איך שוכחים מישהו

[שיר*]

כנראה שכל אלו שהיו פה הצליחו לשכוח .. או לפחות זה לא מעסיק אותם חבל שלא מעדכנות/ים זה יכול לחזק ולעודד ..

[פלוני_אלמונית*]

מי אמר שחייב לשכוח?
החכמה היא לדעת לחיות עם הזכרון ולהשלים עם מה שהיה ועם מי שהזכרון הזה בשבילנו היום.
לחיות בשלום
מי שהזכרון הזה מטביע אותה, כנראה לא עשתה עבודת נקיון יסודית.

[דתיה*]

מעניין אם רק לנו נשאר זכרון .. או גם להם זה נחקק..

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות,
נזכרתי בדף, דיפדפתי קצת
מגיבה בשביל שיר: כן יקירה,שוכחים. לא את מה שעברתי כי זו הייתה טראומה. אבל את האחר שוכחים. אני עובדת עם שלי באותו המקום כבר כמעט חצי שנה. לא רואה אותו על בסיס יומיומי. פחדתי בהתחלה אבל התרגלתי. וכן, הוא מציע לפעמים וכמנפנפת בנימוס הוא נפגע ומתעלם ממני, אפילו לא שלום או חיוך אבל זה כבר לא מזיז לי בכלל. בחודש הראשון כמובן ששלחתי לו קללות על ההתנהגות הזו
בכל מקרה, לפני כמה חודשים היה לי קראש על מישהו , הרגשתי את ההתאהבות האובססיבית הזו (כמו שהיה לי עם האחר) בפעם הראשונה אחרי שנים (5 שנים). לקח לי בדיוק יומיים להבין שזה שוב קורה לי ולהיזכר בחרא שעברתי ונהניתי שבועיים מהאופוריה ואז ניתקתי קשר. רק התנשקנו. בקיצור, לא מכניסה ראש בריא למיטה חולה. סבלתי חודש לסירוגין (יום כה יום ככה) וזהו. עצרתי את זה.

שיר לסיכום, שוכחים את האחר אבל לא שוכחים את הסבל ותמיד זוכרים את הסכנה ליפול לאובססיה שוב. נכון שזה מדהים ברמות כשזה סוף סוף קורה ככה בלי התראה או תכנון, ההתרגשות הזו, הדופמין קופץ לשמיים במוח שלנו אבל חשוב לא להתמכר לזה ולדעת לעצור כי את הסוף אנחנו מכירות.

ד"ש לכולן, אלינורה

[שיר*]

אלינורה יקרה- כמה קראתי אותך פה, מלאן. ואהבתי לקרוא אותך!!! אני שמחה שהגבת. תודה. לא יודעת אם קראת את הסיפור שלי.. אם אכן אודה אם תביעי את דעתך .

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר,
קראתי ולפי מה שהבנתי לא ניפגשת איתו...תקני אותי אם אני טועה.
אז ככה, היה לך רומן שנתיים ובגדול היה טוב. ולפני כמה חודשים הרומן נגמר מצידו. אבל, מבחינתו להמשיך בקשר מיני. את מתמודדת עם פרידה ודחייה. אני חייבת לציין שההתמודדות שלך ראויה להערצה. את לא תלותית, את לא צריכה את המגע/האישור שלו בשביל להירגע. עכשיו בואי נחשוב בהיגיון, קשרים מגיעים לסיום, כבר אין משיכה שלו אלייך (לא מינית) כדי לרצות להיות בקשר כמו פעם...אולי, החיים שלו השתנו, עסוק בראש, החליף עבודה, נקיפות מצפון כלפי אשתו, כניסה להריון, נדלק על מישהי אחרת וכו'. זה לא אומר שלא אהב אותך. קשרים מסתיימים, חברויות מסתיימות. מבחינתך זה לא משנה כי את רצית להמשיך בקשר כרגיל והעלבון שהוא חתך צורב וכואב לך. במידה ואהבת אותו אז נכון הפרידה קשה וזו אהבה נכזבת ותמיד קשה יותר כשעוזבים אותך- תחושת דחייה, עלבון, אני שווה פחות וכו' . בואי ניזכר כמה פעמים רצו אותך ואת לא רצית? אפילו עכשיו!! את מחוזרת בטוח!! נראית טוב, אקדמאית, משרה בכירה , תכלס כמוני
נכון, כואב לך מאוד ונמאס לך להתעסק עם החרא הזה כל היום, זו אובססיה ומחשבות טורדניות מעצבנות אבל זה שלב בפרידה. ברגע שלא "תעלבי" מזה שהוא "עזב" "זרק" אותך יהיה לך קל יותר.

[שיר*]

אלינורה יקרה -לא יודעת אם קראת גם בדף השני... שם יותר מפורט.. הוא לא עזב, הוא החל להיעלם לתקופות ארוכות, אני בקשר הזה פחות סימסתי פחות יזמתי, רק לפעמים יזמתי, שלחתי מדי פעם , הוא זה שבעיקר שלח.. הוא יודע שקשה לי ליזום כי דיברנו על זה והסברתי לו, לא דחיתי אותו אף פעם רק לפעמים כשלא הסתדר וגם לו לא תמיד הסתדר וזה בסדר, כששמתי לב שהוא נעלם ליותר מדי זמן נסגרתי ולא שלחתי כלום.. כשיצר קשר ביקשתי תשובות.. רשם לי ״ למה לא יצרת את קשר? ״ או ״לא זוכר מה היה ״.. פאקינג חודש וחצי נעלם לי ואלו התשובות שקיבלתי כשלפני זה לא התראינו חודשיים מכורח נסיבות ואז נעלם לעוד חודש וחצי כשאני סימסתי אחרונה! מבינה? ואז פתאום חזר.. אבל אלו התשובות שקיבלתי.. הוא כנראה רוצה אותי רק פעם ב.. לזיון ! מתי שבא לו ובלי טענות מצידי. או שהייתה לו מישהיא בתקופה הזו במקביל.. ועכשיו נזכר בי. מבחינתי ברגע שה״אחר״ מגיע למצב שהוא יכול בלעדי תקופה ארוכה.. ורוצה לצוץ לזיון פעם בחודש וחצי .. בלי לקבל ביקורת או טענות מבחינתי זה אומר דרשני! א.א. הסכימה לזה... אני לא יכולה לקבל דבר כזה. הבן אדם הכי עסוק יכול לשלוח הודעה. אז עכשיו בא לו זיון... מבינה???

