תמי גלילי

תמי את אימא לילד PDD?
כן, אפשר להגיד. הילד שלי אוטיסט.

למה הכוונה שיטות ביורפואיות
הגישה הביו רפואית לאוטיזם מתעסקת בצד הפיסיולוגי של הלקות ומנסה למצוא פתרונות פיסיולוגיים.
לרבים מהילדים על הספקטרום, אם לא לכולם, יש בעיות פיסיולוגיות מאפיינות - בעיות מעיים, מערכת חיסון, הרעלת מתכות כבדות, אלרגיות, חוסר איזון במוליכים עצביים, ומחסור במרכיבי מזון חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים (לא נכנסת כאן לשאלה מה סיבה ומה תוצאה).
בגישה הביו רפואית מטפלים בשורש הבעיות ולא בתסמינים בעזרת שינויי תזונה (למשל, דייאטה נטולת גלוטן וקזאין), תוספי מזון ולעתים אף תרופות (כמו תרופות נגד פטריות ואנטי וירוסים או תרופות שמחזקות את מערכת החיסון). תרופות פסיכיאטריות אינן נשללות על הסף, אבל הגישה רואה בהן בדרך כלל טיפול סימפטומתי ולכן מוצא אחרון. ד"ר רימלנד ניסח את זה ככה: "אף ילד אינו אוטיסט בגלל מחסור בריספרידל".

מצטטת מדבר המנהלים בפורום:
"מטרת הפורום לקדם את הידע וההבנה בצד הביולוגי של האוטיזם בישראל, לחלוק ידע בין ההורים לגבי אופציות טיפול שונות ולקדם את התמיכה הכלכלית והחברתית במשפחות של הילדים האוטיסטים.

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר מקרי האוטיזם בארץ ובעולם. לאחר עשור של הכחשה, ניאותו הרשויות האמריקאיות להודות שאכן מדובר במגפה. אוטיזם פוגע כרגע לפחות באחד מכל 166 ילדים. מספר הילדים שסובלים מאוטיזם גדול מסך כל הילדים שסובלים מסרטן, סכרת וניוון שרירים ביחד. למרות הנתונים הנוראיים האלה, כמויות מוגבלות עד גיחוך של תקציבים מופנות למחקר וטיפול בבעיה, כשכל הנטל נותר עלינו ההורים. ההפרעה עדיין מוגדרת כהפרעה התנהגותית-פסיכיאטרית ולא כבעיה רפואית. הגישה של הממסד הרפואי היא שאוטיזם הינו חשוך מרפא, בעיה כרונית שאין לה פתרון.

תנועת ה-DAN! או Defeat autism Now! היא תנועת רופאים, רבים מהם קרובי משפחה לילדים בספקטרום האוטיסטי, שהוקמה בארה"ב בשנות התשעים ביוזמת ד"ר רימלנד. התנועה גיבשה פרוטוקול טיפולים יעילים ויזמה לא מעט מחקרים שתרמו להבנת המנגנון הפיסיולוגי שמאחורי האוטיזם. אחד מהגורמים החשובים בקידום הנושא הוא קבוצות דיון של הורים באינטרנט, שנטלו על עצמם תפקיד אקטיבי בניסיון להציל את ילדיהם. בשנים האחרונות נעשו מספר התקדמויות משמעותיות בהבנת הביולוגיה של האוטיזם. כמעט כל ההתקדמויות הנ"ל נעשו על ידי הורים לילדים בספקטרום, כמונו מנהלי הפורום, וכמו רבים ממשתתפיו.

בעקבות פיתוח פרוטוקול הטיפולים של ה-DAN! ואסכולות דומות, החלימו לחלוטין לא מעט ילדים, ויותר ויותר עם חלוף הזמן. ההחלמה הייתה לעתים מלאה במידה שלא הותירה כל שריד לאוטיזם. אבל גם ילדים שלא החלימו הראו התקדמויות דרמתיות, לעתים בעקבות מספר מצומצם של התערבויות תזונתיות פשוטות. מאז הוקם הפורום החלו גם הורים בארץ, לשמחתנו, לדווח על התקדמויות דרמתיות כאלה, לעתים בטווח של ימים מהתחלת הטיפול.

חלק ממטרתנו בפורום היא להקים בארץ מערך תמיכה של בעלי מקצוע שיוכלו ללוות את הטיפולים הביו רפואיים בארץ כדי שייעשו בבטיחות וביעילות. ד"ר מקנדלס, מראשי תנועת ה-DAN! ביקרה בארץ בשנה שעברה ובאפריל השנה, באירגונם של כמה מפעילי הפורום. בביקוריה הכשירה ד"ר מקנדלס כמה אנשי מקצוע מקומיים, ואנחנו מקווים שמספרם יילך ויגדל."

תודה, אני צריכה לזוז עכשיו אבל אבל את יכולה להפנות אותי לאיפה אני יכולה לקרוא בצורה מפורטת, אייך מתאימים את התזונה? אייך בודקים את הבעיה הפסיולוגית?
זה מופיע בפורום איפה שהוא?

כן, את יכולה להתחיל ממאמרי הפורום.

רק רציתי לומר שקראתי אצלך כאן קצת בדף.
אחרי הקריאה עולה לי חשק נוסף להודות לך על שנכנסת אלי לדף שפתחתי. ואני יכולה (קצת) להבין את פשר הצרחה...
אז תודה

< כשאלוהים חילק סבלנות את עמדת הרבה לפָנָי בתור >

הי תמי.
אני מנסה לשכנע את המרצה ומרכזת המגמה שלי לתזונה טבעית, שלא להמליץ על צריכת דגים (היא ממליצה על פעמיים בשבוע, כולל נשים הרות )-:) קראתי את הדברים שכתבת, ועשיתי חיפוש על ד"ר היילי, אבל לא הצלחתי למצוא את המחקר שלו על כך שביליונית הגרם של כספית פוגעת בנירונים... אני אשמח לרפרנס, ממש חשוב לי שהיא תשתכנע..
אם תוכלי להשיב לי במייל NATINBAL בגוגל קום (אני פשוט בעיצומי עבודת הגמר, לא ממש יוצא לי לטייל פה לאחרונה (-:)

וכמובן תודה תודה ואני מקווה שאני לא חצופה יותר מדי [-:
ענבל

אני מעתיקה את התשובה מהאימייל לתועלת אחרים, אחר כך אעביר לדף על הכספית.

תשמעי, זו הייתה עבודת בילוש למצוא את המחקר הזה!
מסתבר שמה שהתפרסם זה לא מחקר של היילי, זה מחקר של אוניברסיטת קלגרי שהגיע לתוצאות זהות, לדבריו, לאלה שהוא הגיע אליהן במחקריו.

