איך שוכחים מישהו

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטוש יקרה - אז נראה לי שהבנת את הצורך שלך,את אומרת אותו בבירור, הוא לא ישתנה, אם זה מה שאת רוצה אז עדיף תצאי משם וכמה שיותר מהר, שיחות ביניכם גם לא יעזרו להערכתי. אבל זו בחירה שלך , אני הבנתי רק קצת יותר מאוחר, לפחות לא אגיע למצב של א.א.המדהימה שהייתה פה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שירוש
כרגע אני עוד בזה. הוא מראה רצון והשתדלות...אם היה אומר לי, כמו בפעם ההיא שהוא לא יודע, או הוא לא יכול, אז לא הייתי. כמו שחדלתי בפעם ההיא. אי אפשר בכח. וזה כואב ומתסכל ועצוב. אבל מוטב לדעת מאשר לטמון את הראש בחול.
אז אני כן מקיימת שיחות כדי להבהיר מה אני רוצה והוא מוזמן להגיד לי מה הוא רוצה. זו מערכת יחסית לכל דבר , אומנם לא לגיטימית בעליל, וככזו. יש שניים. וכשזה יפסיק לעבוד צריך לדעת ללכת אחורה. כרגע הוא מבין את הצורך שלי ומקווה שמה שהוא יכול לתת יספק אותי. יהיו פעמים שכן וייתכן שיהיו גם פעמים שלא... אבל מבחינתי כל עוד בן אדם אומר שרוצה ומנסה...
לא אכתוב פה פרטים אבל אני מאמינה שהוא רוצה והוא מוכיח לי שהוא רוצה. רק שאני צריכה את היחס שלו כל הזמן. ויחס זה לא בקטע עכשיו של מחמאות. אלא להיות איתו בקשר. לא אשקר ואגיד שזה בסדר לי. לא זה מבאס תתחת עבורי לא לדבר איתן. קוב הזמן זה הקשר שיש לי איתו, התכתבויות. מה כבר חש לנו בעצם...נפגשים פעם בשבוע במקסימום? אז עבורי זה ממש חשוב לדבר איתו. כי הוא חשוב לי, כי נקשרתי אליו, כי כיף
לי לדבר איתו, כי הוא עושה לי טוב, כי איכפת לי לדעת מה איתו. בעיה, אני יודעת.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטוש - תעשי מה שמרגיש לך טוב! אם היה מוכיח לי והיה מגיע בלי קשר.. בייחוד לאור תקופה ארוכה שזה מתבקש מאליו, הייתי מגיבה אחרת לגמרי. הוא ימצא ומהר זיון חדש וקליל אין מה לדאוג.

[דתיה*]

חח שיר הם כניראה הלכו להזדיין... מעניין אותי אם ישלח הודעה עכשיו כשהוא בחופש או ששוב מחק את המספר.. הטמבל

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
את בהחלט צודקת!!!! מה תעשי כשיצור קשר שוב?

דתיה
ראית שיש לו דרך להשיג גת המספר שלך. ככה שזה לא משנה אם הוא מוחק אותו או לא...

[דתיה*]

פנטי את מבינה ששלך הוא נדיר בדורו? אמנם של שיר דיבר בכבוד אבל זה אותו דפוס התנהגות.. רק כשצריכים יוצרים קשר

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - הגדרת את זה מדוייק להפליא.

[דתיה*]

שיר אנחנו בכיס שלהם.. ולכן הם מרשים לעצמם. צריך להראות קור ומרחק ואז אולי יקלטו מה הם מפסידים..

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה יקרה - גם קור ומרחק לא יעזור אם הריגוש עבר להם! שילכו לחפש יאללה מי ישמע בולבול מחולל פלאים .

[דתיה*]

חחחחחח...הרגת אותי!!!הריגוש יכול לחזור.. לכי תדעי

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לך ציפיות מאמוש, אני כבר הבנתי , קצת באיחור אבל הבנתי שציפיות יש רק על כריות מאמי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
הרגת אותי מצחוק- בולבול מחולל פלאים. וואי נקרעתי עכשיו

דתיה
מאמי, מה זה נדיר? אני לא חושבת שזה נדיר. וגם בינינו מה הוא כבר עושה...? מתכתב איתי...? עונה להודעות...? לא שאני חלילה ״מזלזלת״. את יודעת שאכלתי קש ממנו ולא מעט. הוא החזיר לי יופי יופי, בריבית דריבית. והפעם האחרונה זה הוא שנעלם כל פעם קצת...וגם אני הבנתי אז ושאלתי..וקיבלתי את התשובה שלי אז הרפתי...וזה הוא שחזר וניסה ואני נתתי שוב הזדמנות..רק שהפעם לא רציתי לחזור על אותו ריטואל. אני יודעת מה אני רוצה ומה הדברים שאני לא יכולה להתפשר עליהם..מה לעשות..לא יכולה. זה כואב לי כך או כך. עברתי איתו לא מעט. וזהו. להגיד לך שהכל בסדר? לא. להגיד לך שלא כואב לי הלב לפעמים? לא. זה מה שזה...כשזה כואב מדיי מבינים עוד משהו, עוד חתיכה בפזל

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פוקסי - ואוווו פשוט ואווו איך שהצלחת לקרוא אותי, את כל כך מדוייקת! קראתי את דברייך יותר משלוש פעמים.
משפט חזק שכתבת ״כנראה שיש נקודת קיצון של סבל שעד שלא מגיעים אליה השינוי לא ייעשה״ ! גרמת לי לבכות וממש, אבל בכי חיובי, של הבנה. אשמח אם תסבירי לי למה אני מונעת מאגו? האם התכוונת שזה לא בסדר מבחינת איך שאני מתנהגת מול האחר? עומדת על שלי? לא שולחת הודעות? זו הכוונה? זה שכתבת ״את לא שואלת את השאלות הנכונות״ התכוונת שאני לא שואלת את האחר? או שהתכוונת שאשאל את עצמי? אודה לך אם תעני לי על זה..
וכן אני מונעת מאגו רק בגלל ששמתי לב שההתנהלות שלו מולי השתנתה, יודעת שהזמן עובר ונרגעים, אבל פה היה משהוא מעבר, ציפיתי למשהוא ולא בשמיים לדעתי, משהוא שהיה מראה לי מה טיב הקשר, וכנראה שקיבלתי את התשובה .
והנה אני אמא ל-4 ילדים, בעל מסור ואוהב, עם עבודה טובה וחיים מלאים נפלתי. לא תכננתי , לא חיפשתי אף פעם עם כל החיזורים, המחמאות שאני מקבלת מהסביבה לא נשאבתי לשם, והנה זה הגיע- אני רק מבקשת להפסיק להרגיש את הכאב הזה בחזה, אשמח גם אם תתני לי טיפים איך להצליח בזה.
תודה רבה שהגבת פוקסי.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטוש - גם את רשמת משפט נכון כל-כך, ״כזב כואב .. מבינים עוד חלק בפאזל״.

פוקסי - יש אצלי גבולות מאוד ברורים בראש, להעלם חודש וחצי בלי לעדכן, לפחות במשפט קטן, לא שיחות נפש! גם אם נניח חלילה קורה אסון אפשר לעדכן אז זה אומר לי הרבה..בנוסף ההתפתחות לאחר מכן שנתנה לי תשובה ברורה.

