תפילה לאם

[נוודית*]

בוקר טוב תפילה
בעקבות כמה מילים שהחלפנו על לימודי פיתוח לומדות, ומה שקראתי על הגישושים שלך בתחום - נתקלתי בהודעה על Telem]כנס טכנולוגיות למידה Conference[/po]/ שיתקיים בחודש הבא. כנס שכולל הרצאות וסדנאות. אולי יעניין אותך, אולי יבואו לך משם רעיונות חדשים.

@}

[תפילה_לאם]

יה, נוודית, איזו חמודה את!
תודה רבה! אציץ.
בינתיים אני מתמקדת בהליכים ביורוקרטיים, כי מתברר שהשבתון שלי לא רוצה לצאת לעולם בכוחות עצמו. ובמובן מסוים זה טוב לי (על אף שזה מעצבן ומסובך לי), כי התבלבלתי כבר מרוב ניסיונות לבדוק ולהחליט מה אני רוצה

[רסיסים_של_אור*]

מרגש לשמוע על מהלכי הימים הטבעוניים שלך... איך הסתדרת מהבחינה הזו עם הארוחות בשבת ?

[תפילה_לאם]

מקווה להספיק לפרט את קורותיי בדפים הרלוונטיים בימים הקרובים, אבל בינתיים רק אגיד שהטבעונאות איננה גורפת כלל וכלל ובוודאי בשבתות.

[בשמת_א*]

עורכת את דף הבית שלי שהיו בו 234 עמודים (אייקון מתעלף).
מצאתי משהו נחמד שכתבתי לך פעם, אין טעם לשמור אותו בדף נפרד או משהו, אז מעתיקה לך לכאן. את יכולה לשמור או למחוק (-:

[רק_מה*]

הסתובבתי כאן ולא ראיתי אותך
אז דרישת שלום בחום המטורף הזה
תשקי את ה @} שלא יתייבש

[מיכל_בז*]

זה נכון. זה דף הבית של בנז שנפתח לעינייני מנשאים אבל הוא כשל מלמצוא אותם ביד שניה.
אני בסדר, שבוע 37! תודה שאת מתעניינת! קצת שבלול אבל אנסה לכתוב.

[אמא_נמרה*]

מוזמנים להסתובב אצלנו, אם אתם רוצים. לכמה שעות או ליום-יומיים.

רק גילוי נאות: אין לנו ממ"ד ויש לנו מקלט לא תקני של כל הבניין, שמגעיל ברמות.

ואין לנו שום חדר בלי חלונות. בקיצור, כאן זו השגחה פרטית ישירה.

[נמרה*]

יהיה נחמד להיפגש בסוף השבוע. תנפשו קרוב אלינו?

כרגע אני בעיקר בבית. אצלנו יולי נראה כמו יוני מבחינת המסגרות.

[פלוני_אלמונית*]

היי, בדף דג חתול היה איזכור לספר הזה, אבל ממש רק איזכורון. אשמח לכל הרחבה בעניין, שזה בעצם מה שרציתי גם אז
להת', שיחות

[פלוני_אלמונית*]

עשיתי עכשיו חיפוש משעשע לכל הפעמים שהמילים "קורות הציפור המכנית" הופיעו ב דג חתול .

[תפילה_לאם]

תודה, שיחות.
מקווה להציץ שם כשאסיים את הספר, מה שאמור לקרות בקרוב. היו יום או יומיים שאסרתי על עצמי לקרוא בו, כי ראיתי שקשה לי להינתק ממנו אם אני מתחילה.
ומראש בכלל לא התכוונתי לשאול אותו, כי כשקראתי עליו כאן באתר, זה נראה לי כמו ספר אינטליגנטי שלא אבין ורק אשתעמם ממנו. במקרה נתקלתי בו בספרייה, הצצתי ו... נפגעתי.

[ציל_צול*]

היה פעם בדף שלי דיון על זה (שנמחק עקב נטייתי המסתברת לסדר וארגון ) ולדעתי גם עלה פעם בדפי החיוניות, באחת התקופות שהתפזרנו לכל כיוון שיחה אפשרי.
חיפשתי אז ספרים בעברית לקנייה. זה עלה ונוצר דיון מעניין על תרגומים לעברית.
בעקבות הדיונים אני קניתי כמה ספרים שלו והפיל הנעלם בדיוק ממתין לי ליד המיטה.