מצטטת מתוך Evidence of Harm by David Kirby, עמ' 161:
(ובכלל שווה לקרוא אותו)

Another study, this time from the team at the University of Calgary's Faculty of Medicine, found that mercury exposure - even in amounts as tiny as one micromolar, or one thousandth of a microgram - leads to direct degeneration of brain neurons. The findings were presented in a cover story in the April edition of the British Journal NeuroReport. The researchers had also produced a breathtaking time-lapse video, recorded with a microscopic camera and posted on the journal's web site. It clearly showed that when micromolars of mercury came into contact with neuronal axons (the branchlike structures that pass electronic impulses on to the next nerve cell) the axons shriveled like jair being singed by fire".

והנה הסרט המדובר:
http://www.youtube.com/watch?v=XU8nSn5Ezd8
(נתתי קישור גם בדף על הכספית(

הנה המראה מקום למחקר:
Fritz Lorscheider, et.al., "How Mercury Causes Brain Neuton Degeneration", NeuroReport 12, no, 2 (April 2001): 285-88.

מצאתי גם את זה:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1127 ... [po]Pubmed ResultsPanel[/po].Pubmed DefaultReportPanel.Pubmed RVDocSum

יש גם הפניה לראיונות איתו, לא הסתכלתי עדיין. את יכולה לראות אם זה משהו שיכול לשכנע:
http://onibasu.com/archives/cl/22986.html

באופן כללי, האיש שאקל רציני. חוקר את השפעת הכספית על הגוף כבר יותר מעשרים שנה, ראש מחלקת כימיה באוניברסיטת קנטקי, לא איזה הזוי עם תאוריות קונספירציה. מדבר כמו מדען, מאוד שקול וזהיר. צריך תירוץ טוב כדי לא לקחת אותו ברצינות.

מקווה שעזרתי!

אנחנו מתכננים חופשה באיזור סן פרנסיסקו בין 17-31 בדצמבר. אנחנו מעוניינים לשכור דירה באיזור במחיר סביר. צריכה להיות עם מטבח + קשר אינטרנט מהיר.אם אתם מכירים מישהו שמעוניין נשמח לדעת. אנחנו לא מעשנים, ומשתמשים רק בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה (ולבן שלנו).
אפשרית גם החלפת בתים עם אנשים כנ"ל (לא מעשנים ולא מכבסים בכימיקלים) לתקופה זו בדירתנו אשר בנורווק, קונטיקט. 45 דקות נסיעה ברכב פרטי ממנהטן, שעה ברכבת (יש שלוש תחנות רכבת במרחק של מיל ומשהו עד שלושה ומשהו מייל, ישר ל-Grand Central). האיזור יפהפה - קרוב לעמק נהר ההדסון המהמם, אפסטייט ניו יורק, הרבה אגמים ונחלים וכו'. שני חדרי שינה, מטבח גדול מצוייד, סלון קטן, מרתף המשמש כחדר משחקים, חצר, חנייה לשתי מכוניות ועוד ברחוב. מיטת ענק + מיטה זוגית גדולה + מיטת יחיד לילד במרתף, אורגניות ונטולת כימיקלים. קשר אינטרנט מהיר וכבלים.
אנא צרו קשר על פי הפרטים שבדף הבית שלי ובהקדם האפשרי. תודה!

החזרתי לך מייל.

לא הספקתי היום... הכל פה בשינויים של סדר היום ואני לא כל כך מגיעה למחשב. מקווה שנצליח מחר, ואם לא אז שתהיה לכם חופשה מקסימה. סן פרנסיסקו מהממת

שלום שלום!

אני שלומי הלום. כלומר, אני בהלם. מאריזת הבית, מהמעבר הצפוי בחזרה לאנגליה, מהטיסה לכאן, מהגשת התזה (אבדן של מצפן רציני מאד בחיים), מהחופשיות שבה בני משפחה יקרים מעירים לי שאני "מפנקת" ילדה בת שלושה וחצי חודשים כי היא "כל הזמן על הידיים" (למה, איפה היא אמורה להיות? יש לה פגישת עסקים בלובי של עזריאלי?) וכי היא "לא נרדמת לבד" (ולמה שהיא תרצה לעשות דבר שכזה? מה הפרס הגדול בלהרדם לבד?). במקום לראות איזה צחקנית, מקסימה, סקרנית וחמודה היא, יש לכל אחד מה להגיד על העובדה המובנת-מאליה (בעיני) - על כך שהיא מעדיפה להיות אצל אמא ואבא במקום אצל אנשים שמבחינתה הם זרים, וכולם צועקים לעברה בדציבלים בלתי נסבלים במחשבה שככה מדברים.

בקיצור, זמן ביקור. אני לא צריכה לספר לך איך זה.

אבל במקום לקטר, נתמקד בדברים הטובים: מזג האוויר כאן מדהים (בעיקר את העלמומון הקטנה שלא מבינה מאיפה זה בא לה ולאן הלך כל השלג); הדודים מקסימים, ואמא שותה ה-מ-ו-ן קפה טעים

יש לי עוד מה להגיד, כמובן, אבל אנחנו כבר נלרלר בסקייפ.

אני מקווה שהכל בסדר אצלך!

}

הי! מה שלומך?
תודה על האצבע

כלבה? מה, חסר לך למי לדאוג? (עד שנדבר אני מרגלת אחרייך פה).

שליחה על ידי אוק* » 12 ינואר 2009, 08:57

הי תמי, נתקלתי בכתבה הזאת
בגרדיאן וחשבתי שאולי היא תעניין אותך...
שיהיה שבוע שקט לכולנו!

תודה, זה באמת מעניין וגם שמתי קישור בפורום שלי.
(נחמד לשמוע ממך בלי קשר)

ayatula at gmail . com
נקווה שיגיע! כמות הספאם בתיבה הזו היא מדהימה, וקשה להבדיל בין טראש ללא טראש...
גם לנו יש כלבה חדשה! לפני חודש ומשהו אספנו אחת חמודה שעושה לנו בית ספר (מעולם לא היתה לנו כלבה, אנשי חתולים אנחנו), ישר הלכה ועשתה שמח בשכונה, אספה את כל הכלבים מסביב ועשתה חבר'ה שמסתובבים כל היום ביחד, ואז הבנו שהיא מיוחמת, ואז הווטרינר אמר עיקור אבל אחרי הייחום, ואז נהייתה עוד יותר מיוחמת (כנראה איזה ציסטה, מה שאומר שמתוך החודש וקצת היא חודש מיוחמת!) והתחילו להגיע לכאן כלבים כל כך מפחידים שכל המשפחה נכנסה להסגר בבית, טיולים איתה היו רק עם מקל ואבנים בכיסים כדי להרתיע את הכלבים המשוגעים שהסתובבו פה ולבסוף נשארו רק 4 כלבים בחצר, ענקיים ומפחידים, שאחד מהם (דוברמן יפה) לא שם עלי ופעם אחת מצאתי את עצמי מנחית עליו ענף של עץ זית על הראש שיתרחק ממני, משהו שהיה צריך להשכיב אותו לשבוע, אבל הוא מרוב חרמנות רק חשף שיניים מפחידות, לאחר ציחצוח עם קולגייט ++, ואפילו לא זז. אחורה (שלא לומר למטה), אם היה לי (והיה לי) פחד מכלבים, הוא עבר לאחר הימים הטראומטיים הללו.
ובזמן שכל זה מתרחש (כלבים מפחידים ומשוגעים אצלי בחצר), כל המדינה הזו נכנסה לאמוק לאומני שגם הוא גרם לי להרגיש שכלבים משוגעים ומפחידים מסתובבים חופשי בחוץ ואין מה לעשות (הפקח, אובמה, עדיין לא בתפקיד) אלא פשוט להסתגר, לגדף, ולהתנזר מכל מה שבחוץ.