[פלוני_אלמוני*]

פוקסי,
בגלל שכל אחת נמצאית בשלב אחר של הסיפור ייתכן וחלק מדברייך יכולים להישמע לבנות שנמצאות שלב אחד אחורה.
רוב רובם של הדברים כנראה נופלים על אוזניים ערלות כי הרגש תפוס כל כך חזק בסיפור עם האחר וגם הלב וגם הראש עוד לא בשלים לשמוע את הדברים שאת כותבת בחכמתך ובצדק.
לא בטוח שכולן בשלות לשמוע ממש שיש קשר בין ההתנהלות כרגע בקשר עם האחר לבין תלותיות , חוסר ערך עצמי, בטחון עצמי וכו'.
חלקן אפילו יגידו : אני? לי יש בעיה עם בטחון עצמי? אני הכי בעולם עם בטחון עצמי והערכה עצמית? וינסו לראות כאילו את הבעיה בהתנהלות עם האחר כבעיה נקודתית שאם רק היא תיפתר והן יעלו על דרך המלך- כל העולם יסתדר להן.
ואם לא מנצלים את המשבר הזה לצמיחה אישית- הוא יגיע שוב פעם מתישהו במועד מאוחר יותר מהסיבה שמשהו בפנים צועק את האמת ומנסה בכול לפרוץ החוצה. אי אפשר לקבור את זה לעד, אפשר אבל זה לא חיים, זה לא באמת החיים
בהצלחה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פוקסי!!! מה שלומך יקירה?
פלוני ופוקסי, אתן ניסחתן את זה ממש ממש יפה. זה ככ ככ נכון. זה משהו שמתחיל ונגמר בנו. אך ורק בנו.
הרי אנחנו אילו שמקיימות את זה בראש שלנו ומתדלקות את זה כל אחת עם החסך שלה...
אני מבינה מה אתן אומרות לגבי השיעור ולצמוח מזה.
יכולה להעיד שגיליתי על עצמי המון. נבהלתי לא פעם מחרדת נטישה שהבנתי שיש לי, תלות ריגשית - אני שכל חיי סלדתי מתלות. וטענתי שבן אדם צריך להיות חופשי מתלויות (סיגריות, אלכוהול, סמים ועוד). ביטחון עצמי ואישורים- ידעתי שאני צריכה. אני אוהבת לרצות ושכולם סבבה, קשה לי שכועסים עליי. ונראה לי שאני מבינה שיש לי בעיה עם אינטימיות ריגשית, שמתקשרת גם לפתיחות מינית, ואני במעגל כזה שמצאת במקום שצריך ״להלחם״
על דברים..לא מכירה אחרת. מה נותן לי תכלס הקשר עם הבחור? לא הרבה ברמה הפרקטית. סיכון מיותר. מחשק באש. תירוצים על גבי תירוצים להמשיך לקיים את זה.
ניסיתי לחפש משמעות דרך משהו אחר, פרויקט כלשהו, זה לא צלח. חיזקתי קשר עם חברה, מסתבר שהיא נפלה לאותה צרה! אז נכון עושים קליר קאט ושלום על ישראל. לוקחים החלטה...פשוט אה? מסתבר שלא

[דתיה*]

אין לי מה להוסיף.. כולכן צודקות פה..ומכיוון שאתן כבר אחרי.הכאב וההתלבטויות והספקות.. והמחשבות . פוקסי ופלונית.. אני בטוחה שגם אנחנו נגיע לשם .בטוחה!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
מתי נגיע לשם גם אנחנו. מתי????
כמה עוד כאב נספוג? למה לעזאזל?????????
כמה בדק בית עוד אפשר לעשות. כואב לי כבר בראש

[פלוני_אלמוני*]

היי בנות,
לא הייתי פה תקופה, מתנצלת שלא הגבתי
קצת אחרי שבעלי טס החלטתי לנסוע אליו כי היה לי חשוב לדבר איתו בעיקר כי היה המון כעס ומתח ביננו
אני אקצר שבאתי אליו והוא שמח שבאתי והעניניים נרגעו קצת, ובילינו יחד והיה כיף עד שהייתי צריכה לחזור
מהצעיר לא שמעתי כבר מעל לחודש. דממה וגם אני לא פונה אליו. מנסה לא לחשוב עליו יותר.
(יערה)

[דתיה*]

פנטי רוצה להיפגש? חח.. מבטיחה לך שאצור קשר יותר מפעם בחודש חחח

[דתיה*]

פנטי מה ניראה לך שניתקע עם זה עד בית אבות?? חחח זה יעבור זה ברור לי.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - תאמיני לי שלאחר שלך לא כואב בראש ולא בלב, הם ממשיכים כאילו כלום, ועל זה אני מנסה לעבוד כרגע עם עצמי, קשה נכון! לא פשוט נכון! אבל ראי זה המצב למה אני אמורה לסבול? והוא חי נהדר? זה מהדהד לי בראש כל הזמן, אני לא משמעותית בחיים שלו זה ברור!

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פוקסי - תודה שהתייחסת, מנסה להבין מה את אומרת, ברור שאת יותר מודעת, אני מתייחסת לפני השטח לא לרבדים העמוקים כנראה, אין לי את הכלים והידע, יש לך ספרים להמליץ לי עליהם בנושא? כי לעזרה פסיכולוגית לא אפנה, שהוא ילך לפסיכולוג.. אני מתפקדת רגיל! נכון אני עצובה יותר ומתוסכלת אבל יש בי הבנה ולא מתנהגת כעיוורת. על פני השטח הוא קשור לסיפור והעצבות שלי היא כתוצאה מזה שהבנתי לגמרי שאני לא משמעותית בחייו ואני רק כלי להנאה ולפאן שלו מתי שיבוא לו ולא מעבר לכך, מה שהיה בשלבים קודמים לא יחזור הפנמתי את זה ואין שום טעם לנסות בשיחות לפתור את זה כי זה לא יחזור, נקודה. והוא יכול להמשיך כאילו כלום בחייו בלעדי את זה גם הבנתי. בכל מקרה אנסה מה שאת אומרת. אני חושבת שההבנה שלי את הדברים זו התקדמות משמעותית.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פוקסי
ניסיתי ב לתרץ תירוצים, ב לאחוז את החבל בשתי קצותיו.
לא התאבדתי על לנתק אותו. הוא משמש לי מקום מפלט מהתמודדות עם מציאות. רק שעייפתי ממנו. כי הוא כבר לא מקום מפלט, הוא גורם לי לכאב ראש נוסף לכאב ראש שיש לי מהחיים.
חייבת להיות דרך, אני מסכימה איתך. וצריך לנסות ולנסות עד שמצליחים. לא אוותר על עצמי, לא אוותר.
קיבלתי שיעור נוסף מהחיים. אני מקיימת את אותו דפוס רק עם גבר אחר. אז השתפרתי. גאה בעצמי. על היכולת לדבר בפתיחות, לדייק את מה שאני רוצה, למתוח גבול, להגיד לא. עכשיו צריכה להבין איך להחזיר את הלהט עם הבעל, איך מגשרים על פערים? איך חוזרים לאהוב- ברמה של רצון להעניק, להכיל, להקשיב.
שונאת ואוהבת את עצמי. עכשיו צריכה לעשות סינרגיה עם עצמי הישנה והחדשה ולזקק את זה למשהו נכון עבורי. מפחדת, חוששת, מרגישה פתאום לבד.
כל אחד רוצה שיהיה לו טוב ועבור זה הוא פועל...
כשהשאלה האם טוב לי עולה יותר מדי פעמים, צריך לעצור ולעשות חושבים.
ככ מפחדת