[תפילה_לאם]

א-הה! חשבתי שקראתי אצלך. אז זה כבר איננו?
לפחות שימחת אותי בכותבך שיש עוד כמה ספרים מפרי עטו.

[תפילה_לאם]

בדף דג חתול היה איזכור לספר הזה
אבל עכשיו מופיע רק שם הספר בלי שום התייחסות לתכנו. 0-:

[טנא_מלא_כוכבים*]

אמא! איפה הדף שלך? הוא מופיע אצלי כריק!

[תפילה_לאם]

יש איזו תקלה. כתבתי ב{{}}תקלות בצ'יק צ'ק, ואני מקווה שיונת תדע מה לעשות עם זה. זכור לי שקרה פעם משהו דומה.
אולי תדווחי גם את על התקלה? (זה לא רק בדף שלי. נסי את על אפידורל וביות ועוד ותראי. 0-:)

[טרנקילה*]

סליחה רבה! פתאום גיליתי את זה:
הממממ...פרשנות מעניינת... happy
ובדיוק הרגע השתמשתי בבלוג שלי בפראפרזה על ציטוט מהסיפור והופתעתי לקרוא אותו כאן.
בן כמה הילד הרגיש?

אז באיחור: הוא בן שש מה הוא הבלוג? אשמח להפנייה לקטע שהתייחסת אליו. תודה

[תפילה_לאם]

היי טרנקילה,
אני שמחה ונרגשת למצוא אותך כאן ועוד יותר שמחה ונרגשת לכוון אותך לבלוגי.
רגע, רגע, נראה אם אני יודעת לקשר להודעה ספציפית: תפילת הדרך (2014-03-27T07:52:28)
וגם לי יש בן שש (וחצי) רגיש וחכם! איזה כיף זה!

וחוץ מזה, יש לך איזה קשר משפחתי קלוש ל{{}}שיחות , נכון?
כי אם כך, אנחנו עוד אמורות לדבר על "קורות הציפור המכנית". (בכלל, ציטטת כאן אותי מבלוגך, אבל לקח לי רגע להבין שזה ציטוט, וחשבתי שאת כותבת שהשתמשת בציטוט, וחשבתי שאת מתכוונת לציטוט מ"קורות"... אני הספקתי לצטט משם את זה: תפילת הדרך (2014-08-01T11:26:10))

[תפילה_לאם]

הממ... הקישור השני עובד, והראשון רק מקשר אל ראש הדף. טוב, תוכלי למצוא לפי התאריך והשעה שכאן בירוק, בסדר?

[טרנקילה*]

היי מצאתי הכל האמת שלא הבנתי את הקשר של הקישור הראשון (שדיבר על כאבי הנקה) אז אם יהיה לך זמן תסבירי בבקשה?

[תפילה_לאם]

הקשר היה הציטוט "המן הסלע הזה אוציא לכם חלב?" שהוא פראפרזה על דברי משה "המן הסלע הזה אוציא לכם מים?" (אם אינני טועה בציטוט), כשבמקרה שלי היה הסלע - שד גדוש מדי טרם התאזנות ייצור החלב לאחר הלידה.

[טרנקילה*]

אה!!
אוקיי הבנתי. הסיפור של משה. עכשיו הבנתי.

[אחת*]

לא נהוג לעשות אאוטינג, כלומר לחשוף את השם המלא מאחורי כינוי.

[תפילה_לאם]

לקח לי רגע להבין למי את מתכוונת. אחר כך הבנתי שהתכוונת לד"ר (וגם ראיתי שערכת אותי אצל מיכל), אבל לא ראיתי אאוטינג בכתיבתי, משום שאין לי כל היכרות אישית עם הדמות המדוברת, וה"חשיפה" הזאת היא בסך הכול מתוך קריאתי באינטרנט, כמו שיכולה לעשות כל אחת.
ובכל זאת... אם נראה לך בעייתי - בסדר גמור שמחקת.

[רותם_סנדק*]

תודה רבה על ההמלצה:)

[נוודית*]

הי תפילה, המלצתך על הספר 1Q84 הגיעה לי בדיוק בזמן. סיימתי כל מיני ספרים וחיפשתי ספר ממש טוב לקרוא. כבר הורדתי את הספר והתחלתי לקרוא. (אני קוראת באנגלית, רק ספרים אלקטרוניים, מטבע נדודי). כל מה שקשור ליפן מעורר בי רגשות מיוחדים בגלל שלושת החודשים שביליתי שם לאחרונה. תודה רבה!
@}

[תפילה_לאם]

בכיף. אשמח לדעת מה חשבת עליו כשתסיימי.
קראת עוד ספרים משלו?
(אני הגעתי לזה אחרי "קורות הציפור המכנית".)