ואפרופו אובמה, תגידי, כל האמריקאים יודעים לנאום 19 דקות ברצף מבלי להסתכל בדף? זה ממש מרשים!

תמי, ראית מה מרקולה כותב על אלומיניום בחיסונים? http://articles.mercola.com/sites/artic ... toxic.aspx "פה"
מה דעתך?

פה
אולי עכשיו זה יצליח?

תודה על המידע! זה שבחיסונים החליפו רעל אחד ברעל אחר ושיש שם אלומיניום זה לא חדש לי.
חלק מההסברים כן.
אני אשים את הקישור בפורום שלי.

עבודת האמנות הטובה ביותר שראיתי בזמן האחרון:
http://improveverywhere.com/2006/04/23/best-buy/

ובאתר שלהם יש עוד כמה ממש מצויינים (לכי על food court musical)

או! כל הכבוד לך שגריינת את עוברת אורח מהדף על המיטה המשפחתית! כשקראתי את המשפט ההוא התחשק לי לתלות אותו ברחובות, אבל שכחתי שאפשר פשוט לגריין (-:

שלום תמי,
את לא מכירה אותי ואני לא אותך, רק השם שלך כאן עולה מולי בדף כזה או אחר אבל אני רוצה לכתוב ולהגיד לך שאם יש אמת בפתגם" כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" הרי שזכית. ישבתי במוצאי שבת מול הדף הנפלא שלך על ג'ין ג'נסן ומעבר לזה שהזמנתי לעצמי את הספר הרגשתי לי שנתת לי את עצמי במתנה. מצאית בדף הד מהמם לכל-כך הרבה תחושות שבתוכי והוא נתן לגיטימציה להמון מחשבות ותהליכים שאני עוברת. ניכר בו שהושקעו בו מאמץ ורגישות והרבה כנות ואני רוצה להודות לך מאד מאד על כל אלה

הי תמי, כתבתי שאלה בדף אלומיניום ושאר צרות בכלי האוכל, שאני תקווה שיש לך תשובה עליה. תודה!

כתוב לי בדף שאי-אז בסוף ינואר ניסית אותי בסקייפ. טוב, דיברנו מאז, אבל רק שתדעי שאני וקו הסקייפ שלי פנויים עכשיו

נו, אני קוראת לי להנאתי ציטוטים של דארווין (חיפשתי, ומצאתי, את מבוקשי המקורי -
“If the misery of the poor be caused not by the laws of nature, but by our institutions, great is our sin.”)

ופתאום אני מוצאת שם משהו שאפשר לחלוק אתך בנחת:

Ignorance more frequently begets confidence than does knowledge: it is those who know little, and not those who know much, who so positively assert that this or that problem will never be solved by science

יא-אללה עם האיש (והזקן, שלא לדבר על הגבות). הוא גבוה אצלי ברשימת האנשים שהכי חבל שכבר אי אפשר לתפוס אתם איזו שיחה קצרה. או ארוכה.

בשמחות

@} @} @}

וכל זה בכלל כדי לציין את העובדה שקצת נעלמת לי, ואשמח לשמוע מה שלומך

אז הנה האדפטציה של הנרי קיסינג'ר למשפט:
"To be absolutely certain about something, one must know everything or nothing about it. "

(לא לשאול איך הבאתי את זה)

אני דווקא שואלת

א. התמונה שלי בסקייפ היא של קיסינגר. (היום מישהו חיפש אותי וחשב שאני נראה כמו קיסינג'ר. איזו הפתעה היתה לו לו תפס אותי וראה את המציאות

)
ב. כהרגלי, אולי זה קצת סוטה ולא שפוי, אבל כשבא לי להצחיק את עצמי, אני הולך ומחפש ציטטוטים של דונלד רמספלד, שבעיני הוא אחד האנשים המצחיקים ביותר בעולם. באמת, דברים שהאיש אמר גורמים לי להשכב על הרצפה עם ידיים על הבטן), (נו, טוב, הנה אחד: Osama Bin Laden is either alive and well or alive" and not too well or not alive."

ג. כי אם רמספלד, אז שווה היה לבדוק גם את אבי הדיפלומטיה האמריקאית, לא?

שלום לך ותודה על הדף של שחרור מטראומות אבל...
איתן יצר קשר.
נראה לך שאפשר יהיה למצוא את הספר של ג'נסן בעברית בספריה באוניברסיטה בהר הצופים?
בב"ח לתו"ע....
גם אני....
אני קצת בחששות מהתהליך בגלל זה.....

אנחנו אוהבים אותך

איתן ויסמין

קראתי את הספר.
תודה תודה.חזק.מחזק.אמיתי ביותר.
לא מבינה למה כל כך קטלת את התרגום...

תמי גלילי וכלם שלום.
אני פעם ראשונה כאן, הגעתי דרך הדף של הולנידה שמטפלת עכשיו בתינוק עם קשיים. גם אני אם לילד גדול עם קשיים. לא יאמן כמה מידע תמי גלילי ,הצלחת לאסוף בשש שנים הללו, אני מתרשמת באופן עמוק ביותר, בטח אגיע כאן לביקורים מדי פעם.
ועכשיו יש לי כמה שאלות , אם מותר?

על איזה ספר מעין מדברת? נסיתי ללכת אחורה ועדין לא לגמרי ברור לי.
האם שמעתם על העבודה החדשה של רונית גלפו מול הורים לילדים אוטיסטים? יש באתר שלה סיפורי הצלחה, אני דברתי באופן אישי עם אמא של לוטם מהאתר, היא אומרת שהכל אמת מילה במילה והילד שלה הפך להיות ילד אחר בכמה חודשים. מתחיל לדבר, לתקשר, וכך. דברתי עם אחת היועצות של רונית גלפו, אמרה שבקרוב הם יצאו עם זה לקהל הרחב. שמעת על זה?

גם שמעתי על הורים שטפלו בהמאפטיה ועשו ניסים, אבל זה כבר יותר מוכר ונפוץ
וחוץ מזה, בתור בקיאה בכל כך הרבה חומר ספרותי, האם את יכולה להמליץ על ספר בעברית, על התמודדות עם גידול של ילד חריג, לאו דוקא אוטיסט?