[פלוני_אלמוני*]

כל השיפוט הזה כלפי ההתנהגות של האחר גם נובעת רק ממחשבות על עצמי ופחות ממחשבות איך יכול לעבוד המנגנון אצל האחר.
הכל סובב סביב רגשות. גברים מרגישים כמו נשים. ואני כותבת כרגע בהכללות רק לצורך הבהרת נקודה מסויימת.
גם אצלנו יש משהו ריגשי דפוק וגם אצל האחר.
לאחר אין מושג איך לנהל קשר ריגשי ( אפילו שבהתחלה נראה שכן) ולכן כל הרגש יוצא בסופו שלא מתאימה לנו , בצורה של תשוקה וזיונים ללא החלק העמוק שמצוי ברגש.
ואצלנו, שיותר טבעי כל הנושא של הרגש אנחנו מחפשות קשר עמוק שיוצר חיבור ( שלפחות אצלי לא מצליח עם הבעל והיה נראה שמצליח עם האחר)
אני מבינה שלמרות שאני רגישה מאוד אני חסומה מבחינה רגשית ( וכנראה גם בעלי) , יש איזה פחד ובקשר עם האחר היה אפשר להתעלם מזה עד שלב מסויים שהכל התחיל להתפוצץ
האחר בסך הכל שימש תפקיד לחשוף את זה אחרת הייתי ממשיכה להתנהג כאילו העצבות קשורה אליו וכאילו זה שאני לא משמעותית בחיים שלו ואם רק יסתדר אני אחזור להיות מאושרת.
לא הייתי מאושרת גם לפניו כנראה אלא חייתי בשקר שהאחר הגיע וחשף אותו

[דתיה*]

2 המשפטים האחרונים שלך מדויקים. אנחנו בטוחות שהאושר שלנו תלוי באחר. למה? כשאני חושבת על זה יש לי תשובה. כי הוא גרם לי להרגיש שווה, יפה סקסית וכדומה
זאת אומרת שהבטחון העצמי שלי בכל אופן נמוך. ובגלל שפעם הוא זה שהרים אותי אני כביכול בטוחה שרק הוא יוכל להרים אותי שוב. שזו הטעות של כולנו
רק אנחנו נוכל להרים את עצמנו ללא תלות באף אחד/ אחר.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

על פניו נראה שהדברים פשוטים יותר כפי שאני רואה אותם, ההתנהגויות של האחרים דומות וחוזרות על עצמן כמעט בכל הסיפורים, בהתחלה אינספור סימוסים, איכפתיות, פגישות קפה, שיחות טלפון.. לאט לאט זה נרגע כאשר את זמינה לאחר וכל הודעה שלו קופצת למיטה .. שלב המובן מאליו מגיע ואז הם ״עסוקים״ מתחילים להאשים כי בשלב הזה את כבר בכיס שלהם, הם מאבדים מהריגוש שהיה ונרגעים! לרחב לוקח שנה לאבד מהריגוש ולשני שנתיים ולשלישי חצי שנה, זה ההסבר הפשוט והמובן כל כך, עכשיו ברור שלא צריך לפתח תלות וחייבים לעבוד על זה, אבל אלו טיב היחסים ברומנים מהצד וסופם להסתיים לרוב בכאב, זה מה שהבנתי ממרבית הסיפורים פה, עובדה שהמוטיב הזה חוזר אצל כולן , הם נעלמים, הם לא רוצים זיוני שכל וחפירות, אז לרדת לעומקים זה נפלא וחשוב אבל גם אם לא יורדים לעומקי הנפש המצב ברור חד וחלק, כל אחת תבין את זה בשלב כזה או אחר, ותבחר אם מתאים לה להמשיך ככה או לאו.למעט גברים יוצאי דופן כמובן מעטים .

[דתיה*]

לגמרי שיר.. חוץ מכמה סיפורים נדירים כמו א.א
לוקח זמן לכל אחת.. מי יותר ומי פחות
כולן עוברות את אותה הדרך מי עם יותר כאב לב ומי עם פחות. ומה אומר לך? זה איטי וכואב וגם אני מחכה כבר למצב של לא לרצות אותו.. למרות שמשום מה בימים אלו אני מתגעגעת אליו נורא וזה מכעיס אותי ומתסכל לאיזה בנאדם בדיוק אני מתגעגעת????? מה עובר לי במוח??

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
ממש נחמד השיתוף. תודה לך.
ככ נכון, יש בנו משהו ריגשי דפוק. לא מצליחה לפתח אינטימיות ריגשי עם בעלי. מעין חוסר רצון. כאילו. לא בא לי לשתף אותו. ולמה למעשה?
כאילו על הבחור אני עושה ניסוי כלים, אומרת הכל, מדברת רגש, שמה אגו בצד (כמה שאפשר), נותנת לו צאנסים על ימין ושמאל. ושוב נופלת לאותו דפוס טיפשי שלי. אהבה דרמטית, או משהו בסגנון. רק שהפעם לא אני זו שמייצרת את זה. אני משתדלת
להיות במצב מאוזן. הוא לוקח אותי כמובן מאליו. זהו. זה מה שזה. ואני נשארת שם. לא יעזור כלום. נגיד מה שנגיד פה בדף. אני לא כועסת עליו, לא מאשימה אותו כמעט בכלום. כן מתוסכלת, מאוכזבת. בעיקר מעצמי. למה לעזאזל אני ממשיכה לתת צאנס? למה הרווח למרות ההפסד? מה זה שם? מה זה הדפוס הזה של לא לוותר? הוא מבקש סליחה ואני קצת מקשיחה עמדות אבל תכלס חוזרת אליו. למה? זה לא בעלי...שזה בסדר שמתפשרים וסולחים וכו. זה מישהו זר שתכלס אין לי משהו מאוד שורשי ועמוק איתו. מה כבר חווינו? מה אני באמת מכירה בו או היא בי? אני מבולבלת ככ. איך אני משנה דפוס? מה אני צריכה לעשות? עד שלא אבין את זה, כל פעולות ״ההתאבדות״ לנתק, לחסום, לא לענות. הכל הבל הבלים. כי זה יחזיק לתקופה וחוזר חלילה. זה כמו דיאטה, לא מאמינה בדיאטת כאסח. צריך לשנות דפוס חשיבה. דפוס חיים וככה מצליחים להרזות. עכשיו נותר לי להבין איך לשנות את הדפוס התנהגות שלי. ולנסות לדייק אותו יותר. חשבתי שטיפלתי בכמה דברים איתו. אבל זה לא מספיק. אני עדיין תלותית, או שבעצם זה בבדר להעלב ולהפגי כשאיכפת? ולא צריך לפחד גם אם יש טיפה תלות?
אני רוצה ללמוד לשחרר שליטה. רוצה ללמוד איך לא להיות במקום שלא עושה לי טוב.
עצות יתקבלו בברכה.
שיחרור כבלים/כדור אור ושאר עצות קראתי כבר כמה פעמים, זה נתן לי כיוון אבל לא הצלחתי לשנות דפוס