[נוודית*]

קראתי, אבל מזמן מאד. בטח, אשתף כשאסיים (נראה כמה זמן זה ייקח
הלוואי שהייתי יכולה לקרוא את זה ביפנית....
אחרי החודשים האחרונים ביפן ובסין, יש לי הרבה מחשבות על כמה תרגומים הם בעצם בעייתים. למרות שהם יכולים להיות נפלאים בפני עצמם.

[תפילה_לאם]

כמה תרגומים הם בעצם בעייתים.
נכון, אבל
למרות שהם יכולים להיות נפלאים בפני עצמם.
גם נכון. למשל, אני מתענגת בכל פעם מחדש על תרגומה של סמדר תירוש לספר הילדים "מה עושים האנשים" בלי להכיר את הגרסה המקורית. מלאכת מחשבת בעיניי.

[נוודית*]

בסין, וגם ביפן בעצם, גיליתי תופעה מעניינת (ומוזרה). בגלל שדוברי אנגלית די נדירים, ואני לא דוברת יפנית או סינית, הדבר הטבעי הוא לנסות לתקשר בסימנים, בפנטומימה. באופן די מפתיע, בהמון מקרים, אם לא ברובם, הם לא מבינים את הסימנים שלנו. ואני מדברת על נושאים פשוטים ויומיומיים, שלא תהיה לי בעיה לתקשר בסימנים לישראלים, ולדעתי גם לרוב האנשים המערביים. בפעמים הראשונות שזה קרה חשבתי שזה אנקדוטיאלי, אבל זה חזר על עצמו בצורה מאד ברורה. אני מסמנת והם נשארים חסרי כל מושג מה אני רוצה (ועונים לי בסינית שוטפת ומהירה). זה הביא אותי למחשבות על כמה כנראה צורת החשיבה שלהם שונה כל כך משלנו. לכן אני מהרהרת על כמה באמת אפשר לתרגם. מצד שני קראתי הרבה ספרים של סופרים יפנים ונהניתי. אז כנראה שכן אפשר להעביר את החוויה דרך פער השפה. (הלכתי לבדוק בויקיפדיה, טוב מאד שהספר תורגם לעברית מיפנית, ולא מאנגלית

[תפילה_לאם]

הם לא מבינים את הסימנים שלנו.
מעניין מאוד.
הזכרת לי משהו, שמתקשר לנושא אבל לא ממש עונה על התהייה שלך:
שפות הסימנים של החרשים משתנות ממדינה למדינה. בכל זאת, כנראה שיש ביניהן שיתוף או דמיון מסוים, שמאפשר ללקויי שמיעה מערביים לתקשר ביתר קלות עם לקויי שמיעה סיניים/ יפניים מאשר לנו המתקשרים בדיבור!
יצא לך לראות ולהבין/ ללמוד ג'סטות וסימנים יפניים/ סיניים? יש סימנים ספציפיים שמשתנים ממקום למקום, אפילו "טרמפ" מסומן אחרת בישראל או בארה"ב ובאלבניה ה"כן וה"לא" הפוכים מאשר ברוב המקומות, אבל לכאורה יכולתי לחשוב שהרבה מהסימנים יהיו אוניברסליים. מרתק.

טוב מאד שהספר תורגם לעברית מיפנית, ולא מאנגלית
גם אני שמתי לב לזה.
ודווקא "קורות" תורגם לעברית, אם אינני טועה, מאנגלית.
הגננת של הקטן התקשר שברח לו.

[נוודית*]

