תרגיל עפעוף

שלום משה.
בני מטופל באחד הסניפים לפי השיטה. בגלל בעיות של קריאה וכתיבה . נאמר לי שעליו לתרגל תנועות מסויימות על מנת לחזק את שרירי העיניים ולמקדם. מה שלא ברור לי. ולא קבלתי תשובה ברורה מהמטפלת .מה הסיבה לתירגול העיפעוף. מה הוא פותר ? תירגול שמאוד קשה ומעצבן את בני. האם הוא כה נחוץ?
תודה מראש.

שלום אמא, תודה על שאלתך.
הסיבה לתרגל את העפעוף היא שזוהי הצורה הטובה ביותר לבדוק האם מיקוד הראייה קיים תקין או לא תקין עדיין. ברגע שסוגרים ופותחים את העפעפיים ברצף, המוח מחויב לבנות את התמונה הנראית אל מול עיניו בקצב מהיר. במידה וקיימת הפרעה כלשהי במיקוד הראייה המוח אינו מסוגל לבנות תמונה ברורה, ועל כן העפעוף הופך למעצבן ומעייף מאוד. הסיבה היא שהעיניים אינן מסוגלות לבנות תמונה תקינה ועל כן המוח מנסה להבריח את העיניים ממיקוד באמצעות הסתכלות למעלה או למטה או לכל מקום רק לא לפנים. זהו תרגיל נהדר על מנת לתקן את המיקוד מצד אחד, ולבדוק את התקינות שלו בעקבות תרגולים אחרים מצד שני. נכון שמעצבן אבל חשוב ביותר.
אנא העבירי את התשובה למטפלת.
בהצלחה.

שלום משה ולשאר מכרי שכיף לי לקרוא את דבריכם,
בזמנו למדתי שמטרת העפעוף היא גם ליצור תמונה-חושך-תמונה במוח ולהרגיל את המוח להצפה של תמונות - גרויים? האם אני זוכרת נכון?
שתהיה לכולנו שנה נהדרת
נטע

שלום נטע ברוכה החוזרת לדף.
המטרה ביצירת תמונה חושך תמונה היא על מנת לבדוק את רמת המיקוד. ברגע שאין מיקוד, התמונה החדה אינה נוצרת אלא תמונה לא ברורה וללא עומק (אין ראיה תלת ממדית ללא מיקוד). לכן הקושי הוא רב. נכון שעל מנת לתרגל את הקורדינציה המורכבת, תמיד טוב לשלב עפעופים, אבל זה בגלל שזה מחבר ישר ליכולת להפעיל את המערכות השונות תחת לחץ למוח. במידה וישנו מיקוד תקין המוח יכול לעמוד במעמסה, או לפחות ללמוד לעמוד בה לאחר תרגול מספיק. במידה ואין מיקוד המוח מתקשה ביותר, מתנגד, נמנע, מתעצבן, מכניס את הגוף לתנועתיות ייתר, עוצר את הנשימה חוסם את יכולת החשיבה הרציונאלית (אך לא את הרגשית) ועוד.
חשוב ביותר לזכור שאדם מעפעף אלפי פעמים ביום. בכל פעם שהוא מעפעף, ובמידה והתנועה גורמת למתח ולו מזערי, הרי שהמתח נערם ונאגר בגוף. לאחר מספר שעות ערות הגוף מלא במתחים מבלי שיודעים את המקור. (כמו כל מערכת מוטורית המתפקדת ללא מודעות תקינה)
החשיבות של העפעוף לתפקודי היומיום רבה ביותר (מלבד נושא הרטבת העין שהיא פעילות חשובה בפני עצמה, למרות שמחשיבים אותה כפעילות המרכזית) חבל מאוד שאנשי מקצוע אינם חוקרים את הנושא לעומק. היו מוצאים שם אוצר בלום.
כמובן שחייבים לזכור את האיסור על עפעוף כלשהו במידה וישנה אפילפסיה מכל סוג שהוא, מחלות עיניים מסויימות, הפרעות קשות בשיווי המשקל או בכל פעם שנוירולוג אוסר זאת.

תודה משה.
תשובתך היתה מובנת וברורה. העברתי את תשובתך במלואה למטפלת . (נראה לי שהרגישה שלא בנוח מן הצורך
שלי להבין את הקושי לעומק באמצעותך) האם תוכל לתת לי טיפ נוסף כיצד לתרגל זאת עם בני.שממש מסרב
לתרגל.? אני חוששת שבגלל סיבה זו ,לא ירצה להמשיך כלל בטיפול וחבל .