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יקרות - שבועיים לא יצר איתי קשר לאחר שיחה שניסיתי ליזום שהסתיימה בהתכתבות לא נעימה, הכל אמרתי בעדינות, רציתי תשובות, כרגיל התחמק מלתת תשובות ואף תקף אותי בסטייל, הייתה לו יום הולדת אתמול, לא שלחתי ברכה כמו תמיד. לא שלחתי כלום.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
מחזקת את ידך. כל הכבוד. אל תשלחי. בן אדם שלא חשוב לו לנסות להבין אותך, לנסות לתקן. לנסות לפחות לא שווה אותך. מי שתוקף על משהו שמפריע לאחר זה פשוט לא צריך להיות. ה כואב ומתסכל זה נכון. אבל בשביל טנגו צריך שנים.
וכרגע את מבינה שאת בריקוד לבד. הוא שינה את הריקוד שלו איתך ולכן את צריכה לבצע. התאמה משל עצמך.
תביני את המקום הזה. שבו את צריכה לעמוד על שלך ולדייק מה נכון וטוב לך ומה הכללים שלך.
אל תחכי שהוא יתעשת או יתחרט או כל דבר. תפעלי ממה שאת מרגישה מההבנה שאת לא מוכנה לקבל יחס כזה. ולא משנה מה.
ואת באמת לא מוכנה. זהו. עכשיו צריך לתת לזמן לעשות אץ שלו. וזה בבדר לבקש ממנו לא ליצור איתך קשר יותר בפעם הבאה כשיצור. אל תשימי את החיים שלך בהולד בגללו. תנסי להבין את הדפוס שלך

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי יקרה - הוא לא ייצור, אני מרגישה את זה.. אני אעבור את זה !!! להערכתי הוא ניסה לאט לאט לתת לי להתפוצץ זה די ברור, ואת יודעת מה? חבל שהערתי בעדינות.. שילך להזדיין !!!!!!!!!!!! חשב מצא לו אחת שתרקוד לפי החליל שיש לו בין הרגליים!!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
בסדר מאמוש. יצור לא יצור. תתחזקי מזה ותצמחי מזה.
מכל דבר אפש ר ללמוד ולקחת כשיעור לחיים.
לראות איפה יכלנו אחרת, זה לא תמיד פשוט. אבל זה תהליך שיכול להיות מעניין וחשוב לאיטראציות אחרות בחיים... שולחת חיבוק

[פלוני_אלמוני*]

אני חושבת שעדיין מושקע יותר מידי מאמץ בענייני האגו , ואיך זה שמישהו העיז לעשות לנו את זה, ולהוכיח בכוח שהוא לא שווה אותי, ומין כמיהה כזו להכריח שהוא יבין אותי, ואיך בן אדם מסוגל להתנהג ככה, וכבר שמה לב שזה מעגל שלא נגמר ותקועה בתוכו וממשיכה עם ההרס העצמי (ממליצה לקרוא על הרס עצמי) וכבר מצליחה להיגעל מהעובדה שפעם ממש פינזטתי להיות אשתו ( ממליצה לקרוא על תלות רגשית) ותכלס אני יודעת שבעצם הוא מחפש שאהיה תלויה בו ריגשית.
אני שווה המון אחרת מלכתחילה הוא לא היה איתי ובעצם אני מבינה שנתתי לו יותר ממה שהוא נתן לי ובאמת מרגישה שזה ההפסד שלו וזה מאפשר לי להתקדם עם העבודה האמיתית שלי ולא עסוקה הבוקר ועד הערב במה אמר? איך אמר? מה הוא חשב? מה הוא לא חשב? מבין אותי ? לא מבין אותי? לא מנסה לחסום ולא מנסה להתנתק ולא מעסיקה את כל האנרגיות שלי בו. עושה פעולות קטנות שלא קשורות אליו בכלל למען ההתפתחות האישית שלי וזהו. בהמשך הדברים יסתדרו.

[דתיה*]

שיר כל הכבוד שלא שלחת ליום הולדת. אכן לא מגיע לו
מה היתה בשיחה ההיא? מה בעצם גרם לזה שהוא רוצה שתתעצבני ותתפוצצי לדעתך? למה יש לו עניין לעשות לך רע?

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - לדעתי כבר לא חשוב לו הקשר נקודה. הוא לא יתאמץ הוא רוצה בלי בלבולי שכל, רוצה להגיע מתי שבא לו, כאשר הוא נעלם שלא אשאל ולא אבוא בטענות, וגם הוא לא יבוא בטענות, לא צריך להסביר כלום לדעתו, שזה רק פאן נקודה. זה הכל. מי שמתאים לה ככה שתמשיך!

פנטי - תודה על החיבוק.

פלוני - ללא ספק צריך בנוסף להבנה הפשוטה והברורה, גם הרבה עבודה פנימית ועצמית.

[דתיה*]

מבינה אותך שיר.. אז תחתכי את זה רישמית וזהו.. או שאת מעדיפה שלא.
בכל אופן זה מתסכל ומחרפן והרגשה חרא. מבינה אותך הכי בעולם

[דתיה*]

איך אפשר לנתק בלי כאב? יש לכן עיצות? אני רוצה כבר לסיים עם זה. אבל מפחדת בבום. איך הדרך הכי קלה לסיים בלי שיכאב לי? לומר לו משהו בפעם הבאה שפונה? שלא מתאים לי ככה?
אני אוהבת אותו ולא רוצה שיעלם לגמרי מחיי אסל אני לא מקבלת ממנו כלום. אז מה הטעם
מהי הדרך הכי קלה? בלי לחסום.. איך להתנתק לגמרי?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

להבין מה זה המקום הזה שאת נותנת לו
למה את משאירה את ״הקשר״ הזה איתו.
למה את מתפשרת על משהו שככ עושה לך כאב וסבל?
למה את לא מעריכה את עצמך?
להבין את עצמך מהמקום הכי פנימי שיש. להחליט שמגיע לך יחס ראוי, שמגיע לך!

[פלוני_אלמוני*]

רק דיברתי...
היום אחרי למעלה מחודש! הוא שלח לי הודעה
(יערה)

[דתיה*]

ואו יערה.... מה הגבת?

[פלוני_אלמוני*]

בכלל לא היה בקטע של להפגש.
סיפר שהתחיל עבודה חדשה ועל שינויים נוספים בחיים שלו
תראי, אני שמחה בשבילו ומאחלת לו רק טוב!!!
כל הזמן אני מזכירה לעצמי שאנחנו במקומות כל כך שונים... הוא רק מתחיל את החיים שלו
ואני? נשואה מליון שנה... ובלי ילדים ורוב הזמן לבד עם 4 קירות
בעלי אמור לחזור רק עוד כ-3 חודשים , לפחות הפעם ביקרתי אותו .
(יערה)

[דתיה*]

לפחות זה יערה...