יצא לך לראות ולהבין/ ללמוד ג'סטות וסימנים יפניים/ סיניים?
מעט מאד. צריך הרבה רבה יותר זמן כדי להתחיל להבין, אני חושבת. גם מעט מאד מילים, כי קשה כל כך ללמוד - הצלילים כל כך שונים, ומעט מאד סימנים. ביפן מסמנים לא, אין, אסור בסימן X, או בשתי אצבעות מורות, או בשתי זרועות. זה ממש נפוץ וברור. בסין לא הצלחנו לסמן או להבין את הסימן ל"אין". בסין מסמנים מספרים מעל 3 אחרת מאתנו. ארבע הוא מספר חסר מזל (בהרבה בתים אין קומה 4, או דירה 4 וכו'), אז לא ראינו אף פעם את הסימן שלו. למדנו את הסימנים לשש ושמונה, אבל לא הצלחנו להסביר להם אף פעם שיסמנו לנו שבע...
ברוב המקומות שהיינו הסימנים הפשוטים, והפנטומימה היו די דומים ומשותפים, ובכל מקרה אם שני הצדדים רצו וניסו, אפשר היה להסביר ולהבין דברים פשוטים. סין הפתיעה אותי כיוצאת דופן.
הסימן היחיד אולי, שהוא אוניברסלי ועובר (כמעט כמעט) תמיד זה חיוך

[מיכל_בז*]

תפילה, את נוסעת לעדי שאנן במרפאתו ברמת אביב?
אם כך, אולי תקפצי לבקרנו בהזדמנות? אני וגוזי כל יום בבית.

[רסיסים_של_אור*]

רק לעדכן אותך שהייתי ביום שישי אצל מיכל גזית, מטפלת האייפק ש דנד י המליצה עליה בנס ציונה. כיוון שכבר טופלתי בעבר היה לי למה להשוות. היא הייתה ממש נעימה ומדויקת והמחירים שלה הרבה יותר מסבירים !!!

[תפילה_לאם]

ראיתי שכתבת לדנדי והתלבטתי. קיבלתי עליה המלצה כבר לפני שנים בפורום "אמנות הלידה" הגוסס.
זה נחשב כאילו אני מתחילה מחדש או שזה "המשך טיפול"?

[רסיסים_של_אור*]

לא יודעת מה להגיד לך. אבל אחרי כל הדברים שכתבת והרגשת אולי כדאי לדבר איתה טלפונית ולהתלבט לגבי זה ?

[תפילה_לאם]

רעיון טוב. אבל מניחה שאצטרך להתבשל עם עצמי כדי להביא את עצמי לעשות את זה. תודה!

[צוויליך*]

שנה טובה גם לך ולכולן כאן (ולצוויליך)!

תודה (-:
חזרה אליך!

צוויל

[תפילה_לאם]

[יעלפו_מהמושב*]

תפילה! למה כל הדפים שלך מסומנים למחיקה?!

[תפילה_לאם]

הדפים ה"גמורים", לא הדף הפעיל.
כי פדיחה לככב ברשימת הדפים הארוכים ביותר. זה לא האתר של סבתא שלי.
בדף של הרשימה יש הסבר של יונת על חוסר הטעם בהשארת דפים ממין זה, שלא יימצאו קוראים שינסו לתקוף אותם.

[רק_מה*]

תמיד עדיף ביתי כי זה בלי חומרים מאריכי חיי מדף וכו, ועם אהבה

נבדק אצלנו בהצלחה רבה רק לבן, עם ביצה ופחות מים.
גם חצי חצי הולך, עם ביצה או בלי
הרעיון הוא להגיע למרקם שנעים ללוש (עם ביצה אמור לצאת מעט דביק יותר, ואחר כך יותר קרוב לחלה), ולראות שאחרי שעה הבצק באמת תפח.
אני בעד נסיונות!

[רק_מה*]

אשת חיל!
אמא שלי אפתה גם שבלולים שכאלה עם קמח כוסמין בלבד

[פלוני_אלמונית*]

_אני מכינה ליפתן מתפוחים ואגסים, וזה פשוט להיט.
איך?
במתכון שאני מכירה יש סוכר...
<אופס, זה הופך לדף מתכונים?>_

הי תפילה, עונה לך פה, בשביל שלא יהפוך לדף מתכונים...
למרות שאני בכלל לא מחשיבה את זה כמתכון!
קולפת וחותכת תפוחים ו/או אגסים, זורקת לסיר, ממלאה את הסיר במים - אבל לא מכסה את הפירות במים - נגיד, עד החצי של הפירות, אולי טיפה יותר. מרתיחה ומבשלת עד שמתרכך.

אם התפוחים והאגסים קשים באותה רמה, אז אני מבשלת אותם יחד, אבל התפוחים בדרך כלל צריכים פחות זמן מהאגסים, אז לפעמים אני מבשלת בנפרד ומערבבת בסוף.