האם הספר בגנות הפסיכותרפיה שעליו כתבת, הוא הספר הישן שיצא כבר לפני כ17 שנה או שמדובר בספר אחר.?אני עברתי עכשיו טפול פסיכולוגי של שנה ויצאתי בשן ועין, מענין אותי לקרוא את זה.

ושוב תודה על הדף המדהים ועל האופן בו את תומכת בכל כך הרבה אנשים עם כל כך הרבה ידע שרכשת.

תמי שלום, אפשר להעזר בך? אני מקווה שכן. אני קוראת אותך כאן וגם בפורום שלך בתפוז ומתרשמת מהידע העצום שלך. בעצמי כרגע אובדת עצות ודי ביאוש. יש לי תינוקת בת 11 חודשים עם בעיות במערכת העיכול. יונקת כמעט מלא עד היום, כי לא מעכלת מזון אחר כמעט בכלל. חוץ מזה נראה שהיא מתפתחת יפה (קצת קטנה אבל לא מאוד) אבל יש משהו שהרופאים לא מצליחים לגלות מהו.
מגיל חודשים (אחרי חיסון רוטה מיותר...) החלה לשלשל דם, אחרי שזה נמשך כמה חודשים התגלה חיידק במעיים וטופל באנטיביוטיקה. בנוסף עלה חשד לאלרגיה לחלב ולסויה (הקיאה כל תחליף חלב שניסינו, כולל אלה עם החלבון המפורק. למה ניסינו? מתוך יאוש), ואז החלטתי להפסיק לאכול מוצרי חלב וסויה, ועל הנקה מלאה היא בסדר. כשהתחלנו מוצקים (היא מאוד רצתה ורוצה לאכול איתנו) התברר שהמון דברים עושים לה רע. הענין הוא שה"רע" הזה נורא מוזר, היא לא משלשלת, הצואה נראית בסדר גמור, אבל היא הופכת להיות עצבנית ובכיינית נורא, מתעוררת המון בלילה וצועקת ללא הפסקה. כשמורידים את המזון המוצק, אחרי כמה ימים היא חוזרת להיות נהדרת, רגועה, חייכנית ועליזה. הרופאים אומרים: נסו כל פעם מזון חדש, זו "סתם רגישות" שתחלוף. אבל כל פעם שאנחנו מנסים (למשל השבוע - קציצות עוף עם קצת ירקות מבושלים, שהיא אכלה בתיאבון רב), חוזרות התופעות הללו. מה שעוד מוזר זה שהן מופיעות רק אחרי כיומיים שלושה של אכילת אותו המזון ולא מיד אחרי.
מה זה יכול להיות??? היא כל-כך מסכנה, אני לא רוצה לעשות עליה עוד נסיונות כאלה, זה נורא. אבל אי אפשר יהיה להמשיך עם הנקה מלאה כל החיים. והיא גם נורא רוצה לאכול אוכל, מקנאה נורא באחותה הגדולה, וכל מזון שרואה היא מנסה לאכול. אולי יש לך רעיון מה זה יכול להיות? למי כדאי לפנות? היינו אצל מומחית גסטרו, מומחה אלרגיות, רופא ילדים טוב, ואף אחד לא יודע במה מדובר.
כל כיוון ועיצה יתקבלו בברכה,
תודה רבה
(גם אני) תמי

אילת ותמי, תודה על הפירגון, איזה כיף לקרוא!

אילת -

הספר נקרא באנגלית RECLAIMING YOUR LIFE. יש עליו דף פה - תהליך אבל לשחרור מטראומות ילדות .
יש כאן דף על רונית גלפו - שיטת הקוד של רונית גלפו . את מוזמנת לקרוא שם מה דעתי עליה. (הגירסה הקצרה: להתרחק).

אני נעזרתי מאוד בזמנו בספר "השמיעי קולך" של קתרין מוריס. מאז שיניתי את דעתי קצת לגבי נושא הטיפולים ההתנהגותיים, אבל אני עדיין חושבת שזה ספר מרתק ואמיץ.
יש גם ספר של שתי מחברות ישראליות "האם אתה מקשיב, האם אתה עונה לי" שהוא מקסים בעיניי.
שניהם נכתבו בידי הורים לילדים אוטיסטיים.
יש כאן גם בלוג נהדר באתר - הילדה המיוחדת שלי . מומלץ בחום. בכלל כדאי לך להיכנס למדור בעיות התפתחות, יש שם לא מעט דפים מלאים חוכמה וידע.

כן, בגנות הפסיכותרפיה זה אותו ספר.

תמי - אוי, נשמע קשה! גם הבן שלי מגיב בעצבנות למזונות שלא טובים לו. אני אשאל את רז, בטח יהיו לו עוד רעיונות. בינתיים - ממליצה על דייאטת אלימינציה בשבילך, לאיבחון (רוני אנטן, התזונאית המנויה ברשימת המטפלים במאמרי הפורום שלנו, היא בעלת ניסיון רב בזה), ודייאטת רוטציה לטיפול (שוב, ראי מאמר במאמרי הפורום שלנו). דייאטת הרוטציה מסובכת, אבל משתלמת. עד היום זו הדייאטה היחידה שעשינו ליותם שיש לנו לגביה הוכחות רשמיות שהיא עובדת (נמדדו אלרגיות לפני הדייאטה, ואחרי 5 חודשים בדייאטה המדידות היו נמוכות יותר במידה ניכרת). גם בזה אני מאמינה שרוני תוכל לעזור לך. היא מומלצת באופן כללי, ועובדת עם ד"ר ברגר האמריקני שהוא הרופא הכי טוב שהכרתי אי פעם. יש לי רק מלים טובות וחמות להגיד על שניהם - הן מבחינה אנושית והן מבחינה מקצועית.

חזרת לכאן, יקירתי? (אני צריכה שרז יחסום לי את הגישה לבאופן מדי פעם). סתם. אנחנו צריכות לדבר קצת, לא?

תמי
תודה רבה על התגובה המהירה
אחרי עוד לילה ללא שינה ויום מלא בכי של הקטנטונת (נסיון לתת לה עוף לפני כמה ימים), אקרא את המאמרים ונפנה לתזונאית שהמלצת עליה. תגידי - יכול להיות שיש איזשהם טפילים במעיים שלא גילינו? כדאי לבדוק? ואיך זה שהתופעות מתחילות רק אחרי כמה ימים של המזון החדש? הייתי מצפה שהתגובה תהיה מיידית (כך זה כשאני אוכלת משהו שלא טוב לי...) ואילו אצלה נראה שהכל בסדר ואחרי כמה ימים מתחיל ממש טירוף (וכך כל פעם שניסינו משהו חדש).
אשמח לשמוע כל רעיון שעולה לך או לרז
תמי

היא תרצה להיפגש את חושבת? במהלך הימים אני אהיה עם הבנות כי האיש יעבוד...