בנות פוקסי, שיר פלונית.. מי שכאן שקוראת ושקטה.. אני רוצה לסיים עם הכאב הזה כבר אבל בדרך הכי פחות כואבת ודרמטית בלי חסימות ובלי לשוחח איתו. מה יכולה להיות הדרך הכי פחות מכאיבה?

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה יקרה -לא פשוט בכלל, נראה לי רק הזמן יעשה את שלו , שיילכו להז.. האחרים שלנו שניהם יחד!!!

[דתיה*]

איזה זמן שיר? הוא עלול להופיע.. ולא בא לי לחסום אלא פשוט להתעלם זמנית לפחות עד שירד לי ממנו

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - עלול להופיע? מאמוש גבר שמופיע פעם ב.. ולא מתעניין בך לא אמור לעניין אותך, כשיהיה חרמן יזכר בך? מה את צריכה את זה ? ככה בדיוק האחר שלי רוצה את היחסים עכשיו.. בלי תלונות, בלי טענות, מתי שמסתדר .. מעניין שפתאום זה רק פעם ב... כשהיה להוט זה היה די קבוע בזמנים, ולא ממש עניין אותו שהוא יוזם את הפגישות, אז יאללה שיחפשו להם מישהיא שתרדוף אחריהם או כשהם יצוצו פעם בחודש שתקפוץ אליהם למיטה, נו באמת.. עדיין לא הבנת? השאלה אם זה מתאים לך, אם כן אז אין שום בעייה, אם לא מתאים אז הזמן יעשה את שלו אין ברירה אחרת. לא אני ולא את בחוסר של סקס בבית. חתיכת חצופים שיודעים לעשות יופי את העבודה.. בא לי לקלל אבל אני מתאפקת!

[דתיה*]

לא מתאים לי בכלל. בהתחלה זרמתי עם זה אבל נמאס לי. הוא לא יגיע אליי כשמשעמם לו. אז איך מתנתקים? לחסום? אני לא יעמוד בזה.. האם לשלוח לו הודעה ולומר לו סיימתי איתך.? או לחכות לפעם הבאה שיפנה לומר לו שלא מתאים לי.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - אין צורך שתשלחי הודעה לדעתי. תאמיני לי שגם לי מאוד קשה אבל הבנתי את המצב, כמו שפנטי רשמה לי הוא שינה את הריקוד איתך.. אז הבנתי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
אין לך מה לשלוח מאמי שסיימת איתו.. את מבינה שהוא לא ממש בקשר איתך...הוא לא מבין שאת מרכלת כבר ים אחרי יופ במשך שנה...
את צריכה להגיד לעצמך שסיימת איתו. להגיד לעצמך שאת חוסמת אותו. לא צריך דרמה. מסכימה איתך.
אבל כשיפנה אלייך תגידי לו שאת מצטערת אבל לא מספיק לך מה שהוא יעול לתת וזה לא עושה לך טוב.
זהו ככה אמיתי. מה עוד צריך..? בהצלחה מאמי

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - תחשבי על זה שלי הייתה יופי של סיבה לשלוח, אבל לא שלחתי!! כי הבנתי מה הוא רוצה כרגע, ולא יהיה שום שיפור, רק עוול יהיה לי. מנסה לעשות ממני סוג של ״בובה״ שיעשה מה בזין שלו ואשתוק.מצא לו רק אני.. הוא בטוח ימצא אחלה ״בובה״ או שכבר מצא שיהנה.

[דתיה*]

צודקות.. אתחיל מלא לעקוב. והפעם הבאה שיפנה זה מה שאגיד. שלא מתאים לי ככה. מוכנה להיות בקשר איתו בתנאי שזה יהפוך לקשר קצת יותר רציני. הלוואי ויהיה לי אומץ. אוף. טוב שלב שלב

[דתיה*]

במחשבה שניה הוא גם ציפה ממני שאשלח לו הודעות ואצור קשר. אז מה אני אמורה לעשות?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
את אמורה לא לעשות כלום. שיצפה. ואת ציפית שיתנהג אלייך כמו בן אדם ויחזר ויתייחס בחיבה.
אל תתרצי עבורו. זה המקום שאנחנו נמצאות שהוא הכי מסוכן. תהיי כנה עם עצמך. תאמיני בעצמך. הוכחת מספיק שאת בעניין. הוא יודע תאמיני לי. את צריכה להגיד חד וחלק מה מתאים לך. ולהבין שהוא יכול להגיד שעבורו זה לא מתאים ( הוא למעשה כבר אומר לך...). רק שאת לא ממש הצגת חד וחלק מה התנאים שלך בעיסקה.
ומאמי עם כל הכאב והצער...אם הוא לא יכול/מוכן לתת לך את המעט הזה. אל תהיי שם. את שבויה בסבל. מתי רווית נחת וכיף מהקשר הזה בפעם האחרונה?
צאי לחופשי מגיע לך. תשחררי את עצמך מעצמך.

[דתיה*]

מילים חזקות כן גם מכאיבות אך אמיתיות.. מהלב . כן הגיע הזמן .. נהניתי פה ושם ולאחרונה הוא דווקא דיבר יחסית בכבוד לפעמים קודמות. ובכל זאת..נכון הוא יודע מה אני רוצה ולא מעוניין. ניראה מה יהיה .. אם יפנה לא בטוחה מה אעשה... שוקלת בין התעלמות שהיא קשה לבין לומר לו את המציאות..שניהים קשים. אבל כניראה עוד חזון למועד. חייבת לא לצפות לכלום .. מקווה שאצליח

[פלונית_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
ספק אם יש קיצורי דרך. זה תהליך כואב לא נעים אבל כמו הכל בחיים גם זה עובר. בזה תהיי בטוחה.
דרך אחת לגמור עם הסיפור הזה היא בעזרת אנשי מקצוע למינהם שכמובן יסעו לך דרך התפתחות אישית גם לטפל בבעיה הספציפית שלך איתו
דרך שניה היא לתת לזמן לעשות את שלו. כוחו של ההרגל יביא אותך לידי מיאוס בסופו של דבר וזה יקרה רק אחרי שיגיעו מים עד נפש. עד שתחווי משבר גדול יותר מה שחווית עד כה
לא יהיו קיצורי דרך.
לעניות דעתי את די קרובה לשם. ניכר שהנפש שלך עייפה ממנו.
תתחילי בקטן. עניין המעקב הפסיכי במדיות אומנם נראה ילדותי אבל זה מתחיל בדברים הפשוטים
תחילה המנעי מכניסה למדיות חברתיות שהוא מתרועע בהן כדוגמאת הצ'ט. לנתק קשר עם מכרים משותפים ועם כל דבר שרק יכול להזכיר לך אותו.
להתרכז בבעלך, ילדים, תחביבים. לנסות למלא את היום בעיסוקים ששאהבת והזנחת.
זה ידרוש ממך תעצומות נפש. גמילה לכל דבר ואני לא מגזימה.
אני מבטיחה לך שברגע שתשחררי ממנו את המעקב המטופש הזה הסבל שלך יתמתן.
זה בתור צעד ראשון

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
לא יודעת מה קרה ביניכם לאחרונה כי נסעתי וכל התקופה הזו לא היתה לי אפשרות להכנס לדף, אבל אני זוכרת שהוא התייחס אליך ממש בזלזול וממש סבלת
אני חושבת שאין סיבה ליצור איתו קשר . את צריכה להתנקות ממנו להגמל ממנו
תנסי להתרכז במשפחה שלך, בתינוקת . אל תשכחי שזה גם השפיע עליך בריאותית והבריאות היא מעל הכל!
(יערה)

[דתיה*]

ואו זה מבהיל לחשוב שעוד לא חוויתי את המשבר הגדול. אני יודעת שזה יכאב מאוד ואולי בגלל זה יש לי פחד גדול כל כך?
מתחילה באמת עם המעקב מהיום עד עוד שבוע . תאחלו לי בהצלחה.
תודה בנות. אשגע אתכן קצת אבל נמאס לי לסבול סתם בלי שום עניין.