זה הכל. אני בכלל לא בטוחה שאפשר לקרוא לזה ליפתן... אבל זה ממש חמים, טעים, מתקתק ומרווה ומאוד מתאים בעיני לימים קרירים (וגם לחמימים, בעצם. אפשר לאכול גם קר).
הבת שנה+3 שלי בולעת צלוחית כזו בארבע שניות. אבל היא לא דוגמא לילדים בררניים...

[תפילה_לאם]

תודה לך, מתכּונאית מסתורית.
הבנתי - בגלל כמות המים הקטנה ביחס לפרות (בהשוואה ללפתן שאני מכירה) המים מקבלים די מתיקות מהפרות ללא תוספת סוכר.
מצוין! אנסה בהזדמנות. יש לי תמצית וניל אמתית. אולי אטפטף ממנה קצת כהעשרה. ובמתכון המקורי מסבתא שלי יש גם מיץ לימון. צריכה לראות אם יתאים (יטעים...) ללא הסוכר.
רק דבר אחד לא ברור לי: התפוחים בדרך כלל צריכים פחות זמן מהאגסים - לא להיפך?

[פלוני_אלמונית*]

רק דבר אחד לא ברור לי: התפוחים בדרך כלל צריכים פחות זמן מהאגסים - לא להיפך?

אה... כן, זה באמת מאוד תלוי (בסוג ובמידת הבשלות, אני מניחה). האגסים הם איכשהו יותר עמידים כאלה, התפוחים תמיד נוטים להיתפרק לי... אני בחו״ל, ובהחלט יש מצב שהסוגים השונים עושים את ההבדל.
חוצמזה, יש פה את התפוחים הטעימים בעולם! אולי לכן יוצא כל כך טעים בלי סוכר?

[תפילה_לאם]

יש פה את התפוחים הטעימים בעולם! אולי לכן יוצא כל כך טעים בלי סוכר?
אה... לא יודעת... נראה מה יקרה עם התפוחים המקומיים.

[דנד_י*]

תעדכני

[ג'יס_בכיס*]

כן, כסת"ח. אני חושבת שזו הערה שהם חייבים לרשום על כל תוסף תזונה.
למען הסדר הטוב בדקתי היטב- ומותר בהחלט.
בריאות

[ג'יס_בכיס*]

בשמחה. לא נראה לי שדרושה פנטיות בעניין הזה. כלומר, עדיף וזה, אבל טוב שתקחי בתנאים פחות אופטימליים על פני שלא תקחי כלל...

[הולכת_והרוח_בפניי*]

https://www.youtube.com/watch?v=[po]WRh mCxd3UY[/po]
https://www.youtube.com/watch?v=ZWO-PB7fsWk

ויש עוד כמה...

[תפילה_לאם]

תודה, הולכת.
(אבל מה זאת האלימות בסרטון הראשון?)
חמוד נורא. וגם הזכיר לי שכשהייתי בהולנד בטיול בת מצווה קניתי את הקופסת "מוּ" הזאת.

אתמול כשהתרחצתי לא הבנתי לרגע מה זה הניילון הזה שנושר עליי, עד שקלטתי שזאת לא פיסת שקית סופר שנקלעה למקום באורח מסתורי אלא... פתקיק "בננה" מקופל ששכחתי שהדבקתי על גבי כ-20 שעות קודם לכן. טרוף...
וכשהתרחצתי היום, נזכרתי שהאייפקיסט ביקש שאמקם את מידת התעוב שלי על סקלה של בין 1 ל-10, מה שדי התקשיתי לעשות. בכל אופן, לאחר הטיפול שהעניק לי, טען שהוריד את הערך המספרי בדרגה אחת. ונדמה לי שאם מתייחסים לזה כך, אני יכולה לחשוב שאכן יש איזו מגמה של ירידה. אבל עדיין "יכולה לאכול את זה" רחוק מ"נהנית לאכול את זה".
ועוד חשבתי, שבעצם אם אין לתעוב נימוק של רגישות/ אלרגיה/ טראומה, אלא רק עניין של טעם - אין פה מה "לטפל", אך כן יש אפשרות לשנות את הטעם. כך עשיתי לפני שנים רבות מאוד בקשר לתה. אבל אולי יש נימוק רגשי לתעוב. אני לא לגמרי זוכרת מה אמר האייפקיסט, ושכחתי לנסות לברר עם אמא שלי את העניין.