[שיר*]

אלינורה - אם ההתמודדות שלי ראויה להערצה.. למה לעזאזל אני עדיין סובלת? הרי אני יכולה להסכים להצעתו להיפגש וניפגש.. אם אני כל-כך מודעת ואני כן מודעת לתרחיש שיקרה לאחר פגישה/זיון סורי שאני בוטה.. הוא יעלם ולי לא תהיה אפשרות להתלונן כי הוא לא בשלב של פחד לאבד אותי אני מרגישה את זה ממש.. זוכרת זמנים שהייתי מתלוננת והוא פחד לאבד אותי שלח הודעה למחרת ניסה להרגיע, עכשיו זה לא משנה לו, אסכים מגניב לו.. לא אזרום הוא ימשיך הלאה בלי להניד עפעפף. אז למה עם מודעות כזו גבוהה שלי אני עדיין במצב של ״סבל״ . אגב המצב בבית שלי מעולה עם הבעל, גם הסקס מעולה! 4 ילדים מדהימים, קריירה, ואני במצב כזה עגום.

[דתיה*]

אלינורה כמה כיף לראות אותך פה.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר, לא מכירה דף אחר.
רשמת הוא לא עזב?! הוא כן עזב. היה רומן וחברות והוא כבר לא שם. הוא מסוגל/מעוניין/ רוצה רק קשר מיני ולא רומן רומנטי ואת לא. כמו שרשמתי לך, את לא תלותית בו אלא רק כואבת פרידה (ראי מה שרשמתי קודם) ולכן את לא מסכימה לפירורים שלו. כשיש תלות וסובלים כמו שקרה וקורה לחלקנו מסכימים לכל פירור, אפילו רק הודעה עם נשיקה מרימה אותך מהקרשים. את לא במצב הזה בכלל, היה לך כיף והכיף נגמר. את כועסת וכואבת ומתמודדת יפה מאוד.
יש מצבים בחיים, שלא תפתחי רומן רומנטי, תחזיקי על אש קטנה קשר ותקבעי עם ידיד/חבר טוב לסקס כשבא לך (פעם בחודש/חודשיים או יותר) כי זה מה שאת רוצה/יכולה לתת. ואם גם לאותו ידיד מתאים אז הגענו למצב של win win וזה לא משפיל/מפריע/מכאיב לאף צד אלא מאוד נוח וכיף. זה יכול לקרות רק כשאין תלות רגשית ולא מחכים כל היום להודעה ומאבססים את עצמנו למוות.
אז יקירה. הוא עזב! הוא מציע קשר אחר! את לא תלותית ותמשיכי את תהליך הפרידה. במידה והוא היה ממש מעולה במיטה עדיף לך קשר כזה ולא רומן- המשאבים והאנרגיה שלנו צריכים להיות מופנים למשפחה.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה, תודה מה שלומך? איך הקטנה? בת כמה היאעכשיו?

שיר, טיפ קטן. נותרת עם אכזבה? תבחרי במחזר הכי נורמלי, עדיף צעיר וחתיך תשתעשעי קצת וזה יקל עלייך את הפרידה מהאחר. בזהירות כדי שהמחזר לא יפתח תלות ולהבהיר שאת נשואה, ילדים וזו הרפתקה!

[דתיה*]

היי תודה. היפיפייה כבר בת עשרה חודשים..ראית איך הזמן טס?
ותאמיני או לא יש עוד קשר פה ושם עם ההוא.. חחח כמה הזוי

[דתיה*]

אלינורה זה שאת עובדת איתו זה המחזר הישן? הפרופסור?

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה,
את עדיין בדף בגלל ההוא מפעם?
כן, האחר. ולקרוא לו מחזר זו היסחפות

[דתיה*]

חחח כן.. אני עברתי דף .. תתעדכני חח

[שיר*]

אלינורה יקרה שאת - את מחזקת אותי, למרות שאת אומרת לי אמת בפנים. שתדעי שאני עדיין פאקינג סובלת! אני לא רוצה להרגיש את הכאב הזה... עם כל החוזק שלי אני סובלת מאמי. ( ויש עוד דף שעברנו לשם תקראי שם ..)

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר יקרה,
אני יודעת ומבינה שאת סובלת וזה יקח זמן. בינתיים תנסי לנטרל את תחושת העלבון והדחייה, פרידה אף פעם לא קלה לצד הננטש. מה גם שאם היום הוא ירצה לחזור למתכונת הקודמת ויבקש סליחה ממך ויתנצל את אולי תחזרי אבל מהר מאוד כבר לא תרצי אותו כי לא תוכלי לאהוב ולהעניק לו כמו פעם . יצר הנקמה בוער בך, את רק רוצה שהוא יבקש לחזור אבל את כבר לא באמת רוצה אותו. ברגע שלא הסכמת לפירורים זה אומר שלא שכחת את עצמך. בעניינים האלו אני דיי בטוחה שאני לא טועה כי כך הטבע שלנו.
ומה השם של הפאקינג דף חדש?

[דתיה*]

חחח אלינור תחפשי במה חדש פה למעלה
זה נקרא התאהבתי בדמות בכירה

[שיר*]

אלינורה יקרה - הוא חזר ואם אתרצה הוא יחזור אבל זה לא יהיה כמו פעם זה ברור לי כשמש, הוא יקבל מה שרוצה ויעלם, אולי פעם בשבוע ישלח במקרה הטוב.. לא אוכל להתלונן כי הוא לא במצב של חשש לאבד אותי מבינה?
אני ממש צופה מה שיהיה... ושתדעי לך שאת מאוד מאוד מחזקת אותי ! תודה לך על כך .
לפי מה שרשמת את החלמת רק בזכות הקשר החדש שהיה לך.. האם ניתן להחלים במהרה ללא קשר חדש ? אוף ! לא בא לי אף בן יונה עכשיו! שתביני מחקתי אותו מזמן מהפייס ו אינסטגרם אבל בווצאפ עדיין לא מחקתי.

[א.א*]

היי לכולם
אלינורה אני בשוק שחזרת לעבוד איפה שהאחר איזה אומץ
מה שלום כולם?
אני רואה שיש דור צעיר שעובר בדיוק מה שעברנו
ועולם כמנהגו נוהג
אצלי ממשיכה עם האחר נפגשים פעם בחודשיים בערך שאני יוזמת ...אין תלות רגשית פעם בכמה זמן כייף לי לבלות אתו ולהשאיר אותו על אש נמוכה ( מתאים לי ) בפעמים האלו הוא משקיע יותר משהשקיע בעבר וזה משעשע אותי..