[דתיה*]

תודה גם לך יערה ופלונית שיר ופנטי. יש לי גם קטע כזה שאני לא רוצה להוציא אותו מחיי לגמרי אלא להגיע למצב שהרגש מתנתק ממנו. להגיע למצב שאם הוא פונה זה לא מזיז לי.

[פלונית_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
בטח שאת לא רוצה להוציא אותו מהחיים שלך
כי בראש שלך הוא זה שנותן לך טעם לחיים ועד שלא תביני שהכל אשליה אז תמשיכי להאחז בו.
הראש כבר מחווט להאמין בשקר הזה ואנחנו ממשיכות להזין אותו.

[דתיה*]

נכון מאוד. תשמעי להיגמל מדבר כזה זה חתיכת דרך וגמילה כואבת אבל אין ברירה. שלא אפול איתו לעוד מפגש.
מתחילה עם הלא לעקוב. תודה

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תעצומות הנפש שהייתי צריכה בלא לשלוח כשהייתה לי סיבה אמיתית לשלוח, זה אחלה תירוץ לשלוח (ברכה/איחול) היו גדולות ביותר. יכולתי לשלוח ואז הייתה ממשיכה שיחה או משהו, אבל הבנתי את המצב, קשה,קשה לי ממש!!! מכאן הוא כנראה משער שזה הסתיים כיוון שלא שלחתי, ולדעתי גם לא יצור קשר. (אלא אם כן אני חשובה לו מספיק, אבל בהרגשה שלי בשלב הזה של הקשר אני לא חשובה לו,הוא לא יילחם עלי)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונות
שלום לך חביבה. מה איתך? עכשיו שלושה חודשים לא תראי את בעלך? וואו זה נשמע ממש קשה.
נראה שהתאזנת מכל הסיפור עם הצעיר. מקווה שאת מצליחה להבין טוב יותר את ההתנהלות עם בעלך יש הגעת להשלמה שמתאימה לך!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
מה שכתב פה פלוני נשמע לי מתאים. זה נותן עוד איזה תבלין כמה שזה נשמע מזוכיזם מי רוצה לסבול... ?
אבל ייתכן שמחיר הסבל במקרה הזה שווה את הרווח....
חייב לשנות הרגלים כדי להצליח לשנות דפוסים
בהצלחה עם הלא להסתכל!

[פלוני_אלמוני*]

היי פנטי,
אני בסדר , תודה.
כבר מתורגלת בנסיעות הארוכות האלה. לא מתלוננת חס וחלילה. מבינה שזו העבודה שלו וממש מכינה את עצמי נפשית בכל פעם מחדש. זה קשה מנשוא.
לגבי הצעיר אני נאלצת לשחרר אותו בלב כבד , יש לו את חייו והוא רק בתחילת הדרך. לקח לי המון זמן להבין ולהפנים שהוא , כמו שאמרת, בא להאיר בא לתת סימן.
אין לי מה לעשות . ידעתי שהקשר הזה ללא עתיד ובכל זאת ניסיתי ל"האחז בו"
אבל עכשיו אני מבינה שזה לא נכון עבורי. לא רוצה לשקר יותר לבעלי.
כן... 3 חודשים מקווה שיעברו מהר והעיקר יחזור בשלום.
סוף שבוע נעים לכולכן
(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

לא למקד את הכוח ואת ההתעסקות עם האחר.
למקד את הכוח, העשיה במקומות אחרים שאנו טובות בהן. שיש לנו קצת סיפוק והנאה. תחביב. פעילות לנפש. משהו.
ואפילו שהוא קופץ לראש כל הזמן- לא נורא. להמשיך.
אחרי כמה זמן מתחילים לראות קצת בהירות.
כל ההחלטות שהאלה שאני אראה לו מה זה, מצא לו מי שתבוא אליו, שידחוף לתחת כל דבר בעצם- ההחלטות האלה בעצמן שוות לתחת ומחלישות כל פעם מחדש.
צריך לחבק את המשבר הזה בשתי ידיים ולהגיד תודה שסוף סוף הוא קורה. כי זו ההזדמנות והסטירה שהיינו צריכות לקבל כדי לזוז מאזור שחשבנו שהוא אזור הנוחות שלנו

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני - תודה על החיזוק, אני בהחלט צריכה את זה, ואקרא את מילותייך יותר מכמה פעמים, פשוט קשה לי ! ללא ספק סטירה בפרצוף, סטירה אלגנטית מתוחכמת קיבלתי. אבל אני בחרתי בינתיים לא ליפול ולא לנצל סיבה טובה לשלוח. כי הבנתי ששינה את הריקוד מולי.

[דתיה*]

זו פעם ראשונה מיזה תקופה שבא לי לבכות. כבר איזה חצי שנה לא בכיתי בגללו ועכשיו מרגישה שבא לי ככ לבכות. עצוב לי וקשה לי . לא חלמתי אפילו כמה ההחלטה הזו לוקחת ממני.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה,
כל הכבוד! ישר כח! להסתכל למציאות בעיניים זה מה שאנחנו צריכות. תשמעי כל הכבוד לך ככה תקופות כאילו ארוכות. מקווה בשבילך שתמצאי את המקום הזה שיעשה לך טוב שתדעי שאת חיה עם זה בשלום בראייה של עוד עשר שנים.

שיר
לפעמים רק ככה מבינים כשמקבלים סטירה מצלצלת. אז קיבלת וזה כואב ולא נעים. אבל את תהיי בסדר. כוחנו נהיה. השינוי ריקוד הוא בשביל שתביני שלטנגו צריך שניים. ומערכת יחסים זה איזה איזון כזה ודינאמיקה כזו שהיא לא פשוטה. זא לא מבחינתי. נראה כאילו כל הקשרים שהיו לי בחיי חסרו מאיזה חוסר איזון מסויים.
מחזקת את ידייך.

דתיה
תבכי אם בא לך זה משחרר ומיד אחכ תשטפי את הפנים, תחייכי מול המראה ותיזכרי שמגיע לך אחרת. תיזכרי שההתנהגות שלן לא מזכה אותו בנקודות זכות.
תגידי לעצמך בראש ובראשונה שמגיע לך יותר. תביני את עצמך.
מסכימה עם פלוני לגבי הפניית האנרגיות ותשומת הלב. זה באמת אנחנו שבוחרות להיות שקועות בתוך הדבר הזה. עם כל הכאב יש שם משהו בכל זאת מנחם.
אולי תחושת הקורבנות, הסבל, הדרמה. לא יודעת. רק יש שם משהו בכל זאת שאנחנו נמצאות שם למרות מחיר הכאב.