בכל אופן, אולי ביום מן הימים עוד ארדוף אחרי הבננות כמו ידידייך הצהובים.
< https://www.youtube.com/watch?v=hYEydqskuYQ "כופפי וצבעי בצהוב" >

[הולכת_והרוח_בפניי*]

גם אני שמתי לב לאלימות שיש שם, כאילו כלאחר יד. אבל זה בולט לי כמעט בכל סרטון או סרט שמיועד לילדים, וגם קצת מציק.
אהבתי את העניין עם הפתק...

[תפילה_לאם]

אהבתי את העניין עם הפתק...
תקשיבי!!
נראה לי שזה התחיל לעבוד!

ובעקבות שיחה קצרה על סלידה מבננות עם אורחת ממשפחה שאכלה אצלנו בליל שבת, ודיווחה שלדעתה ארבע בנותיה הגדולות לא אוכלות/ רוצות בננות, כיוון שקלטו את השדר מאמא שלהן, עלתה בי השערה שבעצם זו לא אני שלא אוהבת בננות אלא אמא שלי! בסוף עוד אתחיל לאכול גם גויבות...

[אמא_צעירה*]

סוף עוד אתחיל לאכול גם גויבות...
מה הטעם שלהן בכלל?
בכל הספרים הן מופיעות כסמל המאכל הדוחה, או לחילופין, מה שרק אנשים מוזרים אוהבים.
מקרוב- עדיין לא נתקלתי. (או שכן, ולא ידעתי שהן- הן )

ברכות על הגשם שחזר D-: (עד להודעה חדשה )

[הולכת_והרוח_בפניי*]

היי, אני הולכת עם הרוח ואני אוהבת גויאבות. ואנונות גם. לא סובלת ארטישוק ירושלמי.

ווי לאב יו, הולכת....

אגב, איך הולך עם הכתיבה? נתקלתי היום בבלוג על כתיבה נכונה (מבחינה תחבירית) שגרם לי להסמיק מבושה (אבל לפחות להבין שאני בחברה טובה) וחשבתי עלייך.

[תפילה_לאם]

או שכן, ולא ידעתי שהן- הן
נראה לי שאם היית נתקלת - לא יכולת לפספס...


ואני אוהבת גויאבות
טוב, אז את זה ניסיתי לפני כמה שנים. חשבתי לי שאם אמא שלי נגעלת אפילו מקרבתן (נדמה לי שהריח גורם לה סחרחורת), ולכן כילדה מעולם לא היו לנו גויבות, זה לא אומר שאני לא יכולה ליהנות מהן. אז קניתי ו... לא נהניתי...

ואנונות גם.
סבא שלי ז"ל היה חקלאי. זכור לי ,שאחרי אחת הפעמים שהיינו ב"יום עבודה" אצלו, קיבלנו אנונות. אכלתי ואחר כך הקאתי. כנראה שהייתי חולה וזאת הייתה ההתחלה, אבל מאז לא העזתי שוב לטעום...


לא סובלת ארטישוק ירושלמי.
לא יצא לי לנסות. זה לא מעין תפוח אדמה?


איך הולך עם הכתיבה?
בשבוע שעבר כתבתי רק קצת, אבל התלהבתי מעצמי שכתבתי במחשב הנייד בגן שעשועים, וכך הרגשתי שגם הייתי עם הילדים, הוצאתי אותם, וגם "עבדתי" וניצלתי את הזמן מעבר לבהייה בעת ישיבה על ספסל.
צריכה פוש מחודש. מקווה לחזור לקצב מואץ. תודה ששאלת! @}

[אמא_צעירה*]

_לא סובלת ארטישוק ירושלמי.
לא יצא לי לנסות. זה לא מעין תפוח אדמה?_
נראה לי ירק מלא קשקשים כזה, בגודל של אשכולית, או רימון גדול....
וואי, כמה בורות שאנחנו D-:

ראיתי פעם, אבל יש לו בעיה עם תולעים, אז לא מביאים אותו אצלנו בגלל חוסר ביקוש...

תפילה, צריך פרוקטציה בשביל פוש
תכניסי עוד קטע

סתם... גם אני לא כתבתי הרבה זמן...
ולא ניקיתי את הבית (מאז שבת לא הייתה ברירה) ולא עבדתי היום... ולא... אין לי כוח לכלום )

[תפילה_לאם]

נראה לי ירק מלא קשקשים כזה, בגודל של אשכולית, או רימון גדול....
אני חושבת שאת מתכוונת לארטישוק רגיל.