ומה איתנו? מתי אנחנו נפגשים? מתאים לך/ לכם לנסות לקבוע משהו?

תמי הרבה תודה על תגובתך. קראתי את הדף על רונית גלפו, קראתי גם את המאמר הארוך בהארץ. בנתים שום דבר בעיני לא לגמרי פוסל אותה וגישתה מלבד הנושא של המחיר- האמת שהייתי בשוק לקרוא את הסכום שהיא מבקשת מההורים. יחד עם זה, אני חושבת שכן קורים דברים דרך השיטה הזו, כתבתי כבר שדברתי בטלפון עם אחד מהזוגות- גם הגבר וגם האשה ושנהם העידו שההתקדמות מאד מהירה ולא משתוה לשום דבר שהיה עד כה. גם אני קראתי את הספר ונסיתי על הבן הצעיר שלי, שסבל מטיקים. אחרי כמה ימים הטיקים התחלו לרדת ואחר כך זה נעלם, כבר לדי הרבה זמן. מדי פעם אני רואה משהו קטן אבל לא משתוה למה שהיה. עדין יש לי ספק , תמיד אפשר לחשוב שזה היה בכל מקרה עובר, גם לא היה לו לפני כן תקופה נורא ארוכה. חשבתי עכשיו לנסות עם הבת שלי , שנהם ילדים רגילים עם קשים רגילים. על הבן החריג נסיתי וזה לא עזר. ומה זה מפריע לנסות? לקורא את הספר ולעבוד על פי הכונתו, לא עולה כלום , לא דורש לרוץ למטפלים וכך. מצטערת שאני עלגת עכשיו בכתביתי נורא נורא עיפה אחרי יום ארוך ועמוס עם הילדים. הולכת לישון עכשיו. שוב תודה על ההתיחסות אנסה לקרוא את הספרים. ועוד דבר- כשאני קוראת בכל הדפים הללו שנכתבים על ידי אמהות לילדים חריגים כולל הדף שלך כמובן, כולן נתפסות בעיני ככל כך חזקות , מתמודדות , מקבלות. ולי לפעמים כל כך קשה. יש לזה השלכות לכל כך הרבה תחומים בחים - ילדים נוספים, קשרים שלי עם הסביבה, עבודה, הכוחות שלי לפעול ולהיות בשביל אחרים, לא רק בבית , הזוגיות ועוד. לפעמים כבר נורא מותשת מההתמודדות היום יומית שלא בהכרח נהיית קלה עם השנים. איך כלן כל כך חזקות? גם התחושה של הנבדלות מהסביבה חזקה אצלי- ביחס לחיים הנורמטיבים שאני רואה סביבי. מה דעתך על כך? לילה טוב בנתים, אילת

היי תמי

קראתי חלק ניכר מהדף האישי שלך
פתחתי דף נוסף לדף האישי שלי
חינוך ביתי לילדים עם צרכים מיוחדים
את מוזמנת להצטרף
הוספתי בראש הדף את הכתובת של הדף האישי שלך

שבוע טוב, רחש המים

שליחה על ידי שואלת* » 04 מאי 2009, 09:35

שלום תמי ,
כתבתי שאלה בדף מזון כריפוי. וחשבתי אולי תוכלי לכוון אותי ?
תודה .

תחושת האבדן הברורה והעמוקה של הילד שלי לגבי דברים שלי נראים טריוויאליים לגמרי, מזכירה לי שוב מה ההבדל בפרופורציות של עולמו לעומת עולמי. עד כמה הוא פגיע יותר בגלל חולשה, היעדר ניסיון ותפיסת זמן שונה.

תמי, תודה על המשפט הזה, שעוזר לי לגייס אמפתיה לבת ארבע וחצי שלעתים קרובות מוציאה אותי מדעתי.
לפני כמה ימים הוזעקתי לצהרון כי היא וחברתה רבו בבכי וצרחות עד לב השמים על גומיה פשוטה לשיער, שכל אחת מהן הייתה משוכנעת בבעלותה עליה. הצהרונית הייתה חסרת אונים מול העוצמות הרגשיות האלה וגם מאד שיפוטית כלפיהן. אמרתי לה: "זה רק ממחיש לנו כמה הן קטנות ופגיעות. תארי לעצמך שאת יוצאת מהבית ומישהו עומד ליד המכונית שלך וטוען בתוקף שזו המכונית שלו. ככה כנראה הן מרגישות".
@}

אילת, אם את רוצה לנסות את גישת גלפו וזה לא עולה לך כלום חוץ ממחיר הספר - סחתיין. לי אישית יש בעיה עם הרעיונות שבבסיסה, אבל אולי לאחרים זה כן מתאים. אני כן ממליצה לך עדיין לא להתפתות לשום דבר מעבר לספר, לנוכח מה שקראתי עליה. גם לא לכניסה למעגל החברתי של חסידי הגישה.
לגבי החוזק - כבר אמרו לי שככה אני נתפסת. זו אשליה אופטית לצערי. גם אני נשברת ולא מעט, כמו כולן, ותהליך ההשלמה אצלי לקח ולוקח הרבה זמן (בינתיים שבע שנים מאז האיבחון). אם את רוצה עוד פרטים, אשמח לעבור איתך לתקשורת פרטית יותר כמו אימייל או סקייפ או טלפון.
לפעמים כבר נורא מותשת מההתמודדות היום יומית שלא בהכרח נהיית קלה עם השנים. איך כלן כל כך חזקות? גם התחושה של הנבדלות מהסביבה חזקה אצלי- ביחס לחיים הנורמטיבים שאני רואה סביבי. מה דעתך על כך?
דעתי היא שאני יכולתי לכתוב את המשפט הזה....וכמוני עוד לא מעט אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו אנושיות, ואנחנו שבירות, ואנחנו נשברות. ומה שאנחנו עוברות זה לא אנושי. אני חוזרת: זה לא אנושי.

רחש המים, תודה על ההפניה. הלכתי לראות, בינתיים אין לי מה להוסיף.

שואלת, אני הולכת לבדוק...

נוסעת סמויה, תודה

.

תמי שלום,
האם תסכימי לעזור לי בהתלבטות לגבי תוספי תזונה לעצמי? אני יודעת שיש לך ניסיון רב וכמובן שאקח את הדברים כהמלצה פרטית ולא כעצה רפואית. אני תוהה מה כדאי לי לקחת (כהשלמה לתזונה בריאה) כאמא שמניקה כבר שנה, אני בריאה לרוב אבל עמוסה ועייפה מאוד ונמצאת בדיאטה נטולת מוצרי חלב וסויה כבר חודשים רבים. אני לוקחת אומגה 3 וחושבת שאולי כדאי גם מולטי ויטמין? או כל תוסף אחר?
תודה!

