אלינורה
אני יודעת, את צודקת. אנחנו אוהבת פוצי מוצי
הם אוהבים ביי ביי, תעזבי אותי באימשלך....
יש יחידי סגולה שאוהבים גם לחפור ולשתף.
צריך איזון ומינון נכון כמו כל דבר בחיים.
זה דורש בסיס חזק ומודע. זו עבודה לא פשוטה. לא תמיד יש את הכלים או הכוחות להכנס פנימה.
אני מסתכלת אחורה, תיכף שנה עברה ואני מרגישה שהייתי באיזה סרט דרמה רומנטית בכיכובי.
וואו כמה רגשות, כמה סרטים, כמה תפניות.
טלנובלה פראיירית לעומתי.
תודה לאל אני במקום יציב יותר ושפוי יותר היום.
לא אשקר, מתגעגעת לפעמים להיי הזה, לדרמה.
לפוצי שמוצי. לראשוניות הזו, התמימות שהייתה לי.
היום אני לא תמימה, עשיתי דוקטורט.
חפרתי בספרים, באינטרנט, את הנושא.
אני נזכרת במצוקה שהייתי בה, בטחינת המח שלי, בעצבות, ייסורי המצפון, הכמיהה לאחר, הרצון שיהיה שלי, כולו, הייתי גיבורה טרגית בפנטזיה שבניתי לעצמי.
אני עדיין לא במקום מפוקח לגמרי, או כזה שניתק כל תלות. הייתי רוצה להגיע לשם. להיות שלמה, לאהוב את עצמי בזכותי, ולא להרגיש בודדה.
חפרתי, כהרגלי בקודש
זו אני
ממש