[פלוני_אלמונית*]

איזה מבאס לקרוא אותך ואת אלינור. שמחה עבורכן שאין את הסבל ומפחיד לחשוב שהם עדיין בחיים שלכן ושהקשר האסור הזה עדיין מתקיים. קיוויתי שתהיה התפתחות אישית כלשהי ושלזוגיות בבית יש ערך מסויים,
חרא

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו האמת שא.א הפתעת פה. השאלה אם זו באמת את...ולא מישהו שרק אימץ את הזהות שלך...

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מי שעוד פה ומכיר זוכר, ואם לא רק אפרוק.
אחרי 7 שנים מטורפות ברצף ביחד - נפרדנו סופית!!!!!
אני בשוק אבל.. משום מה לא לקחתי את זה קשה.
אולי בגלל זה כבר לא אותו הדבר.
הפעם כבר לא אחזור אליו סופית נאמרו מילים מאוד מאוד קשות
לשכוח לא אשכח לעולם אבל עברתי עוד שלב בחיים !!!

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כתבי פה כי כאן שיתפתי את ההתחלה שלנו, וכאן אשתף את הסוף.
נשמע לי מוזר, שהוא לא בחיי ואני כותבת בלשון עבר.
הוא חלק ממני, אבל החודש וחצי האחרונים היו מאוד מאוד קשים.
הקורונה עשתה את העבודה, פחות מפגשים, פחות שיחות,רבה ריבים על כלום
קבענו להפגש ולא באתי כי הרגשתי לא טוב..
הוא נפגע ונפרד ממני.. לא מוכן להקשיב או לדבר
זה סוף הסיפור שלי ושל האחר אחרי 7 שנים

[דתיה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה אמיתי אש?? איך את מרגישה עם זה?

[שיר*]

אש - כנראה שהגיע הזמן.. כי זו לא סיבה להיפרד ממך בגלל שהרגשת לא טוב ולא הגעת, אני חושבת שרשמתי לך באחת הפעמים שהפכת ל״מובן מאליו״ .. ככה הם כולם כשברור להם שאת עמוק כבר בכיס שלהם את הופכת למובן מאליו, החוכמה לא לתת לזה לקרות עם כל הכאב והקושי , טוב שזה לא משפיע עליך ולא לקחת את זה קשה, את כנראה במצב טוב, לוקח המון זמן עד שהכאב נחלש ..

[שיר*]

דתיה - איך את יקרה?

[דתיה*]

היי שירוש.. מה שלומך? אני תודה לאל בסדר.. שורדים את התקופה שלא היתה קלה.עם כולם בבית
. מה איתך? איך שרדתם?
יש לך קשר עם ההוא?
אני חסומה כבר 3 חודשים אין שום קשר

מתגעגעת לכולן פה.. מידי פעם מציצה אם יש חדש.. כיף לראותך

[שיר*]

דתיה - אף אחד מהם לא שווה את הכאב,ויש כאב. צריך להמשיך הלאה.

[דתיה*]

אני ממשיכה הלאה ברור... הכל טוב אם זו בחירה שלו זה נטו שלו. אם זה עושה לו טוב מה יש לי עוד לומר?
הכל רועש וגועש והוא בוחר לחסום, זה רק מראה כמה שהוא חתיכת יצור.
שיערב לו.
לא חסרים לי מחזרים..

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עדכון קצר
אז עברתי שבוע מאוד לא פשוט. חשבתי שאני גיבורה גדולה ולא אכפת לי, אבל טעיתי.
לא הצלחתי להתמודד עם המחשבה שזה נגמר ובצורה כזאת. הוא נפרד ממני בהודעה אחרי תקופה ככ ארוכה.
לא התאפקתי ושלחתי לו הודעה במסנג'ר בפייסבוק (אחרי שמחק אותי) שאלתי רק שאלה: איך בשבוע הוא התהפך מאדם שאוהב אותי ללא גבולות לאדם שמתנהג כאילו כשונא אותי, שלא מוכן להסתכל עלי ולדבר איתי..
המילה "שונא" כנראה עשתה לו משהוא והוא ביקש שאתקשר, דיברנו והסברתי לו מה קרה , במהלך שיחה ביכיתי פעם ראשונה לידו ניתקתי באמצע כי לא יכולתי להמשיך - הוא נשאר בהלם.
מאז הוא לא מספיק לשלוח הודעות, ביקשתי שנגמור את זה יפה אז מחר אנחנו נפגשים.

** שיר את צודקת שנים הייתי מובן מאליו, זה קצת ישתנה מאז שהוא התחיל להפגין רגשות, הוא יודע שאני אוהבת אז לפעמים הוא עדין מרשה לעצמו..
זאת הסיבה שבגללה אני קצת חוששת לראות אותו, כי רק אלוהים יודע איך זה יגמר.
אעדכן

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אש אנחנו במתח!! מה היה?כניראה חזרתם להיות יחד..אם את לא מעדכנת.
דתיה

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי דתיה
לא עדכנתי כי לא היה מפגש, הוא הבריז, הוא טען שהוא בתקופה קשה ועסוק.
דיברתי איתו בקשתי תשובות וכרגיל אמר שזאת תקופה ויעבור, השיחה היתה כבדה ולא נעימה.
אמרתי לו שנמאס לי לרדוף ולחפש אותו כל הזמן והוא מצדו בשנת דוב. אחרי השיחה החלטתי שאני יותר לא יוצרת קשר, לא שיחות ולא הודעות.
אעלם קצת..
אעדכן בהמשך

[פלוני_אלמוני*]

בדיוק. לא פשוט בכלל אבל אם גם המפגש לא הלך תרפי. ותראי מה יקרה בהמשך. 7 שנים זה לא בא ברגל.
אגב איך בגיזרת הזוגיות עם הבעל?

דתיה

[דתיה*]

ואו ואו.. ממש לא נעים לסיים ככה זו האמת. חבל שזו הצורה שזה נגמר. אבל תתכונני לדרך ארוכה של ריפוי. לוקח מלאאא זמן.ועוד 7 שנים ואו!

[שיר*]

נכון לא נעים.. ועוד אחרי תקופה ארוכה, אבל עדיף! עדיף לא להיות מובן מאליו של אף גבר עם כל הקושי של הניתוק, ועדיף לא להאמין לתירוצים העלובים של ״עסוק״, ״תקופה לחוצה״ וליפול לזה .. כשהם מתלהבים הם לא לחוצים בעיקר בשנה שנתיים הראשונות.. תהיי חזקה אש.