[אורי*]

ארטישוק ירושלמי זה טעים מאוד
זה באמת בצורת תפוח אדמה קטן, ובטעם קצת של ארטישוק
שווה לנסות

ני לא לגמרי זוכרת מה אמר האייפקיסט,
את עדיין הולכת לאייפק?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

(לא מצטטת כי אפלורר מטומטם. תפילה את יכולה לערוך אם בא לך, את המשפט הנ"ל )
למה קוראים לשניהם ארטישוק? רק בגלל שהטעם מזכיר קצת? D-:

[אמא_צעירה*]

הייתי אני

[תפילה_לאם]

את עדיין הולכת לאייפק?
לא. הדבקתי על עצמי "בננה" בשבוע שעבר וכשיזדמן לי כנראה אעשה זאת שוב.

ובטעם קצת של ארטישוק
אה, זה לא ידעתי. ואיך מקלפים? הוא גבשושי כזה, נכון?

[יעלי_לה]

בקוצץ ירקות שיש לו ידית מסתובבת, מכירות?
סליחה על הסטייה מהנושא, איזה יש לך? אני רוצה לקנות לי כזה ליומולדת...

[הולכת_והרוח_בפניי*]

אני משוחדת, מבחינתי לארטישוק ירושלמי יש טעם של איכס, ולא יעזור להכין ממנו מרק מושקע עם ערמונים ויין לבן. איכס זה איכס. אבל ככה זה כשזה המאכל האחרון שאני טועמת לפני וירוס הקאות.... הוא נזכר לדיראון עולם. וחוצמזה - לקלף אותו זה לסבלניים בלבד.

[תפילה_לאם]

נראה לי שלא שמרתי את הקופסה, אבל על המכסה (הירוק) כתוב JINXUAN. המכל עגול ויש לו ידית אחיזה, ובמכסה יש שקעים להנחת האצבעות (לא שזה באמת שימושי).
קניתי בקיץ ואני נהנית ממנו מאוד, אבל לא משתמשת בו לסתם סלט בנפח קטן.

[תפילה_לאם]

ככה זה כשזה המאכל האחרון שאני טועמת לפני וירוס הקאות...
נו, ה מה שכתבתי על האנונה...

לקלף אותו זה לסבלניים בלבד.
זה מה שחשדתי. טוב, אולי ייצא לי לטעום אצל מישהו אחר שיטרח.

[יעלי_לה]

תודה!

(איכס זה איכס. אבל ככה זה כשזה המאכל האחרון שאני טועמת לפני וירוס הקאות...
קראתי שאנחנו מתוכנתים ביולוגית להירתע מאוכל כזה, ושזה הפיך בדר"כ)

[תפילה_לאם]

תודה!
בבקשה ומזל טוב!

[אורי*]

לקלף אותו זה לסבלניים בלבד.
כן
אבל לא כזה ביג דיל, בטח לא ל תפילה לאם שמכינה גבינה מקשיו (:-))

לא. הדבקתי על עצמי "בננה" בשבוע שעבר וכשיזדמן לי כנראה אעשה זאת שוב.
חשבתי שזה מצריך טיפול אצל האייפק ואז בבית הפתקים לא ככה? סתם ככה את מדביקה פתקים על עצמך? (כי אני יכולה להדביק על הבת שלי 'חיטה' תכלס אם כך)

[תפילה_לאם]

גבינה מקשיו
דווקא זה לא כזה ביג דיל. בסך הכול לרסק בבלנדר.


כי אני יכולה להדביק על הבת שלי 'חיטה' תכלס אם כך
מה יש לך להפסיד?
כשיזדמן לי אני חושבת שאדביק לא סתם "בננה" אלא "אני בננה".

[גוונים*]

_לקלף אותו זה לסבלניים בלבד.
כן
אבל לא כזה ביג דיל,_
אכן. כדאי לבחור את האלה שהם רק ארוכים בלי כל מיני זיזים ואז זה סתם כמו ירק ארוך (נניח גזר קטן או שורש פטרוזיליה)
שווה לנסות. טעם מיוחד ועדין
אני מאד אוהבת.
(נראה לי שידוע כעושה גזים, למרות שלי דווקא לא נחווה ככזה).

(ואלה היו שישים שניות על ארטישוק ירושלמי...)

[תפילה_לאם]

טוב, חברות, אעיף מבט סביב בביקורי הבא בסופר.