שליחה על ידי אילת* » 07 מאי 2009, 23:26

תמי שלום.
הרבה תודות על המילים החמות.
את כל כך צודקת- לפעמים - ההתמודדות הזו לא אנושית.
היה מנחם לקרוא שגם האמהות החזקות האלה, שאת מיצגת בעבורי אחת מהן, מרגישות ולו לפרקים כך.
אשמח להתכתב קצת במייל , אני מאד עיפה אבל בהמשך אנסה להכנס למייל שלך, הוא מופיע כאן , נכון?

תמי שלום שוב,
אחרי שהעלתי לדף את שאלת התוספים המינורית שלי ישבתי וקראתי את הדף שלך כולו. אני נפעמת ממך ומודה לך שלא מחקת אותו. אני מרגישה שזכיתי לפגוש כאן אישה נבונה בצורה בלתי רגילה, אמיצה, חדת הבחנה ורגישה. הדברים שלך עוזרים לי מאוד, בכמה כיוונים, בשנה הקשה שאני עוברת עם התינוקת שלי. רציתי להגיד תודהרבה.
תמי

אילת, בשמחה ומתי שתרצי.
תמי, תודה רבה על הפירגון. רוצה לדבר בטלפון? או בסקייפ?
פרטי הקשר שלי בראש הדף.

שליחה על ידי מעיין* » 14 מאי 2009, 11:46

הי תמי.שוב תודה על השיתוף בדף תהליך האבל.
מתחילה לעבוד עם הספר.
האם אפשר לפנות אלייך במייל?

תמי הי
רציתי לספר לך שקבעתי פגישה עם רוני אנטן - בהמלצתך. היא נשמעת מקסימה ואני ממש מקוה שתעזור. תודה רבה.
אספר לך בהמשך. ואם אצליח להבין איך מפעילים סקייפ (בורה שכמוני) - אנסה ליצור איתך קשר. בכל מקרה עזרת לי מאוד בתחומים השונים שכתבת עליהם (גם תהליך האבל של ג'נסן - לדעתי הדברים שלך חזקים יותר מהספר עצמו, או שלפחות בי נגעו יותר), גם בדף האלומניום, בענייני בריאות, אימהות ואנושיות.
אשמח אם תמשיכי לשתף מידי פעם, לא רק בידע ה"מקצועי" (עזבי תעודות ברור שיש לך ידע עצום) אלא גם בהתנהלות המשפחתית / אישית / אימהית. המבט שלך על המציאות גם נבון וגם ייחודי ונוגע לי מאוד.

מעיין, בטח.
תמי, נהדר. גם אני מקווה שרוני תצליח לעזור לך. שוב, אשמח לדבר בכל מדיום שתרצי, בכל זמן שיתאים לך.
סקייפ זה קל. www.skype.com , ההוראות שם.

תמי שלום
שאלות חדשות שעולות לי בדף אלומיניום ושאר צרות... אשמח אם תכנסי ואולי תוכלי לענות לי.
תודה מקרב לב @}

תמי שלום,
מקווה שאני מוצאת אותך ומשפחתך בטוב.

זמן רב אני שוקלת לפנות אלייך ומהססת, גם כי איני מעוניינת להטרידך בקטנות וגם כי אני חוששת מהתשובה שלך.
היום, איני יכולה להסס יותר, אני עומדת בפני עקירה ואשמח מאד אם תוכלי לייעץ לי או להפנות אותי למקום בו אוכל לקבל תשובה.

הנתונים:

אני מעוניינת להחליף 8 סתימות כספית בפי, בין השאר כי אני חשה שהן פוגעות בתפקוד בלוטת התירואיד שלי (תת פעילות)
עלי לעבור עקירה (או טיפול שורש) בשן עם סתימת כספית.
אני מניקה את בני בן השנה ושמונה חדשים. ההנקה אינה מהווה את מקור התזונה העיקרי שלו אך איני מעוניינת להפסיק להניקו עדיין.

השאלות:
האם עלי להפסיק להניק בעקבות עקירת שן עם סתימת כספית ולכמה זמן?
כיצד אני יכולה להמריץ את תהליך ניקוי גופי מן הכספית שהשתחררה בתהליך הטיפול?
האם החלפת 8 סתימות (לפי פרוטוקול מחמיר של הסרת סתימות כספית) ועקירת שן אחת בישיבה אחת אצל הרופאה הינו מזהם יותר מאשר רק עקירה, והאם זה משמעותי מבחינת ההנקה ותגובת הגוף שלי להרעלה?
האם יש דרך להמריץ ניקוי אצל התינוק שלי?
האם יש בדיקה שבה אוכל לדעת מה מצב הרעלת הכספית בגופי?

הרופאה ממליצה לעקור את השן שמחייבת עקירה ולחכות עם החלפת הסתימות עד שאפסיק להניק.
היא גם טוענת שכאשר מופר איזון בפה ע"י הוצאת שן עם סתימת כספית תתחיל דליפת כספית גבוהה יותר משאר השיניים עם הסתימות כדי לאזן את המצב החדש בפה.
הבעיה שלי: אני לא מתכננת להפסיק להניק בין ילד לילד וקרוב לוודאי שאניק רצוף במשך השנים הקרובות, מה שאומר שלא אוכל להחליף את הסתימות לפחות במשך העשור הקרוב.

העלתי פיתרון בדעתי: במשך מספר ימים לאחר הטיפול אשאב את כל החלב לפני כל הנקה. כך אמשיך גירוי ייצור חלב, אפריש את החלב המזוהם ואזרוק אותו וגם אספק את הצורך הנפשי של בני בלי הפרשת חלב. במקביל אשתמש בתוספים שימריצו את ניקוי הגוף שלי.
מה דעתך?

רב תודות.
מחכה בקוצר רוח לתשובתך...
חניתה

עניתי באימייל, אם את רוצה אני יכולה להעתיק את התשובה לכאן.

תמי שלום.
בזמנו הצעת לי להתכתב אתך דרך המייל, כתבתי לך אבל אני לא בטוחה האם זה הגיע?
ובכל מקרה רציתי להתיעץ אתך לגבי בת של חברה מאד טובה שלי. אני מקווה שזה בסדר? אכתוב בקצרה ואם תחזרי אלי , אפרט יותר.
הילדה בת שנה וחצי, אין לה עדין אף מילה ברורה. אני כבר כמה חודשים חושדת שיש לה סוג של קושי תקשורתי. אני כל פעם לא בטוחה ולכן לא אומרת כלום לחברה שלי, אבל מאד חוששת שיש קושי ושזה לא בסדר שאני לא מעירה את תשומת לבה לכך. הילדה מכירה את ההורים שלה ומראה עדיפות כלפהם, כמו כן יוצרת קשר עין ברור וגם לפעמים מצביעה על דברים ומתקשרת באמצעות ההצבעה (מסתכלת לראות שראו זאת וכך). יחד עם זה - היא לא מראה העדפה לאנשים שונים, היא לא עושה כמעט ג'סטות של תינוקות (אפלו לא ביי ביי), אין לה כמעט מימיקה בפנים, המשחק שלה מאד לא מפותח, היא מכה את גופה אחורנית מספר פעמים בזה אחר זה כאשר היא כועסת, היא יכולה לעשות תנועה כזו של קידמה אחורה גם סתם כך. אני לא בטוחה האם מדובר בעיכוב מסוים, או בקושי תקשורתי? אני לא יודעת האם לחכות עוד או לדבר עם חברתי, ואם אני מדברת אתה, לאן כדאי ליעץ לה לפנות? האם יש משהו בתחום התקשורת שאת ממליצה? האם הסימנים שתארתי כאן מעידים לפי דעתך על קושי תקשורתי? מאד אודה לך אם תוכלי להתיחס באופן כללי לשאלה הזו. אני רוצה לעזור לחברתי אבל לא רוצה להדאיג אותה סתם כך. תודה רבה לך.