[דתיה*]

בנות חג שמח!! אני מאוד מתגעגעת לכולן. פנטי סער אלינור שירוש, פלוניות למינהן, א.א תחזירו קצת אקשן ))

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


הבוקר קמתי עם מועקה.
כל הסופ"ש ציפיתי ממנו לסימן, את האמת מרגישה קצת טיפשה שאני באובססיה כלפיו והוא מתנהג כאילו לא אכפת לו.
המועקה הזאת שאיבדתי אותו בגלל טעות קטנה שהתגלגלה למשהו אסטרונומי שיצא מכל שליטה.
תמיד ידעתי שזה יסתיים בשלב מסוים, אבל לא ככה ללא שיחת פרידה.
עם כל הקושי, החלטתי לא לצור קשר ולהעלם, הפעם אני אעמוד בזה!
תחזיקו לי אצבעות!!

[דתיה*]

בהצלחה א"ש. בטוחה שזה רחוק מלהיות קל.
לא כיף בכלל לסיים קשר של ככ הרבה שנים בסטירת לחי. מקווה שתצליחי לעבור את זה בקלות יחסית. תיהיי חזקה

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה דתיה
לא קל לי בכלל, אפילו ביומיים האחרונים קשה מאוד, לא מצליחה להבין אותו, איך לא מפריע לו, איך לא כואב לו, איך הוא כל כך חזק. אני יודעת שהוא אוהב אותי אז איך?
מתה לשלוח הודעה לשאול מלא שאלות, מחזיקה את עצמי בטרוף .
אני תמיד חייבת לדעת איפה אני עומדת, לא מסוגלת לחיות באוויר. או שכן או שלא. וברוב המקרים תמיד התנהלתי כך, תמיד אחרי ריב שלחתי הודעה לדעת מה קורה.
הפעם אני חייבת להיות חזקה. לשנות לו קצת את המובנת מאליו כפי ששיר כתבה לי.
מזל שיש לי פה אפשרות לפרוק אחרת הייתי משתגעת.. אף אחד לא יודע מה עובר עלי והכי קשה לשדר עסקים כרגיל.

[דתיה*]

אני שולחת לך חיבוק. ברור לי שאת חווה קושי מטורף...אבל דווקא השתיקה שלך היא חשובה עכשיו. פשוט אל תשלחי בבקשה. תנשכי שפתיים ואל תשלחי. זה לטובתך. חכי עוד קצת מבינה אותך ממש ויכולה לחוש את כאבך עד אליי...

[דתיה*]

ואני באמת לא מקנאה בך זה סיוט.. זה לא מניח לך בנפש. נסי באמת להתגבר. תני לו לעבוד. חכי קצת..

[שיר*]

אש - תחזיקי את עצמך תנשכי שפתיים ואל תשלחי. זה קשה נכון, תפרקי פה אם זה עוזר לך. תראי אותי שהבנתי מה הולך להיות לא הסכמתי להמשיך .. זה כואב וקשה וגם עכשיו קשה לי אבל כשמבינים את הלך הרוח.. מעט קל יותר. יש סיכוי סביר שהוא ישלח לך מתישהוא ואז מה? תחזרי ? אם את חושבת שכן אז אין לך טעם להתאפק, אבל אם את מחליטה שדברים לא מקובלים עליך בהתנהגות שלו אז לא לשלוח כלום. אבל זו רק דעתי.

[דתיה*]

מסכימה עם שיר . גם אם את כן מתכוונת לחזור. חכי קצת על מנת שתוכלי לחשוב בהיגיון

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה בנות |לב|

[שיר*]

דתיה- רק אנחנו נשארנו כולם נעלמו..

[דתיה*]

נכון שיר.. שארית הפליטה חח איך את שירוש? נרגעת קצת?
א"ש מה שלומך היום?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היוש...אני פה..קוראת אתכן לפעמים...
מה שלומכן? דתיה נראה שהתאוששה מהדביל והיחס שלו.
שיר מבחינתי את מזמן הבנת את התמונה ועם כל הקושי המשכת הלאה
לגביי, תכלס עדיין בקשר. דברים מעט אחרת. הקורונה עשתה דווקא טוב...אבל עזבו אתכן שטויות. באמת שהכל הבל הבלים...
א״ש...דפוסים שחוזרים על עצמם...אתם מלא שנים ביחד מלא. אני בטוחה שזה לא סוף הסיפור

[שיר*]

דתיה - פשוט הבנתי והפנמתי מה הולך להיות.. מה שהיה פעם לא יחזור, קשה לי לקבל את זה, קשה לי לקבל תירוצים מטומטמים, אז עם כל הקושי ויש עדיין קושי.. צריך להחליט אם את מוכנה לקבל את זה או לא.

[שיר*]

יותר מדוייק להחליט אם את מוכנה לאכול ת׳חרא בשלב הזה או לא. סורי על הבוטות.

פנטי - את נשמעת רגועה זה סימן טוב. שלכולן יהיה רק טוב!

[דתיה*]

פנטי דווקא זה לא ממש נקרא התאוששתי. אני פגועה שאחרי הכל כבר כמעט 4 חודשים אני חסומה. טוב נו אני הייתי צריכה לחסום ראשונה. ואחרי הכל ההתנהגות האחרונה הכי פגעה. אבל בא נאמר כך למדתי לחיות לצד זה.. ואני בסדר גמור ..


שמחה עבורך שטוב לך.

שיר מסכימה איתך מאוד

[דתיה*]

בנות איזו הזיייהההה... הבנאדם שלח לי הודעה בתוכנה אחרת.. רצה לספר על משהו שקרה לו במשפחה .. שמחה שהיתה. עניתי בקרירות ושלום

[שיר*]

דתיה - אם היה חוסם אותי לא היה זוכה בכלל למענה ממני, אבל תעשי מה שאת מרגישה.