אמא
הדרך הטובה ביותר לתרגל כל נושא שקשה ומייצר התנגדות גדולה היא לאת לאת. להתחיל בכמות התרגול שאינה מייצרת התנגדות גם אם מדובר בתנועה אחת בלבד, וכל יום או יומיים להוסיף תנועה נוספת. לאחר חודש ימים התרגול הוא רב. לאחר חודשיים יגיע לכמות הנדרשת.
במקרה של עפעופים, הנושא הוא תיאום מיקוד הראייה ולא העפעוף. ברגע שהעיניים תהיינה מכוונות נכון (נעות בתיאום שלם ביניהן) , לא תיווצר התנגדות לעפעף. ממליץ להשקיע את כל הזמן הנדרש בתרגול העיניים על חשבון העפעוף, לאחר מכן או בזמן שהעיניים מתחילות לתפקד בתיאום ולו חלקי, אבל ברמה גבוהה וחלקה יותר, להוסיף את העפעוף.
ישנו מצב בו העפעפיים הן הבעיה, הן לא יודעות לנוע באופן מודע, חלק ובקלות, לפעמים הפעלתן קשה מאוד מבחינה מכאנית. לרוב המצב הזה אינו הסיבה בגללה הילד מגלה התנגדויות גדולות מדי.
במקרה הזה, מומלץ להתחיל עם תרגילי כוח לעפעפיים (סגירות חזקות עד כמה שניתן לאורך מספר נשימות, והרפיה מוחלטת לאחר מכן) ורק לאחר מכן לתרגל עפעוף רצוץ ומהיר. תרגילי הכוח מייצרים את המודעות השרירית הנדרשת על מנת לתרגל לאחר מכן בקלות ובמהירות.
גם תשובה זו מומלץ להעביר למטפלת, על מנת להיות מתואמים בין דרישותיה להסברי ולמה שהילד יכול להכיל.
בהצלחה.

לאמא ששואלת
אני לא הייתי ממליץ ללכת למטפלת ו"להגיד לה " כל שבוע משהו חדש שלמדת כאן .יש בזה משהו שהוא כאילו "אני יודעת משהו שאת עדיין לא יודעת ,או לא למדת " . לכל אחד יש את כמות הידע שלו .... שאולי היא פחותה ואולי היא סמויה ואולי הוא לא יודע ,אבל לבוא למטפל כל שבוע עם .... אמירה חדשה \ לא נראה לי .
זה נכון שכדאי שמטפל ישלוט בכל הטכניקות , כמובן אם הוא "מחזיק מעצמו " . אבל גם אם את רוצה להגיד למטפל נסי לחשוב על דרך טובה ודיפלומטית שאכן תוכל לצאת מליבך לליבה . רק ככה זה יעבוד .
אם התירגול עם הילד הוא סזיפי ולא הולך , מצאתי שאפשר להתחיל בסגירה ולשהות בזה כמה שניות , ואח"כ פתיחה וגם פה כמה שניות וככה כמה פעמים , רק להתרכז בנקודות הסיום (סגור ,פתוח ) ורק אח"כ לחבר אותם יחד .ורק אחכ העיפעוף ,
חוץ מזה אפשר לעבוד עם הילד עם תמונות ממול , וכל פעם להחליף אותם ולשאול אותו מה זה .... קצת לגוון לו את הפעילות בהתחלה , כן זה משעמם ומעצבן , אבל מועיל .... כמובן אם הילד זקוק לזה .אם הופכים את התירגול לחוויה אז הילד לא רק סובל מזה .... יש הרבה בהנעה בהנאה .
אני חושב עכשיו שאם את רוצה להגיע ללב המטפלת , פשוט נסי לשאול אותה למה כל טכניקה מיועדת ..... וזה יתן לך את התשובות .(ואני מאמין שבדרכה ... המטפלת תתן לך תשובה , או תדבר עם המאבחן ואז תתן תשובה )
אני חושב שמה שהסבירו לך כאן הוא נכון וטוב , גם משה וגם נטע (היי נטע ) אבל לעשות זה בג'נטל .
אז אמא יקרה לי ..... בהצלחה .

מסכים עם פלוני בנשא הדרך איך להגיד או להעביר את הידע.
מה לעשות ואני עדיין ישיר מדי לפעמים

זה יוצר הרגשה של כאילו חוסר התחשבות מצידי, ואכן אני יכול עדיין לפעמים להגיד דברים בדרך שלאחר מכן אני מתנצל, אבל זה בא ממקום של צורך בתיאומים נכונים עבור הילד.

באופן טבעי

באופן טבעי