עוד אמא,
מצטערת, אני לא חושבת שקיבלתי את האימייל... אם הייתי מקבלת הייתי מן הסתם מגיבה. אנא שילחי שוב.
אין לי שום כלים לאבחן, ועוד דרך האינטרנט. אני רק אמא.
אני יודעת שזה קשה להגיד לחברים, אני רק יכולה להעיד על עצמי שאני הייתי רוצה לדעת. ושהאנשים שחשדו שמשהו לא בסדר וחששו להגיד לי, לא עשו לי שירות טוב.
מי שאני עד היום מודה לה שנידנדה ולא הרפתה היא החמות שלי. בזמנו כעסתי עליה על ההתערבות...
אני חושבת שכדאי מאוד להמליץ לחברתך לפנות לאיבחון פרטי אצל קלינאית תקשורת או בעל מקצוע מנוסה אחר בתחום. אני לא גרה בארץ ולכן מכירה מעט אנשים. אם את מעוניינת, אני יכולה לחבר אותך עם מרפאת בעיסוק שאני מכירה, ישראלית המתגוררת בארה"ב, שהיא גם מנחת RDI מוסמכת ומכירה הרבה אנשים בארץ. עוד הצעה: שימי שאלה בפורום אוטיזם בתפוז (מס' 612).

בהצלחה

חלמתי עליכם

נשיקות

זה כבר היה לפני איזה שבועיים ואני לא זוכרת פרטים, חוץ מזה שהייתם שם

אבל קמתי בבוקר וממש חשבתי עליכם אחרי החלום. ומאז אני רוצה לספר לך את זה ולא יצא לי...
אני אנסה לתפוס אותך בסקייפ היום, אני ערה מחמש בבוקר בזכות שירה, נראה איזו צורה היום הזה יקבל....

שלום תמי,
ניכנסתי לאתר, והסיפור שלך לאיך שהגעת לחינוך בתי מאוד ריגש אותי ומכוון שדיברת על בנך למדתי הרבה מימך . במיוחד על מה שאמרת בקשר לABA עד לפני שבוע לא ידעתי בכלל מה זה.
עד שהגעתי לאתר הזה http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.as ... passok=yes ולשם ניכנסתי בגלל הסריגה ולא בגלל האוטיזם . כעקרון אני אמא שמחנכת בבית 4 ילדים מגיל 0 שאחד מהם הוא אספרגר , הוא עבר איבחון באופן פרטי, אצל קלינאית תיקשורת שבעצמה אמא בחינוך ביתי . עד היום היא מביאה לי טיפים על איך להיתמודד ולקדם את הילד . וזה עובד נהדר . הילד מתקדם, לומד ליקרוא אולם באיטיות ( כן אני זאת שמלמדת אותו ) ועובדת איתו על היגוי נכון במיוחד ר וכ. הטיפ הראשון ובעני הכי חשוב כשהוא כועס צועק משתולל לחבק אותו חזק. כרגע נישמע לי מאוד הגיוני כי היום כל פעם שקשה לו הוא מבקש חיבוק מתגבר וממשיך הלאה אך אז, אים כל ההיתפרצויות שלו זה היה לי קשה לקבל את זה.
ובתור אמא בחינוך בתי החלטתי ללכת עים תחושת הבטן שלי, ועד עכשיו זה עבד. שמנו אותו בהידרוטרפיה עבד פלאים עד שיום אחד ביום הולדתו ה7 אמר לי שהוא לא רוצה יותר. לקחנו הפסקה ועכשיו עברנו לרכיבה על סוסים מאוד מחזק את ביטחון העצמי שלו . שוב פעם כל אחד ומה שמתאים לו . חשבתי שאולי זה יעניין אותך ואים לא את מוזמנת למחוק.

רק רציתי להוסיף שניסיתי עוד דברים אך הם לא התאימו ( כמו עבודה עים חיות ) אולי בגלל הגיל או השלב שהילד היה בו. ובגלל שאנו בית דו לשוני ( אנגלית ועברית) הקלינאית תיקשורת אמרה שנדבר איתו בשפה שהכי נוחה לו וזו היתה השפה האנגלית . ושוב תודה על כל הקישורים ששמת פה. האים ניסית את אחד הדברים שהזכרתי?

ניסינו הכל

חוץ מהידרותרפיה, כי יותם היה רגיש מאוד לכלור.
כמו כולם, יש דברים שעבדו, יש דברים שלא עבדו. יש דברים שעבדו לתקופה מסויימת והפסיקו.

סתם משהו שיכול לעניין http://www.gartenart.co.uk/

כן, הבאתי קישור כזה באחד הדפים על טיהור מים, לפני שנה שנתיים...
יומחד, כשיהיה לי כסף או קהילה או שניהם, או כשנעבור לסאן דייאגו (שם הבריכה העירונית היא כזו).
כאן באיזור (קונטיקט) יש אגמים טבעיים ולפעמים גם עושים בהם שיעורי שחייה. רשום לי ברשימת המטלות לבדוק

.

היי,
מסכימה איתך מאוד בקשר לדברים שענית בדיון על ההתפתחות...
ברשותך, אני מצרפת את הקטע שמדבר על המפגש של משה פלדנקרייז ומרגרט מיד... בכדי שיהיו בידייך הפרטים המרתקים כל כך.

Margaret Mead was once sat next to Feldenkrais at a dinner party, and used the opportunity to ask him about men in Bali (I am paraphrasing, of course, not really quoting): “These men do all manner of complicated folk dancing, but cannot be taught or induced to hop from one leg to the other.”

Fendenkrais replied (supply the Russian-Israeli accent): “It sound as if they are missing the stage of creeping.”

At that point Meade metaphorically slapped her forehead: “Of course – no Balinese baby is allowed to touch the ground for the first ‘rice year’ (seven months), so they never have the opportunity to creep.”

בתודה,

אילה טייכמן

7 חודשים? רוב התינוקות רק מתחילים לזחול בגיל הזה או אפילו מאוחר יותר.