[דתיה*]

מה שמעצבן שהוא כאילו מחפש דרכים.. .. חסמת אז תחפף.. לא חשבתי שיגיע מהתוכנה הזו. לא התכתבנו שם כלום רק כשהכרנו.
עניתי לו מזל טוב קר וזהו

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


עדכון עדכון*
אז ככה... הוא שלח הודעה שהוא מתגעגע ושאל אם התקדמתי הלאה.
עניתי לו מאוד בקרירות ואמרתי לו שאנחנו צריכים לדבר (אי אפשר לסיים כל כך הרבה שנים בצורה כזאת)
נפגשנו וירדתי עליו כאסח, לא השארתי מילה, אמרתי לו את כל האמת בפרצוף, הוא היה בשוק. בנוסף אמרתי שבצורה כזאת אני לא ממשיכה.
הוא אמר את צודקת בכל אין לו מה להגיד, כי כל מה שהוא יגיד אני כבר שמעתי או שכבר לא מאמינה.
בסוף הוא אמר שהוא לא רוצה לאבד את הקשר שאוהב, מתגעגע, שגם הוא נפגע, קורונה, לחץ בעבודה וכו'. ואני אמרתי שעדיף שנקח הפסקה אחד מהשניה הוא ביקש שנחשוב על זה שוב.
כמובן הוא משך את זה כמה ימים, ושדברו הוא אמר לי שהוא לא יודע איך לאכול את ההפסקה ביננו כי קשה לו לאבד אותי.
מפה לשם לא נסגר כלום .. אבל זה על הפרק
אז כמו שפנטי רשמה לי: דפוסים שחוזרים על עצמם.. לא סוף סיפור..

[פלונית_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממרחק של כמה שנים אני יכולה להגיד
שהתלות עדיין קיימת, נוצר תהליך כלשהו במוח שלא ברור לי עד הסוף שכאשר חסר לי משהו אני מוצאת בו את הפתרון. למה? כנראה בגלל שעברנו תקופה ארוכה ביחד. וזה המוצא הכי קל לברוח אליו. זה אומנם לא קורה בפועל אבל מנגנוני הבריחה הם אליו ישירות. חיפוש שלו/יצירת קשר משום מקום
מצד שני, זה בהחלט נחלש. ההבנה שזה חסר סיכוי, שזה נגמר, שזה לא יכול להתקיים במציאות- מתחילה להראות תוצאות גם ביומיום. אפשר לנשום, אפשר להנות מדברים אחרים, אפשר לנהל איזו שגרה שפוייה ( גם היא לא מלאה בזיקוקים ותשוקה בכלל) אבל אפשר להתנהל- מקווה שלא עד המשבר הבא
בהצלחה לכולם

[דתיה*]

לגמרי דפוסים חוזרים...מוכר ממש.
טוב העיקר שהכל הסתדר בינכים א"ש

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייתי בקשר ארוך שנים רבות עם גבר +1 ללא נישואים.
בעקבות משבר גדול שהוא עבר הוא לגמרי "התפלפ", היה ממש על הקצה ואיבד את זה לגמרי ניתק קשר עם כולם ובעיקר עם משפחתו וגם הקשר שלנו נגמר בצורה מאוד מאוד קשה עבורי.
לקח לי הרבה זמן להרים את עצמי ולהקים משפחה משלי .
לא שמעתי ממנו מאז שנפרדנו (מעל עשור!) למרות שכן ניסיתי להגיע אליו לסייע לו ולתמוך בו הוא לא הגיב.
ועכשיו הוא חזר . הביע חרטה על הכל . . אכלתי ח** בגללו, ספגתי והכלתי את כל האש באותה תקופה, עשיתי בשבילו מעל ומעבר, לקחתי על עצמי המון וניסיתי לעזור לו לצאת מהמשבר ולהתמודד ובסוף זרק אותי.
הוא רוצה להפגש איתי לשבת לדבר על הכל ואלוהים יודע שיש לנו בהחלט על מה לדבר!!! עדיין יש בי כעס כלפיו אך גם חמלה.
כיום יש לי משפחה משלי יש לי ילדים . אני משתדלת להביט כל הזמן קדימה אך מרגישה שהפרק הזה בחיי לא נסגר.

[פלוני_אלמוני*]

בנות חזרתן לכאן?
משתפת שיש לי בשורות טובות (אני מקווה!)
התקופה המוזרה הזו של הסגר והשהייה בבית עשתה לי רק טוב. אמרתי לו שמצידי הוא יכול לרטון ולכעוס כמה שבא לו אבל לי נמאס! היינו סגורים בבית אני לצערי גם בלי עבודה ולא יצאנו מהבית ובעיקר לא יצאנו מהמיטה... לא ויתרתי לבעלי עכשיו כשהוא איתי בבית . די, סוף סוף הוא בבית איתי. הרגשתי שזה עכשיו או אף פעם. שזה הזמן. חיכיתי מספיק וויתרתי מספיק שנים.
התעקשתי. על הצעיר אני בכלל לא חושבת... לא מתגעגעת אליו. כלום.
התפקסתי רק על בעלי , לא הנחתי לו ודיברתי רק על ילדים עד שהוא אמר לי: את לא תוותרי נכון?
אני אקצר: מאחר לי .
תחזיקו לי אצבעות!
(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

טוב אז קניתי בדיקה ועשיתי ויצא חיובי!!!.
אמרתי לבעלי בוא שב ואמרתי לו שאני צריכה להגיד לו משהו חשוב. סיפרתי לו והייתי ממש לחוצה והתרגשתי כי חלמתי על הרגע הזה כל כך הרבה שנים והוא חיבק אותי אבל גם כעס והסתובב בלי הפסקה מה את רוצה שאני אגיד? מה אני כבר יכול להגיד?
העניין הוא שזה יצא חיובי ובכל זאת יש לי תחושות כאילו אני עומדת לקבל מחזור כאבי גב ... הגיוני?
אין לי את מי לשתף רק אתכן.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה לא נכנסתי לפה תקופה
ולקרוא מה שעדכנת ממש היום פשוט עשה לי טוב!!!!!!
נחזיק אצבעות!!!!!! תעשי גם בדיקת דם יקירה.
ועכשיו תטפלי בעצמך, תשתי, תאכלי, תנוחי. יאללה אמן וזה זה זה.
כל הכבוד לך! הצלחה׳!!!!

