והיא תקלוט הכול. ואסור לתת לבן לגדול עם גבר מתעלל, כי הוא יהפוך להיות כזה בעצמו. ראי את הבן של רמזורית שכבר החל לנהוג בה בתוקפנות, והבת שלה שנכנסה לדכאון וגדלה בתחושה שהיא חסרת יכולות.

אז את יודעת היטב שהוא מתעלל. מה שסיפרת בדפים שלך הוא מחריד. ואני בטוחה שזה לא הכול.

זה היה מדהים לי לראות איך הם משתתפים כולם בשיחה, לא היה גבר שנטל את זכות הדיבור בשם כולם לענות על שאלה פילוסופית ששאלתי. כל אחד אמר את מה שהוא חושב... זה משהו שהיה לי מאוד מאוד חסר איתו.

זה בדיוק מה שקרה לי עם בן הזוג שלי!! הייתי בשוק כשנכחתי בשיחות נורמליות. אחרת הוא היה משתלט על השיחה, ובמקביל טוען שאני כל הזמן מפסיקה אותו!! זה היה שקר מתעתע. וזה מה שמתעללים עושים, הם ממציאים סיפור על המציאות.
אפילו האבא הדפוק שלי אמר לי אחרי הפרידה שהוא היה משתלט ומפסיק אותי!! אני זוכרת שאחרי הפרידה כל שיחה נורמלית עם אחרים נראתה לי כמו נס: בלי מתח, בלי חישובים, בלי הקטנה ממנו והקטנה של עצמי.

מניחה שאני פשוט עדיין בנדנדה של עצמי. על אף שהחלטתי ואני שלמה עם ההחלטה להיפרד.
אני בעצם עושה את הנדנדה מבחוץ ולא מבפנים..
זה שלב שאני חייבת לעבור ונראה לי שכל אשה שחיה עם גבר מתעלל ועוזבת עוברת אותו.
שלב כזה של התרחקות רגשית והבנה ואז קצת חזרה אחורה, ואז שוב... ושוב ושוב עד שהעזיבה מתרחשת, בפועל ובלב.

זה שלב שאני חייבת לעבור ונראה לי שכל אשה שחיה עם גבר מתעלל ועוזבת עוברת אותו.

בהחלט, ואת גם בהחלט צועדת קדימה בצורה מרשימה.
טוב שהכיוון ברור.

שלב כזה של התרחקות רגשית והבנה ואז קצת חזרה אחורה, ואז שוב... ושוב ושוב עד שהעזיבה מתרחשת, בפועל ובלב.

כשנמצאים בחוץ החזרה אחורה יותר נדירה, כי יש למתעלל בדרך כלל פחות הזדמנויות לבלבל לך את המוח עם מניפולציות כאילו אכפת לו ממך.

במצב של נפילה רגשית, צריך להשתמש במערכת השכלית ולהסתכל ברשימות של המעשים שלו.

את מדהימה, דעי לך!

כשנמצאים בחוץ החזרה אחורה יותר נדירה, כי יש למתעלל בדרך כלל פחות הזדמנויות לבלבל לך את המוח עם מניפולציות כאילו אכפת לו ממך.
אז כנראה שאני סוג של בפנים. אנחנו בקשר טלפוני , כביכול בשביל הילדים אבל זה נותן הזדמנויות ופתח להמון הודעות מניפולטיביות. הרבה פחות אם הוא היה פה פיזית אבל בכל זאת...

במצב של נפילה רגשית, צריך להשתמש במערכת השכלית ולהסתכל ברשימות של המעשים שלו.
בדיוק מה שאני עושה...

את מדהימה, דעי לך!
תודה יקרה!!!
באמת שהאתר הזה מספק קהילה תומכת מדהימה שאני בספק אם יש לכך מתחרים!

כאילו אכפת לו ממך.
חייבת להגיב על זה.
אני חושבת שבאיזשהו מקום כן אכפת לו ממני באמת.
ובאמת הוא כן אוהב אותי.
אבל,
וזה אבל גדול...
האכפתיות והאהבה שלו מעוותים כך שהוא רואה אותי כחלק ממנו ולא כישות נפרדת!!!!

. אנחנו בקשר טלפוני

גרוע מאוד. לא מתאים. את צריכה לעבור לקשר של סמסים בלבד, ואם ממש חובה שיחה, אז רק חצי דקה להודעות לעתים רחוקות. לא לדבר איתו בטלפון.

_אני חושבת שבאיזשהו מקום כן אכפת לו ממני באמת.
ובאמת הוא כן אוהב אותי._

את אולי הבנאדם שאליו יש לו הכי הרבה רגשות חיוביים, אבל לא באמת אכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו. אהבה לא כוללת שליטה באחר ומי שנוהג באלימות באחר לא אוהב אותו!!!
אסור לפנטז שיש בתוך הנפש עמוק איזה רגש שלא קשור למעשים האיומים.
הבעיה של נשים של מתעללים זה שהן מחזיקות בפירוש מעוות למושג האהבה (לא באשמתן כמובן).
אם היה אוהב אותך, לא היה נותן לך להיות מושפלת כל הזמן ומדוכאת. הוא היה רוצה שתפרחי, תשגשגי ותהיי חופשיה וחזקה.
זאת לא אהבה, והוא לא יודע לאהוב.

קוראת... מחקתי את ההגדרה.
זה משמש אחר כך במידה ויקרא לשלל הודעות מניפולטיביות...

אז מבינה את אמא שלי למשל שפשוט מכחישה הכל
זה מה שאת כתבת, פורשת כנף.
וזה מה שקור את כתבה לך:
אסור לך לתת לבת שלך לראות שאבא נוהג כך באמא!! והיא תקלוט הכול.

זה מה שקרה לך! את ראית את ה"זוגיות" של ההורים שלך כמשהו נורמלי (זה מה שהכרת כזוגיות נורמלית) וככה מצאת לך את בן דמותו של אביך כשאת מגלמת את אמך. האם תרצי להמשיך את השרשרת הזאת?

ככה מצאת לך את בן דמותו של אביך כשאת מגלמת את אמך. האם תרצי להמשיך את השרשרת הזאת?
פאק לא...
זה בדיוק מה שאני מרגישה.. מנתצת שלשלאות של דורות