תמי, מזל טוב!
לא יוצא לי להיות פה הרבה לאחרונה.
הרבה אושר ורוגע!

תמי מזל טוב ,

איזה אושר אה ?!

תמי, מזל טוב, ושיהיה לכם רק טוב.
תספרי על הלידה?

באתי בעניין מקצועי... ואני רואה שאת במזל טוב. אז גם אני, גוט מזעל.

אם יהיה לך זמן/עצבים/כוח/סבלנות וכו', תהיתי האם על סמך המעורבות שלך בעניין, האם תוכלי לאשר שאכן כספית מועילה לתפקוד המוח, כפי שעולה בדף שפעת החזירים.

רק עכשיו ראיתי, מזל טוב! הרבה שמחה והתרחבות הלב
@}

תמי היקרה
בבקשה בבקשה הכנסי לדף מידע על יעל אופיר
אנחנו לא מחפשים להרפא מהאוטיזם ולהבנתנו ממה שקראנו לא לזה יעל אופיר מתכוונת
אלא לצאת מהקצב של האוטיזם (ידענו איזו נקודה עלולה להרגיז אותך

)
מבקשים את הארותייך והערותייך
זה חשוב לנו מדובר בילד היקר שלנו

תודה רבה

היי! ראיתי באחד הדפים שרכשתם מסנן מים. זה היה בערך לפני שלושה חודשים ורציתי לדעת אם אתם אכן מרוצים ממנו..
אני במייל : [email protected]

המון המון תודה ושנה טובה!

רק לציין שהמשפט "ערכים הם תחליף למערכת רגשית מתפקדת" (לא זוכרת באיזה דף ראיתי אותו) סידר לי בצורה הכי אלגנטית דברים שאני חושבת עליהם כבר הרבה זמן.
עוד יצוטט בשיחות רבות, אני מבטיחה לך!

היי תמי, אשמח אם תעני לי בדף הזה או בקבוצת הריון וירטואלית אפריל מאי . בשבוע שעבר (שבוע שישי) הייתי אצל רופא שיניים בגלל שן טוחנת שהתפרקה ונזקקתי די בדחיפות לכתר. הרופא עשה את מה שרופאי שיניים עושים, כשהוא מודע לכך שאני בהריון. רק אחרי שהוא סיים את כל הקדיחות והחפירות גיליתי שמדובר בשן שהייתה בה סתימת אמלגם (סתימה אפורה). אחר כך קראתי על הסכנות של סתימות כאלה, והכספית שמשתחררת מהן. היום שוב הייתי אצל רופא השיניים כדי להשלים את הטיפול (הפעם בלי חפירות, רק כתר זמני) ושאלתי אותו על זה. הוא אמר שלא נמצא כל קשר בין שימוש באמלגם לנזק כלשהו לאנשים. איכשהוא, זה לא ממש הרגיע אותי. מה אפשר לעשות?

לעריכה

כתבתי פוסט בדפבית שלי. חשוב לי שתקראי אותו, בעקבות ההערה שלך.

אם הדף יהיה בעריכה, איך אני אוכל למדוד זמנים בין השתפכויות ההערצה שלי ולא לחזור עליהן לעיתים קרובות מדי?
(חושבת רק על עצמה, זאתי)

כן יש סיכוי לא רע שהוא אוטיסט בגלל חשיפה לכספית ממקורות אחרים.
יום אחד הילד שלי (אז בן שנתיים-שלוש) רץ לפני, ופתאום השתטח קדימה. רצתי אליו בטירוף וצעקתי: "מה קרה?!" והוא הסתכל עלי בזעף ואמר: "את דחפת אותי!". D-:
אני לא מחסנת, כי ברור לי הקשר, אבל! אני גם יודעת שלפעמים דברים רעים קורים בלי סיבה, ואף אחד לא אשם.

(מקווה שלא יתקבל כדחיפת דף או התנשאות - פשוט תמחקי אם כן)

אני לא מחסנת, כי ברור לי הקשר, אבל! אני גם יודעת שלפעמים דברים רעים קורים בלי סיבה, ואף אחד לא אשם.
גמני. שימי לב לניסוח המסוייג שבו אני כותבת. אני בדרך כלל מתכוונת בדיוק למה שאני כותבת, כולל הפסיקים.
את כנראה לא מכירה אותי אם ראית צורך לכתוב את זה...אני מזמינה אותך לקרוא דברים אחרים שכתבתי באתר.

עוברת, אל תעצרי את עצמך, לכי על זה! D-: בקצב העריכה הנוכחי (אפס מלים לחודש) העריכה תיקח נצח.

שלום תמי,
רק עכשיו הבחנתי בשאלה שלך אלי מהדף ילד היפרטוני. המטפלת פלדנקרייז הבכירה שנמצאת בניו יורק היא:
Marcy Lindheimer אם תרצי אוכל לתת לך עוד אינפורמציה עליה.
(הולנדי ה ממחשב אחר)

הי תמי,
עכשיו שהבנתי שאתם באזור ניו יורק אשמח לשמוע אם יש לך המלצות מטפלים באזור מכיוון שאנחנו מגיעים לשם פעם בחודשיים (+-) לטיפולים אצל מרסי, ומדי פעם מנסים גם דברים חדשים.
אני מאד רוצה לנסות הידרוטרפיה (ולא בסגנון של פזיוטרפיה רגילה במים) וריפוי באומנות (היתה לנו התנסות מדהימה עם משהי מפולין אבל זה רחוק מדי...). יש לך המלצות?
וכמובן שאשמח לשמוע על שיטות אחרות שנראות לך רלוונטיות אלינו ממה שאתם כבר ניסיתם (ברור לי שיש הבדל בצרכים ובגילאים אבל אולי בכל זאת יש משהו מתאים?).
תודה רבה.

גם אני, מאד

מחכה בציפייה למייל

(שלחת לג'ימייל?)

כיף לקרוא אותך בימים האחרונים, הרבה זמן לא קראתי אותך ככה!

עירית_לוי

התפעמות התפעמות, אבל מוארת??

תודה.

כמובן שאשמח,
יום אחד כשתגיעי לארץ...

גם אני... אני אנסה להגיע לסקייפ. @}

כיף לקרוא אותך בימים האחרונים, הרבה זמן לא קראתי אותך ככה!

מישהי בשם ליאתי התקשרה אליי בסקייפ, וניתקה מייד. אני מתה מסקרנות...
אם את מכאן, כתבי לי בצ'אט של סקייפ מי את! תודה.

הי תמי, לא קיבלתי את המייל....

הי תמי
תודה על הקישורים. אני אתעמק בהם.
בינתיים מצאתי קצת חומר על שמנים צמחיים רוויים כמו קוקוס והבנתי את הגישה הנוספת. בכל מקרה ממה שאני מבינה לא מדובר בצריכה של כמויות גדולות מאוד אלא בתוספת קטנה למזון. אני אמשיך לקרוא ולהתעמק כדי להבין יותר.