[דתיה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערהההה!!! בשעה טובה!!!! שימחת אותי כל כך.
ואו!! סוף סוף. כל הכאבי מחזור הגיוניים ממש. גם בגב ובהכל. אל תילחצי. איזה מרגש. תני לבעלך לעכל את זה. אל תתייחסי לכעס שלו בכלל. אני הכי שמחה בשבילך שיעבור תקין ובשעה טובה.
אם יש לך שאלות על ההריון אני פה בשמחה

[פלוני_אלמוני*]

תודה רבה פנטי ודתיה!
אני ממש מתרגשת וצריכה לעכל בעצמי!
עדיין יש לי כאבים כמו לפני מחזור , כבר כמה ימים. מנסה לנוח וגם מאוד עייפה
(יערה)

[פלונית_אלמונית*]

יערה יקרה,
האם יש עדכונים? יותר ממה שאת חייבת לשתות, לנוח וכאלה - את חייבת לעשות כל פעולה אפשרית להישאר רגועה נפשית.
יש כל כך הרבה רקע רגשי סביב ההיריון והגוף כל כך קשור לנפש שאת צריכה לעשות כל פעולה נפשית מרגיעה אפשרית.
בהצלחה- מרגש מאוד מאוד

[דתיה*]

מה איתך יערונת? איך מרגישה?
פנטי טוב לראותך

[פלוני_אלמוני*]

אני בסדר עייפה מאוד
נחה הרבה ומנסה להשאר רגועה אבל בבית יש המון מתח ביננו.
אני מנסה לדבר עם בעלי אבל מרגישה שאני מאבדת אותו. וגם אני מתה לשתף אותו במה שעובר עלי ומה אני מרגישה... אבל אין עם מי לדבר.
הוא כועס ומתוסכל ומעיר לי על שטויות. כל דבר קטן מקפיץ אותו
(יערה)

[דתיה*]

אני חושבת שהוא לא מאמין שזה אכן קרה. תני לו זמן לעכל

חיבוק

[פלונית_אלמונית*]

אולי כל דבר קטן מקפיץ אותו כי את העבודה האמיתית של שחרור הדברים שמציקים לו בזמנים רגועים איתך הוא לא עושה. ואז דבר קטן נראה כמו פיל והוא "קופץ" מזה.
שחרור מבוקר של הדברים שמטרידים אותו- יעזור מאוד בקטע הזה- אבל כנראה שהוא פשוט מתבשל עם עצמו.
מה עושים כאשר אין שיתוף פעולה אצל בן הזוג? אם אני מבינה נכון הוא לא ממש בעניין לשתף הרבה ולדבר הרבה על הנושא את אומרת מתח, כעס, את מאבדת אותו, אין עם מי לדבר- תנסי למצוא זמן רגוע ותעשי הרבה נשימות ואז יעלו לך דרכי פעולה אפשריות איך להתנהג בסיטואציה הזו.
בואי ונגיד שאת לא יכולה לשלוט בזה , את לא יכולה לשנות אותו וזה גם לא תפקידך- תעשי רק את הדברים שאת יכולה לנסות. תנסי להבין למה הוא כ"כ כועס? בשורש של זה. מה כל כך מפחיד אותו ומרתיע אותו. תחשבי עליו רק דברים טובים ואולי משהו באנרגיות ישתנה.

[פלוני_אלמוני*]

פלונית אני לא בטוחה שנשימות לא יעזרו לי פה כשבעלי אומר לי שעבורו זה תחתית הגיהנום.
הוא מרגיש שדחקתי אותו לפינה ואין לו סיי בעניין.
יש לי בעל מרוסק לגמרי, שבור נפשית, לא מוצא מנוחה וזה משפיע עלי קשה לי לראות אותו ככה כי אני מרגישה "אשמה".
וסליחה אם שוב חפרתי פה. זה לא המקום.
(יערה)

[פלונית_אלמונית*]

אשמה זה הדבר האחרון שחסר לך עכשיו. אין פה אשמה.
מקסימום זה לקיחת אחריות על הדברים שאת יכולה לעשת זה לשפר את המצב בבית ואת המצב הרגשי שלך.
לעמול קשה מחשבתית איך לראות את הטוב בסיטואציה ( המשמחת) שנוצרה.
אין מה להתעסק בלהחזיר את הגלגל אחורה, ומה היית עושה אחרת, זה כבר הבשיל בתוכך כל כך הרבה שנים.
תעריכי את עצמך יותר. הגיע הזמן. מגיע לך.
למה זה תחתית הגיהנום? ממה בדיוק הוא מרוסק?למה הוא שבור נפשית?הוא מפחד לאבד שליטה? הוא מפחד שמשהו בתת מודע משתנה במאזן הכוחות בקשר?איך הוא מרגיש שנדחק לפינה? בשכל הוא בוודאי מבין והוא ידע מה את רוצה לאורך השנים- את המובן מאליו.

[פלוני_אלמוני*]

זהו שבעלי ממש לא שמח על ההריון
וזה לא שהוא שונא ילדים ממש לא! זה פשוט שמשפחה זה עניין רגיש ומורכב אצלו (וגם אצלי) מסיבות שאני לא אפרט כאן וקשה לו לקבל את זה שדעתי השתנתה עם השנים.
מאז שהכרתי אותו אנחנו שנינו. רק שנינו . הוא המשפחה הגרעינית שלי ואני שלו. עברנו הרבה יחד ואני מבינה אותו אבל לא אוותר על ההריון הזה שכל כך רציתי וקיוויתי.
(יערה)

[שיר*]

המון מזל טוב יערה , תשמרי על עצמך

[פלוני_אלמוני*]

תודה שיר!
הערב אמרתי לבעלי את העצה שהוא בעצמו תמיד יעץ לי במהלך הקשר שלנו.
עצה כל כך בונה ונכונה. והוא יודע ומבין שיש לו דרך ארוכה והמון עבודה עצמית לעשות ואמרתי לו שאני איתו!
אני לא הולכת אני לא נגדו, אני מאמינה בו ואני מאמינה בנו. בשנינו ואני הכי רוצה בעולם שתהיה לנו משפחה
חשוב לי כל כך שהוא יבין את זה. שיישם את זה על עצמו. אני באמת מאמינה שהוא יהיה אבא נפלא וטוב!!!
נ.ב. הבחילות האלה... מתי זה יעבור?
(יערה)

[דתיה*]

יערונת.. הבחילות רק התחילו יקרה... פני לרופא למרשם נגד בחילות אם תצטרכי... ובמקביל לימון, קרח, דברים יבשים ולא שומניים.
מקווה שבעלך יבין את המצב ואפילו ישמח בו
חיבוק

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
אין ספק שבתקופה כזו כמה שיותר תמיכה, פיזית נפשית יכולה לעזור לך.
אך ידעת שאת נכנסת למשהו מאוד מאוד רגיש ומורכב.
תצטרכי להזכיר לעצמך את המטרה. את מטרת העל. וזה שבכלל הצלחת להכנס להריון ושבה תלדי בידיים מלאות.
כי גם זה לא מובן מאליו בכלל, לנוכח כל מה שקרה וכל הלחצים והכל.
הייתי מציעה להעזר בגורם מקצועי שיוכל ללוות אתכם בתהליך הזה, כדי שבעלך גם יקבל את התמיכה שהוא צריך ולא חלילה יכנס לדכאון או משהו- זה גם יכול להיות..חיבוק חזק לך ולתינוקת המתוק. לגבי הבחילות. תזכרי שכל בחילה מסמלת שיש חיים בתוכך- שאת זו שאחרית לפלא הזה. ותמיד יעזור סודה קרה, מים עם קרח ואם זה קיצוני כמו שדתיה הציעה כדור

דתיה
מה איתך? איך את מתמודדת עם הנתק..אפ עדיין יש נתק?