[מיכל_בז*]

תפילה, בוקר טוב! אני פתאום בלחץ כי לולו עדיין לא ממש צוחקת בקול. היא עושה המון קולות אחרים ומחייכת בלי עין הרע, אבל צחקה רק פעם אחת.

יש לי מין ספר התפתחות וכתוב שם ללכת לרופא אם בגיל 4 חודשים התינוק לא צוחק בקול... מה את אומרת? לרוץ לרופא?

[תפילה_לאם]

אם את כבר רצה לאנשהו - בואי אליי. מוזמנת בכיף.
אני זוכרת את הזמן המדויק שאזמרלדה צחקה בקול. בילינו יחד בפרק "נחשונית", והיא אכן הייתה בת ארבעה חודשים, אבל צחקה רק פעם אחת וגם זה רק בעקבות גרוי פיזי (נשיקות מדגדגות), ואחר כך לקח עוד הרבה זמן עד שצחקה שוב.
אם היא עושה המון קולות אחרים ומחייכת בלי עין הרע ויוצרת קשר עין ואוכלת וגדלה וישנה (לפעמים...) ועוקבת אחרי חפצים ומתנועעת ואת רואה כל הזמן השתנוּת והתקדמות - הרופא יכול להתאפק עד שיראה את זיו פניה. זו דעתי. וכמובן יוצאת מנקודת הנחה שאת אמא ערנית, קשובה, מודעת ועוקבת. @}

[רק_מה*]

אח מיכל, הזכרת לי שפעם שמעה חברה שלי על תינוק מרופלקס עם כל מיני בעיות אכילה לכאורה. אז הצדיקה הלכה לבקר את האמא, וכששאלתי אותה: אז ממה הוא סובל?
היא ענתה- מהיותו ניובורן ובכור :-p

גם אצלי צחקה ואחכ לא יספה. רק אבא שלה הצחיק אותה... ילדים לא קוראים ספרי התפתחות

[מיכל_בז*]

זהו. צחקה בצחוק מתגלגל היום.

[תפילה_לאם]

אויש, איזה כיף זה! אחד הדברים המענגים והמתגמלים בעולם!

[מיכל_בר*]

אוי, זה באמת נמחק, איזו פשלה!
ראיתי שאותה הודעה הופיעה פעמיים, אז מחקתי אחת, ואיכשהו גם השניה התאדתה...

[אינדי_אנית*]

היי תפילה. בזמנו פרסמת כאן מתכון לבצק שמרים שהשתמשת בו לאפיית פיצות כשעשית בית מארח לאחד הילדים.
אני אז שאלתי ממך את הרעיון ועשיתי אותו הדבר והיה ממש מוצלח, ועכשיו אני שוב צריכה לארח ולא זוכרת איפה היה המתכון...
אולי את זוכרת את המתכון המדובר? אשמח אם תוכלי להפנות אותי או לרשום אותו. תודה @}

[תפילה_לאם]

רק תפילה אשא (2013-12-05T15:08:58)

שימי לב, אידי, שזה מתכון לפיתות, כך שאם תאפי מהבצק פיצה, נראה לי שעדיף לאפות אותו מעט בפני עצמו לפני הוספת הגבינה.
את יכולה בכיף להכין מחצי קמח ריק וחצי מלא.
בהצלחה!

[אינדי_אנית*]

איזה קטעים.. עשינו ממנו פיצות והיה ממש מעולה
תודה רבה!!!

[תפילה_לאם]

גם לי יצא להשתמש בו כתחתית לפיצה, ואכן קצר הצלחה.
בתאבון!

[רסיסים_של_אור*]

מעניין אני מכינה כבר שנים פיצה ממתכון שמרים של אמא שלי אבל בלי סוכר,!!

[תפילה_לאם]

נו, אז איפה הוא?

[רסיסים_של_אור*]

על קילו קמח מוסיפים כף שמרים יבשים, שש כפות שמן זית וכשתיים עד שלוש כוסות מים. כף מלח מוסיפים אחרי שזה קצת נלוש ביחד. אני נותנת למיקסר ללוש בסך הכל כעשר דקות ואחר כך מתפיחה.

[תפילה_לאם]

רשמתי לפניי.

[דנד_י*]

בכיף ותודה על התזכורת
בדיוק התכוונתי להכין גלידה, הבננה כבר קפואה, הקשיו כבר מושרה ושכחתי לגמרי מהאננס במתכון
מייד אקפיא גם אותו.

[תפילה_לאם]

@}
(ממש לא הכנסתי בננה...)