+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
פלוני,
צודקת. חייבת קצת רגש כדי שיהיה סקס.
ובא לי סקס, שיפתח אותי קצת, במובן של השיחרור
![:) :-)](./images/smilies/happy.gif)
. אני נמשכת אליו.
הוא האחר הראשון שלי. אכן. ואהבה הנכזבת הראשונה שלי. טוב נסחפתי, זא ההתאהבות.
לא קרה לי ככה שאיבדתי את הראש והתאהבתי והייתי צריכה לסיים את זה.
זה תמיד מחזיר אותי אחורה, כשהייתי סטודנטית, מישהו לספסל הלימודים התאהב בי- היינו סהכ חודש יחד וחתכתי ממנו כי קמתי בבוקר והרגשתי שזה לא זה. הוא התקשר אליי וממש בכה ואמר כל מיני דברים שהוא עושה בגללי וכו.
כאילו היקום החזיר לי. למרות שאני לא התקשרתי לאחר שלי. הוא ניסה להחזיר אותי אליו. אני הייתי אמביוולנטית. נורא רציתי אבל לא יכלתי. פקדתי על המח לשלוט. נורא נפגעתי ממנו גם. אז הרגשתי שאני רק סקס- היום אני מבינה שממש טעיתי. הוא כן ״השקיע״, וכן הייתה בינינו תקשורת.
עברו החודשים ואיכשהו חזרנו מעט לקשר ואז נתק. לא יודעת אפילו איך עברו ככ הרבה חודשים אני בהלם.
עד הפעם האחרונה. שהבנתי שאני רוצה אותו לסיבוב חוזר כדי להשלים לעצמי את התמונה, כדי להתנהל בשפיות ולא באובססיה שהייתי.
זה לא צלח במיוחד חחח, עדיין הייתי אובססיבית.
ואז קרה משהו והחלטתי לקחת את עצמי בידיים והפסקתי ליזום.
ככה היה נחמד, אמרתי לו מה הציפיות שלי מהקשר. אמרתי לו שישקיע יותר בתחום הסקס.
ואז קרה עוד משהו, שבגללו הוא התנתק לגמרי. שבועיים עד ששלחתי לו סמס ואז נורא התנצל ודיי ביקש שנדבר וניפגש ודיברנו וניפגשנו, עברו חודשיים מאז. ומאז החלטתי שאני רוצה להתנתק ממנן. הוא פגע בי מאוד. הוא הצית בי חרדת נטישה. ועוד כל מיני דברים שהיו בהחבא והחלטתי שמספיק. אני צריכה לדאוג לעצמי.
אבל מאז החודשיים טיפין טיפין הוא עושה צעדיו אליי ואני לאט לאט זרמתי עם זה. אפילו שכבנו מאז, נראה לי פעמיים. והחלטתי לקחת את זה בקלילות. לפתור עם עצמי את הבעיות שלי דרך ההתמודדות בקשר איתו.
להבין שתלות באחר לא טובה לי, להבין ולהעריך את מי שאני. ואני המון
![:) :-)](./images/smilies/happy.gif)
!
וללמוד איפוק וסבלנות ואיזון. לא דרמות. הסקת מסקנות וביטול הערך העצמי שלי.
זה מה שרציתי. אבל ביו רצוי למצוי יש הבדל
ופתאום אני קולטת בשבועיים האחרונים שאני רוצה לחזור למה שהיה בהתחלה, מהבחינה שלו. אני ממש לא רוצה לחזור לאיך שהייתי- השם ישמור.
פתאום אני לא רוצה להתנתק. אבל כשמגיע נתק ממנו, אני אומרת טוב יאללה הבנתי. רוצה לנתק אותו, חאלאס.
יש גבול גם כמה חוזק אני יכולה לשדר לעצמי.
וכמובן, הקשר על בעלי חשוב לי מאוד. לא רוצה שזה יפגע בזה שוב. רציתי את האחר רק שירים לי את המצב רוח, איזה בועה קטנה כזו, בלי הרבה נזק.
אני אמביוולנטית. מצד אחד אני אומרת למה אני צריכה את החרא הזה, יאללה מספיק.
מצד שני, נחמד לי שיש לי איזה משהו ״משוגע״, מטורף כזה. איזה מישהו שמושך אותי ככה (מנשק למות!!!!) וגם לא חשבתי שאני אגיע למצבים כאלה בחיים.
אז אני רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי.
אני רוצה יחס ממנו, אני רוצה שירצה.
לפעמים נראה לי גם שאם הוא ירצה מדיי, אני לא ארצה אותו.
אני לא מבינה את הרמזים שלו, ההתנהגות שלו, איבדתי את זה, פשוט לא יוזמת וזהו.
יכול לילה אחד לכתוב לי, לילה טוב יפה שלי וסופש שלם להעלם כולל ראשון. כאילו מה, פיצול אישיות??????
מפחדת להפגע שוב. מפחדת לאבד את הראש שוב.