אש
נעלמת אז כנראה דברים חזרו למסלולם

לגבי
השתדלתי בעיקר לקרוא אתכן ולהתעדכן.
קשה ככ להשתחרר מדפוסים באמת.
חלק מעניין זה להבין מה הערך העצמי שיש לנו עבורנו, מה אנחנו מרגישות וחושבות. דימוי עצמי, ביטחון עצמי.
ולמה פעם אחר פעם אנחנו חוזרות לאותם מקומות שלא עושים לנו טוב...
אני חושבת על זה ועברנו כברת דרך, אני כמעט שנתיים פה און אוף. ונזכרת בכמה כאב ותסכול היו לי.
אז אחרי שדווקא הייתה לנו תקופה מקרבת ודברים הרגישו אחרת, נכנס שוב עומס גדול, לא ישר פיצצתי את העיניינים, חיכיתי לראות איך ״אני משתלבת״ אבל הפחדים שלי, החששות שלי צצו כל פעם מחדש. עד שאמרתי מספיק. אני מאמינה שהוא לא מסוגל. ייתכן שרוצה, אך לא מסוגל ואת המחיר- אני משלמת, במחשבות, בעצבות, במצבי רוח..
אז לא עברו הרבה ימים. אבל כרגע זה מחזיק מעמד. נתק.
לא אתיימר להגיד שזו המילה האחרונה. אבל ארצה שזו תהייה.
להיות במקום שעושה לנו טוב, שמחזק את הדברים שאנחנו יודעות שאנחנו ראויות להן.
הגעתי וחפרתי
שבת נעימה

[שיר*]

פנטי -האם שווה לך לשלם את המחיר הזה של מצבי רוח, עצבות..?(בדיוק מה שהרגשתי) אם כן תישארי שם אם לא אז פשוט לא, גם ככה זה קשה כל-כך אז אולי עדיף להתמודד עם הקושי שבנפרד מהאחר? וזה וואחד קושי !!!!! אבל הכל תלוי בך ומה את מוכנה ״לספוג״ ״להרגיש״ .
דתיה , אש מה שלומכן?

[דתיה*]

היי כולן ושבוע טוב
דבר ראשון כיף לראותכן..
אז זהו .. שעכשיו זה שוב חזר לקשר לא רציני אבל הוא מידי פעם שולח. לא ממש נתק כרגע.
טוב לי? נחמד לי? סתם כזה בלי שום רווח.. סתם פה ושם
כבר פחות מתרגשת מכל מילה או חוסר מילה, זה לא קשר זה סתם..

פנטי ואו שאתם בנתק אבל כמה ימים זו לא הוכחה
מי היוזם?
ומה הכוונה עומס?

שירוש מה איתך??

[שיר*]

דתיה - מבינה מדברייך שאת כבר לא חסומה? את גם שולחת לו? או רק הוא? אצלי- הוא ניסה לחדש קשר פעמיים שלוש, פעם בחודש חודש וחצי הודעה ..(כנראה ניסה ״לרחרח״ ) הבין שמה שהוא יכול לתת כרגע או יותר מדוייק איך שהוא רוצה שיהיו הדברים- הבין שזה לא מקובל עלי וזהו . לא שמעתי ממנו כבר 3 חודשים.
הייתי בתהום ענקי לאט לאט אני צפה ועוד קצת צפה..מבינה שדמיינתי לעצמי שאני חשובה לו, תקופה ארוכה נתן לי להרגיש ככה, אבל הימים הללו הסתיימו ממזמן (הסתיימו מאז שהפך להיות ״עסוק״) יש ימים שאני נזכרת ובוכה .. וזהו. עדיין לא פשוט לי אבל זה מה יש. קשה לי בעיקר גם שלא אמרתי כל מה שאני מרגישה אלא רק ברמזים- אבל ת׳כלס זה בשביל מה ? הוא לא ישתנה לא יחזור למה שהיה.

[דתיה*]

אל תבכי בגללו ממש לא שווה. אבל אני ממש מבינה אותך.זה מעצבן שזה לא מרפה מאיתנו נכון? והם כל הזמן בראש שלנו.
לא אני לא חסומה.. וכן גם אצלו הרצון הוא רק למפגש ולא בא לו קשר.. רק פעם ב...
רק הוא זה ששולח. ממזמן כבר הרפיתי את הנושא של אני יהיה זו שאצור קשר. דיברנו על כל נושא החסימה והוא טען שסיכנתי אותו כי באותם יומיים 3 שלחתי לו הודעות באמצע הלילה.
ולכן הוא חסם
עכשיו יש להם בעיות רפואיות במשפחה המורחבת אז שיחררתי לגמרי. אם ירצה ישתף לא אז לא..הוא בחיים לא משתף גם ככה אז שיחררתי ודי. אני כבר ממזמן לא זו שיוזמת... אין לי כח לזה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב בננות
קצת התגעגעתי
שירוש, את בהחלט צודקת. זו ההרגשה שלי והמחשבה שלי בימים האחרונים שלוו להחלטה
דתיה, אני יזמתי את זה. להגיד שזה יותר מקל? אולי, כי אז הבחירה היא מודעת וכמו ששיר כתבה
האם לא עדיף להרגיש כבר את כל התחושות האילו ולאט לאט לצאת מזה...הרי אין פה מטרה מעלה שלשמה צריך להמשיך
להתעקש.
ושיר הבנה נפלאה- הם לא ישתנו. אם משהו ישתנה זה רק אנחנו...וגם זה תראו כמה קשה לנו לשנות
דתיה, עומס- זה אומר עסוק מאוד בעינייני עבודה. אני יכולה להעיד שזה נכון. ולהבין את העומס הרב. ואת חוסר היכולת שלו להיות שם כמו לפני. רק שאני בתור אני עם השריטות שלי קשה לי לקבל את זה ולחיות עם זה בשלום. רוצה מישהו שלמרות שעסוק פצצות כל יום ידע לתת את מנת היחס הראויה, למה? כי מגיע לי. למה? כי ככה אני הייתי נוהגת.
יכולה להבין אירועים נקודתיים רק כשזה הופך לעניין של ימים או שבועות, זהו, אין לי יכולת...או רצון.
והוא מתנצל ומנסה ומשתדל לפי אמות המידה שלו. אבל זה לא מספיק לי. זה פשוט לא מספיק. אז החלטתי לקחת אוויר. להתנתק. לסדר קצת את עצמי ולהבין מה זו הנזקקות הזו בקשר איתו, למה עם אנשים אחרים שאני לא בקשר יומי הכל בסדר. מה זה שגורם לי להרגיש ככה אם לא דיברנו יומיים..? זה לא שהוא נעלם, או לא התייחס לטענות שלי או לא ביקש ״התחשבות״...הוא ״הציב״ לנוכח המצב את מה שהוא מסוגל לתת ואני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם זה.
זה מתסכל, זה עצוב, זה מכעיס. אבל זה מה שזה.