באשר אליי, עובר עליי שבוע מאוד מאוד מבלבל. מרגישה כמו משחק עם עצמי בין הרצון להגביר את הלהבות לכבות את האד בכלל. בין לגרום לעצמי תחושות ריגוש לבין כיבוי בכלל. זמן ומרחק תמיד עושים את שלהם.
אני מבינה שאיכפת לו ממני ואני מבינה שאיכפת לעצמי ממני. ואני מבינה באמת לא בדיבור אלא ברגש שאין לזה תכלית. וזו הבנה קשה. מבאסת אפילו יש לומר.
אהבתי את עצמי איתו - כשהוא ילד טוב , אהבתי את השיחרור שלי, את הצחוק, את ההתרגשות, הקלילות, סקרנות, תחושת הנחשקות...
צריך להזהר במה שמבקשים לעצמנו בחיים. צריך להבין שכל עוד יש לנו שליטה על משהו לקחת את זה בשני ידיים לפני שנהיה מאוחר מדיי. ואז רק אלוהים יודע מה יכול להיות

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי - ברור לך שאני קשה כן? יכולתי להעביר.. (אבל איך אפשר לעזאזל איך? ) ליזום יותר, לשלוח כשהייתה לי את הסיבה הכי הכי (איחול את יודעת..) היית מנצלת הזדמנות כזו ? או מוותרת? אולי אני קשה מדי? אבל זה האופי שלי ולא יכולה להשתנות, בייחוד לאור האירועים לאחרונה, כנראה נמאס לו זה כבר הרבה זמן, אז אומר לעצמו אתנהג איך שבא לי מתאים לה נמשיך לא מתאים לה שתלך. הרגשתי את זה מגיע לאט לאט, זו הרגשה שלא מפספסים.. הרגע הזה שאת מבינה שהפכת ל״מובן מאליו״ זו ההרגשה הכי נוראית שיש , שורה תחתונה אם היה רוצה אותי בטירוף היה נלחם, מבקש שנשוחח על הדברים, שנשפר, כמו שפעם דאג לכך.. הוא לא רוצה זה פשוט. רוצה שאקבל אותו בתנאים החדשים ואם לא הוא ממשיך כאילו כלום, כי אני כלום ושום דבר מבחינתו. טוב לדעת !
הכתיבה פה עוזרת לי להתמודד לפעמים.

מה הדינמיקה אצלכם כרגע לא הצלחתי להבין ממה שכתבת ..

[דתיה*]

אני יודעת שמגיע לי יותר. זה ברור לי.ו.. לא בכיתי לא מגיע שאוריד אפילו דמעה אחת עליו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
תמשיכי ככה. הזמן והנתק עושים את שלהם. זה תלוי בנו. זה ממש כמו קריז. צריך להתאמן ב להחזיק הקריז ולדעת לעבור את זה.

הדינאמיקה בינינו כרגע לא ברורה, כי אני שיניתי את הריקוד, אחרי שהתאכזבתי ממשהו שקרה, למרות שהתנצל והצטער ומנסה, אני עוד לא מרגישה שאני יכולה לחזור לאותו דפוס. נהפוך הוא אני מבינה שאני דיי צריכה לשנות את הדפוס שלי, כי אחרת זה ישוב על עצמו שוב ושוב ושוב, אולי בתדירות נמוכה יותר ואולי לא. אני יכולה לשנות רק מה שבכוחי. וזה קשה לי מאוד מאוד. אני נלחמת מולי עכשיו בדפוס של עצמי ומחזיקה את עצמי ככ ככ ככ. יהיה בסדר מתישהו. אבל את הצעד הראשון כדי שיהיה זה תלוי בנו. בי. במעשים. לדבר ולדבר ולדבר. בסוף מעשים מראים הכי טוב כוונות. אני כרגע בכמה שעות קשות, מחכה שיעבור לי.
אני גם צריכה כבר להבין מה אני עושה עם בעלי.

דתיה
כל הכבוד מאמוש. גם את דמעותייך הוא לא שווה את צודקת

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי - ממה התאכזבת? קרה משהו רציני? אם בא לך לשתף תשתפי זה בסדר גם אם לא. בכללי תעשי רק מה שטוב לך יקרה. תתחזקי .

דתיה - הוא באמת לא שווה דמעה אחת שלך.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
הוא פשוט לא ענה לי על משהו, ולא שלח באיזו סיטואציה שהייתה לי ברורה שהוא אמור לשלוח.
הוא התנצל מאז לא מעט פעמים. אבל זה לא עובר לי. כי מה שעונד מאחוריי זה מבחינתי אומר לא מעט.
וזהו. לא משהו מאוד דרמטי, דווקא מהמקום הכי ״רגיל״.
אני לוקחת את הימים הבאים כמבחן עבורי, עבורו. נראה מה יצא מזה. צריך לדעת מתי להרפות ולשחרר. כדי להבין מה מרגישים עם זה, כדי שהצד השני גם יבין. עד שמשהו לא חסר לך אתה לא באמת מבין את המשמעות שלו בחיים שלך.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי - תקשיבי לתחושות הבטן שלך.. לרוב זה הכי נכון ויעיל, מדברת מנסיון!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
זה מה שאני עושה מאמוש. לבנתיים אני מקבלת חיזוק לפעולות שלי. שזה נחמד כשלעצמו אהל גם אני צריכה להמשיך כדי שזה לא יהיה עניין חד פעמי וזהו
צריך לשנות הרגלים

[דתיה*]

תותחית את פנטי!!

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שקט שממשיך - לא יאומן באיזו קלות הוא ויתר עלי, כמה מפגרת הייתי, חייתי בסרט שאני חשובה לו, יענו זה ככה עכשיו , מתאים לך סבבא לא יאללה ביי - ככה אני רואה את הדברים, טיפשה שכמוני ועוד הערתי בעדינות, בן של יונה !!!!!!!!!!! ברגע שהרגשתי בקטנה (עסוק, עסוק... ) שמשהוא נדפק הייתי צריכה לחתוך במיידי, ולא להמשיך להתייסר. לפחות התעלתי על עצמי והמשכתי להתייסר אבל ללא רדיפה בכלל, חתיכת ממזר, בן של יונה!!!!!!!!!!!!!!!