[שיר*]

פנטי יקרה - אל תאכלי את התירוצים של ״עומס״ שימי לב שאצל הרוב זה אותו תהליך כשהם ממש רוצים עם כל העומס הם יודעים יפה יפה לשלוח הודעה, להתעניין ולא פעם ב .. אלא אם כן זה מתאים לך ככה אז זה גם בסדר גמור. לי זה לא מתאים להפוך ל״מובן מאליו״ .

[דתיה*]

ואו פנטוש, בעצם חזרתם לאותם ימים שלפני הקורונה, אותם תסכולים, אותם מצבים, יכולה להבין את המצב הזה.
את יודעת מה מצחיק כשאת אומרת , למה עם אחרים לא אכפת לי ככה כשהם לא יוצרים קשר יומיומי וזה מקובל עלייך ולעומת זאת כשהאחר שלך, לא יוצר קשר מעבר ליום יומיים את משתגעת? מה באמת ההסבר?
גם לי אין הסבר לזה.
יש לי ידיד שגם הוא לא יוצר קשר תקופה זה בסדר גמור. אז למה לא זה לא מצליח איתם?

ומה תעשי בתכלס? תחכי שיפנה?
אני דווקא הפסקתי לצפות.. אולי כי אני נמצאת במקום אחר.. ואולי זה אחרי כל מה שעברתי איתו..
ולעזעזל שיש לי עדיין פינה אליו.

[שיר*]

דתיה יקרה - התקדמת בצורה מדהימה, כל הכבוד שזה כבר לא מזיז לך.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שירוש,
אני לא אוכלת כלום, באמת. והעניין שהעומס באמת מנטרל אותו. התירוץ לא מעניין אותי בשלב הזה. זו המציאות. שהוא עמוס הוא נעלם כשלא הוא נוכח ונמצא שם פיזית ווירטואלית.
העניין שלא בא לי שנעלם גם כשעמוס. והוא מתנצל ומבואס וכו. אבל שורה תחתונה זה לא ״מפצה״ אותי. אז אני פשוט צריכה להפנים שככה הוא. זה לא מעיד עליי כלום. או מה הוא מרגיש אליי. זה כמו נגיד שתחשבי שאת מבקשת ממשהו שהוא 1.7 להיות 1.8, הוא באמת לא יכול...אז או שאני מקבלת את זה או שלא. וזה כבר אני. והבחירה שלי אם להשאר עם מישהו שהוא 1.7 למרות שאני רוצה שהוא יהיה 1.8...מקווה שהבנת את האנלוגיה
דתיה
להגיד לך שאני לא מצפה שיפנה יהיה שקר. המצב כרגע שאמרתי שאני אפנה...ולכן הסבירות שהוא יפנה נמוכה ועדיין אני מצפה. למה? משלל סיבות

[דתיה*]

תודה שירוש... הזמן עושה את שלו. מתרגלים לסגנון/ או שלא ומבינים שזה מה יש וכמובן זו בחירה שלנו מה לעשות עם זה.

פנטי , אני בטוחה שאת מתה שהוא יפנה אבל אם יזמת הפסקה יש מצב שהוא יכבד אותך וימתין לך

[שיר*]

פנטי - ברור שהבנתי ולזה גם בעיקר התכוונתי שאם מתאים לך זה בסדר גמור גם. כל אחד מחליט מה מתאים לו..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
אגיד לך משהו? מצד אחד רוצה שיפנה מצד אחד לא. יודעת למה לא? כי להתעלם ממנו יהיה לי מאוד מאוד קשה.
ודווקא זה שהוא מכבד את זה עושה לי טוב איפשהו.
כי להבטיח הבטחות ולא לקיים רק מעצבן אותי יותר. ואיפשהו אני חושבת שזה גם מתסכל אותו...
ולגבי זה שאני אפנה אליו...כרגע זו לא נראית אופציה בעיקר כי בא לי לעבוד על עצמי ולהבין את המקום הזה עם עצמי.
שירוש, בטח את צודקת. וזה נכון. הרי אף אחד לא מכריח אותנו להיות בקשר כזה! באמת שזו בחירה שלנו...ולכן אחריות שלנו.
ולא משנה אם אנחנו צודקות או לא...השאלה אם המצב מקובל עלינו וטוב לנו.
אם רע ואנחנו עדיין נשארות - זו בעיה שלנו ולא של אף אחד אחר..

[דתיה*]

קחי את הזמן פנטי, ברגע שתרגישי שאת לא יכולה יותר תבחרי מה לעשות עם זה.
מעניין מה עם שאר הבנות.
סער, אש, אלינור, אא, מי עוד שכחתי..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כרגע אני באמת רוצה ״לקחת את הזמן״.
זה לא פשוט. כי כן זה לאבד חבר. רק שלא טוב לי במקום הזה שאני נמצאת בו. זו כנראה הגזרה בקשר מסוג זה. שאי אםשר מתי ואיך שרוצים..וככל שמתקרבים דווקא יש רצון לעוד.
מתישהו יהיה בסדר
נראה לי שאלו באמת ״הדמויות״ הראשיות שנכחו פה
הן בעולם אחר כנראה חחח אההה ליבי שבור שמזמןןןן לא שמענו ממנה. מקווה שהיא בריאה.
מעניין מתי אנחנו נפסיק להכנס לדף הזה

[דתיה*]

חחחח מתי שנשכח לגמרי מהם
יקרה אי פעם??
בהצלחה פנטי עם הנתק. תעדכני.
אני גם כרגע בשקט אבל אני כבר לא היוזמת ממזמןןןןן.