[דתיה*]

הרגת אותי שיר... זה משחק ברור ומוכר לצערנו.אני עברתי דרך דומה לשלך ונשארתי שם .. ככה האהבה אליו עיוורה אותי גם אחרי שהתייחס אליי פח.
תתרחקי לגמרי שיר ובסוף זה לא יפריע לנו.
הרבה עבודה עצמית. הרבה!!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
זה בסדר מאמוש, עוצמת הכאב, תחושת הדחייה. זה בסדר להרגיש את זה. זו תחושה קשה, כאב ממש פיזי.
ועדיין זה קרה. ועוד מעט תתחילי להחלים מזה. תשחררי ותוציאי כמה שאת רוצה. את לפחות מבינה ומודעת ליחסי הכוחות שהשתנו ולא מנסה בכל מחיר לחזור אליו או להסתפק בזיון שהוא מציע. את כמה עם עצמך כמה שאפשר ואומרת לו לא בדרכך.
עכשיו, אל תעציבי את עצמך עוד בניתוח של מה שהיה ו להגיד שלא היית חשובה משמעותית וכאלה. ייתכן שהיית לנקודת הזמן ההיא ומשהו קרה ועכשיו את לא.
כמה שזה קשה, תנסי להשתחרר מהכעס כלפיו. רק כי לך זה יעשה טוב להשתחרר. זה אף פעם לא נעים כשלא נלחמים עלינו, או לפחות מנסים להשתדל. כמו שקרה לכם כנראה בפעמים הקודמות. אנחנו פה לתמיכה. תמשיכי לשתף.
ואל תגידי שאת טיפשה! עשית מה שיכלת לאותה נקודת זמן. כל אחת אכלה פה תירוץ של עסוק. לפעמים אנשים באמת עסוקים. ולפעמים גם שעסוקים עושים ונותנים לצד השני להרגיש חשובים. לא יכלת לדעת את זה. היית צרכה לחוות כדי להגיד זהו עד פה.
מו הסתם חוכמה שבדיעבד היא פשוט כזו. וזו לא חוכמה...

[דתיה*]

שיר מה איתך?נרגעת קצת? יערה איך את שורדת לבד?

אני ממש מתלבטת על היום הולדת שלו . מה אתן מציעות? אשמח לשמוע גם פה. זה יהיה לי מאוד קשה לא לשלוח. מאוד!! ואם לא אשלח הוא בכלל לא ישים לב כך שלא השגתי בזה כלום.
מה עושים?

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
אני בסדר עמוסה בעבודה זה עוזר .
גם לצעיר יש בקרוב יום הולדת והאמת גם אני ככה בהתלבטויות אבל באמת שאין טעם
במקרה שלי אני חושבת שהוא יגיב לי אבל מה זה ייתן לי? אני מנסה לשמור מרחק בעיקר עכשיו ולא לעשות שטויות כמו בעבר
אל תשלחי שום דבר! אחר כך סתם תחשבי על זה עוד יותר ותתבאסי פי אלף.
(יערה)

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה - לדעתי אין צורך שתשלחי, אתם לא בקשר, אני גם לא שלחתי לפני שבועיים ליום הולדת, אם הוא לא שם עלי אין לי מה לשלוח נקודה. אני לא מעניינת לו את הביצה השמאלית. (את חושבת שזה מוגזם שלא שלחתי? נראה לי שאז רשמת לי שאין צורך לשלוח) ולגבי זה שהאם נרגעתי? עדיין לא מעקלת באיזו קלות.. הכתובת הייתה על הקיר!!!

[דתיה*]

תודה יערה. איך זה שלכולם יש יומולדת באותו זמן???חחח
צודקת . אם אני בניתוק אז אני בניתוק!עם כל הכאב.. זה קשה לי אבל אין ברירה מקווה שלא אשבר

[דתיה*]

מצוין.. תחזקי אותי שיר. נכון אנחנו לא בקשר כרגע עד שהוא יחליט לצוץ.. נתק זה נתק עם כל הקושי.
אוף!! רק שיעבור היוםהולדת שלו זה יושב לי בגרון. אבל בדיוק כמוך אצלי אם אני לא מעניינת אותו מה יש לי לשלוח לו או להתחנף אליו. אם אני מנסה להתנתק ריגשית זה מה שאצטרך לעשות עם כל הקושי שמחרפן אותי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
ככ ככ ככ כיף לשמוע אותך ככה וואו. לא להאמין שרק לפני כמה חודשים היית בסערת רגשות ומאוהבת עד כלות׳ כל הכבוד!!! תמשיכי ככה ואת צודקת. זה מעגל. אין מה לשלוח. אם באמת החלטת לנתק אז זה נתק. נקודה. לא שבת שלום, לא חד שמח, לא מזל טוב. כלום. זה המשמעות של נתק

שיר
כל הכבוד שלא שלחת אז. אני מבינה שהוא לא יצר קשר מאז? אל תכעסי על עצמך, מאיפה יכלת לדעת...? מה את צריכה כל יום לקום בבוקר עם תחושה שזהו? שהוא רוצה לסיים עם זה..?

דתיה
לא לשלוח. נתק. כמו שכתבתי ליערה. אין שום סיבה שבעולם לשלוח לו. זה מרגיש רע ההתעלמות הזו. כאילו יום הולדת וזה. אבל זה בדיוק מה שאת צריכה כדי להחזיר את עצמך לעצמך! את לא בכיס של אף אחד. את אחראית לעצמך. ותוכיחי לעצמך שאת מסוגלת. שזה בשליטה שלך ושלך בלבד.

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי- ועוד איך כועסת על עצמי, על זה שהרגשתי שהריקוד השתנה והמשכתי להתייסר! אמנם לא יזמתי, אבל התייסרתי , הוא הצליח לגרום לי לתחושות מאוד קשות, על זה אני כועסת על עצמי, שברגע שהרגשתי, שתחושות הבטן עשו לי רע, הייתי צריכה לחתוך!!! אין סיבה בעולם שבן אדם לא מצליח לשלוח הודעה של דקה , לעדכן, ונעלם ליותר מחודש, הוא לא ראש ממשלה! הוא פשוט זרק זין כי אני פחות מרגשת אותו וזהו. כנראה בא לו משהו חדש/ או שנמאס לו זה הכל. הוא אחד הממזרים תאמיני לי אני לא סתם אומרת לך. יודע טוב מאוד את העבודה !!!!

[דתיה*]

רובם שיר.. רובם כאלו
אל תאכלי את עצמך.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
לוקח זמי להפנים דברים של הרגש. את הרגשת אליו...רצית להאמין לו וזה טבעי. כל אחת מאיתנו רוצה להאמין שרוצים אותה והכל בסדר
תירצת עבורו...רובנו עשינו את זה...גם זה טיבעי
זה קרה בזמן שזה קרה כי רק אז היית מוכנה נפשית להתבונן באמת ולהבין. אל תלקי את עצמך ותגידי על עצמך ככ. את סהכ אנושית
רובנו נפלנו בדיוק באותן המלכודות.
ברור פה לכל אחת ואחת שלשלוח הודעה זה שנייה וחצי. זה מה שעומד מאחורי ההודעה, זה להראות למישהו שאתה חושב עליו...שהוא נמצא בתודעה שלך... שאתה רוצה בקשר איתו וכו...זה קשה להפנים את זה שזה לא עוד שזה נגמר, שהריקוד השתנה. אבל הנה לפחות הבנת ולא המשכת עוד...

[שיר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי, דתיה - אז כן, הבנתי והבנתי יופי, שאני שווה רק זיון ולא מעבר, כמו בעבר..ההתנהגות שציינתי פה לאחרונה המחישה לי יופי את הנקודה הזו. אין געגוע אמיתי, יש זיון מתאמץ אין זיון לא מתאמץ. (אז ברוך ה׳ זיונים לא חסר לי בבית, יש לי בשפע מבעלי ומעולים). עכשיו שישקיע את האנרגיות שלו בכיבוש החדש, שיהנה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
מקווה שימי הכעס יעברו, והפגיעה. והכאב.
יהיו מאחורייך ויגיעו ימים מאושרים וטובים יותר
ועם הכל אחלה עם הבעל אז יהיה לך הרבה יותר פשוט